ד''בס

כולל אבי עזריפיש זצ''לביסודו של הרה''ח רב משה

ל''א מן שך זצוק''ש הגאון הר''ע

Estoy seguro, que este segundo tomo, igual que el

primero, será de mucho beneficio para quien lo estudie,

ya que fue hecho con mucho esfuerzo y dedicación.

Y a ustedes, Marcos y Arie, les deseo que puedan seguir

estudiando y enseñando toda su vida y sigan sacando

muchos libros Leshem Shamaim, para beneficio de Am

Israel.

RAB YOSEF TAWIL

ROSH HAKOLEL

ד''בס

INDICE

INTRODUCCIÓN ......................................................................... 5

TRANSPORTAR – 7 ............................................................ הוצאה

ESCRIBIR Y BORRAR .............................................................. 17

PINTAR - ובעצ ........................................................................... 25

TRASQUILAR – 32 .................................................................. גוזז

MEDICINAS Y CURACIONES .................................................. 35

ENFERMOS - 41 .................................................................... חולים

ARAR - 47 ............................................................................... חורש

SEMBRAR – 52 ....................................................................... זורע

COSECHAR - 56 ...................................................................... קוצר

RECOLECTAR – 61 ............................................................... מעמר

ALISAR Y UNTAR – וממרח ממחק ............................................. 65

NUDOS Y AMARRES ................................................................ 72

COSER Y PEGAR - ומדביק תופר ................................................ 76

CORTAR RECORTAR Y DESCOSER ...................................... 80

INTRODUCCIÓN Avi Ezri

5

INTRODUCCIÓN

Es una gran satisfacción, ver como el primer tomo de esta obra,

fue recibido entre el público con tanta aceptación dentro de las

personas de nuestra comunidad con distintos niveles de

observancia.

Cuesta trabajo encontrar palabras para agradecerle a Boré Olam,

el privilegio tan grande que nos otorgó al colocarnos como sus

mensajeros para esta acción tan bella.

Esta obra no hubiera sido posible sin el apoyo incondicional de

nuestro Rab, el Rab Yosef Tawil שליט''א, quien invierte mucho de

su tiempo para revisar cada una de las Halajot aquí expuestas.

Queremos aprovechar el espacio para agradecerle por el empeño,

paciencia y dedicación que dedica a cada uno de los integrantes

del Kolel Avi Ezri. Muchas gracias.

Cabe recordar que la intención principal de esta guía es otorgar

una visión general sobre cada uno de los temas de Shabat y

funcionar como una herramienta para despertar

cuestionamientos al respecto.

Por lo tanto, al igual que en el primer tomo, buscamos exponer las

Halajot de manera fluida, clara y acompañada de ejemplos. Para

alcanzar este objetivo, nos vimos obligados en muchas ocasiones

a omitir las distintas opiniones que existen sobre cada uno de los

temas. No obstante, quien presta atención, podrá darse cuenta

que estas opiniones se encuentran implícitas; por ejemplo, en

repetidas ocasiones expusimos la Halajá diciendo “La mayoría de

las opiniones”, implicando así que existen otras opiniones al

respecto donde nosotros planteamos la opinión principal pero

cada quien debe consultar con su Rab como actuar.

Avi Ezri INTRODUCCIÓN

6

Es indispensable leer cada capítulo completo y no sólo una

parte de él, ya que muchos detalles importantes se explican a lo

largo del mismo.

Antes de concluir, queremos agradecer al Lic. Moises Guindi B.

quien se ha entregado a la logística, distribución y recolección de

fondos para que estos dos tomos hayan podido llegar a las manos

de cada uno de nosotros. Gracias.

Le pedimos a Hashem que nos ayude a conocer cada vez más de

su Torá, nos guie para poder cuidar las Mitzvot de manera

correcta y nos dé siempre el privilegio de hacer acciones útiles

para nuestra comunidad. Amén.

TRANSPORTAR – הוצאה Avi Ezri

7

TRANSPORTAR – הוצאה

Transportar en la vía pública es una de las acciones prohibidas en

Shabat, por lo que no se permite cargar a un niño en la calle,

llevar un postre a casa de algún anfitrión o cargar la llave de

la casa. Sin embargo, cabe aclarar que cargar en la calle sin

trasladarse más de 1.92 mts. está permitido, por lo que si un niño

se cayó tiene permite cargarlo, siempre y cuando no se mueva de

su lugar.

Así como está prohibido cargar en la vía pública, también está

prohibido transportar dentro de las áreas comunes de un

edificio o un conjunto de casas a menos que se realice un

“Erub” conforme a la Halajá. (El “Erub” es un procedimiento para

asociar a los propietarios de dicha área común y se permita cargar en ella,

por lo que hay que preguntar a un Rab acerca de este procedimiento).

Existen opiniones que permiten hacer “Erub” para poder cargar

en las calles de toda una colonia (actualmente existen colonias

en México que cuentan con “Erub”). Aunque los Sefaradim no

deben apoyarse en el “Erub” colonial para transportar ellos

mismos, según muchas opiniones tienen permitido pedirle a

algún Goy que transporte cosas en esa zona.

Está prohibido transportar aunque no lo haga con las manos, por

lo que se prohíbe salir con comida en la boca, objetos en las

bolsas del pantalón e inclusive patear una piedra o un balón

de futbol.

Para analizar los detalles de esta prohibición de manera ordenada

clasificaremos el capítulo en cinco incisos: 1) Prendas. 2) Joyas. 3)

Objetos en función al cuerpo. 4) Objetos que están sobre el

cuerpo 5) Objetos unidos a las prendas.

Avi Ezri TRANSPORTAR – הוצאה

8

Prendas Cualquier objeto que la persona lleva vestido está permitido

transportarlo en Shabat. Por lo que además de las prendas

convencionales se le permite vestir un sombrero, una

bufanda,1 o un impermeable de plástico aún muy delgado.2

Solo se permite vestir en la calle prendas de la manera

convencional, pero si viste la corbata con el nudo

demasiado abajo o el saco sin meter las mangas está

prohibido.3 Vestir el Talit debajo del saco está permitido

incluso si lo alza un poco para que no sobrepase el largo del

saco.4

Está permitido vestir dos prendas iguales una sobre la otra

aunque normalmente no se usen de esa manera. Por ejemplo

אף שבשבת )קמז.( אסרו לצאת בטלית מקופלת על כתפו, מ''מ בסודר התירו ופירש הב''י )ש''א 1

סל''ד( שסודר דרך לבישתו בכך ולכן שרי, ואף שמשמע מלשון הרמב''ם המובא בשו''ע )שם(

דבעינן שיכסה ראשו ורובו, נראה לפרש דהיינו דוקא בזמנן שהיו רגילים ללבוש סודרים יותר

עור זה, ובא הרמב''ם להקל דכל שיש שיעור לכסות עכ''פ ראשו ורובו שרי, וא''כ כהיום רחבים משי

ש צעיפים שאין להם שיעור הנ''ל יש להתיר. וע' לקמן בשם האול''צ )פכ''ג אות ח'( ושרגילים ללב

והארח''ש )פכ''ח אות קנ''ח(.ת )קמז.( שהתירו לבלנים בשב ע'שהתירו ללבוש חפצים בצורת מלבוש, בגמ' מצאנו כמה פעמים 2

לצאת במגבת דרך מלבוש, וכן לגבי לבדים רכים )שבת קמו: ושו''ע ש''א סל''ה( ולגבי כילה )שבת

בטלית גדול, מעוטפות מג''א )ש''א סקנ''ד( אסר לנשים לצאתה מנםקלט: ושו''ע ש''א סל''ט(, א

דשרי דרך מלבוש, וי''ל דמה וצ''ב דאף שאינן רגילות ללבוש ט''ג מ''מ לא גרע ממגבת או כילה

אבל נשים שאין דרכן ,שהתירו להתעטף במגבת וכדו' היינו דוקא לגברים דלפעמים מתעטפים בט''ג

וא''כ נמצינו למדים דמותר לצאת בשאר חפצים ''דרך מלבוש'' בתנאי שיהיה .אסור ,להתעטף כלל

סביב לצואר, לובשים צעיפיםדרך ללבוש איזה מלבוש כך, ומסתבר שה''ה לקולא דכהיום שמצוי ש

וכן כתבו האול''צ )פכ''ג אות ח'( והארח''ש )פכ''ח אות ,צוארוליהיה מותר לצאת במגבת סביב

קנ''ח(. ויש להקשות למה אסרו לצאת מעוטף בלבדים קשים, וכן צ''ב למה הצריכו לומר שהרועים

כיון שלובשו לכאורה (, הרי)ע' ברא''ש נדרים נה:בהם יוצאים בשקים ולכן כל אדם יכול לצאת

וע''כ דבמין גרוע לא מהני דרך מלבוש אא''כ שרי אפילו אם הרועים לא היו יוצאים כך, מלבוש דרך

וכמו שכתב המשב''ז )ש''א סק''י( ולא הבאנו דין זה בפנים ,יש קבוצת אנשים שמחשיבים אותו מין

כי תלוי בחילוקים דקים מאוד., והסברנו דמה שמותר לצאת א סקנ''ד( אסר לנשים ללבוש טלית גדולג''א )ש''לעיל הבאנו שהמ 3

עצם ד מעוטף בחפצים היינו דוקא לגברים שלפעמים לובשים ט''ג מעוטפילו ע' לעיל, וא''כ מוכח

סיבה כשלעצמה בשביל שיחשב דרך מלבוש, אלא בעינן שיהיה הדרך האינהדבר שמכסה גופו

ללבוש חליפה בלי שאין דרך שבמקומותינו דברים מסתברואם כנים ה דוקא. ללבוש מלבושים כך

. שרי, בחול כך צאת. ומ''מ במקומות שהדרך ל, אסור לעשות כן בשבתלהכניס הידים בשרוולים ע' במ''ב )ש''א ס''ק קי''ג(. 4

TRANSPORTAR – הוצאה Avi Ezri

9

se permite vestir dos sudaderas o dos pantalones uno

sobre el otro.5

Es correcto abstenerse de vestir guantes en Shabat.6

Quien viste un sombrero en la vía pública en Shabat, es

necesario que este ajustado de tal manera que no se volaría

con un viento común. Sin embargo se permite vestir una

Kipá en Shabat inclusive que se podría volar con el viento.7

o Vestir el sombrero sin Kipá debajo está permitido,

aun si no está lo suficientemente ajustado.

Se prohíbe salir a la calle con prendas u objetos que pueden

causar la burla de quien lo ve, como por ejemplo, una ropa

que le queda muy grande o un sombrero chistoso. Sin

embargo si se nota que lo hace por una necesidad especial se

permite. Por ejemplo si hace mucho frío se permite que un

padre le preste a su hijo su abrigo aunque le quede muy

ע' בשו''ע )סי' ש''א סל''ו( דמתיר ללבוש בגד ע''ג בגד, וכן דעת הרמ''א דמתיר ללבוש בגד ע''ג 5

ורק בשני חגורות אוסר מדרבנן כמבואר במ''ב )ש''א ס''ק קל''ג( ואכמ''ל בשיטת הרמ''א. ולגבי ,בגד

העשוי מפלסטיק שלובשים אותו על הכובע בשביל שלא ירטב, ע' בשש''כ )פי''ח הע' כיסויי ניילון

,סי' ס''א(מ''ו( שהגרשז''א התיר כמו שהתירו ללבוש כובע ע''ג כובע, וכן התיר השבט הלוי )ח''א

וע''ע באג''מ )ח''א סי' ק''ח( שלפי הרמ''א אסור ומבואר דלפי מרן מותר. מאידך ע' בקריינא דאגרתא

)ח''א סי' קפ''ג( שדעת החזו''א והגרי''י קנייבסקי, דכיסוי זה אינו נחשב בגד ולכן אין להתיר,

איירי בכיסוי המיוחד שאחר ולכאורה זה כונת האול''צ )פכ''ג אות ג'( שאסר. וחשוב לציין דכל זה

הלבישה יש לו צורת כובע, אבל לשים סתם פלסטיק או שק אסור לכו''ע. מחלוקת ראשונים אם מותר ללבוש בתי ידים בשבת או שיש הע' בשו''ע )ש''א סל''ז( שהביא 6

והביא דעת המקילים בסתם והמחמירים ,ברה''ר אותם ם וילטלטלסירלאסור מחשש שמא יבוא לה

א אך סיים ד''ראוי לחוש לדבריו''. ולכן פסק הילקו''י )סי' ש''א אות כ''ג( ד''ראוי להחמיר'' בזה, כי''

אין למחות ביד המקילים כל בעל נפש יחמיר לעצמו'' . וע' דוכן ע' בכה''ח )ש''א אות רכ''ב( ''דאע''ג

כרו בש''ס. וע''ע בשש''כ )פי''ח הע' כ''ח( בשם הגרשז''א דחשש זו מצוי יותר משאר חששות שנז

הע' כ''ה( שמצדד לומר דכפפות הלובשות לנוי אולי חמורות יותר ע''ש. שםבשש''כ )ע' בשו''ע )ש''א סמ''א( שפסק להחמיר שלא לצאת לרה''ר בכובע שאינו מהודק על ראשו משום 7

ר שבכיפות חשש שיגביהנו הרוח ויבוא לטלטלו ברה''ר, ומ''מ ע' במ''ב )ש''א ס''ק קנ''ג( דמבוא

הרגילות אצלנו אין לחוש כי אף אם יגביהנה הרוח מ''מ ליכא למיחש שיטלטלנה ברה''ר כיון שאין

דרך לילך בגילוי הראש )ומטעם זה פסקנו להקל גם כשלבוש כובע בלי כיפה(. ולפ''ז לכאורה יהיה

אה דמוטב שילכו , ומ''מ נרר''ל אסור לצאת לרה''ר בכיפה למי שבדרך כלל אינו רגיל לכסות ראשו

בכיסוי הראש ולסמוך על התוס' שסובר דלא חיישינן שמא יגביהנו הרוח ובפרט ברה''ר שלנו

חז''ל מעולם לא גזרו על לבישת כיסוי אחד כי לא היה שום דאפשר שדינם ככרמלית, ועוד דאפשר ש

. אדם הולך בגילוי הראש, וממילא עכשיו אין לנו לגזור כן מדעתנו

Avi Ezri TRANSPORTAR – הוצאה

10

grande o vestir unas orejeras aunque no sea común.8 Ropas

que si se las quitaría se quedaría semidesnudo como una

playera o un pantalón tampoco se incluyen en esta

prohibición.

Joyas Se permite salir a la calle con joyas o cualquier otro objeto que

embellezca sus ropas o su persona como una corbata, un

prendedor, un moño o una pulsera de plástico,9 siempre y

cuando las lleve puestas de manera correcta. No obstante algunas

opiniones prohíben a las mujeres salir con ellas.10

Está prohibido que una mujer salga a la calle con joyas de

hombre o viceversa.11

מא:( ובשו''ע )ש''א ס''ז( שמותר לקטן לצאת בחלוק גדול, ופרש''י דאע''פ שיש לחוש ע' בשבת )ק 8

שמא יחייכו עליו ויטלטלנו ברה''ר, מ''מ בחלוק אין לחוש כי אין לחוש שילך ערום בשוק, וא''כ

בבגד עליון לכאורה יש להחמיר וכן פסקו הערו''ה )ש''א אות נ''ב( והאג''מ )ח''ה סי' י''ח(. אמנם

אין לחוש דלמא מחייכי וכמו שפסק , כבר סתבר דכשיש קר או גשם בחוץ דכולם מכירים בצערומ

ודו''ק. ע''שהשו''ע )שם( שאם ניכר שיש לו מכה ברגלו אין לחוש , ולכאורה הוא בכלל תכשיט דמותר בשבת, אך נויויש נוהגים לשים מטפחת בכיס של החליפה ל 9

שליט''א שאין להורות היתר בזה כי דבר מצוי הוא שמוציאים אותו אמר הרה''ג רב דוד שוויקה

מהכיס ובקלות יכולים להכשל באיסור הוצאה.בשבת )סד:( מבואר שאסרו לאשה לצאת עם תכשיטים משום שיש לחוש דלמא שלפא ומחויא, 10

שאף דהיינו שתסיר מאליה התכשיטים להראות לחברתה ויטלטלם ברה''ר, אך כבר תמהו הראשונים

, והרמ''א )ש''ג סי''ח( תפס כשיטת השר מקוצי דכיון שגם בימי החול הקל בזהבזמנם הנשים נהגו ל

השו''ע לא הביא טעם זה, וכתב שנהגו מנם מרןא .יוצאות בתכשיטים שוב אין לחוש לשלפא ומחויא

מוטב שיהיו להקל מטעם התוספות כיון שהאידנא אין רה''ר, ועוד כתב דאף שאין מקור מן הדין מ''מ

שוגגות ולא מזידות, ומבואר בסוף דברי השו''ע שזו עיקר הטעם שהרי כתב לגבי מחטים דכיון שאין

ובפשטות השו''ע חשש לשלפא ומחויא, ולכן יש .להן כל כך תועלת יש להזהירן כי בזה ישמעו לנו

ות ב'( דלא כהאול''צ הכה''ח )ש''ג אות פ''ח( והילקו''י )ש''ג א ולהזהירן אם ישמעו לנו כמו שפסק

)פכ''ג אות י''א(. ולכאורה כל זה שייך גם בדברים החוצצים בטבילה כמו גומיות שבשערות וכדו',

אך חשוב לדעת דבזה יש עוד צירופים להקל ע' בתהל''ד )ש''ג סק''ה( בשם ס' התרומה והסמ''ג וע''ע

הארח''ש )פכ''ח הע' רצ''ז(. בארחות חיים )סי' רס''א( ומש''כ עליו בכה''ח )ש''ג אות ג'( ו ע' בשו''ע סי' ש''א ס''ט וסי' ש''ג ס''י. 11

TRANSPORTAR – הוצאה Avi Ezri

11

Aunque existen opiniones que permiten llevar

puesto un reloj en la calle, la mayoría de las

opiniones concuerdan que está prohibido. Sin

embargo si se trata de un reloj que se nota que

principalmente lo usa por el lujo o la elegancia que

representa está permitido.12

Objetos en función del cuerpo Una persona que no puede caminar en lo absoluto a menos

que utilice un bastón o una andadera tiene permitido salir

con ella a la calle.

o Sin embargo, una persona que puede caminar

distancias cortas sin la andadera, tiene prohibido

sacarla aun cuando piense recorrer distancias

largas.13

אף שהוא היינו דע' בב''י )ש''א סי''א( שהתיר לצאת במפתח של כסף אבל בשל נחושת אסר, ו 12

חשיב כלי תשמיש נעשה לתכשיט ם איןסתו השמי המפתח של נחושת מ''מ כיון על ידגם מתייפה

ק במפתח של כסף שמשונה ביופיו ניכר שהוא תכשיט )כן פירש המ''ב ש''א , ורכלי ואסור בטלטול

שעון יד שאני משאר כלי שטוענים ישואף ש ,סקמ''ב(, וא''כ לכאורה ה''ה בשעוני יד המצוים אצלנו

תשמיש ולא בעינן שיהיה ''משונה ביופיו'' משום שמן הסתם נעשה לתכשיט אינו נראה כן במציאות.

בה''ל )ש''א ד''ה בזה וכו'( דבעינן שיצא איתו אף בזמן שמתקלקל, מסתבר שלא ומ''מ מה שכתב ה

אבל כמו שנהגו אז, נאמר על שעונים שלנו אלא על שעונים שהיו סגורים והקופסה שלהם היתה יפה

''נועם'' ח''ט דף )וכן ראיתי בקובץ אין צורך לגדר הנ''ל בשעונים שלנו שבקלות ניכר שאינו הולך

יש מקום לאסור ע''פ מה אף בשעונים שניכרים שנעשו ליופיהרב זונדל גרוסברג(. וש''ב בשם

שפסק השו''ע )ש''א סי''א( דאם עשוי לתכשיט ולתשמיש יש לאסור משום מה''ע, אך חידש מו''ר

שרגילים להשתמש בהם כתכשיט לא גזרו. אלו כיוןהרב יוסף טוויל שליט''א דבשעונים

בכל השעונים ע' באג''מ )ח''א סי' קי''א( ומש''כ בשש''כ )פי''ח הע' קי''ג( ומה שכתבנו שיש מקילים

בשם הגרשז''א ובארח''ש )פכ''ח הע' רכ''א( ואכמ''ל בהם.השו''ע )ש''א סט''ז( אסר לקיטע לצאת בסמוכות משום שלפעמים נופלות ויש חשש שיבוא 13

שוי כיון שלמעשה עוזרים בעצם לטלטלם, ומוכח דאע''ג שיכול לילך בלעדם מ''מ לא חשיב מ

התיר לצאת במקל בסעיף י''ז ההליכה, ורק אסרו משום חשש דשמא יבוא לטלטלם ברה''ר. מאידך

למי שאינו יכול לילך בלעדיו. ויש שני תירוצים באחרונים, הפמ''ג )א''א סקכ''ז( כתב בשם רק

שאסרו מדרבנן משום חשש הלבוש דגם במקל מותר לצאת בו מן הדין כל שעוזר לו בהליכתו אלא

)ח''א סי' ל''ז( ''יומאידך המנח .דלמא אתי לאתויי וכמו בסמוכות הנ''ל, וכן דעת האג''מ )ח''ד סי' צ'(

כתב דכיון שהמקל אינו על גופו אלא אוחזו בידו חמיר טפי ובעינן שאינו יכול לילך כלל בלעדיו כדי

ש, ומ''מ לשני הפירושים אסור לצאת במקל שלא יהיה איסור תורה, ונסתמך מדברי התוס''ש ע''

אא''כ א''א לו ללכת בלא מקל כלל. וע' מה שחידש בזה הגרשז''א )שש''כ פי''ח הע' ס''א(.

Avi Ezri TRANSPORTAR – הוצאה

12

Quien utiliza silla de ruedas no debe salir con ella a la calle y

en caso de necesidad debe preguntarle a un Rab.14

Quien tiene necesidad de usar lentes o pupilentes, tiene

permitido salir a la calle con ellos, pero quien no los necesita

en lo absoluto, tiene prohibido hacerlo.15

o Quien acostumbra ponerle un cordón a sus lentes

que queda alrededor del cuello, debe quitarlo antes

de Shabat, a menos de que esté cosido a los lentes o

amarrado con un nudo que no piensa desatar.16

Salir con lentes de lectura está prohibido.17

Salir con lentes de sol también está prohibido, a menos de

que por razón médica no se los pueda quitar mientras está en

la calle.18

לכאורה כסא גלגלים דומה למקל שאם אינו יכול לילך בלי הכסא מותר לצאת בה, וכ''כ האג''מ 14

ר צבי )או''ח סי' ק''ע( שחילק בין מקל לכסא, )ח''ד סי' צ'( והאול''צ )פכ''ג אות ה'(, ומאידך ע' בה

ונראה לפרש כונתו דהכסא אינו עוזר לעצם הליכת האדם כיון שהאדם נמצא כל הזמן על הכסא

משא''כ מקל או סמוכות שעוזרים לאדם לשנות מקום ישובו, וע' בארח''ש )ח''ג פכ''ח הע' רע''ו(

סור ע' בהר צבי )שם( וברב פעלים )ח''א סי' שדייק דדעת הגרשז''א כההר צבי. ולענין חומר האי

כ''ה( ובארח''ש )שם( בשם הגרש''א שמצדדים להחשיב הוצאה זו מדרבנן משום שדומה למה

שאמרו שהמוציא את החי על המטה פטור אף על המטה )ומסתבר דדוקא אם יכול לילך קצת דאל''כ

)ח''ב סי' קי''ד(. ולדינא אפשר המנח''י( והשש''כ )פי''ח הע' ס''א זה על ודינו ככפות(, וע' מה שכתב

דיש להקל בכרמלית כמו שכתב השש''כ )שם(.)ח''א סי' ל''ז( דטעם ההיתר ''ימבואר במ''ב )ש''א סקס''ד( שמשקפיים לא חשיב משוי, וע' במנח 15

משום שדומה לסמוכות של קיטע, ושם כתבנו דאף שיכול ללכת בלי הסמוכות כיון שעוזרים לו

לעצם ההליכה אינן משוי, ומ''מ למי שאין צורך בהם כלל נחשב משוי, וכעין זה כתב החוט שני

י מ''מ כבר נהגו להקל, ע' )פפ''ח סק''ו(. ואף שהובא בחוט שני )שם( שהחזו''א מחשיב אותם כמשו

בשבט הלוי )ח''ח סי' מ''ח( ובאול''צ )פכ''ג אות א'( ובארח''ש )פכ''ח אות קכ''ז(.

ואף שהמ''ב )שם( חשש שמא יפלו ויבוא לטלטלם ד' אמות, כבר כתבו האחרונים דבמשקפיים

.לחושהמצוים בינינו אין החוט שני )פפ''ח סק''ו( כתב דבשביל לחוש לדעת החזו''א יש לכרוך חוט סביב המשקפיים ע''ש, 16

אך נראה דלא מיירי בחוט המצוי ששמים אותו כדי שישארו המשקפיים תלויים בעת שמסירים אותו,

ואדרבה אפשר דאסור לצאת בהם דכיון שאינן גוף אחד עם המשקפיים, ורק בא לשמש אותם דומה

ק של הבתי עיניים דנחשב משוי כמבואר במ''ב )ש''א סקמ''ג(. ומ''מ הוסיף מו''ר הרב יוסף טוויל לתי

שליט''א שאם תפור או קשור בקשר של קימא מסתבר דנחשב הכל כגוף אחד ומותר. שאותם משקפיים לא דומים לסמוכות של קיטע כיון שאין עוזרים לו לראיה הנצרכת בדרך כלל, 17

אם מורכבים באותה עדשה משקפי ראיה ומשקפי קריאה מותר ומ''מלה מיוחדת. רק בשביל פעו

לצאת בהם )ארח''ש פכ''ח אות קכ''ז(.

TRANSPORTAR – הוצאה Avi Ezri

13

Objetos sobre su cuerpo Generalmente está prohibido salir con cosas sobre su cuerpo

cuando no se consideran que son parte de su vestimenta o que lo

embellecen. Sin embargo existen ciertas excepciones:

Se permite salir con prótesis de todo tipo, un ojo de vidrio

o con un peluquín, siempre y cuando estén bien unidos a su

cuerpo de manera que no se le lleguen a caer.19

Se permite poner sobre su cuerpo cualquier objeto para

protegerse de algún dolor o que le ayude a sanar,20 sin

embargo es necesario que sea algo que se usa comúnmente

para esto.21 Por lo tanto se permite salir con una venda que

le ayuda a no lastimarse más o una curita o gaza que le

ayuda a no rasparse la herida. Así también se permite

poner un algodón entre su pie y el zapato si este le ayuda

a que no le lastime el zapato. Pero salir con una gaza

porque le da pena que se vea una cicatriz, o con un curita que

no le ayuda para proteger la herida está prohibido.

אול''צ )פכ''ג אות א'(, חוט שני )פפ''ח סק''ו(, וארח''ש )פכ''ח אות קכ''ח( בשם הגרשז''א. וטעמם 18

'ר, ולכן כתב הארח''ש )שם( משום שרגילים להסירם ברה''ר ויש לחוש שמא יטלטלם ד' אמות ברה'

בשם הגרשז''א דמי שאינו מסירם כלל משום סיבה רפואית מותר.אף שבשו''ע )ש''א סט''ו( נפסק דאסור לקיטע לצאת בקב שלו כיון שכונתו כדי שלא יראה חסר 19

רגל, היינו הטעם משום שיש לחוש לשמא משתליף מרגלו ואתי לאתויי ד' אמות כמבואר במ''ב

נ''ו( ואף שיש שפירשו שהקב נחשב כמשוי אמר מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א דבימינו )ש''א סק

שמקפידים לעשותם יפה חשיב תכשיט ומותר לכו''ע.ע' בשו''ע )ש''א סכ''ב( שאסר לצאת בחוט או משיחה שעל המכה כיון שאינן מרפאים, ורק התיר 20

במטבע הקשורה ברגלו דוקא מפני שמרפא, בדברים המרפאים, וכן משמע בסעיף כ''ח שהתיר לצאת

ונתקשו האחרונים דבסנ''א פסק שמותר לצאת בסמרטוטין הכרוכים על היד, ואף שהב''ח )ש''א אות

י'( והמחה''ש )על מג''א סקס''ב( תירצו דאיירי שהסמרטוטין מחזיקים הרטייה, מ''מ עדיין קשה

להצילה מצער הגוף, ולכן נראים דברי מסי''ג שהתיר לאשה לצאת במוך לנדותה כי הושם בשביל

הפמ''ג )א''א סקמ''א( שבדבר חשוב רק התירו אם בא לרפאות ובדבר שאינו חשוב מותר אף כשאינו

מרפא ורק מגן על המכה. וע' בארח''ש )פכ''ח הע' רי''ז( שהסתפק אם תחבושת אלסטית הוי דבר

עת האחרונים להקל אפילו בדבר חשוב חשוב אם לאו ע''ש טעמו, ומ''מ פסקנו להקל דבלאו הכי ד

כמבואר במ''ב )ש''א סקק''ח(. ע' בחוט שני )ח''ד פפ''ח סקי''ג( שדייק כן מהמ''ב )ש''א ס''ק ע''א(. 21

Avi Ezri TRANSPORTAR – הוצאה

14

Objetos unidos a las prendas Por lo general se prohíbe salir con objetos cosidos a la ropa, sin

embargo, si este objeto va en función a la prenda como por

ejemplo una flor que adorna la prenda o un botón para cerrar la

camisa se considera parte de la misma y está permitido.

Así también si este objeto no tiene valor se considera parte de la

prenda, aun cuando no esté en función de ella y se permite salir

con él sin importar la forma en la que esté unido a la misma

(Plastiflecha, costura, grapas o pegamento).

