הנר'ת דסר'אלה 1 ב ת 1 ר א ב תט

ותנאמקן. בתנ"כ הנזכרות במ12*אל הבריהותכל וההיספורק ההלכותק המוסרי, הרתקכחן

סלל אשר בהורה חז"ל ומדות הפשט בררך בו העכודהדרך

התורה. על ז"להרמב"ן תורה. צריכים אשר בהחיים נתחדשו אשר הטושגיםקם

ז'ל* הלף יהורה ר' שי השירית הפילומופיא פיועל לדרוש. רב חומר גם בוויש

חלקיםבשלשה 1בן יעקב ברית עד נח, את אלקים בית מן א:חיק מאב בערבות הברית עד במצרים הברית טן ב:חלק

ראובן ובני נד דבניותנאי ונחמיה. עזרא בימי אמנה ברית עד יהושע שימת מן ג:חלק

ממני - בזשש ן3 'סמ דזיו- ייכ(דז

הניבלית הכרתיוף על ןמ1קדת(א צע( אי ספרבחבר ישראל באיץ המדינית התנ"נ" עי בקדש" *כצלכ:יספר רבב"ח בימי הציונית התעורה על נצים" *מו(ואיוספר מפרים.ועוד

לאאנ0לצטוצנס==:==במב==מ י נ ש מ לה

ט8.0ח00נאישןם8א*"שא- תשש-ב ההס עק ===========

י תכב'א שלם ך יך4 בעה"קךפם

לפ"ק תרפ"חשנת

בארץ-הטראל העברית להממבע הראשונההשנה) שבעה נחלת רחוכ ורקר, יחיאל של רי, ב הע שדפום

ועיהוי '.

ח21א .א( אח50אמא5א1א 202 8ש1%ח8100 .א ח(א060ח ;א),י(,.

.

'. ,, 6(מתק ח1 (מ11מ81ק1אז2-15(ןמ

,,,,-,,,,,],)ן,ל,,,ן,.ן,.,, ,ן,,,,,ץן.,,.,,,,,., ) , ,, "ן,.,,י, "1, ,,,,,".ןן,ץ,,, ,11 ן-

".", ל,,,,, ח,.,,.,,., ,,, ל,ל

,ך,,;., ל),,),,,,) ,,,,ן , ,,,, .,, , ,, , , (.

רוחי ה' אטר אותם בריתי זאתואני לא בפיך שסתי אשר ודברי עליךאשר זרעך זרע וטפי זרעך וספי טפיךימחשו

עולם. ועד מקתה ה'אטר כ'א נ,ש)ישעי,

לאענרנט וחוכנטי,ועתען ניע00%8,0נהש0ץמשח.ששש.

תשס החםלע

,ןל

,ן

~,ל , ,, ,.,

ש ם ר ו ה ו ף נ וה

ארצנו לבנין העובד מוב ולב רוח יקו הנעיח החכם י' כבןליקתני

נ"י אדלערבלרם ישראלהארון

הקולמורית נש'אה המלומדת בת' היאולרע'תו

הי"ו הרםהבחברת ת"יה אדלערבלום נחמהדר.

ז"ל הרלב"ג' "פלמופיתמחב'ם

בנפשם קשורה נפשו אשר אביהםמאת

חסחנר

הירשעמאהןח?ם

ב חלק מן הפרקיםתוכן מבוא ולא הקדמהלא

זה בטפרי אשר ההטפורי חלק דברעל בארץ ושמות מקדי' "ימים טפרי דברעל הטפוריות וחקירות הטפורים ספורים דברעל ההבדל והלמודי, הפופילערי הסגנון דברעל היושראלית להיטפורי העמים של היספוריבץ

וחמצות במצרים חביית א,מבמרה

והפית במצרים הנרית : אסעןש להם, ידי את נשאתיהברית,

נבואת וגו', אביך לבית נגליתיהנגלה הנביא, רדיעת הנבואה בטצרים,אהרן משה, שקודם הנביאים מהנבא,ילד

עימו שקוצי איש אליהםואומר על והמוותר נבואתו הכובש וגו'1השליכו עונשץ, בר הנביא כשאין נביאדברי ישן, ברית קיום על לעוררנבואה שהנביאים ז"ל הרמב"ם לדבריהמקור לעם לצוות שולחו לא משהשקודם כאשך דאורייתא, סברא ללמדם,רק ישראל לנני אמור לכן אלקיך, היצוך וגאלתי, והצלתי, והוצאתי, ה'אני

שמעו ולא וגו', וידעתםולקחתי, מה על וגוי, רוח מקוצר טשהאל רינים עבדים, אוילוח פרשת עלשהוס ההציאי ביום והעבדות, האלילותבמרה, חמשפפים ואלה טצרט, מארץאוהם בעיניו והישד לפניהם, תשיםאשר האכילח אלההו, של כוטותעושה, הצוף הברית, נריתה בעתוהשתית

ולעבדיו. לבניו הנרלה עללאבדהם

הראשונה הטצוה : בסעיף

ראשיתה ישראל, בהשנצמוו הרטב*ם מחלוקת פקודק4 דכלקדמאה במנין נחשב אנכי אם ז"לוהבהאג קבלת ז*ל, הרם~ן יעת מצותתר*צ

טצוה ההשגחה, אמתתהמלכות, דכל קדמאה פקודה בתחילה,שנאטרה וטפירת כתד ספירת ראשית.פקודין, לא אמתה על ב-ראשית,חכטה, על שייך אבל מצוה לשוןשייך

מקור האל מציאות ידיעתהירעה, מלשת אמונה, אעתקאד, המצות,כל אמתה ופרפ, כלל יויעת ונקיבה,זכר וגו'1 לי יאנרנו לא והן אותות, פיעל

1"שמעו העם ויאטן האחש. יחה

אל והשבות היום דדעת ה4. פקדכי וגוי, כביך את נא הראמלב~ך, דעת ילות, בחמשה שנתנהתרה

הי יראת המנעויכום, על ז"להראל'ד

הע~ם, חדווש אנונת דעת,ראשית

5,שון לעולם, בא שלא לורתוי זשאק הדעת על יעלה אם ז"להרמב"ם

נ5

-"ש

מדת נמצא. טלברו המשצאיםכל אז חימן ינדעק אימא, אי חיהיראה. כבודם את ושירו למאריהון,*פלחו

עשב. אוכל שורבתבנית משה אל 'שמעי ילא : גסעיף

גזירה וגוי, רוחמקוצר גזירת כח הצבור, ברוב נתפשפהשלא שלחתי בריתך בדם את גסהצבור, עת עהך והנה עליך ואעבוראסיריך, פרשת מצרים, פסח וגו'. וגו'דודים טצות עשר קדש. ופרשתהחודש ומשפט חק לו שם שם בטרה,נצמוו נצפמ אשד המצות נסהו,ושם רבר אשר הוא תורה, מתןקורם השבת קורש, שבת שבתוןה'

ואלה ואם, אב ככודגמצרים, לפניהם, תשים אישרהמשפמים בגורמניא, המדעיים ישראלשונאי

לישראל הראשוןהקאנסמאטושין את הושבתי בסוכות כי סוכות.בעיר

מארץ אותם בהוציאי ישראלבני כל על חזיתי אחר. ולא אממצרים, כו'. מקום מצאתי ולאהמוךא

האגנות ברית ב1*פרמ

לא נטצא לא מייע א:סעיף פסוקיב 4א על טררוש ולאטכילתא נאטרד מתי האנסת, בריתשבפרשת אווזב דרשו המדרשים רוב זאת,פרשה סדר* בבית המסדר סדרם אולעם, כו נק,צו ביום בו לעם, הדורשלפמ

ומאוחו מוקדם אין האלה,רמעאים הסדו על תורה מתנה אלמליבתורה, לברו יכול הי' בה קורא שהיה מיכ

בטקוו השם קרא, טושתעי כו',דמגלם

כרב לם4נים לטיהרר דידע מאןהכינויי טולדת ליהדר, לא לא ואי יהדראיית להם שטצאו ההיהר הקדומה*רגצרות יצרא פסק טדוע בישראל, הבעלעוברי

המבדל הגדר ראשק, חרבן אחרידע" שולח אנכי דגה להנצרהז, הקבלהבק

המשפפינג ואלה קזרו, פרשתמלאך, דברי כל את לעס ךטפר ממחרת,רהי ספר בהר. פרשת המשפסום* ואתה'

תורה. מתן קודס עור נכתבבראשית טהשה טאד וח,ק הולך השופרקול

ום'*ידבר

קיא "שי הגריה" ,ימפי ב.סעיף הנרת אלות העם, באונימשה

קומפרימ- נחוקותי, פרשת הבוית,אות עליהם שכפה טלמד מניהם, נעשוסאות לאוריטזא רכה מודעה טכאן כמגית,ההר

אשתו את לנר,צ במאסר שנאסרמי אותה, ונירש והלך דרור לוונתנו

טה קיטו סימ, מהר ועוטדמושבע

את ויחזו ד1רית, תכסים כבר,שקכלו

אצילי ואל וישתו, ויאנלוהאלקים כף תקיעת ידו, שלח לא ישראלבני ינקה, לא ליד יד ברית, כמודינו

לקרא שבקיה בשבועה, ידנשיאת ברית אנפשיה, ואוקמא דחיקדאיהו האגטת, בברית הפסוקים סדרעם,

רגליו ותחת ישראל אלהי אתרראו בשדי מצאנוה הססיר, לבנתכמעשה כבוד במר'נ, סתירה רגל, שתוףיער, במקום 11 אלקי, ויחוד הנגואהנברא, יישראל, שמע ישראל, אלתי אלאבל, זכורך, כל יראה בשנה פעמיםשלש

מתיל. כאריאאלקיכם ג'סיף

הפרקיםתכן, חלוק האגנות, כרית תכסס נ:כעעם

טמש חצאים, לשניהדם וחלקו תקב"ה של חלקובצטצום,

כידי לצמצם אפשר אם ישראל,של לשון בין הבדל שמים, בידי אואדם המקריים שטיא, טקמי ללשון שמיםבידי

מלא בעל דעת שמים, בידינקראים אי טחצה על מחצה בדץ ז"להרועים טחלוקת לצטצם, אפשר ואםכרוב טדם היה באנגית הדם חלוקאם

ויכינו התמציתי מדם גם או לברהנפש שמים בירי הכל מכונחדו, עלהמזבח ולגדעון, לה' חרב מ4'ש.חק

תורה ומתן בחורב הביית . בכנרכמ הברית הנבחר, "טעטד א:םעע(

האגנות, ברת אחרי תורהבמתן בריתי. את ושטרהם הדברים,עשרת האגנות, בביית הפקסוק האגנא,ברית

בכלל, הפקפוקים לתנאיה, אחליהאחיי ובית יעקב ביה האיקמים, רםהערב ותגר יעקב לבית תאטר כהישראל,

קדוש, וטי כהנים טמלכת ישראל,לבני

שמע קנאי אל לךי יהיה ולאאנכי אתם אחד, ה; אלקינו, ה'יישראל כו'. בעולם. אחת חפ,בהעשיתוני כתת טשה לנו צוה תורהכשכמל"ו,

ושמרתם ויישראל, יעקב בהוכירובלעם המילה ברית ,1 רעק"א בריתיאת חנה, בני משבעת השביעי הילדוע"ז,

להויה, עטלקדחכדות יעקב לבית תאמי כה ב:סען(

בכלל נשים כו', הנשיםאלו ובכלל טואב כבערבות בחורבהברית עבל, והר נרזים בהר וילותברכות

ברית לאות השבת * רפרס

הבריתות כו', בפרפ ביוך בכללברוך ולעשות, לשמור וללמד ללמורעל ומצוה, טצוה כל על בריתותמעח עם ברית ערבות ככלל נשסאס

לוי, בני של הערבות להכלל,וערבות דמשפחה, ערבות הוא, ברית בןעבד

מענק יותר היא ב"שראלהערבות טקושרת להפרפ גם ערבות שהיאטדיני באחיו איש וכשלו תוכחה, טצותעם איננה שאשה טה אחיו, בעוןאיש ההבדל בברכה, לאיש להוציאיכולה עם לברית ועם לעם עם בריתבין

