CCCooouuutttuuummmeeesss AAAlllgggééérrriiieeennnnnneeesss

Erets Israel 5772 Abraham Zitoun

IHJHIHJHIHJHIHJHIHJ

IHJHIHJHIHJHIHJHIHJ

2

3

4

Veille de ראש חודש On a l'habitude de plonger dans la veilleuse d'huile en l'honneur de Roch H'odech, des bijoux en or, pour rappeler le geste des femmes dans le désert lors de la construction du Michkane, dont Roch H'odesh Nissan est l'époque de son inauguration. i ג'זה השלחן ג Certains s'abstiennent de consommer de la Matsa à partir de Roch H'odech Nissan. למודי ה ' D'autres ne mangent pas d'olives noires tout le mois de Nissan, pour se rappeler de la sortie d'egypte. Les olives noires ayant une vertu de provoquer l'oubli.

ברכת האילנותIl est mieux d'accomplir cette Mitsva pendant le mois de Nissan, et spécialement pendant H'ol Hamoed (חוקת הפסח). Dans tous les cas, le premier jour de Roch H'odech YIAR est considéré faisant partie du mois de Nissan. ויגש אליהו בשם חסד לאלפים Si on se trouve à plusieurs, un seul récitera et les autres répondront Mais celui qui veut réciter soi-même a le droit .הגדת אהבת הקדמונים מרבי עמראן צבאן מגרדאייא בשם פתח הדביר, אליהו ויגש

ג'ן גזה השלח

Hachkabote et Tsidouk Hadine pendant Nissan Le Rav David KALIFA דרכי דוד za"l, trouve l'origine dans le Zohar, parachate BALAK, qu'il faut se rappeler des disparus les mois de Nissan et Tichri. עיין כף החיים

י והספר הזכירה'פלאג Les juifs d'Algérie en général, disent le Sadok Hadine. Il en est de même pour les 4 Chabbat qui précèdent Pessah'.ג שמביא בפירושו ויגש אליהו דעתו של הרב באר הטיב 'זה השלחן ג . יכין ובועז

ל"בשם מהרי

La coutume à Alger est de dire le Sadok Hadine, tout le mois de Nissan et même le Chabbat Hagadol qui tombe la veille de Pessah'. ץ"הרשב Les originaires de Constantine, ne récitent pas les HACHKABOTE pendant tout le mois de Nissan, à partir de Roch H'odech, en s'appuyant sur l'avis du Béer Hetev, qui prend sa source dans le Levouch et le H'ok Yaakov. Enfin, c'est l'avis du Rav Peri Sadik, maître de Rabbi Yehoudah Ayache, de s'appuyer sur le Choulh'ane Arouh' pour réciter le second jour de Yom Tov le Sadok Hadine. ת בית יהודה"יל בסוף שו'מנהגי ארג

5

Chabbat Hagadol De même, pendant ce Chabbat, on a prit l'habitude de réviser la Hagada en la chantant d’Avadim Hayinou, jusqu'au Hallel. הרב פרי צדיק, א''הרד Les originaires du Mzab s'arrêtent à ויקח עמרם לכפר על כל עוונותינו - Pourquoi appelle-t-on Chabbat Hagadol ? Le Rav David ASHKENAZI za"l explique : Le premier jour de Pessah', qui est un Yom Tov, est appelé dans la Torah, CHABBAT, comme il est écrit : « ET VOUS COMPTEREZ POUR VOUS LE LENDEMAIN DU CHABBAT. » On parle ici de compter le Omer. Mais ce Chabbat là est appelé petit, car Yom Tov passe toujours après Chabbat (du fait qu'un Chabbat normal est l'alliance avec son peuple, et la reconnaissance de la création du monde par D'...). Et ainsi afin de différencier le Chabbat, de ce Yom Tov appelé Chabbat pour cette occasion, on appelle le Chabbat qui précède Pessah', le Grand Chabbat. קרית חנה דוד

Recherche du חמץ Un endeuillé le 14 Nissan (durant les 7 premiers jours) est dispensé de la bédika. Mais d'autres la feront à sa place. י בשם הבית יהודה''ברכ Il est bien de se laver les mains sans réciter de bérah'a avant la Bédika. גיאנסיה. רבי י On a l'habitude de prononcer Kal, tout comme Kal Nidré, dans le sens du verset, Kal Atsmotaï et c'est l'ancienne coutume. Cependant, nombreux prononcent Kol. Ce n'est pas une faute, et il est préférable de se concentrer sur l'annulation du H'amets, ainsi que sur l'annulation de la fierté et de l'orgueil, plutôt que de vexer quelqu'un sur un point de grammaire. לפי פסח מעובין Rabbi H'ayim Tolédano, contemporain de Rabbi Yossef Messas za'l, critique ceux qui prononce Kal. Il se rapporte au Livre de Daniel, dans laquelle la partie araméenne ne contient que des Kol. Il conclut que le principal étant de prier "son cœur dirigé vers le Ciel". On ne dit pas le mot H'amiya חמיעא (H'amess), comme certains ont l'habitude (le H"IDA), car H'amira, levain, inclut et le H'amess (levain en tant que pétrin) et le Seor (levain en tant que fermentation) ל'' זצ גיינסיאה יוסףקיצור מורה דרך מהרב Le maître de maison peut déléguer à sa femme, à ses enfants ou à un envoyé, l'autorisation de brûler le H'amets. אשר לדוד מועטי

6

La coutume de manger des grillades est citée dans Zé Hachoulh'ane Guedj. La raison est peut être que c'est un souvenir du sacrifice de Pessah' que l'on consommait à l'époque du Temple. Du fait de l'interdit de cette pratique aujourd'hui, le Temple détruit, cette coutume est un rappel du sacrifice. Simon Darmon dans son Livre des coutumes d'Algérie rapporte la même explication, au nom de son Rav, Rabbi Yehouda Cohen Solal za"l. A Oran et Tlemcen, ainsi qu'à Debdou on mange de la viande de tête. עדן מקדם

Le maître de maison prend une bougie allumée et récite

ִמְצֹוָתיו נּו ּבְ ׁשָ ר ִקּדְ ה ְיֹהָוה ֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלם ֲאׁשֶ רּוְך ַאּתָ ּבָיעּור ָחֵמץ נּו ַעל ּבִ :ְוִצּוָ

Après la recherche, on se réunit au salon et le maître de maison dit:

א ִבְרׁשּוִתי ְדָלאכָּ יהּ ל ֲחִמיָרא ְדִאיּכָ יּה ִלב ֲחִזּתֵ ל טיּוְדָלא ִבַעְרּתֵַעְפָרא ְדַאְרָעא :ְוֶלֱהֵוי ּכְ

Le lendemain après avoir brulé le h'amess, on dit :

יּה יּה ְדִבַעְרּתֵ יּה ּוְדָלא ֲחִזּתֵ א ִבְרׁשּוִתי ַדֲחִזּתֵ ל ֲחִמיָרא ְדִאיּכָ ּכָטּוְדָלא ִבעַ יּה ִלּבָ ַעְפָרא ְדַאְרָעאיֵ ְרּתֵ :ל ְוֶלֱהֵוי ּכְ

Certains ont suivi l'habitude du H'ida est de réciter trois fois de suite chacune des formules précédentes.

7

Jeûne des Ainés Le Kaf Hah'ayim témoigne au nom du Masseat Benyamine, qu'ils ont l'habitude de permettre aux aînés de venir à ces repas d'étude (Sioum), même s'ils n'ont pas étudié le Traité dont il est question, ils se joignent à un repas de Mitsva. Et l'avis du Ben Ich H'ay est que l'aîné peut y aller s'il sait au moins de quoi parle l'étude. Le mieux étant que ce soit le Rav lui-même qui explique aux aînés présents le sujet de l'étude. פרחי כהונה Le Rav Elyahou Guedj za"l dans son commentaire sur Zé Hachoulh'ane indique que l'aîné doit nécessairement connaître le sujet de l'étude. Rabbi Yossef Messas המכ"אוצ tend à ne pas obliger du tout de jeûner, après que ce jeûne n'est pas du tout une obligation de la gmara.

Veille de פסח On ne lit pas Mizmor Létoda à רבי יוסף גיאנסיה .שחרית Et c'est là le minhag général d'Erets Israel et d'Afrique du Nord. Dans la ville d'Alger on a l'habitude de travailler la veille de Pessah' jusqu'a Midi. Mais dans tous les cas, mon maître (Rabbi Y.SERROR za"l) avait l'habitude de se couper les cheveux la première partie de Midi (c'est à dire, les six heures qui précèdent le Midi), et même avancer au 13 Nissan. יל'מנהגי ארג Dans le cas ou une personne est affairée pour le compte de la communauté, c'est permis, mais d'une façon pudique. Le Rav Abraham ENKAOUA za"l permet de se faire couper les cheveux après Midi dans certains cas, au nom du H'ok Yaakob. 'למודי ה Il en est de même pour se couper les ongles. Cela est permis si on n'a pas pu avant Midi, étant donné que certains permettent de se couper les ongles pendant H'ol Hamoed (bien qu'il soit interdit de se raser) אנקווה בשם אליה רבה' למודי ה Avant Arbit, il préparera le plateau pour qu'il soit prêt dés le retour du maître de maison de suite après Arbit ר'לגיאהגדת . Ainsi que les sièges et la table, pour commencer le Seder de Pessah' le plus tôt possible, afin que les enfants soient réveillés et puissent poser les questions de Ma Nichtana. Commencer tard signifie que les enfants ne pourront pas participer à cette nuit si sainte. חוקת הפסח Il est intéressant de constater qu'un grand Rav et possek comme Rabbi Abraham Enkaoua za'l, emploie le terme de coutume d'ignares, d'ignorant, en ce qui concerne de séparer les Matsote du Seder par des voiles. חוקת הפסח

8

Si on a oublié de préparer l'eau salée (ou vinaigre) avant l'entrée de Yom Tov, on versera l'eau et le sel après. חוקת הפסח אנקווה On mange des fruits, légumes, œufs, poissons et viande la veille de Pessah'. Mais non à satiété. למודי ה' En revenant d'Arbit, on revêt le Kittel (ou djéllaba). חוקת הפסח A Constantine et dans le Mzab, on appelle le H'arosset : Leïlik ou Heilik. זבד טוב- ויקח עמרם

On cuit le Zéroa /l'os (dans le Rmo ou Kâ) puis on le fait rôtir. On a l'habitude de manger le Z'roa le lendemain du Seder ainsi que l'œuf (en h'oul, le second jour). Certains donnent l'œuf à l'aîné de la famille pendant le repas du Seder. רבי יוסף גיאנסיה Plusieurs familles (pas seulement d'origine algérienne) ont l'habitude de passer le Seder sur une table basse.

9

La quantité d'un œuf (kazayit) se situe entre 11 gr (Rav E. Zini) pour les plus malades et 20 gr pour tout le monde.

כזית מצה שמורה

עבודת יד מצה דקה

כדי אכילת רביעית פרס

רב מרדכי אליהו ל"זצ

גרם27

גרם 86

דקות 4

רב עובדיה יוסף

א"שליט

גרם 27

גרם 81

דקות7.5/6

רב שלום משאש

ל"זצ

גרם 30

גרם90

דקות 6

רב ציון אבא ל"שאול זצ

גרם 20

גרם 86

דקות 6/4

רב מאיר מאזוז

א"שליט

גרם 20

38מצה עבה גרם

גרם 86.4

דקות7/8

כאל פרץ רב מי א"שליט

גרם 20

גרם 86.4

דקות 6

10

ֶדר ֶדרִסיָמֵני ַהּסֵ ִסיָמֵני ַהּסֵ

שׁ שׁ ַקּדֵ ס, , וְּרַחץוְּרַחץ, , ַקּדֵ ְרּפַ סּכַ ְרּפַ יד, , ַיַחץַיַחץ, , ּכַ ידַמּגִ ה, , ָרְחָצהָרְחָצה, , ַמּגִ המֹוִציא ַמּצָ , , מֹוִציא ַמּצְָלָחן עֹוֵרךְ , , ּכֹוֵרךְ ּכֹוֵרךְ ,,ָמרֹורָמרֹור ְלָחן עֹוֵרךְ ׁשֻ ֵרךְ , , ָצפוּןָצפוּן, , ׁשֻ ֵרךְ ּבָ ל, , ּבָ לַהּלֵ ::ִנְרָצהִנְרָצה, , ַהּלֵ

On a l'habitude avant chaque étape de l'appeler par son titre. Exemple : avant de réciter le Kiddouch, on dira Kaddech Oureh'ats ensemble. Rabbi Yossef Rénassia.

קדש En rentrant de la synagogue, le chef de famille se tient à côté de sa place et dit Zé Hachoulh'ane Acher Lifné Hachem מאמר חמץ, ץ"רשב

'זה השלחן אשר לפני ה

La grande majorité des juifs d'Afrique du Nord répondent ברוך הוא וברוך שמו à toutes les bérah'ote comme l'avis de Maran le Choulh'ane Arouh'. Il récitera aussi la bérah'a des fleurs mises à table.

רּוךְ רּוךְ ּבָ ה ְיֹהָוה ּבָ ה ְיֹהָוהַאּתָ ָשִמים, , ֶמֶלְך ָהעֹוָלם ֶמֶלְך ָהעֹוָלםֱאלֵֹהינוּ ֱאלֵֹהינוּ , , ַאּתָ ָשִמיםּבֹוֵרא ָעֵצי ּבְ ::ּבֹוֵרא ָעֵצי ּבְ On prendra soin de couvrir le plateau du Seder à chaque fois qu'on lève les coupes. Afin que les Matsote ne se sentent pas humiliées. Effectivement, le blé précède, dans l'ordre d'importance, les fruits de la vigne, comme on le voit dans le verset de la Torah. Chacun lève son verre de la main droite d'au moins 10 centimètres ע"שו ou à la hauteur de la poitrine שער המצוות même les femmes qui chez nous ont l'habitude de rester assises lors du Kiddouch. Pour boire le vin du Kiddouch il faudra s'asseoir et ne pas rester debout. שער הכוונות On doit réciter le Kiddouch lorsqu'il fait nuit, à la tombée des étoiles.