Por lo tanto se permite salir con una ropa que tiene etiquetas,

por ejemplo, las etiquetas que ponen en la tintorería,

tallas, precios o marcas pues al ser que no tienen valor se

consideran parte de la prenda.

o Si estas etiquetas se encuentran en un lugar

visible de manera que las personas no desean que se

queden ahí, es bueno abstenerse de salir con ellas en

Shabat, pero en caso de necesidad se puede aligerar.22

Se permite salir con un pantalón que se le descoció un lado

de alguna de las trabas (de manera que ahora no se puede

meter el cinturón por ahí), pues aunque de esta manera no le

funciona a la prenda, la traba en sí no tiene ningún valor. Sin

embargo, si piensa arreglara terminando Shabat la mayoría

de las opiniones consideran que le da importancia a esta

traba, y al ser que ahora no está en función de la prenda

כיון שדברים אלו אין להם חשיבות דומים למה שהתירו לצאת מעוטף בכילה אפילו שיש לה 22

ך כשהאדם מקפיד שלא יהיו שם לכאורה חמיר רצועות כיון שאינן חשובות )ע' סי' ש''א סל''ט(, א

ואכן מצינו שנחלקו בזה הפוסקים דע' בט''ז )סי' י''א סק''א( שהתיר לצאת .טפי שאינו מבטלם לבגד

בטלית שנפסלו כל הציציות ומשם הוכיח השש''כ )פי''ח הע' קע''ח( להקל בנד''ד, ומאידך ע' בכה''ח

ט''ז ושכן כתב להחמיר הפתחי עולם, ולכאורה ה''ה בנד''ד, )סי' י''ג אות א'( שדייק מהלבוש דלא כה

בזה אך צ''ב שלא החמירושמנחת יצחק )ח''ג סי' ל''ו( והתשובות והנהגות )ח''א סי' ר''מ( ב ע'ו

הזכירו מהנ''ל כלום.

TRANSPORTAR – הוצאה Avi Ezri

15

prohíben salir con ese pantalón. La misma lógica se aplica con

la banda que está en la parte trasera de la corbata.23

Los botones que sirven para cerrar las prendas o para

ajustar las mangas se consideran parte de la ropa y se puede

salir con ellos, así también botones que no sirven para nada

más que para adornar la prenda, como los botones que

ponen en las mangas de los sacos, se consideran parte de la

prenda. Si se aflojó el botón aunque ahora no sirve para

cerrar se permite salir con él a menos de que esté tan flojo

que se vea feo que siga cosido a la prenda.24

Aunque está permitido salir con camisas que tienen en la

parte de abajo botones de reserva, es bueno quitárselos

antes de Shabat ya que algunas opiniones prohíben.25

Está prohibido salir con un Talit que sus Tzitziot están

Pesulot (no aptos para la Mitzvá).26

Se permite utilizar un cinturón con una llave adherida que

sirve como parte del mecanismo para el funcionamiento del

cinturón.27

ע' בשבת )קלט:( שאסור לצאת לרה''ר בציציות פסולות משום שהן חשובות, ודעת הר''ח 23

תלוי ת הם חשובות משום שדעתו לתקנם, אך דעת רש''י והסמ''ק דאין החשיבותוהרמב''ם דהציציו

במה שדעתו לתקנם. ובשו''ע סי' ש''א סל''ח משמע שסובר כהר''ח והרמב''ם, אך בסל''ט משמע

בחיי''א )נשמ''א כלל נ''ו אות מנם, ואכן בתהל''ד )אות ל''ב( פסק שדעת מרן להקל, אכרש''י שמיקל

מרן להחמיר וכן פסקו המ''ב )ש''א סקק''נ( והכה''ח )ש''א אות רל''א(, ובשעת הדחק ג'( הסביר דעת

אפשר שיש להקל.ע' בשש''כ )פי''ח הע' קע''ג( דאף אם א''א לסגור עם אותו כפתור שהתרופף, מ''מ סתם כפתור 24

צב שאינו יש מהוא חלק מנוי הבגד )וע' באול''צ פכ''ג אות ט' דמשמע שלא ס''ל הכי(, ומסתבר ש

דומא לתוויות שמקפיד שלא יהיו כך בבגד שיש מחמירים שיש להחמיר אז ו מנוי הבגד אלא גנאי

כנ''ל, ועוד שבדרך כלל יש לו חשיבות כי רוצה אותו כפתור כמו שאר כפתורים )ע' מנח''ש סי' פ''ד

סקכ''ז( ועוד שהרבה פעמים דעתו לתקנם. ומשמע דהיינו דוקא לפי החיי''א אבל לפי התהל''ד דאף אם ע' באול''צ )פכ''ג אות ט'( שהחמיר, 25

דעתו לתקן שרי מסתבר להתיר, וע' עוד טעמים להתיר אף לשיטת החיי''א בשש''כ )פי''ח הע' קל''ג(,

בחוט שני )פפ''ח סקי''ז( ובארח''ש )ח''ג מילואים סי' ט''ו אות י''ב(, ולכן נראה להקל מעיקר הדין,

ידד האול''צ דאפשר דהאיסור מדרבנן משום שינוי ע''ש.ועוד שיש לצרף מה שצשו''ע )סי' י''ג ס''א וסי' ש''א סל''ט( ומסתבר שאם נפסלו הציציות של כל ארבעת הכנפות יש 26

מקום להתיר שאין דעתו להשאיר אף אחד מהציציות וממילא אין להם חשיבות אך כבר הזכרנו

' בקצוה''ש )סי' קט''ו סקכ''ו( דלפי דבריו בזמננו יש שהכה''ח )סי' י''א אות א'( החמיר בזה. וע

להתיר בכל גוני ע''ש אך דבריו מחודשים. וכל זה כשהציציות נפסלו אך אם נפסל הטלית יש הלכות

שונות ובספר ''על ציצית הכנף'' פרק ט''ו )היצא לאור בקרוב בס''ד( הרחבנו בהם.

Avi Ezri TRANSPORTAR – הוצאה

16

No se deben guardar objetos en las bolsas de su ropa incluso

cuando está en su casa, previniendo así que se olvide y los saque a

la calle.28

ולצאת איתה תירים לתקן מפתח של ברזל בחבורהע' בב''י )ש''א סי''א( בשם המהרי''ל דיש מ 27

''זינק''ל'' שאותו דמחשיבים אותה כמו ''זינק''ל'', והב''י לא הסכים עמו ע''ש, ובפשטות יש להסביר

לנוי, וכן פירשו הב''ח )ש''א אות ז'(, והלבוש''ש וכן משמע בט''ז )ש''א אות בחבורה היו מחברים

ואף .לחגורה מותר וכמו שמשמע מדברי הרשב''א שהביא הב''יז'(, אבל אם הוא דבר שמשמש

שהמג''א )סקי''ח( והמ''ב )סקמ''ה( פירשו דה''זינק''ל'' עשוי לחגור בו, וא''כ לשיטתם הב''י החמיר

ובפרט שיש לצרף דעת בזה. בנד''ד, מ''מ המעיין בב''י יראה שהעיקר כהב''ח ודעימיה ואכמ''ל

ק''ל''. ואף שמבואר בבה''ל )ש''א ד''ה בזה להתיר וכו'( שאסור להוציא המהרי''ל שמיקל אף ב''זינ

מפתח של כסף אם מתכוין להוציא, מסתבר דהיינו דוקא במפתח שמשמש כתכשיט אבל כשהוא חלק

מהבגד מסתבר להתיר וכמו שמצאנו )שבת קמז:( שהבלנים יוצאים בבלרי נשים ודו''ק.מקום לפלפל בדבד שהרי כתב ''יש אוסרים וכו'' ואף שבדרך כן פסק השו''ע )ש''ג סי''ז( אך יש 28

. כלל אמרינן דכיון שלא הביא דעה אחרת בסתם התכוין לפסוק כאותה דעה אף שהובא בשם ''יש''

אפשר דהכא שאני שהרי בב''י כתב שפסק זה אזיל כשיטת הרמב''ן והרשב''א שאסרו ללבוש מ''מ

פסק כמותם, וע' מש''כ בזה בפמ''ג )ש''ג א''א סקי''ג(.תכשיטים אפילו בבית, ובסעיף י''ח לא

ESCRIBIR Y BORRAR Avi Ezri

17

כותב ומוחק

ESCRIBIR Y BORRAR

Escribir números y letras en cualquier idioma está prohibido por

la Torá, así también dibujar alguna imagen en Shabat se incluye

en esta prohibición.

Todas las formas de impregnar alguna letra o imagen sobre

algún lugar está prohibido por lo que se prohíbe tallar letras

en una madera, poner un sello, grabar algún dibujo en un

vidrio o tomar una fotografía con cámara de rollo pues

impregna la imagen en el rollo.

También en el caso de medios digitales, como los números

de una calculadora o de un microondas, se trasgrede está

prohibición (además de la prohibición de utilizar objetos

eléctricos),29 Así también al prender una televisión, un

celular o un monitor se trasgrede está prohibición pues

provoca que aparezcan imágenes digitales. Por esta razón no

debe ser filmado o fotografiado con una cámara digital en

Shabat incluso por un Goy, pues cada movimiento suyo

provoca un cambio en la pantalla de la cámara.

Se permite entrar a un edificio o institución que

cuenta con circuitos de seguridad donde su

imagen se verá reflejada en la pantalla que observa

el policía. Sin embargo tiene prohibido pararse

דעת הגרשז''א )שו''ש ש''מ סקי''א( והבצל החכמה )ח''ו סי' ס''ה וע''ע בח''ד סי' ד' אות ג'( שאין 29

שייך בזה משום כותב, ומאידך דעת השבט הלוי )ח''ו סי' ל''ז( והגריש''א )ארח''ש פט''ו הע' נ''ה( ש

נ''מ בדבר דמלבד נראה שאיןמ''מ ו ץיון שנוגע לאיסור דאורייתא יש להחמירבזה, וכ מלאכת כותב

זה יש לאסור משום השתמשות בחשמל שיש חשש דתקיעה )להחזו''א מדאורייתא ולעוד כמה

פוסקים מדרבנן כמו שנבאר במקומו בס''ד(.

Avi Ezri ESCRIBIR Y BORRAR

18

frente a la cámara con la intención de ser

identificado.30

Se permite caminar sobre alguna superficie donde se

marcan las huellas de los zapatos, inclusive que tengan

letras, siempre y cuando no tenga intensión de marcarlas. 31

Pegar imanes convencionales en el refrigerador está

permitido. Sin embargo, al tratarse de imanes con forma de

letra, ya que estos no tienen ningún fondo hasta que son

pegadas en el refrigerador, la Halajá es más estricta y algunas

opiniones lo prohíben. Otras opiniones sostienen que solo

juntar dos imanes con forma de letra está prohibido pero una

sola letra está permitido.32

En Yom Tov se permite cocinar, pero está prohibido hacer

galletas o panes con formas de letras o figuras, así

también está prohibido hacer figuras de papel (Origami) en

Shabat o Yom Tov.33

Según muchas opiniones no se permite verter agua caliente

en las tasas de colores que al calentarse se borra el color

ות הושמו דנחשב מתעסק, ונראה דאין חיוב לכבות המצלמות שבבהכנ''ס וכדו' כיון שהמצלמ 30

.לענין מעשה מע''ש, ומשום שלא להכשיל את העוברים שם ליתא דעבורם אינו אלא מתעסק וצ''עע' בחזו''ע )ח''ה עמ קנ''ב( שהתיר, ובהתחלה צידד להקל מפני שהוא פס''ר בתרי דרבנן )שכותב 31

שחסר בשינוי וגם אינו מתקיים(, ואף שיש לפלפל בזה מפני שכאן שני הפטורים נובעים ממה

במלאכת מחשבת, מ''מ נראה דיש לסמוך להקל כיון שמ''מ הוא פס''ר דלא ניחא ליה דקיל טפי, ועוד

דקרוב הדבר שאין זה פס''ר אלא מתעסק. אך כשמתכוין לכתוב כו''ע מודו דאסור. ע' במג''א )ש''מ סק''י( שאסר לחבר אותיות לפרוכת משום כותב, וצ''ב למה אסור הרי לקרב 32

הסביר דכיון שלא היה רקע לאותיות שדברי יחזקאל )סי' ד' ענף א' אות ו'( וע' ב ת מותר,אותיו

ועכשיו מחבר לרקע חשיב כותב, וכן משמע דעת הגרשז''א )שש''כ פ''ט הע' נ''א(. ומאידך הבאר

משה )ח''ו סי' כ''ו( והאג''מ )ח''א סי' קל''ה( הסבירו שלקרב אותיות שרי אבל לחברם אסור

תם משמע שלתת רקע לאות שרי(. ואף שיש מקום לדון דשמא חיבור ע''י מגנט לא נקרא )ולשיט

בשלחן שלמה )ש''מ הע' ל''ה( שהגרשז''א החמיר, וכן ע' בחוט שני מ''מ מצאנוחיבור לענין זה,

)ח''א עמ' קנ''ז( שהגרנ''ר הסתפק בזה ומצדד להחמיר ע''ש.שום כותב, והשש''כ )פט''ז סי''ט( והארח''ש )פ''ח אות החיי''א )כלל צ''ב אות ג'( כתב דאסור מ 33

ל''ז( אסרו משום בונה, ואולי יש לחלק בין מפיות לאוכלים ואכמ''ל.

ESCRIBIR Y BORRAR Avi Ezri

19

y aparece una foto, no obstante existen opiniones que

permiten.34

Juntar y separar letras La prohibición de escribir radica en crear letras, pero si las letras

ya están creadas, está permitido juntarlas o separarlas para

formar o deshacer palabras.

Por lo tanto se permite jugar Scrable en Shabat, o

acomodar tarjetas de letras para enseñar a un niño a

formar palabras.35

Únicamente se permite juntar y separar letras cuando después de

separarlas quedan completas, pero juntar o separar letras o

dibujos por la mitad,36 como por ejemplo, armar un

( שאסר בזה והביא ראיה מהפמ''ג )ש''מ מ''ז סק''ג( שאסר 391ע' בספר והערב נא )ח''ב עמ' 34

ורה יש לתמוה דהפמ''ג איירי לקרב כתב סתרים אצל השלהבת דאז ניכר הכתב ודמי לכותב. ולכא

שהכתב מתקיים אבל כאן שאין הכתב מתקיים לכאורה יש להתיר דומיא דסי' ש''מ ס''ה, שהתירו

העיר בזה אך כתב שמ''מ שמע מהרב זילברשטיין הנ''לרישום דרבנן כשאינו מתקיים, ואכן המחבר

תב לא ניתן לראות מחמת שיש להחמיר. ולע''ד דהיה עוד מקום לחלק דלגבי כתב סתרים הכ שליט''א

חסרון בכתב עצמו משא''כ בנד''ד דהתמונה כבר נמצאת כצורתה ממש, אלא שיש צבע שחור יותר

ובמים החמים מתעלם הצבע ונראית התמונה, וא''כ מסתבר שאינו ,חזק מהתמונה שלא נותן לראות

הב''ח )ש''מ סק''ב( דומה לכתב סתרים. אך מה שיש לאסור הוא משום הסרת שעוה שע''ג הספר ש

וכן משמע דעת השו''ע )ש''מ ס''ג( וכן כתב המ''ב )ש''מ סק''י קפסק דיש בזה משום איסור מוח

( דכן עיקר באחרונים דלא כהשבו''י והגרעק''א שמקילים בזה וכו' ובבה''ל ש''מ ד''ה שעל הקלף

ומאידך החזו''ע )ח''ה כותב ומוחק אות ט''ו( סמך להקל להסיר השעוה עכ''פ כשנמצאת מעל ע''ש.

האותיות וא''כ ה''ה בנד''ד ודו''ק. ע' במשנה )שבת קד:( שאם כותב ב' אותיות שבכוחם להיות נהגים זה עם זה חייב, ועל פי זה 35

טור ואפילו מותר, וכן הסכימו כל חידש הרמ''א )שו''ת סי' קי''ט( שמי שמקרב ב' אותיות אלו פ

האחרונים ולא ראינו מי שחולק בדבר. הרמ''א )שו''ת סי' קי''ט( התיר לפתוח ולסגור ספרים שיש בהם אותיות בחודי הדפים משני 36

יתר דקירוב וריחוק אותיות אף בחצאי אותיות )וכ''כ הט''ז ש''מ סק''ב(, ועוד הטעמים, חדא דשייך ה

ולסגור תדיר ולכן שרי ע''ש. ונתקשה מדברי המרדכי שאסר לחתוך עוגה שכתוב דעשוי לפתוח

, אך לפי התירוץ תדיר עליה אותיות, ולפי תירוץ השני ניחא שאינו עשוי לקרב ולרחק אותם אותיות

הראשון קשה, וכתב דלפי תירוץ זה י''ל שלא אסר המרדכי אלא האכילה, דמכלה חלק מהאותיות

עוגה, אע''פ שלכאורה לחתוךדרק מפרידם. ולהלכה פסק )ש''מ ס''ג( שאסור לגמרי, ולא החיתוך

לטעמו הראשון מותר )וע' בא''ר סק''ז שפירש דכונת הרמ''א שאסור לאכול אך הוא דוחק, ונראה

שלכן המ''ב והכה''ח לא העתיקוהו(, וי''ל שלדינא לא סמך להקל אא''כ קיימים ב' התנאים, שאינו

ק וגם שעשוי לקרבם ולרחקם תדיר. ומ''מ חשוב לציין שהלבוש )ש''מ ס''ג( אלא קירוב וריחו

Avi Ezri ESCRIBIR Y BORRAR

20

rompecabezas, según la mayoría de las opiniones está prohibido.

Sin embargo, cabe mencionar que si se trata de objetos que

constantemente se juntan y se separan las partes que componen

las letras o los dibujos, como un rompecabezas de niños (de

pocas piezas), que normalmente se arman y se desarman

varias veces, la Halajá es menos estricta y quien desea aligerar

puede hacerlo.

No se debe abrir y cerrar los libros que tienen letras en el

filo de las hojas pues al cerrarlos forma las letras y al

abrirlos las borra. En caso de necesidad se puede aligerar ya

que existen opiniones que permiten.

No se debe abrir y cerrar el cierre de una sudadera

cuando se corta una letra por la mitad (como sudaderas

marca GAP) o mamelucos cuando se corta un dibujo por la

mitad. Si no tiene otro mameluco u otra sudadera puede

apoyarse en las opiniones que permiten.37

Muchos de los empaques de los productos que

consumimos tienen letras o dibujos que al abrirlos se

cortan por la mitad, por lo que de ser posible se deben abrir

por un lugar donde no corte las letras, o abrirlos con la

boca.38 Si se complica mucho puede apoyarse en las opiniones

que permiten abrirlos de manera normal.39

והמאמ''ר )ש''מ סק''ה( חלקו על שני טעמים אלו. וע' במ''ב )ש''מ סקי''ז( שלגבי פתיחת וסגירת

דפים עם אותיות, ששייך גם הטעם שעשוי לפתוח ולסגור תדיר, כתב דהמנהג להקל ומ''מ ''נכון

אם לא כנ''ל ר אחר'', אך כשאינו עשוי לפתוח ולסגור מסתבר להחמירלהחמיר כשיש לו ספ

ולענין קטנים דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א שאפשר לכתחילה .בהצטרף עוד ספק ממקום אחר

לתת להם לשחק בפזלים העשוים להתפרק אחר השימוש, אבל באותם פזלים שהדרך להניחם

מחוברים לעולם יש להחמיר. ף שלעיל כתבנו דבכה''ג שעשוי לפתוח ולסגור הוא בגדר ''נכון להחמיר'' ולכן המיקל יש לו על א 37

ע''י רוכסן חמיר טפי דיש לצרף דעת האג''מ )ח''א סי' מתחבריםמי לסמוך, מ''מ בנד''ד שהצדדים

''ע, לכן קל''ה( דלהצמיד ב' אותיות )אפילו שלימות( ע''י חיבור אסור, וא''כ לשיטתו כאן אסור לכו

אין להקל אא''כ בשעת הדחק. אף שמהלב חיים )ח''ב סי' ע''ג( ומהבגדי ישע )שבת פ''ז אות ד'( ואפשר שגם מהט''ז )ש''מ סק''ב( 38

משמע דכשאותיות המילה מחוברות ביניהן אסור לחתוך אפילו בין אותיות )ואף שהם דברו לענין

חילוק בין לחלק אות אחת ובין לחלק תיבה חיתוך באמצע האות, הרי כתב הרמ''א להדיא שאין

ESCRIBIR Y BORRAR Avi Ezri

21

Borrar Siempre que borre letras, números o dibujos trasgrede la

prohibición de borrar, sin importar donde estén, por lo que no se

permite borrar un número de un cheque, un número de

teléfono apuntado en la mano o borrar el sello que se puso

un niño en la piel.

Borrar alguna suciedad, un rayón e incluso una mancha de

color, solo está prohibido cuando después de borrar generó un

lugar que podría ser usado para escribir en él, por ejemplo,

borrar una mancha de una hoja de papel o de una servilleta;

pero quien se desmancha las manos no pasa por esta

prohibición pues la piel no es un lugar que normalmente se usa

para escribir.40

שלמה בין האותיות, כי לדעתו מלאכת כותב הוא לכתוב תיבה שלמה, ולא לכתוב אות, ועל זה חולק

עם הלבוש שלדעתו המלאכה היא לכתוב אותיות ולא תיבה וכמש''כ המאמ''ר ש''מ סק''ה(, וכן לפי

''מ לענין הלכה נראה דיש להקל לחתוך בין תירוץ השני של הרמ''א )שו''ת סי' קי''ט( אסור. מ

האותיות, שהרי לדעת הלבוש והמאמ''ר דאין איסור ביצירת תיבה מותר, ויש לצרף דעת הגרשז''א

)פ''ט הע' נ''א( שסובר דאף לדעת הרמ''א אין הבדל בין להפריד אותיות מחוברות לאינן מחוברות

דעת הדגול מרבבה )סי' ש''מ( יש לצרף, ועוד )ואכן כן משמע משו''ת הרמ''א גופא כמש''כ לעיל(

דלעולם אין איסור מוחק כשמקלקל וגם היא משאצל''ג ועושה בשינוי, ופסקו כמותו האול''צ )פכ''ז

אות ז'( והיבי''א, לכן מעיקר הדין נראה להקל והמחמיר תע''ב.ת כי אינו אלא פס''ר תיוע' בדגול מרבבה )על ש''מ ס''ג( שמצדד להקל לשבור עוגה שיש עליה או 39

ליה באיסור מדרבנן ומקלקל וגם מוחק בשינוי, אך מפסק השו''ע )של''ז ס''א( מוכח שאף ניחא דלא

בג' צירופים אלו אין להקל, ומ''מ המ''ב סמך עליו כששובר האותיות בפה דחשיב שינוי גדול ע''ש,

מ''א )שו''ת הרמ''א סי' קי''ט( ובנד''ד שאינו מכלה לגמרי האותיות יש לצרף תירוץ הראשון של הר

שסובר דאין בהפרדת חצאי אותיות משום מוחק )ואיירי אפילו כשהיו מחוברות חיבור גמור(, ויש

להקל.ע' בקצוה''ש )סי' קמ''ד בדה''ש אות י'( שהסביר דבמלאכת מוחק יש שני גדרים, לבטל האותיות 40

שאינו מכשיר מקום לכתיבה אסור, וכן והכשרת קלף, וא''כ במחיקת אותיות או מספרים אפילו

במחיקת טשטושים אם יש הכשרת קלף אסור, אבל למחוק טשטוש בלי הכשרת קלף שרי. וכן נראה

כונת הפמ''ג )סי' ש''מ א''א סק''ז(, וכן יש לפרש דברי הבה''ל )ד''ה המוחק דיו וכו'( ע''ש.

מחיקת אותיות ולא הכשרת מקום ולפ''ז מובן שלמחוק טשטוש או שחרות מהידים שרי דאין כאן

לכתיבה, וכן הסכימו הפוסקים להקל )ע' כה''ח סי' קס''א אות כ''ז( דלא כהחיי''א )הלכות נט''י כלל

מ' אות ח'( שאסר. )וסברת החיי''א אפשר דהחשיב מחיקת ידים כהכשרת מקום לכתיבה דסוף סוף

שעל הידים ע' במנחת שלמה )ח''ב סי' ראוי לכתוב שם ע' בקצוה''ש הנ''ל(. ולענין מחיקת אותיות

ל''ד( שהסתפק בזה, אך לפי הקצוה''ש הנ''ל נראה ברור לאיסור.

Avi Ezri ESCRIBIR Y BORRAR

22

Existen opiniones que permiten fumar en Yom Tov, sin

embargo, es recomendable rayar antes de Yom Tov las

letras de la marca que están impresas en el papel del

cigarro, pues de esa manera al quemar el papel no borra

letras ni genera un espacio apto para escribir.41

Otras formas de borrar Quien tacha una letra o un dibujo también se incluye en

esta prohibición, aunque en este caso las letras no fueron

borradas sino cubiertas por otra tinta. Así también aplicar

corrector (“Liquid Paper”) sobre las letras se considera

“Borrar”.42

o Existen opiniones que prohíben limpiar con

servilletas que tiene figuritas, pues al ensuciarse se

cubren las figuritas y lo consideran “Borrar”. Otras

opiniones sostienen que al no tener intención de

borrarlas está permitido.43

Letras en los alimentos Escribir letras en un alimento, por ejemplo escribir con

chocolate “Felicidades” en un pastel está prohibido pues se

considera “Escribir”.

ע' באור שמח )פכ''ג אות ב'( שמתיר בזה וצ''ב שהרי הוא מוחק אותיות, ואפשר דס''ל דכל 41

ה המרדכי רק אסר לחתוך עוגה שעליששמכלה הקלף אין בו צורת מוחק ושרי, וא''כ יש להסביר

אותיות אבל לאוכלה שרי ודלא כמ''ש הרמ''א )שו''ת סי' קי''ט( דלאוכלה נמי אסור. ואכן מצאנו

שיש פוסקים שהחמירו כמשמעות הפמ''ג )סי' תקי''א מש''ז סק''ב(, וע' מה שדנו הגרשז''א והגרצב''פ

בשו''ת הר צבי )או''ח טל הרים אות ב'(.ו עובר על איסור מוחק כיון שמקלקל הכתב התחתון, וכן ע' בגיטין )יט.( דהכותב סיקרא ע''ג די 42

נפסק בארח''ש )פט''ו סמ''ו( דלהעביר דיו ע''כ הכתב חשיב מוחק, ופשוט. וכמו עברת דיו ע''ג האותיות דכיון שמקלקל אותם חשיב מוחק, וע' בארח''ש ,לכאורה יש לאסור 43

דומה לדיו משום שאפשר לגלות הכתב )פט''ו הע' ע'( שהמנחת שבת אוסר והמהרש''ג התיר שאינו

שוב ע''י גרידה )ונראה שלא בכל המאכלים כן(, ועוד הביא הארח''ש דכאן אינו אלא פס''ר דלנח''ל

ומקלקל ומלאכה בשינוי שהדגמ''ר התיר בכעין זה.

ESCRIBIR Y BORRAR Avi Ezri

23

La mayoría de las opiniones prohíben cortar un pastel que

tiene dibujos o letras de manera que parta el dibujo o

alguna letra por la mitad. Pero si lo corta entre las letras de

manera que no se parta ninguna de ellas, está permitido.

o Pedirle a un Goy que parta éste pastel también

está permitido aunque tenga que partir las letras o el

dibujo.44

o Se permite comer una rebanada de pastel aunque

al morderla destruya letras.45

o Existen opiniones que en este caso en particular

diferencian entre letras y dibujos, y permiten

partir pasteles con dibujos.46

La prohibición de borrar o partir letras que están en los

alimentos sólo aplica cuando están escritas sobre el alimento,

como es común en los pasteles, pero está permitido borrar

letras o dibujos que se moldearon en el alimento, por

ejemplo, las letras de la marca en los chocolates y en las

galletas.

Por lo tanto, quien quiere preparar un pastel de

cumpleaños para Shabat que diga “Felicidades”,

puede escribir las letras con un palito en el chocolate

דהוי פס''ר ע''י גוי, ובפרט דלא ניחא ליה. 44כן פסק המ''ב )ש''מ סקי''ז( דיש לסמוך על הדגול מרבבה כששובר האותיות בפה דהוי שינוי גדול 45

ע''ש.המרדכי אסר לחתוך עוגה שכתובות עליה אותיות, ומאידך בגמ' )פסחים לז.( התירו לצאת י''ח 46

ו כי מצה במצות המצוירות )הובא בדגמ''ר(, ויש ליישב באחד משני אופנים או שבפסחים התיר

הציור חקוק במצה עצמה, אבל כשהאותיות כתובות מעל העגה אסור )כמ''ש המג''א סק''ו בשם

מהר''ש הלוי אך כתב על דבריו דצ''ע(, או שיש לחלק בין אותיות דאסור לציורים דשרי וכמו שהבין

ע' המג''א )שם( ברמ''א ע''ש )אך המג''א חלק עליו ובסברת החילוק בין אותיות לציורים בזה

ט''ז( שאם האותיות חקוקות בעגה -בארח''ש פט''ו הע' ל''ו(. ולדינא דעת המ''ב )סי' ש''מ סקט''ו ו

עצמה ודאי שיש להקל, וכשאינן מן העוגה עצמה, אותיות ודאי יש להחמיר אך לגבי ציורים כתב

להחמיר(. ''ויש מחמירים אפילו בציורים'' ומשמע שמיקל מעיקר הדין )אך בזה פוסקי זמננו סתמו

סי' ס''א אות א'( רק מקילים בציורים העשוים מהעגה )ומאידך הקצוה''ש )סי' קמ''ד סק''ג( והחזו''א

באותיות עצמה, אבל ציורים שעל העגה או אותיות אפילו מהעגה עצמה אסורות ואף שהעיקר להקל

מ''מ המחמיר תע''ב. מהעגה עצמה

Avi Ezri ESCRIBIR Y BORRAR

24

o en la crema del pastel (antes de Shabat) y así

tendrá permitido partirlo en Shabat.

