בשנים הראשונות לחיים "עצמי"-התפתחות המודעות לגוף ול

עדנה אור

תקציר

שנים, שלוש סקירה זו מתארת את תהליך התפתחות התפיסה העצמית מלידה עד גיל

הסקירה מתייחסת לתהליכים התפתחותיים ואת הגורמים המעורבים בגיבושה.

י חלקים מרכזיים. החלק ראשוניים הנוגעים לגוף ולעצמי, ולפיכך היא בנויה משנ

אר את תגופנית. חלק זה ימודעות התיאור טבעה של הבבעיקר גוף, ובמתמקד הראשון

מוקדמת תודעה של תההתפתחותישמעות והמ שורשים,ה, םההתנהגותיי מאפייניםה

תמקד בתפיסה העצמית ובשלבי התפתחותה, מהשלב בו יהחלק השני הגוף. סכמתל

,ומינימלית, עד לשלב בו קיימת תודעה עצמית מפורשת קיימת מודעות עצמית מרומזת

מבין כי ישותו הוא ו ,גשותורמיים שלו, כמו מחשבות יבה הילד מתייחס אל תכנים פנ

ידי האחרים. חלק זה יציג דפוסי התפתחות שונים של התפיסה -ניתנת להערכה על

המעורבים העצמית בהתאם לגישות מובילות בספרות המחקר. בנוסף, יוצגו הגורמים

בהתפתחות התפיסה העצמית, תוך התמקדות בחשיבותם של ההורים בתהליך גיבוש

לבניית המוענק לגוף ולנפש טיפול המסור התרומת בדיון יתמקד הזהות העצמית. ה

.בשנים הראשונות לחייםהאישיות

הורות , התפתחות בגיל הרך, עצמית מודעות, תפיסה עצמית, גוף סכמת :מילות מפתח

אילן-, מכללת סמינר הקיבוצים ואוניברסיטת ברד"ר עדנה אור

עדנה אור

621

"עצמי"המושג :הקדמה

( נראית פשוטה לכאורה, אך ההגדרות השונות מעידות על selfהגדרת המושג "עצמי" )

ישות כוללת י"עצמי" כ-את ה יםמגדיר 1ופינקל מורכבותו של המושג. באומייסטר

אישיים ופעלתנות -יחסים בין, כים: מודעות עצמיתהמתגבשת בעזרת שלושה תהלי

(self as doer - הגדרה אחרת, מילונית .)כוללת במושג "עצמי" 2,הפרט כאיש מעש

התכונות המרכזיות ( 2) ;(אינדיבידואל)ישות ייחודית של אדם ( י6) ארבעה מאפיינים:

( 4)-ו ;(אגו) לזהותומודעות של היחיד ( 3) ;(תאינדיבידואליו) המבחינות בין אדם לרעהו

3.תחומי העניין של היחיד, רווחתו האישית, או היתרונות שהוא יכול לייחס לעצמו

סקירה זו תעסוק במרכיב מרכזי אחד מתוך כלל המרכיבים של המושג "עצמי", והוא

( והגורמים המעורבים בהתפתחות התפיסה self-awareness) המודעות העצמית

שנים. הגוף יעמוד במרכזו של החלק ארבע ידה עד גיל( מלself-conceptהעצמית )

הראשון בסקירה זו, תוך הדגשת מקומו וחשיבותו בגיבוש תפיסה עצמית ראשונית

בקרב יילודים ותינוקות. בהמשך, הסקירה תתמקד בתפיסה עצמית מפורשת, ובגורמים

ם המעורבים ביכולת של הילד להיות אובייקט של מחשבותיו ולהתייחס באמצעי

המסקנות העולות מהסקירה תכונותיו ורגשותיו. :מפורשים למרכיבים באישיותו, כמו

יתמקדו בתרומתו של טיפול מסור להתפתחות אישיות תקינה.