דערבא. ערבאבישראל,

נמע" בת"ת, מחויבת אשה אם ג: ללמוד אדם לחייב עזאי בןדעת

לבנות, ללמד החיוב תורה, בתואת ת"ת טצות לשטוע, באותנשיםבכללי

תורה תלמוד בין ההבדל , תורה.ללטוד

ברית בחורב, הברית אות א:סעיף מחלליה עולם, כריתהשבת,

הנביאס פירווש היום, קדושת יומת,טות הי' בראשית פפר ושמור, זכורעל

טצרים, יציאת קודם עודלישראל קדשת, ואותנו בחרת בנו כינוסח העמיסי טכל בנו בחראשר הי עשה ימים ששת כי ב:כ(עיו(

הארץ. ואת השמיםאת ברייען, מר ספייפ אמסעקראפער המורה על אהייא בדיפיןהמשפפ שאלת ההתפתחות, שמתסקאופס, לההתפתחות הסבה, כשאלתההתפתחות

פרט ההתפתחתע ההשגחה,נחוצהשנסדרה

הפףקיםתכן כאשר ונהת בשונה הפבעשנסדרה כשובה הטבעי הההמתחותלפנינו, ומחריבן' עולמות בונה הקב"הונחת, 11 עשי העבר לכן, קוףם זטניםסדר

בוקר ויהי ערב יהי העת'ד, אתהמהפך שנסדרה פרם ההשגהה אחד.יום

עתה, ווהשגחה ונחת בשובההפבע

ימי בהר'4ד, למולר המגים טזרחבני השמימי ברקיע המאורותבראשהז, שת, הולדת לפני השניםחשבון ואת ק'ן את הוליד אשר קרמוןהאדם הכישוף, על ז"ל הראי'ד דעתהבל, הקבלה, בעלי של ההשתלשלות'טפת ז"ל, אחלר להחכם השמות אוצרספר המזרהי ראוטי טקיא, קראספר

כוי, בשניס במענ"ר ולאבאמעריקהן השבועון כוי, טרעתו ומביןחכם

כתורה, המבע יסורי ליכפ,אידישע דרישת אדם טבני דרשההתורה ע"ז העובד האמת, ידיעת לאהאמת וזרח כלה, רוזורת בכל כופףכאלו ראריון וגוי, השמש ובאהשמש מאטיני גוי, הים בדגת ויררוודעמיה, טים ויררו, זכה לא ווירו זכההגלגול,

במים. אשר המצותהיים,

שבמדבר מועד אהל נרית י4*כגרם

מוער שנאהל הנרית א:סעיף שבהר וקללות ברכותונה'צתו,

ההרה אלי עלה עכל, והרגריזים השארת פעם גו', עץ ארון לךועשית ההנודדו לא יעקבי למת ישראלשם ערמת אגורות, אמדא תעשולא ישראל את פעם בכל להזכירכלעם

שבטדבר, אהלומועד לשו! יעקביואת בכללות ורע"ק ישמעאל ד'מחלוקת נהרם שקבלו שירוכין בעניןופרטא, טותר השל הומן עבר ואחרלזטן

אסור שעבר מי אבל לאהרלהנשא האחר. שינשא עדלהנ,4א עיקרי המתרנמים פעות ב:סעיף

שלילת שרשים, כמקוםאטונה הדח, לא הרעת משרשי הואהגשמות אלוה, מהות לתאר דתית חובהאין וטרת אחדותו, אלוה, טצ'אותרק

העיקרים בעלי הרת, שריטי הםטובו, י"ג השלישיי השורש את הביאולא התפילה, קרא, טי רחמים שלמדות

רחמים, של טייות *צ ג:סעיף אותם הוכיר אשרהראשון

ואל אפים ארך אל הסליחותשתי שמע רחטימ כסא על יושבמלך שונים סדרים אותו, טשתקיןשמע

טדה כל נא 1"ל, להראשומםבהמרות אבות עון פוקר המדות, מהאנכתה, הפילי, תחנתך קונך ולפני בניס,על

ויעבור, בריל קימא לןארכיר

עולם מלח ברית הלוי ברית י*כנרלם

מצאנו לא הלף ביית א:סעיף כריתותו, זמן בתורהטמורש

תרוסותי משמרת את לכם נתתיהנה כרית אתה, מול הטוקבל ואניוגו', בהשאלה, ברית ונפרפ, בכללמלח כבית הראשווה התלונה ברית,בעל כי סכם הטעפ האסטכתותייעקבי גר. אתכם .שראל אלקיהבדיל

לוי. מפה אחיך אתונם

פרק

חפיקיםהכן כהונת וברירז שוום בר'ת ז*פרכ2

עול"כם

סעי בחתי את לי ניתו הנני א: אחריו ולזרעו לו והיתהשלום

שלום ברית נחטת עולפ כהונתברקן אליד" זה פינחס הכהונה,לגרית אלעזר, לבני רק היתה שלוםהברית

אבז, בית זרוע ואת ורועך אתוגדעתי משמורות הגרולה, הכהונה עלהברית לא הגברם, לראשי רביםהכהונה,

פינחט לוטרי, שהרג ער פינחסנתכהן איתטר לבמ הכהונה נתנה מתיהכהן, נתקדש איש אין מהם, פסקהומתי

מפי עליה הובמח אפי'במשרתו אותו יחנכו שישראל עדהקב"ה

בשמן לרורות מושחין איןבהמשרה, אותם וישלח כו4, כה"נ אלארמשחה הכה! ועש פינחם, ואת וגו'טשה שם, הי' פינחס והלא העם, אלודבר

ביתרו, הכהן אלעזר נתהתןטתי לפובה הקב"ה הבפחת ימתח,נרר חוזר. אינו תנאי עלאפי'

מואב בערבורז הברית ח*פרכן

עבל והר גריזים בהר חהקללהוהברכה

שבהר יהקללית הביכית א:סעיף

המה אם עיבל והרגריזים ספר תרה, משנה מצוה, אוברית

אלימתא ראיה והמשפנרם*החוקים נות, אנכי ראה תושבע"פ,לאמתת קריאה ונו', ברכה היםלפמכם ר"ש רעת נריזים, בהר תורהמשנה גריזע שבהר והקללות הברכותעל המט "היום" לשון עבל,והר

סרו רברים, בספר הרבהפעמים

מואב* בערבות הברית בפסוקילמקרא

ברית נחמנחן ה,זה למה ב:23עיף ערבות ענין מהאב,ערבות

להיהז תגל אם שלם עמש"ברית וכוה הקהלות. תקנות ארץ,בלתי יחפא אחר האיש הקמ'ה, עםמשה הנסתרות ערבות תקצוף. העדה כלועל

נירק העולם נחסי'. ור' ר"יומחלוקת מדוע בארצו, עם וכ! רובו,אחר

עכן. חטא על ישראלנענשו הטליים' על הכיית חלית ממעיף יאכלו אבות האבי בשבועתהילרים אשר את תקהינה, במם ויטמבוסר ברית פה, איננו אשר מ4ת פהישנו המקום, רעת על עמי ובריהאלוה קללות ישראל, בית תטותוולא

עצמו מפי משה תורהשבטשנח הוא בריך קורשא בשףרוףאמרן,

ושכינתיע ראובן ובני גד דבני תנאי פ.פ

עממיםוברית ר"מ של הנסתר פעטו א:מעיף

תנאי יטכל חירש אשרבכלל תנאי, אינו וב"ר רב"ג כתנאישאינו בברית גם נוהגש ההנאים ונמוסיריני לא ורשלב4"ע אטטכתא ,טדימאם

מעשה היא ברית כל בברית,נוהגים שעל רגפעשה כח ומחזק תנאיעל

לשק למעשה" קרם תנאיהתנאק רבשג תנאי סברא, והאי סכראהא

באה כי עממימש, "כרית היווב"ר

מזרחא וךררן טעבר אליגונחלתינו

עשו לא אשר על רממומם כפהליעון להערבש, וךודן עבר נתעת עלקובלנא

אלקיבםה'

הפרקיםתכן הזאת האיץ את לכם נתן אלדכםה;

מן נתתי ולגדי ולראובנילרשתה, במעכשיו, התנא'ם טשפפי ומ'1הגלעד לגבורי הטלהמה אנשי בקהבדל למניכם נוהן אנמ ראה כהלכה,תורה

בהיים. ובחרת וגוי,הים

בעבר נת; טדוע : בסעיף הטנשה, שבפ להציטזרחה ה.רדי

ושאלת הבנות ירושת שאלתמדוע מנ'מה, סבנ' רק נשאלו נהלההסבת

כבוש, מצות מנשהי בן טכירבני

קשתות ודורמ והרב מקמשאי

3ר סרחיב ברוך מלהמה,מלומיי נבורה של רמז יעוג, סיחקטלהמת רק משה בברכת מצינו העברעל בין ישבת למה ויוסף, ולוי,בגד,

עדרש, שריקות לשמועהסשפת'ם הירושלטי לשע חושים, נחלץואנהנו לפניהם הארץ שהיתה היאשמיא פהד סידם, להוציאה סבקשוהוא

במ משבפי המזבה בני; על.שראלעבר

הירד" שנטלתי ולא לי נתת אשר

כארץ. נתינה לשוןמעצמי,

הפרקיםתונן מיך ביי" א.5רמ

איש כל מלד, ב-ת : אכ(עי1ם יומת, ונו' פיך את יטרהאשר

משה, את ה' צוה כאשרויעשו בק ההבדל למלך, יהושעשיסת משה יהושע, למעשה משהטעשה במלכות, טורד ד.ן בדטע,כותב לא האדם ט, .הרם אשר חרםכל

מלך, בישורו; ויהי יומת, מותיפדה וז"ח הוא אם אפי' מלך טשה.טלוכת מחול, כבודו אין כבודו על טחלאם

במשסם שמואל הזכיר לאטדוע מי את ימרה אשר כיהמלוכה

יומת.המלך צריך בתורה פירוש כל : בסעעם

נועם, דרכי ם. עללהתפרש אחת בן בהיותי טרב. הוכתיאשר פנים גלוי על וחצי שנהעשרה וההימתי לדעתו, כהלכה שלאבתורה של פעותו החרם, עני, עריהם,את

תרנום יונתוי את העם 1.פדויפתח, אשר חרם כל בפסוק וייושלמייונתן חרם חרם, שם שתוף האדם, מןיחרם יריחו, חרם פעלו, שם נזכר שלאבבנין

המרגלים את יחב ביית ב*48רכם

חופ תקות שלום, ביית א:סעיף השני אות החופ, סמלהשני,

רחב ברית, ולאלה.הם להם תכרותלא על כתבו מתי עסמים, סז'ה.תה

השלש יהושע, יבנה אוהאבנימי

ע עו 1/י י-"4ף

טשפחת הוצאת מעםפרווטנמאוח, הורדת:1 אשר למחנה, טדוץרהב

רחב. נתניירה מת.כו, עכז ימעיית יייחי חים נ.49רכ"(

תקנת כח המלד, כה : אמעיף אתי המלך, חרםהצבור,

כחיבת היתר אקרא, ואסטכ"יחזקאל לשמה. שלא ספי המחנרתושבע"פ,

כחרמ. כסלכות, כמורד נירוןעכן

אשתו ואם ערבות, דין גס 'שצנוי על גם ישראל נענשים יודעיםובמו

עונש רמים, עליך והיההנסתרות, טוהמיט השולמאן חרם לעכן,שריפה

המורקי.