11

On n'oubliera pas de couper les verres avant d'entamer le Kiddouch. Nous avons l'habitude de réciter en même temps que le maître de maison le Kiddouch, sauf les bérah'ote, que lui seul dira, en pensant à rendre quitte tous ceux qui sont présents, famille et invités inclus. Cette loi est valable pour toutes les bérah'ote du Seder. On récitera la bérah'a Chéhéh'éyanou après la bérah'a du kiddouch, qu'il y ait un fruit nouveau à table ou pas. בית הבחירה חמוי Si on oublie de s'accouder pour boire les 4 coupes de vin, il n'est pas besoin de recommencer en s'accoudant. י''ברכ Les juifs du Mzab (Guerdaya et Sidi bou sada) récitent comme les Djerbiens, le long Kidouch et consomment 5 coupes de vin et non 4 . ויקח עמרם

יהיו לרצון יהיו לרצון . . ויהי נועם יהוה אלהינו עלינו ומעשי ידינו כוננה ומעשי ידינו כוננהוויהי נועם יהוה אלהינו עלינו ומעשי ידינו כוננה ומעשי ידינו כוננהו ..אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואליאמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגואלי

ואין ואין , , מתחילת הקידוש מגביהים את הכוס ולא נהגנו לשיר שלום עליכם בפסח שחל בשבתמתחילת הקידוש מגביהים את הכוס ולא נהגנו לשיר שלום עליכם בפסח שחל בשבת

. . קפידא בזהקפידא בזה

12

שבת שלום שבת מקודששבת שלום שבת מקודשי יֹוםיֹום ִ ׁשּ ִ יַהׁשּ ִ ׁשּ ִ ַמִים ְוָהָאֶרץ ְוָכל־ ְצָבָאם: : ַהׁשּ ָ ַמִים ְוָהָאֶרץ ְוָכל־ ְצָבָאםַוְיֻכּלּו ַהׁשּ ָ ִביִעי ְמַלאְכּתֹו : : ַוְיֻכּלּו ַהׁשּ ְ ּיֹום ַהׁשּ ִביִעי ְמַלאְכּתֹו ַוְיַכל ֱאלִֹהים ּבַ ְ ּיֹום ַהׁשּ ַוְיַכל ֱאלִֹהים ּבַ

ה ר ָעׂשָ הֲאׁשֶ ר ָעׂשָ ה, , ֲאׁשֶ ר ָעׂשָ ל־ְמַלאְכּתֹו ֲאׁשֶ ִביִעי ִמּכָ ְ ּיֹום ַהׁשּ ּבֹת ּבַ ׁשְ הַוּיִ ר ָעׂשָ ל־ְמַלאְכּתֹו ֲאׁשֶ ִביִעי ִמּכָ ְ ּיֹום ַהׁשּ ּבֹת ּבַ ׁשְ ַוְיָבֶרְך ֱאלִֹהים ֶאת־יֹום ַוְיָבֶרְך ֱאלִֹהים ֶאת־יֹום : : ַוּיִׁש ֹאתוֹ ִביִעי ַוְיַקּדֵ ְ ׁש ֹאתוֹ ַהׁשּ ִביִעי ַוְיַקּדֵ ְ ָרא ֱאלִֹהים ַלֲעׂשֹות, , ַהׁשּ ר־ ּבָ ל־ְמַלאְכּתֹו ֲאׁשֶ ַבת ִמּכָ י בֹו ׁשָ ָרא ֱאלִֹהים ַלֲעׂשֹותּכִ ר־ ּבָ ל־ְמַלאְכּתֹו ֲאׁשֶ ַבת ִמּכָ י בֹו ׁשָ ::ּכִ

ה הֵאּלֶ ְקְראּו ֹאָתם , , מֹוֲעֵדי ְיֹהָוה ִמְקָרֵאי ֹקֶדׁש מֹוֲעֵדי ְיֹהָוה ִמְקָרֵאי ֹקֶדׁש ֵאּלֶ ר־ּתִ ְקְראּו ֹאָתם ֲאׁשֶ ר־ּתִ ֲאׁשֶמֹוֲעָדם מֹוֲעָדםּבְ ::ּבְ

ים . . ַסְבֵרי ָמָרָנןַסְבֵרי ָמָרָנן ים ְלַחּיִ .. ְלַחּיִ

רּוךְ רּוךְ ּבָ ה ְיֹהָוה ּבָ ה ְיֹהָוהַאּתָ ִרי הַ , , ֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלםֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלם, , ַאּתָ ִרי הַ ּבֹוֵרא ּפְ ::ֶפןֶפןגֶּ גֶּ ּבֹוֵרא ּפְ

רּוךְ רּוךְ ּבָ ה ְיֹהָוה ּבָ ה ְיֹהָוהַאּתָ ל־ָעם, , ֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלםֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלם, , ַאּתָ נּו ִמּכָ ַחר ּבָ ֽ ר ּבָ ל־ָעםֲאׁשֶ נּו ִמּכָ ַחר ּבָ ֽ ר ּבָ ְורֹוְמָמנּו ְורֹוְמָמנּו . . ֲאׁשֶל־ ָלׁשֹון ל־ ָלׁשֹוןִמּכָ ִמְצֹוָתיו. . ִמּכָ נּו ּבְ ׁשָ ִמְצֹוָתיוְוִקּדְ נּו ּבְ ׁשָ ַאֲהָבה. . ְוִקּדְ ן ָלנּו ְיֹהָוה ֱאלֵֹהינּו ּבְ ּתֵ ַאֲהָבהַוּתִ ן ָלנּו ְיֹהָוה ֱאלֵֹהינּו ּבְ ּתֵ תֹות ((. . ַוּתִ ּבָ תֹות ׁשַ ּבָ ׁשַ

ְמָחה))ִלְמנּוָחה וּ ִלְמנּוָחה וּ ְמָחה מֹוֲעִדים ְלׂשִ ים. . מֹוֲעִדים ְלׂשִ יםַחּגִ ׂשֹוןַחּגִ ים ְלׂשָ ׂשֹון ּוְזַמּנִ ים ְלׂשָ ת ַהזֶּה ְוֶאת יֹום((ֶאת יֹום ֶאת יֹום . . ּוְזַמּנִ ּבָ ַ ת ַהזֶּה ְוֶאת יֹוםַהׁשּ ּבָ ַ ))ַהׁשּּצֹות ַהזֶּה ּצֹות ַהזֶּהַחג ַהּמַ ַאֲהָבה . . ְזַמן ֵחרּוֵתנוּ ְזַמן ֵחרּוֵתנוּ . . ֶאת יֹום טֹוב ִמְקָרא ֹקֶדׁש ַהזֶּהֶאת יֹום טֹוב ִמְקָרא ֹקֶדׁש ַהזֶּה. . ַחג ַהּמַ ַאֲהָבה ּבְ ּבְ

ל . . זֵֶכר ִליִציַאת ִמְצַרִיםזֵֶכר ִליִציַאת ִמְצַרִים. . ִמְקָרא ֹקֶדׁש ִמְקָרא ֹקֶדׁש ּתָ ִמּכָ ׁשְ י ָבנּו ָבַחְרּתָ ְואֹוָתנּו ִקּדַ ל ּכִ ּתָ ִמּכָ ׁשְ י ָבנּו ָבַחְרּתָ ְואֹוָתנּו ִקּדַ ּכִי יָהַעּמִ תֹות וּ . (. (םםָהַעּמִ ּבָ תֹות וּ ׁשַ ּבָ ָך ))ׁשַ ָך מֹוֲעֵדי ָקְדׁשְ ַאֲהָבה ּוְבָרצֹון(( מֹוֲעֵדי ָקְדׁשְ ַאֲהָבה ּוְבָרצֹוןּבְ נוּ ))ּבְ ׂשֹון ִהְנַחְלּתָ ְמָחה ּוְבׂשָ ׂשִ נוּ ּבְ ׂשֹון ִהְנַחְלּתָ ְמָחה ּוְבׂשָ ׂשִ . . ּבְ

ה ְיֹהָוה רּוְך ַאּתָ ה ְיֹהָוהּבָ רּוְך ַאּתָ ׁש , , ּבָ ׁש ְמַקּדֵ ת וְ ((ְמַקּדֵ ּבָ ַ ת וְ ַהׁשּ ּבָ ַ ים))ַהׁשּ ַמּנִ ָרֵאל ְוַהזְּ ים ִיׂשְ ַמּנִ ָרֵאל ְוַהזְּ :: ִיׂשְ

SSii cc''eesstt uunn MMoottssaaéé CChhaabbbbaatt oonn rraajjoouuttee aavvaanntt CChhééhhééhh''ééyyaannoouu

ה רּוְך ַאּתָ ה ּבָ רּוְך ַאּתָ ::ּבֹוֵרא ְמאֹוֵרי ָהֵאׁש ּבֹוֵרא ְמאֹוֵרי ָהֵאׁש , , ֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלםֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלם, , ְיֹהָוהְיֹהָוהּבָרּוךְ רּוךְ ּבָ ה ְיֹהָוה ּבָ ה ְיֹהָוהַאּתָ ין ֹקֶדׁש ְלחֹול, , ֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלםֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלם, , ַאּתָ יל ּבֵ ְבּדִ ין ֹקֶדׁש ְלחֹולַהּמַ יל ּבֵ ְבּדִ ךְ . . ַהּמַ ךְ ּוֵבין אֹור ְלחֹוׁשֶ . . ּוֵבין אֹור ְלחֹוׁשֶ

ים ָרֵאל ָלַעּמִ יםּוֵבין ִיׂשְ ָרֵאל ָלַעּמִ ה. . ּוֵבין ִיׂשְ ֲעׂשֶ ת ְיֵמי ַהּמַ ׁשֶ ִביִעי ְלׁשֵ ְ הּוֵבין יֹום ַהׁשּ ֲעׂשֶ ת ְיֵמי ַהּמַ ׁשֶ ִביִעי ְלׁשֵ ְ ת . . ּוֵבין יֹום ַהׁשּ ַ ת ִלְקֻדׁשּ ּבָ ת ׁשַ ַ ין ְקֻדׁשּ ת ּבֵ ַ ת ִלְקֻדׁשּ ּבָ ת ׁשַ ַ ין ְקֻדׁשּ ּבְֵלּתָ ְלּתָ יֹום טֹוב ִהְבּדַ ּתָ . . יֹום טֹוב ִהְבּדַ ׁשְ ה ִהְקּדַ ֲעׂשֶ ת ְיֵמי ַהּמַ ׁשֶ ֵ ִביִעי ִמׁשּ ְ ּתָ ְוֶאת יֹום ַהׁשּ ׁשְ ה ִהְקּדַ ֲעׂשֶ ת ְיֵמי ַהּמַ ׁשֶ ֵ ִביִעי ִמׁשּ ְ ּתָ . . ְוֶאת יֹום ַהׁשּ ׁשְ ְלּתָ ְוִהְקּדַ ּתָ ְוִהְבּדַ ׁשְ ְלּתָ ְוִהְקּדַ ְוִהְבּדַ

ָתךְ ָ ְקֻדׁשּ ָרֵאל ּבִ ָך ִיׂשְ ָתךְ ֶאת ַעּמְ ָ ְקֻדׁשּ ָרֵאל ּבִ ָך ִיׂשְ ה ְיֹהָוה. . ֶאת ַעּמְ רּוְך ַאּתָ ה ְיֹהָוהּבָ רּוְך ַאּתָ ין ֹקֶדׁש ְלֹקֶד , , ּבָ יל ּבֵ ְבּדִ ין ֹקֶדׁש ְלֹקֶד ַהּמַ יל ּבֵ ְבּדִ ::ׁש ׁש ַהּמַ

ה ְיֹהָוה רּוְך ַאּתָ ה ְיֹהָוהּבָ רּוְך ַאּתָ יָענּו , , ֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלםֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלם, , ּבָ ָמנּו ְוִהּגִ ֶהֱחָינּו ְוִקּיְ יָענּו ׁשֶ ָמנּו ְוִהּגִ ֶהֱחָינּו ְוִקּיְ ׁשֶַמן ַהזֶּה ַמן ַהזֶּהַלזְּ ::ַלזְּ

On s'assoit et on boit accoudé 1 réviit soit 86 cl ou au moins 1 log (soit le contenu d'une joue).

13

OUREH"ASS ורחץורחץורחץורחץ Choulh'ane Arouh' : 473-3 Il se lave les mains pour le premier Tiboul, sans réciter de bérah'a On s'efforcera de ne pas parler. Mais si on s'interrompt entre le lavage des mains et la suite, on ne sera pas obligé de recommencer à se laver les mains. La raison pour laquelle on se lave les mains à ce moment sans prononcer de bérah'a, est que ce lavage est destiné au Karpass. D'après la Halah'a, pour toute consommation d'un aliment qui se trempe dans un liquide, on doit auparavant se laver les mains sans réciter de bérah'a. מטה יהודה, ע"ש On se lave les mains de la même façon que pour le lavage précédent le Motsi. מטה יוסף

Il est permis de parler, si cela concerne une Mitsva, tant que les mains ne sont pas essuyées. Il n'est pas besoin de faire une autre Nétila si l'on veut manger des desserts à la fin du repas, car le lavage du Motsi inclue tous les lavages suivant concernant les aliments ou boissons. ז''הרדב

14

KARPASS כרפס

Choulh'ane Arouh' : 473-3 On prend moins d'un Kazaït du Karpass, puis le trempe dans du vinaigre et récite Borè Peri Haadama. Après l'avoir mangé, il ne fera pas de bérah'a.

On prend alors un morceau de céleri, certains prenaient du persil.חוקת הפסח inférieur à un Kazaït, que l'on trempera dans l'eau salée ou le vinaigre ou dans le H'arossete. ( ם"ויקח עמרם בשם רמב. דרך עץ חיים אלאשקר ) - Tlemcen et Guerdaïa. On trempe le Karpass dans l'eau salée ou le vinaigre, avant de réciter la bérah'a, en le prenant de la main droite. C'est toujours la main droite qui prend le produit sur lequel on récite une bérah'a. On a l'habitude de le tremper dans l'eau vinaigrée et non dans le h'arossete. ע''ש, ר''טו, ש''רא, ת''ר ם''רמב, ע גאון''ר , On prononce alors la bérah'a Bore Peri Haadama, en pensant que cette Berah'a nous dispensera de la réciter une nouvelle fois sur le Marror.