המודעות לגוף .1

בינקות הגוף סכמתתפיסת

שלטה בפסיכולוגיה ההתפתחותית ההנחה כי 08-במשך שנים רבות ועד תחילת שנות ה

במהלך 4.ים הראשונים לחייהם חסרי יכולת להבחין בין עצמם לסביבהתינוקות בחודש

המבוססת על ממצאים הנחה אחרתתחתיה התגבשה העשורים האחרונים תשלוש

ישות מובחנת הוא גופם בחינים כי ממחקריים נרחבים, לפיה תינוקות מרגע לידתם

תופסים את ,כלומר. גופםהמורפולוגיה של תופסים את , והם אף ונפרדת מהסביבה

לכך קיימות עדויות רבות בספרות המחקר 5.לאיבריםמחולק היותו הגוף ואת גודל

הליך עדויות נאספו בעיקר בעזרת ה. הגוף סכמתתפיסה מוקדמת של תינוקות יש של

נאים או ת ( הפרה של מצב6)לשני אירועים: של תינוקות תגובתם ה נבחנמחקרי בו

( הפרה של מצב אליו הורגלו התינוקות באופן 2)-ו ;התינוקותאליהם רגילים טבעיים

עד )הביטואציה( מעבדהתנאי בידי חשיפה חוזרת ונשנית לגירוי -על, מלאכותי

ופרו בהם הלניסויים הדוגמתגובת התינוק. ובדיקת ההרגל ינוי להתרגלות אליו, ש

צוק "מה 6,(moving room) "החדר הנע" הם ניסויים כמו:טבעיים, ם מרחביים נאית

1 Baumeister & Finkel, 2010

2 The American Heritage Dictionary

3 Crocker, Canevello & Liu, 2012

4 James, 1890; Mahler, 1968; Piaget, 1962

5 Butterworth, 2000; Neisser, 1995; Rochat, 2013

6 Butterworth, 1992; Jouen & Gapenne, 1995; Bertenthal & Bai, 1989

ול ף לגו ות לחיים-התפתחות המודעות " בשנים הראשונ "עצמי

621

ניסויים נוספים שבמהלכם הוכנס במפתיע גירוי ויזואלי ו 7(,visual cliff) "יהוויזואל

שינוי שחל במרחב את הופסים תתינוקות שנמצא , אלהניסויים ב 8.יהילשדה הרא

כאשר עצרו את תנועתם ווי משקל, יניסו לשמור על שהם לשינוי. גופם ת התאימו או

, וזאת כדי מולםהגיח במפתיע קט יאוביכאשר גופם לאחור הסיטו את , תהוםמול יצבו נ

אספו עדויות ,י מעבדהויים אחרים שבוצעו בתנאניס. טחונםילשמור על יציבותם וב

בחנו האם 9מלצוף ומור, הלדוגמ. גוףה ישירות אודות תפיסה מוקדמת של סכמת

כמו ידי נסיין, -שהוצגה עלפעולה פשוטה מסוגלים לחקות שבועות שישה ינוקות בנית

ידי, אלא גם יבאופן מ פעולההבניסוי זה לא רק יכלו לחקות את התינוקות . הוצאת לשון

. קפואות בפנים הפעם אך, הנסיין שוב הופיעשעות 24לאחר בור יממה. לחקות אותה כע

המחווה את דווקא ביצע התינוק אך, הקפואות הפנים את לחקות אמור היה התינוק

חיקוי מלצוף ומור לטענת .לכן קודם יום אותה לו הציג שהנסיין )הוצאת לשון( כפי

קות את כן הוא מסוגל לחולהאחר הוא "כמוני" שמעיד כי התינוק תופס הפעולה

האחר. פעולתו של ה ה פיליפ התודעה התפתחות בתחום מובילה חוקרת 10,רוש

בקרב הגוף סכמתחנה אף היא תפיסה מרומזת של , בבינקות העצמית והמודעות

חודשים לראות שוב ושוב 5-3 באופן מלאכותי תינוקות בניהרגילה החוקרת . תינוקות

ל גבי מסך. לאחר שהתינוקות התרגלו למצב השגרתי, את תנוחת רגליהם הטבעית ע

ועל אמת בזמן הרגליים תנוחת הוקרנה אחד מסךב. על גבי המסכיםה התצוגה תהשתנ

מבטם .התינוק של הגוף תנוחתאחרת המנוגדת ל רגליים תנוחת הוקרנה אחר מסך גבי

ת רגלייםתנוחאשר בו הוצגה סך ממקד לזמן ממושך בהתינוקות התמרבית של

התמקדות בתנוחה הלא סבירה מעידה על יכולתם של הקיימת במציאות. מנוגדת לזו ה

מידע ויזואלי. פי -עלם הסביר תנוחתאופן ואת גופם ת איברי אתינוקות לזהות

הגוף סכמתתפיסה מוקדמת של מערכות המאפשרות ה

וף באופן זהות שינויים מרחביים ולהגיב אליהם או לזהות את סכמת הגהיכולת ל

לתינוק ידוע כי . נוירולוגיות ופיזיולוגיות מולדותמערכות ב, מקורה ככל הנראה מרומז

מערכת חושית משוכללת הכוללת את המערכות הבאות: יש

איבר האחראי לשיווי משקל באוזן הפנימית.את המערכת וסטיבולרית, הכוללת

( מערכת חישה, המכונה גם המערכת הפרופריוצפטיביתproprioceptive המוסרת ,)

מידע על תחושת הגוף באמצעות תאי העצב.

לית, הפועלת כשהגוף יוצר מגע עם גוף או אובייקט מחוצה לו.ימערכת טקט

.מערכת חזותית, הקולטת באמצעות העין מידע על חלקי גוף הנראים לעין

.מערכת שמיעתית, המגיבה לגירויי שמיעה שונים כדוגמת קולות בכי או מלמול

7 Gibson & Walk, 1960

8 Ball & Tronick, 1971; Jouen, Lepecq, Gapenne & Bertenthal, 2000

9 Meltzoff & Moore, 1994

10 Rochat, 2013

עדנה אור

620

רמים ות אלה קיימים מכניזמים נוספים התושערים כי בנוסף למערכמ 11חוקרים

-double"המגע הכפול" )למכניזם כזה הוא: ההגוף. דוגמ-סכמתלתפיסה מוקדמת של

touch המסייע לתינוקות להבחין במקורו של המגע ולדעת אם מקורו של המגע הוא )

סיאמיות, -וקות תאומותמצא שאפילו תינ 12עצמם או גורם חיצוני. שטרן-הם

להן לבין מגע אצבע של כתהמחוברות בגופן, מסוגלות להבחין בין מגע אצבע השיי

התאומה. היכולת לזהות את מקור הגירוי היא אשר הובילה למסקנה כי קיים מנגנון

חישה כפול, המזהה את תחושת האצבע על הפנים ואת תחושת הפנים על האצבע.

נוקות להבדיל בין מקורות עצמיים לבין מקורות חיצוניים החישה הכפולה מאפשרת לתי

לתחושת המגע.

סכמתטוען כי המסתמך על מעקב אחר פעילות המוח 13הנוירולוג שון גליגר

. טענתו של "עצמי"בפעילות הקשורה ב תמעורבקליפת המוח כל הגוף מולדת וכמעט

יונקים מפותחים גליגר קיבלה משנה תוקף לאור ממצאים מחקריים אשר חשפו כי

בכישוריהם כבעלי נפח גדול של מוח ו)שימפנזים, גורילות, פילים, דולפינים(, הידועים

המראה 14.לזהות את עצמם מול המראה ,למידהתהליך לאחר ,החברתיים, מסוגלים

(, כפי שיובהר self-awarenessידועה ככלי מתודולוגי מרכזי לבחינת מודעות עצמית )

פיו למחקר מצאו כי היונקים הללו, אך בעיקר פילים, שימפנזים בהמשך. גאלופ ושות

וגורילות, שחיו בשבי ובסביבת מחייתם הניחו החוקרים מראה, הצליחו לזהות כתם

ניסו לסלק את השנוצר על גופם או על מצחם בעזרת צבע או מדבקה. הפילים לדוגמ

לטענת באמצעות שפשוף המצח.עשו זאת הכתם באמצעות החדק והפרימטים

היכולת להביט בהשתקפות העצמית במראה, וליצור קשר בין מדבקה 15,החוקרים

הגוף הפרטית, מעידה כי קיים מנגנון מובנה במוח שהודבקה על המצח לבין סכמת

הגוף ולתרגם את המידע המסוגל לקשר בין מידע ויזואלי ותחושתי לבין סכמת

התפיסתי לפעולה מוטורית.

?עצמית מודעותמעידה על וף הג סכמתתפיסת האם

חוקרים הניחו בעבר כי תגובת הגוף לשינויים מרחביים, כמו: חוסר יציבות, מקורה

, מתגבשת בקרב כיום 16.לא מודעתבתחושה פנימית אוטומטית ולכן תגובה זו נחשבה

, יש בה צורתו ומידותיו ,את הגוףוש לחחוקרים רבים טענה אחרת לפיה היכולת

תחושות חוקרים אלו, ה טענתל 17.(bodily awarenessגופנית )מודעות איכויות של

אובייקט בבעלותי הוא גוף להכרה שהבראש ובראשונה ידי הגוף תורמות -הנקלטות על

11

Rochat & Hespos, 1997; Stern, 2000 12

Stern, 1985 13

Gallagher, 2005; Vogeley & Gallagher, 2013 14

Gallup, Anderson & Platek, 2013 15

Gallagher, 2005; Gallup et al., 2013 16

Sherrington, 1907; Strawson, 1997 17

Bermùdez, 2013; Tsakiris, 2013; Vogeley & Gallagher, 2013

ול ף לגו ות לחיים-התפתחות המודעות " בשנים הראשונ "עצמי

621

(owneship) ( ושייך ליmyness )תינוק לא צריך אישור לכך שהוא זה שחש ,ואמנם

ת היא מודעות עצמית בעקבות מרחיק לכת וטוען שמודעות גופני ברמודז הנאה או כאב.