תולדתי ספר הוא התמ'כ ב.סעיף בקשו מה דתי, ספרכטו להסתיר, סרחבהמרנלים

. טקום יריחו

רום בנבעק שמש הירה, אלילכהמ התורפה מקום אילון, בעטק1.דח

יריחו על הנצחק יריחו,לחומת הולך ה.ה ה.רח אשר בעת דתיכתכס.ס פעם וסשפחתה, רחב טעשהוהסור, ו*ל הרטנ"ם הנדחת, כע.ר יריחוהרם טעם יריחו, כמן איסור הזכ.רלא שמיריחו, על איסור התמרים, עירשם על ישמע לא האלי, בית היאלהמא ומשפפ, חוק לו שס שםפ,ך,

עבל והר נריזים הר ברית ד.5רמ

י?בהר וקללות ביכות אם א:סעיף או ברית עיבל והרגריזים

טצוה

הפרסיםתכן אשר התורה, כל על היו אםטצוה,

כל התורה, כל כלל ואם יקיםלא לנואף אלא נאטרה לא כלההפי,2ה כל החיה לא של טעםונואפת, תורה, משנה לעריותי שניותני2מה,

התויה, רברי כל את יהושעקריאת מכל דבר ה" לא והקללה,הברכה משה ר' כונת ונו', משה צוהאשר

טוציא ר"ש ארורים, ביאאהדרשן

תהיו, קדוי2ים גריזים,הר

ב"יוי' 1."ב בביוך '"ב :סעיף'.ב לכתוב ,"ל רש"י בדרךשיפתי

פיפ מדת אמינא, ההוה לפיבראשונה ונלל, רבים בפרפ.ם גם הואוכלל

ההבדל אמע-קא, שלהקאנסמאטוציא

ד'טבטימי לערבות ד.ה.ד'ם עיבותב.ן מ; ודבי דנר נל על בר.תזת.4ב

כבהמורה קלה בסצוה הזהרהתורה,

מן שיצאו דברים י2ני הנריה,מצד הבא'ם כהוב'ם נשני נדוני, ללמדהכלל

גדישת שהתורה בהמדות הבדלבאהד, לספור. מציה מ,בהן

הנבעונים ברית ד'יפרמ

בעימ"' המה בם ייעש. : דסעיף שיש כל להגכעונים,השבועה

דקדוקי מועילים לא השם חלולבו אינטערנאטציא- הוק כל להתיר,הלכה סופרים דקדוקי מדקדקים לאנאלי אפ" להתירה לגוי 'צגשבעשבועה עי ל,צאול אין מטנו, עצמולפטור מ"ט השם, הל1ל מיטום בטעותנשנע יכול )לצדקיהו(, ליה אמריתולא ואל שאול אל תורה, לדבריאפי' נוב, יושבי טב, הריגת הדמים,ב'ת

להנבעונ.ם, איה בת רצפה בנ'טסירת מחלל נקיא ישראל שם וחלולקידוש שמים. שםומקדש

יהושע גבעיגימי גתינימי : בסעיף דוד קיים שביהמ"ק בוטןגור

טחופב קיש, מהט'ק שאין בוטןג,ר

בקשו רבי ממי מימיךי שואב עיעציך נת.נים.להתיר התפעל בגק ויצפויו. : נסעיף

שליה בין הבדל טוסנם.לפועל לקבל לענין עם '2ל לשליח יחידשל

טארין ציר. לשון ולשבוע,שבועה את יהושע קלל מדוע באנו,רחוקה

ענור לאדם לו אוטרים אםהגבעתיםי

טע"ז חוץ .הינ ואל יענור תהרגואל בלשון נח. בנן גם נוהג וש"דומ'ע אדם, נקראים אן"ההכמים

בעבר לעד המזבףץ ר*"(דהירדן

טעם ע'קי : אסעיף בני'

1:מוכח

טקומו ופדדו, הירד;.בעבר

אנגליא תמבול אשר ושמו,ותמונתו,

באה כ. הוהכ.ם, מ; הימיםבאחרית

מזרהה, ה.רדן , טעבר אליענהלתנ;

לא אחת, נעיר ?גסיות בת.דבוי

עני; קרחה, תש'מו ולאתתגודרו דברים ווייס, דר' מם9טההסכסוך

בלי בנפש החלמה רו'2םשעויטה עד פ.נחס נתכהן לא וחקירה,דרישה

גדול מ,בח השבט.ם, בץ שלום,2שם האנן נטו, בטקום כילמראה,

ה', אמרי כל אתשמעה אש-

ה-ד; שעני החושבים :טעות בסעיף טטאה אם חו"ל,הוא

אחו;תכס אר"

הפרקשתכן עברינן לא שעתא ההיאאחוזתכם, שבצד הירד, ועבר הירדן'רדנאי שמראים הטקומות גלעדי יבשסוריץ, ארץ הוא מזרחה הירדןשעבר לידי שטביאים ורמקומות'שראל, הירד, עבר בהיפך, לדשובפעות עצטו במני גבול היררן לגיפי,,כא"י בשכם הברית זיכ~רל.

בשכם. הברית נחיצת : אסעיף בשכם ה' טקדש עניןמה

למשה שהיתה הכבדות בו, אשריאלה אמונת לנטוע והזקנים יהושעואהרן הרנשות קנא, אל ישראל, בלבאהדוה

עם, וברית אלוה בריתפילוסופיות, או כדק להחרים טצוה הטושלאם הוא קדושים אלקים כי לכרות,מצוה ישראי מלך אשר ברית כדין,שלא

אתם עדים בזהו שטלאי ריותשובת ךכתוב בשכם, ששפט חקככם, דברי אלקים, תורת בםפר ומ',רושע בגזירת להכנם שלא הנשבעקכלה, אם הצבור בתקנת חלוק אקהצבור, ע"פ סתם, או ושבועה בחרםתקנו אדם כל ביד דבר, יקום עדיםשמס עץ וארץ שמים עדות דין,'חתום שמעה אשר האבן ובור, חולדהואבן לפני ויתיצבו ה', אטרי כלאת

לעם בריק יהושע ויכרותהאלקים, ההוא.ב'וס ברית אל יבית ביית בעי ח.כנרמ

בעל בריתי בעל השם : אסעף עשז עצבים, כתבונםזבובי

נזירה הפרובישען, חק מכזית,פחותה שגעון הצבור, כרוכ נתפשטהזטלא

טביא הלב תאות שעור, חצ.כללי, תאותו, לו להתיר עקום הגיקלידי

מדות חז"ל יחוט העבור,פרשת להקדטונים. הלכותיים וענזיםדרושים

~שרק גלעד י"טבי ביית מ.פרמיפר-זדה

במ אל הויה ייאטר א.סעןס בעטל נפשו ותקצרישראל,

אה ה' וישלח ימתח, סצסהי.שראל, עתה לנן כטשמעו, יפתח ונו',.רובעל שבועה, אלא לכן אין עליך,שבנו הבטה אין תפלה, אלא עמידהאק טילי, פפש. למפה, טלטעלהאלא

ידעו בקוש' אשר ישראלגדולי לא ירבעם אמרים, בני שמם,לחתום אפרים. מבניהי'

נאטן היותר המקוי : בסעיף מקורות עטנו, ימילדברי

וזה בדחז"ל, געזים נסתרוחקבליות שלטהי בטלך יד הרים אשרהדבר בדוד חלק לנו טה השילוני,אחיה הפירוד אפרתי, שם ישי, בבןונחלה הוא נבפ הוא ואפייפי יהודהבין

פעות בכרי, בן שבע הואסיכה בעל מרב זה, במאטיהטפרשים למפיבשת דור לקיחתומפיבושת,

בכרי, בן שבע שלחנו, טאוכלילהיות

טהר הי' ירבעם השמות,שיניי ירבעם אפרש, מבני לא אךאפרים מ.כה, בן טלךהוא

במצפה הגדייה השביעה 'יכנרכמ

בתקנתם הצנור כח : אסעד הגזירה נעשתה אם גםועונשם

כחק קלקלתם ותקנתם בצדקשלא השכעהיקא,

4*ןיף4

הפרקיםתכן היא אם אמילו ישראל אסיפתבכל אררה צדק, בלתי מהתרגשות,באה

הגדולה, השבועה הכצעקתה, ואראהנא

וני' האדם מ, יחים אשד חרםכל להעם :ה יש נפשות דיני יטדנ.ןבעת דבריהם, על להעובר סות גזירתלגזור

ישראל אלקי ה' למה שאול,גזירת ילע אדם מוקש בישראל, זאתה'תה קדוטה הבחירה בנח אמונה איק,דש,

יעקב קול הקול הגבעה, מימימאד בגבעה.בפ.לגש

את ההייי לא מדוע : בכמעיף

ע"י בסצסה הנדולההשבועה מייטראל, שבט יטהה שלאחכם

הקכ"ה דעת על שגוזריםהחרמות

צבור והרמי גזדות הקהל, דעתועל

0תד בלא להתיר הצבוריכולים

אב אבל חכם, שאלת ובלאהרפה

חככ ה.תר צייכים בשבועהעשו

פינחנ היה אם לחצאים,ונשאלים

בגבעה, 0'לגש ובימי יפתחבימי

לז צנור חרמי של עונשלגוירת ולהבא טכאן 1'ק חכם היתרמועיל

לם גלעד יבי2 יויטבי אתוהכיתם נערו ת' וטף, ונשים אנשיםחרב

הנדר הותר שלא ע"י נצולובתולה הית טהני, עביד אי צבורבחרמ4

חכ היתר דין נדפהי שנהג למיחרם

אל, ה' לסה להעם, ידוע הי'לא

מלחמ בישראל, כואת היתהישראל

היח שנים כמה יפתח, את אפריםבני היה טתי איתמר, לבניהכהונה

1 בנבעה פילגשמעשה

יסשפט המלד משפט יא.נרסרהסק=וכדה

משספ יהושע, שימת : אסע'ף

לשק המלוכה, ומשפטהמלד פרשה נאטרה לא וכות, עלמשפם

נבות כרם עליהם, לאיים אלאזו החלמת על דוד שאלתהיזרעאלי,

הסנהדרין, ות'?ובת שעורים שלגדישין

מותר מלך הטלך בפרשת האמורכל שהמלך שטה י'ל הרטל'ם דעתבו,

לפני בספר רכתוב דמיוי נותןלוקה

והנשיקה הטשיחה יעלה, יהודההיי שאול את שם וימליכו גדולה,של ה' נדל ההוא נ.וס בגלגל, ה'לפמ

ישראל. כל בעיני יהושעאת

ואלתו שאוי שבועת יננ.פרכמ

השבע מהעםי איש ויעז : אסעיף את אבי עכי אניך,השניע

שלש הדם, על העם ויאכלהאר,י יונתן האומר כל שאול, שלי8נועות ג' טחסת שועה אלא אינוחטא

וי2בועת חרם נגד ,2וגג טענתמעטים, האדם ט, יהרם א'?ר חרם כלהטלך,

מדוו; יונת,, נלכד סדוע יפדה,לא

תטים, הבה באורימי אלקים ענהלא

המפרי?ימבמקרא מעות העמיטנועת כי באורים, אי:עניה מרוז אורוזה, בעל בפליטתים מכה רנתה לאעתה אב, להזית בנים בקורתהזיה,

ייי עם יהתתז נרית ינ.מרכץ ה5"2טת אהב"' ביית : אסעיף

לאות והחרב ההגורהדמעיל

אהבה איזו לקפן. הנדול מןביית

והמסוצע, והתלויה נדבר תלדהיטאינהונפשו

הפרקיםתכן מחלוקת כל בנפשו, קשורהונסשו ודוד יונתן ברית כו', ליט"ששהיא שבועת הסתנגדים, המצביםמפני דוד, את יהרוג שלא ~ונתןשאול ברית שניהם ויכרתו שלום,ביית וציבא אתה מלךי ברית ה'.לסני בעבדך וירגל השדה, אתתחלקו הקב"ה אין וגוי, המלך אדוניאל

אבל המהשבה על מענישיםוהב"ד שלם ססוק הבאת מענשת,הטלכות את שאול רדיפת וגו', בלתיבמוגיא

טחשבז חש בבניו, ונקמתםהגבעונימ שאול. בבניטרד

בהברון דוד בריתי יר*פ81ט דוד המלד להם וינרות : אסעיף

יצאה לא עדיין בחביון,ברית הראשונה המשיחה בעולם,פבעך מפני שהיא מי1יחה דוד, שלוהשניה

לא אלקים ש'מת אחריהמהלוקת, מישראל, שימה רק משיההצריכים הפלת פחד הזקנים, עם שלוםברית לאסף מזמור דוד, בסלוך הזקניםכח רוח וגו', עול תשפטו מתי עדוגו' אבשלום במרד הזקנים מרה שלתזזית

התנגדות במלכות, מוררותפ.לתם, והטדיניות הלאומיות קשור לטרר,חז"ל הרת.עם

ולזרעו לדוד אלוה ברית טך.פרמ ובאזני ישיאל כל לעיני : אסעיף

הראשונה המ'1.חהאלקינו, אלקים הבטחת שלמה, שלוהשניה לעולמו לעולם ויןלטה דוד מלוכתעל משכיל מלח, ברית ולבניו לו מי,של כרת. לו, נאמנת ובריתי האזרחי,לאיתן