ה ְיֹהָוה רּוְך ַאּתָ ה ְיֹהָוהּבָ רּוְך ַאּתָ ִרי ָהֲאָדָמה, , ֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלםֱאלֵֹהינּו ֶמֶלְך ָהעֹוָלם, , ּבָ ִרי ָהֲאָדָמהּבֹוֵרא ּפְ ::ּבֹוֵרא ּפְ Nous avons prit l'habitude de ne pas s'accouder sur la gauche lors de la consommation du Karpass. הסוד"י עפ"ברכ Si on consomme plus d'un Kazaït de Karpass, on ne sera pas obligé de réciter la bérah'a hah'arona. א''שבח פסח בשם מ On doit laisser toujours un peu de Karpass dans le plateau, afin que celui-ci reste complet. זכרנו לחיים Si on ne trouve pas de Karpass, on prend alors du Marror sur lequel on récite 2 bérah'ote :Boré Péri Haadama - Al Ah'ilate Marror Après la Hagada, on consommera normalement la Matsa, et lorsqu'on arrivera au Marror, on le trempera dans le H'arossete mais sans réciter de bérah'a.

15

YAHA'SS יחץיחץיחץיחץ Choulh'ane Arouh': 473-3 Il prend alors la Massa du milieu, et la coupe en deux. Il donne le demi à un des attablés pour la garder comme Afikomene en la mettant sous la nappe, tandis que la seconde moitié (plus petite) est remise entre les deux Massote (du plateau). Le chef de famille pose dans sa main gauche la Massa du milieu et la fend en deux. Certains ont l'habitude de réciter à ce moment quelques mots en judéo-arabe (Hakda Ksoem) qui n'est autre que la traduction de : " C'est ainsi que D'... fendit la mer... ". Voici quelques versions :

ַדא . ּו ֶמנּו וֶלאד 'ּוֶכְרג, ַאלַלא ְלּבַחר ַעַלא ַאְטנַאׁש ֶאְטִריקְקסֹאםַהּכְ ִיׂשָרֵאל פליביס

ק ַאלַלה ֶאְלּבַחר ַעַלא ַאְטנַאׁש ֶאן ְטִריק. ַדה ׁשַ ּו 'ּוֶכְרג, ּוֶדְכלּו ִפיַה אּוֶלד ִיׂשָרֵאל, ַהּכְ ִמיןֶמננּו ַסאְלִמין ַעאלְ

.ים ויצאו ממנו בני ישראל ביבשהעב קר''את הים לי' כך קרע ה

Ainsi Hachem a fendu la Mer en 12 parts et sont sortis de là les enfants d'Israël à pieds secs.

Le plus petit morceau sera replacé entre les deux Matsote entières du plateau, tandis que l'autre morceau sera caché sous la nappe (certains le prennent sur les épaules, en mimant de partir avec, pour représenter les gestes que firent nos ancêtres lors de la sortie d'Egypte.) On la cache sous la nappe pour symboliser le temps de la Délivrance qui est caché, étant donné que sa consommation se rapporte à celle du Léviathan au Monde Futur. שבח פסח בשם הטור ברקת Il existe une coutume de la voler en happant, pour étonner les enfants. Cette habitude est inscrite dans la Guémara même !! Certains (le père ou un des enfants) se lèvent à ce moment en enveloppant la partie cachée de l'Afikomene dans une serviette, qu'il place sur l'épaule, et prenant un bâton, marchent en signe de sortir d'exil. C'est une coutume répandue dans

16

plusieurs communautés, du Maroc jusqu'en Turquie ! Il dit alors, après avoir posé des questions à sa famille sur son étrange coutume, en partant : (רינה .רבי יוסף גיאנסיה (וישועה

זכר לאבותינו שיצאו ממצרים ומשארותם צרורות בשמלותם

רבי יוסף גיאנסיה .על שכמם

Et on répond : לשנה הבאה כולנו בירושלים Ou :

נעליכם ברגליכם , חגוריםםמותניכ, וככה תאכלו אותו ינה וישועה בשם ר( .'פסח הוא לה, ואכלתם אותו בחפזון, ומקלכם בידכם

)פסח מעובין

17

MAGUID מגידמגידמגידמגיד Choulh'ane Arouh' : 472-13 C'est une Mitsva de distribuer aux enfants des noix et des noisettes afin qu'ils s'en étonnent et posent des questions. Certains ne ferment pas leur porte durant tout le Seder. Choulh'ane Arouh' : 473-3 Il lève alors le plateau où sont posées les Matsote et dit : Ha Lah'ma Ania jusqu'a Ma Nichtana. Il ordonne alors d'enlever le plateau et de le placer à la fin de la table, comme si le Seder était fini, afin que les enfants s'étonnent et posent des questions. Les femmes doivent aussi lire la Haggadah, si ce n'est de l'écouter. Il en est de même pour les aveugles. Nous avons l'habitude de prendre le plateau du Seder et de le faire tourner TROIS FOIS au dessus de la tête des convives. Le plateau sera découvert, comme tout le reste du Seder, le temps qu'on récite la Haggadah (sauf lorsqu'on lève les coupes de vin). Cette coutume rappelle la nuée qui protégeait le Peuple d'Israël lors de la sortie d'egypte. On signifie aussi que le peuple se place sous le joug des Mitsvote. Nous levons le plateau avec tout ce qu'il contient, d'autres enlèvent du plateau, l'oeuf et l'os, puis les replacent après l'avoir fait tourner. ג בשם פסח מעובין והבאר 'זה השלחן ג הטיב

La raison est que l'œuf et l'os symbolisent les différents sacrifices (de la fête – H'aguiga, et de Pessah') on les enlève pour signifier qu'il est interdit de consommer des sacrifices en dehors du Beth Hamikdach. On accompagne ces trois fois d'une phrase instituée par un des Gueonim, au sujet du Midrash qui raconte la sortie d'egypte. הגדה שלמה

אן ֶאְתֹמל ֵני חֹוִרין ַהּיֹום ּכָ ָאה , ָהִיינּו ֲעָבִדים ַהּיֹום ּבְ ָנה ַהּבָ ְלׁשַָאְרָעא) בירושלים הבנויה-בירושלים ( ֵני חֹוִריןּבְ ָרֵאל ּבְ : ְדִיׂשְ

ETMOL HAYINOU ABADIM HAYOME BENE H'ORINE HAYOME KANE LECHANA HABAA BEAR'A DEISRAEL BENE H'ORINE.

Ainsi, la Haggadah commençait par Etmol et non par Ha Lah'ma Ania. D'ailleurs, on retrouve la même coutume pour ces deux passages : passer le plateau au-dessus

18

des têtes trois fois ! C'est la coutume des juifs de Tunisie et du Constantinois, ainsi que de Libye et de quelques algérois. ג'מפי ישמח משה ג Certains ont l'habitude de dire à la place de BEAR'A, lorsqu'ils habitent en Israel, BIROUSHALAYIM, tandis que ceux qui habitent JERUSALEM disent : BIROUSHALAYIM HABENOUYA (La Jérusalem reconstruite). עיין זכור יוסף משאש D'autres (Oran רינה וישועה) récitent la phrase tirée de la Haggadah du RAMBAM :

ְצָר ְבִהילּו ָיָצאנּו ִמּמִ :בני חורין ִיםּבִ

On laisse les Matsote découvertes tout le long de la lecture de la Haggadah jusqu'au passage Véhi Chéamda. חוקת הפסח Le premier passage sera lu une seule fois par le maître de maison. Car c'est à lui que revient le droit d'inviter des personnes au Seder, comme il est dit dans la Haggadah : " Que tout celui qui veuille, boive et mange ", passage qui se trouve dans Ha Lah'ma Ania. הק"אא On enlève le plateau de la table lors de la récitation de Ha Lah'ma Ania, et on le replace juste après avoir fini ce paragraphe. En disant Ha Lah'ma Ania, celui qui lit, lève dans sa main droite la demi Massa du milieu. פרי מגדים, שער הכוונות

ַאְרָעא ְדִמְצַרִים ָהאָהא י ֲאָכלּו ַאְבָהָתָנא ּבְ ַאְרָעא ְדִמְצַרִיםַלְחָמא ַעְנָיא ּדִ י ֲאָכלּו ַאְבָהָתָנא ּבְ ְכִפין ֵיֵתי . . ַלְחָמא ַעְנָיא ּדִ ל ּדִ ְכִפין ֵיֵתי ּכָ ל ּדִ ּכְָצִריְך , , ְוֵיכּולְוֵיכּול ל ּדִ ְצִריְך ּכָ ל ּדִ א ָהָכא. . ֵייֵתי ְוִיְפַסחֵייֵתי ְוִיְפַסחּכָ ּתָ א ָהָכאָהא ׁשַ ּתָ ַאְרָעא . . ָהא ׁשַ ָאה ּבְ ָנה ַהּבָ ַאְרָעא ְלׁשָ ָאה ּבְ ָנה ַהּבָ ְלׁשָ

ָרֵאל ָרֵאלְדִיׂשְ א ָהָכא ַעְבֵדי. . ְדִיׂשְ ּתָ א ָהָכא ַעְבֵדיָהא ׁשַ ּתָ ֵני חֹוִרין. . ָהא ׁשַ ָרֵאל ּבְ ַאְרָעא ְדִיׂשְ ָאה ּבְ ָנה ַהּבָ ֵני חֹוִריןְלׁשָ ָרֵאל ּבְ ַאְרָעא ְדִיׂשְ ָאה ּבְ ָנה ַהּבָ ::ְלׁשָOOnn rreeppllaaccee llaa ddeemmii mmaattssaa eennttrree lleess ddeeuuxx eennttiièèrreess dduu ppllaatteeaauu..

Choulh'ane Arouh' : 473-4 De suite, on coupe le second verre pour que les enfants demandent comment se fait-il que l'on boit la seconde coupe avant le repas. Et si le fils n'a pas de Sagesse, son père lui apprend. S'il n'a pas de fils, c'est sa femme qui lui pose la question, sinon, à lui-même. Et même les Sages se questionnent les uns aux autres Ma Nichtana. Lorsqu'on arrive à Ma Nichtana, le cadet de la famille récite ce passage. C'est en fait l'enfant qui pose les questions au père, qui lui répondra par le troisième passage

19

de la Haggadah : Avadim Hayinou. On doit remplir le second verre et le couper juste avant de réciter Ha Lah'ma Ania. שער הכוונות

ילֹות ַמהַמה ל ַהּלֵ ְיָלה ַהזֶּה ִמּכָ ה ַהּלַ ּנָ ּתַ ׁשְ ילֹותּנִ ל ַהּלֵ ְיָלה ַהזֶּה ִמּכָ ה ַהּלַ ּנָ ּתַ ׁשְ ִלין : : ּנִ ילֹות ֵאין ֲאנּו ְמַטּבְ ָכל ַהּלֵ ּבְ ִלין ׁשֶ ילֹות ֵאין ֲאנּו ְמַטּבְ ָכל ַהּלֵ ּבְ ׁשֶַעם ַאַחת ַעם ַאַחתֲאִפּלּו ּפַ יְ , , ֲאִפּלּו ּפַ יְ ְוַהּלַ י ְפָעִמיםְוַהּלַ ּתֵ י ְפָעִמיםָלה ַהזֶּה ׁשְ ּתֵ ָכל: : ָלה ַהזֶּה ׁשְ ּבְ ָכלׁשֶ ּבְ ילֹות ֲאנּו אֹוְכִלין ׁשֶ ילֹות ֲאנּו אֹוְכִלין ַהּלֵ ַהּלֵ

ה הָחֵמץ אֹו ַמּצָ ה, , ָחֵמץ אֹו ַמּצָ ּלֹו ַמּצָ ְיָלה ַהזֶּה ּכֻ הְוַהּלַ ּלֹו ַמּצָ ְיָלה ַהזֶּה ּכֻ ָכל: : ְוַהּלַ ּבְ ָכלׁשֶ ּבְ ָאר ׁשֶ ילֹות ֲאנּו אֹוְכִלין ׁשְ ָאר ַהּלֵ ילֹות ֲאנּו אֹוְכִלין ׁשְ ַהּלְֵיָלה ַהזֶּה ָמרֹור, , ְיָרקֹותְיָרקֹות ְיָלה ַהזֶּה ָמרֹורְוַהּלַ ָכל: : ְוַהּלַ ּבְ ָכלׁשֶ ּבְ ין ׁשֶ ילֹות ֲאנּו אֹוְכִלין ְוׁשֹוִתין ּבֵ יןַהּלֵ ילֹות ֲאנּו אֹוְכִלין ְוׁשֹוִתין ּבֵ ִבין ַהּלֵ ִבין יֹוׁשְ יֹוׁשְ

ין יןּוֵבין ְמֻסּבִ ין, , ּוֵבין ְמֻסּבִ נּו ְמֻסּבִ ּלָ ְיָלה ַהזֶּה ּכֻ יןְוַהּלַ נּו ְמֻסּבִ ּלָ ְיָלה ַהזֶּה ּכֻ ::ְוַהּלַ Choulh'ane Arouh' : 473-4 Lorsqu'il commence Avadim Hayinou, il repose le plateau devant lui, lit toute la Haggadah jusqu'à Massa (Zo), et la léve pour la montrer à tous les attablés, en signe d'attachement à la Mitsva, ainsi pour le Marror. C'est au père de répondre à son fils aux questions de Ma Nichtana par le paragraphe de Avadim Hayinou "Nous étions esclaves". Entre le premier et second verre, il est permis de boire de l'eau ou du café, voir même de la soupe pour les aînés qui ont continué de jeûner jusqu'au Kiddouch. זכרנו לחיים

On replace le plateau sur la table que l'on dévoile.