העדר פער בן התחושה לפעולה. לטענת ברמודז אין פער בין תחושת הגירוי במקום

התחושה היכן האיברים ממוקמים כמו כן אין פער בין 18.מסוים לבין הידיעה היכן לגרד

המתבצעת תנועה ו, לטענת. חפץ הנמצא במרחק מסויםבלבין הושטת יד כדי לאחוז

, מפני שהיחיד מתייחס אל עצמית מודעותמתוך מתבצעת ה של גירוייםבעקבות קליט

. פנימיתתו התחושלשהוא מחוץ גורם

הגוף רמת המודעות הקיימת בפעולות שמקורן בתפיסת סכמתסביב חהוויכו

, כפי שכבר הוצג בתחילת הסקירה. תודעה הגופניתשל הרבות ההביטוי צורות מנובע

יה כדי יגופנו ואין לנו כלל צורך להיעזר במערכת הרא , אנו מודעים לתנוחתהלדוגמ

זאת, לעומת 19.שוכבים או רגלינו מוצלבות ,לדעת מהי תנוחת הגוף: האם אנו נעים

דורש תהליכים , גופניתמודעות ב, שאף הוא קשור זיהוי העצמי מול המראה

מידה יש לציין כי בלאור זאת לכן נחשב שלב התפתחותי מתקדם יותר. רפלקטיביים ו

. מדיל תראשוניהיא הכה מוקדם בהתפתחות, רמתעצמית בשלב מודעותוקיימת

אינטראקציה חברתית בעיקר בעזרת תרחש מודעות העצמית משינוי משמעותי בואמנם,

.התפיסה העצמיתגיבוש ל תמשך שהמתהליך בשהיא גורם קריטי 20

תהליך של מודע לעובדה שהוא פועל לא רק מתוך התינוק כבר בתחילת דרכו

שיח. כלומר, תינוקות מודעים לא רק להיותם יצורים -הפרדה, אלא מתוך תהליך של דו

נפרדים מהסביבה, המוציאים לפועל ייצוגים שאגרו, אלא גם להיותם חלק מסביבה

, אינו דומה לשידור מתוך קלטתבהקשר חברתי חברתית. דפוס הפעולה של התינוק

שימוש שינויים והתארגנות מחודשת תוך ת האינטראקציה עם האחרים מעודדאלא

של ך זה . תהלינסיבותלחדשים מותאמים יותר פעולה דפוסיכדי ליצור בזיכרון יצירתי

, כשתינוקות נמצאים באינטראקציה עם האחריםלהתרחש בעיקר שינוי והתאמה יכול

האינטראקציה עם האחרים בנוסף, 21.ופחות באמצעות פעילות עם חפצים דוממים

מכילה מרכיבים ה עצמית הרחבה יותר של תפיסהפנמה ו שרת שיקוף עצמימאפ

באמצעות מפגש שבאופן טבעי קיימות ומועברות ,תחושות, רגשות וכוונותמנטליים כמו

סביבה אנושית. עם

"עצמי"-המודעות ל. 2

עצמית מודעותהמודעות לגוף היא הבסיס ממנו מתפתחת תוך זמן קצר יחסית,

ובכך ו, פעול על הסביבה בצורה מכוונת ומועילה, לשפוט את מעשילילד מאפשרת לה

18

Bermùdez, 2013: 168 19

Cassam, 2013 20

Fogel, Garvey, Hsu & West-Stroming, 2006; Spilt, van Lier, Leflot, Onghena &

Colpin, 2014; Van der Meulen, 2001 21

Fogel et al., 2006

עדנה אור

638

מרבית 22.להביא להתפתחותו ולשכלולו של הידע, וכן לשכלולן של יכולות חברתיות

העצמית. השלב הראשון התפיסההחוקרים מזהים שני שלבים מרכזיים בהתפתחות

הבין קשרים פעוט ללבו עדיין לא קיימת יכולת ייצוג מפותחת המאפשרת ו ,הוא מרומז

שלב זה מיוחס לתקופה מלידה עד לדווח על כך. נו ואף בין תופעות ולשמר אותם בזיכרו

שנים ואילך, בו קיימת תפיסה עצמית 3לערך. השלב השני, מיוחס לגיל 2.5גיל

רגשותיו, עליהם הוא יכול לדווח ו תכונותיו - הילד מודע למרכיבי אישיותו, בה מפורשת

חלק הבא רשים, בדרך כלל סימבוליים )כמו: משחק סימבולי ושפה(. הבאמצעים מפו

גורמים ויתאר את שלבי התפתחותה וב תפיסה העצמיתתמקד בשל הסקירה י

קידומה. המעורבים ב

תפיסה העצמית שלבי התפתחות ה

תפיסה יצר לראשונה תאוריה התפתחותית המגדירה את שלבי התפתחות ה 23נייסר

תפיסה העצמית אשר חילק את ה 24,על התאוריה של ג'יימס גישתו מתבססתהעצמית.

(, אך לא ועוד העצמי הרוחני ,לקטגוריות ראשוניות )העצמי החברתי, העצמי החומרני

על בסיס חלוקתו של ג'יימס, יצר נייסר . יצר תאוריה התפתחותית עקבית וברורה

י השלבים תאוריה שבמרכזה עומדים חמישה שלבים בהתפתחות התפיסה העצמית. שנ

אישי( הם שלבים אקולוגיים, המתבססים -הראשוניים )העצמי האקולוגי והעצמי הבין

שלושת השלבים הנוספים .תינוקהעל התרחשות בסביבה הפיזית והחברתית של

מבוססים על זיכרון וייצוג, והם קיימים מהשנה השנייה לחיים, תקופה שבה יש לפעוט

פי נייסר: -חות המודעות העצמית עלייצוג של אישיותו. להלן שלבי התפת

תופס את עצמו כחלק תינוקהבשלב זה : (ecological selfה"עצמי האקולוגי" ) .6

מהסביבה, אך כעצמאי בה ומופרד ממנה, הודות למערכת תפיסתית מפותחת,

היוצרת הפרדה בין מידע הקשור למרחב הסביבתי לבין מידע השייך למערך הגופני.

נמצא באינטראקציה נוקיתבשלב זה ה (:interpersonal selfי" )איש-ה"עצמי הבין .2

חברתית עם אדם אחר. האינטראקציה מתאפיינת בסממנים אנושיים, המביעים

יש הטוענים מתפתח מוקדם, קול, קשר גוף וקשר עין. שלב זה –תקשורת ורגשות

25.שבועות תינוקות מודעים להיותם סוכנים סוציאלייםשמונה שכבר בגיל

ייצוג תינוקבשלב זה קיים אצל ה (:conceptual selfה"עצמי הקונספטואלי" ) .3

מנטלי של מרכיבי אופיו. ייצוג זה משתנה מתרבות לתרבות ומאדם לאדם. הוא

מבוסס על מידע מילולי, ותחילתו בשנה השנייה לחיים.

פי שלב זה הוא הרחבה של התפיסה העצמית כ :(extended selfה"עצמי המורחב" ) .4

שהתגבשה לקראת גיל שנתיים. בשלב זה הילד מכיר את סיפור חייו האישי וזוכר

את התפתחותם והתרחשותם של הדברים. הילד מודע למקרים שונים שהתרחשו

22

Butterworth, 2000; Gibson, 1995; Neisser, 1995; Rochat, 2013; Stern, 1999 23

Neisser, 1995 24

James, 1890 25

Reed, 1996

ול ף לגו ות לחיים-התפתחות המודעות " בשנים הראשונ "עצמי

636

בחייו, וקיימת אצלו הבנה ברורה לגבי המשכיות האדם לאורך זמן. שלב זה

בהתפתחות העצמי מגיע לבשלות לקראת גיל ארבע שנים.