עד עבדי, לדוד נושבעתי לבחיריכרית דברת אז וגו', זרעך אכקעולם המעלות י1יר וגוי, לחסידךבחזק למשיחי, נר ערכהי וגו, לדוד ה'זכור דאפיקתה, טערתה חסידים, בשםלךם

לי וגו', ונבלים בכנורותהנבאים ביראת מושל צדיק ישראל צורדבי

לתלמ.די הסידים שם עוי.אלק'ם ז"ל.הבעש"פ

בני עם שנכרת הברית : בסעיף ~של בריתו רכב, נןיתדב

חבר אם דוד, של בריתואהרוי להיות יכול וכדומה החפשיםבהבונים עונש לחבר, לענוש הטדינהשופט טלך, ברית ביית, הפרת יקראלא רשטימי ובלת. הרשמם הבריתתנאי דביו את הי יק.ם למע! עולסיביית

וגווי לאמר עלי דבראשר וחירם שלמה בין הברית כמז.מ

לשלטה הכמה נתן יה' : אסעיף' ובק חירם בק שלום ויהיוגוי דוד י1ל המסהרי הרגששלמה,

מצות זם"זי והתפרנסו לכוושלמהי של המצב כאשר רק הואכבוש לכבוש, שיכולים מורה הטלחמהתכסיסי את כבש פרם בסוריא דודמלחמת שלטם תדרוש לא עטטיסי הזיכל

עממימ זי על גאמר לאומובתם נשמה כל תחיה ולא תה-מםההרס מלחסה, כבווט בשעת רק נוהגותא.נם לדורות, נוהג ביית להם תכרותלא

הוא חירם שהוא המדרש דבריפ.רוש תכרות דלא לאו אק העדולמי,הירה אם צור מלך הירם ע4 כריהלהס

שהיה

פר

הפרקיםתכן נה בני אין עמט.מי הו' מןשהי'

פאנטיאיזטום, של השתוף עלטחהרים

ע.ר ע,טרים ליתן לשימה הותיאז גוי עם אדמה חלוף דיןלחירם,

לא איננו הגליל א-ין ייטראל,בארץ רק התחתון גליל ולא העליקנליל טלחמות יטת. בסוריה, הגויםבליל הכגיד, ואחרון אשוי מלךיטלחם יטלמה שע,טה לישראל הטובהדבר פרעה, בת אתבלקחו

מלך אסא של עם ברית יז.מרםיו-זודדה

לה' 'דרוש לא אשי כל : אסעיף

ימים וגו', יוטת ישראלאלקי אמת אלקי ללא לישראל היורבים דומה בלבד בתורה העוסק כלוגו', הנביא עודד אלוה, לו שאיןכמי הנביא, עודר הנבואה בנו,ועורי'

חל איך מעלים, ואינםהטורידים הקטנים הילרים על הצבורגזירת על חלה לא השבועח הנשים,ועל

חנון טצות חל, החרם אבלהנולרים וגו נצבים אתם הב"ר, עלליתוטים נשיכם,פפכם לבריר יחושפט השקפמת יוץ.פרלץ

אביואסא ועמהנ הלוים ועמהם : אסעיף

בספ, קייאה ה למודהכהנים, ה' בדרכי לבו ויגבה ראשון, ביתבימי

הסרו יהושפט, שהקיםהשופפ"ם אטונו ועקרי הבמות, אתיהושפפ חכ, ב, לרור נתן אשרליהושפפ,

לה' מת יבנה אשר ובינה יטכליודע

מראש לה', כי תשפפו לאדםלא

הנגיד ה', . לטשפט לישראלהאבות בתי רבוי המלך. רבי לכל יהודהלמת התנ"כ. ידיעות ומעופ כאטעריקאכנס.ות

ואפרים יהייה ביו השיים יכש.פרמ הנביאיםוהתננדות

באטצע הרוחנית המהפנה א.סעיף נאם כין הסתירה רחכעם'.מי

טלכים, בסמי עליו 'טכתוב למהאביה לאסא ויהוא חנני בית בקההתנגדות חדרך, מארץ הראשון וכרי'ויהושפמי

הנביא.ם בין הדעות חלוקי הויטע,ספר נבואת בפירו,ט ויהורם יהושפטלבין האלק.ם איש ושמעי' ה.טלוניאהיה והתנגדוה ואפרים יהורה ביןהשלום טלך נגד המורד גם לו,הנביאים במלכותי מורד דין לו ישאפרים בעמך לנשיא אב מקלל ביןההבדל מעיטה עושים כשאיגם תאורלא דטי יהוא בית על שקוד כיעמם,

בשלום ברית נוכר לא מרועיורעאלי לדוד, יהי' אחד שבט ואפרים,יהודה

בקושמא ייטראל סנהז. שלהשפלות רעכט, המימטורין וכות עלשמחלו

בע?מ~ש דברים ברית כ.כ~רלץ בשעבוד נ;למא, רנרים קנין א.סעיף

אטרינן לא ובריתהנפש וויערניק החכם בקורת , הוא בעלמאדבר.מ להספר, מאפא ברבר טסמרי א' חלקעל

בובליק ההכם בקורת חחתים,ארץ בין טחלק לא הלז החכם אשרג"י

גיאנראפים לביאורים פלפולייםדרושים טן פראנסיארדנא, בתמ;כ,והיטפוריים הנדול הנהר וער הזה והלבמןהטרבר הנדול הים ועד החתים ארץ כל פרתנהר

מבא

הפרקשתבן א"י, בדרום לבנק נחל השמש,מבא עם אסא ברית בעלמא, דבריםברית בריתי טרש.ע בריח, מזלולי הדד,בן

חכטים, בדביי הטזלזל כרית,מפר הטזלזל מיתה, חייב ד"ה עלהעובר ראשוני הארמ.ם העולם, מן נעקיבנם"י וזלזול פובה הכרת א. ב-תימזלזלי לאסאי הרואה חננ. רבר.הבריתי המהפכתי לבית אוחו נתןומרוע אהיימי עסים עם בסלחטה בריתכרטעת אלה ב, והושע סול עס מנחםברית בססר נזכר לא ומדוע שלמנאסר,עם

בי.ת, לשון אצלםמלכים יהוייע בריתי כא.פרס

יהוידע, של בייתות שלש : אמעיף בברית הטיוחדההשבועה

גירות עתליה, ה.תה מי בתיהוירע, לא אשר באמעריקא הגריםא.ובל, העדות השבת, את לשמורטתחילים על הנור עם ל.ואש שמואשר הטשחו, ואחר שקודם הבריתראשו,

הסענפירים עתליה, בים. ביהם'קעבודת ח~ץ להתגייר הבא גויבאטעריקעי אותו. טקבלק א.1 אחדטלדבר

לא.ש, הסמוך טופלא : בסעיף מצות הילדים, על צכורחרכ.

טדיר ושבועות, נד-ם לעניןחגוך נבלותי אוכל קטן בנזירי בנו אתאדם

שנים, שבע בן ליואשהשבועה כח העסי טכל גבוה ומעלהטשכמו הטשחה, בשמן שנמשח קפןהמשיחה,

עם היתה אשי הביית כב.פרמ א?הי לה' לכרות יהודה מלךחזקיהו

ישראל

עתה תוי התקדשו עתה : אכ(עעש וגו' ברית לכרות לבביעם

שנשבעים מנק לעס, האלקים ההכקעל בצבור, דחויה טומאה המצות, אתלקט

המשחקים ויהודה, ישראלהתאחדות במלכים לא נזכר לא מדועוהמלעיגים,

שעשה הברית ענין ב.שע.'ולא לעם, האלקים ההכ.ן עלחזקיהו, בישראל השנוי נכלטו, והלויםוהכהנים תורה, להגריל חזקי' מ.מ.ויהורה נרות תפלת בקטן, נתלה נדולדבר

'בהסענטיערם.

אמון בן יא,ציהי בייתי ככג.פרכ,( העמוד על ה'בבית

חזקי' הועיל לא מדוע : אסע'ף שאמרתי דברים דורו, לבנירק

על לאומרם רשאי א"א בכתבלך גרם זה במאטר העם פעות כו',מה טעם ראשון, בבית התהפוכותלכל אטתה, עקרי שני לחוק והאיסור התיר הטוחות שנתקפנו מפנילא טפני רק תווצבע"פ כתיבתובי

הלכות כותבי הלבבות,שנתרחבו שאני, חדתא טילתא תורה,כשורפי יחיד וכי דאגדתא, טפרי כתיבתאיסור ידיעת בצבור, ע"פ ד"ת לקראיכול בימ* ופהרה בפוטאה ותינוקתתינוק כוי, בביהמ"ד חרב נעץ חזקי'חזקיי, בפומאה נזהרים היו הבעל עובדיגם

ודרישת בתף'כ מנשה לטודוטהרה, בעת גם אטק, בן יאשיהו שלה'

פחדו הבקלים את ישראלעבדו הספר לפרוכת, טבית אללהכנם חלקיהו נכנס איך ה', בביתהנמצא

הברית

הפרקיטחכן יקינ ליר, אשי 'העטודי ע4.'רנרית עומר, שהוא החזן יקום, בןשטעק הנבואו בכרית, העם. מ4.ויעמר חיברתם וצטעו ל ה'(רמיה,לחולדה הברית ובר. ע4 אפן לענותההובויעשו

יוש~ אלקים, 'נב,ת יהויטלם יונדנ נני עם אייקפרכדכו4..בדית

רכבבן ביהיהרכבש, הבייתעם (א:סעיף

וו"צות נביא, דברי עיהטוותר והנטשל רכב בן יונרפ יין,.הנואתלהם בהמדות להגכיאים נררשת הנבואהבה,

הטקופעים הרבהם נרהשת,שחתורה חלוטי אתו פאשר בזה וההבדלבנבואה וקנביארם, לשאר משה נבואת בקההבדל מבני לפ תושבע'פ רוב. ' ורורו,יהרק'ם טע,טה כהן, שאיננ. אני -ודשהרכבימן שהק-ב טים שותי סבניבאחר

. - וצבועה. אלא. לכןאין קרב"

חפומרים ציקיהי,. בייתיסנרמ-וצזה: בעם) פלסופיות שאלות ' איסעיף

חז"4 הבמת טנשה, .תשובת רבני כמצב צדקיחו מצבבהיספורי' עבדים, שלוח על הבריתאמעריקא, את שמעו ברית, לעבור בריתכריתות יחום ירושלם, יושבי כל הברית,רברי

וצרקיהו, נבוכדנצר בין הקפמםהדברים לאחר ורק נביאים לכמה אחתנבואה יאכלו אבות לאומרה, רשותניתן תקהינה, בנים ושניבוסר

העקתם חצימית יביי כו.פוחס אסתר מאמר אסתוי תענית : אסעןש

לאי וזעקתם הצומות רבריאק החמישי. בחדש האבכה מלבוי חגהנודה

במקדא,ביחר ויחיי רנףם ירושלם, אשכחךאם

אפ-

שבדאש מקלהחתמם.

. . הפורים ימי דברי כז. .פרס

לקיס ריאשון, הפיים א;סעיף אשר את היהורים וקבלעליהם,

לגזירת ברית בין ההברל לעשות,החלו עליהם;, דטתוספין רירי כל עלהצבור מודעה מכאן לקיים תוקף כלאת שקבלו מה קימו לאורייתא,רבה הצום ימים, ופלשה אסתר צופכבר, הויה שם אין מרוע אני, גםצטתני אחשורוש, בימי קבלוה הדרבמנ'לה, שרואח מנין להתחדש העת'דותטצות את משה ' כשישמע לטוטה,הק%'ה עם ישפ המאמר,, נל כו,ךישראל

ונו'.אחר .התלוצים.'ופתנגרי פנש : אסעיף יחיאי בז שכניח ביי" 3ח.פרבה

יעשה, וכתורה 'היומיהחלוצ'ם ואלה שנא' דפקר %ד,' שהפקרמנק

שרינו נא יעמדו וכו', וגו'הנחלות נשאו אלה כל וט" הקהללכל

) וגו' נשים סהם ויש נכריות, נשים

הקאפיטאי נגי התיינה כנט.פרכץ יד שטיטת עלוהברית,.