Se permite partir o comer galletas con formas de animalitos o

sopa de letras, ya que el dibujo o las letras no están escritas sobre

otra cosa, sino que el mismo alimento tiene forma de letras.

PINTAR - צובע Avi Ezri

25

PINTAR - צובע

Pintar o colorear cualquier objeto está prohibido por la Torá, por

lo que no se permite pintar las paredes de una casa, o colorear

un dibujo sin importar el material con el que lo haga.

Pintar del mismo color del objeto también está prohibido,47

por ejemplo, está prohibido pintar una pared blanca

incluso de color blanco, o bolear unos zapatos incluso

con cera del mismo color. Dar brillo a un color preexistente

se engloba dentro de esta prohibición, por lo que aunque se

permite limpiar el polvo de los zapatos con un trapo seco,

está prohibido frotarlos con fuerza para que brillen. Así

también se prohíbe utilizar las esponjas especiales para

limpiar zapatos ya que expulsan aceite que le da brillo a

los zapatos.48

Darle color a un líquido también está prohibido (excepto las

bebidas, que explicaremos a continuación), por lo que se

prohíbe pintar con colorante el agua de un florero.

Existen aparatos o pastillas que se colocan en el

WC para quitar el mal olor pero también sueltan

color y provocan que el agua quede pintada. La

mayoría de las opiniones opinan que este aparato

debe ser retirado antes de Shabat, aunque existen

quienes permiten. (Si no lo quitó y no tiene

posibilidad de entrar a otro baño, se permite

utilizarlo).49

בע אדום אף בבגד אדום, והעתיקו המ''ב )ש''ב סקנ''ט(.ע' במג''א )ש''כ סקכ''ה( דשייך צביעה בצ 47ע' במ''ב )שכ''ז סקי''ב ובשעה''צ ס''ק ט''ז( שאסור לשחרר נעלים ע''י שמן משום צובע, וכן פסק 48

השש''כ )פט''ו אות מ'(.משום דאין צביעה (א בצירוף כמה טעמים: ע' באול''צ )ח''א סי' כ''ט( שהאריך להתיר בזה 49

משום שלא (ג .משום דמים אלו לא ראויים לצבוע דבר אחר ולא דמי לעין הצבע (ב .באוכלין

Avi Ezri PINTAR - צובע

26

Se permite utilizar en Shabat lentes fotocromáticos, incluso

que al entrar en contacto con los rayos solares se opacan y

cambian de color.50

Pintar comidas Se permite preparar cualquier alimento inclusive que se pinten

entre sí, por ejemplo, se permite revolver mayonesa con

chipotle, aunque la mayonesa se pinte de rojo.51

Aún si no necesita colorear el alimento para mejorar el sabor,

sino que lo hace para mejorar su apariencia y que sea más

apetitivo, está permitido; por lo que se permite echarle

colorante al Whip o azafrán al arroz (cuando lo cocina en

Yom Tov) aún si lo hace deliberadamente para mejorar su

)וכן הקילו לדינא הצי''א חי''ד .משום דהוי גרמא (הו .''ר דלא ניחא ליהסמשום דהוי פ (ד .מתקיים

ל סי' מ''ז, והגרע''י חזו''ע ח''ה צובע אות ט'(. אכן טענותיו לא מובנות דלכ' אין למים אלו דין אוכ

ועוד דאף שאי אפשר לצבוע על ידי זה דבר אחר ולא דמי לעין הצבע מ''מ ת''ל משום צביעת המים

אורהמסתלק הצבע, ועוד דלכ מעשהגופא, ועוד דבפשטות הכא נחשב שמתקיים משום שרק על ידי

לל הוי פס''ר דניחא ליה דבכונה עושה היצרן המתקן הזה עם צבע כדי שהמים יצבעו על ידו לנוי ובג

ועוד דקשה לומר דהוי גרמא דזה דמי לבדקא דמיא שנחשב כמעשה. ,זה קנה האדם מתקן עם צבע

וע' בשו''ת מנח''ש )ח''ב סי י''ד( שהקשה כעין קושיות אלו ופסק להחמיר, )וכן פסקו השבה''ל ח''ח

תמש סי' קס''ז והארח''ש פט''ו אות ס''ד(. אכן אם נקלע למקום שישנו מתקן כזה יש להקל להש

בשירותים ולשפוך המים משום כבוד הבריות דיש להחשיב צבע זה רק כאיסור דרבנן, וכן פסק

בשש''כ )פכ''ג הע' מ''ז( ובפרט דיש שמקילים לכתחילה כנ''ל.כן פסקו האג''מ )ח''ג סי' מ''ה(, הבאר משה )ח''ו סי' מ''ו(, השש''כ )פי''ח הע' ע'( בשם הגרשז''א, 50

שלא לצאת לרחוב ע אות ז'(. ונראה מסתימת הפוסקים דאפילו אלו שחששו והחזו''ע )ח''ה צוב

שש דלמא משתלפי, מודים שבמשקפיים אלו מותר, שאינן דומים למשקפי חבמשקפי שמש משום

אין לו צורך בהם כלל, משא''כ בנד''ד, ועוד דכיון שמשתנה הצבע בזמן קצר אין לשמש שבהיותו בצ

שיסירם. חושלע' בב''י )ס''ס ש''כ( שהביא מדברי השבה''ל שאין צביעה באוכלים, ומשמע דאפילו כשמתכוין 51

לצביעה מותר וכן מבואר בדר''מ שהביא ראיה ממה שהתירו נתינת חלמון לגון החרדל )שבת קלט:(,

והנשמ''א )כלל כ''ד אות ג'( חלק עליו ובמסקנתו פסק שאם מתכוין לצביעה והדרך לצבוע באותו

בע אסור, והסביר דמה שהתירו לגון ע''י חלמון מפני שלא היה דרך לצבוע בחלמון ע''ש, ומ''מ אם צ

צובע המאכל בשביל שיקנו ממנו אסור אף לדעת מרן כמבואר בפמ''ג )ש''כ א''א סקכ''ה(. וכל זה

החמיר את מבואר במ''ב )ש''כ סקנ''ו( שאם אינו מתכוין לצביעה מותר ואם מתכוין לצביעה ''נכון'' ל

שיטת החיי''א, ואם צובע בשביל שיקנו ממנו אסור ע''ש. וחשוב להוסיף שהיערות דבש חשש

והמ''ב )שי''ח שעה''צ סקס''ה( חשש עליו היכא ,אף כשאינו מתכוין מדאורייתא לאיסור צביעה

דאפשר ע''ש.

PINTAR - צובע Avi Ezri

27

apariencia, aunque cabe mencionar que existen opiniones

que prohíben, por lo que es recomendable abstenerse.

Si su intención es colorear el alimento para venderlo está

prohibido, por lo que quien prepara postres para

venderlos, tiene prohibido darle color al Whip en Shabat.

Pintar bebidas Así como se permite preparar alimentos aunque se pinten, está

permitido preparar bebidas. Por lo tanto, se permite preparar

un té o un café en Shabat, cuando no se trasgrede la

prohibición de Bishul (cocinar). No obstante, existen opiniones

que sostienen que se prohíbe preparar una bebida cuando se

pinta.52

Incluso las opiniones que prohíben provocar que se pinten las

bebidas en Shabat, permiten revolver dos líquidos cuando vierte

el agua al líquido de color. Según estas opiniones, quien quiere

revolver Coca Cola con ron, debe verter primero la Coca Cola

y luego el ron. Así también según estas opiniones quien

quiere diluir un concentrado, debe verter el agua sobre el

concentrado.53

סי' 'יון )גנו''ר כלל גע' ברב פעלים )ח''ג סי' י''א( דאע''פ שאין צביעה באוכלים, מ''מ מהר''ם ח 52

ט'(, החסד לאלפים )ש''כ אות ו'(, ומהר''י חגיז )מובא בטל אורות דף מ''ח ע''ג(, אסרו לצבוע

משקים שעומדים לשתיה, והסביר דאף שמדאורייתא אין חשש מ''מ אסור מדרבנן משום שמחזי

ן הצבע. ומ''מ כתב כעושה עין הצבע, וכן מבואר בחסד לאלפים הנ''ל דהוא גזרה משום עשיית עי

הרוטב ביחד אם דכיון ש ,שיש שני הגבלות לדין זה, א( דמותר לצבוע מאכל אף שיש בו רוטב

אז כשמכין אכל אינו נראה כעושה עין הצבע, ומשום זה נהגו לצבוע קצת המים בקפה בע''ש והמ

והוא לח( כבר אינו נראה כעושה עין הצבע, ב( ועוד שאם המין הצבוע עומד בעין ) הקפה בשבת

ואח''כ מוסיף עליו מים מותר, מפני שאינו נראה לעיני הרואים שהמים נצבעו, אלא נראה כאילו

הצבע שבכוס נתרבה, ולכן מבואר בכמה מקומות שמותר למזוג יין כיון שלא ניכר מעשה הצביעה

דנו על ומותר, והוכיח כן מדברי הרב צרור החיים ע''ש. ומ''מ סתמנו להקל שהרי הרבה אחרונים

עשיית קפה ולא הזכירו חשש זו כלל.לעיל הבאנו שכן כתב הרב פעלים משום שבזה אינו נראה כעושה עין הצבע אלא נראה כאילו 53

הצבע מתרבה, וכיון שכן כשמכין כוס קפה ע''י קפה נמס או קפה קלוי לכאורה אין שום תועלת

בע דלא היה צבע כלל ודלא כהברית בנתינת הקפה לפני המים דמ''מ אינו נראה כאילו התרבה הצ

Avi Ezri PINTAR - צובע

28

Pintar el cuerpo Dar color a la piel, a las uñas o al cabello, se incluye en esta

prohibición, por lo que se prohíbe teñirse el cabello o pintarse

las uñas en Shabat, inclusive ponerse barniz transparente54

en las uñas está prohibido.

Se prohíbe maquillarse en Shabat, tanto con cremas como

con polvos, aun cuando el maquillaje es del mismo color que

la piel.55

Algunas opiniones permiten usar maquillajes

especiales (con supervisión) que no están

elaborados con aceite, sin embargo muchas otras

opiniones lo prohíben. Incluso las opiniones que

permiten, exigen que no se haya puesto crema o

aceite en la cara para que no se adhiera el maquillaje

a la piel. 56

מאור השבת )ח''ג סי' י''ב הע' נ''ב( מטעם זה. בספר עולם )אופה סי' ס'( שהורה כן, וכבר תמה עליו

( שהביא ההיתר 9קצוה''ש )סי' קמ''ו ס''ק ט''ז מס' ע''פ ה ,הברית עולם ייש מקום ליישב דברמ''מ ו

דכל כן יש להסביר כונת הברית עולםשום שינוי, ומ מוהסביר דטעושל הצרור החיים המובא בבא''ח

וכן משמע במ''ב )שם( דאף שחשש לצביעה )שנותן תחילת הצבע ואח''כ הנצבע חשיב שינוי,

ויש הרבה מה להוסיף אך אכמ''ל, וע' מזה (,דאורייתא התיר לתת תחילת העסנס ואח''כ המים

( ויש ליישב.31בקצוה''ש )שם מס' י''ד הע' קס''ז( על פי המ''ב )שכ''ז ס''ק י''ב ושעה''צ ס''ק ט''ז(.כן פסק השש''כ )פ 54מבואר בשבת )צד:( דצביעת עור אדם אסורה מדרבנן ורק לפי ר''א יש איסור דאורייתא, ואף 55

שיש ראשונים שנקטו דיש בזה איסור דאורייתא, דעת הב''י )ש''ג סכ''ה( דהעיקר כדעת הרמב''ם

דרבנן ע' בנשמ''א )כלל כ'''ד אות א'( דהוא משום מאיסור העם הדבר ששאינו כי אם מדרבנן. ובט

הוישאינו מתקיים, אך הרבה אחרונים הסכימו עם האבנ''ז )סי' קע''ג אות ז'( דאפילו כשמתקיים

דרבנן, וכן מתבארים יותר דברי המגיד משנה )פ''ט הי''ג( ואכמ''ל.דעת האג''מ )ח''ה סי' כ''ז( דיש להקל להשתמש בתמרוקי נשים שאין בהם קיום כלל כמו טאלק 56

וכן פסק הגרע''י )יבי''א ח''ו סי' ל''ז(, והסביר בשו''ת ,)והוסיף דמן הסתם יש להם קיום ואסור(

בסי' תפל''מ )סי' מ''ו( דטעם ההיתר משום שהוא איסור דרבנן ואינו מתקיים דמותר, כמו שמצאנו

לענין רושם ע''ש, וכן פירש בספר לבושה של תורה )ח''ב סי' ס''ח(. ומלבד שאף (ס''ה)ש''מ

לשיטתם יש כמה צדדים להחמיר בזה )דיש ראשונים שפסקו דצביעת אדם דאורייתא, ועוד שהחיי''א

ועוד , שני צירופיםטעם שצביעת עור אדם מדרבנן משום שאינו מתקיים וא''כ אין כאן הסובר ד

שהב''ח בסי' ש''מ חלק על הטוש''ע וכתב דאף רשימה אחת שאינה מתקיימת אסורה דאין שום היתר

PINTAR - צובע Avi Ezri

29

Además de estar prohibido pintarse con un lápiz labial, se

prohíbe ponerse brillo sobre los labios.57

La mayoría de las opiniones permiten desmaquillarse o

despintarse las uñas en Shabat.58 Sin embargo no debe

hacerlo con algodón o toallitas húmedas por la prohibición de

exprimir, aunque cabe recordar que algunas opiniones

permiten con toallitas sintéticas, como explicamos en el

capítulo pertinente. (Ponerse acetona en las uñas y después

tallar con un algodón seco está permitido).

Está permitido asolearse en Shabat para descansar,

inclusive que cambie el color de su piel. Sin embargo cuando

se asolea con la intensión de broncearse está prohibido.59

( יש להזכיר מה מחלוקות אלועיקר להקל בג' הה אך ,לעשות איסור דרבנן אף כשאינו מתקיים

כשמסירו מתאדם הבשר )ונפסק דשהקשה הלבושה של תורה )שם( דבגמ' אסרו לטוח בצק על פניה

דם אף שאינו מתקיים אסור )וע' ש''ג סכ''ה(, ובפשטות אינו מתקיים וא''כ מוכח שצביעת עור א בסי'

כתב בשם הגפן פוריה לתרץ הלבושה של תורה ומ''מ אף ,מש''כ לחלק דדוקא לגבי רושם התירו(

את דעת האג''מ דכשנצבע גוף הבשר חמיר טפי )ושו''ר שכ''כ החזו''ע ח''ה דף י' בשם הגרח''פ

נברג זצ''ל(, ואף שדחה אותו לע''ד יש לו סמוכים מהקהלות יעקב )שבת סי' מ' אות ב'( ע''ש. שי

קשה נוכח לראות שאינן דומיל לטאלק שהרי ועוד העיר הלבושה של תורה שהוא בדק צבעים אלו ו

עת ילנקותם, ונראה דיש לבדוק אחר השימוש דהיינו אחר שהיו עליה כמה שעות וחמימות הבשר וז

הצבע. ולדינא קשה לסמוך להקל בגלל הטעמים הנ''ל ומ''מ המיקל יש לו על חלק מ הסירו כבר הגוף

מי לסמוך. ע' שש''כ )פי''ד אות ס''ד( ולפעמים יש בזה גם איסור ממרח. 57בפרק העוסק בהלכות מוחק ביארנו דשני ענינים שייכים במוחק: א( מחיקת אותיות או ציורים ב( 58

. וכאן אינו מוחק אותיות אך יש מקום לומר שמכשיר מקום כתיבה, אך שם הכשרת מקום כתיבהו

ביארנו דאף שהחיי''א אסר למחוק טשטושים מהידים משום שמכשיר מקום כתיבה, רוב האחרונים

נקטו שדוקא כשמוחק מקום המיועד לכתיבה חשיב שמכשיר מקום כתיבה והתירו לנקות שחרות

ד אין שום איסור וכמו שפסק הארח''ש )פט''ו אות נ''ט( בשם הידים ע''ש, וא''כ לכאורה בנד''

י''ג( שאסר בזה וכן הובא -ע''ש שהביא דעת הגרשז''א )אהל שרה ח''ב פ''ד הע' י''א ו ומ''מהגרנ''ק.

בשש''כ )פי''ד הע' פ''ג(, ונראה להסביר דאף שלא שייך מחיקת צבע כמו ששייך מחיקת אותיות,

וי תיקון כמו הכשרת מקום לכתיבה, וא''כ כאן שמכשיר מקום שיוכל מ''מ הכשרת מקום לצבוע ה

לצבוע שוב, שפיר חשיב תיקון ונכלל במלאכת מוחק, ומ''מ זה חידוש דמוחק ע''מ לכתוב מצאנו אבל

מצאנו. מוחק ע''מ לצבוע לא, לכאורה יש לדמות צביעת העור ע''י השמש לצביעת ע''י שמדביק בצק לעור ואח''כ מסירו 59

כיון בזה לאיסור דאורייתא חמיר טפי דמתקיים יותר מיום השבת ויש מקום לדוןפשר שנידון דידן וא

אך מצד שני יש מקום לומר דכאן .שהצבע הוא חלק מהעור )ע' קהלות יעקב שבת סי' מ' אות ב'(

ר בעוקיל טפי דכשמסיר בצק מהעור הדם הוא מי שצובע את העור משא''כ בנד''ד, שיש שינוי כימי

כך צידד המחזה אליהו סי' ס''ה אות כ''ד אך בסופו של דבר החמיר(. ואולי אין בזה צורת צביעה )

ואף שראיתי שהנשמת שבת )על סי' שכ''ז סי' רט''ו( מיקל וכתב שלא חשיב צביעה כלל, מ''מ רוב

Avi Ezri PINTAR - צובע

30

Limpiar cosas Si se cayó algún líquido de color, generalmente tiene permitido

secarlo en Shabat y no se engloba dentro de la prohibición de

“Limpiar”, como explicamos en el primer tomo. Sin embargo

siendo que el objeto con el que limpia se va a teñir del color del

líquido, en ocasiones se considera “Pintar”.

La regla general es que se permite limpiar inclusive cosas de color

con objetos desechables o con objetos que normalmente no se les

da importancia a su color. Pero limpiar estas cosas con otro

objeto está prohibido.60

ו, כמבואר במנח''י רכשמתכוין לצביעה אסכשאינו מתכוין לצביעה, אבל הפוסקים פסקו להקל דוקא

)פי''ד סמ''ד( )ח''ה סי' ל''ב( ובחזו''ע )ח''ה צובע אות ח'( ובמחזה אליהו )שם(. ואף שראיתי בשש''כ

משום שסובר דאין דרך צביעה בכך, ומקורו מהאז נדברו )ח''ב סי' ל'( ושם מבואר דטעמ ,שמיקל

את זה, פשוט שגם הם יאסרו. במקומותנו שהרבה נהגו לצבוע העור ע''י שיזוף, ומעריכים וא''כ

ר בתרי דרבנן, שצביעת אדם מדרבנן, וגם הצביעה ''ומה שמקילים כשאינו מתכוין משום דהוי פס

ר בגרמא. )ולכאורה לפי ''נעשית דרך גרמא, ועוד שאף את''ל שאסורה מדאורייתא הרבה הקילו פס

'ל(.המקילים גרמא באיסור דרבנן יש לצדד להקל אף כשמתכוין לכך ואכמ'ע' בשו''ע )ש''כ ס''כ ושכ''ח סמ''ח( שאסר צביעה אפילו בדרך לכלוך ומקורו ברא''ם כמבואר 60

בב''י, אך דעת הרדב''ז דכל שנעשה דרך לכלוך שרי )הובאו דבריו במג''א ש''כ סקכ''ד וחלק עליו(,

זה וסיים המ''ב דבשעת הדחק יש לסמוך עליו להקל, ונראה דאף לספרדים יש מקום להקל ב

בשעה''ד דהרי כמה אחרונים למדו שגם מרן אינו מחמיר מעיקר הדין )ע' מזה בחזו''ע ח''ה דף ט''ז(,

וכיון שהיא משאצל''ג ומקלקל שומעים להקל בשעה''ד. ונתקשו האחרונים למה מותרת האשה

חלק לעשות הפסק טהרה בשבת ולא חששו משום צובע, והגר''ז )סי' ש''ב קו''א אות א'( תירץ דיש ל

בין מפה שדרכו בצביעה ולכן אסור אפילו דרך לכלוך, ובין מוך לנדותה שאינו דרכו בצביעה ואינו

אסור בדרך לכלוך )וכמו לענין צביעת עור אדם שבאשה אסרו דרך לכלוך משום שדרכה בצביעה(.

שש ועל פי זה יש לבאר נמי מה דאיתא בגמ' )שבת קלט:( שזעירי היתיר לסנן יין במסננת ולא ח

משום צובע, דכיון שאין דרך לצבוע המסננת לא נאסר דרך לכלוך, אך עדיין צ''ע מהמשנה )שם(

שהתירו לסנן יין בסודרים והרי הדרך לצבוע כל מיני בגדים ובכללם הסודרים, ויש ליישב דאיירי

מסננת שאין דרכה בצביעה.כ נחשבלהיות לו למסננת לעולם וא''כ בייחד אותו

רי לתת תחבושת על המכה או לנקות לכלוך ע''י סמרטוט או מגבת שמשמשת במטבח וא''כ יוצא דש

כיון שכל אלו אין דרכן בצביעה )שלא איכפט ליה הצבע(. וכמו כן יש להתיר להשתמש בכל כלים

חד פעמיים שהרי כשמחלית לנקות בהם שוב יחדם לכך ועוד מעט ילכו לאיבוד וממילא אף שבשעת

הכלי עכשיו שמייחדו לנקוי חשיב שלא מקפיד על ליבונו ושרי. )כמו לגבי הקניה הקפיד על צבע

מסננת(. ואף שיש אחרונים שתרצו קושיאת הגר''ז באופן אחר, ומשמע דאוסרים אף בדברים שאין

דרכן בצביעה )ע' אבנ''ז סי' קע''ה אות ב'(, מ''מ בצירוף דעת הרדב''ז הנ''ל נראה דיש להקל כמו

יש אך נו )שש''כ פל''ה סי''ט, צי''א חי''ח סי' י''ד אות ז', ובחזו''ע צובע הע' ו'(שפסקו אחרוני זמנ

מקום להחמיר.

PINTAR - צובע Avi Ezri

31

Si se cayó un líquido de color, como Coca, vino, o jugo puede

limpiarlo con un trapo, una toallita húmeda o una

servilleta pues son objetos desechables, e inclusive se

permite limpiarlo con un trapo o una jerga pues

normalmente no se les da importancia a su color. Pero no

debe limpiarlo con una servilleta de tela o con la manga

de su ropa incluso que ya estaban sucias.61

Se permite secar con las toallas de mano que se usan para

secar trastes o demás usos en la cocina pues una vez que

están diseñadas para ello no existe interés por el color de las

mismas, pero no se permite con toallas decorativas que se

usan para secarse en el baño.

Así también quien estaba comiendo papas con chile debe

cuidar no limpiarse con alguna de sus prendas.

Quien atiende una herida tiene permitido poner una curita, gaza o venda en el lugar del sangrado, pero no debe frenar el sangrado con una prenda (a no ser que corra peligro).

לעיל הבאנו שהרדב''ז סובר דאין צביעה כשנעשה דרך לכלוך, אך כתבנו שם דיש להחמיר ורק 61

נמי שלא אלא שא''כ יש להחמיר .בשעת הדחק ניתן להקל ע''ש, ועל פי זה כתבנו להחמיר גם בנד''ד

בשעה שאוכל, ולא שמענו נזהרים בזה. ומצאנו בחוט שני )ח''א (babero)לקנח התינוק ע''י סינר

עמ' קמ''ט( שכתב דאף לדעת השו''ע מותר לקנח לכלוך במפה משום שלכלוך אין עליו שם צבע,

ורק באכילת פירות וכדו' יש להחמיר משום שמי פירות הוא כעין צבע, והוסיף שגם בדם מיקרי

לנו כל כך מ''מ כדאי הוא לסמוך עליו ליישב מה שנוהגים צביעה, ע''ש. ואף שאין חילוקו מובן

מ''מ נראה שהמחמיר לקנח ע''י טישו תע''ב.ולהקל, בצירוף דעת הרדב''ז הנ''ל,

Avi Ezri TRASQUILAR – גוזז

32

TRASQUILAR – גוזז

La prohibición de trasquilar consiste en cortar el pelaje de un

animal aun cuando está muerto, por lo que se prohíbe cortar la

lana de un borrego o desplumar un pollo62 para poderlo

cocinar.

Si al cepillar abrigos hechos de piel de animales provoca

que se desprendan los pelos está prohibido. Pero si no es

seguro que se desprendan, está permitido.

Así también se prohíbe cortar el cabello de una persona inclusive

cuando corta un sólo pelo. Esta prohibición aplica tanto al cortar

parte del cabello como al desprenderlo de raíz, por lo tanto, no

solamente está prohibido cortarse el cabello de la cabeza,

sino que también se prohíbe depilar cualquier parte del

cuerpo, por lo que no debe quitarse una curita que está

pegada en un lugar donde hay vellos.

Esta prohibición se amplía a todo tipo de crecimientos que se

encuentran en la piel, por lo que se prohíbe cortar las uñas o

arrancar un pellejo en Shabat. Sin embargo quitarse una

costra de manera que no salga sangre está permitido pues esta se

cae sola.63

Si una mujer necesita ir a la Tebilá en Shabat y por alguna

razón no se cortó las uñas de las manos antes de Shabat,

debe pedirle a un Goy que se las corte.64 Si no tiene esa

קמ''ג סק''ג( שלאחר שהביא מכמה פוסקים סי') ש''הולענין הסרת נוצות מעוף מבושל ע' בקצו 62

''ח ח''ד סי' ע''ד בורר אות ט'( דכשא''א בענין שאסרו לימד זכות על המקילים בכך, וע' באג''מ )או

אחר יש להקל., ובטעם הדבר ע' בקצוה''ש )סי' קל''ו סקכ''ב( ובשש''כ )פל''ה (סי' שכ''ח סכ''ב)כן פסק השו''ע 63

הע' פ''ג(.ע' במ''ב )ש''מ סק''ג( דנפסקו כל הדינים המבוארים כאן. וע' בבה''ל )ש''מ ד''ה וחיב וכו'( 64

הלכה כדעת הריב''ש דכל שיש לו צורך בציפורן או שיש לו צורך ביפוי הגוף הדעיקר שהסכים

חשיב ,צריכה לגופה, ומ''מ כתב דכשכונתה לצורך הטבילה ולא בשביל להתיפותשחשיב מלאכה

TRASQUILAR – גוזז Avi Ezri

33

posibilidad, se le permite limpiar la parte de debajo de las

uñas lo mejor posible para poder entrar a la Tebilá. En lo que

respecta a las uñas de los pies, es preferible limpiarlas bien

y no pedirle al Goy que se las corte.

Cepillarse el cabello Independientemente de la prohibición de cortar el pelo, está

prohibido hacer peinados elaborados o enchinarse el cabello

en Shabat, por asemejarse a la Melajá de “Boné”. Sin embargo se

permite hacerlos en una peluca. Trenzar el cabello en Shabat

está prohibido también en una peluca.65

Aún sin hacer un peinado especial está prohibido cepillarse

el cabello, tanto a uno mismo, como a un niño, pues causa

que se desprenda de la cabeza. Sólo se permite hacerlo con un

cepillo suave (como el que se usa para los bebés) y que no

pretenda deshacer los nudos.

Al cepillar una peluca no existe está prohibición, pues el

cabello no está unido a la piel, sin embargo existen otras

razones por las cuales la mayoría de las opiniones lo

prohíben. Solo se permite hacerlo con un cepillo suave y sin

intención de deshacer los nudos ni de arrancar los pelos,

como indicamos respecto al cabello natural.66

משאצל''ג, ולכן מותר לומר לגויה ליטול הצפרנים לצורך הטבילה דהוי שבות דשבות לצורך מצוה

דבעינן שהגויה עצמה יודעת שעושה לצורך הטבילה, אבל אם הגויה חושבת לומר מקוםוהיה .ע''ש

שעושה כדי ליפותה א''כ חשיב צל''ג ואסור, ומן הסתם הגויה מעלה על דעתה שעושה בשביל

לכאורה חייבת להגיד לה בפירוש שכונתה לצורך הטבילה. אך מכיון שהפוסקים הביאו א''כליפותה ו

'ר הרב יוסף טוויל שליט''א דאינה חייבת להגיד לה, ויש להסביר דכיון דין זה בסתם דעת מו'

שהיהודיה צוה לה א''כ הגויה עושה למלאות את ציוויה וכבר לא איכפת לן מכונת הגויה. ע' כל זה בשו''ע )סי' ש''ג סכ''ו( ובמ''ב )ס''ק פ''ב(. 65ומשום קורע ומשום מנפץ, לגבי אף שאין לחוש בזה משום גוזז, מ''מ יש לדון בזה משום סותר 66

סותר לכאורה שנוי במחלוקת אם שייך איסור סותר במקצת הכלי דהיינו כשעיקר הכלי עדיין קיים

דהלבוש )שי''ד ס''א( והתהל''ד )שי''ד אות ב'( מחמירים ומאידך המטה יהודה )שי''ד ס''א( והמאמ''ר

מקילים בזה על פי עדות נאמן שהרב אברהם )שי''ד סק''ה( וכן נראה דעת הכה''ח )שי''ד אות ל''ז(

יצחקי עשה מעשה להתיר, ושו''ר שגם הגרשז''א )שש''כ פי''ד הע' קל''ו( סובר דשנוי במחלוקת

Avi Ezri TRASQUILAR – גוזז

34

Sin embargo se permite pedirle al Goy que cepille

a un Yehudí o una peluca.67

Se prohíbe utilizar spray68 o gel69 tanto en el cabello como

en las pelucas. Si tenía gel en el cabello desde antes de Shabat,

se prohíbe mojarlo en Shabat.

