יחזקאלואניא,א לחדש, ב�חמש�ה ב�רביעי שנה, ב�שלשים ויהי

ואראה, הש�מים, ,� נפת�חו �בר; על-נהר-כ �ולה, בתוך-הגאלהים. הש�נהא,במראות לחדש--היא ב�חמש�ה,

יויכין. המ�לך �ת לגלו דבר-יהוהא,גהחמישית, היה היה �בר; �ים--על-נהר-כ �שד כ ב�ארץ �הן, הכ �זי ב�ן-ב�ו אל-יחזקאל

הי עליו שם, יד-יהוה. �ח סערה ב�אהא,דות� �ה רו וארא והנסביב; לו, � ונגה מתלק�חת, ואש �דול ג ענן �פון, מן-הצ

האש. �עין החשמל, מת�וך �מת�וכה�--כ �ת,א,הו �מו �מת�וכה�--ד ו �ה. להנ אדם, �ת �מו מראיהן--ד וזה, �ות; חי �ע א,וארב�נפים, לאחת להם. כ �ע וארב �עה פנים, לאחת; א,זוארב

�כף רגל עגל, ונצצים, ורגליהם, רגל ישרה; וכף רגליהם, כקלל. נחשת �עין �נפיהם,א,חכ כ מת�חת אדם, )וידי( וידו

�עת�ם. �פניהם וכנפיהם, לארב �עת רבעיהם; ו א,טעל, ארב� בלכת�ן, איש ב�ו �נפיהם: לא-יס� חברת אש�ה אל-אחותה�, כ

.� ניו ילכו �פני אריהא,יאל-עבר פ� ני אדם, ו ניהם, פ� �ת פ� �דמו ו�עת�ן; לארב מהש�מאול �פני-שור ו �עת�ם, לארב �מין אל-הי

�עת�ן. לארב �פני-נשר, רדותא,יאו פ� וכנפיהם �פניהם, ו �שת�ים מכס�ות, את מלמעלה: לאיש, שת�ים חברות איש, ו

�תיהנה. �וי אשרא,יבג אל :� ילכו ניו, פ� אל-עבר ואיש � ב�לכת�ן. ב�ו �, לא יס� �ח ללכת ילכו �תא,יגיהיה-ש�מ�ה הרו �דמו ו

דים-- �פ� הל �מראה כ ב�ערות �גחלי-אש, כ מראיהם �ות החייוצא �מן-האש ו לאש, � ונגה �ות; החי ב�ין �כת מתהל היא,

הב�זק. א,ידברק. �מראה, כ ושוב, רצוא �ות, והחי א,טו �ות, החי אצל ב�ארץ אחד אופן �ה והנ �ות; החי וארא,

ניו. פ� �עת �עיןא,טזלארב כ �מעשיהם ו �ים האופנ מראה

�מעשיהם, ו �מראיהם, ו �עת�ן; לארב אחד �ת �דמו ו ת�רשיש, �אשר יהיה האופן, ב�תוך האופן. �עת רבעיהן,א,יזכ על-ארב�, ב�לכת�ן. ב�ו �: לא יס� ילכו � להם,א,יחב�לכת�ם �יהן--וגבה וגב

�עת�ן. �תם, מלאת עינים סביב--לארב א,יטויראה להם; וגב�ות החי �שא �בהנ ו אצלם; �ים, האופנ � ילכו �ות, החי �בלכת, ו

�ים. � האופנ �שאו �חא,כמעל הארץ, ינ על אשר יהיה-ש�ם הרו� לעמ�תם, �שאו �ים, ינ �ח ללכת; והאופנ �, שמ�ה הרו ללכת ילכו

�ים. ב�אופנ �ה, החי �ח רו �י �בעמדםא,כאכ ו ,� ילכו ב�לכת�ם �ים לעמ�תם-- � האופנ �שאו �שאם מעל הארץ, ינ �בהנ �; ו יעמדו

�ים. ב�אופנ �ה, החי �ח רו �י �ה,א,כבכ החי על-ראשי �ת �דמו ו �י על-ראשיהם, מלמעלה. �ורא--נטו �עין, הק�רח הנ רקיע, כ

אל-אחותה�:א,כג אש�ה ישרות, �נפיהם כ הרקיע, ותחת, �ה, �לאיש שת�ים מכס�ות להנ �ה, ו לאיש, שת�ים מכס�ות להנ

�תיהם. �וי ג מיםא,כדאת �קול כ �נפיהם כ את-קול ואשמע מחנה; �קול כ �ה, המל ב�לכת�ם--קול י, � �קול-שד כ �ים רב

כנפיהן. ינה ת�רפ� לרקיעא,כהב�עמדם, ויהי-קול--מעל, ינה כנפיהן. �ממ�על,א,כואשר על-ראשם; ב�עמדם, ת�רפ� ו

�ס�א; �ת כ �מו יר, ד �מראה אבן-ספ� לרקיע אשר על-ראשם, כ�מראה אדם עליו, מלמעלה. �ת כ �מו �ס�א, ד �ת הכ �מו א,ועל, ד

�מראה-אש ב�ית-לה� סביב, ממ�ראהכז �עין חשמל, כ וארא כראיתי �למט�ה, ו מתניו, �ממ�ראה ו �למעלה; ו מתניו,

סביב. לו � ונגה �מראה-אש, אשרא,כחכ הק�שת �מראה כ �א, מראה �גה� סביב--הו �ן מראה הנ �שם, כ יהיה בענן ב�יום הגקול ואשמע ני, על-פ� ל ואפ� ואראה �בוד-יהוה; כ �ת �מו ד}פ{ מדב�ר.

�אמר, אלי: ב�ן-אדם עמד על-רגליך, ואדב�ר אתך. ב,א ב,ב ויעל-רגלי; ות�עמדני, אלי, �ב�ר ד �אשר כ �ח, רו בי ות�בא

}פ{ אלי. �ב�ר מד את ואשמע, �אמר אלי, ב�ן-אדם שולח אני אותך אל-ב�ני ישראל--ב,ג וי

� בי, שעו �-בי: המ�ה ואבותם פ� ורדים, אשר מרדו �וים המ� אל-ג�ה. �ום הז והב�נים, קשי פנים וחזקי-לב--אניב,דעד-עצם הי

�ה אמר אדני יהוה. שולח אותך, אליהם; ואמרת� אליהם, כ�,ב,ה �י ב�ית מרי המ�ה--וידעו �, כ �לו � ואם-יחד והמ�ה אם-ישמעו

}פ{ בתוכם. היה נביא �י כ�יב,ו �בריהם אל-ת�ירא, כ �מד ואת�ה בן-אדם אל-ת�ירא מהם ו

יושב: את�ה �ים, ואל-עקרב אותך, �ונים וסל סרבים �י ב�ית מרי המ�ה. ניהם אל-ת�חת, כ �מפ� �בריהם אל-ת�ירא ו מד

�יב,ז כ :� �לו ואם-יחד � אם-ישמעו אליהם, �ברי את-ד � ודב�רת }פ{ המ�ה. מרי,

אליך--ב,ח מדב�ר אשר-אני את שמע בן-אדם, ואת�ה צה פיך--ואכל, את אשר-אני �בית המ�רי: פ� אל-ת�הי-מרי, כ

אליך. �ה-בו,ב,טנתן והנ אלי; �חה שלו �ה-יד והנ ואראה, �ת-ספר. ניםב,ימגל פ� �בה כתו והיא לפני, � אותה �פרש וי

}ס{ והי. והגה קנים אליה, �ב וכתו �אמרג,אואחור; וי �ה גל אלי--ב�ן-אדם, את אשר-ת�מצא אכול: אכול את-המ�

ישראל. אל-ב�ית �ב�ר ד ולך �את, י;ג,בהז את-פ� ואפת�ח, �את. �ה הז גל �אכילני, את המ� ג,גוי �אמר אלי, ב�ן-אדם ב�טנך וי

נתן אני אשר �את, הז �ה גל המ� �א, את תמל �מעיך ו תאכל }פ{ למתוק. �דבש כ ב�פי ות�הי ואכלה, אליך;

ג,ד �אמר, אלי: ב�ן-אדם, לך-ב�א אל-ב�ית ישראל, ודב�רת� וי אליהם. וכבדיג,הבדברי, שפה, עמקי אל-עם לא �י כ

ישראל. אל-ב�ית, �ח: שלו אל-עמ�יםג,ולשון--את�ה לא �בריהם; �ים, עמקי שפה וכבדי לשון, אשר לא-תשמע, ד רב

אליך. � ישמעו המ�ה שלחת�יך, אליהם �ביתג,זאם-לא ו

לשמע אבים, �י-אינם אליך--כ לשמע � יאבו לא ישראל, המ�ה. �קשי-לב ו חזקי-מצח ישראל, �ל-ב�ית כ �י כ ג,חאלי:

ואת-מצחך ניהם; פ� לעמ�ת חזקים, ניך את-פ� נתת�י �ה הנ�ר, נתת�י מצחך:ג,טחזק, לעמ�ת מצחם. �שמיר חזק מצ כ

המ�ה. מרי ב�ית �י כ ניהם, מפ� ולא-תחת אותם לא-תירא }פ{

�ברי אשר אדב�ר אליך,ג,י �ל-ד �אמר, אלי: ב�ן-אדם--את-כ וי �באזניך ש�מע. �ולה, אל-ב�ניג,יאקח ב�לבבך ו ולך ב�א אל-הג

�ה אמר אדני יהוה: עמ�ך, ודב�רת� אליהם ואמרת� אליהם, כ .� �לו �, ואם-יחד אחרי,ג,יבאם-ישמעו �ח--ואשמע ות�ש�אני רו

�בוד-יהוה, ממ�קומו. �ך כ �דול: ב�רו �נפיג,יגקול רעש ג וקול כ�ים, האופנ וקול אל-אחותה�, אש�ה מש�יקות �ות, החי

�דול. ג רעש וקול, ות�ק�חני;ג,ידלעמ�תם; נשאתני, �ח ורו חזקה. עלי ויד-יהוה �חי, רו ב�חמת מר ואבואג,טוואלך

ואשר �בר, אל-נהר-כ �שבים הי אביב ת�ל �ולה אל-הגימים, שבעת שם ואשב שם; יושבים )ואשב(--המ�ה,

ב�תוכם. }פ{ג,טזמשמים ימים; שבעת מקצה ויהי, ב�ן-אדם, צפה נתת�יך לביתג,יזויהי דבר-יהוה, אלי לאמר.

�י. נ ממ� אותם � והזהרת �בר, ד י מפ� � ושמעת ג,יחישראל; דב�רת� ולא הזהרת�ו ולא �ת, ת�מו מות לרשע, ב�אמרי

ב�עו רשע �א �תו--הו לחי הרשעה, �ו �רכ מד רשע נו‍להזהיר אבק�ש. �דך מי ודמו �ת, רשע,ג,יטימו � �י-הזהרת כ ואת�ה,

�א ב�עו �ו הרשעה--הו �רכ �מד �ת, ואת�ה‍ולא-שב מרשעו, ו נו ימו�לת�. הצ עול,ג,כאת-נפשך ועשה �דקו מצ �יק צד �ב �בשו ו

�י לא הזהרת�ו, ב�חט�אתו �ת: כ �א ימו י מכשול לפניו הו ונתת��דך אבק�ש. �כרן צדקתו אשר עשה, ודמו מי �ת, ולא תז ג,ימו

�אכא �יק--והו צד חטא לבלת�י �יק, צד הזהרת�ו �י כ ואת�ה

�לת�. }פ{ �י נזהר, ואת�ה את-נפשך הצ לא-חטא: חיו יחיה כצאג,כב �ם קו אלי, �אמר וי יד-יהוה; שם, עלי הי ות�

אותך. אדב�ר ושם, ואצאג,כגאל-הב�קעה, �ם, ואקו אשר �בוד �כ כ עמד, �בוד-יהוה כ �ה-שם והנ אל-הב�קעה,

ני. על-פ� ל, ואפ� �בר; על-נהר-כ �ח,ג,כדראיתי רו ות�בא-בי גר ב�תוך �אמר אלי, ב�א הס� עמדני על-רגלי; וידב�ר אתי וי ות�

עבותים,ג,כהב�יתך. עליך � נתנו �ה הנ בן-אדם, ואת�ה ב�תוכם. תצא, ולא ב�הם; �ך, אדב�יקג,כוואסרו �לשונך, ו

�י ב�ית , ולא-תהיה להם לאיש מוכיח: כ �ך, ונאלמת� אל-חכהמ�ה. ג,כזמרי, ואמרת� יך, את-פ� אפת�ח אותך, �בדב�רי ו

�ל, �ה אמר אדני יהוה; הש�מע ישמע והחדל יחד אליהם, כ}פ{ המ�ה. מרי ב�ית �י כ

לפניך;ד,א � אותה ונתת�ה לבנה, קח-לך בן-אדם ואת�ה �שלם. את-ירו עליה עיר, מצור,ד,בוחק�ות ונתת�ה עליה

עליה ונתת�ה סללה; עליה, � ושפכת יק, � ד עליה �בנית ו�רים, סביב. ואת�ה קח-לך, מחבתד,גמחנות ושים-עליה כ

�בין העיר; והכינתה ב�רזל, ונתת�ה אותה� קיר ב�רזל, ב�ינך והיא, עליה--אות � וצרת במ�צור, והיתה אליה ניך את-פ�}פ{ ישראל. לבית

את-עוד,ד � ושמת הש�מאלי, �ך על-צד שכב ואת�ה ן‍ �ב עליו, ת�ש�א �מים אשר ת�שכ ר הי ב�ית-ישראל עליו: מספ�

ר ימים,‍ ואני, נתת�י לך את-שני עוד,הנם. ‍את-עו נם, למספ�עו ונשאת, יום; ותשעים ב�ית-ישראל. ‍שלש-מאות ד,ון

שנית, )הימני( הימיני �ך על-צד � ושכבת �ה, את-אל �ית וכליום‍ונשאת, את-עו יום לש�נה יום, �עים �דה--ארב ן ב�ית-יהו

ד,זלש�נה נתת�יו לך. �זרעך ניך, ו �שלם ת�כין פ� ואל-מצור ירועליה. �את, ונב �פה; עבותים;ד,חחשו עליך, נתת�י �ה והנ

�רך. מצו ימי �ותך �ל עד-כ �ך, אל-צד �ך �ד מצ ד,טולא-תהפךמים, וכס� ודחן ועדשים �פול ו �שערים ו חט�ין ואת�ה קח-לךר ונתת�ה אותם ב�כלי אחד, ועשית אותם לך, ללחם: מספ�ותשעים שלש-מאות �ך, על-צד שוכב אשר-את�ה �מים הי

.� �ו �--ב�משקול,ד,ייום--ת�אכלנ �ו ת�אכלנ אשר �מאכלך, ו .� �ו ת�אכלנ עד-עת, מעת �ום: לי שקל �מיםד,יאעשרים ו

�רה תשת�ה, שש�ית ההין: מעת עד-עת, ת�שת�ה. ד,יבב�משוהאדם-- צאת ב�גללי והיא, �ה; ת�אכלנ שערים, ועגת

}ס{ לעיניהם. �ד,יגת�עגנה, יאכלו �כה כ יהוה, �אמר וי יחם שם. � �וים, אשר אד �ג ד,ידבני-ישראל את-לחמם טמא, ב

�נבלה �ה נפשי, לא מטמ�אה; ו ואמר, אהה� אדני יהוה, הנב�שר ב�פי ולא-בא ועד-עת�ה, �רי �עו מנ �טרפה לא-אכלת�י ו

}ס{ �ל. �ו ג את-צפועיד,טופ� לך נתת�י אלי--ראה �אמר וי את-לחמך, ועשית האדם; �ללי ג ת�חת הב�קר, )צפיעי(

}ס{ שברד,טזעליהם. הנני ב�ן-אדם אלי, �אמר וי �בדאגה; ו ב�משקל, �-לחם ואכלו �שלם, ב�ירו מט�ה-לחם

.� ישת�ו �בשמ�מון ו �רה ב�משו �מים, לחםד,יזו ,� יחסרו למען ב�עו � ונמק�ו ואחיו, איש � ונשמ�ו }פ{‍ומים; נם.

�ביםה,א �ל הג ת�ער �ה, חד חרב קח-לך בן-אדם ואת�ה לך � על-ראשך, ועל-זקנך; ולקחת� �ך, והעברת �ה ל ת�ק�חנ

�קת�ם. ה,במאזני משקל, וחל �ר ת�בעיר ב�תוך שלשית, ב�או �ה את-הש�לשית, ת�כ ולקחת� ימי המ�צור; �מלאת, כ העיר, אריק וחרב �ח, לרו ת�זרה והש�לשית סביבותיה, בחרב

ר; וצרת� אותם,ה,גאחריהם. ולקחת� מש�ם, מעט ב�מספ� ה,דב�כנפיך. אל-ת�וך אותם � והשלכת ת�ק�ח, עוד �מהם, ו

�ל-ב�ית אל-כ תצא-אש, � �ו נ ממ� ב�אש: אתם � ושרפת האש, }פ{ ישראל.

�ויםה,ה הג ב�תוך �שלם, ירו זאת יהוה, אדני אמר, �ה כ ארצות. �סביבותיה, ו טיה,ושמת�יה; את-משפ� ות�מר

אשר מן-הארצות ואת-חק�ותי, �וים, מן-הג לרשעה, בהם. � לא-הלכו וחק�ותי ,� מאסו טי במשפ� �י כ סביבותיה:

�ויםה,ז}ס{ יען המנכם מן-הג יהוה, �ה-אמר אדני לכן כ טי לא אשר סביבותיכם, ב�חק�ותי לא הלכת�ם, ואת-משפ�

�וים אשר סביבותיכם, לא עשיתם. טי הג �כמשפ� ה,עשיתם; ו�ם-אני; ועשיתיח �ה אמר אדני יהוה, הנני עליך, ג לכן, כ

�וים. טים, לעיני הג ועשיתי בך, את אשרה,טבתוכך משפ� עוד--יען, ,� כמהו אשר-לא-אעשה ואת לא-עשיתי, }פ{ �ל-ת�ועבתיך. כ

� אבותם;ה,י �בנים, יאכלו � בנים ב�תוכך, ו לכן, אבות יאכלו �ח. לכל-רו �ל-שאריתך את-כ וזריתי שפטים, בך ועשיתי

יעןה,יא}ס{ אם-לא יהוה, אדני נאם חי-אני, לכן �בכל-ת�ועבתיך; וגם-אני �ציך ו �שי טמ�את, ב�כל-שק�ו את-מקד

ה,יבאגרע ולא-תחוס עיני, וגם-אני לא אחמול. שלשתיך � לו � בתוכך, והש�לשית, ב�חרב יפ� �ברעב יכלו �, ו �תו �בר ימו ב�דאריק וחרב אזרה, �ח לכל-רו והש�לישית סביבותיך;

�חמת�י;ה,יגאחריהם. ב�ם--והנ חמתי והנחותי י, אפ� וכלה �ותי חמתי, ב�ם. �ב�רת�י ב�קנאתי, ב�כל �י-אני יהוה, ד � כ ה,וידעו

�וים אשר סביבותיך, לעיני,יד ה, ב�ג �לחרפ� �ה ו ואת�נך לחרב �ל-עובר. �משמ�ה,ה,טוכ ו �סר מו �פה, �גדו ו ה חרפ� והיתה

�בחמה, �וים, אשר סביבותיך: ב�עשותי בך שפטים ב�אף ו לג�ב�רת�י. ד יהוה, חמה--אני �בתכחות �יה,טזו את-חצ �חי ב�של

�ח אשר-אשל למשחית, � היו אשר ב�הם, הרעים הרעב לכם ושברת�י עליכם, אסף לשחתכם--ורעב אותם,

�לך,ה,יזמט�ה-לחם. �ה רעה, ושכ �חת�י עליכם רעב וחי ושל

�ב�רת�י. ודבר ודם, יעבר-ב�ך; וחרב אביא עליך, אני יהוה ד}פ{

לאמר. ו,א אלי דבר-יהוה, ויהי ו,ב ניך פ� שים ב�ן-אדם, �בא, אליהם. ואמרת�--הרי ישראל,ו,גאל-הרי ישראל; והנ

להרים יהוה אדני �ה-אמר כ יהוה: �בר-אדני ד � שמעומביא אני הנני �יאיות(, )ולג ולגיאות לאפיקים �בעות ולג

�חותיכם,ו,דעליכם חרב, ואב�דת�י, ב�מותיכם. �, מזב ונשמ�ו �ליכם. �ו �ל ג לפני, חלליכם, י, לת� והפ� ניכם; חמ� ,� ו,הונשב�רו

וזריתי, �ליהם; �ו �ל ג לפני, ישראל, ב�ני גרי את-פ� ונתת�י, �חותיכם. מזב סביבות, ב�כל,ו,ואת-עצמותיכם,

ישמנה--למען ת� והב�מות ת�חרבנה, הערים מושבותיכם, �ליכם, �ו �ל ג � ונשב�תו � ונשב�רו �חותיכם, מזב � ויאשמו � יחרבו

� מעשיכם. ניכם, ונמחו � חמ� �עו ונפל חלל, ב�תוככם;ו,זונגד יהוה. �י-אני כ ליטיו,חוידעת�ם, פ� לכם ב�היות והותרת�י,

ב�ארצות. �רותיכם, ב�הז �וים: �ג פליטיכםו,טחרב--ב � וזכרו �ונה �ם הז �-שם, אשר נשב�רת�י את-לב �וים אשר נשב�ו �ג אותי, ב,� �ליהם; ונקט�ו �ו �ל �נות אחרי ג אשר-סר מעלי, ואת עיניהם הז

�, לכל ת�ועבתיהם. �,ו,יב�פניהם, אל-הרעות אשר עשו וידעוהרעה להם לעשות י, �ב�רת� ד �ם אל-חנ לא יהוה; �י-אני כ}פ{ �את. הז

ו,יא ב�רגלך �רקע ו ך בכפ� �ה הכ יהוה, אדני �ה-אמר כ אשר, ישראל: ב�ית רעות, �ל-ת�ועבות כ אל ואמר-אח,

.� לו �בר--יפ� �בד ו ב�רעב �ת,ו,יבב�חרב ימו �בר ב�ד הרחוק �יתי �ת; וכל �ר, ב�רעב ימו �צו �שאר והנ ול, והנ והק�רוב ב�חרב יפ�

ו,יגחמתי, ב�ם. �י-אני יהוה, ב�היות חלליהם ב�תוך וידעת�ם, כב�כל �בעה רמה �ל-ג כ �חותיהם; אל מזב סביבות �ליהם, �ו �ל ג�ל-אלה עבת�ה, �ל-עץ רענן ותחת כ ראשי ההרים, ותחת כ

�ליהם. �ו �ל �-שם ריח ניחח, לכל ג ונטיתיו,ידמקום אשר נתנודב�ר �משמ�ה ממ� את-ידי, עליהם, ונתת�י את-הארץ שממה ו}פ{ יהוה. �י-אני כ ,� וידעו מושבותיהם; ב�כל �בלתה, ד

לאמר. ז,א אלי דבר-יהוה, ויהי בן-אדם,ז,ב ואת�ה הק�ץ, ב�א ישראל--קץ: לאדמת יהוה אדני �ה-אמר כ

�נפות הארץ. �ע( כ עת�ה, הק�ץ עליך,ז,געל-ארבעת )ארבאת עליך, ונתת�י �דרכיך; כ �שפטת�יך ו ב�ך, י אפ� �חת�י ושל

�ל-ת�ועבותיך. �יז,דכ כ ולא-תחוס עיני עליך, ולא אחמול: �י-אני דרכיך עליך את�ן, ותועבותיך ב�תוכך ת�היין, וידעת�ם, כ}פ{ יהוה.

�ה באה. ז,ה �ה אמר, אדני יהוה: רעה אחת רעה, הנ כ ז,ו ב�אה. �ה, הנ אליך; הקיץ הק�ץ ב�א ב�א, ב�אהז,זקץ

�ום הי קרוב העת, ב�א הארץ; יושב אליך, �פירה הצהרים. �מה--ולא-הד חמתיז,חמהו וך עת�ה מק�רוב, אשפ�

�דרכיך; ונתת�י עליך, את �שפטת�יך כ י ב�ך, ו �יתי אפ� עליך, וכל�ל-ת�ועבותיך. ז,טכ �דרכיך כ אחמול: ולא עיני, ולא-תחוס

�י אני יהוה עליך את�ן, ותועבותיך ב�תוכך ת�היין, וידעת�ם, כ�ה. �פרה--צץז,ימכ הצ יצאה, באה: �ה הנ �ום, הי �ה הנ

�דון. הז רח פ� למט�ה-רשע;ז,יאהמ�ט�ה, קם, החמס ז,יבלא-מהם ולא מהמונם, ולא מהמהם--ולא-נה� ב�הם.

כר והמ� אל-ישמח, �ום--הק�ונה הי �יע הג העת, ב�א �ל-המונה�. אל-כ חרון, �י כ כר,ז,יגאל-יתאב�ל: המ� �י כ

�י-חזון כ �תם: חי �ים, ב�חי ועוד �ב, ישו לא �ר מכ אל-המ��ב, ואיש ב�עו �ל-המונה� לא ישו �. ‍אל-כ �קו �תו לא יתחז ז,ידנו חי

�י חרוני, �ל, ואין הלך למ�לחמה: כ � בת�קוע והכין הכ ת�קעו�ל-המונה�. מב�ית:ז,טואל-כ והרעב �בר והד �ץ, ב�חו החרב

.� �ו �ת, ואשר ב�עיר, רעב ודבר יאכלנ אשר ב�ש�דה, ב�חרב ימו

�ם,ז,טז �ל �איות כ �יוני הג � אל-ההרים כ ליטיהם, והיו �, פ� �פלטו ו ב�עו �ים,ז,יזנו. ‍המות--איש, וכל-ב�רכ ינה; ת�רפ� �דים, �ל-הי כ

ים. �ת; ואלז,יחת�לכנה מ� �צו ל � שק�ים, וכס�תה אותם פ� וחגרו�בכל-ראשיהם קרחה. �שה, ו נים ב�ו �ל-פ� �צותז,יטכ ם ב�חו �ספ� כ

�ילם �כל להצ �זהבם לא-יו ם ו �ספ� �ה יהיה--כ �זהבם לנד �, ו ישליכו:� �או ימל �מעיהם לא ו � ישב�עו ב�יום עברת יהוה, נפשם לא

�י-מכשול עו �, וצלמיז,כנם, היה. ‍כ לגאון שמהו �צבי עדיו ו �ה. �ן נתת�יו להם, לנד � בו; על-כ �ציהם עשו ז,כאתועבתם שק�ו

וחללוה לשלל; הארץ �לרשעי ו לבז, �רים ב�יד-הז �נתת�יו ו .)� �הו �לו �ני;ז,כב)וחל את-צפו � �לו וחל מהם, פני והסב�ותי

}פ{ �ה. �לו וחל ריצים, פ� � �-בה �באו ו�מים, והעיר,ז,כג ט ד �י הארץ, מלאה משפ� עשה, הרת�וק: כ

חמס. את-ב�ת�יהם;ז,כדמלאה � וירשו גוים, רעי והבאתי מקדשיהם. � ונחלו �ים, עז �און ג קפדה-בא;ז,כהוהשב�ת�י

ואין. שלום, � �בקשו �שמעהז,כוו ו ת�בוא, על-הוה הוה ת�אבד �ביא--ותורה מנ חזון, � �בקשו ו ת�היה; �עה אל-שמו

�קנים. מז ועצה �הן, �שז,כזמכ ילב ונשיא יתאב�ל, המ�לך �ם אעשה אתם, �רכ �הלנה; מד שממה, וידי עם-הארץ, ת�ב}פ{ יהוה. �י-אני כ ,� וידעו טם, אשפ� טיהם �במשפ� ו

ויהי ב�ש�נה הש�ש�ית, ב�ש�ש�י ב�חמש�ה לחדש, אני יושבח,א ל עלי שם, יד אדני �דה יושבים לפני; ות�פ� ב�ביתי, וזקני יהו

�מראה-אש--ממ�ראהח,ביהוה. כ �ת דמו �ה והנ ואראה, �עין �מראה-זהר כ �למעלה, כ �ממ�תניו ו �למט�ה, אש; ו מתניו ו

ראשי;ח,גהחשמלה. ב�ציצת �ק�חני וי יד, ת�בנית �שלח וי אתי ות�בא הש�מים �בין ו ב�ין-הארץ �ח רו אתי ות�ש�א נימית הפ� שער תח אל-פ� אלהים, ב�מראות �שלמה ירו

קנה. ונה צפונה, אשר-שם מושב, סמל הק�נאה המ� ח,הפ�

ראיתיד אשר �מ�ראה, כ ישראל: אלהי �בוד, �ה-שם--כ והנ �קעה. ח,הב�ב �רך ד עיניך שא-נא אלי--ב�ן-אדם, �אמר וי

לשער �פון מצ �ה והנ צפונה, �רך ד עיני, ואש�א צפונה; �אה. ב�ב �ה הז הק�נאה סמל �ח, זב אלי--ח,והמ� �אמר וי

ת�ועבות עשים; הם( )מה מהם את�ה הראה ב�ן-אדם, �שי, ה, לרחקה מעל מקד �דלות אשר ב�ית-ישראל עשים פ� ג}פ{ �דלות. ג ת�ועבות ת�ראה, �ב ת�שו ועוד

חר-אחדח,ז �ה והנ ואראה, החצר; תח אל-פ� אתי, �בא וי ואחת�רח,חב�ק�יר. בק�יר; חתר-נא ב�ן-אדם אלי, �אמר וי

תח אחד. }ס{ �ה פ� �ראהח,טב�ק�יר, והנ �אמר, אלי: ב�א ו וי ה. פ� עשים הם אשר הרעות, ועבות ואבוא,ח,יאת-הת�

�לי �ו �ל וכל-ג שקץ, �בהמה ו רמש כל-ת�בנית �ה והנ ואראה, ושבעיםח,יאב�ית ישראל--מחק�ה על-הק�יר, סביב סביב.