והקאמתי, העבודה, הרכושי אסעיף את וינער היהורים,אחיהם ומשפפ. צדקחצנו,

אטנה ברית ליפרמ

אס ר'ה ערך גודל סנת : אסעיף ממנו, הרבה נדבך לאשבתורה

שנות לחמשים פעם תרועה,זכרוןהיובל

הפרקיםתכן יעשר, וטי יעני מ. בר'מ הדק יוםהיובל, התשליך טנהג ירום. ומי י'9פלמי שער ברהוב העם לאסימת זכרוןהוא הטנהג לכם, וחציו לה, חציוהטים, היומי הצות עד ר"ה בתפלתלהאר'ך הושבתי בסוכות כי דורותיכם ידעולטען לא כי על דרשתם ישראל, בניאת יציא נון, בן יהושע מימות כןעשו אמנה ברית בין ההבדל ובפולו,דע"ז

הטרדכי .שטת לפי הקודטות,לבריתות

ידי על נתבטלו שידוכק בעניןז"ל

והדר הקודמות הבריתות כלהנלות אמנה, כורתים אמנהי בבריתקבלוה בעברית באלף הי חלופי אמנה,שטר

.וביגית,ובפרס'ה

אטנה בביית המרטים : ב3(ע'ף חדשות, ותקנות תקנם,וטדוע

בשאר גם הוא תתחתן דלא, לאואם

הראיה עמטים, בז' רק אוהאוטותי לאמור ז"ל הרמב'ם שמביאלסתור

לא העמימי בשאר חתקמדאורייתא לא בתך המסירים, כל לרבוהיסור את ובלבל מנחרב בא וגו,, לבנותתן

יעשנה אשר לאיש ה' יכרתהאומות, אימור על בנדיו את עזרא קריעתוגו', בשבת טמכר ואיסור טקח איסורזה,

שבת חלול הגורמים עיקריויו"ט, משא שטימת על הבריתנאטעריקאי

עליה, יושביה כל באין השמיטהידי ארם כל חייב הדרכון, השקל,שלישית השקל שלישית עכ"ם צדקהליתן שלש שקלו לשקול אדם צריךבשנה, "רבן עצים יךבן כו' בשנהמעמים עצים רבי לדברי רבא אטרעצים, דעת עצימי מעונק כו', קטיצהפעונין עולת שמביאים זאל והרטב'םרש"י ותשעה עתים יהתשעה העצים, עםנדבה

בגורלות בתענית הנזכריםטשפחות קרבן על הפלנו והגורלותהעצים,

לבית אלקינו לבית להביאהעצים-וגו' בני בשנה, שנה מזומנים, לעתיםאבותינו סלמאי, בני קציעות, קוצעי ובנ. עליגונבי

ז"ל רשו"י דברי עץ, פרי כלבכורי ובהטתנו בנינו בכורות אתהתמוהים, הפקפוק והטעשר, והתרוטהוהחלה הטעשר הבאת המקדש, קדושת עלאז ללוים. והקנס האוצה ביתאל

ס

מבוא ולא המרמהלא יצא כבר כי לאלה, צריכים לא הלז מספרי האלה החלקים שניכי מטרתו את וגם מהותו את כבר יודע בפפרותינו המתענין שכל עד כזהיספר הראוי הרושם את כבר ועשה בעולם זה מספרי הראשון החלק שלמוניטון הפרק. עי העומדיםלענינים

זה ספרי כי הוא, בסירי, להמתענינים פה לאמר לי שיש מהאמנם היסטורי ספר ברובו ג,כ הוא הבריתות בענין והגדה בהלכה מיסודותיולבד

מאמרים ועוד נויארק, מערבי ובילמוט לונץ בירושים הנדפס בארץשכמוון וכמאמרי תרס"ח( )ירושלים הביבלית הכרונולוגי עי מקדם ימיםכספרי לא אם זה ספרי גם כן הבביבלית, הגיאגראפיע על בכתובים אתיאשר שהוא אם הביבייות, הבריתות של היסטורי ממנו גדול בחלק הואבכלו בעצמו הענין בי הנזכרים, הספרים שני מן יותר הרבה ובהגדה בהלכהמתובל חומר בו שיש )אם דרוש ספרי באמעריקא שנקרא ממין איננו אך בההעם ורגשי הברית מושג בדבר ולהגדה והובותיו, הבריתות כה בדבר להלכהדרוש הפסוקים פשמי בפירושי ומתן למשא הניתן ענין שהוא מפני לדרוש(רב

וכדומה התורה, על ז"ל והרמב"ן רש"י בפירושי להתוכח שיש כמו חז"ל,ודעות הגיון. יסודי על הבנוים המפרשיםמן

הקודמים בספרי לא וגם זה בספרי אשר היסטורי בעניני לאובכלל כספור ומסופרת מוחלטת ההיסטורי את הקוראים לפני הנותניםהימים דברי פופרי מנהג בהם נהגתי לא היסטורי. עומק עיקרם אשרהנזכרים ממרה כותבים אשר הסטורי בספרי מטרתם מאז העמים כסופרי היוםישראל כסופרי כי בישראל. ההיסטורי סופרי גם נהגו וכמנהגם בעמיםהימים דברי סופרי נהגו כן אשר כתובות מזכרונות או איש מפי איש וידועמקובל

סגנון כל ולדעתי הממוריים, ספורים לא היסמוריות חקירות הם כיאלה בספרי ממרתי זאת ולא ליגיעה ולא לקריאה להעם ספר ר'לפופילערית, פופילערי, לא התנ"כ ישראל, תורת של האמתי המיפוס איננופופילערי פופילערירק קריאח לא למוד צריכים לכלם אשר הווו חד ואורייתאוישראל וקוב"ה בתורה, *יגעים" להיות ישראל ותורת ישראל עם של המיפוסוזהו נתנו, ליגיעה כלם כי המה, פופילערים לא הסה גם העם בשבילשנוצרו ההגדה ספרי ואפילו המה, פופילערים -א והתלמודים הברייתא המשנהספרי

ולכם

*מתחכמימ מלוטדים, חצי ובוראת לממחיות הגורמת ממנה רחוקולבם דעה. בהםשאין

לשון גם בטובו לי נתן אבל וברור בהיר בסגנון ה' שברכני אםולזאת שמעה כמו וררישהן:יהא זחקירה ~ביד" ונדר4 הדברים שיבואו"5מודים"

כ' פרק ח'ג )עיין פלפולי או דרושי ספר הא זה שספרי 5חשוב אחדחכם .בירהש אוא מתוב5 רק אפעזי היסמורי ספר באמת א'.בהערה(,יוהואסעיף ;:' . איא שלנו חעקרית ההיסטהי וכל לתב5יה בעצמו.דרוש הערן %והלכה

ב ' ( *חליבהיםםורית"עש חרבם על עשד נני .ורק ,עולי?כידים"וםפרוההםהיסטורי

ןגודל לפי עולם חיי חורגיהם את להחיות צועמים אחיהם דמיוקול חר41*ק~

.'- י

ק%::תורואז יעקב קול תיא."הקוף וחהיםמוי.שלנו עולם, י4ראון באטתוהוא -.:' ' יזי'המה'ורהוי *ימודי" עמנר בתי; בונינו חנ5 אושיה ה" יראת לעת'חכטה

. ', לכע:נרמירתו הוא':יפת" לכבודו . אלק"נוישבראנו ביוך נמלדמתוכינה'עולם " (,ן ממין- ידומ.אכ-ד ולא כפוה חמהה למען' כבודה אהמתה.יהאת בלפ"וישים

: קדמות(. מדבר טאפר תרם'ג( "ההמ5ם וקנים עמדתספרי

אפרמ

כמצרימהברית במרהוהמצות---- אמעיף

להמ ידי את נשאתי הבריה, ,הפות במצריכ!הברית בטצרים, אהרן ננואת וגו', אביך ןבית נגליתיהנגיה הנניאים מתנבא, ילר הנניא, ,.ד'עתהננואה עי:י, שקוצי אי'ש אליהכ! וא,טר משה,שק,רם דנרי על והמ,,תר כבואת, הכונש ,ג,',השליכו לעורר נבואה עדין, עונשין גר הנביא כשאיןהנניא ז"ל הרמנ"ט לרברי הטקור ישן, ברית קי,כ!על

להעם לצו,ת שלח, לא משה שק,רכ!שהנניאימ אלקיך, ה' צ,ך כאשר רא,רייתא. הסגרא ללטדט,רק ,הצלתי, והיצאתי, ה' אני ישראל לנני אמורלכן

משה אל שטע, ,לא ,גו'. וירעתט ,לקחתי,,גאלר,י, פרשת ער צי,נ( מה על קשה, ומענ,דה רוהמקוצר ביוט ,העברות, האליל,ת גמרה, דיניט ע:דיכ!,שלוח הטשפטים ואלה טצריכ(. מארץ א,תםה,ציאי כומו תעשה. בעיני, ,ה.שר לפניהם. תשיטאשר הצווי נרירה, כריתת נעת ושתיה האכילה אליה,,של

,ענריו. לנניו הטילה עללאברהב( לא תורה מדברי וזה הנרית, הפרת נם אך במצרים היה כרית רקלא כישראל בחרי ניום אלקים ה' אמר כה דכתיב למדנו יהזקאל מדברי אבלידענו להם" ידי "ואשא טצרים, בארין להם ואודע יעקכ" בית לזרע ידי,ואשא

מארץ להוציאם להם" ידי את "נשאתי ההוא ביום אלקיכם, ה'לאטכיאני ואסר הארצות, לכל היא צבי ודבש חלב זבת להם תרתי אשר ארין אלמצרים אלקיכם ה' אני תטמאו אל מצרים ובגלולי השליכו עיניו שקוצי אישאליהם ואת השליכו לא עיניהם שקוצי את איש אלי לשמוע אבו ולא ביוימרו ארץ בתוך בהם אפי לכלות עליהם חמתי לשפוך ואמר עזבו, לא מצריםגלולי אשר בתוכם המה אשר הגוים לעיני תיחל לבל שמי למען ואעשמצרימי ואביאם מצרים טארין ואוציאם סצרים, מארץ להוציאם לעיניהם להםנודעתי

אל

אסעיף במצריםהברית אפרק2

ושבועה ברית אלא ב,ה יד נשיאת ואין ה-י(, כ, ייח,קאל ונו' המדבראל במימרי, להון "וקיימיח~'כתרנומו התנכא אהרן כי פירש ז"ל ורש"י יד;נו לא בסצרים ,ה היה מתיאך

הננלה לעלי שנאמר וזהו בסנה, סשה על הקב"ה שננלה קודם זו נבואהלהם איש דברי על ז"ל וכונתו עמ'ל, וגי' בסצרים בהיותם אביך בית אלננליו,י פרעה לבית נמצרים בהיותם אביך בית אל ננליתי הננלה עלי אלאלקים הטחלטת" "הי רק התימא" "הי הנניה של ההי אין אשר ב"ז( ב' א'~שמואל

נ:נע כי הראית הזה, הסלע המן ירשת, ונם הרצהת שנה, מאה הלבןכטו היא עלי של אביו בית על והנבואה שם, ז"ל והרלב"נ הרד"ק כם"שאחאנ, וכפי( ונו', לבהן לי ישראל שבטי טכל אותו ובהר שנא' כטו אהרןעל

רע("י היא וסה במצרים, אהרן שנתנבא מכאן אביך לבית נגליתי הנגלה שםז"ל

והוא השליכו, עיניו שקוצי איש אליהם ואומר ביחזקאל שנאמר היאהנבואה כן אינו לילך משה מ;ככ שהיח אתה סבור אמרו רבנן רבה המדרשטדברי אחי אהרן היה עמדתי שלא עד אומר משה שהיה לאהרן, כמכבדאלא

שאהרן וסנין בסצרים, להם ואודע יחזקאל שכתב הוא שנה, פ' להםמתנבא ונו' ננליר~י הננלח ויאמר עלי אל אלקים איש ויבא אומר הוא שכן מנבאהיה