בשלב זה הילד מודע לקיומה ולחשיבותה של :(private self)י הפרטי" ה"עצמ .5

מודעות אישית ופרטית. בשלב זה חשוב לילד שאיש לא יפלוש למחשבותיו

פי נייסר, התפתחותה המלאה של התפיסה העצמית מתרחשת רק -ולחלומותיו. על

עם השלמתם של חמשת השלבים הללו.

24-ל 60בין גיל שתקופה בש לוקתו זו מצייןנייסר בח 26,חוקרים אחריםבדומה ל

. תקופה זו סומנה כיוצאת "עצמי"רמת המודעות לחודשים מתחולל שינוי דרמטי ב

בפסיכולוגיה מצליחים לעבור בגיל זה את אחד הניסויים הידועים פעוטותפני ש, מדופן

לזהות את עצמו הילד של ויכולת 27.והוא זיהוי העצמי מול המראההתפתחותית,

ואהספרות המחקר לשלב התפתחותי גבוה יותר, מפני שבשלב זה , מיוחסת בבמראה

של האורגניזם להיות האובייקט של להפנות את הקשב אל עצמו. היכולת מסוגל

המראה במסגרת ניסוי 28.עצמית מודעותתשומת ליבו היא עדות ברורה לקיומה של

או ,החוקרים מדביקים מדבקה על פניהם של פעוטות כשהם עומדים מול מראה

נמצא שרק 29.בהתאם להוראות הנסייןבעצמם מתבקשים לעשות זאת הפעוטות

חודשים, פעוטות מזהים את המדבקה על פניהם, לעומת בני שנה שאינם 60לקראת גיל

עד מודעות לעצמי מזהים אותה. ממצאים אלה חיזקו את הטענה שתינוקות הם חסרי

ודעות עצמית זכה לזיהוי מככלי זיהוי עצמי מול המראה השימוש בחודשים. 60גיל

שכישלונם של פעוטות בזיהוי המדבקה על טענה 30רושה. במהלך השנים ביקורותל

פניהם נובעת מכך שבגיל שנה הפנים אינם מרכיב חשוב בשלב האקולוגי של תפיסת

קיימים מרכיבים התנהגותיים 31העצמי, ולכן ההתעניינות בפנים מעטה. לטענת רושה

נהגות חקר )אקספלורציה(, זיהוי והתמצאות בשאר חלקי הגוף, הנאה אחרים, כגון הת

עצמית זמן רב לפני מודעותוביצוע פעולות מכוונות, המעידים על קיומה של מקשר רגשי

מזהה אף בעיה רגשית כאשר מעמידים 32היכולת לזהות את הפנים במראה. רושה

ות בזמן הניסוי, הנובעת פעוטות מול מראה. לטענתה, קיימת תחושת מבוכה אצל פעוט

מעצם עמידתם של הפעוטות במצב שבו שני דברים הם אחד: העמידה מול העצמי

. מצד אחד, המראה משקפת את העצמי "עצמי"והעמידה מול ישות אחרת, הנבדלת מה

-חישתית )ויזואלית-האקולוגי, כפי שהפעוט מכיר אותו במהלך פעילות חזותית

אחר, המראה משקפת גם מישהו אחר, ישות חיצונית סנסורית( ממושכת, אך מן הצד ה

. נראה שהמבוכה גדולה יותר אצל ילדים שזו להם הפעם "עצמי"אנושית, שהיא לא ה

26

Butterworth, 2000; Rochat, 2013 27

Lewis & Brooks-Gunn, 1979; Nielsen & Dissanayake, 2004 28

Gallup et al., 2013 29

Nielsen & Dissanayake, 2004 30

Rochat, 2001 31

Rochat, 1998, 2003, 2013 32

Rochat, 1995

עדנה אור

632

הראשונה שהם משתקפים השתקפות מלאה מול מראה גדולה. את מידת המבוכה

, סומכת רושה על תיאור תגובתם של אנשי שבט "עצמי"המתקבלת מהשתקפות זו של ה

שחקר את 33סוארו בספרו של הוקינג( להשתקפותם במראה כפי שתBiamiי )הביאמ

. יםצלולשמימיו השבט. שבט הביאמי חי בסביבה נידחת שאין בה אפילו נהר

:רושהידי -היתקלותם של בני השבט במראה בפעם הראשונה תוארה על

They were paralyzed. After their first startled response, they stood

covering their mouths and ducking their heads. They stood

transfixed, staring at their images, only their stomach muscles

betraying great tension. Like Narcissus, they were left numb, totally

fascinated by their own reflection: indeed, the myth of Narcissus may

refer to this phenomenon.34

קיימת עצמית מודעותבעובדה כי כרה הו ,ויכוח סביב המהימנות של השימוש במראהוה

שינוי בגישה יצרו כבר בשנה הראשונה לחיים ומתבטאת בצורות התנהגות מגוונות,

באטרוורתהובילו שינוי ש, התפיסה העצמיתשל ההתפתחותשלבי לגבי שהוביל נייסר

התפיסה העצמית של התפתחות השבכל שלבי 36,טוען בניגוד לנייסר אטרוורתב 35.ורושה

ולכן הוא לא מבחין בשלבים מעורבים גורמים של תפיסה וייצוגו מודעותקיימת

תפתחות עם העלייה בגיל. מהרמות המודעות בהתפתחותיים בדומה לנייסר, אלא רק

עצמית שהיא תוצר של תפיסת מודעותתפיסת העצמי מתפתחת מלטענת באטרוורת

ודעות עצמית מפורשת ורפלקטיבית שהיא תוצר של ייצוג, זיכרון ומחשבה. למ ,החושים

מניחה כי בכל שלב כת בטענה של באטרוורת באופן חלקי ותומ 37רושה

שלושה רבדים זהה התפיסה העצמית קיימת מודעות, אך היא מ התפתחותב

התפתחותיים, אותם היא מדמה ל"שכבות הבצל", כאשר כל רובד נבנה על הקודם לו

התודעה רובדישל התפתחות הומוסיף נדבך בהתפתחות התפיסה העצמית. להלן שלבי

פי רושה: -העצמית, על

מאפיין את ( והוא minimal selfמלי" )יראשון מכונה ה"עצמי המינהרובד ה .6

התינוק עם לידתו ומספר שבועות לאחר מכן. התינוק בשלב זה מבחין בין גופו

קר, יכולת לבצע פעולה תוך אוריינטציה לאחרים והדבר משתקף בפעולות ח

למטרה, ופעולות חברתיות הדדיות.

שני מכונה ה"עצמי כחפץ" )החפצה/אובייקטיפיקציה של העצמיהרובד ה .2

objectified self) . חודשים. במסגרת 38-28שלב זה מאפיין את התקופה שבין גיל

ילד תופס את תקופה זו מתרחשת התקדמות נרחבת יחסית בתפיסה העצמית. ה

33

Hockings, 2003 34

Rochat, 1995: 68 35

Butterworth, 2000; Rochat, 2013 36

Neisser, 1995 37

Rochat, 2013

ול ף לגו ות לחיים-התפתחות המודעות " בשנים הראשונ "עצמי

633

עצמו כאובייקט והוא מסוגל להתייחס לעצמו בעזרת תהליכים של זיהוי ושיקוף.