ב�תוכם, עמד בן-שפן � ויאזניהו בית-ישראל �קני מז איש עמדים לפניהם, ואיש מקטרת�ו, ב�ידו; ועתר ענן-הק�טרת,

זקניח,יבעלה. אשר בן-אדם, הראית אלי, �אמר וי �י אמרים, �יתו: כ בית-ישראל עשים ב�חשך, איש ב�חדרי משכ

יהוה, את-הארץ. �--עזב יהוה ראה אתנו �אמר,ח,יגאין וי �דלות, אשר-המ�ה עשים. �ב ת�ראה ת�ועבות ג אלי: עוד ת�שו

אשר,ח,יד ב�ית-יהוה, שער תח אל-פ� אתי, �בא וי �ז. �ות את-הת�מ�ו �שים ישבות, מבכ �ה-שם הנ �פונה; והנ אל-הצ

�ב ת�ראהח,טו}ס{ �אמר אלי, הראית בן-אדם; עוד ת�שו וי �ה. �דלות מאל �בא אתי, אל-חצר ב�ית-יהוהח,טזת�ועבות, ג וי

�ח, זב �בין המ� �לם ו �ה-פתח היכל יהוה ב�ין האו נימית, והנ הפ��פניהם ו יהוה, אחריהם אל-היכל איש; וחמש�ה �עשרים כ

�אמר אלי,ח,יזקדמה, והמ�ה משת�חויתם קדמה, לש�מש. וימעשות �דה, יהו לבית בן-אדם--הנקל הראית

חמס, את-הארץ � �י-מלאו כ �-פה: עשו אשר את-הת�ועבות ם. �מורה, אל-אפ� �ם שלחים את-הז � להכעיסני, והנ �שבו ח,וי

אחמל;יח ולא עיני לא-תחוס בחמה, אעשה וגם-אני אותם. אשמע ולא �דול, ג קול באזני � �קראט,אוקראו וי

�לי �ות העיר; ואיש כ קד �, פ� �דול לאמר, קרבו באזני, קול ג�רך-שערט,במשחתו, ב�ידו. �ה שש�ה אנשים ב�אים מד והנ

�ידו, ב צו מפ� �לי כ ואיש צפונה, מפנה אשר העליון ב�מתניו; הס�פר וקסת �ים, ב�ד לבש ב�תוכם ואיש-אחד

�חשת. הנ �ח מזב אצל, ,� �עמדו וי ,� �באו אלהיט,גוי �כבוד ו מפת�ן אל, היה עליו, אשר �ב �רו הכ מעל נעלה ישראל, קסת אשר �ים, הב�ד �בש הל אל-האיש �קרא, וי הב�ית; }פ{ ב�מתניו. הס�פר,

�שלם;ט,ד ירו ב�תוך העיר, ב�תוך אלו, עבר יהוה, �אמר וי �אנקים, על �אנחים והנ והתוית ת�ו על-מצחות האנשים, הנ

ב�תוכה�. �עשות הנ �ל-הת�ועבות, ב�אזני,ט,הכ �ה אמר �לאל ו �: על- )אל-( ת�חס עיניכם )עינכם(, �ו � בעיר אחריו והכ עברו

.� �ט,וואל-ת�חמלו ת�הרגו ונשים וטף �לה �בתו ו �ר ב�חו זקן ,� �שו אל-ת�ג הת�ו אשר-עליו �ל-איש ועל-כ למשחית, לפני אשר �קנים, הז ב�אנשים � �ו �חל וי ;� �ו ת�חל �שי, קד �ממ� ו

�ט,זהב�ית. �מלאו ו את-הב�ית, � טמ�או אליהם �אמר וי בעיר. � �ו והכ ,� ויצאו ;� חללים--צאו ויהי,ט,חאת-החצרות

ואמר ואזעק, ני על-פ� לה ואפ� אני; ונאשאר, �ותם, �הכ כ�ל-שארית ישראל, אהה� אדני יהוה, המשחית את�ה את כ

�שלם. על-ירו את-חמתך �ך עוט,טב�שפכ אלי, �אמר וי ן‍ הארץ ות�מ�לא מאד, ב�מאד �דול ג �דה ויהו ב�ית-ישראל �, עזב יהוה את-הארץ, �י אמרו �מים, והעיר מלאה מט�ה: כ ד

וגם-אני--לא-תחוס עיני, ולא אחמל;ט,יואין יהוה, ראה.

�ם, ב�ראשם נתת�י. �רכ �ים, אשרט,יאד �ה האיש לבש הב�ד והנ�כל �בר, לאמר: עשיתי, כאשר )כ הק�סת ב�מתניו, משיב ד}פ{ �יתני. צו אשר(

�רבים,י,א הכ על-ראש אשר אל-הרקיע �ה והנ ואראה, עליהם. �ס�א--נראה, כ �ת �מו ד �מראה כ יר, ספ� �אבן י,בכ

�ל �לג �אמר ב�א אל-ב�ינות לג �ים, וי �אמר אל-האיש לבש הב�ד וי�רבים, �א חפניך גחלי-אש מב�ינות לכ �מל �ב ו �רו אל-ת�חת לכ

�בא, לעיני. �זרק, על-העיר; וי �רבים, עמדים מימיןי,גו והכ נימית. �ית--ב�באו האיש; והענן מלא, את-החצר הפ� י,דלב

�מ�לא וי הב�ית; מפת�ן על �ב, �רו הכ מעל �בוד-יהוה כ �רם וי�בוד יהוה. י,ההב�ית, את-הענן, והחצר מלאה, את-נגה� כ

�קול כ החיצנה: עד-החצר �בים--נשמע, �רו הכ �נפי כ וקול, ב�דב�רו. י, � �יםי,ואל-שד לבש-הב�ד את-האיש �תו ב�צו ויהי,

�בא, וי �בים; �רו �ל, מב�ינות לכ �לג לאמר, קח אש מב�ינות לגהאופן. אצל, �עמד, מב�ינותי,זוי את-ידו �ב �רו הכ �שלח וי

�ת�ן, וי �ש�א וי �רבים, הכ ב�ינות אשר אל-האש �בים, �רו לכ�צא. וי �ק�ח, וי �ים; הב�ד לבש �רבים--י,חאל-חפני לכ �רא, וי

�נפיהם. �עהי,טת�בנית, יד-אדם, ת�חת, כ �ה ארב ואראה, והנאחד, �ב �רו הכ אצל אחד �בים--אופן �רו הכ אצל �ים אופנ�עין, כ �ים, האופנ �מראה, ו אחד; �ב �רו הכ אצל אחד ואופן

�אשרי,יאבן ת�רשיש. �עת�ם: כ �ת אחד, לארב �מו �מראיהם--ד והאופן. ב�תוך האופן, �עתי,יאיהיה אל-ארב ב�לכת�ם,

אשר-יפנה המ�קום �י כ ב�לכת�ם: ,� ב�ו יס� �--לא ילכו רבעיהם ב�לכת�ם. ,� ב�ו יס� �--לא ילכו אחריו וכל-ב�שרם,י,יבהראש,

�ים, מלאים עינים סביב, �הם, וידיהם, וכנפיהם--והאופנ וגב�יהם. אופנ �עת�ם, �ל,י,יגלארב �לג הג �ים--להם קורא לאופנ

�ב,י,ידב�אזני. �רו ני הכ ני האחד פ� �עה פנים, לאחד: פ� וארב

ני-נשר. ני אריה, והרביעי פ� ני אדם, והש�לישי פ� �פני הש�ני פ� ו�בר. י,טו �ה, אשר ראיתי ב�נהר-כ �בים--היא החי �רו �, הכ �רמ�ו י, וי�בשאתטז ו אצלם; �ים, האופנ � ילכו �בים, �רו הכ �בלכת, ו

� ב�ו לא-יס� הארץ, מעל �ם לרו �נפיהם, את-כ �בים �רו הכמאצלם. �ם-הם, ג �ים �ברומםי,יזהאופנ ו ,� יעמדו ב�עמדם

ב�הם. �ה, החי �ח רו �י כ � אותם: יהוה,י,יחירומ�ו �בוד כ �צא וי �בים. �רו על-הכ �עמד, וי הב�ית; מפת�ן �י,יטמעל �שאו וי

ב�צאתם, לעיני, מן-הארץ � �רומ�ו וי �נפיהם את-כ �בים �רו הכב�ית-יהוה שער תח פ� �עמד, וי לעמ�תם; �ים, והאופנ

�כבוד אלהי-ישראל עליהם, מלמעלה. היאי,כהק�דמוני, ו �בר; ואדע, �ה, אשר ראיתי ת�חת אלהי-ישראל--ב�נהר-כ החי

�בים המ�ה. �י כרו �עי,כאכ �עה פנים לאחד, וארב �עה ארב ארב�נפיהם. �ת ידי אדם, ת�חת כ �דמו �נפים לאחד; ו �תי,כבכ �דמו ו

�בר, מראיהם נים אשר ראיתי על-נהר-כ ניהם--המ�ה הפ� פ� .� ילכו ניו, פ� אל-עבר איש �ח,יא,אואותם; רו אתי ות�ש�א

קדימה, ונה הפ� הק�דמוני ב�ית-יהוה אל-שער ות�בא אתי �ה ב�פתח הש�ער, עשרים וחמש�ה איש; ואראה בתוכם והנהעם. �--שרי בן-ב�ניהו � לטיהו ואת-פ� �ר, בן-עז את-יאזניה

}פ{אוןיא,ב החשבים האנשים �ה ב�ן-אדם--אל אלי: �אמר, וי

�את. �עצים עצת-רע, ב�עיר הז האמרים, לא בקרוביא,גוהיהב�שר. }ס{ � ואנחנו יר, הס� היא ב�ת�ים; לכן,יא,דב�נות

�בא, ב�ן-אדם. �בא עליהם: הנ �ח יהוה,יא,ההנ ל עלי, רו ות�פ��ן אמרת�ם ב�ית ישראל; �ה-אמר יהוה, כ �אמר אלי אמר כ וי

�חכם, אני ידעת�יה. �מעלות רו �יתם חלליכם, ב�עיריא,וו הרב}פ{ חלל. �צתיה, חו �אתם �מל ו �את; הז

שמת�םיא,ז אשר חלליכם יהוה, אדני �ה-אמר כ לכן,

יר; ואתכם, הוציא מת�וכה�. ב�תוכה�, המ�ה הב�שר והיא הס�יא, חרב, יראתם; וחרב אביא עליכם, נאם אדני יהוה. יא,ח

והוצאתי אתכם מת�וכה�, ונתת�י אתכם ב�יד-זרים; ועשיתיטוטיא,יבכם, שפטים. �ל ישראל אשפ� �בו �, על-ג לו ב�חרב ת�פ�

יהוה. �י-אני כ וידעת�ם, היא, לא-תהיה לכםיא,יאאתכם; ישראל, �ל �בו אל-ג לבשר; בתוכה�, � ת�היו ואת�ם לסיר,

ט אתכם. �י-אני יהוה, אשר ב�חק�י לאיא,יבאשפ� וידעת�ם, כאשר �וים הג טי �כמשפ� ו עשיתם; לא טי �משפ� ו הלכת�ם,

� בן-ב�ניה,יא,יגסביבותיכם, עשיתם. �פלטיהו �באי, ו �הנ ויהי, כאדני � אהה ואמר �דול, קול-ג ואזעק ני על-פ� ל ואפ� מת; }פ{ ישראל. שארית את עשה, את�ה �לה יהוה--כ

יא,טו ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. יא,יד ב�ן-אדם, אחיך אחיךלהם � אמרו אשר �ה: �ל כ ישראל, וכל-ב�ית �תך, גאל אנשי הארץ, נת�נה היא � יהוה--לנו מעל � רחקו �שלם, ירו ישבי

�ייא,טזלמורשה. }ס{ כ יהוה, אדני �ה-אמר כ אמר, לכן להם ואהי ב�ארצות; הפיצותים וכי �וים, �ג ב הרחקת�ים

}ס{ שם. � אשר-ב�או ב�ארצות מעט, �ש לכןיא,יזלמקד ים, מן-העמ� אתכם וקב�צת�י יהוה, אדני �ה-אמר כ אמר, ונתת�י ב�הם; נפצותם אשר מן-הארצות אתכם י ואספת�

ישראל. את-אדמת �יא,יחלכם, והסירו �-שמ�ה; �באו ו �ה. נ �ל-ת�ועבותיה--ממ� ואת-כ �ציה, �ל-שק�ו ייא,יטאת-כ ונתת�

והסרתי לב �כם; �ח חדשה את�ן ב�קרב ורו להם לב אחד, למען ב�חק�תייא,כהאבן, מב�שרם, ונתת�י להם, לב ב�שר.

�-לי לעם--ואני, � אתם; והיו � ועשו ישמרו טי �, ואת-משפ� ילכולאלהים. להם �ציהםיא,כאאהיה שק�ו ואל-לב

�ם ב�ראשם נתת�י, נאם אדני �רכ �ם הלך--ד ותועבותיהם, לב�יםיא,כביהוה. והאופנ �נפיהם, את-כ �בים �רו הכ � �שאו וי

מלמעלה. עליהם, אלהי-ישראל �כבוד ו יא,כגלעמ�תם; �עמד, על-ההר, אשר, �בוד יהוה, מעל ת�וך העיר; וי �על כ וי

לעיר. �ימהיא,כדמק�דם כשד ות�באני נשאתני, �ח ורו �על, מעלי, המ�ראה, �ח אלהים; וי �ולה, ב�מ�ראה, ב�רו אל-הג

�ברי יהוה,יא,כהאשר ראיתי. �ל-ד �ולה, את כ ואדב�ר, אל-הג}פ{ הראני. אשר

לאמר. יב,א אלי דבר-יהוה, ויהי יב,ב ב�תוך ב�ן-אדם, ,� ה ישב: אשר עינים להם לראות ולא ראו ב�ית-המ�רי את�

�י ב�ית מרי, הם. �--כ ואת�היב,גאזנים להם לשמע ולא שמעו�גלה יומם, לעיניהם; וגלית �לי גולה, ו בן-אדם, עשה לך כב�ית �י כ ,� יראו �לי לעיניהם--או אחר, אל-מקום ממ�קומך

�כלי גולה, יומם--לעיניהם;יב,דמרי המ�ה. והוצאת כליך כ �ולה. �מוצאי, ג לעיניהם,יב,הואת�ה, ת�צא בערב לעיניהם, כ

�תף ת�ש�א,יב,וחתר-לך בק�יר; והוצאת, ב�ו. לעיניהם על-כאת-הארץ: תראה ולא תכס�ה, ניך תוציא--פ� ב�עלטה

�י-מופת נתת�יך, לבית ישראל. �יתי,יב,זכ �אשר צו �ן, כ ואעש כ�בערב חתרת�י-לי בק�יר ב�יד; �כלי גולה יומם, ו �לי הוצאתי כ כ}פ{ לעיניהם. נשאתי, �תף על-כ הוצאתי ב�עלטה

�קר לאמר. יב,ח ב�ן-אדם, הלאיב,ט ויהי דבר-יהוה אלי, ב�ב� אליך ב�ית ישראל ב�ית המ�רי: מה, את�ה עשה. יב,יאמרו

�ה, �שיא המ�ש�א הז יהוה: הנ �ה אמר אדני אמר אליהם, כ�שלם, וכל-ב�ית ישראל, אשר-המ�ה בתוכם. אמר,יב,יאב�ירו

�ולה בש�בי, �ן יעשה להם--ב�ג �אשר עשיתי, כ אני מופתכם: כ .� ב�עלטהיב,יבילכו יש�א, �תף אל-כ אשר-ב�תוכם �שיא והנ

אשר יכס�ה--יען ניו פ� בו; להוציא ,� יחת�רו ויצא--ב�ק�יר את-הארץ. �א, הו לעין ייב,יגלא-יראה את-רשת� �פרשת�י ו

�ים, �שד �דתי; והבאתי אתו בבלה ארץ כ ש ב�מצו עליו, ונתפ�

�ת. וכל אשר סביבתיו עזרהיב,ידואותה� לא-יראה ושם ימואחריהם. אריק וחרב, �ח; אזרה לכל-רו יו, יב,טווכל-אגפ�

אותם וזריתי �וים, �ג ב אותם ב�הפיצי יהוה, �י-אני כ ,� וידעור, מחרב מרעביב,טזב�ארצות. י מהם אנשי מספ� והותרת�

� �וים אשר-ב�או �ל-ת�ועבותיהם, ב�ג � את-כ רו �בר--למען יספ� �מד ו}פ{ יהוה. �י-אני כ ,� וידעו שם,

לאמר. יב,יז אלי דבר-יהוה, ויהי יב,יח לחמך ב�ן-אדם, ת�שת�ה. �בדאגה ו ב�רגזה �מימיך, ו ת�אכל; יב,יטב�רעש

�שלם, �ה-אמר אדני יהוה ליושבי ירו ואמרת� אל-עם הארץ כ�מימיהם ו ,� יאכלו ב�דאגה לחמם ישראל, אל-אדמת מחמס, ממ�לאה�, ארצה�, ת�שם �--למען ישת�ו ב�שמ�מון

�שבים ב�ה�. �ל-הי �ושבות ת�חרבנה, והארץיב,ככ והערים הנ }פ{ יהוה. �י-אני כ וידעת�ם, תהיה; שממה

שליב,כב ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. יב,כא ב�ן-אדם, מה-המ��מים, הי ,� יארכו לאמר: ישראל, על-אדמת לכם, �ה הז

�ל-חזון. כ אדנייב,כגואבד, �ה-אמר כ אליהם, אמר לכן עוד אתו � ולא-ימשלו �ה, הז את-המ�של השב�ת�י יהוה, �דבר ו �מים, הי � קרבו אליהם, �ב�ר אם-ד �י, כ ב�ישראל:

�ל-חזון. �מקסםיב,כדכ שוא--ו �ל-חזון כ עוד, יהיה לא �י כ ישראל. יהוה, אדב�ר אתיב,כהחלק: ב�תוך, ב�ית אני �י כ

�י בימיכם ב�ית �בר ויעשה--לא תמ�שך, עוד: כ אשר אדב�ר ד}פ{ יהוה. אדני נאם, ועשיתיו, �בר ד אדב�ר המ�רי,

לאמר. יב,כו אלי דבר-יהוה, ויהי �היב,כז הנ ב�ן-אדם, �ים; �א חזה, לימים רב בית-ישראל אמרים, החזון אשר-הו

�א. �א נב �לעת�ים רחוקות, הו �היב,כחו לכן אמר אליהם, כ אדב�ר �ברי--אשר �ל-ד כ עוד, יהוה, לא-תמ�שך אדני אמר }פ{ יהוה. אדני נאם ויעשה, �בר ד

לאמר. יג,א אלי דבר-יהוה, ויהי �באיג,ב הנ ב�ן-אדם, � �ם, שמעו �ב �אים; ואמרת� לנביאי מל �ב אל-נביאי ישראל הנ

�בר-יהוה. �ביאיםיג,גד על-הנ הוי יהוה, אדני אמר �ה כ .� ראו �לבלת�י ו �חם, רו אחר הלכים אשר �בלים, יג,דהנ

.� היו ישראל, ב�חרבות--נביאיך �שעלים, עליתםיג,הכ לא � גדר על-ב�ית ישראל, לעמד ב�מ�לחמה, �רו רצות, ות�גד ב�פ�

�זב--האמרים נאם-יהוה,יג,וב�יום יהוה. � שוא, וקסם כ חזו �בר. �ם ד �, לקי הלוא מחזה-שואיג,זויהוה לא שלחם; ויחלו

ואני, ואמרים, נאם-יהוה, �זב אמרת�ם; �מקסם כ ו חזיתם, �ב�רכםיג,חלא דב�רת�י. }ס{ �ה אמר אדני יהוה, יען ד לכן, כ

�זב--לכן הנני אליכם, נאם אדני יהוה. יג,טשוא, וחזיתם כ�זב, ב�סוד �ביאים החזים שוא והק�סמים כ והיתה ידי, אל-הנואל-אדמת ,� �תבו יכ לא ב�ית-ישראל �בכתב ו � לא-יהיו י עמ�

�י אני אדני יהוה. �; וידעת�ם, כ �ביעןיג,יישראל לא יבאו יען ו�א ב�נה חיץ, י, לאמר שלום--ואין שלום; והו � את-עמ� הטעו

�ם טחים אתו ת�פל. ל; היהיג,יאוהנ אמר אל-טחי תפל, ויפ��ח סערות, לנה, ורו �ביש ת�פ� �שם שוטף, ואת�נה אבני אלג ג

�היג,יבת�בק�ע. �ה, נפל הק�יר: הלוא יאמר אליכם, אי והנ �ה אמר אדני יהוה,יג,יגהט�יח אשר טחת�ם. }ס{ לכן, כ

יהיה, י ב�אפ� שטף וגשם ב�חמתי; �ח-סערות, רו �בק�עת�י ולכלה. ב�חמה �ביש אלג את-הק�יריג,ידואבני והרסת�י

יסדו; אל-הארץ--ונגלה � �עת�יהו והג ת�פל, אשר-טחת�ם �י-אני יהוה. �כליתם ב�תוכה�, וידעת�ם כ �יתייג,טוונפלה ו וכל

�בט�חים אתו ת�פל; ואמר לכם אין הק�יר, את-חמתי ב�ק�יר, ו�שלם,יג,טזואין הט�חים אתו. �אים אל-ירו �ב נביאי ישראל, הנ

והחזים לה�, חזון שלם; ואין שלם, נאם אדני יהוה. }פ{�אות,יג,יז ניך אל-ב�נות עמ�ך, המ�תנב ואת�ה בן-אדם, שים פ�

�בא, עליהן. �הן; והנ �ב �ה-אמר אדני יהוה,יג,יחמל ואמרת� כ חות ספ� �ילי ידי ועשות המ� �ל-אצ �סתות על כ רות כ הוי למתפ�ת�צודדנה �פשות הנ נפשות; �ל-קומה--לצודד כ על-ראש

�ינה. �נפשות לכנה תחי י, ו י,יג,יטלעמ� �לנה אתי אל-עמ� ות�חלאשר נפשות להמית לחם, �בפתותי ו שערים ב�שעלי �בכם-- �ות נפשות אשר לא-תחיינה: ב�כז �לחי �תנה, ו לא-תמו

י, שמעי כזב. }ס{ �ה-אמר אדני יהוה, הננייג,כלעמ� לכן כ�פשות את-הנ שם מצדדות את�נה אשר �ס�תותיכנה אל-כ�חת�י, ושל זרועתיכם; מעל אתם, י וקרעת� לפרחות,

�פשות, אשר את�ם מצדדות את-נפשים, לפרחת. יג,את-הנ�דכן,כא מי י את-עמ� �לת�י והצ חתיכם, את-מספ� וקרעת�י

יהוה. �י-אני וידעת�ן, כ �דה; � עוד ב�ידכן, למצו יג,כבולא-יהיו�ק ידי �לחז �יק שקר, ואני לא הכאבת�יו, ו יען הכאות לב-צד

�ו הרע להחיתו. �רכ �ב מד לכן, שוא לאיג,כגרשע, לבלת�י-שוי את-עמ� �לת�י והצ עוד; לא-תקסמנה וקסם, תחזינה,

�י-אני יהוה. �דכן, וידעת�ן כ �קנייד,אמי �בוא אלי אנשים, מז וי }פ{ לפני. ,� �שבו וי ישראל;

לאמר. יד,ב אלי דבר-יהוה, ויהי האנשיםיד,ג ב�ן-אדם, �מכשול עו �ם, ו �ליהם על-לב �ו � גל �ה העלו � נכח‍האל נם, נתנו

�רש, להם. }ס{ �רש אד ניהם: האד �ב�ר-אותםיד,דפ� לכן ד מב�ית איש איש יהוה, אדני �ה-אמר כ אליהם � ואמרת

�מכשול עו ו �ו �ליו אל-לב �ו �ל ישים‍ישראל אשר יעלה את-ג נו�ביא: אני יהוה, נעניתי לו בה )בא(-- �בא, אל-הנ ניו, ו נכח פ�

�ליו. �ו �ל �ם, אשריד,הב�רב ג למען ת�פש את-ב�ית-ישראל, ב�לב�ם. }ס{ �ל �ליהם כ �ו � מעלי, ב�גל לכן אמר אל-ב�יתיד,ונזרו

�ליכם; �ו �ל �, מעל ג � והשיבו �בו �ה אמר אדני יהוה, שו ישראל, כ� פניכם. �ל-ת�ועבתיכם, השיבו �מעל כ �י איש איש מב�יתיד,זו כ

ויעל מאחרי �זר וינ ב�ישראל, �ר אשר-יגו �ר �מהג ו ישראל, עו �מכשול ו �ו, אל-לב �ליו �ו �ל �בא‍ג ו ניו; פ� נכח ישים נו

�ו ב�י. �ביא, לדרש-לו בי--אני יהוה, נענה-ל ייד,חאל-הנ ונתת�והכרת�יו, ולמשלים, לאות � והשמתיהו �א, ההו ב�איש פני

}ס{ יהוה. �י-אני כ וידעת�ם, י; עמ� �ביאיד,טמת�וך והנ �א; �ביא ההו ת�יתי, את הנ �בר--אני יהוה פ� כי-יפת�ה, ודב�ר ד

ישראל. י עמ� מת�וך והשמדת�יו, את-ידי, עליו, יד,יונטיתי �, עו �עו‍ונשאו �עו‍נם: כ �רש--כ �ביא, יהיה. ‍ן, הד למעןיד,יאן הנ

עוד, � ולא-יט�מ�או מאחרי, ב�ית-ישראל, עוד � לא-יתעואהיה להם לאלהים-- ואני �-לי לעם, והיו שעיהם; ב�כל-פ�}פ{ יהוה. אדני נאם,

לאמר. יד,יב אלי דבר-יהוה, ויהי �ייד,יג כ ארץ ב�ן-אדם, לה� ושברת�י עליה, ידי ונטיתי למעל-מעל, תחטא-לי אדם �ה נ ממ� והכרת�י רעב, � והשלחת�י-בה מט�ה-לחם;

�בהמה. ב�תוכה�--נח,יד,ידו �ה, האל האנשים שלשת � והיו � נפשם, נאם �לו ינצ �וב: המ�ה בצדקתם �אל( ואי ני � דנאל )ד

יהוה. �לת�ה;יד,טואדני ושכ ב�ארץ, אעביר רעה �ה �-חי לו �ה. החי ני מפ� עובר, מב�לי שממה שלשתיד,טזוהיתה

�ה, ב�תוכה�--חי-אני נאם אדני יהוה, אם-ב�נים האנשים האל�, והארץ ת�היה שממה. �צלו �ם ינ �: המ�ה לבד �ילו ואם-ב�נות יצ

או חרב אביא, על-הארץ ההיא; ואמרת�י, חרב ת�עבריד,יז�בהמה. �ה, אדם ו נ �שלשת האנשיםיד,יחב�ארץ, והכרת�י ממ� ו

ב�נים � �ילו יצ לא יהוה, אדני נאם ב�תוכה�--חי-אני �ה, האל .� �צלו ינ �ם, לבד הם �י כ �בנות: �ח,יד,יטו אשל �בר ד או

להכרית ב�דם, עליה חמתי י ושפכת� ההיא; אל-הארץ �בהמה. ו אדם �ה נ �וב,יד,כממ� ואי �אל( ני � )ד דנאל ונח

:� �ילו יצ אם-ב�ת אם-ב�ן יהוה, אדני נאם ב�תוכה�--חי-אני

}פ{ נפשם. � �ילו יצ בצדקתם, המ�ה �עת שפטי הרעיםיד,כא �י-ארב �י כה אמר אדני יהוה, אף כ כ

�שלם--להכרית �חת�י, אל-ירו �ה רעה ודבר, של חרב ורעב וחי�בהמה. ו אדם �ה, נ לטה,יד,כבממ� פ� � נותרה-ב�ה �ה והנ

�ראיתם ו אליכם, יוצאים �ם �בנות--הנ ו ב�נים �צאים המ�ואשר על-הרעה ונחמת�ם, ואת-עלילותם; �ם �רכ את-ד

עליה. הבאתי, �ל-אשר כ �שלם--את על-ירו יד,כגהבאתי �ם ואת-עלילותם; וידעת�ם, �רכ � את-ד �י-תראו � אתכם, כ ונחמואדני בה�--נאם, �ל-אשר-עשיתי כ את עשיתי �ם חנ לא �י כ}פ{ יהוה.

אלי לאמר. טו,א דבר-יהוה, ויהי �היהטו,ב מה-י ב�ן-אדם, �ער. הי ב�עצי היה אשר �מורה, �ל-עץ--הז מכ �פן טו,געץ-הג

יתד, � �ו נ � ממ� � עץ, לעשות למלאכה; אם-יקחו �ו נ היק�ח ממ��לי. �ל-כ �ה לאש, נת�ן לאכלה: את שניטו,דלתלות עליו כ הנ

נחר--היצלח, למלאכה. ותוכו טו,הקצותיו אכלה האש, �י-אש כ אף למלאכה: יעשה לא תמים, ב�היותו �ה הנ

�חר, ונעשה עוד למלאכה. }ס{ וי � �הטו,ואכלתהו לכן, כ �ער, אשר-נתת�יו �פן ב�עץ הי �אשר עץ-הג אמר אדני יהוה, כ

�שלם. ירו את-ישבי נתת�י, �ן לאכלה--כ יטו,זלאש ונתת� וידעת�ם ת�אכלם; והאש ,� יצאו ב�הם--מהאש ני, את-פ�

ני ב�הם. �מי את-פ� �י-אני יהוה, ב�שו ונתת�י את-הארץ,טו,חכ }פ{ יהוה. אדני נאם מעל, � מעלו שממה--יען

לאמר. טז,א אלי דבר-יהוה, ויהי הודעטז,ב ב�ן-אדם, את-ת�ועבתיה. �שלם אדניטז,גאת-ירו �ה-אמר כ � ואמרת

�נעני; אביך �מלדתיך, מארץ הכ ו �שלם, מכרתיך יהוה, לירוטז,דהאמרי, ואמ�ך חת�ית. �דת אותך �ל �מולדותיך, ב�יום הו ו

לא והמלח למשעי; לא-רחצת�, �במים ו שר�ך, �ת לא-כר

חת�לת�. לא והחת�ל עין,טז,ההמלחת�, עליך לא-חסה ני ות�שלכי אל-פ� �ה--לחמלה עליך; אחת מאל לעשות לך

�דת אתך. טז,והש�דה, ב�געל נפשך, ב�יום, הל ואעבר עליך �וססת ב�דמיך; ואמר לך ב�דמיך חיי, ואמר לך ואראך, מתב

חיי. �יטז,זב�דמיך ות�רב נתת�יך, הש�דה �צמח כ רבבה, ח, ואת� �שערך צמ� � ו �לי, ות�באי ב�עדי עדיים: שדים נכנו ות�גד

ועריה. עתטז,חערם עת�ך �ה והנ ואראך, עליך ואעבר לך ואש�בע ערותך; ואכס�ה עליך, �נפי כ ואפרש �דים, ד

יהוה--ות�היי-לי. אדני נאם אתך, בברית טז,טואבוא מיך מעליך; ואסכך, ב�ש�מן. � ים, ואשטף ד טז,יוארחצך ב�מ�

ך ואכס� ב�ש�ש, ואחב�שך ת�חש; ואנעלך רקמה, �ישך ואלבורבידטז,יאמשי. על-ידיך, צמידים ואת�נה עדי; �ך, ואעד

�רונך. ך, ועגילים, על-אזניך;טז,יבעל-ג ואת�ן נזם, על-אפ� טז,יגועטרת ת�פארת, ב�ראשך. �שך �ו �מלב י זהב וכסף, ו � ות�עד

אכלתי ושמן, �דבש ו סלת ורקמה, ומשי )שש( ששי �כה. �צאטז,יד)אכלת�(; ות�יפי ב�מאד מאד, ות�צלחי למלו וי

ב�הדרי אשר-שמת�י �א, �ליל הו כ �י כ ב�יפיך: �וים, �ג ב שם לךיהוה. אדני ות�זניטז,טועליך--נאם, ביפיך, ות�בטחי

�ל-עובר, לו-יהי. �תיך על-כ כי את-ת�זנו טז,טזעל-שמך; ות�שפ�ות�זני, עליהם: ב�מות טלאות, ות�עשי-לך ות�קחי מב�גדיך,

יהיה. ולא �הביטז,יזלא באות, מז �לי תפארת�ך, כ ות�קחי י אשר נתת�י לך, ות�עשי-לך, צלמי זכר; ות�זני-בם. �ספ� �מכ ו

�קטרת�י,טז,יח ו ים; ושמני, ות�קחי את-ב�גדי רקמתך, ות�כס� לפניהם. )נתת�(, סלתטז,יטנתתי לך אשר-נתת�י ולחמי

�הי: � לפניהם לריח ניחח, וי �נתת�יהו �דבש, האכלת�יך, ו ושמן וות�קחי את-ב�ניך ואת-ב�נותיך, אשרטז,כנאם, אדני יהוה.