ִמְצַרִים ֲעָבִדיםֲעָבִדים ִמְצַרִיםָהִיינּו ְלַפְרֹעה ּבְ ם. . ָהִיינּו ְלַפְרֹעה ּבְ ָ םַוּיֹוִציֵאנּו ְיֹהוה ֱאלֵֹהינּו ִמׁשּ ָ ָיד ֲחָזָקה , , ַוּיֹוִציֵאנּו ְיֹהוה ֱאלֵֹהינּו ִמׁשּ ָיד ֲחָזָקה ּבְ ּבְצְ . . ּוִבְזרֹוַע ְנטּוָיהּוִבְזרֹוַע ְנטּוָיה רּוְך הּוא ֶאת ֲאבֹוֵתינּו ִמּמִ דֹוׁש ּבָ צְ ְוִאּלּו לֹא הֹוִציא ַהּקָ רּוְך הּוא ֶאת ֲאבֹוֵתינּו ִמּמִ דֹוׁש ּבָ , , ַרִיםַרִיםְוִאּלּו לֹא הֹוִציא ַהּקָ

ִדים ָהִיינּו ְלַפְרֹעה ְבִמְצָרִים, , ֲעַדִין ֲאַנְחנּו ּוָבֵנינּו ּוְבֵני ָבֵנינוּ ֲעַדִין ֲאַנְחנּו ּוָבֵנינּו ּוְבֵני ָבֵנינוּ ְעּבָ ִדים ָהִיינּו ְלַפְרֹעה ְבִמְצָרִיםְמׁשֻ ְעּבָ ַוֲאִפּלּו ַוֲאִפּלּו . . ְמׁשֻנּו ֲחָכִמים ּלָ נּו ֲחָכִמיםּכֻ ּלָ נּו ְנבֹוִנים, , ּכֻ ּלָ נּו ְנבֹוִניםּכֻ ּלָ נּו יֹוְדִעים ֶאת ַהּתֹוָרה, , ּכֻ ּלָ נּו יֹוְדִעים ֶאת ַהּתֹוָרהּכֻ ּלָ ר , , ּכֻ ר ִמְצָוה ָעֵלינּו ְלַסּפֵ ִמְצָוה ָעֵלינּו ְלַסּפֵ

יִציַאת ִמְצַרִים יִציַאת ִמְצַרִיםּבִ ה לְ . . ּבִ ְרּבֶ ה לְ ְוָכל ַהּמַ ְרּבֶ חְוָכל ַהּמַ ּבָ יִציַאת ִמְצַרִים ֲהֵרי זֶה ְמׁשֻ ר ּבִ חַסּפֵ ּבָ יִציַאת ִמְצַרִים ֲהֵרי זֶה ְמׁשֻ ר ּבִ ::ַסּפֵ

, אם הילדים קטנים, אולם. כל אחד ואחד קורא בתור שלו לפי סיבוב השולחן, מכאן והילך .טוב שכולם ישירו כמה פיסקאות ביחד

ה הַמֲעׂשֶ י ֱאִליֶעזֶר ַמֲעׂשֶ ִרּבִ י ֱאִליֶעזֶרּבְ ִרּבִ עַ , , ּבְ י ְיהֹוׁשֻ עַ ְוִרּבִ י ְיהֹוׁשֻ ן ֲעַזְרָיה, , ְוִרּבִ י ֶאְלָעָזר ּבֶ ן ֲעַזְרָיהְוִרּבִ י ֶאְלָעָזר ּבֶ י י ְוִרבִּ ְוִרבִּ , , ְוִרּבִי ַטְרפֹון, , ֲעִקיָבאֲעִקיָבא י ַטְרפֹוןְוִרּבִ ְבֵני ְבַרק, , ְוִרּבִ ין ּבִ ָהיּו ְמֻסּבִ ְבֵני ְבַרקׁשֶ ין ּבִ ָהיּו ְמֻסּבִ יִציַאת . . ׁשֶ ִרים ּבִ יִציַאת ְוָהיּו ְמַסּפְ ִרים ּבִ ְוָהיּו ְמַסּפְ

ְיָלה ל אֹותֹו ַהּלַ ְיָלהִמְצַרִים ּכָ ל אֹותֹו ַהּלַ ְמרּו ָלֶהם. . ִמְצַרִים ּכָ אּו ַתְלִמיֵדיֶהם ְוָאֽ ּבָ ְמרּו ָלֶהםַעד ׁשֶ אּו ַתְלִמיֵדיֶהם ְוָאֽ ּבָ יַע , , ַרּבֹוֵתינוּ ַרּבֹוֵתינוּ . . ַעד ׁשֶ יַע ִהּגִ ִהּגִ

20

ְחִרית ל ׁשַ ַמע ׁשֶ ְחִריתְזַמן ְקִריַאת ׁשְ ל ׁשַ ַמע ׁשֶ ::ְזַמן ְקִריַאת ׁשְ

י ֶאלְ ָאַמרָאַמר י ֶאלְ ִרּבִ ן ֲעַזְרָיהִרּבִ ן ֲעַזְרָיהָעָזר ּבֶ ָנה. . ָעָזר ּבֶ ְבִעים ׁשָ ֶבן ׁשִ ָנהֲהֵרי ֲאִני ּכְ ְבִעים ׁשָ ֶבן ׁשִ ְולֹא ָזִכיִתי ְולֹא ָזִכיִתי , , ֲהֵרי ֲאִני ּכְילֹות ּלֵ ָאֵמר ְיִציַאת ִמְצַרִים ּבַ ּתֵ ילֹותׁשֶ ּלֵ ָאֵמר ְיִציַאת ִמְצַרִים ּבַ ּתֵ ן זֹוָמא, , ׁשֶ ּה ּבֶ ָרׁשָ ּדְ ן זֹוָמאַעד ׁשֶ ּה ּבֶ ָרׁשָ ּדְ ֱאַמר, , ַעד ׁשֶ ּנֶ ֱאַמרׁשֶ ּנֶ ְלַמַען ְלַמַען "", , ׁשֶ

יךָ ְזּכֹר ֶאת יֹום ֵצאְתָך ֵמֶאֶרץ ִמְצַרִים ּכֹל ְיֵמי ַחּיֶ יךָ ּתִ ְזּכֹר ֶאת יֹום ֵצאְתָך ֵמֶאֶרץ ִמְצַרִים ּכֹל ְיֵמי ַחּיֶ ִמיםהַ הַ , , ְיֵמי ַחּיֶיךָ ְיֵמי ַחּיֶיךָ ". ". ּתִ ִמיםּיָ ּכֹל ּכֹל . . ּיָילֹות, , ְיֵמי ַחּיֶיךָ ְיֵמי ַחּיֶיךָ ילֹותַהּלֵ יךָ . . ָהעֹוָלם ַהזֶּהָהעֹוָלם ַהזֶּה, , ְיֵמי ַחּיֶיךָ ְיֵמי ַחּיֶיךָ : : ַוֲחָכִמים אֹוְמִריםַוֲחָכִמים אֹוְמִרים. . ַהּלֵ יךָ ּכֹל ְיֵמי ַחּיֶ , , ּכֹל ְיֵמי ַחּיֶ

יחַ ׁשִ יחַ ְלָהִביא ִלימֹות ַהּמָ ׁשִ ::ְלָהִביא ִלימֹות ַהּמָ

רּוךְ רּוךְ ּבָ קֹום ּבָ קֹוםַהּמָ רּוְך הּוא, , ַהּמָ רּוְך הּואּבָ ָרֵאל. . ּבָ ַתן ּתֹוָרה ְלַעּמֹו ִיׂשְ ּנָ רּוְך ׁשֶ ָרֵאלּבָ ַתן ּתֹוָרה ְלַעּמֹו ִיׂשְ ּנָ רּוְך ׁשֶ רּוְך הּוא, , ּבָ רּוְך הּואּבָ . . ּבֶָנֶגד אַ ֶנֶגד אַ ּכְ ָרה תֹוָרהּכְ ּבְ ָעה ָבִנים ּדִ ָרה תֹוָרהְרּבָ ּבְ ָעה ָבִנים ּדִ ע. . ֶאָחד ָחָכםֶאָחד ָחָכם. . ְרּבָ עְוֶאָחד ָרׁשָ ם. . ְוֶאָחד ָרׁשָ םְוֶאָחד ּתָ ְוֶאָחד ְוֶאָחד . . ְוֶאָחד ּתָ

אול ֵאינֹו יֹוֵדַע ִלׁשְ אולׁשֶ ֵאינֹו יֹוֵדַע ִלׁשְ ::ׁשֶ

ה ְיֹהוה "", , ַמה הּוא אֹוֵמרַמה הּוא אֹוֵמר ָחָכםָחָכם ר ִצּוָ ִטים ֲאׁשֶ ּפָ ׁשְ ים ְוַהּמִ ה ְיֹהוה ָמה ָהֵעֹדת ְוַהֻחּקִ ר ִצּוָ ִטים ֲאׁשֶ ּפָ ׁשְ ים ְוַהּמִ ָמה ָהֵעֹדת ְוַהֻחּקִִהְלכֹות? ? " " ֱאלֵֹהינּו ֶאְתֶכםֱאלֵֹהינּו ֶאְתֶכם ה ֱאמֹור לֹו ּכְ ִהְלכֹותַאף ַאּתָ ה ֱאמֹור לֹו ּכְ ַסחַאף ַאּתָ ַסח ַהּפֶ ֵאין ַמְפִטיִרין ַאַחר ֵאין ַמְפִטיִרין ַאַחר , , ַהּפֶ

ַסח ֲאִפיקֹוֶמן ַסח ֲאִפיקֹוֶמןַהּפֶ ::ַהּפֶ

ע עָרׁשָ ּוְלִפי ּוְלִפי . . ָלֶכם ְולֹא לוֹ ָלֶכם ְולֹא לוֹ ? ? " " ָמה ָהֲעבֹוָדה ַהזֹּאת ָלֶכםָמה ָהֲעבֹוָדה ַהזֹּאת ָלֶכם"", , ַמה הּוא אֹוֵמרַמה הּוא אֹוֵמר ָרׁשָָלל הֹוִציא ַעְצמֹו ִמן ַהּכְ ָללׁשֶ הֹוִציא ַעְצמֹו ִמן ַהּכְ ר, , ׁשֶ ִעּקָ ַפר ּבָ רּכָ ִעּקָ ַפר ּבָ יו ֶוֱאמֹור לוֹ . . ּכָ ּנָ ה ַהְקֵהה ֶאת ׁשִ יו ֶוֱאמֹור לוֹ ַאף ַאּתָ ּנָ ה ַהְקֵהה ֶאת ׁשִ , , ַאף ַאּתָ

ה ֲעבּור זֶה ָעׂשָ ה ּבַ ֲעבּור זֶה ָעׂשָ ְצָרִיםּבַ ֵצאִתי ִמּמִ ְצָרִיםְיֹהוה ִלי ּבְ ֵצאִתי ִמּמִ ם לֹא . . ִלי ְולֹא לוֹ ִלי ְולֹא לוֹ . . ְיֹהוה ִלי ּבְ ם לֹא ְוִאּלּו ָהָיה ׁשָ ְוִאּלּו ָהָיה ׁשָ ::ָהָיה ִנְגָאלָהָיה ִנְגָאל

ם םּתָ ֹחזֶק ָיד הֹוִציָאנּו ְיֹהוה "", , ְוָאַמְרּתָ ֵאָליוְוָאַמְרּתָ ֵאָליו? ? ַמה זֹּאת ַמה זֹּאת , , ַמה הּוא אֹוֵמרַמה הּוא אֹוֵמר ּתָ ֹחזֶק ָיד הֹוִציָאנּו ְיֹהוה ּבְ ּבְית ֲעָבִדים ְצַרִים ִמּבֵ ית ֲעָבִדיםִמּמִ ְצַרִים ִמּבֵ ":":ִמּמִ

ֵאינוֹ ֵאינוֹ ְוׁשֶ ַאל ְוׁשֶ ַאליֹוֵדַע ִלׁשְ ַתח לוֹ , , יֹוֵדַע ִלׁשְ ַתח לוֹ ַאּתְ ּפְ ֱאַמר. . ַאּתְ ּפְ ּנֶ ֱאַמרׁשֶ ּנֶ ּיֹום "", , ׁשֶ ְדּתָ ְלִבְנָך ּבַ ּיֹום ְוִהּגַ ְדּתָ ְלִבְנָך ּבַ ְוִהּגְַצָרִים ֵצאִתי ִמּמִ ה ְיֹהוה ִלי ּבְ ֲעבּור זֶה ָעׂשָ ְצָרִיםַההּוא ֵלאֹמר ּבַ ֵצאִתי ִמּמִ ה ְיֹהוה ִלי ּבְ ֲעבּור זֶה ָעׂשָ ָיכֹול ֵמֹראׁש ָיכֹול ֵמֹראׁש " . " . ַההּוא ֵלאֹמר ּבַ

ּיֹום ַההּוא, , ֹחֶדׁש ֹחֶדׁש ְלמּוד לֹוַמר ּבַ ּיֹום ַההּואּתַ ְלמּוד לֹוַמר ּבַ עֹוד יֹום, , ִאי ַבּיֹום ַההּואִאי ַבּיֹום ַההּוא. . ּתַ עֹוד יֹוםָיכֹול ִמּבְ ְלמּוד , , ָיכֹול ִמּבְ ְלמּוד ּתַ ּתֲַעבּור זֶה ֲעבּור זֶהלֹוַמר ּבַ ֲעבוּ . . לֹוַמר ּבַ ֲעבוּ ּבַ ִחים ּבַ ה ּוָמרֹור ֻמּנָ ּצָ ּמַ ָעה ׁשֶ ׁשָ א ּבְ י ֶאּלָ ִחים ר זֶה לֹא ָאַמְרּתִ ה ּוָמרֹור ֻמּנָ ּצָ ּמַ ָעה ׁשֶ ׁשָ א ּבְ י ֶאּלָ ר זֶה לֹא ָאַמְרּתִ

::ְלָפֶניךָ ְלָפֶניךָ

ה ִחּלָ הִמּתְ ִחּלָ קֹום , , עֹוְבֵדי ֲעבֹוָדה ָזָרה ָהיּו ֲאבֹוֵתינוּ עֹוְבֵדי ֲעבֹוָדה ָזָרה ָהיּו ֲאבֹוֵתינוּ ִמּתְ יו ֵקְרָבנּו ַהּמָ קֹום ְוַעְכׁשָ יו ֵקְרָבנּו ַהּמָ ְוַעְכׁשֱָאַמר. . ַלֲעבֹוָדתוֹ ַלֲעבֹוָדתוֹ ּנֶ ֱאַמרׁשֶ ּנֶ ל ָהָעם, , ׁשֶ ַע ֶאל ּכָ ל ָהָעםַוּיֹאֶמר ְיהֹוׁשֻ ַע ֶאל ּכָ ּכֹה ָאַמר ְיֹהוה ֱאלֵֹהיּכֹה ָאַמר ְיֹהוה ֱאלֵֹהי, , ַוּיֹאֶמר ְיהֹוׁשֻ