ליצור קשב משותף;; הדבר מתבטא בהתנהגויות הבאות: יכולת לחקות את האחר

השתתפות באינטראקציה משולשת ;"עצמי"החיקוי של האחר את זהות יכולת ל

נועותיו של האחר ולצפות הכוללת משחק עם אמא וחפץ; יכולת לעקוב אחר ת

הם מביעים דאגה או .אותה. בגיל חודשיים תינוקות מודעים לצרכיהם הרגשיים

קושי כאשר נתקלים בתגובה לא צפויה מאדם הנמצא באינטראקציה עמם. מביעים

38,באופן פתאומי הבעה של פנים קפואות, אימץ מצוקה כאשר אדם ששיחק איתם

ך אינטראקציה לא מתמלאת ציפייתם מביעים עצב או הפתעה כאשר במהל

שינוי מרחיק החברתית )למסור להם חזרה את הכדור; להחזיר להם את המוצץ(.

את כוונתם של מתחיל להבין תינוק גיל זה החודשים. ב תשעהלכת מתרחש בגיל

39.אחר פעולתם ולהבין את הכוונה העומדת ברקע הפעולהלעקוב , מסוגל האחרים

חודשים, תינוקות התייחסו לדברים ממשיים שבתוך תשעה כמו כן, עד גיל

חודשים תינוקות מתחילים להתייחס לדברים שמעבר תשעה הדיאדה. מגיל

חודשים הם משתמשים בכלים 60-64ויזואלית המיידית. בסביבות גיל ולתפיסה ה

לשוניים כמו הצבעה לעבר חפץ שנמצא מחוץ לדיאדה כדי ליצור עניין -טרום

או לאח דוגמהללכך היא הצבעה לעבר חפץ השייך הדוגמ .משותף עם האחרים

המודעות העצמית 40.פנה את הקשב שלה לחפץת האםשאחות שלהם על מנת

ופכים ה - שפה ומשחק סימבולי - כלים סימבולייםנשארת מרומזת עד השלב שבו

אין עדות שלוש . לפני גילשנים בקרוב( שלוש )גיל בחיי הילדיםים להיות מרכזי

רה לכך שפעוטות מבינים שסימנים הקיימים במציאות החיצונית )טביעת הרגל ברו

אמנם, כבר מגיל חצי שנה קיימים 41.לעצמם ולעצמם בלבדכים או האצבע( שיי

מחקרים שהוכיחו כי הם מבחינים בין תמונות וסרטי וידאו השייכים להם אך

רוי מוכר וגירוי חדש, יתכן שמדובר בזיהוי ברמה ויזואלית והבחנה ראשונית בין גיי

42.עצמםהם היא סרטוןואין כל סימן כי הם מזהים לחלוטין שהדמות הנראית ב

רובד זה מתפתח .(personified selfהרובד השלישי מכונה "העצמי כפרסונה" ) .3

במהלכו ו ,כל החיים. רובד זה הוא שלב מתקדם יותרמשך בשנים ושלוש מגיל

בעיקר הדבר בולט באינטרקציה עם .ל המחשבהאובייקט שפך להיות הו "עצמי"ה

שות עצמית יהפעוט בשלב זה עובר להתייחס לעצמו ומבין כי הוא יהאחרים.

פי נורמות -ידי האחרים, וזאת בהתאם להתנהגות על-הניתנת להערכה ושיפוט על

ומוסכמות התנהגותיות מקובלות. שלב זה קשור באופן הדוק להתפתחות ההבנה

של הילדים בעובדה שהסביבה החברתית מצפה מהם שיכירו המוסרית וההכרה

38

Tronick, Als, Adamson, Wise & Brazelton, 1979 39

Baldwin, Baird, Saylor & Clark, 2001 40

Tomasello, Carpenter, Call, Behne & Moll, 2005 41

Rochat, 2013 42

Rochat & Striano, 2002

עדנה אור

634

השינוי 43.ויהיו רגישים לערכים מוסריים כמו כן יפעלו על פי נורמות חברתיות

בשפה. הילד משתמש במילים כמו: "אני", "שלי", בא לידי ביטוי בתפיסה העצמית

קופה מאפיין את הת "I". השימוש במילה"I"לעומת "ME" -ומתייחס אל עצמו כ

מתייחסת אל העצמי "ME"האקולוגית והמילה מיוחסת לגוף הפיזי. המילה

ישות מודעת, מזוהה, מוכרת, אשר ניתן להתייחס אליה, לדבר עליה, ולשחזרה. יכ

ה והגורמים המעורבים בגיבושהימאפיינ :בילדות המוקדמתהתפיסה העצמית

מאפייני ועל ורגשותיו ווויותיחלדווח על מאפשרת לילד שלוש השפה לקראת גיל רכישת

של הילד דיווח ה. ('שאני ילד הכי טובאומרת מא יא'; 'אני יכול לרוץ מהר'דמותו )

ההבנה איץ את תהליך מאפשר לסביבה להגיב לדיווח, להבין ולעבד אותו ובכך לה

שיח משותף אודות אפיזודות חיים הוא פרמטר אחד המעודד את התפיסה -העצמית. דו

ם ה םקוגניטיבייוחברתיים ,כישורים רגשייםהבשלה של ו פול הורי מסורטיהעצמית.

את מאפייניו של אתאר סעיפים הבאיםבזה. תהליך בפרמטרים נוספים המעורבים

הקיימת במסע המורכב של מדיות מ-הרבהפורטרט האישי בילדות המוקדמת ואת

גיבוש התפיסה העצמית.