מתזנותך לאכול--המעט, להם, �חים ות�זב לי, � ילדת

�תיך(. ב�העבירטז,כא)מת�זנו ות�ת�נים, את-ב�ני; ות�שחטי, ותזנתיך, לא זכרתיטז,כבאותם להם. �ל-ת�ועבתיך ואת כ

�וססת עירם ועריה, מתב �ריך--ב�היותך )זכרת�( את-ימי נעו�ל-רעתך: אוי אוי לך, נאםטז,כגב�דמך היית. ויהי, אחרי כ

יהוה. רמה,טז,כדאדני ות�עשי-לך �ב; ג ות�בני-לך, �רך, ב�נית רמתך, ות�תעביטז,כהב�כל-רחוב. �ל-ראש ד אל-כ

�י, ות�רב לכל-עובר; את-רגליך ות�פש�קי את-יפיך, �תיך(. שכניך,טז,כואת-תזנותך )ת�זנו ות�זני אל-ב�ני-מצרים

זנתך, להכעיסני. �י את-ת� �דלי בשר; ות�רב �ה נטיתיטז,כזג והנב�נות שנאותיך, ב�נפש ואת�נך חק�ך; ואגרע עליך, ידי

זמ�ה. �ך �רכ מד �כלמות, לשת�ים--הנ �ניטז,כחפ� אל-ב ות�זני שבעת�. לא וגם זנים, ות� שבעתך; מב�לת�י �ר, טז,כטאש�ו

וגם-ב�זאת, ימה; � �שד כ �נען, כ אל-ארץ �תך את-ת�זנו �י ות�רבשבעת�. יהוה--טז,ללא אדני נאם �תך, לב אמלה מה

�טת. �ה, מעשה אש�ה-זונה, של �ל-אל טז,לאב�עשותך, את-כ)עשית( עשיתי ורמתך �רך, �ל-ד כ ב�ראש �ך �ב ג ב�בנותיך

אתנן. �ס לקל �ונה, �ז כ )היית( ולא-הייתי טז,לבב�כל-רחוב; את-זרים. ת�ק�ח אישה�, המ�נאפת--ת�חת טז,לגהאש�ה,

נתת� את-נדניך, לכל-מאהביך, �-נדה; ואת� לכל-זנות, ית�נו�תיך. ביב, ב�תזנו שחדי אותם לבוא אליך מס� טז,לדות� ויהי-בך

�בתת�ך אתנן, �ה; ו �נ �תיך, ואחריך לא זו �שים ב�תזנו הפך מן-הנלהפך. נת�ן-לך--ות�הי לא שמעיטז,להואתנן זונה, לכן

}פ{ �בר-יהוה. ד�להטז,לו ות�ג נחשת�ך הש�פך יען יהוה, אדני �ה-אמר כ

�לי תועבותיך, �ו �ל �ל-ג �תיך, על-מאהביך; ועל, כ ערותך, ב�תזנולהם. � נתת אשר בניך, מקב�ץטז,לזוכדמי הנני לכן

�ל-אשר כ ואת עליהם, � ערבת אשר �ל-מאהביך, את-כ

ביב, �ל-אשר שנאת; וקב�צת�י אתם עליך מס� אהבת�, על כ�ל-ערותך. את-כ ,� וראו אלהם, ערותך �יתי טז,לחוגל

�ם חמה �נתת�יך, ד �ם; ו טי נאפות, ושפכת ד �שפטת�יך משפ� ו� רמתיך,טז,לטוקנאה. �ך ונת�צו � גב ונתת�י אתך ב�ידם, והרסו

�ך, �יחו והנ תפארת�ך; �לי כ � ולקחו ב�גדיך, אותך � והפשיטו� אותך ב�אבן;טז,מעירם ועריה. � עליך קהל, ורגמו והעלו

ב�חרבותם. �ך, �בת�קו טז,מאו �-בך ועשו ב�אש, בת�יך, � ושרפו וגם-אתנן, �ונה, מז והשב�ת�יך, �ות; נשים רב שפטים, לעיני

והנחתי חמתי ב�ך, וסרה קנאתי ממ�ך;טז,מבלא תת�ני-עוד. עוד. אכעס ולא י, לא-זכרתיטז,מגושקטת� אשר יען,

�ה; וגם-אני הא �זי-לי, ב�כל-אל �ריך, ות�רג )זכרת�( את-ימי נעוי, נאם אדני יהוה, ולא עשיתי )עשית( ב�ראש נתת� �ך �רכ ד

�ל-ת�ועבתיך. �מ�ה, על כ טז,מדאת-הז של, עליך �ל-המ� �ה, כ הנב�ת�ה�. �אמ�ה, כ �עלתטז,מהימשל, לאמר: ג את�, ב�ת-אמ�ך

אנשיהן � �עלו ג אשר את�, אחותך ואחות �בניה; ו � אישה�בניהן--אמ�כן חת�ית, ואביכן אמרי. �דולהטז,מוו ואחותך הג

ואחותך על-שמאולך; �ושבת הי �בנותיה, ו היא שמרון �בנותיה. �ושבת מימינך--סדם, ו �ה ממ�ך, הי ולאטז,מזהק�טנ

�מעט קט, �כתועבותיהן עשיתי )עשית(: כ בדרכיהן הלכת�, ו�רכיך. חי-אני, נאם אדני יהוה,טז,מחות�שחתי מהן ב�כל-ד

�אשר עשית, את� �בנותיה--כ אם-עשתה סדם אחותך, היא ו�בנותיך. עוטז,מטו היה, �ה-זה הנ �און‍ ג אחותך: סדם ן

ויד-עני ולבנותיה, � לה היה השקט, ושלות שבעת-לחם החזיקה. לא תועבהטז,נואביון, ות�עשינה �הינה, ות�גב

}ס{ ראיתי. �אשר כ אתהן, ואסיר ושמרון,טז,נאלפני; �ה, �י את-ת�ועבותיך, מהנ ות�רב לא חטאה; �חצי חט�אתיך כקי את-אחותך )אחותיך(, ב�כל-ת�ועבתיך אשר עשיתי � ות�צד

�לת� לאחותך,טז,נב)עשית(. ל �ם-את� שאי כלמ�תך, אשר פ� ג וגם-את� ממ�ך; �קנה ת�צד מהן, � אשר-התעבת ב�חט�אתיך

אחיותך. �קת�ך ב�צד כלמ�תך, �שאי ו ושבת�י,טז,נגב�ושי �בנותיה, ואת-שבית �ת( סדם ו את-שביתהן--את-שבית )שבושביתיך, �ת( �שבו )ו ושבית �בנותיה; ו שמרון �ת( )שבו

�ל אשרטז,נדב�תוכהנה. למען, ת�שאי כלמ�תך, ונכלמת�, מכטז,נהעשית--ב�נחמך, אתן. �בנותיה ת�שבן ואחותיך, סדם ו

�בנותיך, שבן לקדמתן; ואת�, ו �בנותיה, ת� לקדמתן, ושמרון ולקדמתכן. שבינה, אחותך,טז,נות� סדם היתה ולוא

�אוניך. �עה ב�פיך, ב�יום, ג �לה רעתך,טז,נזלשמו ב�טרם, ת�ג לשת�ים; ת ב�נות-ארם, וכל-סביבותיה ב�נות פ� �מו עת חרפ� כ

ביב. ואת-ת�ועבותיך,טז,נחהש�אטות אותך, מס� את-זמ�תך יהוה. }ס{ נשאתים--נאם, אדניטז,נטאת� אמר כה �י כ

עשית--אשר-ב�זית �אשר כ אותך )ועשיתי( ועשית יהוה, וזכרת�י אני את-ב�ריתי אותך, ב�ימיטז,סאלה, להפר ב�רית.

עולם. ב�רית לך, והקימותי �ריך; טז,סאנעו וזכרת� �דלות ממ�ך, הג את-אחותיך �רכיך, ונכלמת�, ב�קחת�ך את-די אתהן לך לבנות, ולא מב�ריתך. �ות ממ�ך; ונתת� אל-הק�טנ

�י-אני יהוה.טז,סב והקימתי אני את-ב�ריתי, את�ך; וידעת�, כ ה,טז,סג תחון פ� עוד פ� �ך יהיה-ל ובשת�, ולא �רי, למען ת�זכ

אדני נאם עשית, לכל-אשר רי-לך �למ�תך--ב�כפ� כ ני מפ�}פ{ יהוה.

ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. יז,א חידהיז,ב �ד ב�ן-אדם, חו �משל משל, אל-ב�ית, ישראל. �ה-אמר אדנייז,גו ואמרת� כ

מלא האבר, ארך �נפים הכ �דול ג �דול הג �שר הנ יהוה, �ק�ח וי �בנון, אל-הל הרקמה--ב�א אשר-לו �וצה, הנ

הארז. �יז,דאת-צמ�רת ויביאהו קטף; יניקותיו, את ראש

�נען, ב�עיר רכלים שמו. �רע הארץ,יז,האל-ארץ כ �ק�ח מז וי �ים, צפצפה שמו. � ב�שדה-זרע; קח על-מים רב �ת�נהו יז,ווי

�ותיו אליו, �לי �צמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה, לפנות ד וי�ח ות�של �ים, ב�ד לגפן--ות�עש ות�הי ;� יהיו ת�חת�יו ושרשיו,

ראות. ורב-נוצה;יז,זפ� �נפים �דול כ ג �דול, ג ויהי נשר-אחד �ו, �ותיו שלחה-ל �פנה שרשיה עליו, ודלי �את כ �פן הז �ה הג והנ

מט�עה�. מערגות אותה�, ט�וביז,חלהשקות אל-שדה רי, פ� ולשאת ענף �לה--לעשות שתו היא �ים, רב אל-מים

�רת. �ה אמר אדני יהוה--ת�צלח;יז,טלהיות לגפן אד אמר, כי �ל-טרפ� ריה� יקוסס ויבש, כ הלוא את-שרשיה ינת�ק ואת-פ��בעם-רב, למשאות אותה� �דולה ו צמחה� ת�יבש, ולא-בזרע ג

�חיז,ימש�רשיה. �לה, התצלח; הלא כגעת ב�ה� רו �ה שתו והנ}פ{ ת�יבש. צמחה�, על-ערגת יבש, יבש ת� הק�דים,

אמר-נא לבית המ�רי,יז,יב ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. יז,יא�שלם �ה-בא מלך-ב�בל ירו �ה; אמר, הנ הלא ידעת�ם מה-אל

�בא אותם אליו, ב�בלה. �ה� ואת-שריה, וי �ק�ח את-מלכ יז,יגוי�בא אתו ב�אלה, �כרת את�ו ב�רית; וי �כה, וי �רע המ�לו �ק�ח מז וי

ייז,ידואת-אילי הארץ לקח. להיות ממלכה שפלה, לבלת��מרד-ב�ו, לשלחיז,טוהתנש�א, לשמר את-ב�ריתו, לעמדה�. וי

�סים, ועם-רב; היצלח הימ�לט מלאכיו מצרים, לתת-לו סו�ה, והפר ב�רית ונמלט. חי-אני, נאם אדנייז,טזהעשה אל

ב�זה אשר אתו, המ�מליך המ�לך ב�מקום אם-לא יהוה, �ת. ימו בתוך-ב�בל, ואשר הפר את-ב�ריתו--את�ו את-אלתו

פרעהיז,יז אותו יעשה רב, �בקהל ו �דול ג בחיל ולא נפשות יק--להכרית, � ד �בבנות ו סללה, ך ב�שפ� ב�מ�לחמה,

�ות. ידויז,יחרב נתן �ה והנ ב�רית; להפר אלה, �בזה ו �ה עשה, לא ימ�לט. }ס{ �ה-אמר אדנייז,יטוכל-אל לכן כ

אשר �בריתי ו ב�זה, אשר אלתי אם-לא חי-אני, יהוה, ב�ראשו. �נתת�יו, שיז,כהפיר--ו ונתפ� רשת�י, עליו �פרשת�י ו

שם, מעלו, טת�י את�ו ונשפ� � בבלה, �דתי; והביאותיהו ב�מצומעל-ב�י. ב�חרביז,כאאשר יו ב�כל-אגפ� �ל-מברחו כ ואת

יהוה אני �י כ וידעת�ם, ;� רשו יפ� �ח �שארים לכל-רו והנ ,� לו יפ�}פ{ �ב�רת�י. ד

הארזיז,כב �מ�רת מצ אני ולקחת�י יהוה, אדני אמר, �ה כ אקטף, ושתלת�י אני, ינקותיו, רך י; מראש ונתת� הרמה,

�ל. ותלו � �בה הר-ג �,יז,כגעל �ו אשת�לנ ישראל, מרום ב�הר �ל � תחת�יו, כ יר; ושכנו � ונשא ענף ועשה פרי, והיה לארז אד

�ה. �נ �ותיו, ת�שכ �לי ד �נף--ב�צל �ל-כ כ ור �ל-עצייז,כדצפ� כ � וידעו �הת�י עץ שפל, �בה� הגב לת�י עץ ג �י אני יהוה השפ� הש�דה, כ�ב�רת�י ד יהוה, אני יבש: עץ י והפרחת� לח, עץ הובשת�י }פ{ ועשיתי.

לאמר. יח,א אלי דבר-יהוה, ויהי את�םיח,ב �כם, מה-ל �ה, על-אדמת ישראל, לאמר: אבות משלים את-המ�של הז

�י הב�נים תקהינה. � בסר, ושנ חי-אני, נאם אדנייח,גיאכלו �ה--ב�ישראל. יח,דיהוה: אם-יהיה לכם עוד, משל המ�של הז

�ה: �כנפש הב�ן לי-הנ �נפש האב ו �ה, כ �פשות לי הנ �ל-הנ הן כ�ת. תמו היא החטאת, �פש �יק;יח,ההנ צד �י-יהיה כ ואיש,

�צדקה. ט, ו אל-ההרים, לא אכל, ועיניו לאיח,וועשה משפ�� לא טמ�א, ישראל; ואת-אשת רעהו �לי ב�ית �ו �ל נשא, אל-ג

�ה לא יקרב. ואיש, לא יונה--חבלתו חוביח,זואל-אש�ה נד לרעב ית�ן, ועירם יכס�ה-ב�גד. �זלה לא יגזל; לחמו ישיב, ג

ידו;יח,ח ישיב יק�ח--מעול, לא �ית ותרב לא-ית�ן, �שך �נ ב לאיש. איש ב�ין יעשה, אמת ט יח,טמשפ� �ך יהל ב�חק�ותי

�א חיה יחיה, נאם �יק הו טי שמר, לעשות אמת: צד �משפ� ו

יהוה. אח,יח,יאדני ועשה �ם; ד שפך ריץ, ב�ן-פ� והוליד �ה. �י גםיח,יאמאחד מאל �ה לא עשה--כ �ל-אל �א, את-כ והו

� טמ�א. עני ואביון,יח,יבאל-ההרים אכל, ואת-אשת רעהו �לים נשא עיניו, �ו �ל �זל, חבל לא ישיב; ואל-הג �זלות ג הונה--ג

�ית לקח, וחי: לא יחיה,יח,יגת�ועבה עשה. �שך נתן ותרב �נ ב יהיה. מיו ב�ו � �מת, ד �ה עשה--מות יו �ל-הת�ועבות האל את כ

אשריח,יד אביו �ל-חט�את את-כ �רא, וי ב�ן, הוליד �ה, והנ �הן. �ראה, ולא יעשה כ על-ההרים, לא אכל,יח,טועשה; וי

,� ישראל; את-אשת רעהו ב�ית �לי �ו �ל אל-ג נשא, ועיניו לא �גזלה לאיח,טזלא טמ�א. ואיש, לא הונה--חבל לא חבל, ו

�ס�ה-בגד. מעני השיביח,יזגזל; לחמו לרעב נתן, וערום כ טי עשה, ב�חק�ותי הלך: �ית לא לקח--משפ� ותרב ידו, נשך

�ת ב�עו ימו �א, לא יחיה. ‍הו �י-עשקיח,יחן אביו--חיה אביו כ יו; עמ� ב�תוך עשה, לא-טוב ואשר אח, �זל ג �זל ג עשק,

�ה-מת, ב�עו �ע לא-נשא הב�ן ב�עויח,יטנו. ‍והנ ואמרת�ם, מד ן‍ שמר �ל-חק�ותי כ את עשה, �צדקה ו ט משפ� והב�ן האב;

�עשה אתם--חיה יחיה. �ת:יח,כוי �פש החטאת, היא תמו הנ ב�עו לא-יש�א ב�עו‍ב�ן יש�א לא ואב האב, הב�ן--צדקת‍ן ן

ת�היה. עליו )הרשע( רשע ורשעת היה, ת� עליו �יק �ד הצעשה,יח,כא}ס{ אשר �ל-חט�אתו מכ �ב ישו �י כ והרשע,

�צדקה--חיה יחיה, לא ט ו �ל-חקותי, ועשה משפ� ושמר את-כ�ת. � לו: ב�צדקתויח,כבימו �כרו שעיו אשר עשה, לא יז �ל-פ� כ

ץ מות רשע, נאם אדנייח,כגאשר-עשה, יחיה. החפץ אחפ��רכיו, וחיה. }ס{ �בו מד �יקיח,כדיהוה: הלוא ב�שו �ב צד �בשו ו

הרשע אשר-עשה הת�ועבות �כל כ עול, ועשה �דקתו, מצב�מעלו �כרנה, תז לא אשר-עשה �ל-צדקתו וחי--כ יעשה,

�ת. �בחט�אתו אשר-חטא ב�ם ימו ואמרת�ם,יח,כהאשר-מעל ו

�י לא הדרכ ישראל, ב�ית �-נא, שמעו אדני: �רך ד ית�כן לא .� כן, הלא דרכיכם לא ית�כנו �דקתויח,כוית� �יק מצ �ב-צד ב�שו

�ת. }ס{ �מת עליהם: ב�עולו אשר-עשה, ימו יח,ועשה עול, וט,כז משפ� �עש וי עשה, אשר מרשעתו רשע, �ב �בשו ו

�ה. יחי �א, את-נפשו �צדקה--הו �שב(,יח,כחו )וי �ראה וישוב וי �ת. יחיה, לא ימו שעיו אשר עשה--חיו �ל-פ� �יח,כטמכ ואמרו

�, ב�ית �רכי לא ית�כנו אדני: הד �רך ב�ית ישראל, לא ית�כן דית�כן. לא דרכיכם, �דרכיויח,לישראל--הלא כ איש לכן

� � והשיבו �בו ט אתכם, ב�ית ישראל--נאם, אדני יהוה: שו אשפ�שעיכם, ולא-יהיה לכם למכשול עו �ל-פ� �יח,לאן. ‍מכ השליכו

� לכם שעת�ם ב�ם, ועשו שעיכם אשר פ� �ל-פ� מעליכם, את-כ�, ב�ית ישראל. �ח חדשה; ולמ�ה תמתו �ייח,לבלב חדש, ורו כ

.� וחיו ,� והשיבו יהוה: אדני נאם המ�ת, ב�מות ץ אחפ� לא }פ{ ואמרת�, מהיט,ב ואת�ה שא קינה, אל-נשיאי ישראל. יט,א

�ריה. �תה גו �פרים, רב �א, ב�ין אריות, רבצה; ב�תוך כ אמ�ך לבילטרף-טרף,יט,ג �למד וי היה; �פיר כ �ריה, מג אחד ות�על

�יט,דאדם אכל. ש; ויבאהו �וים, ב�שחת�ם נתפ� � אליו ג �שמעו וימצרים. אל-ארץ אבדהיט,הבחחים, נוחלה, �י כ ות�רא

.� שמתהו �פיר כ �ריה, מג אחד ות�ק�ח יט,ות�קותה�; �ך �תהל וי �למד לטרף-טרף, אדם אכל. �פיר היה; וי יט,ב�תוך-אריות, כ

�מלאה�,ז ו �דע, אלמנותיו, ועריהם, החריב; ות�שם ארץ וי �יט,חמק�ול שאגתו. �פרשו דינות; וי �וים סביב, ממ� � עליו ג �ת�נו וי

ש. �גר ב�חחים,יט,טעליו רשת�ם, ב�שחת�ם נתפ� � בס�ו �ת�נהו וי �, ב�מ�צדות, למען לא-יש�מע ב�בל; יבאהו � אל-מלך ויבאהו}פ{ ישראל. אל-הרי עוד, קולו

וענפה,יט,י �ה, רי פ� �לה; שתו על-מים ב�דמך, �פן כג אמ�ך

�ים. רב ים ממ� אל-שבטייט,יאהיתה, עז, מט�ות � �-לה �היו וי �רא בגבהו, ב�רב �ה� קומתו, על-ב�ין עבתים; וי משלים, ות�גב

�תיו. �לי הק�דיםיט,יבד �ח ורו השלכה, לארץ ב�חמה ות�ת�ש .� �ה�, אש אכלתהו � מט�ה עז � ויבשו רקו ריה�; התפ� יט,יגהוביש פ�

�ה וצמא. דב�ר, ב�ארץ, צי �לה במ� ות�צא אשיט,ידועת�ה, שתו� מט�ה-עז, שבט � אכלה, ולא-היה בה ריה יה, פ� � ממ�ט�ה בד}פ{ לקינה. ות�הי היא, קינה למשול:

�כ,א ב�או לחדש, ב�עשור ב�חמשי הש�ביעית, ב�ש�נה ויהי �, לפני. }ס{ �שבו �קני ישראל, לדרש את-יהוה; וי אנשים מז

�ב�ר את-זקניכ,ג ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כ,ב ב�ן-אדם, ד�ה אמר אדני יהוה, הלדרש אתי, ישראל ואמרת� אלהם כ

�רש לכם, נאם אדני יהוה. כ,דאת�ם ב�אים: חי-אני אם-אדאבותם, את-ת�ועבת ב�ן-אדם: וט התשפ� אתם, ט התשפ�

ב�יוםכ,ההודיעם. יהוה, אדני �ה-אמר כ אליהם, � ואמרת להם �דע ואו יעקב ב�ית לזרע ידי ואש�א בישראל, ב�חרי ב�ארץ מצרים; ואש�א ידי להם לאמר, אני יהוה אלהיכם.

�א, נשאתי ידי להם, להוציאם, מארץ מצרים:כ,ו �ום ההו �י בהיא, �דבש--צבי ו חלב זבת להם, אשר-ת�רת�י אל-ארץ

�,כ,זלכל-הארצות. �צי עיניו השליכו ואמר אלהם, איש שק�ואלהיכם. יהוה אני, :� אל-ת�ט�מ�או מצרים, �לי �ו �בגל כ,חו

�צי עיניהם לא � לשמע אלי--איש את-שק�ו �-בי, ולא אבו �מרו ויך חמתי �; ואמר לשפ� �לי מצרים לא עזבו �ו �ל �, ואת-ג השליכו

י ב�הם, ב�תוך, ארץ מצרים. �ות אפ� ואעשכ,טעליהם, לכל �וים אשר-המ�ה בתוכם-- י החל לעיני הג למען שמי, לבלת�

י אליהם לעיניהם, להוציאם מארץ מצרים. כ,יאשר נודעת�דב�ר. ואת�ןכ,יאואוציאם, מארץ מצרים; ואבאם, אל-המ�

טי הודעת�י אותם: אשר יעשה להם את-חק�ותי, ואת-משפ�

וגם את-שב�תותי, נתת�י להם,כ,יבאותם האדם, וחי ב�הם. �שם. �י אני יהוה מקד �ביניהם--לדעת, כ להיות לאות, ב�יני ו

�כ,יג לא-הלכו ב�חק�ותי דב�ר, ב�מ� בית-ישראל �-בי �מרו וי ב�הם, וחי האדם אתם יעשה אשר � מאסו טי ואת-משפ�עליהם, חמתי ך לשפ� ואמר מאד; � �לו חל ואת-שב�תתי,

�ותם. דב�ר--לכל ואעשה, למען שמי, לבלת�י החלכ,ידב�מ� לעיניהם. הוצאתים אשר �וים, הג וגם-אני,כ,טולעיני

י הביא אותם אל-הארץ דב�ר: לבלת� נשאתי ידי להם--ב�מ��דבש--צבי היא, לכל-הארצות. י, זבת חלב ו כ,טזאשר-נתת�

בהם, � לא-הלכו ואת-חק�ותי ,� מאסו טי ב�משפ� יען הלך. �ם לב �ליהם, �ו גל אחרי �י כ :� �לו חל כ,יזואת-שב�תותי,

�לה, כ אותם ולא-עשיתי מש�חתם; עליהם, עיני ות�חס דב�ר. �ק�י אבותיכםכ,יחב�מ� דב�ר, ב�חו ואמר אל-ב�ניהם, ב�מ�

�ליהם, �ו �בגל ו ;� אל-ת�שמרו טיהם ואת-משפ� ,� אל-ת�לכו .� �;כ,יטאל-ת�ט�מ�או לכו ב�חק�ותי אלהיכם, יהוה אני

� אותם. �, ועשו טי שמרו �;כ,כואת-משפ� �שו ואת-שב�תותי, קד �י אני יהוה אלהיכם. �ביניכם--לדעת, כ � לאות, ב�יני ו כ,כאוהיו

� טי לא-שמרו � ואת-משפ� �-בי הב�נים, ב�חק�ותי לא-הלכו �מרו ויב�הם-- וחי האדם אותם יעשה אשר אותם לעשות �ות לכל עליהם, חמתי ך לשפ� ואמר ;� �לו חל את-שב�תותי,

דב�ר. ב�ם--ב�מ� י למעןכ,כבאפ� ואעש, את-ידי, והשבתי, אותם אשר-הוצאתי �וים, הג לעיני החל י שמי--לבלת�

דב�ר:כ,כגלעיניהם. להם--ב�מ� את-ידי נשאתי �ם-אני, ג ב�ארצות. אותם �לזרות ו �וים, ב�ג אתם יעןכ,כדלהפיץ

;� �לו חל ואת-שב�תותי, ,� מאסו וחק�ותי ,� לא-עשו טי משפ�� עיניהם. �לי אבותם, היו �ו �ל וגם-אני נתת�י להם,כ,כהואחרי ג

�, ב�הם. טים--לא יחיו �משפ� ואטמ�אכ,כוחק�ים לא טובים; ו

טר רחם: למען אשמ�ם-- �ל-פ� אותם ב�מת�נותם, ב�העביר כ}ס{ יהוה. אני אשר ,� ידעו אשר �ב�רכ,כזלמען ד לכן

�ה אמר אדני אל-ב�ית ישראל, ב�ן-אדם, ואמרת� אליהם, כ� אותי אבותיכם, ב�מעלם ב�י, מעל. �פו �ד כ,יהוה: עוד, זאת ג

ואביאם, אל-הארץ, אשר נשאתי את-ידי, לתת אותה�כח �-שם �חו �זב וי עבת, וכל-עץ רמה �בעה כל-ג � �ראו וי להם; ריח שם � �שימו וי �נם, קרב �עס כ �-שם �ת�נו וי את-זבחיהם

�יהם. � שם את-נסכ יכו �ס� ואמר אלהם--מהכ,כטניחוחיהם, ויעד ב�מה, שמה� �ק�רא וי שם; הב�אים אשר-את�ם הב�מה,

�ה. }ס{ �ום הז �ה אמרכ,להי לכן אמר אל-ב�ית ישראל, כ ואחרי נטמאים; את�ם אבותיכם, הב�דרך יהוה, אדני

זנים. את�ם �ציהם, ב�העבירכ,לאשק�ו מת�נתיכם �בשאת ו �ום, }ס{ �ליכם, עד-הי �ו �ל ב�ניכם ב�אש את�ם נטמאים לכל-גיהוה, אדני חי-אני, נאם ישראל: לכם, ב�ית �רש אד ואני

�רש, לכם. �חכם--היו, לא תהיה:כ,לבאם-אד והעלה, על-רוהארצות-- חות �משפ� כ �וים כג נהיה אמרים, את�ם אשר

חי-אני, נאם אדני יהוה: אם-לא ב�ידכ,לגלשרת, עץ ואבן. �כה--אמלוך עליכם. �בחמה שפו �יה, ו �בזרוע נטו כ,לדחזקה ו

י אתכם, מן-הארצות ים, וקב�צת� והוצאתי אתכם, מן-העמ��בחמה ו �יה, נטו �בזרוע ו חזקה ב�ם--ב�יד נפוצתם אשר

�כה. יכ,להשפו טת� ים; ונשפ� והבאתי אתכם, אל-מדב�ר העמ�נים. אל-פ� נים פ� שם, יכ,לואת�כם טת� נשפ� �אשר כ

את�כם, אש�פט �ן מצרים--כ ארץ ב�מדב�ר את-אבותיכם, יהוה. אדני הש�בט;כ,לזנאם ת�חת אתכם, והעברת�י

הב�רית. ב�מסרת אתכם, �ם,כ,לחוהבאתי מכ �ברותי ו אותם, אוציא �ריהם מגו ב�י--מארץ ושעים והפ� רדים המ�

יהוה. �י-אני וידעת�ם, כ יבוא; כ,לטואל-אדמת ישראל לא

� לכו �ליו �ו �ל ג איש יהוה, אדני �ה-אמר כ ב�ית-ישראל ואת�ם �, ואחר, אם-אינכם שמעים אלי; ואת-שם קדשי לא עבדו

�ליכם. �ו �בגל ו ב�מת�נותיכם �-עוד, �לו בהר-קדשיכ,מתחל �י כ �ל-ב�ית ב�הר מרום ישראל, נאם אדני יהוה--שם יעבדני כאדרוש ארצם--ושם שם ב�ארץ: �ה, �ל כ ישראל

�מתיכם ואת-ראשית משאותיכם, ב�כל-קדשיכם. כ,את-ת�רוים,מא ב�ריח ניחח, ארצה אתכם, ב�הוציאי אתכם מן-העמ�

�שת�י ונקד נפצתם ב�ם; מן-הארצות אשר י אתכם וקב�צת��וים. הג לעיני ב�הביאיכ,מבבכם, יהוה, �י-אני כ וידעת�ם

נשאתי אשר ישראל--אל-הארץ, אל-אדמת אתכם לאבותיכם. אותה�, לתת �זכרת�ם-שם,כ,מגאת-ידי, ו

ב�ם; נטמאתם, אשר �ל-עלילותיכם, כ ואת �רכיכם את-דעשיתם. אשר ב�כל-רעותיכם, ב�פניכם, �נקטתם, כ,מדו

לא שמי: למען את�כם ב�עשותי יהוה, �י-אני כ וידעת�ם ישראל-- ב�ית �שחתות, הנ וכעלילותיכם הרעים כדרכיכם }פ{ יהוה. אדני נאם,

ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כא,א כא,ב ניך ב�ן-אדם, שים פ� הש�דה, אל-יער �בא והנ �רום; אל-ד והט�ף, ת�ימנה, �רך ד

�ה-אמרכא,גנגב. �בר-יהוה: כ �גב, שמע ד ואמרת� ליער הנ כל-עץ-לח בך ואכלה אש �ית-ב�ך מצ הנני יהוה אדני �-בה� ונצרבו שלהבת, להבת �ה, לא-תכב יבש וכל-עץ

�גב צפונה. נים, מנ �ל-פ� �י אני יהוה,כא,דכ �ל-ב�שר, כ �, כ וראו�ה. ואמר, אהה� אדני יהוה; המ�הכא,הב�ערת�יה: לא, ת�כב

}פ{ �א. הו משלים ממש�ל הלא לי, אמרים ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כא,ו כא,ז ניך ב�ן-אדם, שים פ�

אל-אדמת �בא, והנ �שים; אל-מקד והט�ף, �שלם, אל-ירו�ה אמר יהוה, הנניכא,חישראל. ואמרת� לאדמת ישראל, כ

�יק ורשע. �י מת�ערה�; והכרת�י ממ�ך, צד אליך, והוצאתי חרב�יכא,ט �יק ורשע; לכן ת�צא חרב יען אשר-הכרת�י ממ�ך, צד

�גב צפון. �ל-ב�שר--מנ �יכא,ימת�ערה�, אל-כ �ל-ב�שר, כ �, כ וידעו�ב, עוד. }ס{ �י מת�ערה�: לא תשו אני יהוה, הוצאתי חרב

�ת,כא,יא �במרירו ו מתנים ב�שברון האנח; בן-אדם, ואת�ה � אליך, על-מה את�הכא,יבת�אנח לעיניהם. �י-יאמרו והיה כ

� ורפו �ל-לב כ ונמס כי-באה �עה אל-שמו � ואמרת נאנח; �ה ים--הנ מ� ת�לכנה �ים וכל-ב�רכ �ח, כל-רו וכהתה כל-ידים }פ{ יהוה. אדני נאם ונהיתה, באה

לאמר. כא,יג אלי דבר-יהוה, ויהי �באכא,יד ב�ן-אדם--הנ �ה �חד הו חרב חרב אמר, אדני: אמר �ה כ ואמרת�,

�טה. �ה, למען-היה-לה�כא,טווגם-מרו �חד למען טבח טבח הו�ל-עץ. �ת�ןכא,טזב�רק מרט�ה; או נשיש, שבט ב�ני מאסת כ וי

והיא חרב �ה �חד היא-הו �ף; ב�כ ש לתפ� למרטה, � אתה זעק והילל, ב�ן-אדם--כא,יזמרט�ה, לתת אותה� ב�יד-הורג.