ָרֵאל ָרֵאלִיׂשְ בּו ֲאבֹוֵתיֶכם ֵמעֹוָלם, , ִיׂשְ ׁשְ ֽ ָהר יָ ֵעֶבר ַהּנָ בּו ֲאבֹוֵתיֶכם ֵמעֹוָלםּבְ ׁשְ ֽ ָהר יָ ֵעֶבר ַהּנָ ַרח ֲאִבי ַאְבָרָהם ַוֲאִבי , , ּבְ ַרח ֲאִבי ַאְבָרָהם ַוֲאִבי ּתֶ ּתֶַעְבדּו ֱאלִֹהים ֲאֵחִרים ַעְבדּו ֱאלִֹהים ֲאֵחִריםָנחֹור ַוּיַ ָהר. . ָנחֹור ַוּיַ ח ֶאת ֲאִביֶכם ֶאת ַאְבָרָהם ֵמֵעֶבר ַהּנָ ָהרָוֶאּקַ ח ֶאת ֲאִביֶכם ֶאת ַאְבָרָהם ֵמֵעֶבר ַהּנָ , , ָוֶאּקַ

21

ָנַען ָכל ֶאֶרץ ּכְ ָנַעןָואֹוֵלְך אֹותֹו ּבְ ָכל ֶאֶרץ ּכְ ה ֶאת ַזְרעֹו ָוֶאּתֵ , , ָואֹוֵלְך אֹותֹו ּבְ ה ֶאת ַזְרעֹו ָוֶאּתֵ ָוַאְרּבֶ ן . . ן לֹו ֶאת ִיְצָחקן לֹו ֶאת ִיְצָחקָוַאְרּבֶ ן ָוֶאּתֵ ָוֶאּתֵו וְלִיְצָחק ֶאת ַיֲעֹקב ְוֶאת ֵעׂשָ ת אֹותוֹ , , ְלִיְצָחק ֶאת ַיֲעֹקב ְוֶאת ֵעׂשָ ִעיר ָלֶרׁשֶ ו ֶאת ַהר ׂשֵ ן ְלֵעׂשָ ת אֹותוֹ ָוֶאּתֵ ִעיר ָלֶרׁשֶ ו ֶאת ַהר ׂשֵ ן ְלֵעׂשָ ְוַיֲעֹקב ְוַיֲעֹקב , , ָוֶאּתֵ

ְרדּו ִמְצָרִים ֽ ְרדּו ִמְצָרִיםּוָבָניו יָ ֽ ::ּוָבָניו יָ

רּוךְ רּוךְ ּבָ ָרֵאל ּבָ ָרֵאלׁשֹוֵמר ַהְבָטָחתֹו ְלִיׂשְ רּוְך הּוא. . ׁשֹוֵמר ַהְבָטָחתֹו ְלִיׂשְ רּוְך הּואּבָ ב , , ּבָ ֵ רּוְך הּוא ִחׁשּ דֹוׁש ּבָ ַהּקָ ב ׁשֶ ֵ רּוְך הּוא ִחׁשּ דֹוׁש ּבָ ַהּקָ ׁשֶָתִרים, , ץץֶאת ַהקֵּ ֶאת ַהקֵּ ין ַהּבְ ְבִרית ּבֵ ָאַמר ְלַאְבָרָהם ָאִבינּו ּבִ מֹו ׁשֶ ָתִריםַלֲעׂשֹות ּכְ ין ַהּבְ ְבִרית ּבֵ ָאַמר ְלַאְבָרָהם ָאִבינּו ּבִ מֹו ׁשֶ . . ַלֲעׂשֹות ּכְֱאַמר ּנֶ ֱאַמרׁשֶ ּנֶ ֶאֶרץ לֹא ָלֶהם, , ׁשֶ י ֵגר ִיְהֶיה ַזְרֲעָך ּבְ ַדע ּכִ ֶאֶרץ לֹא ָלֶהםַוּיֹאֶמר ְלַאְבָרם ָיֹדַע ּתֵ י ֵגר ִיְהֶיה ַזְרֲעָך ּבְ ַדע ּכִ , , ַוּיֹאֶמר ְלַאְבָרם ָיֹדַע ּתֵ

ָנה ע ֵמאֹות ׁשָ ָנהַוֲעָבדּום ְוִעּנּו אֹוָתם ַאְרּבַ ע ֵמאֹות ׁשָ ר ַיֲעבוֹ . . ַוֲעָבדּום ְוִעּנּו אֹוָתם ַאְרּבַ ר ַיֲעבוֹ ְוַגם ֶאת ַהּגֹוי ֲאׁשֶ ן , , דוּ דוּ ְוַגם ֶאת ַהּגֹוי ֲאׁשֶ ן ּדָ ּדִָכי ִכיָאֹנֽ דֹול, , ָאֹנֽ דֹולְוַאֲחֵרי ֵכן ֵיְצאּו ִבְרכּוׁש ּגָ ::ְוַאֲחֵרי ֵכן ֵיְצאּו ִבְרכּוׁש ּגָ

Lorsqu'on arrive à Vehi Cheamda, on lève le verre après avoir couvert le plateau. On repose la coupe à Miyadam.

מכסים הקערה וכל אחד מרים כוסו טפחמכסים הקערה וכל אחד מרים כוסו טפח

11או בגובת החזהאו בגובת החזה((

22 מהשלחן ואומריםמהשלחן ואומרים) )

מְ ְוִהיאְוִהיא ָעֽ מְ ׁשֶ ָעֽ ְלָבד ָעַמד ָעֵלינּו ְלַכּלֹוֵתנוּ . . ָדה ַלֲאבֹוֵתינּו ְוָלנוּ ָדה ַלֲאבֹוֵתינּו ְוָלנוּ ׁשֶ ּלֹא ֶאָחד ּבִ ְלָבד ָעַמד ָעֵלינּו ְלַכּלֹוֵתנוּ ׁשֶ ּלֹא ֶאָחד ּבִ , , ׁשֶיֵלנּו רּוְך הּוא ַמּצִ דֹוׁש ּבָ ָכל ּדֹור ָודֹור עֹוְמִדים ָעֵלינּו ְלַכּלֹוֵתנּו ְוַהּקָ ּבְ א ׁשֶ יֵלנּו ֶאּלָ רּוְך הּוא ַמּצִ דֹוׁש ּבָ ָכל ּדֹור ָודֹור עֹוְמִדים ָעֵלינּו ְלַכּלֹוֵתנּו ְוַהּקָ ּבְ א ׁשֶ ֶאּלָ

ָדם ָדםִמּיָ ::ִמּיָ

מחזירים הכוס על השלחן ומגלים הקערה מחזירים הכוס על השלחן ומגלים הקערה

ׁש לָ ֵצאֵצא ּקֵ ׁש לָ ּוְלַמד ַמה ּבִ ּקֵ י ַלֲעׂשֹות ְלַיֲעֹקב ָאִבינוּ ּוְלַמד ַמה ּבִ י ַלֲעׂשֹות ְלַיֲעֹקב ָאִבינוּ ָבן ָהֲאַרּמִ ְרֹעה לֹא ָגזַר . . ָבן ָהֲאַרּמִ ּפַ ְרֹעה לֹא ָגזַר ׁשֶ ּפַ ׁשֶׁש ַלֲעקֹור ֶאת ַהּכֹל ּקֵ ָכִרים ְוָלָבן ּבִ א ַעל ַהזְּ ׁש ַלֲעקֹור ֶאת ַהּכֹלֶאּלָ ּקֵ ָכִרים ְוָלָבן ּבִ א ַעל ַהזְּ ֱאַמר . . ֶאּלָ ּנֶ ֱאַמר ׁשֶ ּנֶ י ֹאֵבד ָאִבי""ׁשֶ י ֹאֵבד ָאִביֲאַרּמִ , , ֲאַרּמִ

ְמֵתי ְמָעט ם ּבִ ָגר ׁשָ ְמֵתי ְמָעטַוּיֵֶרד ִמְצַרְיָמה ַוּיָ ם ּבִ ָגר ׁשָ דֹול ָעצוּ , , ַוּיֵֶרד ִמְצַרְיָמה ַוּיָ ם ְלגֹוי ּגָ דֹול ָעצוּ ַוְיִהי ׁשָ ם ְלגֹוי ּגָ ..ם ורבם ורבַוְיִהי ׁשָ

מצרימה אנוס על פי הדבור ויגר שם מלמד שלא ירד להשתקע מצרימה אנוס על פי הדבור ויגר שם מלמד שלא ירד להשתקע ירדירדוואלא לגור שם שנאמר ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה אלא לגור שם שנאמר ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה

ר ַלֲעָבֶדיךָ ר ַלֲעָבֶדיךָ לצאן ֲאׁשֶ ָנַען, , לצאן ֲאׁשֶ ֶאֶרץ ּכְ י ָכֵבד ָהָרָעב ּבְ ָנַעןּכִ ֶאֶרץ ּכְ י ָכֵבד ָהָרָעב ּבְ בּו ָנא ֲעָבֶדיָך , , ּכִ ה ֵיׁשְ בּו ָנא ֲעָבֶדיָך ְוַעּתָ ה ֵיׁשְ ְוַעּתָן ׁשֶ ֶאֶרץ ּגֹ ןּבְ ׁשֶ ֶאֶרץ ּגֹ ":":ּבְ

ְמֵתי ְמֵתיּבִ מֹו שֶׁ ּבִ מֹו שֶׁ ְמָעט ּכְ ֱאַמרְמָעט ּכְ ֱאַמרּנֶ ְיָמה, , ּנֶ ְרדּו ֲאבֹוֶתיָך ִמְצָרֽ ֽ ְבִעים ֶנֶפׁש יָ ׁשִ ְיָמהּבְ ְרדּו ֲאבֹוֶתיָך ִמְצָרֽ ֽ ְבִעים ֶנֶפׁש יָ ׁשִ ה , , ּבְ ה ְוַעּתָ ְוַעּתַָמִים ָלֹרב ָ כֹוְכֵבי ַהׁשּ ְֽמָך ְיֹהוה ֱאלֶֹהיָך ּכְ ַמִים ָלֹרבׂשָ ָ כֹוְכֵבי ַהׁשּ ְֽמָך ְיֹהוה ֱאלֶֹהיָך ּכְ ::ׂשָ

ע"שו 1 הכ"י הקדוש בשע"האר 2

22

דֹול ַוְיִהיַוְיִהי ם ְלגֹוי ּגָ דֹולׁשָ ם ְלגֹוי ּגָ ם ְלגֹוי, , ׁשָ ִנים ׁשָ ָרֵאל ְמֻצּיָ ָהיּו ִיׂשְ ד ׁשֶ ם ְלגֹויְמַלּמֵ ִנים ׁשָ ָרֵאל ְמֻצּיָ ָהיּו ִיׂשְ ד ׁשֶ דֹול ְוָעצּום. ". "ְמַלּמֵ דֹול ְוָעצּוםּגָ " " ּגֱָאַמר ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ְמֹאד ְמֹאדּובְ ּובְ , , ּכְ ַעְצמּו ּבִ ְרּבּו ַוּיַ ְרצּו ַוּיִ ׁשְ רּו ַוּיִ ָרֵאל ּפָ ְמֹאד ְמֹאדֵני ִיׂשְ ַעְצמּו ּבִ ְרּבּו ַוּיַ ְרצּו ַוּיִ ׁשְ רּו ַוּיִ ָרֵאל ּפָ ֵלא , , ֵני ִיׂשְ ּמָ ֵלא ַוּתִ ּמָ ַוּתִ ::ָהָאֶרץ ֹאָתםָהָאֶרץ ֹאָתם

ֱאַמר ,,ָוָרבָוָרב ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ יךְ , , ּכְ ֶדה ְנַתּתִ ָ ֶצַמח ַהׂשּ יךְ ְרָבָבה ּכְ ֶדה ְנַתּתִ ָ ֶצַמח ַהׂשּ בֹוִאי , , ְרָבָבה ּכְ ִלי ַוּתָ ְגּדְ י ַוּתִ ְרּבִ בֹוִאי ַוּתִ ִלי ַוּתָ ְגּדְ י ַוּתִ ְרּבִ ַוּתֲִעִדי ֲעָדִיים ֲעִדי ֲעָדִייםּבַ ָעֵרךְ , , ּבַ ַדִים ָנֹכנּו ּוׂשְ ָעֵרךְ ׁשָ ַדִים ָנֹכנּו ּוׂשְ חַ ׁשָ חַ ִצּמֵ , , ָוֶאֱעֹבר ָעַלִיךְ ָוֶאֱעֹבר ָעַלִיךְ : : ְוַאּתְ ֵעֹרם ְוֶעְרָיהְוַאּתְ ֵעֹרם ְוֶעְרָיה, , ִצּמֵ

ָדָמִיךְ ָדָמִיךְ ָוֶאְרֵאְך ִמְתּבֹוֶסֶסת ּבְ ָדַמִיְך ֲחִיי, , ָוֶאְרֵאְך ִמְתּבֹוֶסֶסת ּבְ ָדַמִיְך ֲחִייָוֹאַמר ָלְך ּבְ ָדַמִיְך ֲחִיי, , ָוֹאַמר ָלְך ּבְ ָדַמִיְך ֲחִייָוֹאַמר ָלְך ּבְ ::ָוֹאַמר ָלְך ּבְ

ֵרעוּ ֵרעוּ ַוּיָ ְצִרים ַוְיַעּנּונוּ ַוּיָ ְצִרים ַוְיַעּנּונוּ ֹאָתנּו ַהּמִ ה. . ֹאָתנּו ַהּמִ נּו ָעֵלינּו ֲעֹבָדה ָקׁשָ ּתְ הַוּיִ נּו ָעֵלינּו ֲעֹבָדה ָקׁשָ ּתְ ::ַוּיִֵרעוּ ֵרעוּ ַוּיָ ְצִריםֹאָתנֹאָתנ ַוּיָ ְצִריםּו ַהּמִ ֱאַמר. . ּו ַהּמִ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ה: ": "ּכְ ן ִיְרּבֶ ָמה לֹו ּפֶ הָהָבה ִנְתַחּכְ ן ִיְרּבֶ ָמה לֹו ּפֶ י , , ָהָבה ִנְתַחּכְ י ְוָהָיה ּכִ ְוָהָיה ּכִ

ם הּוא ַעל ׂשְֹנֵאינוּ ם הּוא ַעל ׂשְֹנֵאינוּ ִתְקֶראָנה ִמְלָחָמה ְונֹוַסף ּגַ נּו ְוָעָלה ִמן ָהָאֶרץ, , ִתְקֶראָנה ִמְלָחָמה ְונֹוַסף ּגַ נּו ְוָעָלה ִמן ָהָאֶרץְוִנְלַחם ּבָ ":":ְוִנְלַחם ּבָ