Aun en los casos que se permite peinarse o cepillarse existen opiniones que exigen designar un cepillo que lo use únicamente en Shabat por lo que es correcto hacerlo.70

לגבי שבירת קיסמין המבואר בבה''ל )של''ז ד''ה שלא וכו'(. ומדין קורע משמע מדברי הגרשז''א

ואף שהיה לנו להקל ,בארחות שבת )פי''א הע' כ''ט( אסר משום קורע ךהנ''ל שלא חשש לזה א

משום הא דקימא לן דפסיקת חוט מותר כמבואר )בסי' שי''ד ס''ז( וכן דעת הנשמת שבת )סי' ש''מ

סי' ל''ה( שבפאה נכרית לא שייך איסור קורע י''ל דס''ל לארח''ש דפאה אף שעשויה מהרבה חוטים

לחתוך חוט ממנו, וכן דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א. וע''ע בנשמת מ''מ דינה כבגד שאסור

וע''ע בקצוה''ש )סי' קמ''ג סק''ו( שאם נסתבכו שערות הפאה שבת )שם( שצדד לאסר משום נפוץ.

באופן שאינה ראויה ללבישה יש לאסור לסרקה אפילו במסרק רך משום מתקן מנא ע''ש.סורק וכו'( כתב דלסרק השער הוי פס''ר שעוקר שערות, ולפי זה רש''י )שבת דף נ ד''ה אבל לא 67

ע''י גוי יש להקל כמו כל פס''ר, אך הריב''ש )סי' שצ''ד( הקשה מהגמ' בנזיר )מב.( דאיתא שם ''דכל

הסורק להסיר נימין המדולדלים מתכוין'' ולפי זה יש לאסור אפילו ע''י גוי. ותירץ הריב''ש דרש''י

י באופן שאין פס''ר דתלישת שערות מ''מ אסור משום שמתכוין, והאמת ששניהם יסביר דהגמ' אייר

שייך בהו, שאם עושה במסרק רך שאינו פס''ר מ''מ הרי הוא מתכוין להסיר הנימין, וע' במ''ב )ש''ג

סקפ''ו( דכן להיפך אם אינו מסרק רך אסור אף שאינו מתכוין לתלישת השער. ולכן ע''י גוי יש

ד''מתכוין לתלישת ראהמסרק שאינו רך בתנאי שלא מתכוין לתלישת השער, והיה נלהקל אפילו ב

מבואר בריב''ש )שם( ד''ה ש מוהשער'' הינו שמתכוין להפריד שערות שהסתבכו ואפילו במקצת, וכ

ומה שאמרו בגמ' וכו'. אך בשעה''צ )ש''ג ס''ק ע''ד( כתב דאפילו כשמתכוין להפריד השערות אינו

כתב כן בשם הריב''ש( וי''ל דבזמן הריב''ש עיקר התסרוקת היה בשביל להפריד אלא פס''ר )ו

שערות כמבואר שם, אבל כהיום שהעיקר הוא ליישר השערות אף הריב''ש יודה שאינו אלא פס''ר.והארחות שבת )פי''ז אות ט''ז( ,האיסור בזה משום בונה מדרבנן כ''כ השש''כ )פי''ד הע' קמ''ד( 68

''ל )ש''ג ד'''ה לחוף וכו'( ולפ''ז לכאורה יש להקל בפאה נכרית אך ע' בשש''כ )שם( דייק כן מהבה

בשם הגרשז''א דאסר בזה משום מתקן מנא.בזה יש ג''כ איסור דממרח )שש''כ פי''ד הע' קמ''ב(. ומה שכתנו דאסור להרטיב שער שיש בו ג'ל 69

א דמסתבר שזה בכלל האיסור דנראה לא ראיתי כתוב, אך שמעתי ממו''ר הרב יוסף טוויל שליט''

כבונה ולפעמים שייך גם איסור דממרח.השו''ע )של''ז ס''ג( אסר לגרד בכלי המיוחד לגרידה משום עובדין דחול , ועל פי זה כתב המג''א 70

)של''ז ס''א( דגם במברשת לשער הראש יש איסור דעובדין דחול, אך אם מיחד מברשת לשבת שרי.

ז ס''א( משמע דלא בכל המברשות שייך עובדין דחול, וגם הא''ר )שכ''ז סק''ד( )של''אך מהרמ''א

כתב דאין עובדין דחול במסרק של שערות. וע' באול''צ )פמ''ג אות ג'( שמנהג הספרדים להקל אך

.דבר)יבי''ע ח''ד סי ל' אות י''ט( שנכון להחמיר בדעת הגרע''י

MEDICINAS Y CURACIONES Avi Ezri

35

רפואות

MEDICINAS Y CURACIONES

Cuando una persona tiene un malestar se inquieta por atenderlo

de la mejor manera e incluso cabe la posibilidad que se

despreocupe de los preceptos que indica la Torá. Por esta razón

prohibieron nuestros Jajamim tomar medicinas o hacer

curaciones en Shabat aun cuando no conllevan una prohibición,

alejándolo así de hacerlo de forma prohibida.

Cuando se trata de una persona que cayó en cama o siente

debilidad en todo su cuerpo (cuerpo cortado) tiene permitido

realizar curaciones y tomar medicinas (de ser posible debe

realizar la curación de manera anormal) como explicaremos en el

siguiente capítulo. Incluso que todavía no está tan enfermo, si

sabe que el abstenerse de realizar las curaciones o de tomar

medicinas lo llevará a esta situación, puede ingerirlas desde ese

momento.71

Para definir qué acción o alimento se considera “curación” y se

prohíbe en Shabat, ésta debe de cumplir con dos72 condiciones: 1)

Que sea alguna acción que solo quien tiene algún malestar la

realiza. 2) Que la persona en efecto tenga algún malestar. Si falta

alguna de estas condiciones está permitido.

ד המנחת שלמה )ח''ב סי' ל''ד אות ל''ז( מדברי הפמ''ג ע''ש.כן פסק החו''ש )ח''ד עמ' ר''ד( וכן למ 71מלבד זה בעינן נמי ששייך לעשות רפואה זו ע''י סממנים הא לאו הכי מותר וכמ''ש הט''ז )שכ''ח 72

לא מצאנו דבר שא''א לעשותו בזמננו ק''ד(, אך''ק ק''ל וכן בשעה''צ ס ק''סקכ''ח( והמ''ב )שכ''ח ס

ואף .ב המנח''י )ח''ה סי' ל''ב( דכהיום כל דבר ניתן לעשות ע''י סממניםע''י סממנים וכן כת

,שבשש''כ )פל''ה הע' צ''ב( כתב בשם הגרשז''א שמותר לשים קרח כדי להקל את הנפיחות מטעם זה

וכדו' כמבואר בשלמי''י )שכ''ח סקפ''ח( ARNICAהיינו דוקא בא''י שלא היה להם משחה כמו

דדוקא בחו''ל שייכות אותן משחות.

Avi Ezri MEDICINAS Y CURACIONES

36

1.- Acciones prohibidas Para que alguna acción esté prohibida debe ser que solo quien

tiene algún malestar la realiza, como por ejemplo tomar

medicinas, ponerse hielo en algún músculo73 o ponerse gotas

en los oídos. Pero si son acciones que también algunas74

personas sanas las llevan a cabo, se permiten también para un

enfermo. Por ejemplo, alguien que se le bajo la presión tiene

permitido tomarse una Coca-Cola, ya que es una acción que

las personas sanas realizan, así también quien su estado de

salud le exige caminar cierto tiempo al día, tiene permitido

hacerlo por este mismo motivo.

Quien sufrió alguna operación o fractura y necesita hacer

ejercicios de recuperación tiene permitido hacer aquellos que

también las personas sanas hacen, como pedalear una

bicicleta o cargar pesas, pero ejercicios que solo se

aplican en una fisioterapia están prohibidos.

Existen opiniones que sostienen que Aspirina y

Tylenol son medicinas que también quien está sano

las ingiere y por lo tanto permiten tomarlas para

aliviar cualquier malestar. Sin embargo es bueno

כתבנו לעיל שהגרשז''א התיר בזה משום שאין עושים דברים אלו ע''י סממנים וכ''כ השעה''צ 73

)שכ''ח סקק''ד( ומבואר דאם היה דרך לעשות ע''י סממנים אסור, וא''כ במקומותנו יש להחמיר

בחו''ש )פפ''ט סקנ''ו( שהתיר לשים קרח מפני שאין זה רפואה אלא שימוש כנ''ל. ואף שראיתי

בדבר קר מסתבר שלא בא לחלוק על המ''ב דעיקר הההיתר משום שא''א לעשותם ע''י סממנים,

וצ''ב בדעתו. ופעולה שרוב הפעמים נעשית לרפואה אבל לפעמים גם הבריאים עושים אותה חשיב מאכל 74

ח מסי שכ''ח סל''ז שמאכלים הקשים לקצת דברים וממילא מוכחא מלתא בריאים ושרי, כן מוכ

שאוכל אותם לרפואה מ''מ כיון ששם אוכל עליהם שרי, וכן יש לדייק מסעיף מ''ד דאע''פ שאסור

להכנס במי משרה דכיון שהם מאוסים ואין דרך לרחוץ בהם מוכח שנכנס לרפואה, אך אם אינו

לא מצא מים יפים ולכן נכנס למים אלו )מ''ב ס''ק קמ''ב( ושוב שוהה בהם מותר דיש מקום לומר ד

ראינו דאף שהתליה הוא בדרך רחוקה מ''מ חשיב מאכל בריאים ושרי.

MEDICINAS Y CURACIONES Avi Ezri

37

abstenerse de hacerlo, pues la mayoría de las

opiniones lo prohíben.75 (Si cayó en cama o siente el

cuerpo cortado se permiten tomar todas las

medicinas, como explicaremos).

2.- “Malestar” Las acciones de curación sólo se prohíben si la persona las hace

para atender algún malestar, pero si las hace por otra razón está

permitido, por lo tanto, se permite tomar una medicina para

convencer a un niño que él también lo haga o para probar su

sabor.

Se permite atender malestares leves que no reflejan alguna

falta en el funcionamiento normal del cuerpo. Por ejemplo se

permite tomar pastillas para aliviar una ronquera leve,

para eliminar el mal aliento, para poder dormir o para

alivianar la pesadez de quien comió mucho.76 Sin embargo

se prohíbe tomar pastillas para eliminar los gérmenes

causantes del mal aliento, para aliviar las agruras, aliviar

el estreñimiento, para quien esta afónico o tiene un leve

dolor de garganta o ponerse Kanka para calmar el dolor

de las aftas.77

אפילו דברים שבדרך שבפשטות יש להחשיב תרופות אלו כמאכל חולים, ובפרט לפי מש''כ לקמן 75

נחשבים כמאכל ם הקול וכדו'ואה כמו להנעיכלל משתמשים בהם לטפל בבעיות שלא נגדרות כרפ

ומ''מ כיון שקשה לעמוד .א''כ פשוט שאין להחשיב תרופות אלו כמאכל בריאיםוחולים )ע' לקמן(,

שסוברים דכיון שיש אנשים שאוכלים אותם בשביל בזה, לא נמנענו מלהביא כאן דברי המתירים

בשו''ת באר משה ח''א סי מזה למנוע מחלות וכדו' או בשביל שיוכלו לישון חשיב מאכל בריאים. )ע'

ומ''מ במקום צער יש מקום להחמירו''י סי' שכ''ח אות נ''א דהעיקר ל''ב וח''ב סי' ל''ב וע''ע בילק

.להקל(שכ''ח סל''ט( שהתירו לעשות רפואות בשביל להוציא ריבוי המאכל, אך בסמ''ב אסרו ע' בשו''ע ) 76

שיב רפואה, וע''כ יש לחלק בין היכא שהגוף בריא לדחוק כריסו של תינוק בשביל להוציא הרעי דח

ורק יש דבר חיצוני שמפריע כמו ריבוי מאכלים ולבין היכא שיש קלקול בגוף האדם, וכן תירץ

( למה התירו ללעוס מצטיכי להעביר ריח הפה ומאידך אסרו לתת 303הגרפ''ש )מובא בדרשו שכ''ח

פלפל לתוך הפה.לעיל הבאנו כמה דברים שיש בהם איזה צורך אך אינם נגדרים כחולי ומותר לרפאותם, ומ''מ יש 77

אף שאין להגדירם כחולים מ''מ הפעולות ד א(בהם שני חומרות שאינן דומים לבריא לגמרי.

Avi Ezri MEDICINAS Y CURACIONES

38

Si se trata de una persona sana que desea mejorar su estado

de salud, está permitido, por lo que una persona sana tiene

permitido tomar vitaminas o hacer ejercicios para

fortalecer los músculos.78 No obstante existen opiniones

que lo prohíben, por lo que es bueno abstenerse de hacerlo.79

Antibióticos Según los parámetros anteriores debería estar prohibido

suministrar un antibiótico a algún enfermo que en ese

momento no está en cama o que no siente el cuerpo cortado. Sin

שרגילים לעשות עבור אותם צרכים אין להחשיבם כמאכל בריאים, וא''כ אף שהדרך לאכול תרופות

כן מוכח )מסויימות להנעים הקול מ''מ אם ישתמש בהם לרפואת הגרון יחשב כמאכל חולים ואסור,

יין חשיב מאכל חולים ואם עושה כן בסל''ו דאף שמותר ללעוס מצטיקי משום ריח הפה, מ''מ עד

לרפואה אסור, וכן יש לדייק מסעיף כ''ט, וכך יש להסביר מש''כ השבה''ל )ח''ח סי' פ''ג( שאסור

והחומרא השניה ב( .(לגמוע ביצה חיה לרפואה, אף שלפעמים שאוכלים אותה להנעים הקול

שלא ע''י סממנים אסור לו שנוהגת בדברים אלו דאף שאין בהם רפואה ממש, אם אפשר לרפאותם

לקחת סממנים ורק אם א''א אלא ע''י סממנים מותר, כמבואר בסל''ט דאם מצטער מרוב מאכל מותר

להוציאו ביד אבל בסם אסור, ופירש המ''ב )שכ''ח ס''ק קכ''ד( דאסור משום שדומה לרפואה, ומ''מ

אול''צ והחו''ש שהתירו לעצור הדם ע' בב''י דדוקא אסרו כי אפשר ביד ע''ש. ולפי זה יש לעורר על ה

, והיה מקום לומר שס''ל דרק אף שלכאורה ניתן לעצור הדם בלי סממנים ע''י אבקת המיוחדת לכך

דברים ששמים על הגוף, וצ''ע בכל זה למעשה. על גזרו משום שדומה לרפואה על מאכלים ולא ע' מזה באול''צ )פל''ו אות י''ב(. 78כל ושותה אותו לרעבו ולצמאו, ואין לו חולי שרי'', וכתב הב''י דלרעבו או ז''ל הטור ''אבל אם או 79

'. מאידך המג''א )שכ''ח סקמ''ג( הסביר 'לצמאו לאו דוקא, ד''כיון שאינו חולה ליכא למיגזר מידי

שדוקא לרעבו או לצמאו הוא דשרי, אבל אם עושה לרפואה אסור אע''פ שהוא בריא ע''ש. וע'

הנ''ל( דיוצא א''כ שנחלקו הב''י והמג''א אם מותר לעשות רפואה עבור בריא במחה''ש )על מג''א

בשביל לחזק מזגו שהב''י מתיר והמג''א מחמיר, וכן מבואר באגל''ט )טוחן ס''ק מ''ז(, באג''מ )ח''ג

. סי' נ''ד ענף א'(, באול''צ )פל''ו אות י'( ובהליכות עולם )ח''ד פ' תצוה אות מ''א( בשם כמה אחרונים

אך עיין בנהר שלום שכתב שדעת מרן כהמג''א וכתב ליישב את דברי מרן בב''י ע''ש, וע''ע בגדולות

אלישע )שכ''ח ס''ק ס''א( שהעו''ש ג''כ נקט בדעת מרן כהמג''א והיה נוטה להחמיר בדבר כיון שדעת

דברים מרן אינו ברור וגם רוב האחרונים החמירו, אך בסוף כתב שהמנהג בבגדד להקל לשתות

להקל כובד הבטן )שנגדר כבריא( וכתב שסמכו על פשטות דברי מרן, ולכן סיים דרק המחמיר

תע''ב, וע''ע בבא''ח )ש''ב פ' תצוה אות ח'( שאסר לשתות מאכלי חולים בשביל להקל כובד הבטן

רכ''א( ומשמע שדעתו להחמיר כהמג''א, והעתיק דבריו הכה''ח )שכ''ח אות ר''כ(. וע''ע בכה''ח )אות

שאחרי שהביא דברי הב''י כתב ''מיהו'' כמה אחרונים מחמירים )מג''א, א''ר, תוס''ש, פמ''ג, גר''ז(

ועוד הנהר שלום למד בדעת מרן להחמיר, ומשמע כמו שכתב לעיל בשם הבא''ח להחמיר, ולכן

נלע''ד לדינא שאין לסמוך על זה אם לא בשעת הדחק ועכ''פ ודאי שהמחמיר תע''ב.

MEDICINAS Y CURACIONES Avi Ezri

39

embargo al ser que al suspender el tratamiento inclusive un día

se corre el riesgo de que éste pierda su efecto, está permitido.80

Ejercicio Según la Halajá se permite salir a correr o practicar otro

deporte en Shabat,81 incluso utilizando ropa deportiva,

sin embargo, abstenerse y utilizar ropas de Shabat todo el día

representa un nivel mayor de devoción. (En el primer tomo

expusimos que está prohibido nadar en Shabat).

Deportes que necesitan usar pelotas, serán tratados en la

Melajá de “Arar”.

Cargar pesas, hacer abdominales, o cualquier ejercicio para

fortalecer los músculos está permitido.

Ejercicios que sólo lo hace quien sufrió un golpe o una

operación están prohibidos.

Masajes Se permite ir con un masajista a hacerse un masaje en Shabat,

pero no se le puede pagar en Shabat, y debe pedirle que

בשבת )קמ.( שאם יש לחוש שע''י שלא ישתה בשבת יבוא לידי סכנה יש להתיר, וע' ברמב''ם ע' 80

, '')פכ''א אות כ''ב( ''שתה חלתית מקודם השבת והרי הוא שותה והולך מותר לשתותו בשבת

ובפשטות איירי אפילו בחשאב''ס, וכן דייק הילקו''י )שכ''ח הע' נ''ד(, וע''ש בשם הרב שלמה קלוגר

החיים סי' שכ''ח פ''ו( דאפילו שאין חשש שיחלה ע''י שלא ישתה אותה וכגון בשאר תרופות )ספר

שאינן אנטיביוטית מ''מ כיון שכבר שתה אותם מע''ש מותר לאוכלה בשבת, וצידד לסמוך עליו

סמכו על רק אך ע' בשש''כ )פל''ד הע' ע''ז( ובארח''ש )פ''כ אות קכ''ד( ש .בצירופים אחרים ע''ש

י הרב שלמה קלוגר היכא שהפסקת יום אחד מאכילת התרופה תגרום לו נזק או לא תועיל דבר

הא לאו הכי אסור לכו''ע, )וע''ע בצי''א ח''ח סי' ט''ו פט''ו(. ,הרפואה כדבעיבשבת )קמז.( אמרו ''אין מתעמלים'' ורש''י פירש דאסור למשמש בכח משום עובדין דחול ונפסק 81

, אך הרמב''ם פירש דהאיסור משום רפואה כיון שמתכוין להזיע ונפסק להלכה בשו''ע )שכ''ז ס''ב(

בסי' שכ''ח )סמ''ב(, וא''כ לכאורה לעשות התעמלות בשבת כל שמתכוין להזיע אסור דחשיב רפואה,

אם בריא שרוצה לחזק מזגו ,ואם מתכוין לחזק מזגו באנו למחלוקת הב''י והמג''א שהבאנו לעיל

תבנו להחמיר לכתחילה, ואם עושה לרעננות נראה דלא חשיב רפואה כלל חשיב רפואה ושם כ

ראה דכיון שכהיום יש אנשים שעושים כל מיני התעמלויות משום רעננות ונ אף לדעת המג''א. ומותר

יש להתיר אותם בכל גוני דלא חשיב מאכל חולים, ודו''ק. וגם משום שלא יהיה הלוכך של שבת

אם מתענג בכך כמבואר בסי' ש''א )ס''ב(. כהלוכך של חול יש להתיר

Avi Ezri MEDICINAS Y CURACIONES

40

únicamente utilice aceite o cremas poco espesas para que no se

considere “Untar” como explicaremos en el capítulo

correspondiente.

Si el masajista es Yehudí debe ponerse el aceite en la mano y

luego masajear, y no poner el aceite en el cuerpo antes de

aplicar el masaje. Cabe mencionar que existen opiniones que

prohíben a un Yehudí aplicar un masaje en Shabat.82

Si se trata de un masaje específico que solo se le hace a quien

sufre algún dolor o alguna torcedura está prohibido.

ולענין למשמש בכח, אף שרש''י .מה שאסרנו לתת שמן ואח''כ לסוך מבואר בשו''ע )שכ''ז ס''ב( 82

אסר משום עובדין דחול ונפסק בשו''ע )שם( מ''מ הרמב''ם מיקל כל שאין איסור דרפואה ונפסק

וע' בבה''ל )שכ''ח סמ''ב ד''ה כדי וכו'( בשם הא''ר בסי' שכ''ח )סמ''ב(, וא''כ פסקי מרן סתרי הדדי,

דעיקר להלכה להקל, ומ''מ מסתבר דהמחמיר בזה תע''ב, אך ע''י גוי סתמנו להקל.

ENFERMOS - חולים Avi Ezri

41

ENFERMOS - חולים

Existen parámetros claros sobre cómo actuar en Shabat respecto

a una persona que corre riesgo de vida, un enfermo o una persona

con dolores. Estos parámetros varían según la necesidad de la

persona y la gravedad de la acción que pretende realizar.

Es necesario dividirlos en cinco clasificaciones:

1.- Peligro de vida Cuando existe la sospecha que la vida de una persona83 está en

riesgo, debe trasgredir cualquier “prohibición” para intentar

salvarlo. Es por esta razón que se permite hablar por teléfono a

Hatzalá o conducir un auto hasta el doctor, incluso que no es

seguro que exista un peligro latente.

Una parturienta que inició el trabajo de parto debe ser tratada

como cualquier enfermo que corre peligro y se permite trasgredir

cualquier “prohibición” para cubrir sus necesidades. Inclusive se

permite que viaje con ella en automóvil algún pariente para

que se sienta tranquila en el proceso y no llegue a correr ningún

peligro.84

Quien se ocupa de salvar una vida cumple con una gran

Mitzvá, incluso que se vea obligado a “profanar” Shabat, e

incluso si el resultado de sus esfuerzos no sea positivo. Por

מעיקר הדין אינו מותר לחלל שבת אלא בשביל יהודי ולא בשביל גוי, כמבואר בע''ז )כו.( אך ע' 83

ר לעבור על איסורים דרבנן, וע' בפוסקי זמננו שאם בתוס' )ע''ז כו. ד''ה סבר וכו'( דמשום איבה מות

הדבר יכול להגיע לסכנה, כגון שיתפרסם הדבר ואח''כ לא יבואו לטפל בחולים יהודים וכדו', מותר

אפילו לעבור על איסורים דאורייתא )ע' בחת''ס על שו''ע ש''ל ס''ב, ובתוס''ש ש''ל סק''ה ובאג''מ

י' כ' אות י'(. ומ''מ אם אפשר להשתמט בלי שום חשש סכנה כגון שלא ח''ד סי' ע''ט ובמנח''י )ח''ג ס

יודעים שהוא יודע לטפל בחולה חייב לעשות כן כמבואר בשלט''ג )ע''ז ז: אות ב'(. ע' בשבת )קכח.( דמותר להדליק נר בשביל יולדת סומא דאף שאין לה צורך מ''מ כיון שהיא 84

עת, וכן נפסק להלכה בשו''ע )ש''ל ס''א( וע' במ''ב מבקשת מדליקים בשביל שיהיה לה ישוב הד

)ש''ל סק''ד( דקים להו לרבנן שאם אין ליולדת ישוב הדעת יכולה לבוא לידי סכנה.

Avi Ezri ENFERMOS - חולים

42

esta razón es preferente trasgredir Shabat por medio de

un Yehudí y no pedirle al Goy que lo haga, demostrando así

que no se debe titubear al “profanar Shabat” por una causa

similar. No obstante al tratarse de una parturienta, es

preferible pedirle al Goy que haga estas acciones en la medida

de lo posible.85

La mayoría de las veces que se registra un peligro de vida hay

que actuar de la manera más rápida posible sin importar la

cantidad o la gravedad de “acciones prohibidas” que deba

realizar. Sin embargo en caso que no haya apuro debe buscar

aminorar la cantidad y/o la gravedad de sus acciones. Por

ejemplo: Si un paciente está internado en el hospital con

peligro de vida, es necesario ocuparse antes de Shabat de

cocinar la comida que necesitará en Shabat, así también,

si se necesita apagar la luz para que pueda dormir es

preferente apagarla de una manera extraña (“Shinui”), ya

que de esta manera aligera la gravedad de la “prohibición”.

Por la importancia que representa exponemos aquí algunos

ejemplos que se debe “transgredir Shabat” por considerarse que

puede existir peligro de vida:

אף שמרן )שכ''ח סי''ב( פסק שאין לעשות דברים אלו ע''י גוי, מ''מ דעת הגריש''א דביולדת עדיף 85

דמות יולדת לשאר חולים, וכמו שמצאנו לענין לעשות ע''י גוי, ונראה דהסברא בזה דלא יבוא ל

שינוי דביולדת עדיף לעשות החילול בשינוי ובשאר חולים לא כמבואר בב''י )שכ''ח סי''ב(.

ENFERMOS - חולים Avi Ezri

43

Inflamación y/o dolor

extremo en los órganos

interiores (cuando se

desconoce la causa).

Herida causada por

fierro oxidado.

Herida profunda.

Calentura mayor a 39°C

cuando se desconoce la

causa. (En niños desde

38.5°C).

Un choque de auto o

cualquier impacto

severo (incluso cuando

la persona aparenta

estar estable).

Piquete de alacrán,

mordedura de víbora o

de un perro rabioso.

Fuerte dolor en el pecho.

2.- Peligro de perder un órgano Cuando existe el peligro de perder un miembro pero no está en

riesgo la vida, se permite traspasar prohibiciones que fueron

estipuladas por los Jajamim, pero se prohíbe traspasar

prohibiciones de la Torá.

No obstante la gran mayoría de las veces que un órgano está en

riesgo, cabe la posibilidad que la vida misma corra peligro, por lo

que se debe trasgredir cualquier prohibición hasta que un médico

dictamine que no existe peligro de vida en lo absoluto. Por

ejemplo: Quien sufrió una fractura o una amputación, puede

correr peligro de desangrarse o infectarse. Así también a quien

repentinamente se le paralizó una parte del cuerpo, puede

correr peligro de vida pues no sabe la causa del padecimiento.

3.- Enfermo que cayó en cama Esta clasificación se refiere a un enfermo que cayó en cama o que

siente debilidad en todo su cuerpo, pero quien se siente un poco

mal o tiene un dolor en un lugar particular no se incluye dentro

de esta categoría.

Avi Ezri ENFERMOS - חולים

44

Cubrir las necesidades importantes86 de un niño, que no se

pueden cubrir de una manera permitida, como comprar pañales

para un bebé, apagar la luz para que pueda dormirse un niño

o calentarle comida, también se engloban en esta categoría.87

Para este tipo de enfermos se permite pedirle al Goy que

realice cualquier prohibición para él. Por ejemplo en caso de

necesidad se permite pedirle al Goy que vaya en coche a

comprar una medicina o unos pañales.

El Yehudí solamente tiene permitido trasgredir prohibiciones

que decretaron nuestros Jajamim y además debe hacerlas de

forma anormal (“BeShinúi). Por ejemplo se permite marcar

por teléfono (que está prohibido por nuestros Jajamim)

siempre y cuando apriete los botones de manera

extraña.88 (No es necesario hablar de forma extraña)89

o En el capítulo anterior expusimos que prohibieron

nuestros Jajamim hacer curaciones, tomar medicinas

o cualquier acción que solo los enfermos hacen. Está

prohibición es un poco menos estricta que las demás

prohibiciones que estipularon los Jajamim y cuando

no se puede realizar de manera anormal, se permite

ע' ברמ''א )רע''ו ס''א( דצורך קטנים הוא כחולה שאין בו סכנה אך הדגיש המ''ב )רע''ו סק''ו( 86

דהיינו דוקא אם יש בדבר צורך הרבה.'י )ח''א סי' ע''ח( דכשם שכתב הרמב''ם דקטן לענין יוה''כ הוא עד ט' שנים ה''ה לענין ע' במנח' 87

שבת, ובשש''כ )פל''ז אות ב'( כתב דעד ט' או י' שנים ובאול''צ )פל''ו אות ד'( שעד י''ג שנה יש

א להקל, ומאידך ע' בארח''ש )פ''כ הע' קס''ב( בשם השאכת אריה דהוא עד גיל ג' או ד' ע''ש. ול

הבאנו בפנים כלום כי מסתבר דהכל הולך לפי ראות עיני המורה שיש דברים דמן הסתם אפילו

ילדים בן ב' שנים אין להם צרכים מיוחדים )כמו חימום חלב וכדו'(, ויש דברים דעד י''ג שנה יש

להחשיבם מן הסתם כסכנה, וכן הכריע הארח''ש )שם(.''ס רק מותר לעבור על איסורים דרבנן בשינוי, וא''כ השו''ע )שכ''ח סי''ז( פסק דבשביל חשאב 88

לכאורה יש לאסור שלא לעשות לו רפואות אלא בשינוי הא לאו הכי אסור. וע' בחיי''א )כלל ס''ט

אות י''ב( שאם א''א לעשות בשינוי יש לסמוך על המקילים לעבור איסור דרבנן בלי שינוי, והביאו

ת אלכוהול. אך קשה מאוד למה המ''ב לא הביא דין כל כך חשוב המ''ב )שכ''ח ס''ק ק''ב( לגבי נתינ

בסי''ז דשם הוא עיקר הדין, לכן נראה שהמ''ב אינו סומך על החיי''א לבדו אלא בצירוף דעת

הראשונים שלא גזרו שמא יבוא לידי שחיקת סממנים בחשאב''ס וע' בהע' הבא.שאין זה ברור שיש בדבר איסור דרבנן, ועוד יש לצרף שיטת החיי''א שמיקל לעשות איסור 89

דרבנן אף בלא שינוי כשא''א לעשות בשינוי.