�רי מגו ישראל; ב�כל-נשיאי היא י, בעמ� היתה �י-היא כי, לכן ספק אל-ירך. � את-עמ� �י בחן--כא,יחאל-חרב היו כ

יהוה. אדני נאם, יהיה: לא מאסת �ם-שבט אם-ג �מה, ו}פ{�פל חרבכא,יט �ף; ותכ �ף אל-כ �בא, והך כ ואת�ה בן-אדם--הנ

החדרת �דול, הג חלל חרב חללים--היא חרב שלישתה, המ�כשלים--עלכא,כלהם. �ה והרב לב, �ג למו למען

�יה לברק, מעט�ה י אבחת-חרב; אח עשו �ל-שעריהם, נתת� ככא,כאלטבח. ניך התאחדי הימני, השימי השמילי; אנה, פ�י, והניחתי, חמתי:כא,כבמעדות. �פ� י אל-כ �ה כפ� וגם-אני, אכ

}פ{ �ב�רת�י. ד יהוה, אני לאמר. כא,כג אלי דבר-יהוה, ויהי בן-אדםכא,כד ואת�ה

�רכים, לבוא חרב מלך-ב�בל--מארץ אחד, שים-לך שנים ד�רך-עיר ב�רא. � שניהם; ויד ב�רא, ב�ראש ד כא,כהיצאו �רך ד

�דה ואת-יהו ב�ני-עמ�ון; �ת רב את חרב, שים--לבוא ת��רה. �שלם, ב�צו �רך,כא,כובירו �י-עמד מלך-ב�בל אל-אם הד כ

שאל �ים ב�חצ קלקל �רכים--לקסם-קסם: הד שני ב�ראש�בד. �שלם,כא,כזב�ת�רפים, ראה ב�כ ירו היה הק�סם ב�ימינו

�עה-- ב�תרו קול, להרים ב�רצח, ה פ� לפת�ח �רים כ �ם לשויק. � ך סללה לבנות ד �רים על-שערים, לשפ� �ם כ כא,כחלשו

�קסם-( שוא ב�עיניהם, שבעי שבעות והיה להם כקסום- )כ�יר עו �א-מזכ �ה-אמרכא,כטן, להת�פש. }ס{ ‍להם; והו לכן, כ

�רכם עו שעיכם להראות‍אדני יהוה, יען הזכ �לות פ� נכם, ב�הג.� �ף, ת�ת�פשו �כרכם, ב�כ חט�אותיכם ב�כל עלילותיכם--יען, הז

}פ{ ואת�ה חלל רשע, נשיא ישראל, אשר-ב�א יומו, ב�עתכא,ל

�ה אמר, אדני יהוה, הסיר המ�צנפת,כא,לאן קץ. }ס{ ‍עו כ�בה� והג �ה�, הגב לא-זאת--הש�פלה זאת העטרה; והרים

יל. �ם-זאת לא היה,כא,לבהשפ� �ה; ג �ה אשימנ �ה, עו �ה עו עו}פ{ �נתת�יו. ו ט המ�שפ� אשר-לו עד-ב�א

�ה אמר אדני יהוה,כא,לג �בא ואמרת� כ ואת�ה בן-אדם, הנ �חה תו פ� חרב חרב ואמרת�, תם; ואל-חרפ� עמ�ון, אל-ב�ני

�טה, להכיל, למען ב�רק. ב�חזות לך שוא,כא,לדלטבח מרורשעים, חללי �ארי אל-צו אותך, �זב--לתת כ ב�קסם-לך

עו ב�עת יומם, קץ. ‍אשר-ב�א אל-ת�ערה�,כא,להן השב, ט אתך. כא,לוב�מקום אשר-נבראת ב�ארץ מכרותיך, אשפ�

�נתת�יך, ב�יד ושפכת�י עליך זעמי, ב�אש עברתי אפיח עליך; ו לאש ת�היה לאכלה,כא,לזאנשים ב�ערים, חרשי, משחית.

�ב�רת�י. �י אני יהוה ד �כרי, כ הארץ; לא תז יהיה ב�תוך �מך ד

}פ{לאמר. כב,א אלי דבר-יהוה, ויהי בן-אדם,כב,ב ואת�ה

את והודעת�ה�, �מים; הד את-עיר ט התשפ� ט התשפ��ל-ת�ועבותיה. עירכב,גכ יהוה, אדני אמר �ה כ ואמרת�,

עליה, �לים �ו גל ועשתה עת�ה�; לבוא ב�תוכה�, �ם ד שפכת כב,דלטמאה. �ליך �ו �בגל ו אשמת�, � אשר-שפכת ב�דמך

עד-שנותיך; ות�בוא ימיך, ות�קריבי טמאת, אשר-עשית �סה, לכל-הארצות. �וים, וקל ה לג �ן, נתת�יך חרפ� כב,העל-כ

�ת �-בך--טמאת הש�ם, רב �סו הק�רבות והרחקות ממ�ך, יתקל�מה. בך,כב,והמ�הו � היו לזרעו איש ישראל, נשיאי �ה הנ

�ם. � בעשקכב,זלמען, שפך-ד �ר עשו � בך, לג �ו אב ואם הקלבך. � הונו ואלמנה, יתום ב�זית;כב,חב�תוכך; קדשי,

�לת�. חל למעןכב,טואת-שב�תתי, בך, � היו רכיל אנשי בתוכך. � עשו זמ�ה בך, � אכלו ואל-ההרים �ם; כב,ישפך-ד

�-בך. �ו ענ �ה, �ד הנ טמאת �ה-בך; �ל ג ואישכב,יאערות-אב, טמ�א �תו, �ל את-כ ואיש ת�ועבה, עשה ,� רעהו את-אשת

�ה-בך. ענ בת-אביו, את-אחתו ואיש שחדכב,יבבזמ�ה; �עי ות�בצ �ית לקחת�, ותרב �ם; נשך שפך-ד �-בך, למען לקחו

יהוה. אדני נאם שכחת�, ואתי ב�עשק, �הכב,יגרעיך והנ � היו אשר �מך, ועל-ד עשית; אשר אל-ב�צעך י, כפ� �יתי הכ

�מים, אשרכב,ידב�תוכך. �ך, אם-ת�חזקנה ידיך, לי היעמד לב�ב�רת�י ועשיתי. והפיצותיכב,טואני עשה אותך; אני יהוה, ד

�וים, וזריתיך ב�ארצות; והתמ�תי טמאתך, ממ�ך. �ג כב,אותך ב}פ{טז יהוה. �י-אני כ וידעת�, גוים; לעיני ב�ך, � ונחלת

לאמר. כב,יז אלי דבר-יהוה, ויהי �-ליכב,יח היו ב�ן-אדם, �ברזל ו �בדיל ו נחשת �ם �ל כ )לסיג(: לסוג בית-ישראל

�. }ס{ �סף, היו �ר--סגים כ �ו כ �הכב,יטועופרת, ב�תוך לכן, כ

�כם, לסגים; לכן הנני קבץ �ל אמר אדני יהוה, יען היות כ�שלם. ירו �ברזלכב,כאתכם, אל-ת�וך �נחשת ו �סף ו קבצת כ

�ן �ר, לפחת-עליו אש, להנת�יך; כ �ו �בדיל, אל-ת�וך כ ועופרת ואתכם. והת�כת�י �חת�י והנ �בחמתי, ו י ב�אפ� כב,כאאקב�ץ

ונת�כת�ם, עברתי; ב�אש עליכם ונפחת�י אתכם, �סת�י וכנ� בתוכה�;כב,כבב�תוכה�. ת�ת�כו �ן כ �ר, �ו כ ב�תוך �סף כ �ך �הת�ו כ

}פ{ עליכם. חמתי י שפכת� יהוה, �י-אני כ וידעת�ם ב�ן-אדם--אמר-לה�,כב,כד ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כב,כג

ארץ לא מטהרה היא: לא גשמה�, ב�יום זעם. כב,כהאת�,� �ארי שואג טרף טרף; נפש אכלו קשר נביאיה ב�תוכה�, כ

בתוכה�. � �ו הרב �--אלמנותיה, יק�חו ויקר �הניהכב,כוחסן כ ,� ילו � הבד לא לחל קדשי--ב�ין-קדש � �לו ויחל תורתי, � חמסו� עיניהם, �מש�ב�תותי העלימו �; ו �בין-הט�מא לטהור לא הודיעו ו

�זאבים טרפי טרף--כב,כזואחל ב�תוכם. �ה�, כ שריה בקרב �ם לאב�ד נפשות, למען ב�צע ב�צע. ך-ד �נביאיה,כב,כחלשפ� ו

�זב; אמרים, � להם ת�פל--חזים שוא, וקסמים להם כ טחודב�ר. לא ויהוה, יהוה, אדני אמר �ה הארץכב,כטכ עם

� �ר עשקו �, ואת-הג �זל; ועני ואביון הונו � ג � עשק, וגזלו עשקוט. רץכב,לב�לא משפ� �דר ועמד ב�פ� �דר-ג ואבק�ש מהם איש ג

מצאתי. ולא, שחתה�; הארץ--לבלת�י ב�עד כב,לאלפני, �ם ב�ראשם �רכ �יתים; ד �ל ך עליהם זעמי, ב�אש עברתי כ ואשפ�}פ{ יהוה. אדני נאם י, נתת�

ב�ן-אדם--שת�ים נשים,כג,ב ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כג,א .� היו �;כג,גב�נות אם-אחת �ריהן זנו זנינה במצרים, ב�נעו ות�

�ליהן. י ב�תו � ד � �, ד � שדיהן, ושם עש�ו �שמותן,כג,דשמ�ה, מעכו וות�לדנה לי, ות�היינה אחותה�, ואהליבה �דולה הג אהלה

�שלם אהליבה. �שמותן--שמרון אהלה, וירו �בנות; ו כג,ב�נים ו

�רה אל-אש�ו על-מאהביה, �ב ות�עג ת�חת�י; אהלה, ות�זן �ם;כג,וקרובים. �ל �רי חמד כ �סגנים, ב�חו חות ו לבשי תכלת פ�

�סים. רכבי סו רשים, מבחרכג,זפ� �תיה עליהם, ת�זנו ות�ת�ן �ליהם, נטמאה. �ו �ל �בכל אשר-עגבה ב�כל-ג �ם; ו �ל �ר כ ב�ני-אש�ו

�כג,ח שכבו � אותה �י עזבה--כ לא ממ�צרים, �תיה ואת-ת�זנו �תם, עליה. � תזנו כו �שפ� �ליה; וי י בתו � ד � � ד �ריה, והמ�ה עש�ו בנעו

�ר, אשר עגבהכג,ט לכן נתת�יה, ב�יד-מאהביה--ב�יד ב�ני אש�ו�,כג,יעליהם. לקחו �בנותיה ו ערותה�--ב�ניה � �ו �ל ג המ�ה,

� בה�. �טים, עשו �שפו �שים, ו �; ות�הי-שם, לנ ואותה� ב�חרב הרגו�ה;כג,יא}ס{ נ ות�רא אחותה� אהליבה, ות�שחת עגבתה� ממ�

אחותה�. �ני, �נו �תיה--מז �ר עגבהכג,יבואת-ת�זנו אש�ו אל-ב�ני �סים-- רשים, רכבי סו �סגנים קרבים, לבשי מכלול, פ� חות ו פ�

�ם. �ל כ חמד, �רי אחד,כג,יגב�חו �רך ד נטמאה: �י כ וארא, מחק�הכג,ידלשת�יהן. אנשי ות�רא, �תיה; אל-ת�זנו ות�וסף,

�ש�שר. ב �ים(, חקקים כג,טועל-הק�יר, צלמי כשדיים )כשד�לים ב�ראשיהם--מראה �חי טבו אזור ב�מתניהם, סרו חגורי

�ים, ארץ מולדת�ם. �שד �ת ב�ני-בבל כ �מו �ם: ד �ל כג,טזשלשים, כ�בה( עליהם, למראה עיניה; ות�שלח מלאכים ותעגב )ות�עג

ימה. � �שד �דים,כג,יזאליהם, כ �ב ד � אליה בני-בבל למשכ �באו וי�תם; ות�טמא-בם--ות�קע נפשה�, מהם. � אותה� ב�תזנו ויטמ�או

נפשיכג,יח ות�קע את-ערותה�; ות�גל, �תיה, ת�זנו ות�גל, נפשי מעל אחותה�. נקעה �אשר כ �ה,כג,יטמעליה, ות�רב

ב�ארץ זנתה אשר �ריה, נעו את-ימי �ר לזכ �תיה, את-ת�זנולגשיהם, אשר ב�שר-חמוריםכג,כמצרים. �בה, על פ� ות�עג

זרמתם. �סים סו וזרמת זמ�תכג,כאב�שרם, את ות�פקדי, �ריך. }ס{ יך, למען שדי נעו � ד � �ריך; ב�עשות ממ�צרים ד נעו

מעירכג,כב הנני יהוה, אדני �ה-אמר כ אהליבה, לכן

מהם; נפשך אשר-נקעה את עליך, את-מאהביךביב. קודכג,כגוהבאתים עליך, מס� �ים, פ� �שד ב�ני בבל וכל-כ

חות פ� חמד �רי ב�חו אותם; �ר, אש�ו �ל-ב�ני כ וקוע, ושוע�ם. �ל כ �סים רכבי סו �אים, �קרו ו �ם--שלשים �ל כ �סגנים, כג,כדו

�מגן ו �ה ים--צנ עמ� �בקהל ו �ל, וגלג רכב הצן עליך � �באו ו �ך �שפטו ט, ו � עליך סביב; ונתת�י לפניהם משפ� וקובע, ישימו

טיהם. � אותך ב�חמה--כג,כהב�משפ� ונתת�י קנאתי ב�ך, ועשו ב�ניך המ�ה, ול; ת�פ� ב�חרב ואחריתך ,� יסירו ואזניך ך אפ�

ב�אש. ת�אכל ואחריתך, ,� יק�חו �בנותיך �ך,כג,כוו והפשיטו תפארת�ך. �לי כ ,� ולקחו כג,כזאת-ב�גדיך; זמ�תך והשב�ת�י

�תך מארץ מצרים; ולא-תשאי עיניך אליהם, ממ�ך, ואת-זנו}פ{ �רי-עוד. תזכ לא �מצרים ו

אשרכג,כח ב�יד נתנך, הנני יהוה, אדני אמר, כה �י כ מהם. נפשך, אשר-נקעה כג,כטשנאת--ב�יד אותך � ועשו

ונגלה ועריה; עירם �ך, ועזבו �ל-יגיעך, כ � ולקחו ב�שנאה, �תיך. �ניך, וזמ�תך ותזנו כג,לערות זנו �ה, לך, ב�זנותך עשה אל

�ליהם. �ו ב�גל אשר-נטמאת על גוים, כג,לאאחרי ב�דרך �ה אמר,כג,לבאחותך, הלכת�; ונתת�י כוסה�, ב�ידך. }ס{ כ

ת�שת�י, העמק�ה והרחבה; ת�היה �וס אחותך אדני יהוה, כלהכיל. �ה מרב �ללעג, ו ת�מ�לאי;כג,לגלצחק ויגון, �רון שכ

�וס אחותך שמרון. �שממה, כ �וס שמ�ה ו ושתית אותה�כג,לדכ�י אני דב�רת�י, �מצית, ואת-חרשיה ת�גרמי--ושדיך ת�נת�קי: כ ו

�ה אמר אדני יהוה, יעןכג,להנאם אדני יהוה. }ס{ לכן, כ�ך; וגם-את� שאי זמ�תך, שליכי אותי אחרי גו שכחת� אותי, ות�

}ס{ �תיך. ב�ן-אדם,כג,לוואת-ת�זנו אלי, יהוה, �אמר וי את להן, �ד והג ואת-אהליבה; את-אהלה וט התשפ�

�;כג,לזתועבותיהן. �ליהן, נאפו �ו �ל �, ודם ב�ידיהן, ואת-ג �י נאפו כ

� להם לאכלה. �-לי, העבירו כג,לחוגם את-ב�ניהן אשר ילדו�א, ההו �ום �י ב �שי את-מקד � טמ�או לי: � עשו זאת, עוד

.� �לו �ליהם,כג,לטואת-שב�תותי חל �ו �בשחטם את-ב�ניהם לגל ו �, ב�תוך �ה-כה עשו �לו; והנ �א לחל �ום ההו �י �שי ב � אל-מקד �באו וי

�י תשלחנה לאנשים, ב�אים, ממ�רחק--כג,מב�יתי. כ ואף, רחצת� לאשר ,� �ה-באו והנ אליהם, �ח שלו מלאך אשר

ועדית עדי. עיניך, � �חלת �ה,כג,מאכ �ד על-מט�ה כבו � וישבת עליה. שמת� ושמני, י �קטרת� ו לפניה; �ך ערו כג,מבושלחן

�באים מו אדם, מרב ואל-אנשים בה�, שלו המון, וקול � צמידים אל-ידיהן, ועטרת �ת�נו דב�ר; וי סובאים )סבאים( ממ�

על-ראשיהן. עתכג,מגת�פארת �פים; נאו �לה לב ואמר, �תה, והיא. �( תזנו �בואכג,מד)עת�ה( יזנה )יזנו �בוא אליה, כ וי

ואל-אהליבה--אש�ת, �, אל-אהלה ב�או �ן כ זונה; אל-אש�ה �מ�ה. טכג,מההז � אותהם--משפ� טו יקם, המ�ה ישפ� � ואנשים צד

�ה, ודם ב�ידיהן. �י נאפת הנ �ם: כ ט שפכות ד �משפ� נאפות, ו�ה אמר, אדני יהוה: העלה עליהם קהל,כג,מו}ס{ �י כ כ

ולבז. לזעוה אתהן קהל,כג,מזונתן אבן עליהן � ורגמו �בת�יהן ו ,� יהרגו �בנותיהם ו ב�ניהם �ברא אותהן ב�חרבותם; ו

.� ישרפו �כג,מחב�אש רו �ס� ונו מן-הארץ; זמ�ה, והשב�ת�י �זמ�תכנה. �שים, ולא תעשינה כ �ל-הנ � זמ�תכנהכג,מטכ ונתנו

�י אני אדני יהוה. �ליכן ת�ש�אינה; וידעת�ם, כ �ו עליכן, וחטאי גל}פ{ויהי דבר-יהוה אלי ב�ש�נה הת�שיעית, ב�חדש העשירי,כד,א

כד,בב�עשור לחדש, לאמר. לך �תב-( )כ ב�ן-אדם, כתוב- מלך-ב�בל סמך �ה: הז �ום הי �ום--את-עצם, הי את-שם

�ה. �ום הז �שלם, ב�עצם הי �משל אל-ב�ית-המ�רי,כד,גאל-ירו ו יר שפת הס� יהוה: �ה אמר אדני אליהם, כ � משל, ואמרת

�ל-נתחכד,דשפת, וגם-יצק ב�ו מים. אסף נתחיה אליה, כ �א. וכתף; מבחר עצמים, מל ירך �אןכד,הטוב מבחר הצ

� �ם-ב�שלו �ר העצמים ת�חת�יה; רת�ח רתחיה, ג �ו לקוח, וגם ד�ה-אמר אדני יהוה, אוי עירכד,ועצמיה ב�תוכה�. }ס{ לכן כ

יצאה לא � וחלאתה בה�, חלאתה אשר �מים--סיר הד�ורל. �ה; לנתחיה לנתחיה הוציאה�, לא-נפל עליה ג נ כד,ממ�

לאז ;� שמתהו סלע על-צחיח היה, � ב�תוכה � דמה �י כ � על-הארץ, לכס�ות עליו עפר. להעלות חמהכד,חשפכתהו

סלע--לבלת�י, על-צחיח � �מה את-ד נתת�י נקם, לנקם }פ{ �סות. הכ

�ם-אני,כד,ט �מים; ג �ה אמר אדני יהוה, אוי, עיר הד לכן, כ �רה. המ�דו יל � התםכד,יאגד האש, הדלק העצים �ה הרב

.� יחרו והעצמות, המ�רקחה, והרקח, כד,יאהב�שר; נחשת�ה�, וחרה ת�חם למען רקה: �חליה, על-ג והעמידה

חלאתה�. טמאתה�--ת�ת�ם, � בתוכה ת�אנים,כד,יבונת�כה �ת חלאתה�, ב�אש חלאתה�. �ה רב נ כד,הלאת, ולא-תצא ממ�

יג טהרת�--מט�מאתך ולא טהרת�יך, יען זמ�ה: ב�טמאתך, אני יהוהכד,ידלא תטהרי-עוד, עד-הניחי את-חמתי ב�ך.

�חם: אנ ולא �ס ולא-אחו לא-אפרע ועשיתי, ב�אה �ב�רת�י ד}פ{ יהוה. אדני נאם �ך, שפטו וכעלילותיך �דרכיך כ

ב�ן-אדם, הנני לקחכד,טז ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כד,טו�ה, ולא תבכ ד ולא תספ� �פה; ב�מג את-מחמד עיניך ממ�ך

�מעתך. ד תבוא אבלכד,יזולוא מתים �ם, ד האנק �נעליך ת�שים ב�רגליך; ולא ארך חבוש עליך, ו לא-תעשה--פ�

אנשים לא תאכל. ולחם ואדב�רכד,יחתעטה על-שפם, �אשר �קר, כ �קר, ות�מת אשת�י ב�ערב; ואעש ב�ב אל-העם ב�ב

�יתי. �הכד,יטצו � מה-אל �יד לנו הלא-תג � אלי, העם: �אמרו וי

�י את�ה עשה. כ ,� �נו �בר-יהוה--היהכד,כל ואמר, אליהם: ד לאמר. אדניכד,כאאלי, �ה-אמר כ ישראל, לבית אמר

�כם, מחמד עיניכם �און עז שי ג � �ל את-מקד יהוה, הנני מחלב�חרב עזבת�ם, אשר �בנותיכם ו �בניכם ו נפשכם; �מחמל ו

.� לו �,כד,כביפ� �אשר עשיתי: על-שפם לא תעטו ועשיתם, כ .� תאכלו לא אנשים על-ראשיכם,כד,כגולחם �פארכם ו

�נמק�תם, ב�עו �; ו �ו �, ולא תבכ דו ‍ונעליכם ב�רגליכם--לא תספ��נהמת�ם, איש אל-אחיו. והיה יחזקאל לכםכד,כדנתיכם, ו

�י אני �: ב�בואה�--וידעת�ם, כ �כל אשר-עשה ת�עשו למופת, כיכד,כהאדני יהוה. }ס{ ואת�ה בן-אדם--הלוא ב�יום קחת�

עיניהם את-מחמד ת�פארת�ם: משוש �ם, �ז את-מעו מהם �בנותיהם. �א, יבואכד,כוואת-מש�א נפשם, ב�ניהם ו �ום ההו �י ב

�ת, אזנים. ליט אליך, להשמעו תחכד,כזהפ� �א, יפ� �ום ההו �י ב להם והיית עוד; תאלם ולא �תדב�ר, ו ליט, את-הפ� יך פ�}פ{ יהוה. �י-אני כ � וידעו למופת,

ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כה,א כה,ב ניך ב�ן-אדם, שים פ� עליהם. �בא, והנ עמ�ון; עמ�ון,כה,גאל-ב�ני לבני � ואמרת

אמרך יען יהוה אדני �ה-אמר כ יהוה: �בר-אדני ד � שמעונשמ�ה, �י כ ישראל ואל-אדמת כי-נחל, �שי אל-מקד האח

�ולה. �ג ב � הלכו �י כ �דה, יהו כה,דואל-ב�ית נתנך הנני לכן בך, � ונתנו ב�ך, טירותיהם � ויש�בו למורשה, לבני-קדם

חלבך. � ישת�ו והמ�ה פריך, � יאכלו המ�ה �ניהם; כה,המשכ�ץ-צאן; �ים, ואת-ב�ני עמ�ון למרב �ה לנוה גמל ונתת�י את-רב}פ{ יהוה. �י-אני כ וידעת�ם,

�י כה אמר, אדני יהוה, יען מחאך יד, ורקעך ב�רגל;כה,ו כישראל. ב�נפש, אל-אדמת ב�כל-שאטך לכןכה,זות�שמח

�וים, לג )לבז( לבג �נתת�יך ו עליך, את-ידי נטיתי הנני

אשמידך, מן-הארצות; והאבדת�יך ים, מן-העמ� והכרת�יך}פ{ יהוה. �י-אני כ � וידעת

�הכה,ח יען, אמר מואב ושעיר, הנ �ה אמר, אדני יהוה: כ �דה. יהו ב�ית �וים, �כל-הג �תףכה,טכ את-כ פתח הנני לכן

�: צבי, ארץ ב�ית הישימת-- מואב, מהערים--מעריו, מק�צהו�ניכה,יב�על מעון, וקריתמה )וקריתימה(. לבני-קדם על-ב

�וים. �כר ב�ני-עמ�ון, ב�ג �נתת�יה למורשה, למען לא-תז עמ�ון, ויהוה. }פ{כה,יא �י-אני כ ,� וידעו שפטים; �במואב, אעשה ו ב�נקם נקםכה,יב אדום יען עשות יהוה, אדני אמר �ה כ

� בהם. ונק�מו � אשום, �אשמו �דה--וי יהו �הכה,יגלבית כ לכן, �ה אדם נ אמר אדני יהוה, ונטתי ידי על-אדום, והכרת�י ממ�

.� לו �דדנה ב�חרב יפ� ו �ה מת�ימן, �נתת�יה חרב ו �בהמה; כה,ידו� באדום, י ישראל, ועשו ונתת�י את-נקמתי ב�אדום, ב�יד עמ�

�, את-נקמתי--נאם, אדני יהוה. י וכחמתי; וידעו �אפ� כה,טוכ� �קמו �נ לשת�ים ב�נקמה; וי �ה אמר אדני יהוה, יען עשות פ� כ

�הכה,טזנקם ב�שאט ב�נפש, למשחית איבת עולם. לכן, כ והכרת�י לשת�ים, על-פ� ידי נוטה הנני יהוה, אדני אמר

�ם. י, את-שארית חוף הי �רתים; והאבדת� ועשיתיכה,יזאת-כ יהוה, �י-אני כ � וידעו חמה; ב�תוכחות �דלות, ג נקמות בם }פ{ ב�ם. את-נקמתי ב�תת�י

היהכו,א לחדש, ב�אחד שנה, ב�עשת�י-עשרה ויהי �רכו,בדבר-יהוה, אלי לאמר. ב�ן-אדם, יען אשר-אמרה צ

אלי: נסב�ה ים, העמ� �לתות ד האח--נשב�רה �שלם על-ירוהחרבה. הנניכו,גאמ�לאה, יהוה, אדני אמר �ה כ לכן,

�יו. �ם לגל �העלות הי �ים, כ �וים רב עליך, צר; והעליתי עליך געפרה�,כו,ד וסחיתי �ליה, מגד � והרסו צר, חמות � ושחתו

סלע. לצחיח אותה�, ונתת�י �ה; נ חרמיםכו,הממ� משטח

י, נאם אדני יהוה; והיתה �י אני דב�רת� �ם--כ ת�היה, ב�תוך הי�וים. לג ת�הרגנה;כו,ולבז, ב�חרב �ש�דה, ב אשר �בנותיה ו

}פ{ יהוה. �י-אני כ ,� וידעואל-צרכו,ז מביא הנני יהוה, אדני אמר, כה �י כ

�ברכב �ס ו �פון, מלך מלכים--ב�סו �ר מלך-ב�בל מצ �כדראצ נבו�בפרשים, וקהל ועם-רב. ב�נותיך ב�ש�דה, ב�חרב יהרג;כו,חו

�ה. יק, ושפך עליך סללה, והקים עליך, צנ � כו,טונתן עליך ד�לתיך--ית�ץ, ב�חרבותיו. �מגד �ו, ית�ן ב�חמותיך; ו �מחי קבל כו,יו