ּנֱֶאַמר ַוְיַעּנּונוּ ַוְיַעּנּונוּ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ים לְ "", , ּכְ ֵרי ִמּסִ ימּו ָעָליו ׂשָ ׂשִ ים לְ ַוּיָ ֵרי ִמּסִ ימּו ָעָליו ׂשָ ׂשִ ִסְבלָֹתםַוּיָ ִסְבלָֹתםַמַען ַעּנֹתֹו ּבְ , , ַמַען ַעּנֹתֹו ּבְֹתם ְוֶאת ַרַעְמֵסס נֹות ְלַפְרֹעה ֶאת ּפִ ֶבן ָעֵרי ִמְסּכְ ֹתם ְוֶאת ַרַעְמֵססַוּיִ נֹות ְלַפְרֹעה ֶאת ּפִ ֶבן ָעֵרי ִמְסּכְ ":":ַוּיִ

נוּ ּתְ נוּ ַוּיִ ּתְ ה ַוּיִ הָעֵלינּו ֲעֹבָדה ָקׁשָ ֱאַמר. . ָעֵלינּו ֲעֹבָדה ָקׁשָ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ָרֵאל , , ּכְ ֵני ִיׂשְ ֲעִבדּו ִמְצַרִים ֶאת ּבְ ָרֵאל ַוּיַ ֵני ִיׂשְ ֲעִבדּו ִמְצַרִים ֶאת ּבְ ַוּיַָפֶרךְ ָפֶרךְ ּבְ ::ּבְ

ְצַעק ְצַעקַוּנִ ׁשְ ַוּנִ ׁשְ ֶאל ְיֹהוה ֱאלֵֹהי ֲאֹבֵתינּו ַוּיִ ְרא ֶאת ָעְנֵינּו ֶאל ְיֹהוה ֱאלֵֹהי ֲאֹבֵתינּו ַוּיִ ְרא ֶאת ָעְנֵינּו ַמע ְיֹהוה ֶאת ֹקֵלנּו ַוּיַ ַמע ְיֹהוה ֶאת ֹקֵלנּו ַוּיַ ::ְוֶאת ֲעָמֵלנּו ְוֶאת ַלֲחֵצנוּ ְוֶאת ֲעָמֵלנּו ְוֶאת ַלֲחֵצנוּ

ְצַעק ְצַעקַוּנִ ֱאַמר, , ֶאל ְיֹהוה ֱאלֵֹהי ֲאֹבֵתינוּ ֶאל ְיֹהוה ֱאלֵֹהי ֲאֹבֵתינוּ ַוּנִ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ים ָהֵהם"", , ּכְ ִמים ָהַרּבִ ים ָהֵהםַוְיִהי ַבּיָ ִמים ָהַרּבִ , , ַוְיִהי ַבּיָָמת ֶמֶלְך ִמְצַרִים ָמת ֶמֶלְך ִמְצַרִיםַוּיָ זְ , , ַוּיָ ָרֵאל ִמן ָהֲעֹבָדה ַוּיִ ְנחּו ְבֵני ִיׂשְ ָאֽ זְ ַוּיֵ ָרֵאל ִמן ָהֲעֹבָדה ַוּיִ ְנחּו ְבֵני ִיׂשְ ָאֽ ְוָעָתם . . ָעקוּ ָעקוּ ַוּיֵ ַעל ׁשַ ְוָעָתם ַוּתַ ַעל ׁשַ ַוּתַ

":":ֶאל ָהֱאלִֹהים ִמן ָהֲעֹבָדהֶאל ָהֱאלִֹהים ִמן ָהֲעֹבָדה

ַמע ׁשְ ַמעַוּיִ ׁשְ ֱאַמר. . ְיֹהוה ֶאת ֹקֵלנוּ ְיֹהוה ֶאת ֹקֵלנוּ ַוּיִ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ַמע ֱאלִֹהים ֶאת ַנֲאָקָתם, , ּכְ ׁשְ ַמע ֱאלִֹהים ֶאת ַנֲאָקָתםַוּיִ ׁשְ ְזּכֹר , , ַוּיִ ְזּכֹר ַוּיִ ַוּיִִריתוֹ ִריתוֹ ֱאלִֹהים ֶאת ּבְ ::ֶאת ַאְבָרָהם ֶאת ִיְצָחק ְוֶאת ַיֲעֹקבֶאת ַאְבָרָהם ֶאת ִיְצָחק ְוֶאת ַיֲעֹקב, , ֱאלִֹהים ֶאת ּבְ

ְרא ְראַוּיַ ִר ַוּיַ ִר ֶאת ָעְנֵינּו זֹו ּפְ ֶרְך ֶאֶרץֶאת ָעְנֵינּו זֹו ּפְ ֶרְך ֶאֶרץיׁשּות ּדֶ ֱאַמר, , יׁשּות ּדֶ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֵני , , ּכְ ְרא ֱאלִֹהים ֶאת ּבְ ֵני ַוּיַ ְרא ֱאלִֹהים ֶאת ּבְ ַוּיַָרֵאל ַוּיֵַדע ֱאלִֹהים ָרֵאל ַוּיֵַדע ֱאלִֹהיםִיׂשְ ::ִיׂשְ

ִנים, , ֲעָמֵלנוּ ֲעָמֵלנוּ ְוֶאתְוֶאת ִניםֵאּלּו ַהּבָ ֱאַמר, , ֵאּלּו ַהּבָ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ְרֹעה ְלָכל ַעּמֹו ֵלאֹמר, , ּכְ ְרֹעה ְלָכל ַעּמֹו ֵלאֹמרַוְיַצו ּפַ ל , , ַוְיַצו ּפַ ל ּכָ ּכִָליֻכהוּ ׁשְ ּלֹוד ַהְיֹאָרה ּתַ ן ַהּיִ ִליֻכהוּ ַהּבֵ ׁשְ ּלֹוד ַהְיֹאָרה ּתַ ן ַהּיִ ת , , ַהּבֵ ת ְוָכל ַהּבַ ַחּיּוןְוָכל ַהּבַ ַחּיּוןּתְ ::ּתְ

ָחק, , ַלֲחֵצנוּ ַלֲחֵצנוּ ְוֶאתְוֶאת ָחקזֶה ַהּדְ ֱאַמר, , זֶה ַהּדְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ר ִמְצַרִים : : ּכְ ַחץ ֲאׁשֶ ר ִמְצַרִים ְוַגם ָרִאיִתי ֶאת ַהּלַ ַחץ ֲאׁשֶ ְוַגם ָרִאיִתי ֶאת ַהּלַ ::לֹוֲחִצים ֹאָתםלֹוֲחִצים ֹאָתם

23

ְצַרִים ַוּיֹוִציֵאנוּ ַוּיֹוִציֵאנוּ ְצַרִיםְיֹהוה ִמּמִ ֹדל, , ְיֹהוה ִמּמִ ָיד ֲחָזָקה ּוִבְזֹרַע ְנטּוָיה ּוְבֹמָרא ּגָ ֹדלּבְ ָיד ֲחָזָקה ּוִבְזֹרַע ְנטּוָיה ּוְבֹמָרא ּגָ ּוְבֹאתֹות ּוְבֹאתֹות . . ּבְ ::ּוְבֹמְפִתיםּוְבֹמְפִתים

ְצַרִיםיְ יְ ַוּיֹוִציֵאנוּ ַוּיֹוִציֵאנוּ ְצַרִיםֹהוה ִמּמִ ָרף, , לֹא ַעל ְיֵדי ַמְלָאךְ לֹא ַעל ְיֵדי ַמְלָאךְ , , ֹהוה ִמּמִ ָרףְולֹא ַעל ְיֵדי ׂשָ ְולֹא ַעל ְולֹא ַעל , , ְולֹא ַעל ְיֵדי ׂשִָליחַ ִליחַ ְיֵדי ׁשָ ְכבֹודֹו ּוְבַעְצמוֹ , , ְיֵדי ׁשָ רּוְך הּוא ּבִ דֹוׁש ּבָ א ַהּקָ ְכבֹודֹו ּוְבַעְצמוֹ ֶאּלָ רּוְך הּוא ּבִ דֹוׁש ּבָ א ַהּקָ ֱאַמר, , ֶאּלָ ּנֶ ֱאַמרׁשֶ ּנֶ י , , ׁשֶ י ְוָעַבְרּתִ ְוָעַבְרּתִ

ְיָלה ַהזֶּה ּלַ ְיָלה ַהזֶּהְבֶאֶרץ ִמְצַרִים ּבַ ּלַ ֶאֶרץ ִמְצַריִ , , ְבֶאֶרץ ִמְצַרִים ּבַ כֹור ּבְ יִתי ָכל ּבְ ֶאֶרץ ִמְצַריִ ְוִהּכֵ כֹור ּבְ יִתי ָכל ּבְ ם ֵמָאָדם ְוַעד ם ֵמָאָדם ְוַעד ְוִהּכֵֵהָמה ֵהָמהּבְ ָפִטים, , ּבְ ה ׁשְ ָפִטיםּוְבָכל ֱאלֵֹהי ִמְצַרִים ֶאֱעׂשֶ ה ׁשְ ::ֲאִני ְיֹהוהֲאִני ְיֹהוה, , ּוְבָכל ֱאלֵֹהי ִמְצַרִים ֶאֱעׂשֶ

י יְוָעַבְרּתִ ֶאֶרץ ִמְצַרִים ְוָעַבְרּתִ ֶאֶרץ ִמְצַרִיםּבְ כֹור. . ֲאִני ְולֹא ַמְלָאךְ ֲאִני ְולֹא ַמְלָאךְ , , ּבְ יִתי ָכל ּבְ כֹורְוִהּכֵ יִתי ָכל ּבְ ֲאִני ְולֹא ֲאִני ְולֹא , , ְוִהּכֵָרף ָרףׂשָ ָפִטים. . ׂשָ ה ׁשְ ָפִטיםּוְבָכל ֱאלֵֹהי ִמְצַרִים ֶאֱעׂשֶ ה ׁשְ ִליחַ , , ּוְבָכל ֱאלֵֹהי ִמְצַרִים ֶאֱעׂשֶ ִליחַ ֲאִני ְולֹא ׁשָ ֲאִני ֲאִני , , ִני ְיֹהוהִני ְיֹהוהאֲ אֲ . . ֲאִני ְולֹא ׁשָ

::הּוא ְולֹא ַאֵחרהּוא ְולֹא ַאֵחר

ָיד ָידּבְ ֶבר, , ֲחָזָקהֲחָזָקה ּבְ ֶברזֹו ַהּדֶ ֱאַמר, , זֹו ַהּדֶ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ר , , ּכְ ר ִהּנֵה ַיד ְיֹהוה הֹוָיה ְבִמְקְנָך ֲאׁשֶ ִהּנֵה ַיד ְיֹהוה הֹוָיה ְבִמְקְנָך ֲאׁשֶֶדה ָ ׂשּ ֶדהּבַ ָ ׂשּ ָקר ּוַבּצֹאן, , ּבַ ּבָ ַמִלים ּבַ ּגְ ֲחֹמִרים ּבַ ּסּוִסים ּבַ ָקר ּוַבּצֹאןּבַ ּבָ ַמִלים ּבַ ּגְ ֲחֹמִרים ּבַ ּסּוִסים ּבַ ֵבד ְמֹאד, , ּבַ ֶבר ּכָ ֵבד ְמֹאדּדֶ ֶבר ּכָ ::ּדֶ

). ). ''''זו החרבזו החרב,,,,הכוונה למילה הכוונה למילה (('' '' זוזו,,,,את הזרוע ואומר את הזרוע ואומר כל אחד ואחד מהמסובין נוטל ביד ימין כל אחד ואחד מהמסובין נוטל ביד ימין

ומובא ומובא ) ) גג""תעתע' ' סס((כדעת הטור כדעת הטור , , ""ובזרוע נטויהובזרוע נטויה,,,,הסיבה שמרימים כי זרוע הסדר הוא רמז להסיבה שמרימים כי זרוע הסדר הוא רמז למיכוון שהזרוע אינו מזכיר הקרבן פסח מיכוון שהזרוע אינו מזכיר הקרבן פסח , , ואין כאן חשש לאוכל קדשים בחוץואין כאן חשש לאוכל קדשים בחוץ. . בבית יוסףבבית יוסף

אין חשש לאוכל קדשים בחוץ אין חשש לאוכל קדשים בחוץ שש) ) שםשם((שמופיע בפירוש בטור שמופיע בפירוש בטור , , ועודועוד, , הה""אלא חרבו של הקבאלא חרבו של הקב ". ". בפסח שהיו אבותינו אוכליםבפסח שהיו אבותינו אוכלים,,,,אלא כשמגביה דווקא אלא כשמגביה דווקא

ואז מחזיר את הזרוע ואז מחזיר את הזרוע ") ") על ירושליםעל ירושלים,,,,עד עד ((האחרון שמרים הזרוע קורא את כל הפיסקא האחרון שמרים הזרוע קורא את כל הפיסקא האחרון מחזיקו ביד ימין עד שיסיים הפיסקא ואז האחרון מחזיקו ביד ימין עד שיסיים הפיסקא ואז , , וכן על זה הדרך כל דבר שמריםוכן על זה הדרך כל דבר שמרים. . לקערהלקערה

..מחזיר מה שהיה בידומחזיר מה שהיה בידו Il existe une coutume de lever le bras du plateau en disant les premiers mots de ce passage. (Mzab – Constantine). ויקח עמרם

ֱאַמר, , זֹו ַהֶחֶרבזֹו ַהֶחֶרב, , ְנטּוָיהְנטּוָיה ּוִבְזֹרעַ ּוִבְזֹרעַ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ָידֹו ְנטּוָיה ַעל "", , ּכְ לּוָפה ּבְ ָידֹו ְנטּוָיה ַעל ְוַחְרּבֹו ׁשְ לּוָפה ּבְ ְוַחְרּבֹו ׁשְָלִים ָלִיםְירּוׁשָ ":":ְירּוׁשָ

ֹדל ּוְבֹמָראּוְבֹמָרא ֹדלּגָ ִכיָנהזֶה גִּ זֶה גִּ , , ּגָ ִכיָנהּלּוי ׁשְ ֱאַמר, , ּלּוי ׁשְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ה ֱאלִֹהים ָלבֹוא "", , ּכְ ה ֱאלִֹהים ָלבֹוא אֹו ֲהִנּסָ אֹו ֲהִנּסֶָרב ּגֹוי ֶרב ּגֹויָלַקַחת לֹו גֹוי ִמּקֶ ֹאֹתת ּוְבמֹוְפִתים ּוְבִמְלָחָמה, , ָלַקַחת לֹו גֹוי ִמּקֶ ַמּסֹת ּבְ ֹאֹתת ּוְבמֹוְפִתים ּוְבִמְלָחָמהּבְ ַמּסֹת ּבְ ּוְבָיד ֲחָזָקה ּוְבָיד ֲחָזָקה , , ּבְ

ֹדִלים, , ּוִבְזרֹוַע ְנטּוָיהּוִבְזרֹוַע ְנטּוָיה ֹדִליםּוְבמֹוָרִאים ּגְ ה ָלֶכם ְיֹהוה ֱאלֵֹהיכֶ . . ּוְבמֹוָרִאים ּגְ ר ָעׂשָ ֹכל ֲאׁשֶ ה ָלֶכם ְיֹהוה ֱאלֵֹהיכֶ ּכְ ר ָעׂשָ ֹכל ֲאׁשֶ ם ם ּכְִמְצַרִים ְלֵעיֶניךָ ִמְצַרִים ְלֵעיֶניךָ ּבְ ":":ּבְ

D'autres lévent l'œuf en disant Zo, c'est (signifiant voici) du passage Zo Hah'érév.