ENFERMOS - חולים Avi Ezri

45

hacerla de manera normal.90 Por ejemplo, si necesita

ponerse una compresa de agua fría debe colocarla

de una manera extraña, si no puede se le permite

ponerla como de costumbre. Así también si necesita

tomar una medicina, puede hacerlo de manera

habitual ya que no hay forma de ingerirla de manera

anormal.

4.- Fuerte dolor o malestar Quien sufre de dolores o malestares fuertes pero no llegan a la

categoría de un “enfermo que cayó en cama”, por ejemplo un

dolor de cabeza, piquete de abeja, indigestión, aftas, etc.

tienen prohibido ejercer cualquier acción prohibida, incluso

tienen prohibido tomar medicinas (Ver el capítulo anterior que

existen opiniones que sostienen que Tylenol y Aspirina no se

incluyen en la prohibición de tomar medicinas). Si a causa del

dolor cae en cama, como por ejemplo un fuerte dolor de

oídos o una migraña, se engloba dentro de la tercera categoría

(“Enfermo que cayó en cama”).

Sin embargo se permite pedirle al Goy que realice acciones

prohibidas por los Jajamim, por ejemplo se permite pedirle al

Goy que compre un agua mineral para calmar la indigestión.

(Comprar no está prohibido por la Torá sino por los Jajamim). Así

הרמ''א )שכ''ח סל''ז( פסק דמותר לעשות רפואות עבור חשאב''ס, ואף שמצויין שם דכן דעת 90

( ובבה''ל )סל''ז ד''ה וכן וכו'( שהבינו שדעת הב''י, ע' בב''ח )שכ''ח אות י''ז(, בט''ז )שכ''ח סקכ''ה

הב''י לחומרא )ואף דעת הרמ''א אינה ברורה דבסכ''ה החמיר ואכמ''ל(, ומ''מ ע' בבה''ל )שם( שדעת

הראב''ד והרמב''ן להקל כמ''ש הרמ''א. ודעת המ''ב בזה אינו ברור דבכמה מקומות משמע שמיקל

קק''מ( ובעוד כמה מקומות משמע שהחמיר )ע' שכ''ח סקפ''ה, )ע' שכ''ח סק''א, סקקי''ח, סקקכ''א, וס

סקק''ב, סקק''ל, סקק''נ(, ונראה להסביר דרק כשא''א לעשות בשינוי סמך עליהם להקל הא לאו הכי

לא וכן משמע בסקק''ב ע''ש.

Avi Ezri ENFERMOS - חולים

46

también, quien sufre de aftas en la boca puede pedirle a un

Goy que aplique un medicamente sobre ellas.91

Existe una excepción a este regla; una mujer en lactancia que

tiene dolor por el exceso de leche, tiene permitido sacársela

(con un sacador que no sea eléctrico) poniendo shampú o jabón

líquido dentro de la mamila, de manera que la leche que salga

nunca esté en posibilidades de ser ingerida.92

5.- Molestias chicas Para una molestia menor como piquetes de mosco, dolores o agruras leves, ronquera etc. no se permite trasgredir ninguna prohibición ni si quiera tomar medicinas.

דהוי שבות דשבות במקום צורך גדול, וא''ל דכיון שהיהודי צוה לו לעשות חשיב רפואה בשבת 91

ר, אלא כל שהגוי עושה הרפואה עדיין נחשב לשבות דשבות כמבואר בפמ''ג )א''א שכ''ח ואסו

סקמ''ד( ובמ''ב )תצ''ו סק''ה(, וכן מבואר עוד במה שכתב הבה''ל )שכ''ח ד''ה ומצטער( בשם הגר''ז

שמותר להוציא שן ע''י גוי אף שלא חלה כל גופו שהוצאת הדם היא משאצל''ג וע''י גוי הוי שבות

שבות ע''ש, ומזה שלא חשש לרפואה ע''כ דגם האיסור דרפואה נחשב כשבות דשבות. ומ''מ בנד''ד ד

יש להזהר שלא יחזיק היהודי השפת בשביל שיוכל הגוי לשים התרופה דזה בכלל מסיע דשייך נמי

באיסורי דרבנן כמבואר בביצה )כב.( ששייך מסיעה אף באיסור דרבנן, וכן משמע ברמ''א )שכ''ח

''ז( ע''ש ודו''ק.סיע' בסי' ש''ל ס''ח התיר השו''ע להקל החלב המצערה, ומבואר בב''י שהטעם משום משאצל''ג, 92

וא''כ מסתבר שמעיקר הדין מותר אף כשאין החלב הולך לאיבוד, אך ע' במ''ב )ש''ל ס''ק ל''ב(

ר לכתחילה, שהעתיק דברי האו''ז שרק מותר כשהולך לאיבוד, ואפשר שלא כתב כן אלא להחמי

ומ''מ אף לדעת השו''ע שההיתר משום משאצל''ג, מסתבר דעדיף לחלוב לאיבוד דקיל טפי. ומ''מ

היכא דא''א בענין אחר יש להתיר אף שאינו הולך לאיבוד ובלבד שלא יתכוין להנות מהחלב אח''כ.

'ח סכ''ח, וצ''ב למה התירו משאצ''ל במקום צער )ומצאנו עוד כמה מקומות שהתירו בזה ע' שכ'

ושט''ז ס''י( והרי בסי' שכ''ח לא התירו אפילו במקום חולי, ותירץ מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א

דכיון שכאן ברור שהאיסור יועיל להרגעת הכאב, ועוד שהכאב נרגע מיד קיל טפי ושרי, וכעין זה

' שכ''ח סק''ס אות ה'( תירץ במגילת ספר )פכ''ז אות א'( בשם הגר''ש אויערבאך. ובשלמי יהונתן )סי

תירץ דחז''ל לא היו רוצים להעמיד גזרותיהם אפילו במקום צער ואפילו משאצל''ג שהוא שבות

חמור התירו, אך בדברים שנגדרים כחולי החמירו ואפילו גזרו שלא לעשות שום רפואה, דכיון

ידי איסורי תורה, שהאדם בהול על חוליו יש לחוש שאם נתיר לו לעבור על איסורים דרבנן יבוא ל

משא''כ בנד''ד שהאדם מכיר שאינו חולה וממילא אינו בהול, וע''ש מש''כ בשם הגרשז''א כעין זה.

ARAR - חורש Avi Ezri

47

ARAR - חורש

Arar es hacer surcos en la tierra para poder sembrar, por lo tanto,

cualquier acción que realice para que la tierra sea más propicia

para la siembra o para el crecimiento de los vegetales se engloba

en esta prohibición.

Se prohíbe aplanar la tierra ya sea quitando piedras o

montículos de la misma, o rellenando agujeros.93

Está prohibido abonar un jardín en Shabat, incluso que ya

crecieron pastos ahí, pues esta acción ayuda al crecimiento

del mismo y se incluye en esta prohibición.94

Hacer surcos u hoyos en la tierra se incluye en esta prohibición

incluso cuando no tiene intención de que se haga este agujero.95

Está prohibido hacer un hoyo en el arenero donde juegan

los niños96 (Jugar con la arena de la playa está prohibido

aunque no haga hoyos pues la arena de la playa es Mukzé).

Se prohíbe jalar una mesa si es seguro que al jalarla se cree

un surco en ese lugar o sentarse en una silla cuando es

seguro que al sentarse se entierre la pata de la misma en el

jardín.

Caminar en lugares que sus pisadas crean hoyos, como en

arena húmeda, está permitido ya que no expulsa la arena sino

ע' במ''ב )של''ז בהקדמה( ובארח''ש )פי''ח הע' נ''ה( בשם האגל''ט ,ולפעמים חייב משום בונה 93

ואכמ''ל.בין בהכשרת מקום לזריעה ובין ע' בחו''ש )ח''א דף צ''א( בשם החזו''א דמלאכת חורש היא 94

בתיקון בקרקע שיוכלו לצמוח יותר טוב מה שכבר צומח ע''ש, ומובן א''כ מש''כ הכלכלת שבת

)מלאכת חורש( בשם הירושלמי דלזבל השדה הוי תולדה דחורש.ע' בשבת )עג:( וברמב''ם )פ''ז ה''ב(, ולדידן שהלכה כר''ש היינו דוקא כשהוא פס''ר שיעשה 95

הא לאו הכי שרי.חריץ ע' בשש''כ )פט''ז הע' י''ב( דאיסור עשיית גומא שייך אפילו בעפר שבכלים כמבואר במ''ב )תצ''ח 96

ס''ק צ''א(, וכן פסק הארח''ש )פי''ח אות ל''ח( וע''ש שהסביר למה אין כאן היתר דעפר תיחוח.

Avi Ezri ARAR - חורש

48

que la hunde. Por esta misma razón se permite llevar una

carriola sobre la tierra aunque se cree un surco.97

No se debe utilizar una bicicleta en Shabat, inclusive que se

use en un lugar pavimentado.98

Restricciones para que no llegue a aplanar la tierra Existen varias restricciones que impusieron nuestros Jajamim

para que no llegue la persona a aplanara la tierra, ya sea que la

aplane sin querer, o que la llegue a aplanar intencionalmente. A

continuación trataremos tres restricciones que son factibles en

nuestros días.

Barrer Se permite barrer la casa o cualquier piso pavimentado,

pero barrer un jardín, la arcilla de la cancha de tenis,

algún lugar de terracería o cualquier lugar donde existan

desniveles está prohibido, pues existe la sospecha que llegue

a aplanar estos lugares mientras barra.99

שכובש הקרקע, ומי ע' בגמ' )ביצה כג:( שמותר להוליך עגלה ולא נחשב שעושה חריץ מפני 97

שמחמיר שם משום שסובר דלפעמים העגלה מתעכבת ואינה כבישה אלא חריצה )ע' ברש''י(, ואף

שאינו פס''ר מ''מ איירי לפי ר''י שאוסר אך כשאינו פס''ר. ולפי זה לר''ש לכו''ע שרי כיון שאינו

כמה אחרונים.פס''ר של חריצה והכבישה מותרת. כן פסק בארח''ש )פי''ח הע' ס''ח( בשם נראה ברור שאין לחוש בזה משום חורש אפילו במקום שיעשה חריץ דזה נמי דרך כבישה וכמו 98

,לענין עגלות הנ''ל, אך נחלקו האחרונים אם יש לאסור משום חשש שמא יתקלקל ויבוא לתקן אותה

באול''צ )פמ''ב ונראים דברי הרב פעלים )ח''א סי' כ''ה( שאין לגזור גזרות אלו מדעתנו, ומ''מ ע'

אות א'( בשם הכה''ח )סי' ת''ד אות ח'( דכיון שנהגו איסור הוי כדברים המותרים ואחרים נהגו בהם

איסור, וכן הסכים בחזו''ע )ח''ד חורש אות ג'( והוסיף דיש בזה משום עובדין דחול ומשום ''מעשות

הקל ע''ש.דרכיך'', ומ''מ האול''צ והחזו''ע הנ''ל הסכימו דבתלת אופן יש לע' במשנה )שבת צ''ה.( שאסור לכבד, אך הרבה ראשונים הסבירו דאזיל כר''י אבל לר''ש שהלכה 99

הובא בתוס' ד''ה האידנא, במלחמות ה', ברשב''א, בריטב''א ש כמותו שרי )ע' בר''ח, רי''ף, בה''ג

נה אף כר''ש מאידך עוד כמה ראשונים העמידו המש .ובמאירי( והביאם השו''ע )של''ז ס''ב( כי''א

ומ''מ ., וכן סתם השו''ע )שם( להחמיר(בשם ר''י, בראב''ד, בבעה''מ, וברא''ש ואסרו )ע' בתוס' שם

בבתים מרוצפים השו''ע מיקל ואף שהרמ''א מחמיר אפילו במרוצף )ורק כשכל הבתים מרוצפים יש

ו'( אין לנו בזה אלא דברי השו''ע להקל.מקום גדול להקל ע' בבה''ל ד''ה ויש וכ

ARAR - חורש Avi Ezri

49

o En caso de necesidad se puede aligerar.

o Se permite pedirle a un Goy que barra estos lugares.100

Trapear Trapear con una jerga está prohibido, pues se exprime el

agua de la misma.

Se permite pedirle al Goy que trapee siempre y

cuando le diga indirectamente (“BeRemez”) por

ejemplo le puede decir “El piso está muy sucio” y ella

entiende que necesita trapear.101

Incluso si no utiliza jerga, sino que únicamente quiere jalar

el agua con un jalador, también está prohibido. No obstante

existen ocasiones donde está permitido (si no usa jerga).102

כמה טעמים נאמרו באיסור כיבוד, והט''ז )של''ז סק''ב( והמ''ב )של''ז סק''ו( נקטו דעיקר החשש 100

משום פס''ר דאשווי גומות, וא''כ ע''י גוי שרי, ועוד יש להקל משום מחלוקת הפוסקים דשרי ע''י גוי

'ז( ועוד דהמהריק''ש )אהל יעקב סי' צ''ד( כתב שגזירה זו לא עכ''פ במילי דרבנן )ע' שו''ע של''ז ס'

גזרו ע''י גוי )ויש לדון בדבריו ואכמ''ל(.כבר כתבנו לעיל לעני שאין לגזור החשש דשמא יבוא להשוות גומות כשמבקש בגוי לכבד הבית, 101

סמרטוט חמיר וכמו כן יש להתיר בהדחה )אף שכאן אין מי שמתיר ליהודי(. אמנם כאן שמדיח ע''י

טפי דיש איסור סחיטה מדאורייתא )ואפשר שחשיב הולך לאיבוד ואכמ''ל(, ומ''מ המהריק''ש )שם(

יצא להקל כיון שהגוי היה יכול להדיח בלי סמרטוט וממילא נחשב שעושה אדעתא דנפשיה )ומה

י )סי' של''ז שאין צריך למחות י''ל דניכר שעושה אדעתא דנפשיה(, והביאו דברי המהריק''ש הברכ''

אות ב'( והכה''ח )של''ז אות כ''א(. ולכאורה במקומות שא''א להדיח בלי סמרטוט, כגון רצפות עץ או

שאין צינורות להשלכת המים, אסור אפילו לרמוז לגוי לעשות כיון שאין לו אופן המותר. אך שמעתי

לרמוז לגוי לעשות כרוב ממו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א, דכיון שאין זה אלא מבריח ארי מותר

הפוסקים המקילים בזה, וכמו שנוהגים להתיר לרמוז לו שיכבה, ואף שבמריק''ש משמע דכשא''א

בענין אחר אין לבקש ממנו, אפשר דס''ל דבמבריח ארי אסור לרמוז. וחשוב לציין דהמהריק''ש סיים

ומוטב שיהיו שוגגות ע''ש. לו קרקע מרוצף אטו אינו מרוצף )וכן גזרו בדף כט. ע' בשבת )קנא:( דר''מ אסר להדיח אפי 102

לענין גרירת ספסל(, וכן נפסק בשו''ע )של''ז ס''ג( ונתקשו הראשונים מהא דאמימר התיר לרבץ

במחוזא משום דהתם ליכא גומות )ע' שבת צה.(. והתוס' )כט: ד''ה גזירה( נקטו דכשכל העיר מרוצף

ג( תירץ דבריבוץ שהוא דבר יותר נחוץ לא גזרו וה''ה לכיבוד שרי ואם לאו אסור. אך ה''ה )פכ''א ה''

הבית, משא''כ בהדחה או גרירת ספסל דאינו נחוץ כל כך אסור, ולשיטתו אפילו שכל העיר מרוצף

אסור )וכן נראה דעת השו''ע שהתיר כיבוד הבית במרוצף ואסר הדחה וע''כ כה''ה( ודו''ק. ומ''מ ע'

ם התלכלך הרצפה מאוד חשיב דבר נחוץ ושרי במקום מרוצף, ועוד חידש באול''צ )פמ''ג אות ח'( דא

דלנקות חלק קטן מהרצפה אינו בכלל הדחה ע''ש.

Avi Ezri ARAR - חורש

50

o Si el piso está demasiado sucio, que normalmente en

días de la semana lo limpiaría de inmediato, está

permitido.

o Si solo va a limpiar una zona específica del piso que se

ensució, está permitido.

Jugar con pelotas Algunos Jajamim sostienen que todos los juguetes incluyendo

pelotas y canicas son Mukzé y prohíben incluso moverlos de

lugar, pero muchas opiniones sostienen que no son Mukzé por lo

que quien desea puede apoyarse en estas opiniones.103

Las Halajot expuestas a continuación aplican únicamente para las

opiniones que las pelotas no son Mukzé, pues de lo contrario no

se pueden ni siquiera mover.

Se prohíbe jugar con canicas en una tierra que no está

pavimentada, previniendo así que encuentre algún desnivel

que incomode el juego y lo llegue a aplanar. Sin embargo

jugar en lugares planos está permitido.104

נחלקו הראשונים אם כדור הוי מוקצה או לאו כמבואר בב''י )ש''ח סמ''ה( והשו''ע פסק להחמיר 103

י מוקצה פ''ה אות א'( והרמ''א מיקל, אך נחלקו האחרונים בדעת השו''ע דדעת הגריש''א )שבו''

והשבה''ל )ח''ט סי'' ע''ח( דכהיום שמייצרים אותם במיוחד אף השו''ע יודה להתיר, ומאידך האול''צ

)פכ''ו אות ח'( והחזו''ע )ח''ג דף ק'( פסקו דאף כהיום יש להחמיר. ומ''מ יש לנו ס''ס להקל ובפרט

הרב זילבר במכתב המובא בסוף בכדורים של ילדים שאפשר דהשו''ע לא החמיר בהם כמו שכתב

ספר קצות השבת. ע' מזה בגמ' )עירובין ק''ד.( ובשו''ע )של''ח ס''ה(, וע' בב''י דכשם שמותר לכבד במקום מורצף 104

מותר לשחק באגוזים במקום מרוצף, ובפשטות כן דעתו להלכה, וצע''ג שהרי לשחק באגוזים אינו

דבר נחוץ ויותר היה לו לדמות להדחה. ודעת הרמ''א משמע לחומרא, אך אם כל העיר מרוצף יש

ו'( מיקל. והוסיף -מקום להקל ע' בארח''ש )פי''ח הע' פ''ה( שהספתק בזה, והשש''כ )פט''ז אות ה'

מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א דאסור לאשכנזים לשחק בקוארנוקא אפילו במקום מרוצף דשם לא

נחשב ככל העיר מרוצף.

ARAR - חורש Avi Ezri

51

Se prohíbe jugar futbol en lugares que no están

pavimentados independientemente si el lugar tiene pasto o

no.105

Jugar deportes donde la pelota viaja en el aire como Volley

ball, Base ball o futbol americano está permitido.

o No obstante, practicar estos deportes en el pasto está

prohibido pues es inevitable que se arranque, pero si lo

hace con un niño chico y sin empeñarse demasiado, está

permitido.106

Cada persona debe concientizarse que incluso que la Halajá permita practicar estos deportes, en ocasiones se interpreta como un desprecio al Shabat, por lo que cada quien debe consultarlo con su Jajam.107

בוא להשוות גומות אף ע' במ''ב )ש''ח ס''ק קנ''ח( שכתב דאסור לשחק בכדור משום חשש שי 105

שלכאורה היה מקום לחלק בין אגוזים ותפוחים לכדור, ועל פי זה פסק השש''כ )שם( להחמיר שלא

רגל, וכן דעת השבה''ל )ח''ט סי' ע''ח( והשלמי יהודה )פ''ה סקי''ג( בשם הגריש''א. )וע' -לשחק כדור

שווה וחלקה'' ומשמע קצת ''קרקע שמצריכיםבארח''ש )פי''ח אות נ''ג( שדוקא אסר במשחקים

שכוונתו לאפוקי מהנ''ל אך לא נראה שחלק על הפוסקים הנ''ל(.אף שהשו''ע )של''ו ס''ג( מתיר ללכת ע''ג עשבים, והבה''ל )ד''ה מתר וכו'( הוסיף דכשהעשבים 106

קצרים מותר אפילו לרוץ עליהם, מ''מ מסתבר דהיינו דוקא ריצה רגילה אבל בכה''ג שצריך לעצור

אופן מהיר נראה דהוי פס''ר שיתלשו העשבים.בהב''י )ש''ח סמ''ה( הביא מהירושלמי )פרק בתרא דתענית ה''ה( דטור שמעון נחרב מפני שהיו 107

משחקים בכדור, וכן איתא במדרש איכה )פרשה ב'( ושם הוסיפו דהיו משחקים בכדור בשבת,

ע' בקצוה''ש )סי' ק''י סקט''ז( ''לפי הגדול דלשחק בכדור בשבת, ו טאוהרבה טעמים נאמרו מה הח

שעשו שחוק הכדור קביעות לש''ק והיו מבלים הזמן של יום הקדוש בשחוק וכו' ואין לך זלזול

בכבוד הש''ק יותר מזה'' וע''ש מה שהאריך בזה, וכעין זה כתב הכה''ח )ש''ח אות רנ''ט(. ומ''מ נראה

שחק שמבליע זמן השבת בלי תועלת, ונראה דהזלזול בשבת אינו דוקא בלשחק בכדור אלא בכל מ

עוד דלשחק עם בניו הקטנים או לקרב לב הבעלי תשובה, או לעשות נחת רוח להוריו וכדו' איו זלזול

השבת כלל שבזה מנצל את השבת לעשות רצונו של מקום, והכל לפי ראות עיני המורה.

Avi Ezri SEMBRAR – זורע

52

SEMBRAR – זורע

La Melajá de “Sembrar” engloba cualquier acción que ayude el

crecimiento de cualquier tipo de vegetal como plantarlos,

regarlos, acercarlos al sol o a un lugar ventilado e incluso

poner pesticidas para protegerlos de los bichos.108

Está prohibido abrir una ventana para que se ventile el

lugar de alguna planta o abrir una cortina para que le

pegue el sol. Sin embargo, estas acciones están permitidas

cuando no lo hace con intención de beneficiar a las plantas.109

Está prohibido tirar semillas y huesos de frutas en lugares

húmedos donde pueden llegar a arraigarse y crecer.110

Regar Está prohibido regar árboles, plantas, flores, pastos o verduras en

Shabat; inclusive cuando no tiene intención de regarlos está

prohibido, por lo que se prohíbe lavarse las manos, enjuagar

una fruta o escupir en estos lugares.111 Por esta razón los

ע' בשבה''ש )זורע אות י'(. 108ון כדי שתכנס השמש וכדו' חשיב זורע מדאורייתא )וי''א דאינו השבה''ש )שם( כתב שפתיחת חל 109

אלא מדרבנן ואכמ''ל(, ומ''מ ע' בהר צבי )או''ח סי' קל''ג( שפסק להקל כשאינו מתכוין לזה משום

דהוי פס''ר בתרי דרבנן ועוד דכיון שהוא גרמא אין להחשיב פס''ר כמעשה ע''ש, והסכים עמו בספר

, וכן פסק הילקו''י )סי' של''ו זורע הע' ט''ו( בשם הקה''י והגרע''י ע''ש. שש''כ )פכ''ו הע' ל''ג(ע' בשו''ע )של''ו ס''ד( שיש להזהר מלהשליך זרעים במקום שסופן להצמיח, וע' בארח''ש )פי''ח 110

וא''כ אות ב'( שאם אין זה קרוב לודאי שהזרעים יקלטו בקרקע שרי, דאז אינו מתכוין ולאו פס''ר'

ה בגינות המצויות בינינו יש להקל, ורק בקרקע העומדת לחרישה וכדו' שקרוב לודאי שיצמחו לכאור

. אמנם דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א דכל זה ניחא אם נומר דמלאכת הגרעינים חמיר טפי

זריעה היא הצמיחה, אבל אם מלאכת זורע היא נתינת הגרעינים על הרקרע מסתבר שאסור אף

ר שיצמחו וצ''ע לדינא.כשאינו פס''ע' בב''י דהסכמת הראשונים דאסור להשקות השדה אף כשאינו מתכוין, וע''ע בשבה''ש )זורע 111

אות ב'( שיש להיזהר שלא לרוק על העשבים, והעתיקו השש''כ )פכ''ו אות ו'(, ודלא כהחו''ש )ח''א

דף צ'( שהתיר משום שאין דרך להשקות ע''י הרוק.

SEMBRAR – זורע Avi Ezri

53

Jajamim recomiendan no realizar comidas en los jardines cuando

toma líquidos o hace Netilat Yadaim ahí.112

Muchas opiniones sostienen que la orina le hace daño a las

plantas y no se considera que está regando, por lo que en

caso de necesidad se puede aligerar.113

Si llovió mucho (o por cualquier otra causa) de manera

que el pasto se quedará húmedo hasta finalizar Shabat,

está permitido agregar más agua.114 Por lo que cuando llovió

fuerte y el pasto está muy mojado (que se quedará húmedo

hasta el final de Shabat o Yom Tov),115 se permite sacudir el

techo de la Sucá o abrir un toldo, aunque el agua caiga en

el jardín y se moje más.

Se permite mojar la tierra en lugares donde no hay

vegetales excepto en dos116 casos:

פר התרומה ד''טוב לשמור עצמו'' בזה, משום שתיית המשקים ומשום הנט''י ע' בב''י בשם הס 112

שקשה להזהר שלא יפול על הארץ, וכן הלשון ברמ''א ד''טוב להחמיר'' ומשמע שאינו מעיקר הדין

אלא אזהרה בעלמא ובמקום צורך יש להקל.כן פסק השו''ע ע' בב''י שרוב הראשונים מקילים בזה כי מי רגלים מקלקלים את העשבים, ו 113

)של''ו ס''ג(, אך ע' בכלכלת שבת )מלאכת זורע( שידוע בחכמת האגרונומיה שמי רגלים הם

מועילים מאוד לזבל הקרקע וא''כ הוי תולדת חורש, ונדחק לומר שכהיום נשתנו הטבעים והובא

ש )אפילו בבה''ל )של''ו ד''ה או שאר( ובלאו הכי קשה לפי הראשונים דלהשקות חייב נמי משום חור

ע''י מים( לכאורה ה''ה במי רגלים, כמו שהעיר הבה''ל )שם(. ואף שסיים הבה''ל שלא נהגו העולם

להחמיר בזה, וכן נקט להקל הארח''ש )פי''ח אות ט'( מ''מ ע' בילקו''י )של''ו אות ז'( שטוב להזהר.

ומ''מ ממילא רחוקים מזה כי אם בשעת הדחק או לצורך קטנים וכדו'.הר צבי )או''ח סי' קל''ה( שאם כבר יש הרבה מים שראויות להשקאת הצמחים ומה שהוא ע' ב 114

מוסיף אינו יועיל בשבת כי אם במוצ''ש וכדו', לא נחשב מעשה השקאה כלל, ומ''מ מבואר שם שאם

אין שם כשיעור השקאה לכל השבת אסור. והסכים עמו בשש''כ )פכ''ו הע' כ''א(. אך ע' בחו''ש )ח''א

''ט( שלא כתב דבעינן שישאר האדמה לחה עד מוצ''ש, וצ''ע לדינא.דך פולכאורה אם משקה ביו''ט ראשון יש להצריך שישאר לח עד מוצי''ט שני אך נראה דסגי במה 115

שנשאר לח ביום הא' דאמרינן ממה נפשך, שאם יום הראשון היה חול א''כ המעשה היה בחול, ואם

ט א''כ ההשקאה שנעשית עכשיו היא בחול ודו''ק. יום השני חול ומעשה נעשה בי'ו''ואין לאסור משום לש שהרי קי''ל דנתינתו אינו גיבולו, ואף שעכ''פ יש איסור דרבנן מ''מ כיון 116

דהוא פס''ר דלא ניחא ליה שרי, וכמו שכתב המ''ב )שכ''א סקנ''ז( דמותר להשתין ע''ג טיט של חבירו

בר איסור דאורייתא )והשו''ע שכ''א סט''ז הביאו כי''א(, מ''מ מטעם זה ואף שלספר התרומה יש בד

כבר כתב האול''צ )פל''ג אות ה'( דכשהנתינה נעשה בשינוי שהחשש רק מדרבנן, אין צורך להחמיר,

ומסתבר דה''ה בנד''ד שהוא פס''ר דלנח''ל שאינו אלא מדרבנן. ושו''ר בארח''ש )פ''ו הע' צ''ב(

ל מעוד כמה מקומות דמשמע שאין לישה בקרקע ותירץ דהמ''ב איירי שנתקשה בדברי המ''ב הנ''

בטיט תלוש אבל כשנמצא בקרקע עולם אין איסור דגיבול, והסביר מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א

שאין זה צורת גיבול כלל, ולכן יש להקל בשופי.