ורכב, �ל וגלג רש פ� מק�ול אבקם; ך יכס� �סיו, סו מש�פעת �מבואי עיר מבק�עה. ת�רעשנה חומותיך, ב�באו ב�שעריך, כ

ב�חרבכו,יא �צותיך; עמ�ך �ל-חו �סיו, ירמס את-כ ב�פרסות סו לארץ ת�רד. �ך �בות עז �מצ ו �כו,יביהרג, �בזזו ו חילך, � ושללו

�; ואבניך ועציך �תך ית�צו �בת�י חמד � חומותיך, ו �תך, והרסו רכל .� י, המון שיריך; וקולכו,יגועפרך, ב�תוך מים ישימו והשב�ת�

�וריך, לא יש�מע עוד. �נ �נתת�יך לצחיח סלע, משטחכו,ידכ ו �ב�רת�י, נאם �י אני יהוה ד �נה, עוד: כ חרמים ת�היה--לא תב

יהוה. }ס{ יהוה, לצור: הלאכו,טואדני �ה אמר אדני כ ,� ירעשו ב�תוכך, הרג ב�הרג חלל ב�אנק לת�ך, מפ� מק�ול

�ים. �כו,טזהאי �ם, והסירו �ל נשיאי הי �סאותם, כ � מעל כ וירדו ,� �שו ילב �; חרדות יפשטו את-מעיליהם, ואת-ב�גדי רקמתם

� עליך. � לרגעים, ושממו �, וחרדו �כו,יזעל-הארץ ישבו ונשאו ים: העיר �מ� � לך, איך אבדת�, נושבת מי עליך קינה, ואמרו� וישביה, אשר-נתנו �ם היא �לה, אשר היתה חזקה בי ההל

לת�ך;כו,יחחת�יתם, לכל-יושביה. �ן, יום מפ� � האי עת�ה יחרדו�אתך. }ס{ �ם, מצ �י �ים אשר-ב � האי �י כה אמר,כו,יטונבהלו כ

אשר �ערים כ נחרבת, עיר אתך ב�תת�י יהוה, אדני �ים. ים הרב �ך המ� �; ב�העלות עליך את-ת�הום, וכס�ו לא-נושבו

כו,כ והושבת�יך עולם, אל-עם בור את-יורדי יך והורדת� �חרבות מעולם את-יורדי בור--למען, לא �ות כ י ב�ארץ ת�חת�

�ים. �הות את�נך, ואינך;כו,כאתשבי; ונתת�י צבי, ב�ארץ חי ב�ל�תבקשי, ולא-תמ�צאי עוד לעולם--נאם, אדני יהוה. }פ{ ו

ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כז,א ואת�ה בן-אדם, שאכז,ב קינה. �שבת(כז,געל-צר )הי הישבתי לצור, � ואמרת

�ה �ים; }ס{ כ �ים רב ים, אל-אי על-מבואת ים, רכלת העמ��לילת יפי. ב�לבכז,דאמר, אדני יהוה, צור, את� אמרת� אני כ

יפיך. � �ללו כ �ניך, ב �ליך; �בו ג ים, �כז,הימ� ב�נו ב�רושים מש�ניר �, לעשות ת�רן עליך. �בנון לקחו �ל-לחתים; ארז מל לך, את כ

�-שןכז,ו עשו קרשך מש�וטיך; ,� עשו מב�שן, �ונים, אל �ם. י �ת� כ �י מאי היהכז,זב�ת-אשרים, ממ�צרים שש-ב�רקמה

�י אלישה, היה �מן מאי מפרשך, להיות לך לנס; ת�כלת וארגך. � שטים לך; חכמיך צורכז,חמכס� ישבי צידון וארוד, היו

חבליך. המ�ה בך, � בך,כז,טהיו � היו וחכמיה גבל זקני לערב בך, � היו �חיהם �מל ו �ם הי �ות �ל-אני כ ב�דקך; מחזיקי

� בחילך, אנשי מלחמת�ך;כז,ימערבך. �ט היו �פו �ד ו רס ולו פ� הדרך. � נתנו המ�ה �-בך, �ו ת�ל וכובע ארודכז,יאמגן ב�ני

;� היו �לותיך ב�מגד דים, וגמ� סביב, על-חומותיך וחילך, � יפיך. �ללו � על-חומותיך, סביב--המ�ה, כ �ו כז,יבשלטיהם ת�ל

�ל-הון; ב�כסף ב�רזל ב�דיל ועופרת, ת�רשיש סחרת�ך, מרב כ� עזבוניך. יון ת�בל ומשך, המ�ה רכליך; ב�נפש אדםכז,יגנתנו

מערבך. � נתנו נחשת, �כלי �סיםכז,ידו סו ת�וגרמה, מב�ית, � עזבוניך. �פרדים, נתנו �פרשים ו �יםכז,טוו ב�ני דדן רכליך, אי

� השיבו )והבנים(, והובנים שן קרנות ידך; סחרת �ים רב�רך. �מןכז,טזאשכ ארג ארם סחרת�ך, מרב מעשיך; ב�נפך

�, ב�עזבוניך. �ד, נתנו �ץ, וראמת וכדכ �בו �דהכז,יזורקמה ו יהו

�דבש ושמן, �ג ו �פנ �ית ו וארץ ישראל, המ�ה רכליך; ב�חט�י מנמערבך. ,� נתנו מעשיך,כז,יחוצרי, ב�רב סחרת�ך �מ�שק ד

�ון, וצמר צחר. �יין חלב �ל-הון; ב �ל,כז,יטמרב כ �ז ודן ויון מאו �ה וקנה, ב�מערבך היה. �; ב�רזל עשות קד �ו כז,ב�עזבוניך נתנ

�ה. כ דן, רכלת�ך, ב�בגדי-חפש, לרכב � ערב וכל-נשיאיכז,כא ד�דים, ב�ם סחריך. קדר, המ�ה סחרי ידך; ב�כרים ואילם ועת�ו

�ל-ב�שםכז,כב כ ב�ראש רכליך; המ�ה ורעמה, שבא רכלי עזבוניך. ,� נתנו וזהב, יקרה, �בכל-אבן �הכז,כגו וכנ חרן

�למד רכלת�ך. �ר, כ המ�ה רכליך,כז,כדועדן, רכלי שבא; אש�ו�בגנזי ב�רמים; ב�חבלים ב�מכללים, ב�גלומי ת�כלת ורקמה, ו

כז,כהחבשים וארזים, ב�מרכלת�ך. �ות ת�רשיש, שרותיך אני ים. ימ� ב�לב מאד, �די ות�כב ות�מ�לאי ב�מיםכז,כומערבך;

ב�לב שברך, הק�דים, �ח, רו הש�טים אתך; �ך, הבאו �ים רבים. וחבליך;כז,כזימ� �חיך מל מערבך, ועזבוניך, הונך,

מלחמת�ך וכל-אנשי מערבך וערבי בדקך מחזיקי ים, ב�יום � ב�לב ימ� לו �בכל-קהלך אשר ב�תוכך, יפ� אשר-ב�ך, ו

לת�ך. �, מגרשות. כז,כחמפ� כז,כט לקול, זעקת חבליך, ירעשו�ם: �ל חבלי הי �חים, כ �ל ת�פשי משוט--מל �ותיהם, כ � מאני וירדו

.� יעמדו �כז,לאל-הארץ, ויזעקו ב�קולם, עליך � והשמיעו .� �שו ל יתפ� ב�אפר על-ראשיהם, עפר � ויעלו כז,לאמרה;

� אליך ב�מר-נפש, �בכו � שק�ים; ו � אליך קרחה, וחגרו והקריחוד מר. � עליך: מיכז,לבמספ� � אליך ב�ניהם קינה, וקוננו ונשאו

�ם. הי ב�תוך �דמה כ ים,כז,לגכצור, �מ� מי עזבוניך ב�צאת העשרת� �מערביך, ו הוניך ב�רב �ים; רב ים עמ� � השב�עת

ב�מעמק�י-מים;כז,לדמלכי-ארץ. ים, �מ� מי נשב�רת עת .� נפלו וכל-קהלך, ב�תוכך �ים,כז,להמערבך האי ישבי �ל כ

נים. פ� � רעמו שער, � שערו �מלכיהם ו עליך; � כז,לושממו

ואינך היית, �הות ב�ל עליך; ,� שרקו ים, ב�עמ� סחרים, }פ{ עד-עולם.

ב�ן-אדם אמר לנגידכח,ב ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כח,אות�אמר אל אני-- �ך �בה� לב �ה-אמר אדני יהוה, יען ג צר כולא-אל, אדם ואת�ה ים; ימ� ב�לב ישבת�י, אלהים מושב

אלהים. �לב כ �ך לב מדנאלכח,גות�ת�ן את�ה, חכם �ה הנ �ך. עממו לא �ם, �ל-סתו כ �אל(: ני � ב�חכמתך,כח,ד)מד

�ך, חיל; ות�עש זהב וכסף, ב�אוצרותיך. �נתך, עשית ל �בתבו ו� לבבך,כח,ה �ה �גב וי חילך; �ית �תך, הרב ב�רכל ב�רב חכמתך

}ס{ כח,וב�חילך. ת�ת�ך יען יהוה: אדני אמר �ה כ לכן, �לב אלהים. לכן, הנני מביא עליך זרים--כח,זאת-לבבך, כ

� �לו וחל חכמתך, על-יפי חרבותם � והריקו �וים; ג עריצי, ב�לבכח,חיפעתך. חלל, ממותי ומת�ה �ך; יורדו לש�חת,

ים. אמר אלהים אני, לפני הרגך: ואת�הכח,טימ� האמר ת� מחלליך. ב�יד ולא-אל, �ת,כח,יאדם ת�מו ערלים מותי

}פ{ יהוה. אדני נאם י, דב�רת� אני �י כ ב�יד-זרים: ב�ן-אדם, שא קינהכח,יב ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כח,יא

�ה אמר אדני יהוה, את�ה חותם �ו, כ על-מלך צור; ואמרת� ל�כליל יפי. �ן-אלהים היית,כח,יגת�כנית, מלא חכמה ו ב�עדן ג

ויהלם ת�רשיש שהם טדה אדם פ� יקרה מסכתך �ל-אבן כ �נקביך ו יך ת�פ� מלאכת וזהב; �ברקת ו נפך, יר ספ� וישפה,

.� �וננו כ �ב--ממשח, הס�וכך;כח,ידב�ך, ב�יום הב�ראך �רו את�-כ אבני-אש, היית--ב�תוך אלהים קדש ב�הר �נתת�יך, ו

�כת�. הב�ראך,כח,טוהתהל �ום מי ב�דרכיך, את�ה ת�מים ב�ך. עולתה, כח,טזעד-נמצא תוכך � מלו �תך, רכל ב�רב

�ב הס�כך, �רו �לך מהר אלהים ואב�דך כ חמס--ות�חטא; ואחלאבני-אש. כח,יזמת�וך חכמתך � שחת ב�יפיך, �ך לב � �בה ג

נתת�יך-- מלכים לפני השלכת�יך, על-ארץ על-יפעתך; בך. עוכח,יחלראוה מרב �לת�,‍ חל �תך, רכל ב�עול ניך,

וכך, היא אכלתך, ואת�נך לאפר שיך; ואוצא-אש מת� � מקד�ל-ראיך. כ לעיני ים,כח,יטעל-הארץ, ב�עמ� �ל-יודעיך, כ

}פ{ עד-עולם. ואינך היית, �הות ב�ל עליך; ,� שממוכח,כא ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. כח,כ ניך ב�ן-אדם, שים פ�

עליה. �בא, והנ אדניכח,כבאל-צידון, אמר �ה כ ואמרת�, �י-אני יהוה, � כ �דת�י ב�תוכך; וידעו יהוה, הנני עליך צידון, ונכב

�שת�י בה�. �ברכח,כגב�עשותי בה� שפטים--ונקד �חת�י-בה� ד ושלביב; �צותיה, ונפלל חלל ב�תוכה�, ב�חרב עליה מס� ודם, ב�חו

�י-אני יהוה. �, כ �וןכח,כדוידעו ולא-יהיה עוד לבית ישראל, סלאותם; הש�אטים סביבתם, �ל מכ מכאב, וקוץ ממאיר }פ{ יהוה. אדני אני �י כ ,� וידעו

ישראלכח,כה את-ב�ית ב�קב�צי יהוה, אדני �ה-אמר, כ �וים; הג לעיני בם �שת�י ונקד בם, � נפצו אשר ים מן-העמ�

י ליעקב. � �, על-אדמתם, אשר נתת�י, לעבד �כח,כווישבו וישבולבטח: � וישבו כרמים, � ונטעו בת�ים � �בנו ו לבטח, עליה, ,� ביבותם--וידעו מס� הש�אטים אתם ב�כל ב�עשותי שפטים, }פ{ אלהיהם. יהוה אני �י כ

ב�שנים עשר לחדש--היהכט,א ב�עשרי, �ש�נה, העשרית, ב לאמר. אלי ניך,כט,בדבר-יהוה, פ� ב�ן-אדם--שים

�ה�. �ל כ ועל-מצרים עליו, �בא והנ מצרים; מלך רעה על-פ�רעהכט,ג פ� �ה-אמר אדני יהוה, הנני עליך כ �ב�ר ואמרת� ד

�דול, הרבץ ב�תוך יאריו: אשר אמר �ים הג מלך-מצרים, הת�נונתת�י חחיים )חחים( ב�לחייך,כט,דלי יארי, ואני עשיתני.

והדב�קת�י דגת-יאריך ב�קשקשתיך; והעליתיך, מת�וך יאריך,ת�דב�ק. ב�קשקשתיך יאריך, �גת �ל-ד כ כט,הואת �נטשת�יך ו

ול, ני הש�דה ת�פ� �גת יאריך, על-פ� �ל-ד דב�רה, אותך ואת כ המ�הש�מים, �לעוף ו הארץ �ת תק�בץ--לחי ולא תאסף לא

�י אני יהוה,כט,ונתת�יך לאכלה. �ל-ישבי מצרים, כ � כ וידעו כט,זיען היותם משענת קנה, לבית ישראל. �ך ב�תפשם ב

�בהש�ענם ו �תף; �ל-כ כ להם � �בקעת ו ת�רוץ, �ף( )בכ בכפך �ל-מתנים. }ס{ כ להם והעמדת� ת�ש�בר, לכן,כט,חעליך

�ה אמר אדני יהוה, הנני מביא עליך, חרב; והכרת�י ממ�ך, כ�בהמה. ו �ה,כט,טאדם וחרב והיתה ארץ-מצרים לשממה

�י-אני יהוה: יען אמר יאר לי, ואני עשיתי. � כ לכןכט,יוידעו י את-ארץ מצרים, לחרבות ונתת� הנני אליך, ואל-יאריך;

�ש. �ו כ �ל �בו ועד-ג סונה, �ל גד ממ� שממה, לאכט,יאחרב ולא תעבר-ב�ה�; לא ב�המה ורגל אדם, רגל � תעבר-ב�ה

�עים שנה. י את-ארץ מצרים שממהכט,יבתשב, ארב ונתת� ערים מחרבות ת�היין ועריה ב�תוך נשמ�ות, ארצות ב�תוך�וים, �ג ב את-מצרים והפצתי שנה; �עים, ארב שממה,

�ה אמר, אדני יהוה: מק�ץכט,יגוזריתים ב�ארצות. }ס{ �י כ כ� ים, אשר-נפצו �עים שנה, אקב�ץ את-מצרים, מן-העמ� ארב

�ת מצרים, והשבתי אתם ארץכט,ידשמ�ה. ושבת�י, את-שבו� שם, ממלכה שפלה. �רתם; והיו תרוס, על-ארץ מכו כט,טופ�

�וים; היה שפלה, ולא-תתנש�א עוד על-הג מן-המ�מלכות ת��וים. ב�ג רדות יהיה-עודכט,טזוהמעטת�ים--לבלת�י, ולא

�יר עו �,‍לבית ישראל למבטח מזכ ן, ב�פנותם אחריהם; וידעו}פ{ יהוה. אדני אני �י כ

לחדש;כט,יז ב�אחד ב�ראשון, שנה, ושבע ב�עשרים ויהי, לאמר. אלי דבר-יהוה, �רכט,יחהיה �כדראצ נבו ב�ן-אדם,

�ל-ראש מלך-ב�בל העביד את-חילו עבדה גדולה אל-צר--כ�ר, �לחילו, מצ �טה; ושכר לא-היה לו ו �תף מרו מקרח, וכל-כ

�ה אמרכט,יטעל-העבדה, אשר-עבד עליה. }ס{ לכן, כ את-ארץ מלך-ב�בל, �ר �כדראצ לנבו נתן הנני יהוה, אדני �ה�, והיתה שכר, �ז �בזז ב מצרים; ונשא המנה� ושלל שללה�, ו

את-ארץכט,כלחילו. לו נתת�י ב�ה�, אשר-עבד �תו על פ� � לי, נאם אדני יהוה. �א,כט,כאמצרים, אשר עשו �ום ההו �י ב

ה, ב�תוכם; תחון-פ� את�ן פ� �לך ו אצמיח קרן לבית ישראל, }פ{ יהוה. �י-אני כ ,� וידעו

לאמר. ל,א אלי דבר-יהוה, ויהי �באל,ב ב�ן-אדם--הנ �ום. לי � הה ,� הילילו יהוה: אדני אמר �ה כ ל,גואמרת�, �וים יהיה. �י-קרוב יום, וקרוב יום ליהוה: יום ענן, עת ג ל,דכ

�ש, ב�נפל חלל והיתה חלחלה ב�כו �באה חרב, ב�מצרים, ויסדותיה. � � המונה�, ונהרסו �טל,הב�מצרים; ולקחו �פו �ש ו �ו כ

.� לו �בני ארץ הב�רית--את�ם, ב�חרב יפ� �ב, ו �ד וכל-הערב וכו ולו}פ{

�ה�;ל,ו �און עז � סמכי מצרים, וירד ג ונפלו �ה, אמר יהוה, כ יהוה. אדני �-בה�--נאם, לו יפ� ב�חרב סונה, �ל גד ל,זממ�

ארצות נשמ�ות; ועריו, ב�תוך-ערים נחרבות �, ב�תוך ונשמ�וב�מצרים,ל,חת�היינה. ב�תת�י-אש יהוה, �י-אני כ ,� וידעו

�ל-עזריה. � כ �פניל,טונשב�רו � מלאכים מל �א, יצאו �ום ההו �י ב �ש ב�טח; והיתה חלחלה בהם ב�יום �ו �ים, להחריד, את-כ ב�צ

}ס{ ב�אה. �ה הנ �י כ יהוה:ל,ימצרים, אדני אמר, �ה כ �ר מלך-ב�בל. �כדראצ י את-המון מצרים, ב�יד נבו ל,יאוהשב�ת�

הארץ; לשחת �באים, גוים--מו עריצי את�ו, ועמ�ו �א הו� את-הארץ חלל. �מלאו � חרבותם על-מצרים, ו ל,יבוהריקו

ב�יד-רעים; את-הארץ �מכרת�י ו חרבה, יארים י ונתת��ב�רת�י. }ס{ �מלאה�, ב�יד-זרים--אני יהוה, ד והשמ�תי ארץ ו

�לים והשב�ת�י אליליםל,יג �ו �ה-אמר אדני יהוה, והאבדת�י גל כ

יראה, ונתת�י יהיה-עוד; לא מארץ-מצרים, ונשיא �ף, מנמצרים. אש,ל,ידב�ארץ ונתת�י תרוס, את-פ� והשמ�תי,

ושפכת�י חמתי, על-סיןל,טוב�צען; ועשיתי שפטים, ב�נא. נא. את-המון והכרת�י, מצרים; אש,ל,טזמעוז ונתת�י

�ל( סין, ונא ת�היה להב�קע; ונף, �ל תחיל )ת�חו ב�מצרים--חויומם. �ה,ל,יזצרי והנ ;� לו יפ� ב�חרב �פי-בסת, ו און �רי ב�חו

תלכנה. ב�שברי-שםל,יחב�ש�בי �ום, הי חשך �בתחפנחס, ו �ה, נ �ה�; היא ענן יכס� �און עז את-מטות מצרים, ונשב�ת-ב�ה� ג

תלכנה. ב�ש�בי �בנותיה ב�מצרים;ל,יטו שפטים, ועשיתי }פ{ יהוה. �י-אני כ ,� וידעו

ויהי, ב�אחת עשרה שנה, ב�ראשון, ב�שבעה לחדש; היהל,כלאמר. אלי רעהל,כאדבר-יהוה, פ� את-זרוע ב�ן-אדם,

�ם �ה לא-חב�שה לתת רפאות לשו מלך-מצרים שברת�י; והנ}ס{ ב�חרב. ש לחזקה�--לתפ� � לחבשה �ל, לכןל,כבחת�ו

רעה מלך-מצרים, ושברת�י �ה-אמר אדני יהוה, הנני אל-פ� כלת�י והפ� �שב�רת; ואת-הנ את-החזקה את-זרעתיו,

�דו. �וים; וזריתם,ל,כגאת-החרב, מי והפצותי את-מצרים, ב�גיל,כדב�ארצות. ונתת� ב�בל, מלך את-זרעות �קת�י, וחז

רעה, ונאק נאקות �י, ב�ידו; ושברת�י את-זרעות פ� את-חרב�זרעותל,כהחלל לפניו. י, את-זרעות מלך ב�בל, ו והחזקת�

ב�יד �י חרב ב�תת�י יהוה, �י-אני כ � וידעו לנה; ת�פ� רעה, פ�מצרים. אל-ארץ אותה�, ונטה והפצותיל,כומלך-ב�בל,

�י-אני כ ,� וידעו ב�ארצות; אותם וזריתי �וים, �ג ב את-מצרים }פ{ יהוה.

ויהי, ב�אחת עשרה שנה, ב�ש�לישי, ב�אחד לחדש; היהלא,אלאמר. אלי רעהלא,בדבר-יהוה, אל-פ� אמר ב�ן-אדם,

בגדלך. �מית �הלא,גמלך-מצרים ואל-המונו: אל-מי, ד הנ

�בין �גבה� קומה; ו �בנון, יפה ענף וחרש מצל--ו �ר ארז ב�ל אש�ו�;לא,דעבתים, היתה צמ�רת�ו. �, ת�הום רממתהו �הו �לו �ד מים ג

את-נהרתיה, הלך סביבות מט�עה�, ואת-ת�עלתיה שלחה,�ל-עצי הש�דה. כ �ל עצילא,האל מכ �בהא קמתו, ג �ן על-כ

ים ממ� פארתו, ות�ארכנה תיו סרעפ� �ינה ות�רב הש�דה; �חו. �ים--ב�של הש�מים,לא,ורב �ל-עוף כ ,� קננו תיו ב�סעפ�

�וים �ל, ג �, כ �ו, ישבו �בצל �ת הש�דה; ו �ל חי �, כ ארתיו ילדו ותחת פ��ים. שרשו,לא,זרב �י-היה כ �ותיו: �לי ד ב�ארך ב�גדלו, �יף וי

�ים. רב ב�גן-אלהים--לא,חאל-מים ,� לא-עממהו ארזים �פראתיו: � כ תיו, וערמנים לא-היו � אל-סעפ� ב�רושים לא דמו

�יפיו. ב אליו, ב�גן-אלהים--לא-דמה �ל-עץ, יפהלא,טכ ב�גן אשר, �ל-עצי-עדן, כ ,� ויקנאהו �ותיו; �לי ד ב�רב עשיתיו, }פ{ האלהים.

ב�קומה;לא,י �בהת� �ה אמר אדני יהוה, יען, אשר ג לכן, כ ב�גבהו. לבבו ורם עבותים, אל-ב�ין צמ�רת�ו �ת�ן לא,יאוי

.� �רשת�הו ג �רשעו יעשה לו, כ �וים; עשו �--ב�יד, איל ג ואת�נהואל-ההריםלא,יב ;� �ט�שהו וי גוים, עריצי זרים � �כרתהו וי

�ותיו, ות�ש�ברנה פראתיו ב�כל אפיקי � דלי �איות נפלו �בכל-ג ו .� �ט�שהו וי הארץ, י �ל-עמ� כ �ו �ל מצ � �רדו וי לא,יגהארץ,

�ל �, כ ראתיו היו �ל-עוף הש�מים; ואל-פ� �, כ �נו ישכ לת�ו על-מפ�הש�דה. �ת בקומתםלא,ידחי � �הו לא-יגב אשר למען

עבתים, אל-ב�ין את-צמ�רת�ם � ולא-ית�נו �ל-עצי-מים, כ� נת�נו �ם �י-כל כ מים: �ל-שתי כ ב�גבהם, אליהם � ולא-יעמדובור. אדם--אל-יורדי ב�ני ב�תוך ת�חת�ית, אל-ארץ ות למ�

}פ{ילא,טו האבלת� שאולה רדת�ו ב�יום יהוה, אדני �ה-אמר כ

�ים; � מים רב �לאו �כ �ס�תי עליו את-ת�הום, ואמנע נהרותיה, וי כ

ה. עלפ� עליו הש�דה וכל-עצי לבנון, עליו �ר לא,טזואקדשאולה אתו ב�הורדי גוים, הרעשת�י לת�ו מפ� מק�ול �ל-עצי-עדן--מבחר � ב�ארץ ת�חת�ית, כ �חמו �נ את-יורדי בור; וי

�ל-שתי מים. � שאולה--לא,יזוטוב-לבנון, כ �ם-הם, את�ו ירדו ג�וים. �ו, ב�תוך ג � בצל �זרעו ישבו אל-מילא,יחאל-חללי-חרב; ו

�רדת� את-עצי-עדן �בגדל, ב�עצי-עדן; והו �כה ב�כבוד ו דמית כאת-חללי-חרב-- �ב ת�שכ ערלים ב�תוך ת�חת�ית, אל-ארץ }פ{ יהוה. אדני נאם וכל-המונה, פרעה �א הו

ב�אחדלב,א חדש ב�שני-עשר שנה, עשרה ב�שת�י ויהי לאמר. אלי דבר-יהוה, היה שאלב,בלחדש; ב�ן-אדם,

�וים ג �פיר כ אליו, � ואמרת מלך-מצרים, רעה על-פ� קינה ים, ות�גח ב�נהרותיך ות�דלח-מים �מ� �י �ים ב �ת�נ נדמית; ואת�ה, כ

ס נהרותם. }ס{ �ה אמר, אדני יהוה,לב,גב�רגליך, ות�רפ� כ�ך, והעלו �ים; רב ים עמ� ב�קהל את-רשת�י, עליך �פרשת�י ו

אטילך;לב,דב�חרמי. הש�דה ני על-פ� בארץ, �נטשת�יך ו �ת חי ממ�ך והשב�עת�י הש�מים, �ל-עוף כ עליך �נת�י והשכ

�ל-הארץ. �אתילב,הכ �מל ו על-ההרים; את-ב�שרך, ונתת�י �תך. רמו �איות, �מך,לב,והג מד צפתך ארץ והשקיתי

.� ך ממ� �ן ימ�לאו ואפקים, לב,זאל-ההרים; �ותך בכב יתי וכס� וירח ,� �ו נ אכס� ב�ענן שמש �כביהם; את-כ �רת�י והקד שמים,

אורו. ירםלב,חלא-יאיר � אקד ב�ש�מים, אור �ל-מאורי כ יהוה. אדני נאם על-ארצך, חשך י ונתת� לב,טעליך;

�וים, ב�ג שברך ב�הביאי �ים: רב ים עמ� והכעסת�י--לב, לא-ידעת�ם. אשר עמ�יםלב,יעל-ארצות עליך והשמ�ותי

�י, חרב ב�עופפי שער, עליך � ישערו �מלכיהם ו �ים, רבלת�ך. מפ� ב�יום לנפשו, איש לרגעים � וחרדו ניהם; על-פ�

}פ{

�ה אמר, אדני יהוה: חרב מלך-ב�בל, ת�בואך. לב,יא �י כ לב, כ�יב �ם; ושדדו �ל יל המונך, עריצי גוים כ �ורים אפ� �ב ב�חרבות ג

�ל-המונה�. כ ונשמד מצרים, �און והאבדת�י,לב,יגאת-ג �ים; ולא תדלחם רגל-אדם �ל-ב�המת�ה�, מעל, מים רב את-כ

תדלחם. לא ב�המה �פרסות ו אשקיעלב,ידעוד, אז יהוה. אדני אוליך--נאם, �ש�מן כ ונהרותם לב,טומימיהם,

לאה�-- ממ� ארץ �נשמ�ה, ו שממה מצרים את-ארץ י ב�תת��י-אני יהוה. �, כ �ל-יושבי בה�; וידעו �ותי, את-כ קינהלב,טזב�הכ

על-מצרים אותה�: �ה ת�קוננ �וים הג ב�נות �ה, וקוננו היא }פ{ יהוה. אדני נאם אותה�, �ה ת�קוננ � �ל-המונה ועל-כ

היהלב,יז שנה, ב�חמש�ה עשר לחדש, ויהי ב�שת�י עשרה לאמר. אלי על-המוןלב,יחדבר-יהוה, ב�ן-אדם--נהה

אל-ארץ �רם, אד �וים ג �בנות ו � אותה ;� והורדהו מצרים, �ות--את-יורדי בור. י �בה,לב,יטת�חת� י, נעמת�; רדה והשכ ממ�

�לב,כאת-ערלים. �; חרב נת�נה, משכו לו ב�תוך חללי-חרב, יפ�וכל-המוניה. � לב,כאאותה מת�וך �ורים, גב אלי �-לו ידב�רו

חללי-חרב. הערלים, � � שכבו ירדו לב,כבשאול--את-עזריו; חללים, �ם �ל כ קברתיו; סביבותיו וכל-קהלה�, �ר אש�ו שם

ב�חרב. �פלים �תי-בור,לב,כגהנ �ירכ ב קברתיה, � נת�נו אשר �ם חללים נפלים ב�חרב, �ל ויהי קהלה�, סביבות קברתה�; כ

�ים. � חת�ית ב�ארץ חי שם עילם וכל-המונה�,לב,כדאשר-נתנו� �פלים ב�חרב אשר-ירדו הנ �ם חללים �ל כ סביבות קברתה�; �ים, � חת�יתם ב�ארץ חי �ות, אשר נתנו י ערלים אל-ארץ ת�חת�

בור. את-יורדי כלמ�תם, � �שאו �לב,כהוי נתנו חללים ב�תוך �ם ערלים �ל �ב לה�, ב�כל-המונה�--סביבותיו, קברתה; כ משככלמ�תם � �שאו וי �ים, חי ב�ארץ חת�יתם �י-נת�ן כ חללי-חרב

נת�ן. חללים, ב�תוך בור, ת�בללב,כואת-יורדי משך שם

�ם ערלים מחללי חרב, �ל וכל-המונה�, סביבותיו קברותיה; כ�ים. � חת�יתם ב�ארץ חי �י-נתנו �ורים,לב,כזכ �ב � את-ג �בו ולא ישכ

� �ת�נו וי ב�כלי-מלחמת�ם �-שאול ירדו אשר מערלים: נפלים נתם על-עצמותם--‍את-חרבותם ת�חת ראשיהם, ות�הי עו

�ים. �ורים, ב�ארץ חי �ב �י-חת�ית ג ערליםלב,כחכ ואת�ה, ב�תוך �ב--את-חללי-חרב. שמ�ה אדום, מלכיהלב,כטת�ש�בר ותשכ

המ�ה את-חללי-חרב: �רתם, בגבו � אשר-נת�נו וכל-נשיאיה, בור. ואת-ירדי ,� �בו ישכ נסיכי צפוןלב,לאת-ערלים שמ�ה

�רתם �בו � את-חללים, ב�חת�יתם מג �ם, וכל-צדני: אשר-ירדו �ל ככלמ�תם � �שאו וי את-חללי-חרב, ערלים � �בו �שכ וי ב�ושים,

בור. ונחםלב,לאאת-יורדי פרעה, יראה אותם אדני נאם וכל-חילו, רעה פ� �ל-המונה--חללי-חרב על-כ

�ים;לב,לביהוה. חי ב�ארץ )חת�יתי(, את-חתיתו �י-נתת�י כ רעה וכל-המונה-- �ב ב�תוך ערלים את-חללי-חרב, פ� והשכ}פ{ יהוה. אדני נאם,

לאמר. לג,א אלי דבר-יהוה, ויהי �ב�רלג,ב ד ב�ן-אדם, �י-אביא עליה חרב; אליהם, ארץ, כ ואמרת� אל-ב�ני-עמ�ך להם, � אתו � עם-הארץ איש אחד, מקציהם, ונתנו ולקחו

ותקעלג,גלצפה. על-הארץ; ב�אה את-החרב, וראה את-העם. והזהיר את-קוללג,דב�ש�ופר, הש�מע ושמע

ב�ראשו �מו, �--ד ות�ק�חהו חרב, ות�בוא נזהר, ולא הש�ופר, �מו ב�ו יהיה:לג,היהיה. את קול הש�ופר שמע ולא נזהר, ד

�ט. מל נפשו נזהר, �א �י-יראה את-החרבלג,ווהו כ �פה והצ חרב, ות�בוא לא-נזהר, והעם ב�ש�ופר ולא-תקע ב�אה,

ב�עו �א נפש--הו מהם �פה‍ות�ק�ח �ד-הצ מי ודמו נלקח, נו}פ{ אדרש.