24

Enfin certains attendent le passage de OuveOtote pour lever l'œuf du plateau. חכםל "ז' גיגשמעון

ה ּוְבֹאתֹותּוְבֹאתֹות ּטֶ הזֶה ַהּמַ ּטֶ ֱאַמר, , זֶה ַהּמַ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ָיֶדךָ "", , ּכְ ח ּבְ ּקַ ה ַהזֶּה ּתִ ּטֶ ָיֶדךָ ְוֶאת ַהּמַ ח ּבְ ּקַ ה ַהזֶּה ּתִ ּטֶ ר , , ְוֶאת ַהּמַ ר ֲאׁשֶ ֲאׁשֶה ּבֹו ֶאת ָהֹאֹתת ֲעׂשֶ ה ּבֹו ֶאת ָהֹאֹתתּתַ ֲעׂשֶ ":":ּתַ

Lorsqu'on arrive à Dam Vaech Vetimrote Achane, on verse à chaque fois trois gouttes d'eau, de même aux Dix Plaies, et enfin au paragraphe de Rabbi Yehouda Haya Notene Baheme Simanim : DESSAH' ADACH BEAH'AV. בית הבחירה חמוי

ם ּוְבֹמְפִתיםּוְבֹמְפִתים םזֶה ַהּדָ ֱאַמר, , זֶה ַהּדָ ּנֶ מֹו ׁשֶ ֱאַמרּכְ ּנֶ מֹו ׁשֶ ַמִים ּוָבָאֶרץ: : ּכְ ָ ׁשּ י מֹוְפִתים ּבַ ַמִים ּוָבָאֶרץְוָנַתּתִ ָ ׁשּ י מֹוְפִתים ּבַ ::ְוָנַתּתִ Notre coutume est de tremper le petit doigt (d'autres disent l'index, ect...,) dans le verre de vin, pour les trois premières gouttes et les trois dernières, dans un endroit où personne ne passe, pour ne pas en être affecté. C'est la coutume rapportée par Rabbi Benbochti, le kénésséte Haguédola dans sa Haggadah de Pessah', Pessah' Méoubine. (Début du 17éme siècle) et Rabbi Yossef Aléh'ém. ויקח עמרם Cependant certains (Oran et Tlemcen) ont suivi l'avis de certains Cabbalistes de verser directement du verre.

ם םּדָ ן, , ָוֵאׁש ָוֵאׁש , , ּדָ ןְוִתיְמרֹות ָעׁשָ ::ְוִתיְמרֹות ָעׁשָָבר ָברּדָ ִים, , ַאֵחרַאֵחר ּדָ ּתַ ָיד ֲחָזָקה ׁשְ ִיםּבְ ּתַ ָיד ֲחָזָקה ׁשְ ִים. . ּבְ ּתַ ִיםּוִבְזרֹוַע ְנטּוָיה ׁשְ ּתַ . . ּוִבְזרֹוַע ְנטּוָיה ׁשְ

ִיםּוְבֹמָראּוְבֹמָרא ּתַ ֹדל ׁשְ ִים ּגָ ּתַ ֹדל ׁשְ ִיםוּ וּ . . ּגָ ּתַ ִיםְבֹאתֹות ׁשְ ּתַ ִים. . ְבֹאתֹות ׁשְ ּתַ ִיםּוְבמֹוְפִתים ׁשְ ּתַ ::ּוְבמֹוְפִתים ׁשְ En ce qui concerne ces textes, on note plusieurs habitudes : Lorsqu'on arrive aux 10 Plaies, la femme tenant le récipient dans lequel le maître de maison verse le vin, verse de même de l'eau, à l'évocation de chaque plaie. ט''כתש Certains chefs de famille placent le petit doigt droit entre le verre de vin et d'eau, et la bassine. De même que l'on trempe le petit doigt dans le verre du Kiddouch de la Brite Mila, pour faire goûter le vin à l'enfant, ainsi il n'y a aucun acte dans cette habitude, de salir le vin de la coupe. ר''שבח פסח בשם הא

ים ֵאּלוּ ֵאּלוּ ְצִרּיִ רּוְך הּוא ַעל ַהּמִ דֹוׁש ּבָ ֵהִביא ַהּקָ ר ַמּכֹות ׁשֶ ים ֶעׂשֶ ְצִרּיִ רּוְך הּוא ַעל ַהּמִ דֹוׁש ּבָ ֵהִביא ַהּקָ ר ַמּכֹות ׁשֶ ֶעׂשִֶים ִמְצָרֽ ִיםּבְ ִמְצָרֽ ::ְוֵאּלּו ֵהןְוֵאּלּו ֵהן: : ּבְ

Lors de l'évocation des dix plaies, certains disent SAMSSILENOU (c'est une faute,

25

il faut prononcer HAMSSILENOU ou HASSILENOU : Sauves (en) nous ou Hachém Histilamou) ou encore, Goyim. Il est incroyable de retrouver ce minhag dans les termes de Rabbi H'ayim Benbochti za'l :"et l'intention est de dire de toutes celles-là (en parlant des dix plaies) Hachém, Sauves (-en) nous (Yatsilénou Hachém

'יצילנו ה – ) Il est possible que certains aient comprit de dire vraiment Yatsilénou Hachém, au lieu de saisir l'effet de phrase de Rabbi H'ayim, soit Hachém nous en protége.

ם םּדָ עַ , , ּדָ עַ ְצַפְרּדֵ ים, , ְצַפְרּדֵ ּנִ יםּכִ ּנִ ֶבר, , ָערֹובָערֹוב, , ּכִ ֶברּדֶ ִחין, , ּדֶ ִחיןׁשְ ָרד, , ׁשְ ָרדּבָ ה, , ּבָ הַאְרּבֶ , , ַאְרּבֶךְ ךְ ֹחׁשֶ כֹורֹותמַ מַ , , ֹחׁשֶ ת ּבְ כֹורֹותּכַ ת ּבְ ::ּכַ

On continue de verser le vin de la coupe en citant les 3 signes suivant :

י יִרּבִ ֶהם ִסיָמִניםִרּבִ ֶהם ִסיָמִנים ְיהוָּדה ָהָיה נֹוֵתן ּבָ :: ְיהוָּדה ָהָיה נֹוֵתן ּבָצַ צַ ּדְ ַאחַ , , ׁש ׁש ""ֲעַד ֲעַד , , ךְ ךְ ""ּדְ ַאחַ ּבְ ::בב""ּבְ

On jettera le contenu du récipient dans un endroit où personne ne passe.

Après l'évocation des dix plaies, on verse à nouveau du vin dans la coupe. ח''הדה

י יִרּבִ ִליִלי אֹוֵמר ִרּבִ ִליִלי אֹוֵמריֹוֵסי ַהּגָ ר , , יֹוֵסי ַהּגָ ִמְצַרִים ֶעׂשֶ ים ּבְ ְצִרּיִ קּו ַהּמִ ּלָ ה אֹוֵמר ׁשֶ ִין ַאּתָ ר ִמּנַ ִמְצַרִים ֶעׂשֶ ים ּבְ ְצִרּיִ קּו ַהּמִ ּלָ ה אֹוֵמר ׁשֶ ִין ַאּתָ ִמּנַים ַמּכֹות , , ַמּכֹותַמּכֹות ִ ים ַמּכֹות ְוַעל ַהּיָם ָלקּו ֲחִמׁשּ ִ ִמְצַרִים ַמה הּוא אֹוֵמר? ? ְוַעל ַהּיָם ָלקּו ֲחִמׁשּ ִמְצַרִים ַמה הּוא אֹוֵמרּבְ ּיֹאְמרּו ּיֹאְמרּו וַ וַ "", , ּבְ

ע ֱאלִֹהים ִהוא ְרֹעה ֶאְצּבַ ים ֶאל ּפַ ע ֱאלִֹהים ִהואַהַחְרֻטּמִ ְרֹעה ֶאְצּבַ ים ֶאל ּפַ ְרא , , ְוַעל ַהּיָם ַמה הּוא אֹוֵמרְוַעל ַהּיָם ַמה הּוא אֹוֵמר". ". ַהַחְרֻטּמִ ְרא ַוּיַ ַוּיַיְראּו ָהָעם ֶאת ְיֹהוה ֽ ִמְצַרִים ַוּיִ ה ְיֹהוה ּבְ ר ָעׂשָ ֹדָלה ֲאׁשֶ ד ַהּגְ ָרֵאל ֶאת ַהּיָ יְראּו ָהָעם ֶאת ְיֹהוה ִיׂשְ ֽ ִמְצַרִים ַוּיִ ה ְיֹהוה ּבְ ר ָעׂשָ ֹדָלה ֲאׁשֶ ד ַהּגְ ָרֵאל ֶאת ַהּיָ ִיׂשְ

ה ַעְבּדוֹ יֹהָוה ּוְבֹמׁשֶ ֲאִמינּו ּבַ ה ַעְבּדוֹ ַוּיַ יֹהָוה ּוְבֹמׁשֶ ֲאִמינּו ּבַ ::ַוּיַ

ה ּמָ הּכַ ּמָ ר ַמּכֹותָלקוּ ָלקוּ ּכַ ע ֶעׂשֶ ר ַמּכֹות ְבֶאְצּבַ ע ֶעׂשֶ ה. . ְבֶאְצּבַ הֱאֹמר ֵמַעּתָ ר ַמּכֹות, , ֱאֹמר ֵמַעּתָ ִמְצַרִים ָלקּו ֶעׂשֶ ר ַמּכֹותּבְ ִמְצַרִים ָלקּו ֶעׂשֶ , , ּבְים ַמּכֹות ִ ם ָלקּו ֲחִמׁשּ ים ַמּכֹותְוַעל ַהּיָ ִ ם ָלקּו ֲחִמׁשּ ::ְוַעל ַהּיָ

י יִרּבִ רּוְך הּוא ַעל , , ֱאִליֶעזֶר אֹוֵמרֱאִליֶעזֶר אֹוֵמר ִרּבִ דֹוׁש ּבָ ֵהִביא ַהּקָ ה ׁשֶ ה ּוַמּכָ ל ַמּכָ ּכָ ִין ׁשֶ רּוְך הּוא ַעל ִמּנַ דֹוׁש ּבָ ֵהִביא ַהּקָ ה ׁשֶ ה ּוַמּכָ ל ַמּכָ ּכָ ִין ׁשֶ ִמּנְַיָתה ׁשֶ ִמְצַרִים ָהֽ ים ּבְ ְצִרּיִ ְיָתה ׁשֶ ַהּמִ ִמְצַרִים ָהֽ ים ּבְ ְצִרּיִ ע ַמּכֹות ַהּמִ ע ַמּכֹות ל ַאְרּבַ ֱאַמר? ? ל ַאְרּבַ ּנֶ ֱאַמרׁשֶ ּנֶ ם ֲחרֹון "", , ׁשֶ ח ּבָ ּלַ ם ֲחרֹון ְיׁשַ ח ּבָ ּלַ ְיׁשַ

ַלַחת ַמְלֲאֵכי ָרִעים, , ֶעְבָרה ָוַזַעם ְוָצָרהֶעְבָרה ָוַזַעם ְוָצָרה, , ַאּפוֹ ַאּפוֹ ַלַחת ַמְלֲאֵכי ָרִעיםִמׁשְ ִים. . ֶעְבָרה ַאַחתֶעְבָרה ַאַחת". ". ִמׁשְ ּתַ ִיםָוַזַעם ׁשְ ּתַ . . ָוַזַעם ׁשְלֹׁש לֹׁש ְוָצָרה ׁשָ ע. . ְוָצָרה ׁשָ ַלַחת ַמְלֲאֵכי ָרִעים ַאְרּבַ עִמׁשְ ַלַחת ַמְלֲאֵכי ָרִעים ַאְרּבַ ה. . ִמׁשְ הֱאֹמר ֵמַעּתָ ִמְצַרִים ָלקּו , , ֱאֹמר ֵמַעּתָ ִמְצַרִים ָלקּו ּבְ ּבְ

ִעים ִעיםַאְרּבָ :: ַמּכֹות ְוַעל ַהּיָם ָלקּו ָמאַתִים ַמּכֹות ַמּכֹות ְוַעל ַהּיָם ָלקּו ָמאַתִים ַמּכֹותַאְרּבָ

26

י יִרּבִ רּוְך הּוא ַעל , , ֲעִקיָבא אֹוֵמרֲעִקיָבא אֹוֵמר ִרּבִ דֹוׁש ּבָ ֵהִביא ַהּקָ ה ׁשֶ ה ּוַמּכָ ל ַמּכָ ּכָ ִין ׁשֶ רּוְך הּוא ַעל ִמּנַ דֹוׁש ּבָ ֵהִביא ַהּקָ ה ׁשֶ ה ּוַמּכָ ל ַמּכָ ּכָ ִין ׁשֶ ִמּנַל ָחֵמׁש ַמּכֹות ְיָתה ׁשֶ ִמְצַרִים ָהֽ ים ּבְ ְצִרּיִ ל ָחֵמׁש ַמּכֹות ַהּמִ ְיָתה ׁשֶ ִמְצַרִים ָהֽ ים ּבְ ְצִרּיִ ֱאַמר? ? ַהּמִ ּנֶ ֱאַמרׁשֶ ּנֶ ם ֲחרֹון "", , ׁשֶ ח ּבָ ּלַ ם ֲחרֹון ְיׁשַ ח ּבָ ּלַ ְיׁשַ