שסוה כתנחומה אבל בפי, כף פה שנתחלף חושב והייתי ט"ז( סי' מ~שמות לפי אשר שנרו', "שמונים מפורש בו ונתוב הלז המדרש מ'כ נמצא כ"דסי' ושמונים שלש בן הלא כי לערך, שנים שלש כן בהיותו להתנבאות אהרן התחילזה ככלל שהיא הנבואה, במושנ פלא זה אין אכל פר;ה, לפני בעמדו היןשנה י"ב )ב"כ לתנוקות שנתנה אמרו הנבואה שנתבמלה בעת ונם טבעירע'איננוז אליעזר ר' ואמר הנביא, ידי;ת ;ם ;נין לה אין הנבואה התנלויז כיע"ב(, היו מה יודעים היו לא מתנבאים שהיו הנביאים כל זימרא בר יוסי ר'ביטם

בטפר ז"ל והרלב"נ ד'( צ', תהלים ומדרש :ו' ויש;י' משה אלאמתנבאים קבלה איוה בודאי להם והיה ,צהתנכא, בן מילד מספר ה'מלחמות הקודש( רות ;ליו שרתה שנים שלש בן עוד בהיותו אהרן כי דרש אואגדית הבירה בעל עליו ונתנלה בוראו את אברהם הכיר שנים שלש בן שאמרוע"ד הבירה, בעל חוא אני לוואמר

וותל ישני בל"ם במו"נ ז"ל הרמב"ם שכתב מה עם מתאים לא זהאך

למרע"ה שקדם סי שכל הוא בקבלה ובא הנביאים כספרי שכתוב מהלפי כלל מהם אתד אמר לא וחנוך ומתוש"ח ונח ועבר ושם כאבות הנביאיםמן אתכם וצוה וכך, כך לכם שאומר וצוני אליבם שלחני שהשם אדם מבנילכת

הנדה נו באה ולא התורה כתובי בו העידו שלא דבר וזה וכך כךלעשות שהרבה ומי שבארנו כמו מהשם הנבואה אליהם באה היתה אבלאמהית, וההישרה הלמוד ע"צ וקראם אנשים קבץ ע"ה כאברהם ההוא השפעעליו להם ומבאר אדם בני מלמד אברהם שהיה כטו השינו שככר האמתאל

כו' ש,ולתו מה כל ברא ושהוא לבד אחד אלוה לעולם שיש עיוניםבמופתים אליהם שאמר לא להם, והטיב נאים בספורים וימשכם זה על האדם נניוירניל כי בו הונורה לשון תראה הלא כו' והזהירני וצוני אליכם שלחני שהשםכלל

ויעקב יצחק וכן עשה, לבד המצוה צד שעל התבאר כבר הנה 1נ1',ירעתיוולוי

3 אסעיף במצריםהברית א*רק

החכמים תמצא וכן האדם, בני קוראים היו הדרך זאת על ו;מרם וקהתולוי של דינו בית ועבר שם של דינו כבית הנביאים מן שקדמוהו במיאוסרים על אדם בני ולמדו נביאים היו ע"ה כלם מתושלה, של מדרשומתושלח פלוני, אל דבר אלי ה' ויאמר שיאפרו לא ומיישיים, ומלמדים דורשיםתכונת

והבאתי לראיטו; בס"נ נ"ב כתב וכן ;:"ל, מרע"ה קודם ה;נין היהכן 21 צד א' סעיף ב' א' לשאלה בתשו' ח"א בקדש מלכי כס2רי ז"לסדכריו

אם שנים שלש נן לילד שייך לא ומברה עיו; בדרך אדם בני והיישרעיי"ש,

לנני ה' מאת שליחות כבר תחשב כזח מבעי אי דבר כי רוה"ק, עליוששרתה שזה כמ"ש לומר אנו ומוכרחים נשתלחו לא סשה שקודם והנביאיםאדם,

דרש או אנדית קבלה רק זה להם היה שלש בן בהיותו אהרן על רוה'קששיתה

טצרים וננלולי ישליבו עיניהם ששקוצי אדם בני לישר אבל אחר,ממקום ומברה, עיון דרך ;ל להם ולמד נדול כבר נהיותו אח": למד זח יממאובל

הרמכ,'ם שמת עם מתאים איננו ביחזקאל ה:ועוב לשון ב:לל אמנםב,

לשון ואין וני', ז;שליכו עיניו שקוצי איש אליהם" ואומר נאטר,, שבפירושז"ל

שכתב ז"ל הרמב"ם כדברי לא הנביא שליחות ע"י רק שייך אליהם",יאומר

ז"ל הרמם'ם למד ספק ובלי אדם, לבני שולחו לא משה שקודםשהנביאים

את ומפרש את"ב א'"ה נבאר כא'טר זה מדרש על ההולק אוור טמדרשדעתו

לישראל שולח שאהרן הלז המדרש דעת אסנם אחר, באופן אלו יחזקאלדברי להיות יוכל ולפי'ז ונו' השלי:ו עיניו שק~צי איש להם לאמר משה קודםעור

שנים, שלש בן עדין אהרן שהיה בעת וה שהי'שד;תם

נביא הוא אם אפילו שנים שלש בן ילד נבואת על אם ידעתי לאאך ואומר יאמר ה:תוב איטר הנביא, לדברי שמוע בלתי על בעונש הייביםאמת

לענוש שייך לא כי מצרים, ארין בתיך בהם אפי לכלור2 עליהם חמתילשפוך על כשעובר חייב איננו ;צמו שהנביא במקום הנביא דביי ;ללעובר

עונשין, בר ואיננו קטן שהוא אחרי נבואתו שבובש או עצמודברי

נבואתו ה:ובש ע"א פ"ט דסנהדרין במשנה למדו אהד מפסיקשהלא

רש"י( הנביא, שאמר למח חשש שלא )המפקירם הנביא דברי עלוהטוותר

אשר האיש והיה שנא' שמים, בידי מיתתן עצמו דברי על שעברונביא

י"מ(, י"ח ,דברים מעמו אדרוש אנכי בשמי ידבר אשר דביי אל ישמ;לא

לא ביה קרי ייטמע לא אשר והאיש דכתינ שם רב אמר יהודה רבוכרברי לא על נענש לא ואם מעמו, אדרוש אנכי ו:תיב ישסע לא ביה וקרינ,טקיע

לדעת ואפילו ישמע, לא על אחיים י;נשו איך עצמו של י'טמע לא ו;לישסיע אהד מפסוק פנים כל ;ל ושסע,אבל לא נו קרי גם פה שהוסיף ז"ל הב"חהנהות

משלש יותר כבר הוא הנביא אם שאפילו נראה ולענ"ד השלשה, כ4נלסדו לנבואת שמיעה ומצות ננואתו כובש של באיסור נצמוה שכבר שנהעשרה

עוברים אם עשרים, בן היותו מרם שמים בידי נ;נש שלא אהיי אמנםעצמו, בני נתחייבו לא כן על ואשר לשם;' שמצווים אם נענשים אינם דבריועל

נאמר אם ולפאז שנה, עשרים בן שהיה מרם אהרן דברי על ב;ברםישראל

ראוי אהרן שניבא השנים סספר על אחרת קבלה או דרשה להם הי'שלא בכתיבה החלוף קל מ'כ היא אשר שנים פ' במקום שנים סמך בסדרש פהלגרוס

ובתנהוטה

.,,,,,,.,,,, ,. ,( ., ( ,.( 1,[

ך- -

ייך~ם ז, , .)ך,.,., ,ן,.,,,,. ",., ן.,-ן],,,,י,),,.)ל-,])ך,ן.,,,י,,1.1י,',י, 1, "ל,,ן .,,,,,,, ,,, , , , י )) ,1 ,.,) ],) ) , ,,,, , ,,.)' אסעיף בטצריםהברית אפרק*

עליהם היח ובאטה שמונים העתיקו והטופרים החלוף נפל נאכובתנחומה ששים,לכתוב

ז"ל הרמב"ם לשיטת הרבה תתננד 'טלא ונם הכתובה הנירמאולישב לצוות אדם לבני שולחו לא משה שקודם שהנביאים אמת דהן לומראפשר שהוא נביא דברי על כשעוברים נענשים שלא אטת ונם הדש, צווילהם עשרה משלש פחות שהוא לנביא כלל לשמוע מחויבים ולא שנה, מעשריםפחות ה' שלח הפרו אשר ישן ברית על להזכיר אבל חדש, צווי על וה כל אךשנה, ואפילו בו. אוהם סחייב אותם שיזביר מי וכל רבינו, משה קודם גם נביאיוביד על חל אשר אבות ברית עשי נתחייבו רק אתם ממש היה לא הבריתאם

טרם לנולדים לענוש שאין אחרי אבל ראשון, בחלק בארנו כאשרהנולדים אשר ולמוד והישרה הודעה רק צווי לא היה כזאת ונבואה זאת, חובתםירעו מילה ובברית אלקים עם אבות בברית באמת היה וזח חוכתם, את להםלומד גלולי אחרי בהלכם ישראל ובני ו'" ובפרק נ' בפרק בה"א נתבארכאשר נס עברו אחרים מדרשים דעת ולפי הזה, הקד:ון הברית דבר את עכרוטצרים בתורה מאמו בטצרים ישראל כשהיו רבה בבמדבר כדאי' הטילה בריתעל

ידי ואשא בישראל בו,רי כיום אלקים ה' אמר כה מוכיהם יחזקאל שכןובמילה ולא בי וימרו אחריו בטוף כתוכ מה בטצרים, להם ואודע יעקב ביתלזרע לא שמילה ואם נף'ו( פ' )כהעלותך עליהם חטתי לשפוך ואמר לי לשמעאבו בשסות כדאי' אחרות מדרשות זאת למדו אבל כלל ביחזקאל נזכרתלא המילה במלו כלם אלא במצרים למול ישראל בקשו לא אמרו רבותינורבה

חסידיך, לאיש ואוריך תומיך אטר וללוי שנא' לוי של סשבטו חוץבמצרים היה זה ועל עיי"ש, ה'( י"ט בא, נש"ר ינצורו ובריתך אמרתיך שמרו כילמה קבלו לוי ובני אהרן, ע"י להם ושלח הזאת הברית את לחדש הקבעהחפץ בו המרו השבטים שאר אבל ינצורו, ובריתך אמרתיך שמרו כי כנא'אותו הקב"ה אטר ע"כ עזנו לא מצרים גלולי ואת השליכו לא עיניו שקוצי אתאיש והוציאם הגוים ל;יני תיחל לכל שטו למען עשה רק עליהם חמתולשפוך ונו המדבר אל והביאם מצריםמארץ

נשלחו לא טשה שקורם שהנכיאים ו"ל הרמבו'ם. דברי עיקר אמנםנ( סטכתא במכילהא חרש בן מתיא ר' לרברי לדעתי הוא אדם" לבנילצוות. די לשחיטתו פטה( ישל לקיחתו )הקכ"ה( הקדים מה פפני ה', פרשהדפסחא

,

- דודים עת עהך והנה ואראך עליך ואעבור אומר חרש בן מתיא ר' היהימים הי' ולא בניו, את שינאל לאברהם הקב"ה שנשבע שבועתו הגיע מ"ז()יחזקאל . ערום ואת צמח ושערך נכונו שדים שנא' שיגאלו כדי בהם שיעסקו מצותבידם

) מילה ודם פסח דם מצות שני הקב"ה להם נתן המצות, מכל ערוםועריהן וגו' בדטיך מתבוממת ואראך עליך ואעבור שנא' שיגאלו כדי בםשיתעסקו;' הכתוב הקדים לכך בו, מים אין טבור אמירך שלחתי בריתך בדם את נםואוטר ן,' מעשה ע"י אלא שכר נוטלין שאין ימים ד' לשחיטתו פסה שללקיחתו ו'. י"ב בא ברש"י מסנו קצת ומובאעכ"ל

להם היה שלא שאמר כלל מובנים לא מתיא ר' דברי לכאוראאשר'', ומצות טילה ומצות נח בני מצות שבע כל להס היו הלא בהם, לחתעסקטצות

6 א סעיף . , במצרימהנרית א_פרק

שלא הוא מתיא ר' כונת אטנם ע"ב, ק' חולין יהודה רי לדעת הנשה1יד הטברה מצד רק נתחייבו נח בני שבסצות המה, שנצטוו סצות בידםמיה

א' בתשובה ה"א בקדש במלכי זה בארתי כאזר הצווי מצד לאוההישרה מה שומע כאשר נקרא מציה ששומע מצוח, שומעי בכלל זה ואין 21צר