לג,ז ושמעת� ישראל; לבית נתת�יך צפה בן-אדם, ואת�ה

�י. נ �בר, והזהרת� אתם ממ� י ד ב�אמרי לרשע, רשעלג,חמפ� �א רשע �ו--הו �רכ �ת, ולא דב�רת�, להזהיר רשע מד מות ת�מו

�דך אבק�ש. ‍בעו �ת, ודמו מי �י-הזהרת� רשעלג,טנו ימו ואת�ה כ�א ב�עו �ו--הו �רכ �ה, ולא-שב, מד נ �ב ממ� �ו, לשו �רכ �ת,‍מד ימו נו

}פ{ �לת�. הצ נפשך ואת�ה אמרת�םלג,י �ן כ ישראל, אל-ב�ית אמר בן-אדם, ואת�ה

נמק�ים, � אנחנו �בם ו ;� עלינו � וחט�אתינו � �י-פשעינו כ לאמר, נחיה. יהוה,לג,יאואיך אדני נאם חי-אני אליהם אמר

�ו, וחיה: �רכ �ב רשע מד �י אם-ב�שו ץ ב�מות הרשע, כ אם-אחפ��--ב�ית ישראל. �תו ולמ�ה תמו �רכיכם הרעים, � מד �בו � שו �בו שו

}פ{�יק לאלג,יב �ד ואת�ה בן-אדם, אמר אל-ב�ני-עמ�ך צדקת הצ

ב�יום ב�ה�, �של לא-יכ הרשע ורשעת שעו, פ� ב�יום � �ו �ילנ תצ�כל לחיות ב�ה�--ב�יום חטאתו. �יק, לא יו �בו מרשעו; וצד לג,שו

ועשהיג �א-בטח על-צדקתו �יק חיה יחיה, והו �ד ב�אמרי לצ �ת. �בעולו אשר-עשה ב�ו ימו �כרנה, ו �ל-צדקתו לא תז עול--כ

ועשהלג,יד מחט�אתו, ושב, �ת; �באמרי לרשע, מות ת�מו ו �צדקה. ו ט, �ם,לג,טומשפ� ישל �זלה ג רשע, ישיב חבל

לא יחיה, עול--חיו עשות י לבלת� הלך, �ים החי ב�חק�ות �ת. טלג,טזימו �כרנה לו: משפ� �ל-חט�אתו אשר חטא, לא תז כ

�צדקה עשה, חיו יחיה. לג,יזו �רך � ב�ני עמ�ך, לא ית�כן ד ואמרו�ם לא-ית�כן. �רכ �דקתו,לג,יחאדני; והמ�ה, ד �יק מצ �ב-צד ב�שו

�מת, ב�הם. �ב רשע מרשעתו, ועשהלג,יטועשה עול--ו �בשו ו�א יחיה. �צדקה--עליהם, הו ט ו ואמרת�ם, לא ית�כןלג,כמשפ�

וט אתכם, ב�ית ישראל. }פ{ �דרכיו אשפ� �רך אדני; איש כ דלחדש--לג,כא ב�חמש�ה ב�עשרי שנה, עשרה ב�שת�י ויהי

�תה העיר. �שלם לאמר, הכ ליט מירו �; ב�א-אלי הפ� �תנו לגלו

�פת�חלג,כב ליט, וי ויד-יהוה היתה אלי ב�ערב, לפני ב�וא הפ�י, ולא נאלמת�י עוד. תח פ� �פ� �קר; וי י, עד-ב�וא אלי ב�ב את-פ�

}פ{לאמר. לג,כג אלי דבר-יהוה, ויהי ישבילג,כד ב�ן-אדם,

ישראל אמרים לאמר, אחד �ה על-אדמת האל החרבות נת�נה � �ים, לנו � רב ואנחנו את-הארץ; �ירש וי היה אברהם,

למורשה. }ס{ �ה-אמרלג,כההארץ כ אלהם אמר לכן �ליכם-- �ו �ל � אל-ג � ועינכם ת�שאו �ם ת�אכלו אדני יהוה, על-הד

.� ת�ירשו והארץ, ;� כו ת�שפ� �כםלג,כוודם על-חרב עמדת�ם והארץ, טמ�אתם; � רעהו את-אשת ואיש ת�ועבה, עשיתן

�. }ס{ �ה-אמר אדני יהוה,לג,כזת�ירשו �ה-תאמר אלהם כ כ ני �, ואשר על-פ� לו חי-אני, אם-לא אשר ב�חרבות ב�חרב יפ��במ�ערות, ו ב�מ�צדות ואשר לאכלו; יו נתת� �ה לחי הש�דה

.� �תו ימו �בר �משמ�ה,לג,כחב�ד ו שממה את-הארץ ונתת�י ישראל, מאין עובר. � הרי ושממו �ה�; �און עז לג,כטונשב�ת ג

�משמ�ה, על �י-אני יהוה, ב�תת�י את-הארץ שממה ו �, כ וידעו}פ{ .� עשו אשר �ל-ת�ועבתם כ

�דב�רים ב�ך אצל הק�ירות,לג,ל ואת�ה בן-אדם--ב�ני עמ�ך הנ�בפתחי הב�ת�ים; ודב�ר-חד את-אחד, איש את-אחיו לאמר, ו

�וצא מאת יהוה. �בר הי �, מה הד �-נא ושמעו �לג,לאב�או ויבואו�בריך, את-ד � ושמעו י, עמ� לפניך, � וישבו �מבוא-עם כ אליךאחרי עשים, המ�ה ב�פיהם �י-עגבים כ :� יעשו לא ואותם

�ם הלך. �שיר עגבים, יפה קוללג,לבבצעם לב �ך להם כ והנ�בריך, ועשים אינם, אותם. �, את-ד �ן; ושמעו �מטב נג לג,לגו

}פ{ בתוכם. היה נביא �י כ ,� באה--וידעו �ה הנ �בבאה�: ולאמר. לד,א אלי דבר-יהוה, ויהי �באלד,ב הנ ב�ן-אדם,

�ה אמר אליהם לרעים כ �בא ואמרת� על-רועי ישראל; הנ

� רעים אותם--הלוא אדני יהוה, הוי רעי-ישראל אשר היוהרעים. � ירעו �אן, �מרלד,גהצ ואת-הצ � ת�אכלו את-החלב

.� תרעו לא �אן, הצ ;� �חו ת�זב הב�ריאה ,� �שו לד,דת�לבאתם, לא-רפ� ואת-החולה �קת�ם חז לא �חלות את-הנהשבתם, לא �חת �ד ואת-הנ חבשת�ם, לא �שב�רת ולנ�בפרך. �בחזקה רדיתם אתם, ו ואת-האבדת לא בק�שת�ם; ו

�תלד,ה לכל-חי לאכלה היינה ות� רעה; מב�לי �צינה, ות�פו �צינה. ות�פו ועללד,והש�דה, ב�כל-ההרים, צאני � �ו ישג

�ורש � צאני, ואין ד ני הארץ נפצו �ל-פ� �בעה רמה; ועל כ �ל-ג כמבק�ש. יהוה. לד,זואין �בר את-ד � שמעו רעים, לכן לד,ח

לבז היות-צאני יען אם-לא יהוה, אדני נאם חי-אני רעה, מאין הש�דה �ת לכל-חי לאכלה צאני היינה ות�� הרעים אותם, ואת-צאני �רעו � רעי, את-צאני; וי ולא-דרשו

.� רעו �בר-יהוה. לד,טלא ד ,� הרעים--שמעו לכן, לד,י את-צאני ודרשת�י אל-הרעים הנני יהוה, אדני �ה-אמר כהרעים, עוד � ולא-ירעו צאן, מרעות והשב�ת�ים �דם מילאכלה. להם ולא-תהיין יהם, מפ� צאני �לת�י והצ אותם;

ילד,יא}ס{ ודרשת� הנני-אני, יהוה: אדני אמר, �ה כ �י כ �בק�רת�ים. ו ב�יום-היותולד,יבאת-צאני �בק�רת רעה עדרו כ

�לת�י והצ את-צאני; אבק�ר �ן, נפרשות--כ בתוך-צאנו, � שם, ב�יום ענן, וערפל. �ל-המ�קומת אשר נפצו אתהם, מכ

מן-הארצות,לד,יג וקב�צת�ים ים, מן-העמ� והוצאתים ישראל, אל-הרי �רעיתים, ו אל-אדמתם; והביאותים,

�בכל מושבי הארץ. ו ב�מרעה-ט�וב ארעהלד,ידב�אפיקים, �צנה ב�נוה �בהרי מרום-ישראל יהיה נוהם; שם ת�רב אתם, ו

ישראל. אל-הרי רעינה ת� שמן �מרעה ו אנילד,טוט�וב, יהוה. אדני נאם �יצם, ארב ואני צאני לד,טזארעה

�שב�רת ולנ אשיב, �חת �ד ואת-הנ אבק�ש, את-האבדת ואת-החזקה ואת-הש�מנה �ק; אחז ואת-החולה אחבש,

ט. במשפ� �ה ארענ אמרלד,יזאשמיד, �ה כ צאני, ואת�נה �דים. ולעת�ו ב�ין-שה לשה, לאילים הנני שפט יהוה: אדני

מרעיכם,לד,יח ויתר ,� הט�וב ת�רעו המ�רעה �ם, מכ המעט �ותרים, הנ �--ואת ת�שת�ו �משקע-מים ו ב�רגליכם; � ת�רמסו

�ן. שו ת�רפ� ת�רעינה,לד,יטב�רגליכם רגליכם וצאני--מרמס }פ{ ת�שת�ינה. רגליכם ש �מרפ� ו

ילד,כ �ה אמר אדני יהוה--אליהם: הנני-אני--ושפטת� לכן, כרזה. שה �בין ו בריה, �בכתףלד,כאב�ין-שה ו ב�צד יען,

אשר �חלות--עד �ל-הנ כ ,� �חו ת�נג �בקרניכם ו ,� �פו ת�הד�צה. אל-החו אותנה, לצאני,לד,כבהפיצותם והושעת�י

לשה. שה ב�ין ושפטת�י, לבז; עוד לד,כגולא-תהיינה י דויד; � והקמתי עליהם רעה אחד, ורעה אתהן--את, עבד

�א-יהיה להן לרעה. �א ירעה אתם, והו ואני יהוה,לד,כדהו י דוד, נשיא בתוכם: אני יהוה, � אהיה להם לאלהים, ועבד

�ב�רת�י. �ה-רעהלד,כהד וכרת�י להם ב�רית שלום, והשב�ת�י חי �ערים. �י � ב דב�ר לבטח, וישנו � במ� ילד,כומן-הארץ; וישבו ונתת�

�שמי �שם ב�עת�ו, ג �בעתי, ב�רכה; והורדת�י הג �סביבות ג אותם ו .� יהיו ת�ת�ןלד,כזברכה והארץ ריו, את-פ� הש�דה ונתן עץ

�י-אני יהוה, ב�שברי � כ � על-אדמתם, לבטח; וידעו �לה�, והיו יבוב�הם. העבדים �ד מי �לת�ים, והצ �ם, על לד,כחאת-מטות

� וישבו לא תאכלם; הארץ �ת וחי �וים, לג ב�ז עוד � ולא-יהיומחריד. ואין לשם;לד,כטלבטח, מט�ע, להם והקמתי

�למ�ת כ עוד, � ולא-ישאו ב�ארץ, אספי רעב, עוד � ולא-יהיו�וים. ילד,להג �י אני יהוה אלהיהם--את�ם; והמ�ה, עמ� �, כ וידעו

יהוה. אדני ישראל--נאם, צאןלד,לאב�ית צאני ואת�ן

מרעיתי, אדם את�ם: אני, אלהיכם--נאם, אדני יהוה. }פ{ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. לה,א לה,ב ניך ב�ן-אדם, שים פ�

עליו. �בא, והנ שעיר; אמרלה,געל-הר �ה כ �ו, ל � ואמרת �נתת�יך אדני יהוה, הנני אליך, הר-שעיר; ונטיתי ידי עליך, ו

�משמ�ה. ו שממהלה,דשממה ואת�ה אשים, �ה חרב עריך �י-אני יהוה. יען, היות לך איבת עולם,לה,התהיה; וידעת�, כ

�ר את-ב�ני-ישראל, על-ידי-חרב--ב�עת אידם, ב�עת עו ן‍ות�ג�י-לדם אעשך, ודםלה,וקץ. לכן חי-אני, נאם אדני יהוה, כ

�פך. �פך; אם-לא דם שנאת, ודם ירד ונתת�י את-הרלה,זירדושב. �, עבר �ו נ ממ� והכרת�י �שממה; ו לשממה לה,חשעיר,

וכל-אפיקיך, וגיאותיך �בעותיך �אתי את-הריו, חלליו; ג �מל ו� בהם. לו יפ� לה,טחללי-חרב ועריך את�נך, שממות עולם

יהוה. �י-אני כ וידעת�ם, )תשובנה(; תישבנה יעןלה,ילא תהיינה-- לי הארצות, י ואת-שת� �וים הג את-שני אמרך

היה. }ס{ שם ויהוה, �ה; נאםלה,יאוירשנו חי-אני, לכן עשיתה אשר �כקנאתך, ו ך �אפ� כ ועשיתי יהוה, אדני

טך. �אשר אשפ� וידעת�,לה,יבמש�נאתיך ב�ם; ונודעת�י בם, כ �ל-נאצותיך אשר אמרת� על-הרי �י אני יהוה, שמעת�י את-כ כ

�, לאכלה. � נת�נו �(: לנו לה,יגישראל, לאמר שממה )שממו�בריכם: אני, שמעת�י. � עלי ב�פיכם, והעת�רת�ם עלי ד ילו � ות�גד

�ל-הארץ,לה,יד}ס{ כ �שמח, כ יהוה: אדני אמר, �ה כ �ך. לנחלת ב�ית-ישראל,לה,טושממה, אעשה-ל �שמחתך כ

�ך: שממה תהיה הר-שעיר �ן אעשה-ל על אשר-שממה--כ}פ{ יהוה. �י-אני כ � וידעו �ה�, �ל כ וכל-אדום

�בא אל-הרי ישראל; ואמרת�--הרילו,א ואת�ה בן-אדם, הנ �בר-יהוה. ד � שמעו יעןלו,בישראל, יהוה, אדני אמר �ה כ

היתה �במות עולם, למורשה ו אמר האויב עליכם האח;

.� �נו �יעןלו,גל �ה אמר אדני יהוה: יען ב �בא ואמרת�, כ לכן הנלשארית מורשה להיותכם ביב, מס� אתכם ושאף שמ�ות

ודב�ת-עם. לשון, על-שפת � ות�עלו �וים, הרילו,דהג לכן �ה-אמר אדני יהוה להרים �בר-אדני יהוה: כ � ד ישראל, שמעוולערים הש�ממות ולחרבות �איות, ולג לאפיקים �בעות ולגאשר �וים הג לשארית �ללעג, ו לבז � היו אשר �עזבות, הנ

ביב. ב�אשלו,המס� אם-לא יהוה, אדני �ה-אמר כ לכן, אשר �א: �ל כ ועל-אדום �וים, הג דב�רת�י על-שארית קנאתי ב�שאט �ל-לבב, כ ב�שמחת למורשה להם �-את-ארצי נתנו

לבז. מגרשה�, על-אדמתלו,ונפש--למען �בא הנ לכן, �איות ולג לאפיקים �בעות ולג להרים � ואמרת ישראל; יען �ב�רת�י, ד �בחמתי ו בקנאתי הנני יהוה, אדני �ה-אמר כ

�וים, נשאתם. �למ�ת ג �ה אמר אדני יהוה, אני,לו,זכ לכן, כ המ�ה ביב, מס� לכם אשר �וים הג אם-לא את-ידי: נשאתי

.� יש�או �למ�תם �,לו,חכ ת�ת�נו כם ענפ� ישראל, הרי ואת�ם �, לבוא. �י קרבו י ישראל: כ �, לעמ� �פריכם ת�שאו �י, הננילו,טו כונזרעת�ם. ונעבדת�ם �פניתי אליכם, ו �יתילו,יאליכם; והרב

הערים, ,� ונשבו �ה; �ל כ ישראל �ל-ב�ית כ אדם, עליכם �נינה. ת�ב �בהמה,לו,יאוהחרבות, ו אדם עליכם �יתי והרב

והיטבתי �קדמותיכם, כ אתכם והושבת�י ;� �פרו ו � ורבויהוה. �י-אני כ וידעת�ם, והולכת�י עליכםלו,יבמראשתיכם,

לנחלה; להם, והיית �ך, וירשו ישראל, י את-עמ� אדם �לם. }ס{ �ה אמר, אדני יהוה,לו,יגולא-תוסף עוד, לשכ כ

גויך �לת �משכ ו אדם אתי )את�(; אכלת אמרים לכם, יען �וייך(, היית. לכן, אדם לא-תאכלי עוד, וגויך )וגוייך(,לו,יד)ג

יהוה. אדני עוד--נאם, �לי-( )תשכ תכשלי- לו,טולא לא עמ�ים ת וחרפ� �וים, הג �למ�ת כ עוד אליך ולא-אשמיע

תשאי-עוד; וגויך )וגוייך( לא-תכשלי עוד, נאם אדני יהוה.}פ{ ב�ן-אדם, ב�ית ישראללו,יז ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. לו,טז

�בעלילותם: ו �ם ב�דרכ אותה�, � ויטמ�או על-אדמתם, ישבים לפני. �ם, דרכ היתה �ה, �ד הנ �טמאת, חמתילו,יחכ ך ואשפ�

�ליהם, �ו �בגל ו על-הארץ; � אשר-שפכו �ם על-הד עליהם, �ה. �םלו,יטטמ�או �דרכ � ב�ארצות: כ �רו �ז וי �וים, ואפיץ אתם ב�ג

שפטת�ים. �לו,כוכעלילותם, אשר-ב�או �וים אל-הג �בוא, וי �ה, �, את-שם קדשי--ב�אמר להם עם-יהוה אל �לו שם, ויחל

.� יצאו �מארצו �לו,כאו �להו ואחמל, על-שם קדשי, אשר חל }פ{ שמ�ה. � אשר-ב�או �וים �ג ב ישראל, ב�ית

לאלו,כב יהוה, אדני אמר �ה כ לבית-ישראל, אמר לכן �י אם-לשם-קדשי אשר למענכם אני עשה, ב�ית ישראל: כ

אשר-ב�אתם שם. �וים �ג ב �לת�ם, �שת�י את-שמילו,כגחל וקד �וים � הג �לת�ם, ב�תוכם; וידעו �וים, אשר חל �ג �ל ב �דול, המחל הג

�י-אני יהוה, נאם אדני יהוה, ב�הק�דשי בכם, לעיניהם. לו,כאתכםכד וקב�צת�י �וים, מן-הג אתכם ולקחת�י

אל-אדמתכם. אתכם, והבאתי �ל-הארצות; לו,כהמכטמאותיכם �ל מכ �טהרת�ם: ו טהורים, מים י עליכם וזרקת�

�ליכם, אטהר אתכם. �ו �ל �ל-ג �מכ ונתת�י לכם לב חדש,לו,כוו האבן, את-לב והסרתי �כם; ב�קרב את�ן חדשה �ח ורו

ב�שר. לב לכם, ונתת�י את�ןלו,כזמב�שרכם, �חי, ואת-רו טי �משפ� ו ,� ת�לכו אשר-ב�חק�י את ועשיתי, �כם; ב�קרב

ועשיתם. ,� ילו,כחת�שמרו נתת� אשר ב�ארץ, וישבת�ם לאבתיכם; והייתם לי, לעם, ואנכי, אהיה לכם לאלהים.

גןלו,כט � �ל טמאותיכם; וקראתי אל-הד והושעת�י אתכם, מכ�יתי אתו, ולא-את�ן עליכם רעב. רילו,לוהרב �יתי את-פ� והרב

ת � עוד חרפ� �בת הש�דה: למען, אשר לא תקחו �תנו העץ, ו�וים. �ג �מעלליכםלו,לארעב--ב �רכיכם הרעים, ו �זכרת�ם את-ד ו

עו על ב�פניכם, �נקטתם, ו לא-טובים; ועל‍אשר נתיכם, אדנילו,לבת�ועבותיכם. נאם אני-עשה, למענכם לא

ישראל. ב�ית �רכיכם, מד � �למו והכ � ב�ושו לכם: �דע, יהוה--יו�ללו,לג}ס{ �ה אמר, אדני יהוה, ב�יום טהרי אתכם, מכ כ

החרבות. ‍עו ,� ונבנו את-הערים, י, לו,לדנותיכם--והושבת��שמ�ה, ת�עבד, ת�חת אשר היתה שממה, לעיני והארץ הנ

�ל-עובר. היתה,לו,להכ �שמ�ה, הנ � �זו הל הארץ ,� ואמרו �רות �הרסות, ב�צו והנ והנשמ�ות החרבות והערים �גן-עדן; כ

.� אנילו,לוישבו �י כ � סביבותיכם, יש�ארו �וים, אשר הג � וידעו �ב�רת�י �שמ�ה: אני יהוה, ד �הרסות, נטעת�י הנ יהוה ב�ניתי הנ

�רשלו,לזועשיתי. }ס{ �ה אמר, אדני יהוה, עוד זאת אד כ �אן, אדם. �צ �ה אתם כ לו,לבית-ישראל, לעשות להם: ארב

ת�היינהלח �ן ב�מועדיה--כ �שלם ירו �צאן כ קדשים, �צאן כ יהוה. �י-אני כ ,� וידעו הערים החרבות, מלאות צאן אדם;

}פ{לז,א �ח יהוה, ויניחני ב�תוך �וצאני ברו היתה עלי, יד-יהוה, וי

עצמות. מלאה והיא, עליהם,לז,בהב�קעה; והעבירני �ה והנ הב�קעה, ני על-פ� מאד �ות רב �ה והנ סביב; סביב

�אמר אלי--ב�ן-אדם, התחיינה העצמותלז,גיבשות מאד. וי ידעת�. את�ה יהוה אדני ואמר, �ה; אלי,לז,דהאל �אמר וי

אליהם--העצמות � ואמרת �ה; האל על-העצמות �בא הנ�בר-יהוה. ד � שמעו יהוה,לז,ההיבשות, אדני אמר �ה כ

�ח--וחייתם. �ה אני מביא בכם, רו �ה: הנ לז,ולעצמות האל�ידים והעלתי עליכם ב�שר, וקרמת�י עליכם ונתת�י עליכם ג

�י-אני יהוה. �ח, וחייתם; וידעת�ם, כ לז,זעור, ונתת�י בכם רו

�ה-רעש, והנ �באי, �הנ כ ויהי-קול �יתי; צו �אשר כ �אתי, ונב� עצמות, עצם אל-עצמו. �ה-עליהםלז,חות�קרבו וראיתי והנ

�ח, אין �קרם עליהם עור, מלמעלה; ורו �בשר עלה, וי �דים, ו גבן-אדםלז,טב�הם. �בא הנ �ח; אל-הרו �בא הנ אלי, �אמר וי

�ע מארב יהוה, אדני �ה-אמר כ }ס{ �ח אל-הרו � ואמרת .� ויחיו �ה, האל �גים ב�הרו �פחי ו �ח, הרו �אי ב �חות לז,ירו

� �עמדו וי ,� �חיו וי �ח הרו בהם ות�בוא �ני; צו �אשר כ �אתי, �ב והנמאד-מאד. �דול ג אלי,לז,יאעל-רגליהם--חיל, �אמר, וי

�ה הנ המ�ה; ישראל �ל-ב�ית כ �ה האל העצמות ב�ן-אדם, .� � לנו �--נגזרנו � ואבדה תקותנו � עצמותינו לז,יבאמרים, יבשו

�ה אני �ה-אמר אדני יהוה, הנ �בא ואמרת� אליהם, כ לכן הני; עמ� מק�ברותיכם, אתכם והעליתי את-קברותיכם פתח

ישראל. �י-אנילז,יגוהבאתי אתכם, אל-אדמת כ וידעת�ם, אתכם �בהעלותי ו את-קברותיכם, ב�פתחי יהוה:

י. ילז,ידמק�ברותיכם--עמ� �חת� �חי בכם וחייתם, והנ ונתת�י רו �ב�רת�י ד יהוה, �י-אני כ וידעת�ם על-אדמתכם; אתכם }פ{ ועשיתי--נאם-יהוה.

לאמר. לז,טו אלי דבר-יהוה, ויהי בן-אדם,לז,טז ואת�ה �דה, ולבני ישראל חברו; �כתב עליו ליהו קח-לך עץ אחד, ו�כתוב עליו ליוסף עץ אפרים, וכל-ב�ית �לקח, עץ אחד, ו ו

וקרב אתם אחד אל-אחד, לך--לעץלז,יזישראל חברו. � לאחדים, ב�ידך. �נילז,יחאחד; והיו � אליך, ב וכאשר יאמרו

�ך. ל �ה מה-אל ,� לנו �יד הלוא-תג לאמר: �ב�רלז,יטעמ�ך ד �ה אני לקח את-עץ יוסף �ה-אמר אדני יהוה, הנ אלהם, כ אשר ב�יד-אפרים, ושבטי ישראל חברו; ונתת�י אותם עליו

�ידי. � אחד, ב �דה, ועשיתם לעץ אחד, והיו יהו לז,כאת-עץ ב�ידך--לעיניהם. עליהם, אשר-ת�כת�ב העצים � לז,כאוהיו

�ני �ה אני לקח את-ב �ה-אמר אדני יהוה, הנ ודב�ר אליהם, כביב, �-שם; וקב�צת�י אתם מס� �וים אשר הלכו ישראל, מב�ין הג

ועשיתי אתם לגוי אחדלז,כבוהבאתי אותם אל-אדמתם. �ם, למלך; ולא �מלך אחד יהיה לכל ב�ארץ, ב�הרי ישראל, ו� עוד לשת�י ממלכות �-( עוד לשני גוים, ולא יחצו יהיה- )יהיו

�בכל,לז,כגעוד. �ציהם, ו �בשק�ו �ליהם ו �ו � עוד, ב�גל ולא יט�מ�או � חטאו אשר מושבתיהם �ל מכ אתם, והושעת�י שעיהם; פ�להם אהיה ואני לעם, �-לי והיו אותם וטהרת�י בהם,

י דוד מלך עליהם, ורועה אחד יהיהלז,כדלאלהים. � ועבד � אותם. � ועשו �, וחק�ותי ישמרו ילכו טי �במשפ� ו �ם; לז,כהלכל

אשר ליעקב, י � לעבד נתת�י אשר על-הארץ, � וישבו�בני בניהם, �בניהם ו � עליה המ�ה ו �-בה�, אבותיכם; וישבו ישבו

י, נשיא להם לעולם. � וכרת�י להםלז,כועד-עולם, ודוד עבד�יתי והרב �נתת�ים ו אותם; יהיה עולם ב�רית שלום, ב�רית

�שי ב�תוכם לעולם. �נילז,כזאותם, ונתת�י את-מקד והיה משכ�-לי לעם. לז,כחעליהם, והייתי להם לאלהים; והמ�ה, יהיו

את-ישראל--ב�היות �ש מקד יהוה, אני �י כ �וים, הג ,� וידעו}פ{ לעולם. ב�תוכם, שי � מקד

ויהי דבר-יהוה, אלי לאמר. לח,א לח,ב ניך ב�ן-אדם, שים פ� �בא, עליו. גוג--נשיא, ראש משך ותבל; והנ �וג ארץ המ� אל-ג

�וג--נשיא,לח,ג �ה אמר אדני יהוה: הנני אליך, ג ואמרת�, כ ותבל. משך ב�לחייך;לח,דראש חחים ונתת�י ושובבת�יך,

�פרשים, לבשי מכלול �סים ו �ל-חילך סו והוצאתי אותך ואת-כ�ם. �ל �מגן, ת�פשי חרבות כ �ה ו �ם--קהל רב צנ �ל רסלח,הכ פ�

�ם, מגן וכובע. �ל �ט, את�ם; כ �פו �ש ו �ו יה--לח,וכ �מר, וכל-אגפ� ג�ים, רב ים עמ� יו; �ל-אגפ� ואת-כ צפון �תי ירכ ת�וגרמה, ב�ית

�קהליםלח,זאת�ך. הנ וכל-קהלך לך--את�ה, והכן �ן, הכ

להם, למשמר. והיית קד--לח,חעליך; �ים, ת�פ� �מים רב מי בוא אל-ארץ משובבת מחרב מקב�צת ב�אחרית הש�נים ת�ת�מיד; �ה לחרב � אשר-היו ישראל הרי על �ים, רב ים מעמ�

�ם. �ל כ לבטח � וישבו �צאה, הו מעמ�ים ועליתלח,טוהיא ת�היה--את�ה, הארץ לכס�ות �ענן כ תבוא, �ש�אה כ

�ים, אותך. }ס{ ים רב יך, ועמ� �ה אמר, אדנילח,יוכל-אגפ� כוחשבת�, � דברים על-לבבך, יעלו �א, �ום ההו ב�י והיה יהוה:

רעה. רזות--לח,יאמחשבת פ� על-ארץ אעלה ואמרת�, חומה, ב�אין ישבים �ם, �ל כ לבטח; ישבי הש�קטים, אבוא

להם. אין �דלתים, ו �בריח ב�ז--לח,יבו ולבז שלל, לשלל �וים, מג מאס�ף ואל-עם נושבות, על-חרבות ידך להשיב

�ר הארץ. �דדןלח,יגעשה מקנה וקנין, ישבי על-טב�ו שבא ו� לך, הלשלל שלל את�ה �פיריה, יאמרו וסחרי תרשיש וכל-כ�סף וזהב, לקחת בא, הלבז ב�ז הקהלת� קהלך--לשאת כ

�דול. }ס{ ג שלל לשלל, וקנין, �באלח,ידמקנה הנ לכן, �ום �י ב יהוה: הלוא אדני �ה אמר כ לגוג, � ואמרת בן-אדם,

לבטח--ת�דע. ישראל י עמ� ב�שבת �א, �באתלח,טוההו ו רכבי את�ך: �ים רב ים ועמ� �תי צפון--את�ה, �רכ מי ממ�קומך,

רב. וחיל �דול ג קהל �ם, �ל כ �סים ילח,טזסו על-עמ� ועלית ת�היה, �מים הי ב�אחרית הארץ; לכס�ות �ענן כ ישראל, �וים אתי ב�הק�דשי בך �עת הג והבאותיך על-ארצי, למען ד

�וג. }ס{ �אלח,יזלעיניהם, ג �ה-אמר אדני יהוה, האת�ה-הו כישראל, נביאי עבדי ב�יד קדמונים ב�ימים �ב�רת�י אשר-ד�מים ההם, שנים--להביא אתך, עליהם. }ס{ �י �אים ב �ב הנ

�א, ב�יום ב�וא גוג על-אדמת ישראל--לח,יח �ום ההו והיה ב�י י. ב�אפ� חמתי, ת�עלה יהוה: אדני �בקנאתילח,יטנאם, ו

רעש יהיה �א, ההו �ום �י ב אם-לא �ב�רת�י: ד באש-עברתי,

�דול, על, אדמת ישראל. �ם ועוףלח,כג גי הי � ני ד � מפ� ורעשודה, וכל-הרמש הרמש על-האדמה, וכל �ת הש� הש�מים וחי� ונפלו ההרים, � ונהרסו האדמה; ני על-פ� אשר האדם,

ול. ת�פ� לארץ וכל-חומה, דרגות, עליולח,כאהמ� וקראתי לכל-הרי חרב, נאם אדני יהוה: חרב איש, ב�אחיו ת�היה.