העצמית בילדות המוקדמת התפיסה מאפייני

ושפה מאפשרים הצצה סימבולי ימבוליים כמו משחק באמצעים סהמעבר לשימוש

44,הרטרסוזן תפיסתו העצמית. את החושפים של הילדראשונית לתכנים פנימיים

תפיסה מציינת כי הוההערכה העצמית בילדות, פיסה התחוקרת מובילה בתחום

ובמידה רבה ת,יובילהיות חבאופן בולט נוטה שנים 4-2 תקופה שבין גילבהעצמית

יתר על המידה להעריך גיל זה של ילדים ביתם לטענת הרטר, נטי. תלא ראליסטיאפילו

בין הבחין צביעה על קושי למ ('אני יכול לזרוק את הכדור עד השמיים')את יכולותיהם

יל עצמי יצירת פרופלטענתה, הקושי ב. האידיאלי "עצמי"האמיתי לבין ה "עצמי"ה

בין הפנימיות ל שאיפותהבין הבחין קושי ל :גוןכ, קוגניטיביותמגבלות נובעות ממאוזן

קושי ; של אחריםהישגים בין שגים אישיים ליבין ההשוות ; קושי להמסוגלות הממשית

;לתפיסה העצמיתולשייך אותם משמעותיים גורמים חברתיים ל שיהם פיסותאגד תל

רבים ילדים, הלדוגמ ;טוב ורע( או רגשית )שמח ועצוב() ת ערכיתוואליקושי לחוות ד

,לגורמים אלה בנוסף(. 'אני אף פעם לא פוחד') יש להם רגשות שלילייםיכחישו ש

בכך את תחושת הכישלון הטוטלי. מהם ילדים ומונעים במבוגרים נוטים לסייע ולתמוך

ים עצמיים מתחילים להתגבש ייצוג ,והלאה חמשרק לקראת גיל הרטר מציינת כי

שיפור של תוצאה . גיבוש ייצוגים ממשיים אודות העצמי היא מציאותיים יותר

מורכבות כמו הבחנות מדויקות, חשיבה לבצע פעולות המאפשר בכישורים קוגניטיביים

היא התפיסה העצמית להחיובית ש היההטיחלוקה לקטגוריות, ועוד. יחד עם זאת,

תפיסה עצמית חיובית נמצא כי ות האישית. להתפתחהתורם , תהליך התפתחותי טבעי

43

2864אור, 44

Harter, 2012

ול ף לגו ות לחיים-התפתחות המודעות " בשנים הראשונ "עצמי

635

המעניקה ביטחון ומניעה את מעטפת רגשית יוצרת מטשטשת את תחושת חוסר הישע ו

45.הילד להעז ולהתמודד עם אתגרים

יאובייקטיבבאופן להעריך מתקשים שנים 4-2 טווח הגילאיםילדים בלמרות ש

אינם . אמנם הם (self esteemערכה עצמית )הלהם , יש את כישוריהם האישיים

. בהתנהגותםעל הערכתם העצמית, אך היא ניכרת דווח באופן מפורשלמסוגלים

מאפיינים התנהגותיים קיימים מציינת כי מניתוח דוחות של גננות עולה כי 46הרטר

ילדים בעלי הערכה עצמית , השונים אצל עת לחץוביומיומי התפקוד מופיעים במהלך ה

פעילותם לדים בעלי הערכה עצמית גבוהה נטו ביהערכה נמוכה. לבין ילדים בעלי גבוהה

עמידה בבא לידי ביטוי יוזמה. הדבר ו להפגין ביטחון, סקרנות, עצמאות השגרתית

ילדים הם. התגאות בתוצריבהשתוקקות לנסות דברים חדשים, ובבטוחה מול אתגר,

מצבי בהיו סובלניים ,נטו בזמן לחץ או שינוי להיות רגועים הבעלי הערכה עצמית גבוה

נמוכה תסכול והתנהלו היטב במצב של התגרות וביקורת. ילדים בעלי הערכה עצמית

הפגינו חוסר ביטחון, נטו להביט מהצד, לא השתתפו בפעולות חקר ולא היו גאים

הגיבו בצורה לא הולמת נטו לוותר במהירות ו ה. במצב תסכול, ילדים אלבתוצריהם

לתקלות ותאונות.

כמו מים פנימיים גורנובעים מהעצמית בתפיסה ההבדלים אלכי ייתכן

המשפיע על ההתפתחות הרגשית ויוצר הבדלים ידוע כגורם טמפרמנט .טמפרמנט

אף הטמפרמנט כי נמצא 47.ילדים ובהתנהגותםהידואליים משמעותיים בכישורי יבאינד

48.שותיולשלוט ברג ואת יכולתו קובע במידה רבה את תגובתו הרגשית של הילד

בעיקר של ,משליך גם על העוצמה והתדירות של ביטוי רגשות בסיסייםמפרמנט ט

קובע במידה טמפרמנט . רגשות פחד וכעס הממלאים תפקיד מרכזי בחייהם של ילדים

49.את עוצמת הפחד של הילדים בחשיפה לגירוי חדש ולא מוכרגם רבה

גיבוש התפיסה העצמית תפקיד ההורים ב

יחד עם .התפתחות התפיסה העצמיתלורגשיים קשורים םקוגניטיבייכאמור, גורמים

תפקיד משמעותי בגיבוש התפיסה יש ,ובעיקר להורים ,לגורמים חברתיים ,זאת

כבר ידי ההורים -עלעצמי נבנים יצנים ראשונים של תחושת ערךנ 50.העצמית בילדות

ובכך תינוקםל שראשוניים רגשיים -הורים נענים לסימנים תקשורתייםאשר כמלידה

תנועות הגוף של התינוק לההורים תייחסות ה 51.י צרכיו נחשביםמעבירים לו תחושה כ

היא דרך ,)רצונות, שאיפות, כוונות(מנטליים צרכים מונחים של תנועות אלו בתרגום ו

תו העצמית כי הוא ראוי לטיפול חושתתרום לולנוספת להיענות לצרכיו של התינוק

45

Bjorklund, 2009; Harter, 2012 46

Harter, 2012 47

Chess & Thomas, 1983 48

Goldsmith & Campos, 1990 49

Rothbart & Rueda, 2005 50

Rochat, 2013 51

Bowlby, 1973; Bretherton & Munholland, 2008; 2885סטרן,

עדנה אור

631

אם מפסיקה את היא כאשר הפרשנות מנטלית מקרה של ל הדוגמ 52.ולהתייחסות

ל האם ההנחה ש. רשרוש הרעשן כשהתינוק מסיט את המבט הצידה ומכניס אצבע לפה

כן הסיט את המבט. התינוק הפסיק להתעניין בגירוי ולהיא ש

תפיסה לאה קשורה באופן הדוק נמצגישה הורית תומכת תקופת הילדותב

של שלושה משאבים חשובים להתפתחותו הנפשיתההורים מחזיקים 53.עצמית חיובית

שבח, טון הפגנת רגשות חיוביים )חיוך, צחוק, דברי .: רגשות, התנהגות וקוגניציההילד

חיובי, הפגנת חיבה(, ארגון סביבה עשירה בגירויים, היענות לצרכים של הילד בזמן

הקשבה לצרכיו ועצות לגבי דרכי התנהגות, נקיטת אסטרטגיות לגירוי החשיבה, אמת,

הם , כמו שאילת שאלות; הרחבת הידע מעבר לקונקרטי; יצירת קשרים בין תופעות וכו'

ל ם שניצב מול אתגר. יכולתכאשר הוא משאבים מנטליים להם זקוק הילד במיוחד

לווסת את םיכולתעל רגישותם ו ההורים לספק את שלושת המשאבים הללו מעידה על

אחראים גם להקנות הורים ההורות שלהם ולהתאימה באופן הטוב ביותר לצורכי הילד.