Avi Ezri SEMBRAR – זורע

54

o Si en la tierra hay semillas o raíces que se verán

beneficiadas por el agua.

o Si la tierra es un lugar donde en el futuro se piensa

plantar o sembrar algo (pastos, plantas etc.)117

Flores Las flores que fueron cortadas para la venta al público no son

Mukzé, por lo que se pueden mover de un lado a otro sin haber

diferencia entre mover las flores solas o mover el florero donde

se encuentran.118

La mayoría de las opiniones prohíben sumergir un tallo en agua

si alguna de las flores del mismo está cerrada, pues de esta

manera ayuda a que la flor se abra, acción que se incluye en esta

prohibición. Incluso si las flores (cerradas) estaban en agua y

luego las sacaron, está prohibido regresarlas.

Si las flores ya están abiertas no se incluye en la

prohibición de “Sembrar”. Sin embargo, según la mayoría de

las opiniones, sólo se permite meterlas en agua que estaba

preparada desde antes de Shabat, pues preparar el agua para

meter las flores ahí se considera un esfuerzo innecesario. Por

lo que quien sacó flores abiertas de un florero las puede

regresar ahí o a otro florero que tenía agua antes de

Shabat, pero no llenar un florero con agua y meterlas

ahí.119

משום חורש ע' מ''ב )של''ו סקכ''ו( ובשעה''צ )של''ו סקי''ח(. 117''ב )של''ו סקנ''ג( דכיון שהוכנו לקישוט הבית אינן מוקצה ונראה שדינם ככשמל''ה ומותר ע' במ 118

לטלטלם אף מחמה לצל. ואף שבספר שלמי יהודה )פ''ג סקס''ז( הובא בשם הגריש''א דכשעדיין לא

נפתחו הפרחים אסור לטלטלם משום שמקדם גידולם, ע' בחזון עובדיה )ח''ד דף כ''א( שדחה דבריו

ילו לסוברים שיש איסור זורע בפרחים תלושים כשהם סגורים מ''מ יש להקל בזה.דאפהרמ''א )של''ו סי''א( ציין לסי' תרנ''ד, והכונה למה שמבואר במשנה סוכה )מב.( דמבואר שם 119

שבשבת אסור להוסיף מים ללולב ורק להחזיר הלולב למים שנמצאו שם שרי, ומשמע ברמ''א שה''ה

זיר לגבי פרחים, וע' במ''ב )של''ו סקנ''ד( ובכה''ח )של''ו אות ע''ה( שהעיקר באחרונים שדוקא להח

SEMBRAR – זורע Avi Ezri

55

מותר אבל לתת למים אחרים, אפילו שהיו שם מבע''י, אסור, אך הוסיפו שהפמ''ג והגר''ז מקילים

לתת למים שהיו מבע''י ולאו דוקא להחזיר, וע' בשעה''צ )של''ו סקמ''ח( שאם שכח להעמידן מבע''י

טוויל יש לסמוך על הפוסקים שמתירים לתת אותם במים שנשאבו מבע''י. ודעת מו''ר הרב יוסף

שליט''א שיש לסמוך לכתחילה על הפוסקים האלו שהרי בשו''ת הרשב''א )ח''ד סי' ע''ג( מבואר

שדוקא בלולב שיש לו שייכות למוקצה יש להחמיר אבל פרחים לא דומים ללולב אלא למאכלים

שמותר להשקותם כמו שפסק השו''ע )שכ''א סי''א(, וכבר העיר בזה הגדולות אלישע )שכ''א

( שאילו היו רואים הפוסקים דברי הרשב''א במקורם היו מתירים, אך למעשה לא סמך על זה סקל''ב

כ''ב( סמך על זה לענין מעשה. מ''מ בפשטות יש להחמרי שהרי -)דף כ''אלדינא ע''ש, ואף שהחזו''ע

דעת רוב הראשונים והשו''ע שאין הלולב מוקצה ודלא כהרשב'''א וא''כ לא שייך לחלק בין להשקות

לולב לפרחים וכמו שהאריך בזה השלמי''י )סי' של''ו סקל''א(, ומ''מ חזי לאצטרופי סברת הרשב''א

לפמ''ג ולגר''ז הנ''ל ולהתיר לתת למים העומדים מבע''י, וכמו שפסק למעשה הגדול''א )שם ובסי'

)שי''ד ס''ז( של''ו סקכ''א(. ויש להסתפק אם מותר להקל בזה ע''י גוי דאולי דומה למה שפסק השו''ע

דמחלוקת הפוסקים באיסור דרבנן מותר ע''י גוי, או דילמא כיון דרוב הפוסקים נקטו דלא כהרשב''א

בזה אין להקל וצ''ע.

Avi Ezri COSECHAR - קוצר

56

COSECHAR - קוצר

Al desprender cualquier alimento del lugar donde crece se

considera que está cosechando y está prohibido por la Torá, por

lo que se prohíbe cortar una manzana de un árbol, o sacar un

jitomate de la tierra. Aunque no se trate de alimentos está

prohibido separar cualquier vegetal del lugar donde crece, por lo

que se prohíbe arrancar pastos, cortar una rama, una flor,

una hoja o un hongo del pasto.

No obstante, solo aplica esta prohibición cuando el vegetal

todavía está unido a la tierra o al lugar que lo hace crecer, por lo

que se permite separar un plátano o una uva de su racimo,

romper una planta ya arrancada para que expulse su olor o

quitarle los pétalos a una flor que ya no está plantada.

Disminuir la eficacia con la que crece una planta también está

prohibido, por lo que se prohíbe pasar una planta que

estaba en la tierra a una maceta inclusive que la pase con

todo y sus raíces.120 (Además de trasgredir también la

prohibición de “Arar” por el hoyo que crea en la tierra).

Se permite realizar acciones en las cuales se lleva el riesgo de

arrancar pastos, siempre y cuando no tenga intención de

arrancarlos y además no sea seguro que esto suceda, por lo

que es complicado definir cada caso en particular sino que

depende del movimiento que realice y el tipo de pasto.

Por ejemplo se permite caminar o correr sobre el

pasto pues ya que no tiene intención de arrancarlo y

además no es seguro que al caminar o correr se

ע' בב''י )של''ו ס''ח( דלכו''ע להפסיק היניקה מהקרקע הוי קוצר, ואפילו כשרק מגביהו מעט יש 120

כ''ש שאסור להניחו בעציץ.עכ''פ איסור דרבנן כמבואר בב''י )שי''ב ס''ג( ו

COSECHAR - קוצר Avi Ezri

57

arranque. Pero si se trata de pastizales altos o que

va a frenar su corrida repentinamente (como al

jugar futbol) está prohibido, ya que de esta manera

es seguro que se corta el pasto.121

Mover macetas Incluso que en el capítulo anterior se explicó que está permitido

mover un florero, no es comparable a mover una maceta, un

vaso que contiene un algodón con semillas o un “Don

Pastito”, ya que a diferencia del florero, en estos casos el vegetal

está plantado. Por esta razón, la mayoría de las veces está

prohibido mover una maceta en Shabat, y solo en casos

específicos (que resulta complicado explicarlos en este espacio)

está permitido. Por lo tanto, quien necesita hacerlo, por ejemplo

que necesita ocupar ese espacio, debe consultar el caso con un

Jajam.122

ע' בשו''ע )של''ו ס''ג( שהתיר ללכת ע''ג עשבים, וע' במ''ב )של''ו סקכ''ד( דאפילו שהם ארוכים 121

שרי משום שאינו פס''ר, ומ''מ מבואר בבה''ל )של''ו ד''ה מותר וכו'( שלרוץ ע''ג עשבים ארוכים

שהעשבים נתלשים בין אצבעותיו(, אסור משום שהוא פס''ר )ואפשר שאיירי דוקא אם הולך יחף

עשבים קצרים אינו פס''ר, ומ''מ נראה דכשמשחקים כדור רגל וכדו' שרצים גומבואר שלרוץ ע''

ונעצרים במהירות בודאי הוא פס''ר שיתלוש. קוצר כמבואר בשו''ע )ש''ל ס''ח( שאסר להזיז עציץ של משוםו נוטע בעיקר יש לדון בזה משום 122

רקע ליתדות או איפכא, וכיון שלפי השו''ע הפסק אויר לא נחשב הפסק כמבואר חרס ושל עץ, מהק

במ''ב )שי''ב סקי''ב(, כתב הארח''ש )פי''ח הע' ל''ח( בשם החזו''א שיש להחמיר אפילו כשמונחים

בבנין בקומה גבוהה, ויש הרבה מה להאריך בסוגיא זו אך אכמ''ל. ולכאורה זה דוקא כשמשנה את

בל לגררו כשאינו משתנה חומר הרצפה לכאורה מותר, ואפילו בקומות גבוהות יש מיקום העציץ א

לצדד להתיר ואפילו כשאינו מגררו אלא מגביהו ע' מזה בארח''ש )פי''ח הע' מ''ו( מזה. אך עדיין יש

להחשיב העציצים אפילו שאינן נקובים כמוקצה כמ''ש השש''כ )פכ''ו הע' ו'(, ואף שיש לפלפל בזה

דומים לפרחי נוי, כמו שהרגיש בשש''כ עצמו וכמו שהאריך בשלמי''י )הלכות מוקצה דלכאורה

בירורי הלכה אות כ''ו(. מ''מ סתמנו להחמיר כי רבו הפרטים בזה וקשה להזהר והרבה פעמים נוגע

לחששות דאורייתא.

Avi Ezri COSECHAR - קוצר

58

Utilizar un árbol Prohibieron nuestros Jajamim utilizar cualquier árbol o arbusto

que mida más de 24 cm. previniendo así que se acostumbre a

entrar en contacto con ellos y llegue a arrancar una parte del

mismo en Shabat. Existen tres situaciones que se engloban en

esta prohibición:

1. Utilizarlo con el cuerpo

Se prohíbe treparse en un árbol, ya sea en el tronco o en

alguna de sus ramas.

Mover un árbol o un arbusto también está prohibido.

Se permite recargarse en un árbol si se apoya en la parte

baja del tronco, o sea a menos de 24cm. del piso. Apoyarse en

una altura mayor solo está prohibido si lo hace con mucha

fuerza de manera que si llegaran a quitar ese tronco la

persona se caería, pero apoyarse con poca fuerza está

permitido. (Si el arbusto se mueve al recargarse en él está

prohibido de cualquier manera).

2. Poner y quitar cosas del árbol

Se prohíbe utilizar el árbol para sostener cosas, por lo que

se prohíbe recargar una escalera en el tronco, colocar una

cachucha en alguna rama o colgar una cuerda del árbol.

Retirar cosas que están sobre los árboles también está

prohibido, por lo que quien estaba jugando con una pelota y

se quedó atrapada en un árbol, o sostenida sobre una

plantitas que miden más de 24cm. tiene prohibido quitarla de

ahí.

3. Utilizar cosas que cuelgan de los árboles

Así como se prohíbe subirse a un árbol o dejar cosas sobre él,

también se prohíbe subirse a alguna cosa que cuelga del árbol

o dejar cosas sobre la misma. Por ejemplo, se prohíbe

COSECHAR - קוצר Avi Ezri

59

acostarse en una hamaca que está amarrada a un árbol,

colgar una toalla en una cuerda que está amarrada de

algún árbol o colocar una cachucha en un clavo que se

encuentra clavado en el tronco.

No obstante si el objeto no está amarrado directamente al

árbol sino por medio de un tercer objeto, está permitido, por

ejemplo se permite subirse a una hamaca que está

amarrada a un fierro que está sujetado del árbol.123

o Está prohibido subirse a un columpio que se sostiene

por unas cuerdas que están amarradas de un árbol,

pues no se considera que las cuerdas son un tercer objeto

que une al columpio con el árbol, sino que las cuerdas y el

columpio forman un solo objeto.124

Oler flores y frutas Se prohíbe oler una fruta que todavía está en el árbol,

previniendo así que la llegue a cortar para podérsela comer.

Sin embargo se permite oler una flor aunque todavía está

plantada o unida al árbol (Está permitido agarrar la flor con la

mano y acercársela para poderla oler, pero debe cuidarse de

no arrancarla).125

קשורים לחבל אחר, ואותו חבל קשור לעץ נמי אסור -hamacaומסתבר שאפילו אם חבלי ה 123

ולא חשיב צדי צדדים אלא הכל חבל אחד ארוך עכ''פ כשנקשרו ע''י קשר של קיימא, ונראה להביא

ראיה לדבר ממה שמצאנו לגבי ציציות שאם קושר ב' חוטים מצטרפים להחשב כציצית אחד ארוך

)ע' מ''ב סי' י''ב סק''ז(. שש''כ )פכ''ו הע' נ''ח(. 124שו''ע )סי' של''ו ס''י(. וע' במג''א )שי''ב ס''ו( דעשבים המחוברים חשיב מוקצה אמנם המ''ב 125

)שי''ב סקי''ט( פסק כהא''ר ודעימיה שאינו מוקצה. ועל פי זה פסק גם בסי' של''ו )ס''ק מ''ח

ובשעה''צ סקמ''ב( שמותר לטלטל הירק כדי להריח ודלא כהמג''א שמחמיר בזה, וכן פסק להקל

ש )וע' מה שביאר החו''ש ח''ג עמ' נ''ה בדעת המ''ב דשייך אברכ''י )של''ו אות ד'( בשם הגר''י עאייה

מוקצה במחובר אך מחובר אין זה סיבה לתת שם מוקצה ע''ש(. ואף שהכה''ח )שי''ב אות ל''ד ושל''ו

אות ס''ב( החמיר כהמג''א, נראה דיש לסמוך להקל, והמחמיר תע''ב.

Avi Ezri COSECHAR - קוצר

60

Montar un animal Está prohibido montar cualquier animal en Shabat,

previniendo que llegue a cortar una rama para golpearlo

mientras lo dirige.126

Frutas que cayeron en Shabat En el capítulo siguiente se expone la prohibición de “Recolectar”

frutas que se encuentran debajo del árbol, sin embargo inclusive

cuando no se aplica dicha prohibición (por ejemplo si las frutas ya

fueron removidas del lugar donde cayeron, o si solo agarra una

fruta), está prohibido mover cualquier fruta que se cayó del

árbol en Shabat, previniendo así que llegase a cortar alguna

fruta.127

No existe diferencia entre si la fruta se cayó por sí sola o que

algún Goy la cortó en Shabat, en ambos casos se prohíbe

moverlas.

Inclusive que no está seguro si esa fruta cayó del árbol en Shabat o antes, está prohibido moverla y sólo se permite moverla cuando está seguro que esa fruta se cayó antes de Shabat.

שימוש בבהמה אפילו במקום שאין חשש שמא יחתוך כמבואר במ''ב )סי' ש''ה ולכן אסרו כל 126

סקס''ב(, אך בזה לא אסרו להשתמש בצדי צדדים ע' בשו''ע )ש''ה סי''ח( וברמ''א )שם(. ומ''מ

ברכיבה עצמה יש עוד איסור משום מחמר ולפעמים אסור גם משום שביתת בהמתו ולא נאריך בזה

עכשיו.' שכ''ב ס''ג וסי' שכ''ה ס''ה(, וע' במ''ב )שכ''ה סקכ''ב( שיש שני איסורים, מוקצה ע' בשו''ע )סי 127

וחשש דשמא יעלה ויתלוש, וע' בשעה''צ )שכ''ה סקכ''ו( ששני הטעמים נצרכים ושייך נ''מ ביניהם.

RECOLECTAR – מעמר Avi Ezri

61

RECOLECTAR – מעמר

Es poco frecuente encontramos con la Melajá de “Recolectar”, ya

que pocas veces se cumplen las condiciones para que aplique esta

prohibición. Es importante mencionar, que en muchos de los

casos expuestos a continuación además de la prohibición de

“Recolectar”, aplica también la prohibición de “Mukzé”, que no

detallaremos en este capítulo.

Está prohibido por la Torá recolectar trigo, frutas, verduras,

ramas o demás vegetales, pero sólo está prohibido recolectarlos

del lugar donde caen o donde son cosechados. Por ejemplo, está

prohibido juntar los limones que se encuentran debajo de un

limonero, recolectar las espigas de trigo que siguen en el

lugar donde fueron cortadas, o las ramas que cayeron del

árbol para hacer una fogata. Pero si fueron cambiadas de lugar,

inclusive que todavía estén en el campo, no está prohibido

recolectarlas por la Torá. (Al final del capítulo explicaremos que

en ciertas ocasiones lo prohibieron nuestros Jajamim).

Los Jajamim ampliaron estA prohibición y prohibieron recolectar

también cosas que no crecieron de la tierra, siempre y cuando no

hayan cambiado su lugar. Por ejemplo, está prohibido juntar los

huevos que pusieron las gallinas si los huevos aún se

encuentran en el gallinero. Así también está prohibido juntar

conchas en la playa (además de la prohibición de

“Transportar”), pero si ya las había juntado y se dispersaron no

existe esta prohibición.128

כל זה נלמד ממה שפסק השו''ע )ש''מ ס''ט( ד''אסור לקבץ מלח ממשרפות המלח שדומה למעמר, 128

אסור לקבץ כל דבר ממקום גידולו'', ולענין האלמוגים ע' באיל משולש )מעמר פ''ב אות ט''ו( וכן

ויש לעיין על שהביא מחלוקת אחרונים אם נחשבים כגידולי קרקע אם לאו, אבל מ''מ אסור.

האלמוגים אחר שאספו אותם שכתבנו דלא שייך איסור מעמר אך לכאורה עדיין יש לאסור משום

מוקצה אך יש מקום לומר דכיון שאספו אותם חשיב שיחדו אותם לתשמיש, היינו לראות ולהראות

אותם ואינן מוקצה וצ''ע למעשה.

Avi Ezri RECOLECTAR – מעמר

62

Recoger juguetes, libros, ropas, cubiertos o cualquier otro

objeto que se encuentra en la casa no está incluido en esta

prohibición, pues no es el lugar donde nacieron.129

Existen dos situaciones en las cuales no aplica está prohibición,

inclusive que recolecte objetos del lugar donde crecieron:

1. La prohibición de “Recolectar” aplica solo cuando toma por lo

menos dos objetos, por ejemplo dos mangos, pero si toma

solo uno está permitido. (Cuando tiene la seguridad que ese

mango se cayó del árbol antes de Shabat, de lo contrario se

considera Mukzé).

2. Cuando se nota que junta los objetos para tirarlos y no para

conservarlos, por lo que se permite barrer las hojas secas

o las ramas que cayeron debajo de un árbol, pues sus

actos demuestran que tiene interés de tirarlos y no de

conservarlos.130

Recolectar frutas que se dispersaron Aunque no existe la prohibición de “Meamer” al recolectar frutas

que ya fueron recolectadas alguna vez, prohibieron nuestros

Jajamim recolectar frutas (u otras cosas que crecieron en la

tierra) que se dispersaron en la casa131 después de haberlas

בזה באיל משולש )מעמר פ''ד סק''א(.ועוד שכבר נשתנה צורתם מצורת ברייתם )ע' מה שדן 129ע' באג''מ )או''ח ח''ד סי' ע''ג( שכתב לחלק בין לקבץ הרבה שבולים דחייב משום מעמר ולבין 130

קיבוץ פרחים ליופי שמותר וז''ל ''דמלאכת קבוץ הרבה שבלים לערימה אבל קבוץ הפרחים אינו

ימו לזה אינו כלל ענין מלאכה זו ענין קבוץ ערימה מפרחים אלא הוא קבוץ פרחים שונים שיתא

וצ''ע'' עכ''ל והבין באיל משולש )מעמר פ''ז הע' כ''ח( דכונת האג''מ שכל זמן שאין כונתו לאסוף

החפצים בשביל שישמרו יחד, וגם ניכר מתוך מעשיו שאין כונתו לזה אינו בכלל מלאכה, וא''כ ה''ה

לנד''ד.רות בחצר מלקט על יד על יד ואוכל אבל לא לתוך הסל ע' בברייתא )קמג:( ''ת''ר נתפזרו לו פי 131

ולא לתוך הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול'', והיינו שיש איסור דרבנן ללקט פירות

שנתפזרו, ודעת האול''צ )פמ''ג אות ז'( שדוקא בחצר שהוא מקום פתוח אבל בתוך הבית אין איסור

חיי''א )כלל י''ג ס''א אסר אף בבית, וכן משמע במ''ב שהבית מצרפם כמו לענין הפרשת תרו''מ, אך ב

)ש''מ סקל''ז( וכן פסק החוט שני )פכ''ג אות א'(, וכן משמע מהפוסקים שדנו על פיזור פירות

בשמחת תורה ומן הסתם היו מפזרים אותם בבהכ''נ, לכן קשה להקל בזה.

RECOLECTAR – מעמר Avi Ezri

63

juntado, sin embargo existen varias ocasiones donde se permite

recolectarlas:

Existen opiniones que sostienen que solo está prohibido

cuando mete las frutas dispersas en algún lugar, por ejemplo,

en una bolsa de supermercado, a un frutero o al cajón del

refrigerador. Sin embargo muchas opiniones sostienen que

sólo se permite si tiene la intención de comérselas ahora, por

lo que según estas opiniones, se prohíbe incluso dejarlas

juntas sobre la mesa si no las piensa comer de inmediato.132

Solo está prohibido recolectarlas si cayeron muchas frutas y

están muy dispersas entre sí, de manera que tiene que

esforzarse en recogerlas.133

Si planea comerse de inmediato lo que va a juntar está

permitido.

Se permite juntar los dulces que se acostumbra a aventar en

el Beth Hakneset cuando hay alguna alegría familiar, inclusive

que algunos están hechos de almendra (Lepas).134

תא לסיפא, שברישא כתוב ע' בתוספות )קמג: ד''ה מלקט וכו'( שהקשו סתירה מרישא דבריי 132

מלקט על יד על יד ''ואוכל'' ומשמע שדוקא התירו אם אוכל מיד, ובסוף איתא ''ולא יתן לתוך הסל

ולא לתוך הקופה'', ומשמע שדוקא שם אסור אבל כל שאינו מקבצם לתוך הסל או הקופה שרי.

דהכי ס''ל להלכה, אך ע' ותירצו התוס' שאין לגרוס ''ואוכל'' וכן כתב הב''י בשם הרא''ש ומשמע

בגר''א דכיון שהרי''ף והרמב''ם העתיקו הברייתא בשלמותה, משמע שסוברים דצריך לאכול מיד

דוקא ואל''כ אסור )ולשיטתם תירץ המ''ב של''ה סקי''ח דמה דאיתא בסיפא לתוך הסל או לתוך

ס' והרא''ש, מ''מ הקופה היינו אורחא דמלתא לחוד(. ואף שבב''י לא ציין שיש חולקים על התו

בשו''ע )של''ה ס''ה( העתיק לשון הברייתא כצורתה, ולכן דייק הגר''א שדעתו להחמיר, וכן צידד

הבה''ל )של''ה ד''ה אחד וכו'( בדעת השו''ע, וגם הכה''ח )של''ה אות כ''ח( למד בדעת השו''ע

לתא דרבנן. ובתוך להחמיר, אך סיים בשם הנזירות שמשון שהסומך להקל לא הפסיד כיון שהוא מ

הבית יש יותר מקום להקל בצירוף דעת האול''צ שהבאנו לעיל ומ''מ נכון להחמיר.ע' בלבוש )של''ה ס''ה( דמשמע מיניה שרק אסרו במקום טירחא, וע' בחוט שני )ח''ב עמ' נ''א( 133

בו כן דדוקא אסור אם נתפזרו הפירות בשיעור ''שיש הרגשה שמתעסק לאוספם'' ונראה ששניהם כת

לפרש כונת הר''י המובא בב''י דדוקא שייך איסור זה אם נתפזרו אחד הנה ואחד הנה. וע' גם באיל

משולש )מעמר פ''ח הע' ח'( שאם נפלו ב' או ג' פירות שרי, אבל יותר מזה מסתבר לאסור.ים ויש לדון על מה שנוהגים בבתי כנסיות שמפזרים שקדים והילדים )ולפעמים גם הגברים( מרימ134

אותם ואין אוכלים אותם מיד, ולפעמים מכניסים גם לתוך הכיס של הטלית ואף להתוס' הנ''ל אסור

)אם לא שנגיד שדוקא בסלים וקופות אסר משום שלפעמים משתמשים בהם לעימור(, וראיתי בחוט

שני )פכ''ג אות א'( שעמד בזה וכתב שלכאורה יש לחוש לאסור, אך בהערה )סקכ''ב( הביא דעת

א''ר )של''ה סק''ה( בשם המלבוי''ט )סי' של''ה סק''א(, שבשמחת תורה היו נוהגים כן ונהגו להתיר ה

Avi Ezri RECOLECTAR – מעמר

64

משום שמחת יו''ט, וע' בכה''ח )של''ה אות ל''א( שהביא דברי הא''ר לדינא, וא''כ לכאורה ה''ה לגבי

סתבר שגם שמחת חתן וכדו' )דאף שלענין השמעת קול מחלקים היינו דוקא לענין שיר אבל לא מ

לענין זה, וע' מה שכתב באיל משולש מעמר פ''ח הע' מ''ט לבאר דעת הא''ר דכשניכר שעושה משום

השמחה אין לחוש לעובדין דחול(. והאול''צ )שם( תירץ דבתוך מקום סגור ליכא איסור כלל, וחזי

ומיד אוספים לאצטרופי לדברי הא''ר הנ''ל. ומ''מ מה שמצוי בבתי כנסיות שלנו שיש הרבה ילדים

בדרך כלל כל אחד לוקח שקית אחת של שקדים אותם נראה דאין לחוש כלל אף לדעת החו''ש, ש

ואין כאן טורח, ועוד שהשקדים אינן מפוזרים באותו פרק זמן כי עד שנופל השקית השנית כבר

.הרימו את הראשונה

ALISAR Y UNTAR – וממרח ממחק Avi Ezri

65

ALISAR Y UNTAR – ממחק וממרח

Uno de los trabajos prohibidos en Shabat consiste en alisar

objetos, por ejemplo, en el pasado alisaban los cueros de los

animales para poder escribir sobre ellos. Así también quien alisa

una madera, un fierro o algún objeto de cerámica trasgrede esta

prohibición.

Por esta razón se prohíbe afilar un cuchillo en Shabat.

Así también está prohibido jugar con masa o plastilina en

Shabat.135

Si la superficie ya estaba lisa, no aplica esta prohibición,136

por lo tanto al utilizar un jabón en barra no se trasgrede

está prohibición, pues el jabón ya estaba liso. (Sin embargo

según muchas opiniones se trasgrede la prohibición de

“Molid”, como explicamos en el primer tomo).

Untar Untar algo sobre alguna otra superficie de manera que quede una

capa lisa,137 también se incluye en esta prohibición. Por lo tanto

שט''ז קונטרס ממחק סי' כ''א אות שש''כ )פט''ז אות י''ג(, ארח''ש )פי''ז אות כ''ה(, שלמי''י )סי' 135

ג'(.ע' בתהל''ד )שכ''ו סק''כ( ובקצוה''ש )סי' קכ''ז סקי''ג( דלא שייך ממחק אחר ממחק, דכיון 136

שעיקר המלאכה להשוות פנים, אם החפץ כבר חלק שרי.ממרח היא תולדה דממחק כמבואר במשנה )שבת קמו.( וברמב''ם )פי''א ה''ו( שהממרח שעוה 137

משום ממחק, וא''כ כשם שתוכן מלאכת ממחק היא החלקת פנים מסתר שגם בממרח המלאכה חייב

היא ההחלקה שנעשה בה ולא רק פיזור החפץ הנמרח, וכן מבואר לשון הרמב''ם )שם( שכתב ''עד

שיחליק פיניהם'' ע''ש, וכן נקט כדבר פשוט הארח''ש )פי''ז בהקדמה ובהע' כ''ח(, וכן הוכיח

סי' ט''ו אות ד'( מהרמב''ם והמאירי ע''ש, ושו''ר שכן מבואר דעת הגרשז''א בשש''כ השלמי''י )שם

)פל''ג הע' ע'(. וא''כ כשדנים על אותם משחות שנבלעות בגוף אחר כמה פעולות מריחה שנעשו

בהם, דאף שעד שבמצת פעולות מריחה עדיין לא נבלע ויש החלקת פנים, מ''מ הוא לא מתכוין לזה

ס''ר דלא איכפט ליה דאיסורה מדרבנן, וזה יסוד גדול דכיון שאינו אלא מדרבנן יש ואינו אלא פ

לצדד להקל בצירופים נוספים כדלקמן, וראיתי בשלמי''י )שם סי' ט''ו אות ד'( שעמד בזה אך כתב

דכיון שכך היא צורת מריחת המשחות א''א להגדיר ההחלקה כפס''ר ומ''מ כתב דעכ''פ הוי משאצל''ג

אסורה מדרבנן, ויצא נ''מ לדינא שאם הוא פס''ר יש להתיר ע''י גוי אף בלא צורך וכמו כל שג''כ

פס''ר ע''י גוי, אך משאצל''ג אין להקל ע''י גוי אא''כ יש לו צורך גדול מדין שבות דשבות.

Avi Ezri ALISAR Y UNTAR – וממרח ממחק

66

se prohíbe utilizar un repelente o un desodorante en barra, ya

que quedaría untada en el cuerpo una capa lisa. Utilizar

desodorante roll-on está permitido.

En el capítulo que trata sobre “Pintar” explicamos que se

prohíbe usar la mayoría de los maquillajes incluso en polvo,

no obstante cabe aclarar que al utilizar un lápiz labial o una

crema Make-up se trasgrede también le prohibición de

untar.

Se prohíbe bolear los zapatos (incluso por medio de un

Goy), pues al untar la cera se trasgrede la prohibición de

“Alisar” (Además de la prohibición de “Pintar”).

Se prohíbe utilizar gel en el cabello,138 (Ver el capítulo

sobre “Trasquilar” que explicamos más acerca de los

peinados).