ואבנילח,כב שוטף וגשם �בדם; ו ב�דבר את�ו, טת�י ונשפ� ים יו, ועל-עמ� �ביש אש וגפרית, אמטיר עליו ועל-אגפ� אלג

�ים, אשר את�ו. �שת�י, ונודעת�י,לח,כגרב �לת�י, והתקד �ד והתג }ס{ יהוה. �י-אני כ ,� וידעו �ים; רב �וים ג ואת�הלט,אלעיני

�ה אמר אדני יהוה: הנני �וג, ואמרת�, כ �בא על-ג בן-אדם, הנותבל. משך ראש �וג--נשיא, ג ושבבת�יך,לט,באליך,

על-הרי והבאותך, צפון; �תי �רכ מי והעליתיך, ושש�אתיך, �דלט,גישראל. מי �יך, וחצ שמאולך; �ד מי קשת�ך, �יתי והכ

יל. יך,לט,דימינך אפ� ול, את�ה וכל-אגפ� על-הרי ישראל ת�פ�הש�דה, �ת וחי �נף �ל-כ כ ור צפ� לעיט את�ך: אשר ים, ועמ�

�י אני דב�רת�י,לט,הנתת�יך לאכלה. ול: כ ני הש�דה, ת�פ� על-פ�יהוה. אדני �יםלט,ונאם האי �בישבי ו ב�מגוג, �חת�י-אש ושל

יהוה. �י-אני כ ,� וידעו אודיע,לט,זלבטח; קדשי ואת-שם � וידעו עוד; את-שם-קדשי, ולא-אחל ישראל, י עמ� ב�תוך

ב�ישראל. קדוש יהוה, �י-אני כ �וים באהלט,חהג �ה הנ �ב�רת�י. ד אשר �ום, הי �א יהוה: הו אדני נאם לט,טונהיתה,

�ה וצנ �מגן ו � ב�נשק והש�יקו � �בערו ו ישראל, ישבי ערי � ויצאו� בהם אש, שבע �בערו �ברמח; ו �במק�ל יד, ו �ים, ו �בחצ ב�קשת ו

�לט,ישנים. יחטבו ולא מן-הש�דה, עצים � ולא-ישאו את-שלליהם, � ושללו �-אש; יבערו �שק, בנ �י �ערים--כ מן-הי

� את-ב�זזיהם--נאם, אדני יהוה. }ס{ �בזזו �וםלט,יאו והיה בי העברים �י ג ב�ישראל, קבר מקום-שם לגוג את�ן �א ההו

שם, � וקברו את-העברים; היא, וחסמת �ם, הי קדמת �וג. ג המון �יא ג ,� וקראו �ל-המונה, ואת-כ �וג לט,יבאת-ג

שבעה, את-הארץ, טהר למען ישראל, ב�ית �ם �קברו ו�ל-עם הארץ, והיה להם לשם--יום,לט,יגחדשים. � כ וקברו

�בדי, נאם, אדני יהוה. �, עבריםלט,ידהכ ילו � ואנשי תמיד יבדני הארץ, �ותרים על-פ� ב�ארץ, מקב�רים את-העברים את-הנ

.� יחקרו שבעה-חדשים, �לט,טולטהרה�--מקצה ועברו �ן--עד �ו צי �בנה אצלו ו העברים, ב�ארץ, וראה עצם אדם,

�וג. �יא המון ג � אתו המקב�רים, אל-ג וגם שם-עירלט,טזקברו}פ{ הארץ. � וטהרו המונה,

ורלט,יז לצפ� אמר יהוה, אדני �ה-אמר כ בן-אדם ואת�ה ביב, מס� � האספו � ובאו � הק�בצו הש�דה �ת חי �לכל ו �נף �ל-כ כ�דול, על הרי ישראל; על-זבחי אשר אני זבח לכם זבח ג

�ם. ד �שתיתם ו ב�שר, �,לט,יחואכלת�ם �ורים ת�אכלו �ב ג ב�שר רים, פ� �דים ועת�ו �רים כ אילים ;� ת�שת�ו הארץ ודם-נשיאי

�ם. �ל כ בשן �שתיתםלט,יטמריאי ו לשבעה, ואכלת�ם-חלב לכם. אשר-זבחת�י �בחי, מז �רון, לשכ �ם �שבעת�םלט,כד ו

�ור וכל-איש מלחמה--נאם, אדני �ב �ס ורכב, ג על-שלחני סו�וים,לט,כאיהוה. כל-הג � וראו �וים; �ג ב �בודי, את-כ ונתת�י

טי אשר עשיתי, ואת-ידי, אשר-שמת�י בהם. לט,כבאת-משפ��א, �ום ההו �י אני יהוה אלהיהם, מן-הי � ב�ית ישראל, כ וידעו

�י בעולט,כגוהלאה. �וים כ � הג וידעו � בית-ישראל, על‍ �לו נם גצריהם, ב�יד ואת�נם מהם; ני, פ� ואסת�ר �-בי, מעלו אשר

�ם. �ל כ בחרב � לו �פ� עשיתילט,כדוי �כפשעיהם, ו �טמאתם כ ני, מהם. }ס{ �ה אמר אדנילט,כהאתם; ואסת�ר פ� לכן, כ

ורחמת�י יעקב, �ת( )שבו את-שבית אשיב עת�ה יהוה, קדשי. לשם �אתי, וקנ ישראל; �ל-ב�ית �,לט,כוכ ונשו

�-בי--ב�שבת�ם מעלו אשר �ל-מעלם, ואת-כ �למ�תם, את-כמחריד. ואין לבטח, אותם,לט,כזעל-אדמתם ב�שובבי

�שת�י ונקד איביהם; מארצות אתם, י וקב�צת� ים, מן-העמ��ים. �וים רב �י אני יהוה אלהיהם,לט,כחבם, לעיני הג �, כ וידעו

על-אדמתם; �סת�ים וכנ �וים, אל-הג אתם ב�הגלותי שם. מהם, עוד ני,לט,כטולא-אותיר פ� עוד ולא-אסת�יר

�חי על-ב�ית ישראל, נאם אדני מהם, אשר שפכת�י את-רו}פ{ יהוה.

ב�עשורמ,א הש�נה ב�ראש � �תנו לגלו שנה וחמש ב�עשרים �תה העיר-- �ע עשרה שנה, אחר, אשר הכ לחדש, ב�ארב

�בא אתי, שמ�ה. �ה, היתה עלי יד-יהוה, וי �ום הז מ,בב�עצם הי ב�מראות אלהים, הביאני אל-ארץ ישראל; ויניחני, אל-הר

�גב. �מבנה-עיר, מנ �בה� מאד, ועליו כ �ביא אותי שמ�ה,מ,גג ויב�ידו, שת�ים �פתיל-פ� ו נחשת, �מראה כ � מראהו �ה-איש והנ

�ש�ער. ב �א עמד, והו �ה; ד המ� �קנה האיש,מ,דו אלי וידב�ר לכל �ך לב ושים ש�מע �באזניך ו בעיניך ראה ב�ן-אדם הבאתה הראותכה, למען �י אותך--כ מראה אשר-אני

ישראל. לבית ראה, �ל-אשר-את�ה את-כ �ד הג �ה; מ,ההנקנה האיש �ביד ו סביב; סביב �ית, לב �ץ מחו חומה �ה והנ�מד את-רחב הב�נין קנה �ה, שש-אמ�ות ב�אמ�ה וטפח, וי ד המ�

אחד. קנה וקומה ניומ,ואחד, פ� אשר אל-שער �בוא, וי �מד את-סף הש�ער, קנה �על, ב�מעלותו; וי �רך הק�דימה, וי ד

והת�א, קנהמ,זאחד רחב, ואת סף אחד, קנה אחד רחב. �בין הת�אים, חמש אמ�ות; וסף אחד ארך וקנה אחד רחב, ו

�מדמ,חהש�ער מאצל אלם הש�ער, מהב�ית--קנה אחד. וי �מד את-אלםמ,טאת-אלם הש�ער, מהב�ית--קנה אחד. וי

הש�ער, שמנה אמ�ות, ואילו, שת�ים אמ�ות; ואלם הש�ער,

�שלשהמ,ימהב�ית. ה ו �רך הק�דים, שלשה מפ� ותאי הש�ער דה מפ� אחת לאילם, �ה �מד ו לשלשת�ם; אחת, �ה ה--מד מפ�

ו. �מפ� מ,יאו תח-הש�ער, עשר אמ�ות; ארך �מד את-רחב פ� וי �ל לפני הת�אות, אמ�המ,יבהש�ער, שלוש עשרה אמ�ות. �גבו ו

ו, מפ� והת�א--שש-אמ�ות ה; מפ� �ל, �בו ג ואמ�ה-אחת אחת, ו. �ו--מ,יגושש אמ�ות מפ� �ג הת�א לגג מג �מד את-הש�ער, וי

תח. פ� נגד תח, פ� אמ�ות: וחמש עשרים �עשמ,ידרחב, וי את-אילים, שש�ים אמ�ה; ואל-איל, החצר, הש�ער, סביב

הש�ער היאתון )האיתון(, על-לפני,מ,טוסביב. ני ועל, פ� נימי--חמש�ים, אמ�ה. �ונות אטמותמ,טזאלם הש�ער הפ� וחל

אים ואל אליהמה לפנימה לש�ער, סביב סביב, וכן, אל-הת��ונות סביב סביב, לפנימה, ואל-איל, ת�מרים. לאלמ�ות; וחל

ורצפה,מ,יז לשכות �ה והנ החיצונה, אל-החצר ויביאני, �י לחצר סביב סביב: שלשים לשכות, אל-הרצפה. מ,יחעשו

הש�ערים-- ארך לעמ�ת הש�ערים, �תף אל-כ והרצפה הת�חת�ונה. הש�ערמ,יטהרצפה, �פני מל רחב �מד וי

אמ�ה: �ץ--מאה מחו נימי, הפ� החצר לפני הת�חת�ונה �פון. והצ �פון,מ,כהק�דים, הצ �רך ד ניו פ� אשר והש�ער,

�ו, ורחב�ו. שלושהמ,כאלחצר, החיצונה--מדד ארכ ותאו, הש�ער �ת �מד כ היה, ו ואלמ� ואילו ו, מפ� �שלשה ו ו מפ�ועשרים חמש ורחב, �ו, ארכ אמ�ה, חמש�ים הראשון:

�ת הש�ער, אשרמ,כבב�אמ�ה. �מד ו, ותימרו, כ �ונו ואילמ� וחל ו ואילמ� �-בו, יעלו שבע �במעלות ו הק�דים; �רך ד ניו פ�

�פוןמ,כגלפניהם. לצ הש�ער, נגד נימי, הפ� לחצר ושער, �מד מש�ער אל-שער, מאה אמ�ה. וי �ולכנימ,כדולק�דים; וי

ו, �מדד אילו ואילמ� �רום; ו �רך הד �ה-שער ד �רום, והנ �רך הד ד�ה. האל �ות ד �מ� סביב,מ,כהכ סביב ו �לאילמ� ו לו �ונים וחל

חמש ורחב, ארך, אמ�ה, חמש�ים �ה: האל �נות �החל כו לפניהם;מ,כוועשרים אמ�ה. �מעלות שבעה עלותו, ואלמ� ו

ו--אל-אילו. מפ� ואחד ו מפ� אחד לו, ושערמ,כזותמרים �רך �מד מש�ער אל-הש�ער ד �רום; וי �רך הד נימי, ד לחצר הפ�

�רום, מאה אמ�ות. נימי, ב�שערמ,כחהד ויביאני אל-חצר הפ��ה. �ות האל ד �מ� �רום, כ �מד את-הש�ער הד �רום; וי ותאומ,כטהד

סביב ו, �לאלמ� ו לו �ונות וחל �ה, האל �ות ד �מ� כ ו, ואלמ� ואילו מ,סביב--חמש�ים אמ�ה, ארך, ורחב, עשרים וחמש אמ�ות.

ות, סביב סביב--ארך, חמש ועשרים אמ�ה, ורחב,ל ואלמ�אמ�ות. ותמרים,מ,לאחמש החצונה, אל-חצר ו, ואלמ�

�מעלות שמונה, מעלו. ויביאני אל-החצרמ,לבאל-אילו; ו �ה. �ות האל ד �מ� �מד את-הש�ער, כ �רך הק�דים; וי נימי, ד מ,הפ�

ו,לג �לאלמ� �ונות לו ו �ה, וחל �ות האל ד �מ� ו, כ ותאו ואלו ואלמ� ועשרים חמש ורחב, אמ�ה, חמש�ים ארך, סביב: סביב

ומ,לדאמ�ה. ו, לחצר החיצונה, ותמרים אל-אלו, מפ� ואלמ�מעלו. מעלות, �שמנה ו ו; �מפ� אל-שערמ,להו ויביאני, �ה. האל �ות ד �מ� כ �מדד, ו �פון; ו,מ,לוהצ ואלמ� אלו ת�או

�ונות לו סביב סביב: ארך, חמש�ים אמ�ה, ורחב, חמש וחלאמ�ה. ותמריםמ,לזועשרים החיצונה, לחצר ואילו,

�שמנה מעלות, מעלו. ו; ו �מפ� ו ו �המ,לחאל-אילו, מפ� ולשכ את-העלה. � ידיחו שם, הש�ערים; ב�אילים �פתחה�, מ,לטו

שלחנות, �שנים ו ו, מפ� שלחנות שנים הש�ער, �באלם ווהאשם. והחט�את העולה, אליהם ה--לשחוט מ,ממפ�

�פונה, שנים, �צה, לעולה לפתח הש�ער הצ �תף מחו ואל-הכ�תף האחרת, אשר לאלם הש�ער, שנים, שלחנות; ואל-הכ

�עה שלחנותמ,מאשלחנות. ה, וארב �עה שלחנות מפ� ארב .� ה--לכתף הש�ער: שמונה שלחנות, אליהם ישחטו מ,מפ�

�עה שלחנות לעולה אבני גזית, ארך אמ�ה אחתמב וארב וחצי ורחב אמ�ה אחת וחצי, וגבה�, אמ�ה אחת; אליהם,

�בח. � את-העולה ב�ם--והז �לים אשר ישחטו � את-הכ �יחו מ,וינסביב;מג �ית--סביב ב�ב �כנים מו אחד טפח והשפת�ים,

נימימ,מדואל-הש�לחנות, ב�שר הק�רבן. �צה לש�ער הפ� �מחו ו�פון, �תף שער הצ נימי אשר אל-כ לשכות שרים, ב�חצר הפ�ני, �תף שער הק�דים, פ� �רום; אחד, אל-כ הד �רך �פניהם, ד ו

�פן. �רך הצ מ,מהד �רך ניה ד �ה, אשר פ� �שכ וידב�ר, אלי: זה הלהב�ית. משמרת שמרי �הנים, לכ �רום, �ה,מ,מוהד �שכ והל

�ח: זב �הנים, שמרי משמרת המ� �פון, לכ �רך הצ ניה ד אשר פ� מ,מזהמ�ה בני-צדוק, הק�רבים מב�ני-לוי אל-יהוה--לשרתו.

אמ�ה-- מאה ורחב אמ�ה, מאה ארך את-החצר �מד ויהב�ית. לפני �ח, זב והמ� �עת; אל-אלםמ,מחמרב ויבאני,

אמ�ות וחמש ה מפ� אמ�ות חמש אלם, אל �מד וי הב�ית, ו. ו, ושלש אמ�ות מפ� ה; ורחב הש�ער--שלש אמ�ות מפ� מפ�

ארך האלם עשרים אמ�ה, ורחב עשת�י עשרה אמ�ה,מ,מטאחד אל-האילים, דים, ועמ� אליו; � יעלו אשר �במ�עלות, ו

ה. מפ� ואחד ה, �מדמא,אמפ� וי אל-ההיכל; ויביאני, ו-- ו ושש-אמ�ות-רחב מפ� את-האילים, שש-אמ�ות רחב מפ�

האהל. וכתפותמא,ברחב אמ�ות, עשר תח, הפ� ורחב �ו ארכ �מד וי ו; מפ� אמ�ות וחמש ו מפ� אמ�ות חמש תח, הפ�

אמ�ה. עשרים ורחב אמ�ה, �עים לפנימה,מא,גארב �בא ו תח שש אמ�ות, ורחב תח שת�ים אמ�ות; והפ� �מד איל-הפ� וי

אמ�ות. שבע תח אמ�ה,מא,דהפ� עשרים �ו את-ארכ �מד וי �אמר אלי, זה קדש ני ההיכל; וי ורחב עשרים אמ�ה--אל-פ�

�לעמא,ההק�דשים. �מד קיר-הב�ית, שש אמ�ות; ורחב הצ וי �ית--סביב. �ע אמ�ות סביב סביב, לב �לעות צלעמא,וארב והצ

�ית �באות ב�ק�יר אשר-לב עמים, ו �שלשים פ� אל-צלע שלוש ו�זים, אחו � ולא-יהיו �זים; אחו סביב--להיות סביב �לעות לצ

�לעות,מא,זב�קיר הב�ית. ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצ�ן �ית--על-כ �סב-הב�ית למעלה למעלה סביב סביב לב �י מו כעל-העליונה, יעלה ונה הת�חת� וכן למעלה; �ית, רחב-לב

סביב; מיסדותמא,חלת�יכונה. סביב �בה�, ג �ית לב וראיתי �ילה. הק�נה, שש אמ�ות אצ �לעות מלו �סדות( הצ מא,ט)מו

ואשר אמ�ות; חמש �ץ, אל-החו �לע אשר-לצ הק�יר רחב �ית. לב אשר צלעות ב�ית �ח, רחבמא,ימנ �שכות הל �בין ו

סביב. �ית--סביב לב סביב אמ�ה, �פתחמא,יאעשרים ו �רום; �פתח אחד לד �פון, ו �רך הצ תח אחד ד �ח--פ� נ �לע, למ� הצ

�ח, חמש אמ�ות סביב סביב. נ �ניןמא,יבורחב מקום המ� והב�ם, רחב שבעים אמ�ה, �רך-הי את ד �זרה פ� ני הג אשר אל-פ��ו, ת�שעים ות רחב, סביב סביב; וארכ וקיר הב�נין חמש-אמ�

�זרהמא,יגאמ�ה. והג אמ�ה; מאה ארך את-הב�ית, �מדד ו ני הב�יתמא,ידוהב�ניה וקירותיה, ארך מאה אמ�ה. ורחב פ�

אמ�ה. מאה לק�דים, �זרה �ניןמא,טווהג ארך-הב �מדד ו �זרה אשר על-אחריה ואתוקיהא )ואת�יקיהא(, ני הג אל-פ�י, החצר. ואלמ� נימי, וההיכל, הפ� ו--מאה אמ�ה; �מפ� ו ו מפ�

סביב,מא,טז והאת�יקים האטמות �ונים והחל ים פ� הס� והארץ, סביב; סביב עץ, שחיף הס�ף נגד לשלשת�ם,

מכס�ות. �נות, והחל �ונות, תחמא,יזעד-החל הפ� על-מעל סביב, סביב �ל-הק�יר ואל-כ �ץ ולחו נימי הפ� ועד-הב�ית

�ות. �בחיצון--מד ו נימי ותמרים;מא,יחב�פ� �בים, �רו כ �י ועשו �ב. �רו לכ נים פ� �שנים ו �ב, לכרו �ב �רו ב�ין-כ �פנימא,יטותמרה ו

�י ו, עשו �פני-כפיר אל-הת�מרה מפ� ו, ו אדם אל-הת�מרה מפ��ל-הב�ית, סביב סביב. תח,מא,כאל-כ מהארץ עד-מעל הפ�

ההיכל. וקיר, �ים; והת�מרים עשו �בים �רו ההיכל,מא,כאהכ �מ�ראה. �פני הק�דש, המ�ראה כ �זת רבעה; ו �חמא,כבמזו זב המ�

�מקצעותיו לו, �ו שת�ים-אמ�ות, ו �בה� וארכ עץ שלוש אמ�ות גלפני אשר הש�לחן, אלי--זה וידב�ר עץ; וקירתיו, �ו וארכ

�לתות להיכל, ולק�דש. מא,כגיהוה. �שת�ים ד ו �שת�יםמא,כד ו לדלת �לתות--שת�ים ד �סב�ות מו שת�ים, �לתות: לד �לתות, ד

לאחרת. דלתות י �שת� ו אליהןמא,כהאחת, �יה ועשו �ים, עשו �אשר כ ותמרים, �בים �רו כ ההיכל, �לתות אל-ד

�ץ. �לם, מהחו ני האו �וניםמא,כולק�ירות; ועב עץ אל-פ� וחל וצלעות �לם; האו �תפות ו, אל-כ �מפ� ו ו מפ� ותמרים אטמות

�רך,מב,אהב�ית, והעב�ים. �וצאני, אל-החצר החיצונה--הד וי �זרה הג נגד אשר �ה, �שכ אל-הל ויבאני �פון; הצ �רך ד

�פון. הב�נין--אל-הצ אמ�ותמב,בואשר-נגד ני-ארך אל-פ� אמ�ות. חמש�ים והרחב, �פון; הצ תח פ� נגדמב,גהמ�אה,

נימי, ונגד רצפה, אשר לחצר העשרים, אשר לחצר הפ�ב�ש�לשים. ני-את�יק, אל-פ� ולפנימב,דהחיצונה--את�יק

�רך, נימית--ד אל-הפ� רחב, אמ�ות עשר מהלך �שכות הל�פון. לצ �פתחיהם, ו אחת; העליונת,מב,האמ�ה �שכות והל

�מהת�כונות-- �ה, מהת�חת�נות ו � את�יקים מהנ �י-יוכלו קצרות: כ�דימב,וב�נין. �עמ�ו כ �דים, להן עמ�ו ואין �ה, הנ �שות, משל �י כ

�מהת�יכנות--מהארץ. �ן נאצל, מהת�חת�ונות ו החצרות; על-כהחצרמב,ז �רך ד �שכות, הל לעמ�ת �ץ אשר-לחו וגדר

אמ�ה. חמש�ים �ו, �שכות--ארכ הל ני אל-פ� מב,חהחצונה אמ�ה; החצונה--חמש�ים לחצר אשר �שכות, הל �י-ארך כ

ני ההיכל, מאה אמ�ה. �ה על-פ� ומתחתה, לשכותמב,טוהנמהק�דים, )המ�ביא(, �ה--המבוא האל �שכות( הל �מת�חת, )ו

�ה, מהחצר החצנה. מב,יב�באו להנ �רך �דר החצר, ד ב�רחב ג

ני הב�נין--לשכות. �זרה ואל-פ� ני הג ודרך,מב,יאהק�דים אל-פ��ן כ �ן �ארכ כ �פון, הצ �רך ד אשר �שכות הל �מראה כ לפניהם,

�כפתחיהן. ו טיהן, �כמשפ� ו מוצאיהן, וכל, מב,יברחב�ן; �רך; תח, ב�ראש ד �רום, פ� הד �רך �שכות, אשר ד �כפתחי הל ו

ב�בואן. הק�דים, �רך ד הגינה, �דרת הג ב�פני �רך, מב,יגדני אל-פ� אשר �רום הד לשכות �פון הצ לשכות אלי, �אמר וי�הנים הכ �-שם יאכלו אשר הק�דש לשכות �ה הנ �זרה, הגקדשי � �יחו ינ שם הק�דשים: קדשי ליהוה, אשר-קרובים קדש. המ�קום, �י והאשם--כ והחט�את והמ�נחה הק�דשים,

אל-החצרמב,יד מהק�דש � ולא-יצאו �הנים, הכ ב�באם �י-קדש כ בהן, � אשר-ישרתו בגדיהם � �יחו ינ ושם החיצונה, אל-אשר � וקרבו אחרים, ב�גדים )� )ולבשו ילבשו �ה; הנ

מב,טולעם. �רך נימי, והוציאני ד �ות הב�ית הפ� �ה, את-מד וכל �מדדו, סביב סביב. �רך הק�דים; ו ניו ד מב,טזהש�ער, אשר פ�

)מאות( �ה--חמש-אמות ד המ� ב�קנה הק�דים, �ח רו מדד סביב. �ה, ד המ� ב�קנה �פון--מב,יזקנים הצ �ח רו מדד,

סביב. �ה, ד המ� ב�קנה קנים �חמב,יחחמש-מאות רו את �ה. ד המ� ב�קנה קנים, מדד--חמש-מאות �רום, מב,יטהד

�ה. ד �ם; מדד חמש-מאות קנים, ב�קנה המ� �ח הי סבב, אל-רומב,כ סביב--ארך סביב לו חומה מדדו, �חות רו �ע לארב

יל, ב�ין הק�דש לחל. � חמש מאות, ורחב חמש מאות: להבד�רך הק�דים. מג,א נה ד �ולכני, אל-הש�ער--שער, אשר פ� מג, וי

וקולו,ב הק�דים; �רך מד ישראל, ב�א, אלהי �בוד �ה, כ והנ �בדו. מכ האירה והארץ, �ים, רב מים �קול �כמראהמג,גכ ו

לשחת ב�באי אשר-ראיתי �מ�ראה כ אשר ראיתי, המ�ראה �בר; אל-נהר-כ ראיתי אשר �מ�ראה כ �מראות, ו את-העיר,

ני. ל, אל-פ� �רך שער,מג,דואפ� �כבוד יהוה, ב�א אל-הב�ית, ד ו

הק�דים. �רך ד ניו פ� �ח--ות�באני,מג,האשר רו ות�ש�אני הב�ית. כבוד-יהוה, מלא �ה והנ נימי; הפ� מג,ואל-החצר �ב�ר אלי, מהב�ית; ואיש, היה עמד אצלי. מג,זואשמע מד

ות �פ� כ ואת-מקום �סאי כ את-מקום ב�ן-אדם אלי, �אמר ויולא לעולם; ב�ני-ישראל, ב�תוך �ן-שם אשכ אשר רגלי, �מלכיהם, ו המ�ה קדשי שם ב�ית-ישראל עוד � יטמ�או

ב�מותם. מלכיהם, �בפגרי ו �תם, םמג,חב�זנו ספ� ב�תת�ם �ביניהם; ו ב�יני והק�יר, �זתי, מזו אצל �זתם �מזו ו י, את-ספ��, ואכל אתם, � את-שם קדשי, ב�תועבותם אשר עשו וטמ�או

י. �י;מג,טב�אפ� נ �פגרי מלכיהם--ממ� �תם, ו � את-זנו עת�ה ירחקו}ס{ לעולם. בתוכם, י �דמג,יושכנת� הג בן-אדם, את�ה

מעו ,� �למו ויכ את-הב�ית, �,‍את-ב�ית-ישראל �מדדו ו נותיהם; �רת הב�יתמג,יאאת-ת�כנית. �, צו �ל אשר-עשו � מכ ואם-נכלמו

�ל-חק�תיו כ ואת �רתו וכל-צו �מובאיו ו �מוצאיו ו �נתו �תכו ולעיניהם; �כתב, ו אותם, הודע וכל-ת�ורתו �רתו וכל-צו

� אותם. �ל-חק�תיו--ועשו �רתו, ואת-כ �ל-צו � את-כ מג,יבוישמרוסביב, סביב �בלו �ל-ג כ ההר הב�ית: על-ראש זאת, ת�ורת

הב�ית. ת�ורת �ה-זאת, קדשים--הנ �ותמג,יגקדש מד �ה ואל האמ�ה וחיק וטפח; אמ�ה אמ�ה ב�אמ�ות, �ח זב המ��ב �לה� אל-שפתה� סביב זרת האחד, וזה, ג �גבו ואמ�ה-רחב, ו

�ח. זב �מחיק הארץ עד-העזרה הת�חת�ונה, שת�יםמג,ידהמ� ו �ה עד-העזרה �מהעזרה הק�טנ אמ�ות, ורחב, אמ�ה אחת; ו

האמ�ה. ורחב, אמ�ות, �ע ארב �דולה, וההראל,מג,טוהג �ע. �למעלה, הק�רנות ארב �מהאראיל ו �ע אמ�ות; ו מג,טזארב