אמות מידה מנטליות כמו אמונות, (socializationברות )תהליך הח לילד באמצעות

רכישה של 54.במסגרת התרבותית בה חי הילד תוערכים, התנהגויות, מניעים, המקובל

ליכה גם על תפיסתו המשלילד החברה תגובת קובעת במידה רבה את חברתיות נורמות

העצמיים. והערכתו

המסד לבניית הודות למשאבים שהורים מפנים תפיסה עצמית מתגבשת

חושות וחוויות ואפיזודות חיים נובעות ממקור חיצוני שאינו ת ,הנפשי. יחד עם זאת

ורים ה ,אין שליטה על תכנים אלהבהכרח קשור בהורים. למרות שלכאורה להורים

כאשר הם זיכרון אוטוביוגרפילבנות תכנים אלה דו שיח אודותאמצעות מסוגלים ב

קוהרנטי ומשמעותי נרטיבל ןאותמעבדים ושל הילד מתעכבים על חויות אישיות

תורמת לתחושת ההמשכיות לאורך זמן שימור אפיזודות חיים 55.לאורך זמןהנשמר

עיקר בנוגע הנרטיבי שיח מהלך הבתפקיד המשמעותי של ההורים ה 56.עצמיתה ולהבנ

מטרה ,זמן ומקום, כמו הסיפור האישיהמשמשים להרכבת יסודות הקנייה של ל

או הצלחה ה הייתה , האם התוצאאלמנטים של הפתעההיו באירוע , האם מניעיםו

ות החייםאפיזודאת משמרים כאמור . מרכיבים אלו ערכיותהשלכות ומסקנות , שלוןיכ

הרטר מדווחת כי 57.עתידיות חייםאפיזודות יבוד לעסוללים לילד את הדרך לאורך זמן ו

רטיב באיכות הנבמידה רבה תלויה העתידיות של הילד אפיזודות האיכות העיבוד של

. תיאורייםשיר בפרטים הוא עוקיימים הורים המרחיבים את הנרטיב . הוריםהל ש

מתמקדים בעיקר בנתונים מעשיים ושימושיים והורים אחרים מקצרים בפרטים

הורים שפירטו והרחיבו את הנרטיב סייעו לילדים . דליל בנתוניםונרטיב קצר היוצרים

52

Shai & Belsky, 2011 53

Mikulincer, Shaver, Borgida & Bargh, 2015; Pollak, 2012 54

Pomerantz & Thompson, 2008 55

Nelson & Fivush, 2004 56

Harter, 2012 57

Nelson, 2003

ול ף לגו ות לחיים-התפתחות המודעות " בשנים הראשונ "עצמי

631

למרות ההבדלים בעושר התנסויות מהעבר בצורה עשירה יותר. לדווח בעצמם על

משמעותי במסע המורכב של גיבוש הזהות עצמו הוא החלק הת הנרטיב בניי, הנרטיבי

העצמית.

סיכום ומסקנות . 3

גיבוש התפיסה העצמית. התפיסה העצמית של סקירה זו התמקדה בתהליך המורכב

גוף מולדת ומנגנוני חישה משוכללים, מתחילה במודעות לגוף, למבנהו ויכולותיו. סכמת

בינו לבין גוברת אצל התינוק הבחנה הולכת ונועתי היוצר תקליטה של מידע מובילים ל

,של כישורים מוטוריים, קוגניטיביים םשלב מתקדם יותר, ועם התפתחותבים. האחר

תפיסה מינימלית לבסיסית ומתפיסה חלה האצה בתפיסה העצמית, ,רגשיים וחברתיים

באישיותו, כמו מנטליים פנימיים מתייחס אל מרכיבים ילד עצמית משוכללת בה ה

. כוונותו תחושות, רגשות

ד מתחילה להתגבש תוך זמן קצר יחסית בתוך שלוש זהותו הייחודית של היל

בתחילת כבר תפקיד מרכזי. נועד להורים זה, אתגר ומשנים מרגע הלידה. בתהליך מהיר

תחושת לבנות את הורים יכולים ,מודע לגופובעיקר התינוק בשלב בו , ההתפתחות

-צונית הסביבה החיהמתקבל מלקלוט ולעבד מידע הגוף מאפשר לתינוק ערך העצמי.ה

לתרום לתחושת התינוק שהוא ראוי לטיפול מיטבי הורים יכולים הפיזית והחברתית.

התייחסות ; היענות למסרים תקשורתיים ורגשייםבאמצעות נקיטת הפעולות הבאות:

דגדוג המותאמים ו חיבוקליטוף, כמו ; שימוש במגע גופני, נועות קינסטטיותלתמנטלית

של וועם התפתחות יכולת, בתקופת הילדות. תינוקשל הו בזמן ובעוצמה ובכמות לצרכי

משקלם של ההורים בתהליך ההתפתחות של , בשיח ובמשחקהילד להביע את עצמו

חשובה על מנת נוכחותם הפיזית בחיי הילד . בשלב זה מתרחב התפיסה העצמית

לבעלות ערך לתפיסה העצמית. ןלהקנות משמעות לאפיזודות חיים ולהפוך אות

שיבחנו את תרומתו של המשחק הסימבולי לגיבוש התפיסה י המשך מחקר

העצמית ישפכו אור על דרכי הבעה טרום מילוליות של התפיסה והערך העצמי. חקירה

רקע , כמורלוונטייםהאפקט של מספר גורמים ובחינת תפיסה העצמית דינמית של ה

בנה מעמיקה של התפיסה העצמית, יתרמו להגיבוש תרבותי, אוצר מילים וכו' על

, כי המעבר לתנועה עצמאית )זחילה 58חוקריםלאחרונה מצאו : הלדוגמתהליך זה.

לאור ניתן לבחון אינטראקציה החברתית. בדיבור ואיכותי וכמותי בשינוי הליכה( יוצר

המאפשר נגישות , פעוטשל ה הניידותכושר בכיצד שינוי את השאלה: ממצאים אלה

התפיסה העצמית של הילד. את ם מקדכישורים לשוניים, יותר להורים ושיפור הגבוה

מורכבתו של מסע זה לשפוך אור נוסף על יכולה תפיסה העצמיתבחינה דינמית של ה

נפש. בין גוף להקושר

58

Adolph & Tamis‐LeMonda, 2014

עדנה אור

630

רשימת מקורות

חברתית בגיל -(. מוסר ואחריות בגיל הרך: השורשים והמאפיינים של התנהגות פרו2864) 'אור, ע .41-36 ,7 ,בריםדהרך.

אביב: פסיכה. -. תלאישי של תינוקות-עולמם הבין(. 2885נ )"סטרן, ד

Adolph, K.E., & Tamis‐LeMonda, C.S. (2014). The costs and benefits of

development: The transition from crawling to walking. Child Development

Perspectives, 8(4), 187-192.

Baldwin, D.A., Baird, J.A., Saylor, M.M., & Clark, M.A. (2001). Infants parse

dynamic action. Child Development, 72(3), 708-717.

Ball, W., & Tronick, E. (1971). Infant responses to impending collision: Optical and

real. Science, 171(3973), 818-820.

Baumeister, R.F., & Finkel, E.J. (2010). The self. Advanced social psychology: The

state of science (pp. 139-175). Oxford: Oxford University Press.

Bermùdez, J.L. (2013). Bodily awareness and self-consciousness. In: S. Gallagher

(Ed.), The self (pp.157-180). NY: Oxford University Press.

Bertenthal, B.I., & Bai, D.L. (1989). Infants' sensitivity to optical flow for

controlling posture. Developmental Psychology, 25(6), 936.

Bjorklund, D.F. (2009). Why youth is not wasted on the young: Immaturity in human

development. NY: John Wiley & Sons.

Bowlby, J. (1973). Attachment and loss: Separation - Anxiety and anger (Vol. 2):

New York: Basic Books.

Bretherton, I., & Munholland, K.A. (2008). Internal working models in attachment

relationships: Elaborating a central construct in attachment theory. In: J.

Cassidy & P.R. Shaver (Eds.), Handbook of attachment: Theory, research,

and clinical applications (2nd

ed., pp. 102-130). New York: Guilford Press.

Butterworth, G. (1992). Origins of self-perception in infancy. Psychological Inquiry,

3(2), 103-111.

Butterworth, G. (2000). An ecological perspective on the self and its development.

In: D. Zahavi (Ed.), Exploring the self. Philosophical and

psychopathological perspectives on self-experience (pp. 19-38).

Philadelphia: John Benjamines.

Cassam, C. (2013). The embodied self. In: S. Gallagher (Ed.), The Oxford handbook

of the self (pp.139-157). NY: Oxford University Press.