הצווי, שיעשו המעשה על שכי יטלו אשר בדברים נצטיו כן עלשנצטוה, בסכרה להסחויב השם'ןה כי יגאלו מצותיו לעשות ה' לדברי שטעםונזכות דבר דוקא הוא למצותיו והאזנת אבל תעשה, נעיניו והזשר בכללהיא צווי ש'יהבא

שנים כמה לפני שעוד שהבאת* המדרש על חולק חרש בן מתיא ר'ולפ"ז שום טשה לפני ה,ה לא לדעוגו כי המילה, ברית ועל ע"ז על אותם אהרן צוהקודם ,רעו ובין בינו .הי' והברית זרעו על אברהם שנצטוה אם המילה על כיצווי, שחל התורה דרכי לפי ::צלנו הוא הזה ההיוב אך הנולדים, על חל בריתוכל

הברית היוב הי' צווי שבא וטרם תורה שנתנה טרם אבל הנולדים, עלהברית הם אשר והמצות תעשה, בעיניו הישר מצד הסברח מצד רק ג"כ הנולדיםעל הסברא כי סדאורייתא בהם שהייבים אם צווים נקראים לא הסברה מצדרק

לסצותיו והאזנת ב,כוון לבא צייקה הנאולה אבל שם, בארת* כאשרדאורייתא אם רי'ל אלק*ך, ה' צוך כאשר ש:ליות מצות בבמה נאמר זה ספניאשר

עושים כאשר יותר ימצלי אגוני אבל נצטיה לא לו אפילו הכברה מצדשמחויב שכאשר המילה על נם לשני בל'מ ,"ל חרמב"ם כתכ ובפירוש ה', צווימפני דרך על זה על קרא: ו"א אותם סו וענדיו ובניו ה,.א לטול אברהםציח

ששולח טים חדשה מצוה שומ כלל צוה לא אהרן וגם הנבואח,קריאת לצוות.משה

משה קודם ניבא שאהרן זה על חר,מ בן מת'א ר' יחלוק לא אםואפי' אביך בית אל ננליוגי הננלה הכה; לעלי הפסוק דרש מפני מצריםבארץ שקידם הנכיאים כל כמו היישרה דרך על רק ג"ב זה היה במצריםבהיותם אני לאסר להם ידי את ואשא יחזקאל דברי זה לפי לנו יקשה וא"במשה, זה כל הי' מתי ונו', חמתי לשפוך ואומר וגו' 'טסוע אבו ולא וגף אלקיכםה' שנזכי מה הוא וח2רתה הזאת שהברית הרש נן מתיא ר' דעת כרחךועל ונאלתי והצלתי והוצאתי ה' אני ישראל לבני אמור לכן וארא פרשתבריש בשמות כדאי' ושבועה בביית היה ג": וזה ונו' ה' אני כי וידעתםולקחתי עלי לנית נשבעתי לכן שנאן שבועה אלא לכן אין ישראל לבני אמור לכןרבה- )ם"ר גאולתן יע:ב הדין מדת שמא סשח יירא שלא שינאלם הקכ"הנשב.7 ומעבודה רוח מקצר משה אל שמעו ולא שנא' טה הי" וההמרה ד'(, ו'וארא משה אל שמע1 ולא שם במכילתא כתירא בן יהורא ר' מפורש אמר ונןקשה, שמח ואינו טובה מתבשר שהוא אדם לך יש וכי קשה ומענודה רוחטסוצר

עיניו שקוצי איש אליהם ואמר שנאמר מע"; לפרוש בעיניהם קשה היה אלא כו' .,,' הנה אלי, שמע אבו ולא בי וימרו ואומר תטמאו אל מצרים ונגלוליהשליכו

וארא, בפרשת שנא' מה על הוא בהברית יחזקאל שדברי דעתם מפורשין ],.; ואסרה ן, חטאם על מכסה שחתורה מה רכ הסנה, סראה קידם שנה ששים או,טסוגים,ן עי היתה לק;קאל שנבואת ט", גן שמות רבה המדרש דברי עלודעלקים;]

,('.11

אמעיף בטצךיםהברית אפרק6

לפרוש שלא המרה שהיתה מגלה יחזקאל קשה, ומעבודה רוח מקוצר שזהואסרה את ליקר המשועבדים טבע כי אמת הדברים שני כי לתורה פת*רה זח ואיןמע"ז, היום גם אנו רואים כאשר קשה, ומענודה רות מקוצר בא שזה המשעבדיםמעשה כנסיותיהם בבתי דורשים הריפורמים מרבני הרבה כאשר אלוהיהם, את וגםהגוים ונמוסי מנהכי את מיקרים כטב;ם אשר העבדות שמפני הטהבוללים היהודיםאצל ה;בדות טבע מחמת רוח מקוצר בא שזה וכדומה, האיש אותו של שבחועל

אהרן ואל סשה אל הי וידבר הה"ד שם במכילתא שאי' וזה כנפשם,שנטוע שמואל ר' אמר ה"ה פ"נ ר"ח ובירושלמי מע"ז, לפרוש צום ישראל בני אלויצום לא הילא דא"ר כחי ואתיא עבדים, שלוח פרשת על צום מה על יצחקבר'

ה' אמר כה דכתיב הוא הדא עבדים, שלוח פרשת על אלא ישראלנענשו מצרים פארין אותם הוציאי ביום אבותיבם את כרית :רתי אנכי ישראלאלקי אשר ה;ברי אחיך את איש תשלהו שנים שכע מקין לאמי עבדיםמבית מובנים לא הירושלמ* דברי לכאורה אשר י"ד(, י"נ ל"ד נירמיה ונו' לךימכר לדעת הופקדו במרה ודינים המשפטים בואלה הוא עבדים שלוח פרשתהלא שהיה שזה הירושלמי כוונת אמנם בסצרים, לא ע"ב( נ"ו )סנהדריןחז"ל טבע ולעקור בה השתקעו אשר העבדות מטנע הי' טע"ז לפרוש להםקשה

היהודי, באחיהו איש הם גם ישת;בדו שלא להזחירם צריכים היוהעכדות על ברית היתה לא במרה כי כרית נאטר לא ה;בדות דיני שבפרטיואחרי שהיא ישראל לבני אמור ב,,לכן" בכלל, היח הזח שהברית הילא ר' דעתכן

הפרטים חידיעם כמרה ואח"כ ושבועה בברית בכלל העכדות על ויצוםשבועה היתה נחמי' ר' בשם תני בירושלמי, שם מביא ע"ז רחיק מעט דרש שוהואם

במקום ועשירים במקומם עניים תורה דברי לחמה תביא פמרחק מוחרכאניות כמרה משפטים ובפרשת כלל, עבדים שלוח בטק'מם נזבר לא שפה לוסראהר, ביום ענדים בשלוח ברית שחיה אח4 במקום אמר וירמי' ברית, שום נטצאלא

פה שנזכר במה היא הזאת הברית :רחך ועל מוף, ים קייעת אחרי רקמצרים טארץ הוציאם ביום היתה לא שמרה במרה לא זח אשר מצרים מאריןהיציאם והוא שבועה פה שהיתה טרמז יחזקאל גם ואשר שבועה, שחוא "לכן"בלשון רק באמת הוא מילה וברית ע"ז פרישת שעל ומפני ירמי', שהזכירהברית שלוח גם פה שנתוסף מפני אבל הנולדים, על שחל קדום ברית הזכרתדבר המשעובדים כמו המשעכדים בלב שהוא מלבם ה;בדות טבע לעקורעבדים שמעו ולא ירמי' דברי גם ובנראח נמור, ברית נם פה ירמי' הזכיר זהמפני

ר, ואת יצחק בר' שמואל ר' את הכיאו נ"ב אזנם את הטו ולא אליאבותיכם ולא ביחזקאל ובמו משה אל שטעו ולא כמו ממש זה כי זאת, לדרשאהילא ופסרחק פח, רק ה,ח כדבר בתורה מצינו לא במרה דינים על כי לשמוע,אבו אחד ממקום העבדות וטבע ע'ז טבע כי אחת לברית לעשותם לחמהתביא בהאמינם כי העכדות ענין עם קשר מצרים בגלולי היה ובאטת אן,יצאו שלכל והאמינו ונכבשים, כובשים האלילים במלחטת האמינו האליליםברבוי וכדומה האדונים, לאל המשעובד אל הוא העבדים ואלהי אחר אל ישקאסטי אשר מהגדוועיהם חז"ל ידעו אולי אשר הקדמונים, להעמים שהי' הרבהלהם

יחר. הדברים שניחרכיבוולשון

? אמעי, בטצרימהביית א4רק

ידי את נשאתי אשר ביום הנונה מצרים, מאר*ן אותם הוציאי ביוםולשון אשר ובעת טצרים, מאר'ן יצאם ביום אסר לא כי מצרים מארץלהוציאם

ישרא4 לבני אמור בשבועה לכן ואמר להוציאם בשבועה ידו אה אלקיםנשא מצרים, מארץ הוציאם יום נקרא ונו' ולקחתי ונאלתי והצלתי והוצאתי ה'אני תשים אשר המשפטים בואלה אחרת שיטה לי יש למקרא סדר שבספריואם

ענין בלתי אפניו על דבר דבר מתישב המקראות פשמות ולישבלפניהם, בוה שהבאתי הירושלמי ד;ת לבאר בוה באתי אנכי אבל פה, עבדיםש4וח וכפטיש ה' נאם כאש דברי כה הלא שנאם' תדרוש הדרשה רש"יכם"ט א'.'. ו' וארא )רש"י נצוצות ל:מה מתחלק מלעיפוצ,ן

עם עבדים שלוח מקשר עצמו בתורה המקרא בירמי' מהמקראולבד ושב עמו ובניו הוא מעמך ויצא ונו, עבד עבודת בו ת;בד לא מצריםיציאת מאר,ן אותם הוצאתי אשר הם עבדי כי ישוב אבות'ו אחוזת ואל משפחתואל

באלה ינאל לא ואם ל"ם-ם"ג', כ"ה, )ויקרא וגו, עבר ממכרת ימכרו לאסצרים אשר הם עבדי עבדים ישראל בני לי כי עמו ובניו הוא היובל בשנתויצא

ו"ל וכדרשתם נ"ה( נ"ד )שם אלקיכם ה' אני מצרים מארון אותםהוצאתי מלמעלה משעבדן כאלו מלמטה המש;בדן כל ו"ל רש"י נוסחת לפיבתו"כ להיות ה' עבדי להיות יכולים שאינם העבדות ענין בלבם שנוטער"ל

אתו.בברית של לשונות בחמשה הוא במצרים הברית ראשית כי ידענו שיהיהאיך

מצרים מבלות מתחת אתכם והוצאתי ה' אני ישראל לבני אמור לבןגאולה ולקחתי גדולים, ובשפטים נטויה בזרוע אתכם וגאלתי מעבודתם אתכםוהצלתי הטוציא אלקיכם ה, אני כי וידעתם לאלקים לכם והייתי לעם, ליאתכם ידי את נשאתי אשר הארין אל את:ם והבאתי מצרים, סבלות מתחתאתכם )'טמות ה' אני מורשה לבם אותה ונתתי וליעקב ליצחק לאברהם אותהלתת ארבע תקנו מצרים יציאת מענין שהם לשונות ארבעה כננד אשר ו,-י"ח(,ו',

הוא ,יהבאתי" החסשי הלשון ועל מצרים, יציאת בסיפור הסדר עלכוסות אחריה גלות עוד יהי, שלא האחרונה חהבאה על לרם; אליהו של כוסומנהג הנדול ה, יום בא לפני הנביא אליה את לכם שולח אנכי הנה נאמר עליהאשר רבה ממדרש והוא כוסות ארבע בט;ם ע.'ב צ"ט פסחים ז"ל רש"י כם"שונו' זה למנהנ הטעם החמשי ה:וס ועל ה"א, פ"י פסהים ומירושלמי פ"ח פ'וישב ש'א ק"'ח בפסחים טיפון ר' טעם גם והוא ש:תבתי, מה הוא נכוןהיותר הנדול. הלל עליו אומר ע"ב שם, ז"ל הרא"ש גי'לפי