ַלַחת ַמְלֲאֵכי ָרִעים, , ַעם ְוָצָרהַעם ְוָצָרהֶעְבָרה ָוזַ ֶעְבָרה ָוזַ , , ַאּפוֹ ַאּפוֹ ַלַחת ַמְלֲאֵכי ָרִעיםִמׁשְ ֶעְבָרה ֶעְבָרה . . ֲחרֹון ַאּפֹו ַאַחתֲחרֹון ַאּפֹו ַאַחת". ". ִמׁשְִים ּתַ ִיםׁשְ ּתַ לֹׁש . . ׁשְ לֹׁש ָוַזַעם ׁשָ ע. . ָוַזַעם ׁשָ עְוָצָרה ַאְרּבַ ַלַחת ַמְלֲאֵכי ָרִעים ָחֵמׁש . . ְוָצָרה ַאְרּבַ ַלַחת ַמְלֲאֵכי ָרִעים ָחֵמׁש ִמׁשְ ה . . ִמׁשְ ה ֱאֹמר ֵמַעּתָ ֱאֹמר ֵמַעּתָ

ים ַמּכֹות ִ ִמְצַרִים ָלקּו ֲחִמׁשּ ים ַמּכֹותּבְ ִ ִמְצַרִים ָלקּו ֲחִמׁשּ ים ַמּכוֹ , , ּבְ ִ ם ָלקּו ָמאַתִים ַוֲחִמׁשּ ים ַמּכוֹ ְוַעל ַהּיָ ִ ם ָלקּו ָמאַתִים ַוֲחִמׁשּ ::תתְוַעל ַהּיָ

קֹום ָעֵלינוּ ה ַמֲעלֹות טֹובֹות ַלּמָ ּמָ קֹום ָעֵלינוּ ּכַ ה ַמֲעלֹות טֹובֹות ַלּמָ ּמָ ::ּכַ

ְצַרִים ְצַרִיםִאּלּו הֹוִציָאנּו ִמּמִ ָפִטים, , ִאּלּו הֹוִציָאנּו ִמּמִ ה ָבֶהם ׁשְ ָפִטיםְולֹא ָעׂשָ ה ָבֶהם ׁשְ נוּ ְולֹא ָעׂשָ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַָפִטים ה ָבֶהם ׁשְ ָפִטיםִאּלּו ָעׂשָ ה ָבֶהם ׁשְ ה ֵבאלֵֹהיֶהם, , ִאּלּו ָעׂשָ ה ֵבאלֵֹהיֶהםְולֹא ָעׂשָ נוּ ְולֹא ָעׂשָ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַ

ה ֵבאלֵֹהיֵהם ה ֵבאלֵֹהיֵהםִאּלּו ָעׂשָ כֹוֵריֶהם, , ִאּלּו ָעׂשָ כֹוֵריֶהםְולֹא ָהַרג ּבְ יֵּ ְולֹא ָהַרג ּבְ יֵּ ּדַ ::נוּ נוּ ּדַכֹוֵריֶהם כֹוֵריֶהםִאּלּו ָהַרג ּבְ נוּ ְולֹא ָנַתן ָלנּו ֶאת ָממֹוָנםְולֹא ָנַתן ָלנּו ֶאת ָממֹוָנם, , ִאּלּו ָהַרג ּבְ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַ

ם, , ִאּלּו ָנַתן ָלנּו ֶאת ָממֹוָנםִאּלּו ָנַתן ָלנּו ֶאת ָממֹוָנם םְולֹא ָקַרע ָלנּו ֶאת ַהּיָ נוּ ְולֹא ָקַרע ָלנּו ֶאת ַהּיָ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַם םִאּלּו ָקַרע ָלנּו ֶאת ַהּיָ נוּ ,,ְולֹא ֶהֱעִביָרנּו ְבתֹוכֹו ְבָחָרָבהְולֹא ֶהֱעִביָרנּו ְבתֹוכֹו ְבָחָרָבה, , ִאּלּו ָקַרע ָלנּו ֶאת ַהּיָ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַ

ָחָרָבהִאּלּו ֶהֱעִביָר ִאּלּו ֶהֱעִביָר ָחָרָבהנּו ְבתֹוכֹו ּבֶ ע ָצֵרינּו ְבתֹוכוֹ , , נּו ְבתֹוכֹו ּבֶ ּקַ ע ָצֵרינּו ְבתֹוכוֹ ְולֹא ׁשִ ּקַ נוּ ,,ְולֹא ׁשִ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַע ָצֵרינּו ְבתֹוכוֹ ּקַ ע ָצֵרינּו ְבתֹוכוֹ ִאּלּו ׁשִ ּקַ ָנה, , ִאּלּו ׁשִ ִעים ׁשָ ר ַאְרּבָ ְדּבָ נּו ַבּמִ ק ָצְרּכֵ ָנהְולֹא ִסּפֵ ִעים ׁשָ ר ַאְרּבָ ְדּבָ נּו ַבּמִ ק ָצְרּכֵ נוּ , , ְולֹא ִסּפֵ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַ

ָנה ִעים ׁשָ ר ַאְרּבָ ְדּבָ נּו ַבּמִ ק ָצְרּכֵ ָנהִאּלּו ִסּפֵ ִעים ׁשָ ר ַאְרּבָ ְדּבָ נּו ַבּמִ ק ָצְרּכֵ ןְולֹא ֶהֱאִכיָלנּו ֶאת הַ ְולֹא ֶהֱאִכיָלנּו ֶאת הַ , , ִאּלּו ִסּפֵ ןּמָ נוּ ,,ּמָ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַן ןִאּלּו ֶהֱאִכיָלנּו ֶאת ַהּמָ ת, , ִאּלּו ֶהֱאִכיָלנּו ֶאת ַהּמָ ּבָ ַ תְולֹא ָנַתן ָלנּו ֶאת ַהׁשּ ּבָ ַ נוּ ,,ְולֹא ָנַתן ָלנּו ֶאת ַהׁשּ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַ

ת ּבָ ַ תִאּלּו ָנַתן ָלנּו ֶאת ַהׁשּ ּבָ ַ נוּ ,,ְולֹא ֵקְרָבנּו ִלְפֵני ַהר ִסיַניְולֹא ֵקְרָבנּו ִלְפֵני ַהר ִסיַני, , ִאּלּו ָנַתן ָלנּו ֶאת ַהׁשּ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַנוּ ּדַ ּדַ ,,ְולֹא ָנַתן ָלנּו ֶאת ַהּתֹוָרהְולֹא ָנַתן ָלנּו ֶאת ַהּתֹוָרה, , ִאּלּו ֵקְרָבנּו ִלְפֵני ַהר ִסיַניִאּלּו ֵקְרָבנּו ִלְפֵני ַהר ִסיַני נוּ ּיֵ ::ּיֵָרֵאל, , ִאּלּו ָנַתן ָלנּו ֶאת ַהּתֹוָרהִאּלּו ָנַתן ָלנּו ֶאת ַהּתֹוָרה ָרֵאלְולֹא ִהְכִניָסנּו ְלֶאֶרץ ִיׂשְ נוּ ,,ְולֹא ִהְכִניָסנּו ְלֶאֶרץ ִיׂשְ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַ

ָרֵאל ָרֵאלִאּלּו ִהְכִניָסנּו ְלֶאֶרץ ִיׂשְ שׁ , , ִאּלּו ִהְכִניָסנּו ְלֶאֶרץ ִיׂשְ ְקּדָ ית ַהּמִ שׁ ְולֹא ָבָנה ָלנּו ֶאת ּבֵ ְקּדָ ית ַהּמִ נוּ ְולֹא ָבָנה ָלנּו ֶאת ּבֵ ּיֵ נוּ ּדַ ּיֵ ::ּדַ

קֹום ַעלַעל ֶלת ַלּמָ פּוָלה ּוְמכּוּפֶ ה טֹוָבה ּכְ ה ְוַכּמָ ּמָ קֹוםַאַחת ּכַ ֶלת ַלּמָ פּוָלה ּוְמכּוּפֶ ה טֹוָבה ּכְ ה ְוַכּמָ ּמָ הֹוִציָאנּו הֹוִציָאנּו . . ָעֵלינוּ ָעֵלינוּ ַאַחת ּכְַצַרִים ְצַרִיםִמּמִ ָפִטים. . ִמּמִ ֶהם ׁשְ ה ּבָ ָפִטיםָעׂשָ ֶהם ׁשְ ה ּבָ ה ֵבאלֵֹהיֶהם. . ָעׂשָ ה ֵבאלֵֹהיֶהםָעׂשָ כֹוֵריֶהם. . ָעׂשָ כֹוֵריֶהםָהַרג ּבְ ָנַתן ָלנּו ֶאת ָנַתן ָלנּו ֶאת . . ָהַרג ּבְ

ם. . ָממֹוָנםָממֹוָנם םָקַרע ָלנּו ֶאת ַהּיָ ע ָצֵרינּו ְבתֹוכוֹ . . ֶהֱעִביָרנּו ְבתֹוכֹו ֶבָחָרָבהֶהֱעִביָרנּו ְבתֹוכֹו ֶבָחָרָבה. . ָקַרע ָלנּו ֶאת ַהּיָ ּקַ ע ָצֵרינּו ְבתֹוכוֹ ׁשִ ּקַ . . ׁשִִעים ׁשָ ר ַאְרּבָ ְדּבָ נּו ַבּמִ ק ָצְרּכֵ ִעים ׁשָ ִסּפֵ ר ַאְרּבָ ְדּבָ נּו ַבּמִ ק ָצְרּכֵ ן. . ָנהָנהִסּפֵ ןֶהֱאִכיָלנּו ֶאת ַהּמָ ָנַתן ָלנּו ֶאת ָנַתן ָלנּו ֶאת . . ֶהֱאִכיָלנּו ֶאת ַהּמָ

ת ּבָ ַ תַהׁשּ ּבָ ַ ָרֵאל. . ָנַתן ָלנּו ֶאת ַהּתֹוָרהָנַתן ָלנּו ֶאת ַהּתֹוָרה. . ֵקְרָבנּו ִלְפֵני ַהר ִסיַניֵקְרָבנּו ִלְפֵני ַהר ִסיַני. . ַהׁשּ ָרֵאלִהְכִניָסנּו ְלֶאֶרץ ִיׂשְ . . ִהְכִניָסנּו ְלֶאֶרץ ִיׂשְל ֲעֹונֹוֵתינוּ ר ַעל ּכָ ִחיָרה ְלַכּפֵ ית ַהּבְ ל ֲעֹונֹוֵתינוּ ּוָבָנה ָלנּו ֶאת ּבֵ ר ַעל ּכָ ִחיָרה ְלַכּפֵ ית ַהּבְ ::ּוָבָנה ָלנּו ֶאת ּבֵ

ן ןַרּבָ ְמִליֵאל ַרּבָ ְמִליֵאלּגַ ל, , ָהָיה אֹוֵמר ָהָיה אֹוֵמרּגַ לּכָ ַסח ּכָ ּפֶ ָבִרים ֵאּלּו ּבַ ה ּדְ לֹׁשָ ּלֹא ָאַמר ׁשְ ַסח ִמי ׁשֶ ּפֶ ָבִרים ֵאּלּו ּבַ ה ּדְ לֹׁשָ ּלֹא ָאַמר ׁשְ ִמי ׁשֶ

27

: : ְוֵאּלּו ֵהןְוֵאּלּו ֵהן. . לֹא ָיָצא ְיֵדי חֹוָבתוֹ לֹא ָיָצא ְיֵדי חֹוָבתוֹ

::בין אנשים ובין נשים בין אנשים ובין נשים , , כולם אומרים ביחדכולם אומרים ביחד

ַסח ַסחּפֶ ה. . ּפֶ הַמּצָ ::וָּמרֹורוָּמרֹור. . ַמּצָ

מכיוון שלא אומר מכיוון שלא אומר , , ולא חוששים לאוכל קדשים בחוץולא חוששים לאוכל קדשים בחוץ, , ומגביהים את הזרוע כל אחד ואחדומגביהים את הזרוע כל אחד ואחדמצה מצה ,,,,ולא דומה לפסקאות הבאות שהם ולא דומה לפסקאות הבאות שהם ... ... ''אלא פסח שהיו אבותינו וכואלא פסח שהיו אבותינו וכו, , ))אאדווקדווק" (" (ʉʉפסח פסח ,,,,: : לשונות לשונות ' ' ששם מופיע בששם מופיע ב, , בב""ז עז ע""י על פסחים דקטי על פסחים דקט""ל ולשון רשל ולשון רש""ועיין מהריועיין מהרי". ". מרור זהמרור זה,,,,--וו" " זוזו

ד בעניין קניית בשר ליום טוב ואמירתו בשר זה ד בעניין קניית בשר ליום טוב ואמירתו בשר זה ""ולא כתוב אסור כדף נולא כתוב אסור כדף נ((לא צריך להגביה לא צריך להגביה לדעת רבינו פרץ לדעת רבינו פרץ ((ושהפסח אף שהוא זכר בעלמא ושהפסח אף שהוא זכר בעלמא , , ""זוזו,,,,ו ו אא" " זהזה,,,,בגלל שלא כתוב בגלל שלא כתוב ) ) לפסחלפסח

יש לחשוש לומר פסח זה וכאילו מראה שאוכל קדשים יש לחשוש לומר פסח זה וכאילו מראה שאוכל קדשים , , ))''זז' ' וו' ' הה' ' ג סג ס""המובא בטור תעהמובא בטור תע, , דד""ונלענונלענ. . ועל זה רוב הראשונים כתבו כנוסח הגמרא שאן זה אסור אלא לא צריךועל זה רוב הראשונים כתבו כנוסח הגמרא שאן זה אסור אלא לא צריך. . בחוץבחוץ

, , לומר פסח זה או פסח זולומר פסח זה או פסח זוכדי למנוע הקורא כדי למנוע הקורא , , קודם למצה ולמרורקודם למצה ולמרור, , שהפסקא הזאת של פסחשהפסקא הזאת של פסח הקהק""אאאא ..לומר מצה זו ומרור זהלומר מצה זו ומרור זה) ) או שהסיח דעתואו שהסיח דעתו((אחרי שהוא התרגל אחרי שהוא התרגל

Lorsqu'on arrive à Pessah', on ne lèvera pas l'os3, du fait qu'il ne nous est perm