Chess, S., & Thomas, A. (1983). Infant bonding: Mystique and reality. Annual

Progress in Child Psychiatry & Child Development, 48-62.

Crocker, J., Canevello, A., & Liu, M. (2012). Five consequences of self-image and

compassionate gGoals. Advances in experimental social psychology, 45,

229.

ול ף לגו ות לחיים-התפתחות המודעות " בשנים הראשונ "עצמי

631

Fogel, A., Garvey, A., Hsu, H.C., & West-Stroming, D. (2006). Change processes in

relationships: A relational-historical research approach. New York:

Cambridge University Press.

Gallagher, S. (2005). How the body shapes the mind. Cambridge Univrsity Press.

Gallup, G.G., Anderson, J.R., & Platek, S.M. (2013). Self-recognition. In: S.

Gallagher (Ed.), The Oxford handbook of the self (pp. 80-111). Oxford:

Oxford University Press.

Gibson, E.J. (1995). Are we automata? Advances in Psychology, 112, 3-16.

Gibson, E.J., & Walk, R.D. (1960). The "visual cliff". WH Freeman Company.

Goldsmith, H.H., & Campos, J.J. (1990). The structure of temperamental fear and

pleasure in infants: A psychometric perspective. Child Development, 61(6),

1944-1964. doi: 10.2307/1130849

Harter, S. (2012). The construction of the self: Developmental and sociocultural

foundation. NY: Guilford Press.

Hockings, P. (2003). Principles of visual anthropology. Walter de Gruyter.

James, W. (1890). The principles of psychology (Vol. 1). New York: Holt.

Jouen, F., & Gapenne, O. (1995). Systems in the neonate. The self in infancy: Theory

and research, 112, 277.

Jouen, F., Lepecq, J.C., Gapenne, O., & Bertenthal, B.I. (2000). Optic flow

sensitivity in neonates. Infant Behavior and Development, 23(3), 271-284.

Lewis, M., & Brooks-Gunn, J. (1979). Social cognition and the acquisition of self.

NY: Plenum Press.

Mahler, M.S. (1968). On human symbiosis and the vicissitudes of individuation. New

York: International Universities press.

Meltzoff, A.N., & Moore, K. (1994). Imitation, memory and the representation of

persons. Infant Behavior and Development, 17(1), 83-99.

Mikulincer, M., Shaver, P.R., Borgida, E., & Bargh, J.A. (2015). APA handbook of

personality and social psychology, Volume 1: Attitudes and social

cognition. Washington, DC, US: American Psychological Association.

Neisser, U. (1995). Criteria for an ecological self. In: P. Rochat (Ed.), The self in

infancy: Theory and research (pp 17-34). Holland: Elsevier.

Nelson, K. (2003). Narrative and self, myth and memory: Emergence of the cultural

self. In: R. Fivush & C.A. Haden (Eds.), Autobiographical memory and the

construction of a narrative self (pp. 3-28). Mahwah, NJ: Erlbaum. .

Nelson, K., & Fivush, R. (2004). The emergence of autobiographical memory: A

social cultural developmental theory. Psychological review, 111(2), 486.

עדנה אור

648

Nielsen, M., & Dissanayake, C. (2004). Pretend play, mirror self-recognition and

imitation: A longitudinal investigation through the second year. Infant

Behavior and Development, 27(3), 342-365.

Piaget, J. (1962). Play, dreams and imitation in childhood. NY: W.W Norton.

Pollak, S.D. (2012). The role of parenting in the emergence of human emotion: New

approaches to the old nature-nurture debate. Parenting: Science and

Practice, 12(2-3), 232-242.

Pomerantz, E.M., & Thompson, R.A. (2008). Parents' role in children's personality

development: The psychological resource principle. In: O.P. John, R.W.

Robins & L.A. Pervin (Eds.), Handbook of personality: Theory and

research (pp. 351-374). New York, NY, US: Guilford Press.

Reed, E.S. (1996). Encountering the world: Toward an ecological psychology.

Oxford University Press.

Rochat, P. (1995). Early objectification of the self. Advances in Psychology, 112, 53-

72.

Rochat, P. (1998). Self-perception and action in infancy. Experimental Brain

Research, 123(1-2), 102-109.

Rochat, P. (2003). Five levels of self-awareness as they unfold early in life.

Conscious Cogn, 12(4), 717-731.

Rochat, P. (2013). Self-conceptualizing in development. The Oxford handbook of

developmental psychology, Vol. 2: Self and Other, 2, 378.

Rochat, P., & Hespos, S.J. (1997). Differential rooting response by neonates:

Evidence for an early sense of self. Early Development and Parenting,

6(34), 105-112.

Rochat, P., & Striano, T. (2002). Who’s in the mirror? Self–other discrimination in

specular images by four‐and nine‐month‐old infants. Child Development,

73(1), 35-46.

Rothbart, M.K., & Rueda, M.R. (2005). The development of effortful control. In: U.

Mayr, E. Awh & S.W. Keele (Eds.), Developing individuality in the human

brain: A tribute to Michael I. Posner (pp. 167-188). Washington, DC, US:

American Psychological Association.

Shai, D., & Belsky, J. (2011). When words just won’t do: Introducing parental

embodied mentalizing. Child Development Perspectives, 5(3), 173-180.

Sherrington, C. (1907). On the proprioceptive system, especially in its reflex aspect.

Brain(29), 467-482.

Spilt, J.L., van Lier, P.A.C., Leflot, G., Onghena, P., & Colpin, H. (2014). Children's

social self‐concept and internalizing problems: The influence of peers and

teachers. Child Development, 85(3), 1248-1256.

ול ף לגו ות לחיים-התפתחות המודעות " בשנים הראשונ "עצמי

646

Stern, D.N. (1985). The interpersonal world of the human infant. New York: Basic

Books.

Stern, D.N. (1999). Vitality contours: The temporal contour of feelings as a basic

unit for constructing the infant’s social experience. In: P. Rochat (Ed.),

Early social cognition: Understanding others in the first months of life (pp.

67-80). London: Lawrence Erlbaum.

Stern, D.N. (2000). Interpersonal world of the infant: A view from psychoanalysis

and development psychology. Basic books.

Strawson, G. (1997). The self. Journal of consciousness studies, 4(5-6), 405-428.

Tomasello, M., Carpenter, M., Call, J., Behne, T., & Moll, H. (2005). Understanding

and sharing intentions: The origins of cultural cognition. Behavioral and

brain sciences, 28(05), 675-691.

Tronick, E., Als, H., Adamson, L., Wise, S., & Brazelton, T.B. (1979). The infant's

response to entrapment between contradictory messages in face-to-face

interaction. Journal of the American Academy of Child psychiatry, 17(1), 1-

13.

Tsakiris, M. (2013). The sense of body ownership. In: S. Gallagher (Ed.), The

Oxford handbook of the self (pp.180-204). Oxford University Press.

Van der Meulen, M. (2001). Developments in self-concept theory and research:

Affect, context, and variability. In: H.A. Kunnen (Ed.), Identity and

emotion: Development through self-organization (pp. 10-38). New York,

NY, US: Cambridge University Press.

Vogeley, K., & Gallagher, S. (2013). Self in the Brain. In: S. Gallagher (Ed.), The

Oxford handbook of the self (pp.139-157). Oxford University Press.