Cremas y aceites sobre la piel Respecto al espesor de las cremas existen tres categorías: La

primera consiste en sustancias muy líquidas como saliva o aceite

y están permitidas.

Por lo tanto se permite untarle aceite al bebé, o untarse en

las manos para lubricarlas.

La segunda y tercer categoría están prohibidas pero es

importante distinguir entre ellas como explicaremos a

continuación: La segunda categoría consiste en cremas un tanto

espesas que al colocar la superficie donde se encuentran en

posición vertical escurren fácilmente y La tercer categoría

ע' במ''ב )ש''ג סקפ''א( בשם המאמ''ר דאסור להחליק השערות בחלב מהותך, ומכאן למד 138

''ד הע' קמ''ב( דה''ה לג'ל המצוי בימינו, וע' ביבי''א )ח''ד סי' כ''ח סוף אות י''ד( שגם השש''כ )פי

פסק להחמיר אך כתב שאינו אלא איסור דרבנן ע''ש. ולהרטיב השערות שנתן בהם ג'ל מקודם ג''כ

אסור כמש''כ בפרק העוסק בהלכות גוזז.

ALISAR Y UNTAR – וממרח ממחק Avi Ezri

67

consiste en cremas que por su espesor podrían ser utilizadas para

tapar un hoyo pequeño de un vaso.139

Cremas que al aplicarlas no son absorbidas por la piel sino

que quedan sobre la superficie, como vaselina, cremas para

rozaduras o Vick, están prohibidas inclusive que no sean tan

espesas.

שמן עב בנקב החבית והלכה כרב דאסר ע' בגמ' )שבת קמו:( שנחלקו רב ושמואל אם מותר לתת 139

משום שגוזרים שמא יבוא למרוח שעוה שאסור מדאורייתא, ובפשטות יש להסביר דכיון שלא

מצאנו שנחלקו אלא בשמן עב, בדבר פחות סמיך שרי, וכן משמע מזה ששמואל מתיר בשמן עב

ולכן פסק שאם אינו משמע שבדבר פחות סמיך רב יודה להתיר, וכן למד הארח''ש )פי''ז הע' מ'(

ראוי לסתום פי החבית אין איסור דממרח, וכן דעת השלמי''י )שם סי' י''ח אות ד'(, אמנם ראיה זו

אינה מוכרחת דאפשר שנחלקו בשמן עב כי ראוי לסתום חבית דבזה איירי הגמ' אבל אה''נ שיש עוד

בדבר פחות סמיך אין זה דברים ששייך לגזור, ומש''כ דכיון ששמואל חולק בזה מסתבר שרב יודה

מוכרח דאפשר ששמואל חלק על כל הגזירה וסובר דאין לגזור כלל.

ואחרי שכתבנו דאינו מוכרח דכל דבר שאינו סותם פי החבית אינו בכלל ממרח, יש להוכיח מהמג''א

'' להיפך, ואגב נבאר ג''כ דין מירוח כשנבלע בעור. דאיתא בגמ' )שבת קכא:( ''רוק דורסו לפי תומו

ומבואר ברש''י ובעוד ראשונים ששייך איסור ממרח ברוק וגם חשש דאשווי גומות, ורק התירו אם

ממרח לפי תומו, ובפשטות יש איסור ממרח ברוק שאינו כל כך סמיך, אך כבר עמד בזה הארח''ש

)שם( ותירץ דכיון שהרוק מעורב עם עפר חמיר טפי דהמירוח נעשה בעפר המגובל, אמנם ע' במג''א

)שט''ז סקכ''ד( שהקשה דבשו''ע )שט''ז סי''א( מדוייק דבקרקע מרוצף שרי ואף שאין חשש דאשווי

גומות מ''מ היה לו לאסור משום ממרח ותירץ המג''א דכיון שנבלע בקרקע שרי, ומבואר דכשאינו

נבלע יש איסור ממרח ברוק אפילו שאינו מעורב עם עפר דלא כדברי הארח''ש הנ''ל, וכן מבואר

בפמ''ג )שט''ז א''א סקכ''ד( שאסור למרוח רוק על המכה וכדו', ואף שהשלמי''י )שם( תירץ דאיירי

''ברוק עבה היוצא ממי שחולה ראות וכיו''ב'' גם זה אינו דמבואר במג''א )שט''ז סקכ''ה( דהשו''ע לא

שא''א לסתום איירי בליחה אלא ברוק רגיל ע''ש, וא''כ מוכח מהמג''א דאף ברוק שייך ממרח אף

עמה פי החבית, וכן מבואר בדעת תורה )שכ''ח סכ''ו( שהוכיח דשייך ממרח בשמן ממה שאסרו

למרוח רוק ע''ש. אמנם עדיין יש מקום ליישב פסקי הרבנים הנ''ל, שהרי הא''ר )שט''ז סקל''ה( דחה

למרוח רוק ע''ג דברי המג''א דאף כשנבלע שייך ממרח, ולא הסביר למה א''כ מדוייק בשו''ע דמותר

קרקע מרוצף, וע''כ יש לומר כמו שתירץ הארח''ש דדוקא כשמעורב עם עפר אסור דנעשה סמיך

אבל רוק לחוד שרי, ודלא כהמג''א והפמ''ג, ולכן המיקל בזה יש לו על מי לסמוך.

ונמצינו למדים שיש ב' אופנים איך להסביר למה לא שייך ממחק ברוק ע''ג קרקע מרוצף, או משום

שאינו סמיך או משום שנבלע בקרקע, וא''כ בהצטרף ב' ספקות הנ''ל בודאי שיש להקל. ואחרי

שהראתי כל זה למו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א אמר שלענין הלכה יש להעמיד תירוצו של השלמי''י

דכונת הפוסקים שאסרו למרוח רוק היינו דוקא רוק עבה אלא שעדיין אינו ליחה, ומ''מ רוק רגיל

מותר וממילא ה''ה שמותר למרוח שמן רגיל ודלא כדעת המהרש''ם, והוסיף שכן נקטו פוסקי זמננו.

ולגבי מש''כ בדעת הא''ר דע''כ שהוא מתיר כל שאינו מגיע לדרגה שסותם פי החבית, ענה מו''ר

ק דיותר נראה שכוונת הא''ר לחלוק על דיוקו של המג''א ולהסביר שלעולם השו''ע אוסר למרוח רו

אף ע''ג קרקע. ומ''מ הסכים לענין הלכה דכיון שבארח''ש ובשלמי''י ובעוד כמה אחרונים פסקו דכל

שאינו סותם פי החבית שרי יש לצרף סברה זו למג''א ואם נבלע בעור וכדו' יש להתיר )בפרט שאינו

כי אם משאצל''ג ועוד שמריחת שמן עב אסורה דרבנן(.

Avi Ezri ALISAR Y UNTAR – וממרח ממחק

68

o Si se necesitan aplicar para aliviar alguna molestia de

un bebé o de algún enfermo se permite hacerlo por

medio de un Goy, o bien, se permite poner la crema o la

vaselina en ciertos puntos de la piel sin untarla para que

se unte por sí sola con el movimiento natural del cuerpo o

al entrar en contacto con sus ropas.140

Respecto las cremas que al untarlas se absorben en el cuerpo,

como la mayoría de las cremas cosméticas, protectores

solares, cremas para dolores musculares o infecciones de

la piel, están permitidas siempre y cuando no lleguen a la

tercera categoría, o sea que no sean tan espesas que podrían

tapar un pequeño hoyo en un vaso. Si llegan a este grado de

espesor están prohibidas pero se permite utilizarlas para un

enfermo o un bebé que las requiera.141

Cabe mencionar que algunos de los ejemplos aquí mencionados

deben de ser analizados si se incluyen en la prohibición de

“Curaciones en Shabat” y en caso de estar incluidas analizar si la

situación apremia su uso.

פואה שאסור לעשות איסורים דרבנן עבור חולה, ובפרט ביארנו בפרק העוסק בהלכות ר 140

במשחות אלו דאפשר שיש במריחתם איסור דאורייתא שאולי יותר דומים לשעוה ממה שדומים

לשמן עב, ולכן אסור למרוח אף לחשאב''ס, אמנם צ''ב שע' בחזו''א )סי' נ''ב אות ט''ז( וז''ל

חה'', ואף שאין כאן איסור דממרח מ''מ היה לו ''וכמושחין על הפצע לא ימרח רק ישליכו את המרי

לאסור להשליך המשחה כמבואר בסי שי''ד סי''א, דאסור אפילו ליתן דבר שניתן למרוח או עכ''פ

כשהדרך למרחו )ע' מג''א וט''ז על סי' שי''ח ס''ו(, וע' בשבט הלוי )ח''ד סי' ל''ג( דבמקום חולי לא

' אות ג'( מה שתירץ בזה על פי שיטת הט''ז ויש להעיר על דבריו גזרו האי גזרה, וע' בשלמי''י )סי' כ

ואכמ''ל. לעיל הבאנו מחלוקת בין המג''א והא''ר אם שייך ממרח בדבר שנבלע בקרקע, וע' בדעת תורה 141

)שכ''ח סכ''ו( שסמך על המג''א לצורך חשאב''ס, וע' בשש''כ )פל''ג הע' ס''ד( שהביא בשם הגרשז''א

צור ששמע מפי הגר''ע אויערבך שאביו לא היה מיקל כי -'א, אך שמעתי מהגר''י בןשסמך על המג'

)שם סי' י''ז אות ג'(. ומ''מ כתבנו לעיל שבדבר שאינו אם לחשאב''ס וכעין זה כתב בספרו שלמי''י

סמיך כל כך כמו שמן עב שראוי לסתום פי החבית, יש להקל אם נבלע לכתחילה ע''ש.

ALISAR Y UNTAR – וממרח ממחק Avi Ezri

69

Jabón líquido Se permite utilizar jabón líquido, con la condición que moje

el jabón antes de esparcirlo sobre sus manos. Pero se prohíbe

esparcirlo y después mojarse las manos.142

Lavarse los dientes Al lavarse los dientes está propenso a trasgredir varías

prohibiciones, por lo que a continuación enlistaremos los puntos

que debe tomar en cuenta al hacerlo:

Debe utilizar pasta líquida o bien diluir la pasta que va a

utilizar; puede colocar un poco de pasta en su lengua y hacer

buches con agua antes de comenzar el cepillado.143

Si está seguro que al cepillarse le sale sangre de las

encías, debe tener cuidado de no cepillar con demasiada

fuerza, para prevenir esta situación.144

Algunas opiniones sostienen que no se permite enjuagar el

cepillo (incluso sin exprimir las cerdas) cuando no piensa

volverlo a usar en Shabat.145 No obstante si le provoca asco

dejarlo sin enjuagar se permite.

ע' בחו''ש )ח''א דף קי''ז( שנהגו שלא להשתמש בסבון נוזלי שהוא ''עב קצת'' כיון שלא נתבאר 142

מהו הגבול של שמן עב, והארח''ש )פי''ז הע' ע'( כתב שהראה ''סבון נוזלי סמיך'' ואמר שאין בזה

נשאר חשש ממרח )וגם לא חשש מוליד בעשיית הקצף וכן דעת רוב הפוסקים(. ונחזי אנן, כיון שלא

שכבת חלקה על הגוף יש לדמות למש''כ המג''א שאם נבלע בקרקע שרי, וא''כ לפי מש''כ לעיל אם

אינו מגיע לדרגה של שמן עב יש להקל לכתחילה, ואף אם הוא סמיך ביותר שמגיע לאותה דרגה,

אחר הנסיון נראה ברור שאם מערב אותו עם קצת מים לא מספיק הזמן שימרח בידים עד שכבר

פך לקצב, וכן אם היו ידיו רטובות ואח''כ נתן עליהם הסבון הדין כן, ולכן בכה''ג בודאי יש להקל.נהדבכה''ג כבר אינו דומה לשמן עב וכיון שאינו נשאר חלק על הגוף יש להתיר כנ''ל לענין סבון 143

כתב דאין נוזלי, ועוד יש לצרף דעת הקצות השלחן )סי' קל''ח סקל''א בא''ד מותר לשפשף וכו'( ש

החלקת פנים בשימוש במשחת שינים, ודלא כהאג''מ )ח''א סי' קי''ב( שסובר דשייך איסור ממרח. וכל שאינו פס''ר שרי ופשוט. 144 ע' בס' אול''צ )פל''ה אות ו'( שהחמיר בזה, ובילקו''י )שכ''ו הע' כ''ז( חלק עליו ע''ש. 145

Avi Ezri ALISAR Y UNTAR – וממרח ממחק

70

Sin embargo, exprimir el cepillo pasando el dedo sobre

sus cerdas cuando termina de cepillarse146 está prohibido.

Algunas opiniones sostienen que es necesario designar un

cepillo para utilizarlo únicamente en Shabat, por lo que es

correcto hacerlo.147

Untar alimentos Está permitido untar alimentos cuando su intención es

esparcirlo y no está preocupado por la imagen del mismo, por

ejemplo se permite untar chocolate o mantequilla a un pan

o guacamole a una milanesa.148 (Al untar aguacate sobre un

pan debe hacerlo con el mango de algún cubierto para no

trasgredir la prohibición de “Moler” como explicamos en el

capítulo correspondiente).

Incluso cuando al untar el alimento lo hace con la intención de que quede liso para mejorar su presentación también está permitido. Sin embargo, al tratarse de alimentos que la mayoría de las veces se preocupan por su presentación, es bueno cuidarse. Por lo tanto, así como se permite untar guacamole al pan de un

סחיטת שערות שאסורה מדרבנן ואף דכיון שחוטי המברשת עשוים מחומרים סינטטים הוי כ 146

שהולך לאיבוד אין זה סיבה שיהיה יותר קל כיון דשייך בזה גם איסור דמלבן, ומ''מ מה שנוהגים

כמה אנשים שלפני התשמיש עושים כן בשביל לרכך קצת המברשת, נראה דמותר אם עושה כן

וט שער הראש בכה''ג, מתחת לקילוח המים וכמו שכתבנו בפרק העוסק בדיני רחיצה, שמותר לסח

אבל אחר השימוש יש לאסור אף מתחת לקילוח המים דומיא דמש''כ שם שאסור לסחוט השערות

כשיש עליהם שמפו אף מתחת למים ע''ש.

ומשום הסחיטה שנעשה בשעת ניקוי השינים אין להחמיר כלל, שהרי השו''ע )ש''כ סי''ח( התיר

יש ברזא ארוכא, ובנד''ד מלבד זה סחיטת שערות סחיטה הנעשית בגדר פס''ר כשהולך לאיבוד ו

המברשת הוי כשערות הראש שאיסורו דרבנן. ואע''פ שבארח''ש )פיי''ז הע' מ''ב( החמיר בזה,

ונראה טעמו ע''פ מש''כ המ''ב )ש''כ סקנ''ה( שרק בחבית של יין התיר השו''ע, דכיון שהולך לאיבוד

ם דאיסורו משום מלבן אסור, דהיינו משום שאז ניחא הוי פס''ר דלא ניחא ליה, אבל בחבית של מי

ליה, א''כ דימה הרב נד''ד לחבית של מים. אמנם נלע''ד שכאן כיון שסופו לנקקות המברשת, גם

משום מלבן נחשב פס''ר דלא ניחא ליה )ועוד דאפשר דהוי כשרא משקים שאין איסורו משום

מטעמא דידן ודפח''ח. מלבן(. שו''ר באול''צ )פל''ה אות ו'( שנקט להקל ע' מש''כ בזה לענין מברשת שערות בפרק העוסק בדיני גוזז וה''ה לנד''ד. 147שכ''א סי''ט( שלא שייך ממרח באוכלים, משום שאפשר לאכול בלא זה, וכתב המ''ב ע' ברמ''א ) 148

י''ט( שלא )שכ''א סקפ''א( דמשמע שאם א''א לאכול בלא זה אסור, וכבר העיר השלמי''י )שם סי'

נודע לנו איזה מאכל א''א לאכול בלי החלקה וצ''ע בזה.

ALISAR Y UNTAR – וממרח ממחק Avi Ezri

71

invitado, preocupándose por la presentación del mismo, se permite también untar betún a un pastel, sin embargo en el de ser posible es bueno abstenerse de untar el betún en Shabat (untándolo antes de Shabat), pues normalmente se untan con la intención de mejorar su presentación.149

הרמ''א )שם( כתב שהמחמיר במאכל תפוחים וכדו' שדרכו בכך תע''ב, וע' בבה''ל )שכ''א ד''ה 149

במאכל( שביאר שדוקא במאכל תפוחים אשר הדרך ''ליפות ולהחליק המאכל ע''י המירוח'' אז שייך

ר תע''ב. ובבה''ל הבא )ד''ה תבוא וכו'( הסכים לדברי המג''א דאף אותו דין של הרמ''א דהמחמי

במאכל של תפוחים אין דין של המחמיר תע''ב, אלא כשממרח כדי ליפות המאכל אבל אם כונתו

למלאות הריקן שרי, וא''כ יוצא לנו שדברי הרמ''א נאמרו רק באופן שממרח דבר שהדרך למרוח

אבל אם חסר אחד משני תנאים אלו שרי, וכן פסקו הקצוה''ש לשם יפוי וגם הפעם ממרחו לשם כך,

)קמ''ו סקי''א( והחו''ש )ח''א עמ' קי''ח(.

Avi Ezri NUDOS Y AMARRES

72

קושר ומתיר

NUDOS Y AMARRES

Para estudiar esta prohibición, es necesario clasificar los nudos

en cuatro clasificaciones, con Halajot diferentes para cada una de

ellas.

Antes de estudiar cada uno de los nudos, es importante

mencionar que todo nudo que está prohibido amarrarlo está

prohibido desamarrarlo.

1) Nudo profesional Está prohibido anudar o desanudar todo tipo de nudos que

por su complejidad no todas las personas saben hacerlos,

como por ejemplo el nudo del Tefilin, o el nudo con el que

se ancla un barco al muelle.150 La prohibición de estos

nudos no depende del tiempo que los piense dejar anudados.

2) Doble nudo y nudo de tope Está prohibido hacer un doble nudo apretado en Shabat, por

lo que las mujeres que usan mascadas para cubrir el

cabello tienen prohibido hacerlo con este nudo. Sin embargo,

existen opiniones que permiten hacerlo cuando no pretende

que el nudo se quede amarrado más de 24 horas.151

ע' בשו''ע )שי''ז ס''א( שקשר אומן ושל קיימא אסור מן התורה, ואם הוא קשר אומן ואינו של 150

רר היטב מה קיימא אסור מדרבנן. ואף שהשלטה''ג )שבת מא. מדפי הרי''ף אות ג'( כתב שלא התב

הגדר של מעשה אומן וצידד לומר דכל שמהדקו היטב הוא בכלל קשר אומן, מסתבר שכונתו

להחמיר דאף קשרים אלו נחשבים לקשר אומן, אבל פשיטא ליה מש''כ בערוך השלחן )שי''ז אות י'(

דכל שבעשיית הקשר יש איזה אומנות שאין ההדיוט יכול לעשותו חשיב קשר אומן ע''ש.כתבנו שהשלטה''ג הגדיר כל קשר שמהודק היטב כקשר אומן, ולכן כתב השלטה''ג שיש לעיל 151

להזהר שלא להתיר ב' קשרים שנקשרו זה ע''ג זה, וכן פסק הרמ''א )שי''ז ס''א(, וע' בקצוה''ש )סי'

קכ''ג סק''ד( שליקט כמה אחרונים שפסקו כן לדינא )ט''ז, מג''א לבוש''ש, גר''ז, שלחן עצי שיטים,

ליקוטי רימ''א וכלכלת שבת(. ואף שבשע''ת )סי' שי''ז( הביא בשם הברכ''י דהמנהג להקל בזה, ע'

NUDOS Y AMARRES Avi Ezri

73

También está prohibido realizar un nudo de tope apretado

(el nudo que se hace en el extremo de una cuerda) por lo que

se prohíbe amarrar los extremos de los Tzitziot para que

no se deshilachen. En base a lo anterior se puede deducir

que quien tiene una bolsa de pan amarrada con este tipo de

nudo, tiene prohibido desamarrarla en Shabat, por lo que

debe romper la bolsa para agarrar el pan. (Debe intentar no

romper donde hay letras como explicamos en la Melajá de

“Borrar”). Al igual que lo expuesto acerca del doble nudo,

existen opiniones que permite hacer un nudo de tope si su

intención es desanudarlo en menos de 24 horas.

o Es importante recalcar que la prohibición del doble

nudo y nudo de tope es únicamente cuando están

apretados, pero cuando están flojos no entran dentro

de esta clasificación.

Se prohíbe aflojar un doble nudo o un nudo de tope que

estaba apretado pues se considera desanudar. Tampoco se

permite apretar uno de ellos que está flojo pues se

considera anudar.152

Si necesita desanudar estos nudos para calmar algún tipo de

sufrimiento, como por ejemplo si se amarró los zapatos con

doble nudo y no se los puede quitar para dormir, o amarró el

cordón de su pantalón con doble nudo y necesita ir al baño, se

permite desanudarlos.153

ברב פעלים )ח''ב סי' מ''ד( ובכף החיים )שי''ז אות כ''ג( מש''כ על דברי הברכ''י ושאף הברכ''י מודה

שאינו של קיימא, וכן להחמיר ע''ש. ומ''מ ע' בחזו''א )סי' נ''ב אות י''ז( שמיקל בזה מעיקר הדין כל

ע' באול''צ )פכ''ט אות א'( שאם דעתו להתירו באותו יום יש להתיר ובשעת הדחק מתיר עד ז' ימים,

וע''ע בחזו''ע )הל' קושר ומתיר אות ט'( שהמנהג להקל, ולכן המיקל יש לו על מי לסמוך אך קשה

לסמוך להקל גם אם עושהו לז' ימים וע' מזה לקמן. ש )סי' קכ''ג ססק''ד(. ויש להעיר דלכאורה ציציות עבות מתרופפות בתוך ז' ימים ע' בקצוה'' 152

וא''כ כשעושה על דעת כן לכאורה אין לאסור וצ''ע בזה.ע' ברמ''א )שי''ז ס''א( דבקום צער מותר להתיר קשר ע''ג קשר, ואף שהגר''ז )שי''ז אות ב'( 153

קשרים והסכים עמו הקצוה''ש )סי' קכ''ג הבין דדוקא בקשר ע''ג קשר יש להקל אבל לא בשאר

סק''ה( וכן משמע בבא''ח )ש''ב פ כי תשא אות ג'(, מ''מ הגר''א, והנתיב חיים הבינו דהרמ''א מתיר

להתיר כל הקשרים, וכן הבין המהר''ש אבוהב בספר הזכרונות )הביאו המג''א בסק''ו(, וע''ע

Avi Ezri NUDOS Y AMARRES

74

3) Nudo simple y moño sobre nudo Todo nudo que no entra dentro de las clasificaciones

anteriores solo se prohíbe hacerlo si su intención es dejarlo

así más de siete días (y existen opiniones que prohíben si su

intención es dejarlo más de veinticuatro horas),154 se incluye

dentro de esta clasificación cuando hace un solo nudo,155

como por ejemplo anudar con un solo nudo las dos orejas

de una bolsa de supermercado, o la bolsa de la basura. Si

el material del objeto provoca que al hacer un solo nudo se

empiece a deshacer por sí solo, está permitido.

Un nudo seguido de un moño, como el nudo con el que

normalmente se amarran las agujetas de los zapatos, se rige

bajo estos mismos parámetros, por lo que se prohíbe hacerlo

con intención de dejarlo así más de siete días.156

להתיר כשיש צער הגוף ומש''כ דדוקא קשר ע''ג בתהל''ד )שי''ז אות ב'( שכתב דאף הגר''ז מודה

קשר מותר היינו כשיש צער הנפש ע''ש. וא''כ אף שבספר הזכרונות הנ''ל חלק על הרמ''א נראה

דבקשר ע''ג קשר ובקשר בראש החוט יש מקום גדול להקל, ואף בשאר קשרים המיקל כשיש לו

צער הגוף יש לו על מי לסמוך והמחמיר תע''ב. ש''י והרא''ש כל שעושה קשר לעולם חשיב קשר של קיימא ואסור מן התורה וכשקושר לפי ר 154

לזמן קצר חשיב ''קיימא קצת'' ואסור מדרבנן, וכן פסק הרמ''א )שי''ז ס''א(. אך השו''ע פסק כדעת

הרי''ף והרמב''ם דבשביל שיהיה קשר האסור מהתורה בעינן שיהיה של קיימא ושיהיה מעשה אומן,

תנאי אחד מהם יש איסור דרבנן, וא''כ בפשטות לפי דעת השו''ע כל שאינו מעשה אומן וכשיש רק

ואינו עשוי לעולם אין לאסור אפילו מדרבנן, אמנם מצאנו בכמה פוסקים שלמדו דאף בדעת השו''ע

יש איסור אם עושה קשר של קיימא קצת )ע' ברע''ב משניות שבת פט''ו מ''א ומ''ב, ובט''ז סק''א,

ק''א משנה שבת פט''ו אות קל''ה, ובמאמ''ר שי''ז סוף אות א' בדעת השלטה''ג, ובגר''ז שי''ז ובגרע

אות ב'(. ולכן לדינא נראה דיש להחמיר שלא לעשות קשר של ''קיימא קצת'' אך נראה דמאחר שיש

( הוכיח מחלוקת אם זמן של ''קיימא קצת'' הוא יום אחד או ז' ימים, והבה''ל )שי''ז ד''ה שאינם וכו'

שעיקר השיטה בזה להקל, נראה דיש לסמוך להקל במידי דרבנן דעד ז' ימים מותר, וכן דעת החזו''ע

)הל' קושר ומתיר אות ז'(, דלא כהרב פעלים )ח''ב סי' מ''ד( שהחמיר אפילו כשדעתו להתירו אחר

ר תע''ב. והמחמי יום אחד, ודלא כמשמעות האול''צ )פמ''ז אות כ''א וע''ע פכ''ט אות א'(,וכן נפסק מבואר במרדכי )מנחות תתק''מ( דדין של קשר אחד הוא אותו דין של קשר ע''ג עניבה 155

במ''ב )תרנ''א סקי''א( להחמיר בקשר אחד וכן דעת הגרשז''א )שש''כ פט''ו הע' קע''ד( ולפלא על

בי ציצית דה''ה המג''א )שי''ז סק''כ( שכתב לדייק מהמרדכי הנ''ל שכתב דקשר אחד לא מועיל לג

שאינו אסור בשבת, וללא הזכיר מהמרדכי בשבת )סי' שפ''ז( שהחמיר בזה )וע' מש''כ בזה לקמן

לגבי קשר ע''כ עניבה(, וגם הגר''ז )שי''ז אות ג'( פסק כהמג''א ולכאורה הסוגיא מורה כהמחמירים

)ודו''ק שהמ''ב לא הביא דעת המג''א(.הר' פורת דאסור לעשות קשר ע''ג עניבה בשבת, ומאידך ע' במרדכי )שבת סי' שפ''ו( בשם 156

במנחות )אות תתק''מ( כתב המרדכי בשם הראשונים דלגבי הלכות ציצית לא חשיב קשר, ותירץ

NUDOS Y AMARRES Avi Ezri

75

Cualquier nudo de estos que se hizo con la intención de

dejarlo así más de siete días, está prohibido desanudarlo

incluso si todavía no ha transcurrido este tiempo.157

4) Moño Nos referimos como “moño” a todo amarre que al jalar los dos

extremos de la cuerda quedaría deshecho.

Se permite amarrar y desamarrar cualquier moño sin

importar que tanto tiempo quedará amarrado o que tan

complicada sea su elaboración.

Existen distintas formas de hacer los nudos de las

corbatas, por lo que es necesario analizar cada uno

de ellos de la siguiente manera: Si cuando no tiene la

corbata puesta jala los dos extremos de la misma y

queda un doble nudo, debemos juzgarla como la

segunda categoría y está prohibido. Si queda un solo

nudo, debemos juzgarla como la tercera categoría y

se permite cuando piensa desatarla antes de siete

días; y si no queda ningún nudo entonces se incluye

en los moños mencionados en la cuarta categoría,

que están permitidos aun cuando los hace para

mantenerlos amarrados por mucho tiempo.

הבגדי ישע דהמרדכי חושש להחמיר דלגבי שבת מקרי קשר ולגבי ציצית לא מקרי קשר, ובב''י

וע' בשו''ע )שי''ז ס''ה( שכתב ''עניבה מתר הביא את דברי המרדכי בשתי המקומות ולא הכריע.

דלאו קשר הוא'' ובפשטות דוקא עניבה אבל קשר ע''ג עניבה אסור, ורק הרמ''א כתב שנהגו להקל

אפילו אם עשה קשר למטה מהעניבה. ולענין הלכה המג''א )סקט''ו(, הט''ז )סק''ז( והמ''ב )סקכ''ט(

''ש לדידן דקבלנו הוראות מרן, ואף שראיתי בחזו''ע חלקו על הרמ''א והחמירו אף לבני אשכנז, וכ

)קושר ומתיר אות י''ג( שנדחק דאף דעת מרן להקל, דבריו מחודשים, וגם הבא''ח )ש''ב כי תשא

אות א'( והכה''ח )שי''ז אות נ''ח( פסקו להחמיר. ע' בארחות שבת )פ''י אות י''ח ובהערה ל''ד(. 157

Avi Ezri COSER Y PEGAR - ומדביק תופר

76

COSER Y PEGAR - תופר ומדביק

La Melajá (trabajo) de coser consiste en unir dos objetos por

medio de un tercero, por ejemplo, al unir un botón a la camisa

por medio de un hilo se traspasa esta prohibición. Así también si

une dos partes del mismo objeto, como por ejemplo, coser el

dobladillo de un pantalón se incluye dentro de esta prohibición.