�ע, והאראיל, שת�ים עשרה ארך, ב�שת�ים עשרה, רחב: רבורבעיו. �עת ארב ארך,מג,יזאל עשרה �ע ארב והעזרה

�ל סביב �בו �עת רבעיה; והג �ע עשרה רחב, אל, ארב ב�ארב

נות �, פ� �מעלתהו אותה� חצי האמ�ה, והחיק-לה� אמ�ה סביב, ו�המג,יחקדים. �ה אמר אדני יהוה, אל �אמר אלי, ב�ן-אדם כ וי

�ח, ב�יום העשותו--להעלות עליו עולה, ולזרק זב חק�ות המ��ם. �רעמג,יטעליו ד �ם אשר הם מז �הנים הלוי ונתת�ה אל-הכ

ר פ� יהוה--לשרתני: אדני נאם אלי, הק�רבים צדוק �עמג,כב�ן-ב�קר, לחט�את. ונתת�ה על-ארב �מו, מד ולקחת�

סביב; �ל, �בו ואל-הג העזרה, �ות נ פ� �ע ואל-ארב קרנתיו .� רת�הו ר החט�את;מג,כאוחט�את אותו, וכפ� ולקחת�, את הפ�

ש. � קד �ץ למ� ב�מפקד הב�ית, מחו �שרפו �ום, הש�ני,מג,כבו �בי ו �ח, זב �, את-המ� �ים ת�מים, לחט�את; וחט�או שעיר-עז ת�קריב

ר. ב�פ� ,� חט�או �אשר רמג,כגכ פ� מחט�א--ת�קריב �ותך, ב�כל ת�מים. �אן מן-הצ ואיל ת�מים, והקרבת�ם,מג,כדב�ן-ב�קר

� אותם �הנים עליהם מלח, והעלו � הכ לפני יהוה; והשליכו�ום;מג,כהעלה ליהוה. שבעת ימים, ת�עשה שעיר-חט�את לי

.� יעשו �אן, ת�מימים מן-הצ ואיל ב�ן-ב�קר �פר שבעתמג,כוו ידו. ,� �מלאו ו �, אתו; וטהרו �ח, זב � את-המ� רו יכפ� מג,כזימים,

� יעשו �ום הש�מיני והלאה, �מים; }ס{ והיה בי �, את-הי �ו ויכל�ח את-עולותיכם ואת-שלמיכם, ורצאתי זב �הנים על-המ� הכ

�רך שערמד,אאתכם, נאם אדני יהוה. }ס{ �שב אתי, ד וי �ר. �א, סגו והו נה, קדים; �ש החיצון, הפ� קד �אמרמד,בהמ� וי

תח ואיש לא-יבא �ר יהיה לא יפ� �ה סגו אלי יהוה, הש�ער הז�ר. סגו והיה, בו; ב�א אלהי-ישראל, יהוה �י מד,גבו--כ

לחם-- )לאכל-( לאכול- ישב-ב�ו �א הו נשיא �שיא, את-הניצא. �ו �רכ �מד ו יבוא, �לם הש�ער או �רך יהוה; מד מד,דלפני

�ה מלא ני הב�ית, וארא, והנ �פון, אל-פ� �רך-שער הצ ויביאני דני. ל, אל-פ� �אמר אלימד,הכבוד-יהוה את-ב�ית יהוה; ואפ� וי

ש�מע את �באזניך ו �ראה בעיניך ו �ך יהוה, ב�ן-אדם שים לב

ב�ית-יהוה, לכל-חק�ות אתך, מדב�ר אני �ל-אשר כמוצאי ב�כל הב�ית, למבוא �ך לב � ושמת �לכל-ת�ורתו; ו

�ש. קד �ה אמרמד,והמ� ואמרת� אל-מרי אל-ב�ית ישראל, כ ישראל. ב�ית �ל-ת�ועבותיכם, מכ יהוה: רב-לכם מד,זאדני

שי, � ב�הביאכם ב�ני-נכר, ערלי-לב וערלי בשר, להיות ב�מקד� �פרו וי את-ב�יתי--ב�הקריבכם את-לחמי, חלב ודם, �לו לחל

�ל-ת�ועבותיכם. כ אל שמרת�ם,מד,חאת-ב�ריתי, ולא �שי--לכם. �ן, לשמרי משמרת�י ב�מקד משמרת קדשי; ות�שימו

�ל-ב�ן-נכר ערל לב וערלמד,ט}ס{ �ה-אמר, אדני יהוה, כ כ�שי: לכל-ב�ן-נכר--אשר, ב�תוך ב�ני ב�שר, לא יבוא אל-מקד

ב�תעותמד,יישראל. מעלי, � רחקו אשר �ם, אם-הלוי �י כ �, עו �ליהם; ונשאו �ו �ל � מעלי, אחרי ג מד,נם. ‍ישראל אשר ת�עו

הב�ית,יא אל-שערי �ות קד פ� משרתים, �שי, במקד � והיו �בח, � את-העולה ואת-הז �משרתים את-הב�ית; המ�ה ישחטו ו

לשרתם. לפניהם, � יעמדו והמ�ה אשרמד,יבלעם, יען, � לבית-ישראל, למכשול והיו �ליהם, �ו � אותם לפני גל ישרתו

�, עו‍עו �ן נשאתי ידי עליהם, נאם אדני יהוה, ונשאו ‍ן; על-כ�ל-קדשי,מד,יגנם. ולגשת על-כ לי, לכהן אלי, � �שו ולא-יג

אשר ותועבותם, �למ�תם, כ ,� ונשאו הק�דשים; אל-קדשי .� הב�ית--לכל,מד,ידעשו משמרת שמרי אותם, י ונתת�

}פ{ ב�ו. יעשה, אשר �לכל ו עבדתו, � את-משמרתמד,טו �ם ב�ני צדוק, אשר שמרו �הנים הלוי והכ

אלי, � יקרבו מעלי--המ�ה ב�ני-ישראל ב�תעות שי � מקד� לפני, להקריב לי חלב ודם--נאם, אדני לשרתני; ועמדו

�מד,טזיהוה. יקרבו והמ�ה �שי, אל-מקד � יבאו המ�ה את-משמרת�י. ,� ושמרו והיה,מד,יזאל-שלחני--לשרתני;

;� �שו ילב נימית, ב�גדי פשת�ים, ב�בואם אל-שערי החצר הפ�

נימית, ולא-יעלה עליהם, צמר, ב�שרתם ב�שערי החצר הפ��מכנסימד,יחוביתה. ו על-ראשם, � יהיו פשת�ים, ארי פ�

�זע. �, ב�י �רו � על-מתניהם: לא יחג �בצאתםמד,יטפשת�ים, יהיו ו� אל-החצר החיצונה אל-החצר החיצונה, אל-העם, יפשטואותם � �יחו והנ ב�ם, משרתם אשר-המ�ה את-ב�גדיהם � �שו ולא-יקד אחרים, ב�גדים � ולבשו הק�דש; ב�לשכת

ב�בגדיהם. לאמד,כאת-העם �פרע ו ,� �חו יגל לא וראשם את-ראשיהם. ,� יכסמו �סום כ ;� �חו �,מד,כאישל לא-ישת�ו ויין

נימית. הפ� אל-החצר ב�בואם, �הן, �ל-כ ואלמנה,מד,כבכ �רע ב�ית �לת, מז �י אם-ב�תו � להם, לנשים: כ �שה, לא-יקחו �גרו ו

.� �הן יק�חו מד,כגישראל, והאלמנה אשר ת�היה אלמנה, מכיודעם. �בין-טמא לטהור, ו ב�ין קדש לחל; ,� יורו י ואת-עמ�

טי,מד,כד ט(--ב�משפ� � לשפט )למשפ� יעמדו ועל-ריב, המ�ה ב�כל-מועדי ואת-חק�תי, ואת-ת�ורתי ;)� טהו )ישפ� ושפטהו

.� �שו יקד ואת-שב�תותי, ,� לאמד,כהישמרו אדם, ואל-מת �לאחות �לבת לאח, ו �לבן ו �לאם ו �י אם-לאב ו יבוא לטמאה: כ

.� לאיש--יט�מ�או טהרתו--מד,כואשר-לא-היתה ואחרי, �-לו. רו יספ� ימים, אל-הק�דשמד,כזשבעת ב�או �ביום ו

נימית, לשרת ב�ק�דש, יקריב, חט�אתו--נאם, אל-החצר הפ�יהוה. נחלתם;מד,כחאדני אני לנחלה, להם והיתה

�תם. אחז ב�ישראל--אני, להם � לא-תת�נו �ה, מד,כטואחזוכל-חרם �ם; יאכלו המ�ה והאשם, והחט�את המ�נחה

יהיה. להם כלמד,לב�ישראל, �רי �ו �ל-ב�כ כ וראשית �הנים, יהיה; וראשית �מותיכם--לכ �ל ת�רו �ל, מכ �מת כ וכל-ת�רו

אל-ב�יתך. ב�רכה להניח �הן, לכ � ת�ת�נו מד,לאערסותיכם ,� יאכלו �מן-הב�המה--לא ו מן-העוף �טרפה, ו �ל-נבלה כ}פ{ �הנים. הכ

�מה ליהוהמה,א � תרו ילכם את-הארץ ב�נחלה, ת�רימו �בהפ� ו ורחב ארך, אלף ועשרים חמש�ה מן-הארץ--ארך קדש

�לה�, סביב. �בו �א בכל-ג �המה,בעשרה אלף: קדש-הו יהיה מזסביב; �ע מרב מאות ב�חמש מאות חמש אל-הק�דש,

סביב. לו מגרש אמ�ה, �את,מה,גוחמש�ים הז �ה ד �מן-המ� ו ורחב עשרת אלף, ועשרים )חמש�ה( חמש ת�מוד, ארך

קדשים. קדש �ש, קד המ� �בו-יהיה ו קדשמה,דאלפים; �ש יהיה, הק�רבים, קד �הנים משרתי המ� �א, לכ מן-הארץ הו�ש �מקד ו לבת�ים, מקום להם והיה את-יהוה; לשרת

�ש. קד וחמש�ה ועשרים אלף ארך, ועשרת אלפיםמה,הלמ��ה-- לאחז הב�ית להם, משרתי �ם ללוי )והיה( יהיה רחב;

לשכת. אלפיםמה,ועשרים חמשת ,� ת�ת�נו העיר �ת ואחז �מת הק�דש-- רחב, וארך חמש�ה ועשרים אלף, לעמ�ת ת�רו

�מתמה,זלכל-ב�ית ישראל, יהיה. �ה לתרו �מז �ה ו �שיא מז ולנ ני ואל-פ� �מת-הק�דש תרו ני אל-פ� העיר, �ת ולאחז הק�דשקדימה; את-קדמה �מפ� ו ימ�ה, את-ים מפ� העיר, �ת אחז�ל קדימה. �בו �ל ים, אל-ג �בו וארך, לעמ�ות אחד החלקים, מג

� עוד נשיאימה,ח �ה, ב�ישראל; ולא-יונו �ו לאחז לארץ יהיה-ל}פ{ לשבטיהם. לבית-ישראל � ית�נו והארץ י, את-עמ�

ישראל--חמסמה,ט נשיאי רב-לכם יהוה, אדני �ה-אמר כ � גרשתיכם מעל �; הרימו �צדקה עשו ו ט �משפ� ו ,� ושד הסירו

יהוה. אדני נאם י, ואיפת-צדקמה,יעמ� מאזני-צדק �בת-צדק, יהי לכם. כן אחד יהיה--מה,יאו האיפה והב�ת, ת�

האיפה, החמר ועשירת הב�ת; החמר מעשר לשאת, �נת�ו. מתכ יהיה �רה;מה,יבאל-החמר ג עשרים והש�קל,

וחמש�ה שקלים, עשרה ועשרים חמש�ה שקלים עשרים נה, יהיה לכם. �:מה,יגשקל--המ� �מה, אשר ת�רימו זאת הת�רו

מחמר האיפה, ושש�יתם החט�ים, מחמר האיפה, שש�ית הב�תמה,ידהש�ערים. מעשר הש�מן, הב�ת הש�מן וחק

הב�ת�ים, חמר. �י-עשרת כ הב�ת�ים, חמר: �ר--עשרת מן-הכישראל,מה,טו מן-המ�אתים ממ�שקה �אן מן-הצ ושה-אחת

ר עליהם, נאם אדני יהוה. �לעולה ולשלמים--לכפ� למנחה ו}פ{�שיא,מה,טז �את, לנ הז �מה � אל-הת�רו יהיו הארץ, �ל העם כ

�סך,מה,יזב�ישראל. �שיא יהיה, העולות והמ�נחה והנ ועל-הנישראל: ב�ית ב�כל-מועדי �בש�ב�תות, ו �בחדשים ו �ים ב�חגואת-העולה ואת-המ�נחה, את-החט�את �א-יעשה הו

}ס{ ב�ית-ישראל. ב�עד ר, לכפ� מה,יחואת-הש�למים, ת�ק�ח לחדש, ב�אחד ב�ראשון יהוה, אדני �ה-אמר, כ

�ש. קד את-המ� וחט�את, ת�מים; ר-ב�ן-ב�קר ולקחמה,יטפ� �ע ואל-ארב הב�ית, �זת אל-מזו ונתן החט�את, �ם מד �הן הכנימית. �זת--שער, החצר הפ� �ח; ועל-מזו זב �ות העזרה, למ� נ פ�

תי;מה,כ �מפ� ו שגה מאיש בחדש, ב�שבעה ת�עשה וכן את-הב�ית. רת�ם, יום,מה,כאוכפ� עשר �עה ב�ארב ב�ראשון

�ות יאכל. סח; חג--שבעות ימים, מצ לחדש, יהיה לכם, הפ��ל-עםמה,כב כ �בעד ו ב�עדו, �א, ההו �ום �י ב �שיא, הנ ועשה

חט�את. ר, עולהמה,כגהארץ--פ� יעשה ימי-החג ושבעת �ום, שבעת, רים ושבעת אילים ת�מימם לי ליהוה, שבעת פ�

�ום. לי �ים עז שעיר וחט�את, �מים; איפהמה,כדהי �מנחה, ו ר ואיפה לאיל--יעשה; ושמן, הין לאיפה. �ש�ביעימה,כהלפ� ב

שבעת �ה, כאל יעשה ב�חג, לחדש, יום עשר ב�חמש�ה }ס{ וכש�מן. וכמ�נחה, �עלה, כ �חט�את, כ �מים: מו,אהי

נה קדים, נימית הפ� �ה-אמר, אדני יהוה, שער החצר הפ� כ�ביום תח, ו �ביום הש�ב�ת יפ� �ר ששת ימי המ�עשה; ו יהיה סגו

תח. �ץ,מו,בהחדש יפ� �לם הש�ער מחו או �רך �שיא ד �בא הנ ו את-עולתו �הנים הכ � ועשו הש�ער, �זת על-מזו ועמד והש�ער ויצא; הש�ער על-מפת�ן והשת�חוה ואת-שלמיו,

עד-הערב. גר, תחמו,גלא-יס� פ� עם-הארץ, � והשת�חוו יהוה. �בחדשים--לפני, ו ב�ש�ב�תות, �א, ההו מו,דהש�ער

שש�ה הש�ב�ת, ב�יום ליהוה: �שיא הנ אשר-יקרב והעלה, ת�מים. ת�מימם--ואיל לאיל,מו,הכבשים איפה �מנחה ו

לאיפה. }ס{ הין ושמן, ידו; מת�ת מנחה �בשים מו,וולכואיל, �בשים כ וששת ת�מימם; ב�ן-ב�קר ר פ� החדש, �ביום ו

.� ר ואיפה לאיל, יעשה מנחה,מו,זת�מימם יהיו ואיפה לפ� �אשר ת�ש�יג ידו; ושמן, הין לאיפה. �בשים, כ �בבוא,מו,חולכ ו יצא. �ו �בדרכ �לם הש�ער יבוא, ו �רך או �שיא--ד �בבואמו,טהנ ו

צפון �רך-שער ד הב�א ב�מ�ועדים, יהוה, לפני עם-הארץ �רך-שער נגב יצא‍להשת�חו �רך-שער נגב, והב�א ד ת יצא ד

�י �רך הש�ער אשר-ב�א בו--כ �ב, ד �רך-שער צפונה: לא ישו ד)יצא(. יצאו יבוא,מו,ינכחו, ב�בואם �שיא--ב�תוכם והנ

.� יצאו �בצאתם המ�נחהמו,יאו ת�היה �במ�ועדים, ו �ים �בחג ו הין ושמן, ידו; �בשים, מת�ת ולכ ר ואיפה לאיל, איפה לפ�}פ{ לאיפה.

נדבהמו,יב או-שלמים, עולה נדבה �שיא הנ וכי-יעשה נה קדים, ועשה את-עלתו �פתח לו את-הש�ער הפ� ליהוה, ווסגר ויצא הש�ב�ת; ב�יום יעשה �אשר כ ואת-שלמיו

צאתו. אחרי ת�מים,מו,יגאת-הש�ער, ב�ן-שנתו וכבש �קר, ת�עשה אתו. �קר ב�ב �ום--ליהוה: ב�ב מו,ת�עשה עולה לי

�קר, שש�ית האיפה, ושמןיד �קר ב�ב �מנחה תעשה עליו ב�ב וליהוה--חק�ות מנחה, את-הס�לת: לרס ההין, שלישית

ואת-המ�נחהמו,טועולם, ת�מיד. �בש �( את-הכ )יעשו ועשו

}ס{ ת�מיד. עולת, �קר: ב�ב �קר ב�ב מו,טזואת-הש�מן, מב�ניו-- �שיא מת�נה לאיש הנ �י-ית�ן כ יהוה, �ה-אמר אדני כ

�תם היא, ב�נחלה. }ס{ מו,יזנחלתו היא, לבניו ת�היה: אחז�ו עד-שנת �חלתו, לאחד מעבדיו--והיתה ל וכי-ית�ן מת�נה מנ

�שיא; אך, נחלתו--ב�ניו, להם ת�היה. �רור, ושבת לנ מו,יחהד�תם-- מאחז להונתם העם, �חלת מנ �שיא הנ ולא-יק�ח י, איש � עמ� אשר לא-יפצו ינחל את-ב�ניו: למען �תו, מאחז

�תו. הש�ער,מו,יטמאחז �תף על-כ אשר במ�בוא, ויביאני צפונה; נות הפ� �הנים, אל-הכ הק�דש �שכות אל-הל

ימ�ה. �רכתים( �י )ב בירכתם מקום, �ה-שם �אמרמו,כוהנ וי את-האשם �הנים, הכ �-שם יבש�לו אשר המ�קום אלי--זה הוציא לבלת�י את-המ�נחה, � יאפו אשר ואת-החט�את:

את-העם. �ש לקד החיצונה �וציאני,מו,כאאל-החצר וי �עת מקצועי החצר; �עברני, אל-ארב אל-החצר החיצונה, וי

החצר. ב�מקצע חצר החצר, ב�מקצע חצר �ה מו,כבוהנ�עים ארך, �עת מקצעות החצר, חצרות קטרות--ארב ב�ארב

מהקצעות. �עת�ם לארב אחת, �ה מד רחב: �שלשים מו,כגו�י, עשו �מבש�לות ו �עת�ם; לארב סביב, ב�הם סביב �ר וטו

סביב. הט�ירות ב�יתמו,כדמת�חת �ה אל אלי: �אמר, וי �-שם משרתי הב�ית את-זבח העם. המבש�לים, אשר יבש�לו

מת�חתמז,א יצאים �ה-מים והנ הב�ית, תח אל-פ� וישבני, ירדים, ים והמ� קדים; הב�ית �י-פני כ קדימה, הב�ית מפת�ן

�ח. זב �גב, למ� �תף הב�ית הימנית, מנ �וצאני,מז,במת�חת מכ וי �רך �ץ ד �ץ, אל-שער החו חו �רך ויסב�ני ד �רך-שער צפונה, ד

הימנית. �תף �ים, מן-הכ �ה-מים מפכ והנ ונה קדים; מז,גהפ��עברני �מד אלף ב�אמ�ה, וי ב�צאת-האיש קדים, וקו ב�ידו; וי

אפסים. מי ים מיםמז,דבמ� ים במ� �עברני וי אלף, �מד וי

�עברני מי מתנים. וי �מד אלף, וי �ים; �מד אלף--מז,הב�רכ וי �, נחל ים מי שחו � המ� �י-גאו �כל לעבר: כ נחל, אשר לא-או

�ולכנימז,ואשר לא-יעבר. וי �אמר אלי, הראית בן-אדם; וי �חל. הנ �חל,מז,זוישבני, שפת הנ �ה אל-שפת �בני--והנ ב�שו

�ה. �מז �ה, ו �המז,חעץ רב מאד: מז ים האל �אמר אלי, המ� וי � �באו ו על-הערבה; ,� וירדו הק�דמונה, �לילה אל-הג יוצאים

ים. המ� � ונרפ�או �צאים המ�ו �מ�ה אל-הי �מ�ה, והיהמז,טהי נחלים, שם יבוא �ל-אשר כ אל אשר-ישרץ �ה חי כל-נפש�ה, ים האל � שמ�ה המ� �י באו �ה מאד: כ �גה, רב יחיה, והיה הד

�חל. �ל אשר-יבוא שמ�ה, הנ � וחי--כ והיה יעמדומז,יוירפאו עגלים--משטוח ועד-עין �די ג מעין �גים, ו � ד עליו )� )עמדו�ה �דול רב �ם הג �דגת הי �; למינה ת�היה דגתם, כ לחרמים, יהיו

�. מז,יאמאד. �, למלח נת�נו �גבאיו ולא ירפאו �אתו ו ב�צ מז,יב �ל-עץ-מאכל כ �ה �מז ו �ה מז על-שפתו יעלה �חל ועל-הנמימיו, �י �ר--כ יבכ לחדשיו ריו, פ� ולא-ית�ם � עלהו לא-יב�ול � �ש המ�ה יוצאים; והיו )והיה( פריו למאכל, ועלהו קד מן-המ�}פ{ �פה. לתרו

�מז,יג ת�תנחלו אשר �ל גבו �ה ג יהוה, אדני אמר, �ה כ מז,ידאת-הארץ, לשני עשר שבטי ישראל--יוסף, חבלים.

�אחיו, אשר נשאתי את-ידי, לתת�ה� �נחלת�ם אותה�, איש כ ו�את, לכם--ב�נחלה. וזה,מז,טולאבתיכם; ונפלה הארץ הז

�רך חתלן-- �דול, הד �ם הג �ל הארץ: לפאת צפונה מן-הי �בו ג�למז,טזלבוא צדדה. �בו ב�ין-ג חמת ב�רותה, סברים, אשר

�ל �בו אל-ג אשר, הת�יכון, חצר, חמת; �ל �בו ג �בין ו שק, �מ� ד�מ�שק,מז,יזחורן. ד �ל �בו ג עינון חצר �ם, מן-הי �ל גבו והיה

את צפון. ואת, פ� �ל חמת; �גבו ו �פאתמז,יחוצפון צפונה, ו ארץ �מב�ין ו �לעד הג �מב�ין ו �מ�שק �מב�ין-ד ו חורן מב�ין קדים

ואת, ;� �ו ת�מד הק�דמוני, �ם על-הי �ל �בו ן--מג � �רד הי ישראל, קדימה. את עד-מימז,יטפ� מת�מר ת�ימנה, נגב �פאת, ו

את-ת�ימנה, �דול; ואת פ� הג �ם מריבות קדש, נחלה אל-הי�ה. �ל, עד-נכח לבואמז,כנגב �בו �דול, מג �ם הג �פאת-ים, הי ו

את-ים. פ� זאת, �את,מז,כאחמת; הז את-הארץ �קת�ם וחל ישראל. ב�נחלה,מז,כבלכם--לשבטי � אותה � לו ת�פ� והיה,

� בנים ב�תוככם; �רים ב�תוככם, אשר-הולדו �רים הג �להג לכם ו � בנחלה, ב�תוך לו �אזרח ב�בני ישראל--את�כם יפ� � לכם, כ והיו

�ר את�ו--שםמז,כגשבטי ישראל. �ר הג והיה בש�בט, אשר-ג }פ{ יהוה. אדני נאם נחלתו, � ת�ת�נו

אל-ידמח,א צפונה מקצה הש�בטים: שמות �ה, ואל צפונה, שק �מ� ד �ל �בו ג עינן חצר לבוא-חמת �רך-חתלן ד

ן אחד. � �ם, ד �-לו פאת-קדים הי ועלמח,באל-יד חמת, והיו את-ימ�ה--אשר אחד. את קדים עד-פ� ן, מפ� � �ל ד �בו ועלמח,גג

אחד. את-ימ�ה--נפת�לי ועד-פ� קדימה את מפ� אשר, �ל �בו גאת-ימ�ה--מח,ד עד-פ� קדמה את מפ� נפת�לי, �ל �בו ג ועל

אחד. קדמהמח,המנש�ה את מפ� מנש�ה, �ל �בו ג ועל אחד. את-ימ�ה--אפרים אפרים,מח,ועד-פ� �ל �בו ג ועל

�בן אחד. את-ימ�ה--ראו את קדים ועד-פ� �למח,זמפ� �בו ועל ג �דה אחד. את-ימ�ה--יהו את קדים עד-פ� �בן, מפ� ועלמח,חראו

�מה את-ימ�ה--ת�היה הת�רו את קדים עד-פ� �דה, מפ� �ל יהו �בו ג�אחד כ וארך רחב, אלף ועשרים חמש�ה � אשר-ת�רימו�ש, קד המ� והיה את-ימ�ה, עד-פ� קדימה את מפ� החלקים

� ליהוה--ארך, חמש�המח,טב�תוכו. �מה, אשר ת�רימו הת�רו אלפים. ורחב, עשרת אלף, �ה ת�היהמח,יועשרים �לאל ו

אלף ועשרים חמש�ה �הנים--צפונה לכ �מת-הק�דש, תרואלפים עשרת רחב וקדימה אלפים, עשרת רחב וימ�ה

�ש-יהוה, מקד והיה אלף; ועשרים חמש�ה ארך �ה ונגב�מח,יאב�תוכו. שמרו אשר צדוק, מב�ני �ש המקד �הנים לכ

,� �אשר ת�עו �, ב�תעות ב�ני ישראל, כ משמרת�י--אשר לא-תעו�ם. �מת הארץ, קדשמח,יבהלוי �ה מת�רו �מי והיתה להם ת�רו

�ם. הלוי �ל, �בו �למח,יגקדשים--אל-ג �בו ג לעמ�ת �ם, והלוי �הנים, חמש�ה ועשרים אלף ארך, ורחב עשרת אלפים; הכ

�ל-ארך, חמש�ה ועשרים אלף, ורחב, עשרת אלפים. מח,כ�, ולא ימר ולא יעבור )יעביר(--ראשיתיד �ו נ � ממ� �רו ולא-ימכ

ליהוה. �י-קדש, כ �ותרמח,טוהארץ: הנ אלפים וחמשת לעיר, �א אלף--חל-הו ועשרים חמש�ה ני על-פ� ב�רחב,

ב�תוכה. העיר, והיתה �למגרש; ו �ה,מח,טזלמושב ואל אלפים, �עת וארב מאות חמש צפון את �ותיה--פ� מדאת �מפ� �עת אלפים; ו �פאת-נגב חמש חמש ) ( מאות וארב וחמש �פאת-ימ�ה, ו אלפים, �עת וארב מאות חמש קדים,

אלפים. �עת וארב לעיר--צפונהמח,יזמאות מגרש, והיה �מאתים; וקדימה חמש�ים �ה חמש�ים ו �מאתים, ונגב חמש�ים ו

�מאתים. ו חמש�ים וימ�ה �מאתים, מח,יחו ב�ארך �ותר והנ ועשרת קדימה אלפים עשרת הק�דש, �מת ת�רו לעמ�ת �אתה �מת הק�דש; והיתה תבו אלפים ימ�ה, והיה, לעמ�ת ת�רו

�למח,יטללחם, לעבדי העיר. �, מכ �הו והעבד, העיר--יעבדו ישראל. אלף,מח,כשבטי ועשרים חמש�ה �מה, �ל-הת�רו כ

�מת את-ת�רו � ת�רימו רביעית, אלף: ועשרים, ב�חמש�ה �ת, העיר. �המח,כאהק�דש, אל-אחז �מז �ה ו �שיא מז �ותר לנ והנ

ועשרים חמש�ה ני אל-פ� העיר �ת ולאחז �מת-הק�דש לתרוחמש�ה ני על-פ� וימ�ה קדימה, �ל �בו עד-ג �מה, ת�רו אלף �שיא; והיתה �ל ימ�ה, לעמ�ת חלקים לנ �בו ועשרים אלף על-ג

ב�תוכה. הב�ית �ש �מקד ו הק�דש, �מת �תמח,כבת�רו �מאחז ו

�ל �בו �שיא יהיה: ב�ין ג אשר לנ �ת העיר, ב�תוך �מאחז �ם ו הלוייהיה. �שיא, ב�נימן--לנ �ל �בו ג �בין ו �דה, ויתר,מח,כגיהו

את-ימ�ה, ב�נימן אחד. את קדימה עד-פ� מח,כדהש�בטים: מפ�את-ימ�ה--שמעון עד-פ� קדימה את מפ� ב�נימן, �ל �בו ג ועל

קדימהמח,כהאחד. את מפ� שמעון, �ל �בו ג ועל אחד. את-ימ�ה--יש�שכר יש�שכר,מח,כועד-פ� �ל �בו ג ועל

�לן אחד. את-ימ�ה--זבו את קדימה עד-פ� �למח,כזמפ� �בו ועל ג�ד אחד. את-ימ�ה--ג את קדמה עד-פ� �לן, מפ� ועלמח,כחזבו

מי מת�מר, �ל גבו והיה ת�ימנה: נגב את אל-פ� �ד, ג �ל �בו ג�דול. הג �ם נחלה, על-הי קדש, הארץמח,כטמריבת זאת

�ה, מחלקותם-- �חלה, לשבטי ישראל; ואל � מנ ילו אשר-ת�פ��ה, ת�וצאת העיר: מפ�אתמח,לנאם, אדני יהוה. }ס{ ואל

�ה. מד אלפים �עת וארב מאות חמש ושערימח,לאצפון, העיר, על-שמות שבטי ישראל, שערים שלושה, צפונה--

�דה אחד, שער לוי, אחד. �בן אחד, שער יהו מח,לבשער ראו�שערים, �עת אלפים, ו את קדימה, חמש מאות וארב ואל-פ�ן, � ד שער אחד, ב�נימן שער אחד, יוסף שלשה--ושער

אלפיםמח,לגאחד. �עת וארב מאות חמש �ה, �פאת-נגב ו יש�שכר שלשה--שער שמעון אחד, שער �שערים, ו �ה, מד

אחד. �לן, זבו שער מאותמח,לדאחד, חמש את-ימ�ה, פ� �ד אחד, שער �עת אלפים, שעריהם, שלשה--שער ג וארב

סביב, שמנה עשרמח,להאשר אחד, שער נפת�לי, אחד. �ום, יהוה שמ�ה. }ש{ אלף; ושם-העיר מי