לשאלת הזהות היהודית

זכריה פלווין

שיח הזהות של יהודי ישראל לכוד בפגעי פורמליזם שלילי: הוא מגדיר את המכנה המשותף של היהודים כקורבן היסטורי של האנטישמיות הנצחית. הוא מייצר צורך

בהסתגרות מבוהלת של היהודים בפני העולם ודורש הקרבה תמידית למען התיזה המרכזית של השיח היהודי היא שאם לא נסתגר בייחודנו הישרדות העם.

יעלם העם: מאז ימי דוד המלך עד ימינו העם היהודי השתמר בזכות היבדלותו בפני עמי העולם, וזאת למרות הרדיפות הנוראיות והשואה.

ואולי להפך?

אולי ההסתגרות העוינת מנעה מיהודים להפוך לעם של עשרות מיליונים של בני אדם, מנעה עוצמה ופריחה בת מאות השנים, וכפתה על היהודים חיים בין אסון

לאסון?

לאורך ההיסטוריה עברו קהילות היהודים מסלולים כה שונים זו מזו שאין להם "שותפות גורל" מלבד החשש התמידי מרדיפות אנטישמיות: לא שפה משותפת, לא

וגיה משותפת של חרדה תרבות משותפת, אף לא אמונה משותפת. רק פסיכולקיומית קבועה. המבט המפוכח מזהה ביהודים צאצאים לקבוצה אתנית ממלכתית

שהתפוררה בשל התנהלות פוליטית פנאטית וכושלת שלא הצליחו לגבש תיזה זהותית מבטיחה אפילו עם ייסודה של מדינת ישראל המודרנית. לכן אנו -פוליטית

ייתה לשמש כמקלט בטוח ליהודים למודי חיים בחשש קיומי גם במדינה שאמורה ה הסבל ההיסטורי והאישי.

זהותיות של יהודי ישראל הופנו להגנה גורפת של -עד כה האנרגיות הנפשיותהן בכתבי התנ"ך והן בכתבי התלמוד -העיזבון המחשבתי של היהדות העתיקה

כתית ראיית העיזבונות הללו כאוצר של מחשבה ממל והספרות הרבנית המאוחרת.כושלת נדחית בכעס כביטוי להטלת ספק בעיקר העיקרים של הקיום היהודי, כגילוי

מובהק של אנטישמיות. האקסיומה של קיום קורבני מתקבלת כאמת נצחית ובלעדית. בתוך כך נשכחים היהודים כבני אדם, כנושאי ניצוץ מטפיזי שכל אחד

היהודים קיימים בשביל מהם הוא עולם שלם בפני עצמו. העיוות הזהותי נמשך:היהדות ולא היהדות שאמורה להתקיים למען היהודים )כל היהודים(. בשל העיוות

הזה הלימודים היהודיים המסורתיים נתפסים כמסגרת רוחנית מספקת, והכרת העולם והאדם באמצעות מחקר מדעי אוניברסלי ובאמצעות הישגי מחשבה של

ם וזאת במקרה הטוב. שמירתה של היהדות יהודים נתפסים רק כאופציונאליי-הלאמושגת על ידי מניעתו של הידע העצום שהצטבר בקרב האנושות מהיהודים, ועל

הידע הזה על אורחות החיים של כלל היהודים החיים -ידי הדחף להשליט איבמסגרת יהודית. ההסתגרות הרוחנית הזאת איננה נחלתם של החרדים בלבד;

שראלי במידות שונות נגוע בו .מרבית המערך הממלכתי הי

בתוך כך כלל לא נדונה האפשרות הפוזיטיבית של חיים כיהודים.

הרי ההיבט היהודי בנפשו של האדם אמור לעזור לו לחיות חיים משמעותיים ובטוחים, ולא למנוע זאת ממנו. הדעת נותנת כי אוצר המחשבה היהודית נוצר

ם לחיות כך את חייו.בתוכו תפיסות שאכן יכולות לעזור לאד

אבל לפני שניגשים לדיון על הטוב שבמחשבה היהודית צריך לשאול מהו הטוב אדם.-לחיי כלל

בריאות הגוף ותרומה נפשית מיטבית לכלל –הטוב הזה מכיל שני תחומים חיוניים האנושות. ההיבט השני הוא סבוך כי הוא מערב לא רק את האדם בגפו ואת דאגתו

האדם כחלק מהאנושות, כאדם המוקף במעגלו הפרטי ביקיריו. לעצמו, אלא אתמתגלה משמעות מיטבית של חיי האדם, והיא –החברתי –דווקא בהקשר הזה

רת העולם והאדם והוספת תרומתו לכלל האנשים כמיטב יכולתו.ככוללת את ה

האספקט הזה מערב את כישוריו הטובים, את מוסריותו, את שיקול דעתו, את לו אדם לזולת, את דאגתו ליקיריו. כך חי ו בעבודתו, את הידידותיות שלוהתמדת

חיים המותירים חותם יפה של משמעות שאיינה נמוגה עם סיום חייו.

כאן מתגלה החשיבות של שיתוף פעולה של האדם עם קרוביו, שמהותה ביצירת יום, -יוםאקלים של תמיכה הדדית במיצוי האישי המיטבי, בעזרה הדדית בענייני

כל אחת ואחד לפי מיטב –בכבוד הדדי, במאמץ לתרום להכרת העולם והאדם יכולתה ויכולתו, מתוך רצון חופשי ושליו.

משלה ליצור לכל קבוצת בני אדם בעלת שפה, תרבות וחיים משותפים יש דרךאקלים ידידותי העוזר לחבריה לממש את הטוב שבנפשם למען הכלל וכך לחיות

ה כותיים. ליהודים החיים בארץ ישנה דרך מקסימה לקיים ידידות רחיים משמעופסטוראלית המכילה בתוכה הכרה בצורך בהגינות, בעבודה ובחקר העולם והאדם.

הוא בסיס החיים המאפשר -הנחוץ ליהודים האקלים הזה הוא העוגן חיוביל הדעת התפתחות, ביטחון קיומי ומשמעות; ממנו צריכים לנבוע החוקים, שיקו

הפוליטי, וטיפוח התרבות. מכאן צריכה לצמוח הבחינה של הטקסטים המסורתיים, הבחינה של אוצר הידע של האנושות כולה, ובחירה של דרכי מדינאות. דרכי ארץ

והצדק עליהם חוזרים הכתבים היהודיים ההיסטוריים צריכים לשמש מתווה לקיום בוד לבני העמים האחרים ולשלום היהודים בתוך העולם, ומכאן חשיבותם של הכ

מתוך התחשבות באחר ובמוסכמות וחוק הבינלאומיים.

ליהודים מגיע לנשום בחופשיות, אכן להיות סוף סוף עם חופשי בארצו, ולהשתחרר מקללת הקורבני. השחרור הרוחני הזה יוכל לטרום להשגת שלום באזורנו; הוא גם

נותם כלפינו.יתרום לשחרורם ההדרגתי של השכנים מעוי