De la misma manera, si se aflojo un botón tiene prohibido jalar

el hilo para ajustarlo a la prenda pues también se considera que

está cosiendo.158

Esta Melajá no se limita a unir las partes por medio de un hilo,

sino que cualquiera que sea la forma de unirlas (grapas,

seguritos, velcro, pegamento, etc.) puede estar incluida en esta

prohibición, como explicaremos a continuación.

Uniones por poco tiempo Está prohibición aplica aun cuando une las partes con la

intención de separarlas al poco tiempo, 159 por lo que está

prohibido engrapar dos hojas aún que su intención sea

הכל מבואר בשו''ע )סי' ש''מ ס''ו וס''ז(. 158הב''י בסי' שי''ז הזכיר פעמיים המחלוקת בין הראשונים אם כשם שמותר להתיר קשר שאינו של 159

קיימא, מותר לקרוע תפירה שאינה של קיימא, וסיים ''ואין להקל בפני עם הארץ'', וכן פסק הרמ''א

תפירה שאינה של קיימא לאו שמה תפירה. אמנם בסי' )שי''ז ס''ג(, ומשמע שמעיקר הדין יש להקל ש

ש''מ ס''ז דן על אותם שמהדקים הבגדים סביב זרועותיהם, דהיינו תפירה לזמן ואינו מיקל אא''כ יהיו

הנקבים רחבים כדלקמן, הא לאו הכי אסור, ולכאורה דברי הב''י סתרי הדדי. ומצאנו ב' תירוצים

' י''ז( דהב''י חזר בו ממש''כ בב''י )בסי' שי''ז( ולעלם העיקר הוא באחרונים, דע' בגנו''ר )כלל ג' סי

מה שהביא לפסק הלכה בשו''ע להחמיר, ומאידך התהל''ד )ש''מ אות ו'( תירץ דתפירה לזמן אסורה

ורק לגבי קריעה מיקל כיון שאינו ע''מ לתפור )אף דהתם איירי ע''מ לתקן ואכמ''ל בזה( ולזה הסכים

ש פי''א הע' מ''ג(, וכן נראה דעת הרב שבתי נואי )גנו''ר כלל ג' סי' י''ח( וכן צידד הגריש''א )ארח''

המנחת יצחק )ח''ח סי' ל''א(. ומ''מ לענין תפירה או הדבקה לא מצאנו מי שמיקל בזה לדעת הב''י

)וע' בשש''כ פט''ו הע' רל''ז שלדעת הגרשז''א הרמ''א מיקל בזה אך לא סמך על זה לחוד ע''ש(,

לענין הלכה דעת מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א שיש להחמיר אפילו שלא לקרוע תפירה לזמן, אך ו

להסיר הדבקה שנעשה לזמן מותר שיש לצרף דעת המג''א שהובא בהערה הבא.

COSER Y PEGAR - ומדביק תופר Avi Ezri

77

separarlas al poco tiempo o cerrar una caja con cinta

canela, aún si la piensa despegar al poco tiempo.160

Sin embargo está permitido realizar uniones que se

mantendrán por menos de seis meses,161 utilizando

materiales que por su calidad normalmente las personas no

los usan para unir objetos por mucho tiempo.162 Por ejemplo

pegar un señalador o una hoja “Post-it” en algún libro con

la intensión de despegarla en menos de seis meses está

permitido.163

Así como existen materiales que normalmente se utilizan

para unir por períodos cortos, también existen tipos de unión

que su forma nos indica que normalmente se realizan por

poco tiempo. Estas uniones también están permitidas si

piensa separarlas antes de seis meses, como por ejemplo unir

mediante un velcro o un cierre; por lo que se permite cerrar

ע' במג''א )סי' ש''מ סקי''ח( שמתיר להפריד הדבקה שלא נעשה לקיום, ולפלא שהביא ראיה מסי' 160

יר מהראשונים שהבאנו לעיל, לכן תירץ מו''ר הרב יוסף טוויל שליט''א דהדבקה שי''ד ס''י ולא הזכ

שאינה אלא תולדה קיל טפי ולכו''ע כשאינה של קיימא מותר, ולע''ד דיש סברה גדולה בדבר דהרי

הדבקה היא תולדה מפני הדמיון לתוכן המלאכה )ולא לצורת המלאכה( שהוא לחבר ב' חפצים, וא''כ

חיבור לעולם אין שום דמיון לאב ושרי, אך ע' בלב חיים )ח''ב סי' ע''ג( ובמנחת מסתבר דכשאין

יצחק )ח''ה סי' ל''ט( שסוברים שדין זה תלוי במחלוקת לגבי תפירה לזמן, ולכן לענין מעשה קשה

לסמוך להקל בהדבקה שאינה של קיימא ורק לגבי הפרדת ההדבקה יש להקל. בואר בפמ''ג )שי''ז א''א סק''א( ואף שמצאנו דהארח''ש )פי''ב דזה נחשב כקיימא מדאורייתא כמ 161

הע' ט''ו( כתב דכשם שקושר ליום אחד אסור מדרבנן, כמו כן למקילים תפירה לזמן, ליותר מיום

אין לדמות לנד''ד דהוא איירי למד''א תופר לזמן מותר ומדמי לקושר, אבל בנד''ד שאין .אחד אסור

וכמו שמצאנו ,ו' חודשים(לא''כ עשוי להניחו תפור לעולם )דהינו בו צורת תופר אין לאסור א

שהפוסקים דנו על חיבור של ביטנה למעיל חורף ע''י רוכסן )ע' בשבה''ל ח''ג סי' נ''א ובחו''ש ח''א

דף קל''ד( ורק אסרו כשמחברו לזמן ארוך )ולא רק ליום אחד או ז' ימים(. קבים רחבים מותר להדק הבגדים סביב הזרוע, וביאר המ''ב ע' בשו''ע )ש''מ ס''ז( דאם יש נ 162

)ש''ב סקכ''ט( דכיון שמתוקן למתחו ולרפותו תדיר אין לזה צורה של תפירה כלל, ומ''מ רק מותר

אם אכן דעתו לרפותו בתוך איזה זמן כמבואר בב''י בשם הרא''ם והשבה''ל. ואף שאינו דומה לגמרי

ה שעשויה לזמן וכאן איכות התפירה היא המוכיחה מ''מ מסתבר לנד''ד דהתם צורת התפירה מוכיח

להתיר גם בזה וכמו שכתבו הפוסקים לגבי טיטולים )ע' ארח''ש פי''א אות ל''ו(. ומ''מ חשוב לציין

אם אין צורת או איכות התפירה מוכיחים שהיא לזמן ורק מיקום התפירה מוכיח שעתיד להפתח אין

יו הנקבים רחבים היה אסור למתוח חוט התפירה סביב הזרוע אף זה סיבה להתיר דהרי לולי שה

לפותחה אף שהמיקום של הדבק אסורשהמיקום מוכיח שעתיד לרפותו, וא''כ קופסא שהוסגר בדבק

מוכיח שעתיד לפתוח ודו''ק.צורת תופר כלל, Post-It-וע''ע בנשמת השבת )על הלכות תופר סי' ר''ו( שמצדד לומר שאין ל 163

סמך בזה לגמרי ע''ש.אך לא

Avi Ezri COSER Y PEGAR - ומדביק תופר

78

una sudadera con un cierre, sin embargo si quiere unirle el

gorrito a la sudadera por medio de un cierre y que se

quede unido por más de seis meses está prohibido.

El velcro o pegamento con el que se cierran los

pañales se incluye dentro de esta categoría; por lo

que se permite ajustar el pañal al bebé, pues tiene la

intensión de despegarlos en un corto tiempo. Sin

embargo al quitarle el pañal al bebé no debe

cerrarlo de manera convencional, ya que después de

tirarlo se quedará pegado el velcro por mucho

tiempo.164 Un consejo puede ser cerrarlo con una

liga o meterlo en una bolsa de súper y después

tirarlo.

Cabe mencionar que no es necesario despegar los

bordes de los pañales antes de Shabat como

explicaremos en el siguiente capítulo.165

Los seguritos de metal166 generalmente no se utilizan para

unir por tiempo prolongado; por lo que se permite achicar

כן פסק החו''ש )פי''ז סק''ב( והארח''ש )פי''א אות ל''ו(, אך ע' בשש''כ )פרק ל''ה הע' ס''ז( דכיון 164

שדעתו לזורקו חשיב כתפירה לזמן ודבריו מחודשים ולא הוזכרו בשאר פוסקים. ויש להעיר על מה

ו הצדדים ואז זורקים אותם שנוהגות הנשים דאחר השימוש בפדים מגלגלות אותם כדי שידביק

ולכאורה דינם כדין החיתולים, וכמדומני שאין העולם נזהרים בזה וצ''ע לדינא. דכיון שא''א להשתמש בחיתולים עד שיפתח אותם יש להקל להחשיבם כתפירה לזמן כמו 165

שנסביר בפרק הבא לגבי קורע, ושם פסקנו דמותר לקרוע תפירה לזמן וא''כ ה''ה בזה. ועוד

שמעתי דהדבקה זו לא נעשה במתכוין ובזה לכו''ע חשיב תפירה לזמן כמבואר במג''א )סי' ש''מ ש

סקי''ח(.ע' בקרב''נ )פ''ז אות נ'( ובגנו''ר )כלל ג' סי' י''ז( דלשיטתם תחיבת מחט חשיב תפירה דלא גרע 166

)ריש פ''ז( כתבו מהדבקת ניירות, ומאידך הרב שבתאי נואי )גנו''ר כלל ג' סי' י''ח( והטל אורות

לחלק בין הדבקה לתחיבת מחט ע''ש ומשמע דאף שתוחב המחט לעולם מותר דאין זה תפירה וכן

פסק האג''מ )ח''ב סי' פ''ד(. ודעת החזו''א )סי' קנ''ו על סימן ש''מ( והמנחת יצחק )ח''ב סי' י''ט אות

לאלתר. ולמעשה לא ג'( דתחיבת מחט דומה להידוק תפירה בנקבים רחבים שמותרת אם דעתו

סמכנו להקל בתחיבה לעולם משום שנוגע לאיסור דאורייתא, ומ''מ דעת מו''ר הרב יוסף טוויל

COSER Y PEGAR - ומדביק תופר Avi Ezri

79

la cintura de un pantalón con un segurito si lo piensa quitar

en menos de seis meses. (Existen opiniones que prohíben

inclusive cuando los pone por poco tiempo).

Extras Juntar hojas de papel por medio de un clip no se define

como “Unir” por lo que está permitido aún que piense

dejarlas así por un tiempo prolongado.

Unir un imán a un fierro, o dos imanes entre sí también está

permitido, por lo que se permite poner un imán en la

puerta del refrigerador.167

Se permite pegar cualquier cosa al cuerpo como una

estampa o una curita.168

Nota: Al poner una curita alrededor del dedo debe cuidar

que no se pegue un extremo de la curita con el otro.

דעיקר להלכה כהחזו''א דאם תוחבו לזמן שרי, אך כיון שהרבה אחרונים עתיקו דברי הקרב''נ

להלכה )ולא מסתבר לחלק בין מחט לסיכת בטחון( לכתחילה ראוי להחמיר. )ח''א עמ' קל''ה(.חוט שני 167ע' באול''צ )פל''ו אות ט''ו( דאף שבתופר ממש יש איסור אף בגוף האדם מ''מ הדבקה בגוף 168

האדם מותרת וכ''פ הארח''ש )פי''א אות ל''ה(, וגם החו''ש )ח''א דף קל''ט( פסק להקל בזה דהוי

( שמצדד להחמיר אך כהדבקת דבר רך על דבר קשה שמותר, וע' בשבט הלוי )ח''ט סי' ע''ד אות ה'

משמע דדוקא כשמקרב ב' צדדי הבשר שנחתך אבל משום הדבקת הפלסטר לגוף משמע דשרי ע''ש.

Avi Ezri CORTAR RECORTAR Y

DESCOSER

80

קורע ומחתך

CORTAR RECORTAR Y DESCOSER

Definición de “Cortar” y “Recortar” Existen dos Melajot muy similares entre sí, “Recortar” )מחתך( y

“Cortar” )קורע(. Es importante entender los parámetros de cada

una de ellas, para posteriormente poder juzgar los distintos

ejemplos. Después de haber aclarado estas Melajot, estudiaremos

otros dos términos: “Descoser” y “Despegar”.

Recortar )מחתך(: Se aplica únicamente cuando corta con

precisión, ya sea que la precisión se derive de la necesidad de

tener un tamaño específico, o que se derive por buscar que el

corte esté derecho. Por lo tanto cortar una hoja de papel en

cuatro pedazos iguales se considera “Recortar” pues busca un

tamaño específico; de igual manera guillotinar el borde de una

hoja para que el borde esté derecho se incluye en esta

prohibición.

Cortar )קורע(: Si no corta con precisión no se considera

“Recortar” sino “Cortar” y en está Melajá existen dos permisiones

que no existen en la Melajá de “Recortar” como explicaremos a

continuación:

1- Se permite cortar cualquier material para alcanzar algún

objeto que está dentro de él, siempre y cuando no le preocupe

que el material roto siga sirviendo. Por ejemplo se permite

romper el plástico que cubre el corcho de un vino o

romper una bolsa de papas para comerlas (Si su intención

es comer las papas desde la bolsa y por lo tanto cuida no

romperla, solo se permite abrirla por los bordes superiores

CORTAR RECORTAR Y

DESCOSER Avi Ezri

81

como explicamos en el primer tomo).169 Así también se

permite romper el plástico que envuelve un juego de mesa

o una caja de galletas.170

2- La prohibición de “Cortar” no aplica sobre objetos que no

tienen valor como por ejemplo un hilo que cuelga de su

ropa,171 una rama o una plastiflecha (respecto a las

etiquetas que cuelgan de la ropa hablaremos más adelante),

sin embargo si el corte lo hace en base a alguna medida

especifica está prohibido.

Muchos de los empaques que utilizamos se abren con “abre

fácil” como por ejemplo las latas de comida o refrescos,

taparroscas o algunas bolsas de plástico. Siendo que el

corte se hace en forma precisa existen opiniones que lo

consideran “Recortar”. Otras opiniones sostienen que al ser

que la persona no tiene interés que el corte sea preciso sino

que su intención es abrir de la manera más fácil, no se

considera “Recortar” sino “Cortar” y por lo tanto según estas

opiniones se permite abrir estos empaques para sacar el

alimento.172

ע' מש''כ בזה באריכות בחלק א' לגבי פתיחת אריזות. 169אולם לענין לקרוע מעטפה פסקו האחרונים לאסור ע' מ''ב )סי' ש''ז סקנ''ו( ובבה''ל )סי' ש''מ( 170

הע' כ'( שחילק בין הנידונים ופירש שבמעטפה אין בזה צורך שבת, ורק לצורך וע' בשש''כ )פ''ט

.שבת הקילו, אבל צ''ע דהרי כדי שיהיה מותר לקרוא מכתב בשבת בעינן צורך הגוף של שבתהשו''ע )סי' שי''ד ס''ח( התיר לחתוך שרשרות החבל ולא חשש לאיסור קורע, וע' בבה''ל )סי' 171

שי''ד ד''ה חותלות( שתירץ דכיון שלא שייך תפירה בחבל וממילא אין איסור קורע ע''ש, ומשם

וך הוכיח הארח''ש )פי''א אות ט''ז( שמותר לקרות חוט )וכן יש להוכיח מסי' שי''ד ס''ט שמותר לחת

קשרי השפוד(, וע' בארח''ש )שם הע' כ''ו( בשם הגרנ''ק דאפילו שהחוט נמשך מהבגד מותר ולא

דנים אותו כחלק מהבגד. ומ''מ אם מקפיד על המידה אסור משום מחתך כמבואר במ''ב )שי''ד

סקמ''א(.כוין למדת ע' ברמב''ם )פי''א אות ז'( שכתב ''המחתך מן העור כדי לעשות קמיע חייב, והוא שית 172

ארכו ומדת רחבו'' וכו' ודייק המנח''ח )מצוה ל''ב מחתך אות ל''ג( שבלא כונה לא הוי מלאכה כלל

ולא שייך פס''ר במלאכת מחתך. ולכן פסק הגרשז''א )שש''כ פ''ט הע' כ''ז( דמותר לפתוח קופסאות

חה ולא לחתך ושקיות שמסומן מיקום הפתיחה, דאף שנחתך במדה מ''מ כיון שהוא מתכוין לפתי

המדוייק שרי, ומאידך הובא בשם הגריש''א שהחמיר בזה ולכן אסר לפתוח קופסות ושקיות הנ''ל וכן

מי שחותך נייר טואלת במקום המסומן עובר משום מחתך, ומצאנו כמה פוסקים שהסבירו שיטת

Avi Ezri CORTAR RECORTAR Y

DESCOSER

82

Casos prácticos Se prohíbe cortar papel higiénico o pañuelos desechables

en Shabat. Si por alguna razón no tiene papel cortado en

Shabat y necesita entrar al baño se permite pedirle al Goy que

lo corte; si no le es posible se le permite cortar el papel con la

boca o de cualquier otra manera extraña.173

Algunas opiniones permiten cortar la plastiflecha o el

plástico que une un par de sandalias y otras prohíben.174

Aunque cortar hilos está permitido, cortar un pedazo de

algodón resulta más grave y es prohibido,175 así también

cortar un pedazo de hilo dental está prohibido.176

יו הוא מקיים את הגריש''א: הארח''ש )פי''א הע' נ''ז( הסביר דכיון שהיצרן מקפיד על מידה זו, ועכש

כונת היצרן חשיב שהפותח מתכוין למידה. ובהלכות שבת בשבת )סוף ח''ד אות ו'( הסביר דכיון

שרק רוצה לפתוח, מ''מ רוצה לפתוח דוקא במקום המסומן, ואף שאין הקפדתו אלא משום שיותר

יש''א(.צור ביאור בדעת הגר-נוח, מ''מ זה בכלל הקפדה )וכן שמעתי מהרה''ג רב יהונתן בןדכיון שקורע בשינוי אינו אלא איסור דרבנן יש להתירו משום כבוד הבריות וכמו שמצאנו בסי' 173

שי''ב )ס''א( שהתירו לטלטל אבנים מוקצים לצורך בהכ''ס, ואף שהאול''צ )פ''מ אות ו'( כתב שאין

נראה דהעיקר להקל לקרוע ניירות בשינוי, והסביר שלא התירו אלא במוקצה שאין עיקרו מהתורה,

להקל וכמו שהעיר הגרע''י )יבי''א ח''ט סי' ק''ח אות קפ''ה( דבכמה מקומות התירו הוצאה לכרמלית

משום כבוד הבריות, ואף שיש מקום לדחות דהוצאה היא מלאכה גרועה מ''מ מבואר בהגה''א )שבת

כ''ב ס''ק י''ב( פ''ח ד''ה וחשיב( שהתירו ממחק בשינוי משום כבוד הבריות וכן ע' בשעה''צ )ש

שהתירו לקטום קיסם ביד שאינו אלא מדרבנן משום כבוד הבריות.

ואף שהיה מקום להחמיר דכיון שהיה יכול להכין מבע''י שייך מה שאמרו בגמ' )שבת פא:( דכשהיה

יכול להכין ולא הכין יש להחמיר, )וע' בתוס' סוכה לו: ד''ה בשבת דלכאורה ביה''כ שלנו חשיב דבר

ול להכין מבע''י( אך מדברי הטור )שי''ב(, הב''י )ס''ס שי''ב( ומסתימת השו''ע משמע דאף שהיה יכ

כשהיה יכול להכין מבע''י ולא הכין, מותר לו לעברו על איסור דרבנן לצורך כבוד הבריות, וע'

בא''ר )שי''ב סק''א( איך שהסביר הגמ' לשיטתם. וע''ע במש''כ הערוה''ש )שי''ב סק''ד(.ביארנו שאין בקריעת חוט איסור קורע אך יש לדון משום מכב''פ שהרי ע''י הקריעה ראויים כבר 174

לשימוש. בשו''ע )שי''ז ס''ג( פסק שמתירים בית הצואר מקשר שקשר הכובס, ומאידך מבואר

ברמ''א שאסור לקרוע קשר או תפירה שקשר האומן אפילו שנפתח פעם וחזר האומן ותפרו דיש בזה

נא, וצ''ע מה חילוק יש בין קשר הכובס דמותר וקשר האומן דאסור, והמ''ב )שי''ז ס''ק משום מתקן מ

כ''ג( הביא ב' תירוצים או דקשר אומן שמוכרח לחתכו חמיר טפי, משא''כ קשר הכובס דהרגילות

להתירו, א''נ דקשר אומן חמיר טפי כי עושים אותו בשעת מלאכה, דהיינו בשעת עשיית הבגד. לפ''ז

להחמיר בנד''ד שהרי א''א להתירו אלא ע''י חיתוך אותו חוט, ועוד שהיא חלק מהמלאכה מסתבר

שנעשה בבית חרושת, וכן החמיר החו''ש )פל''ד סקי''ג( אך ע' בשש''כ )פט''ו הע' רכ''ג( בשם

הגרשז''א שמיקל ע''ש טעמו.

CORTAR RECORTAR Y

DESCOSER Avi Ezri

83

Se prohíbe separar los envases de yogurt que están unidos

entre sí.177

o En el primer tomo (capítulo trece) explicamos a

detalle las Halajot acerca de abrir los distintos

empaques.

Descoser Así como está prohibido “Cortar”, también está prohibido

descoser en Shabat. Toda acción que desuna dos objetos que

fueron unidos entre sí, como por ejemplo descoser un botón o

desengrapar unas hojas, se incluye en esta prohibición. Incluso

cuando la unión no está formada de dos objetos sino que dos

partes del mismo objeto se unieron entre sí está prohibido

separarlos, por lo que también se prohíbe descoser el dobladillo

de un pantalón.

Hoy en día se acostumbra a poner etiquetas en las ropas de

varias maneras diferentes que se relacionan con esta

prohibición:

o Se prohíbe descoser o romper el hilo de etiquetas

cosidas a la prenda, pues aunque cortar el hilo no

está incluido en “Cortar” el hecho de separar la

etiqueta de la prenda se considera “Descoser”.

o Por esta misma razón se prohíbe romper o

desengrapar las etiquetas engrapadas a la prenda.

ע ויש שאסרו משום ארח''ש )פי''א אות כ'( וע' בהערה )שם הע' ל''א( שיש שאסרו משום קור 175

פוצע, ושאף שהגרשז''א פיקפק על דבריהם מ''מ למעשה הוראה שאין להקל ע''ש, וע''ע בטהרת

הבית )ח''ב עמ' שד''מ( שכתב הגרע''י דאף שיש פנים להקל מ''מ נכון לחוש לדעת המחמירים ע''ש. משום מתקן מנא )שש''כ פי''ד אות ל''ט(. 176ל דיש בזה משום מחתך, אלא אפילו להגרשז''א שסובר דליכא לא מבעיא לדעת הגריש''א הנ'' 177

משום מחתך מ''מ יש לאסור משום קורע דלא דמי לקורע עור שע''פ החבית שהרי אינו דרך השחתה

וגם אפשר להגיע לאוכל בלי לקרוע, ואף שבשש''כ )פ''ט אות י''א( הביא בשם הגרשז''א להתיר

סור קריעה בחותלות אך כבר הוכחנו במקום אחר שהוא בזה, נראה דהוא לשיטתו שסובר דאין אי

נגד מה שפסקו הפוסקים דשייך איסור קורע במעטפה ואכמ''ל.

Avi Ezri CORTAR RECORTAR Y

DESCOSER

84

o Se permite cortar la plastiflecha que sostiene

alguna etiqueta, pues siendo que existe cierto

espacio entre la etiqueta y la prenda no se considera

“Descoser” y respecto al corte de la plastiflecha ya

explicamos que no se incluye en la prohibición de

“Cortar”. Sin embargo cuando una plastiflecha

pequeña une un par de calcetines, de manera que

quedan pegados uno del otro, es prohibido, pues al

separarlos se considera que “descose” un calcetín del

otro.178

o Respecto a las etiquetas pegadas en la prenda es

necesario diferenciar en dos categorías: 1.- Si en caso

de no poder despegar la etiqueta la mayoría de las

personas estarían dispuestas a usar la prenda así,

tiene prohibido quitársela 2.- Si normalmente las

personas no estarían dispuestas a usar la prenda

hasta despegar la etiqueta se permite despegarla en

Shabat.179

הארח''ש כתב דיש בזה משום איסור קורע אך מצדד להתיר משום שאפשר שהיא תפירה שאינה 178

'ג חשיב תפירה של קיימא דהרמ''א )שי''ז ס''ג( התיר, אך הכריע לחומרא משום שאין זה ברור דבכה'

שאינה של קיימא )ע' לקמן מחלוקת לבוש וט''ז בזה(, אך כיון שי''א שהשו''ע אינו מתיר לקרוע

תפירה שאינה של קיימא לספרדים חמיר טפי.לקמן נבאר שיש להקל להפריד הדבקה שנעשית לזמן, וא''כ יש להחשיב הדבקות אלו כהדבקות 179

ג( התיר להתיר קשר של בית הצואר שקשר הכובס, ומבואר שנעשו ל לזמן שהרי השו''ע )שי''ז ס''

בלבוש דאפילו שאינו עשוי להתירו ביומו נחשב קשר שאינו של קימא ומותר להתירו כיון שאין

הקשר עומד להתקיים אלא עד שיקחנו הבעל הבית לביתו, ואף שהט''ז מחמיר מ''מ העיקר כהלבוש,

הגרשז''א )פ''ט הע' נ''ט( שמעיקר הדין יש לסמוך על כמבואר במ''ב )שי''ז ס''ק כ''א( וכן פסק

הלבוש. ולפ''ז לכאורה היה לנו להקל בכל המדבקות דכיון עשויות להסיר לפני השימוש חשיב

הדבקה לזמן ושרי כנ''ל. אמנם ע' בשש''כ )ח''ג פ''ט הע' נ''ה( שהגרשז''א ביקש להוסיף דלא סגי

לא בעינן נמי ש''לא ראוי כלל לשימוש כל זמן שהוא במה שעומד להתיר הקשר לפני השימוש, א

תפור'', וא''כ ה''ה בנד''ד דוקא אם הבגד אינו ראוי לשימוש עם המדבקה חשיב תפירה לזמן ושרי הא

לאו הכי אסור.

CORTAR RECORTAR Y

DESCOSER Avi Ezri

85

Despegar Así como está prohibido separar objetos unidos, está prohibido

despegar objetos pegados, sin embargo, si se cumplen las

siguientes dos condiciones está permitido:180

1. Que al momento de pegarlo tenía intención de despegarlo

ante de siete días.

2. Que efectivamente solo lleva pegado menos de siete días.

Se permite despegar un anuncio que fue pegado con cinta

adhesiva en la pared con la intención que este ahí menos de

siete días y todavía no paso este tiempo.

En el capítulo sobre “Coser y Pegar” expusimos que utilizar

Post-It es menos grave, por lo tanto quien utiliza Post-It

para marcar en un libro el lugar donde estaba leyendo

tiene permitido despegarlos, siempre y cuando lleva pegado

en ese lugar menos de seis meses.

Dos objetos que están pegados entre sí y no se puede

utilizarlos hasta que los despegue, se permite despegarlos,

inclusive cuando estuvieron pegados por mucho tiempo.

Esta es la razón por la que expusimos anteriormente que se

permiten despegar las etiquetas de las prendas cuando

normalmente las personas no estarían dispuestas a usarlas

así.

Por esta razón se permite despegar una curita del papel

que protege su pegamento.

בפרק הקודם הארכנו לגבי תפירה לזמן והעלינו להחמיר ולגבי קריעת תפירה לזמן הבאנו 180

ר הרב יוסף טוויל שליט''א להחמיר גם בזה, אך הוספנו שם דמ''מ מחלוקת אחרונים ושדעת מו''

להסיר הדבקה שנעשתה לזמן שרי מפני שמשמע במג''א )ש''מ סקי''ח( דקיל טפי, ע''ש באורך. ואף

שיש מקום להתיר כל שלא היה שם במשך ו' חדשים, מ''מ נראה כמו שכתבנו.

Avi Ezri CORTAR RECORTAR Y

DESCOSER

86

Así también se permite despegar una cinta adhesiva que

impide abrir una caja o despegar los flecos superiores de

una caja de cereal.

BERAJÁ Y HATZLAJÁ

DEL TOREM Y SU

FAMILÍA

LEILUY NISHMAT

SAMUEL BEN CELIA

RAMÓN RAJAMIM BEN

MERI MIRIAM

BERAJÁ Y HATZLAJÁ

DANIEL JAIM BETTECH Y

FAMILIA Y SOCIOS

BERAJÁ Y HATZLAJÁ

ARIEL ROMANO Y

FAMILÍA

LEILUY NISHMAT

RAFAEL NISSIM BEN

MARY

SIAHOU JAIM BEN SARA

BERAJÁ

HATZLAJÁ

MOISES GUINDI Y

FAMILIA

LEILUY

NISHMAT

EZRA BEN LETIFE

BERAJÁ

HATZLAJÁ

ALBERTO Y

RAQUEL HANONO

REFÚA SHELEMÁ

SHMUEL BEN JAIM

ABRAHAM

Dudas y comentarios

Arie Franco: ariefranco@gmail.com

Marcos Cattan: mccattan@gmail.com

LEILUY NISHMAT

LEÓN ARIE BEN LETIFE

CECILIA BAT AMELIA

Jabrutot para hombres

Shabat בעיון

AVI EZRI

Lunes a Viernes

8:30 a 9:30 a.m.

YESHIVA DE TECA

Domingo a Jueves

7:45 a 9:00 p.m.

Clases para mujeres

AVI EZRI

Seneca #123

Martes 11:30 a.m.

YESHIVA DE TECA

Blvd. de la Luz #23

Martes 6:45 p.m.

Descarga el primer y segundo tomo en:

www.sqa.mx/tora

Favor de no transportarlo en la vía pública en Shabat

Requiere Guenizá