ממנהני אחד נ"כ וה כי הברית, ז:ר המה חבומורנ שתיתולענ"ד דבר איזה ולשתות לאכול עתה נם זכרונו ונשאר הקדומים בהימיםהברית ויאכלו משתה להם ויעש נאמר יצחק עם אבים4ך בברית ונם הברית,לקיום טעם בזה ויש הערבים, אצל היום גם ונוהג לבן, עם יעקנ בברית וכןוישתו, יכול לא אז כי הברית, נגד אחד צד אצל נלב טינא ישאר שלאטבעי לב. ובטוב בשמחה יחדלא:ול

ב'8ויף

י=4 - במשף במצריפ תהבר אפיק

,םעלךפנב ראשיתה ישראל, נה שנצמח הראשעההמצ.ה מחלוקת פק.דט' דכלקדסאה

הרמב"" 1"ל והבה"ג

ו"ל, הרמנ'ן ודעת מצ.ת תר"ג במנע נחשב אנכיאם שנאסרה מצ.ה ההשגחה, אמ.נת המלכות,קגלה

יאשיר" פשיקי דכל קדמאה פק.דחבתחילהי אס.נה על נ-ראש.תי חכסה. וספירת כתרם*,רת אייעהי על שיץ אבל מצוה לשק שייךלא

14עתקאד, המצות, כל סק.ר האל מציאותיריעת

וסיט, כל,ן ידיעת .נקיכה, זכר מליצתאממה, וגר. לי !אמינו ייא .הן אות.תן פי על14מונה

ה/ *קד כי השמעו העם .יאמן הא.תי לך11ה

. אה נא הר4"ני לבבך, אל .השכ,ה היוםץדעה,

דעת קולות, בחסשח יטית1ה ת.רה וג.קכבודך רעת, ראשיה ה' יראת ד,מגש.מיס, על ז"להראג"ד לעו,ט, 'טלא.בא לו רתוי העולם, חדושאסעת כל שאין הדעת על יעלה אם דל הרמנ"טלשק

אימא אי טי היראהי מדת נמצא. מלבד.הנמצא'ם ארץ ויסירו למאריהון, יפלח. איך חייביןינדעון

עשב, א,כל ש.ר בתכניוקכבודכ!

בהדבור הזא במצרים הברית שראשית הקודם כסעיף בארנו אשרואחרי הרעיא דברי מאד נכונים וגו', לעם לי אתכם ולקחתי הקב"ה שדברהראשון לערך שנה ארבעים ולפני פסודין", דכל קדמאה "2הודא הוא זה שכתובמהימנא וטרדות טכות מפני אך מהימנא" "רעיא ספר על פרוש לכתובהחילותי בו יש ונם לירכוס דלא היכי וכי דא, פקודא על רק לכתוב זכיתי לאבחיים ומה טהימנא הרעיא דברי את פה א;תיק הזאת הבריוע לדברי. ביאורקצת

: מהימנא הרעיא ו,4ל פה, נונעים הדברים פרטי כל שלא אם עליושכתבתי קדמאה.דכל.פקודין ראשיתה א( פקודין דכל קדמאה דאפקהדא

שליפא דאית יטנדע בכללא מאי ג( בכללא, לקוב"ה ליה לטנדעב( וכל וארעא שטיא כלהו עלמין וברא עלמין, רבון דאיהועלאה וכלל ליה, למנדע בפרמ דכולא ומופא בכללא, איהו ודאהיליהון נש בר ואשתכח ד( נחדא ונוקבא דכר ריא ומיפא רישא איהוופרמ ופרמ כלך איהו עלטא בהאי נש בר ופרמ, בכלל דאתעלק עלמאבהאי למינדע דכלא ראשיהה כך בגין ה( ופ*ט כלל איהי עלמא דהאיתקונא לוה ו(.וברא עלמין כל רבון ואיהו עלמא על 4דיין שליפ לןדאית כד כלן, בארה איהו ודא דהיי נשמתא באפוי.. ונפה מעפר נשלבר משה דאתי כיון ו( לקוב"ה ליה ידעי הוו יא מטצרים ישראלנפקו

לגכייהו

6 במעיף בטציים.אברית א%6ק

% אני כי וירעתם דכתיב לון אוייף דא קדפאה פקודאלנבייהו ישראל הוו וא דא פקודא ואומלא תו" אתכם הטוציאאלקיכם דידעי וכיון ח( במצרים לון דעביד וגבורן נימין אינון בכלסהיטנין שנין מי ולמוף וגבורן ניםין להון אתעבידו כלל בארח דאפקודא בין משה לון ואוליף דאורייתא פקודין אינון בכל אשתדרודקא אוליף כד*ן מארעא לבר דטתנהגין אינון בין בארעא דפתנהניאינון מה דוקא היום יבבך אל והשבות היום וידעת הה*ד פ( פרמ באורחלון במלה פרמי באורת דא האלקים הוא ה' ני דנא, מקרמת רשו הוידיא הדא מלה כלא דקדמותא וההוא ודא ביה אית ומתרין רוין כטהדא תירוצא י( דעת ראשית ה' יראת כתיב הא תימא ואי בפרמ, ודא בכללדא לבר ליה דאית וא~ג י"א( ה' יראת איהו מאן למנדע פרפ, בארחדא למנדע דעת ראשית כתיב הכא אכל ינדע, לא עד טניה לדחלאנש קדטאה פקודא בג*כ פרמ, באורה ליה למנדע ראשותא איהו דהאליה

ראשון אני דא ורזא ומיפא, ברישא ופרמ בככל לקוב"ה ליהלטנדע הדא בכללא וכלא בפרמ, אחרון ואני בכלל ראשון אני אחרוןואני רמ"ה אינון ומאן שייפוי' נכ ישלים בכלך דא דינדע ניון חדא,ורזא בכלל האי על בהו דאישתלם כיון נש, רבר שייפין רמ"ח ואינוןפקורין ע"א( כ"ה שמות )זה"ק ככלהו אמוותא איהו דדא פרמ בארה ינדענדין

"אנכי" דמנה ז"ל הרמב"ם כדעת פקודין דכל קדמאה דא פקודאא( ידיעה לכאורא שהיא עשהלמצות

עליו הקשה ה' אור בספר זצ"ל חמדאי הרב אמנם יהברך, האלסציאות סצוה בלת, ,למ~ןה,1 יצויר דלא האל" מציאת "אמונת על כלל "סצוחא שייךדלא יוש' האל מציאות נניח כבר מצוה האל מציאות אמונת נאטר וכאשרידוע, חאל סציאת אסונת נניח ואם האל, מציאת לאמונת ביריעה מחקודם

תכלית לבלתי וכן קודם האל מציאת אטונת מ'כ יתחייב מצוההקודטת המצות, כל של ושורש ליסוד וחשבה מצוה למנותה ז"ל הבה"נ סנעוע"כ ראיח ומביא זעל, לחרמב,'ם המצות לספר בהשנותיו ז;'ל הרמב"ן שכתבוכטו אנכי אומר שהוא לפי נאמר למה לך יהי' לא מהמכילתא, ואל הבה"נלדברי לישראל המקום אמר כך כו' נזרות עליכם אנזור מלכותי כשתקבלו לאו,יהם אמר נזרות עלינו נזור עבדיו לו אמרו למדינה שנכנס למלך משל אלקיךה'

קנלת הוא שאנכי הטכילתא ביאר הרי ונו' לך יחי' לא אלקיך ה,אנכי יהי' לא מן מתחילות המצות ונזירת המצוח, כל של ושורש יטודהקלכות ישמעאל ר' דבי ע"ב ך4'ח מחוריות לדבריו ראיה ז"ל הרשב"ץ חביא וכןלך, שנאמרח מצוה היא איזו לדורותיכם והלאה ה' צוה אשר היום מןתנא

הארכתי כבר אמנם לך, יהי, לא פאמר והוא עכו"ם, זו אומר חויבתתלה שבאמת אנכיש מצות בדבר ז"ל והבה"נ חרמב"ם מחלוקת "על מיוחדבטאטר ז"ל חרמב"ם שדעת למצוח, אנכי נמנה שלא כלל ראיה אלה מכלאין

שאין

בסעיף במצריםהברית אפרק10

להראות נם בא רק לבד האל" "מציאות על להראות בא אנ:י מאמרשאין ססר ולא בשפלים משניח שכבודו החשגחח" "אמונת ;ל הודעתו דיקרוהוא

בימי ה' בשם לקרוא הוחל בעת ע"א עובדי טעו כאשר לאטצעיםהנהגת' הנהגה( על בא אלקים )ששם המנהינך אלקיך הוא ה' אנכי ומודיגאנוש,

לפי נאמר לכה אלקיך ה' אנ:י נמ:ילתא ו:דאי' מצרים מאריןהסוציאך מלא כזקן סיני הר על ננלה כו' מלחמזת ;ושה כנבור הים עלשנגלה ה' אנכי א"ל הן רשויות שתי לומר לאומות פה פתחון ליתן שלא כו'רחמים ל;וה"ו אני ל;"ל, אני לשעבר, אני היבשה, על אני הים, על אניאלקיך הים על הוא ואגי בטצרים שננליתי הוא אני והזהיר ובמדרש לעוה"ב,אני נם אך לבד האל מציאות אמונת ,ה שאין ר"ל בילקוט כאלה מאמריםועוד המציאות,אופני

ציונו אשר הצווי הוא א' נו'ע המצות בספר ז"ל הרמב'ם :ונתוזהו שהוא המצוי )ר74ל "הוא" וסבה עילה שיש שנאמין והוא האלקותבהאטנת כונתו עכ"ל, הנמצאים לכל תדיריה( בהוה )עכשו /,?ועל" הנזכרת(העילה ולא המציאות פועל היא הראשונה הסבה כי להאמין היא אנ:י מצותש;יקר כדאי' עכו"ם ממצות מ"; וזה לשנים, אותם ההושבים אלילים עובדיכדעת וב2סיקתא אלקיך, ה' אנכי כתיב א"ל לע"ז פלח ליה אמרו שיב ב'חבניטין רבש"ע לפניו )משח( אמר רבה ובדברים מיכה, ביטל אנבי שיה פ'רבתי אמרת לא אלקיכם ה' אני בסיני אמרת מה כו' נצטוו לא הם נצטויתיאני העגל עבודת איסור א"כ מהראנ"ח, דרשות ועיין ;יי"ש, אלקיך ה' אנכיאלא הוי בתחלה שנאמרה טצוה איזה ישמעאל ר' דבי אמרו וע'ב באנ:י,מונח רש"י שפי' וכמו ע"ז, ממצות אהת מצוה שהיא אנ:י דהיינו פי' ע"ז, זואומר שמח לב כספר ועיין ע"ז, ממצות היא אנכי שגם ר"ל לך יהי' ולא אנכיזיל ההשגחה על מצוה נמנה שאנ:י מהימנא הרעי' דעת והוא המצות, ספרעל

בתחלה שנאמרה מצוח והיא כו', עילאי" ,וטלימ דאיהו למינד;כמ"ש הקשה דהש'ם אם ישמעאל, דב"ר וכתנא פקידין" דכל קדמאה דא"פקודא אמתית דרשה זו אין א"כ במרה נצטוו מצוות עשר מר דאמר מהאעליו

ביה הדר לא ישמעאל ר' דני תנא אמנם מעיקרא, כדשניומחוורתא לכו"ע אתי ל"ו ישמעאל ר' דבי דתני משום כו' מחוורתא קאמר דהש"ם רקמזה, הראשונח א"כ ע"ז זו ויצו ש,ב נ"ו נסנהדרין דתני יצחק כדר' ודאיאבל וא"כ נח בני מצות אז ישראל אפקדי ובמרה ע"ז, היא נח בני מצית ו'מן בתחלה, נאמרהע"ז

דכו"ע אלינא ישמעאל ר' דברי מתרין ז"ל מהימנא רעיא ב;לאמנם טצרים סכלות תחת ישראל עודם מזה, קודם עוד נאמרה זאת שמצוהוהוא מאמר עם לו אחת כונה אשר ז"ל מהימנא הרעי' עליו עמד אשר הקראוהוא

באמת והיא אלקיכס", ה' אני כי וידעתם לעם לי אתכם "ולקחתיאנכי שקודם הנביאים כי נביא, ע"י מצוח לצוות ה' ששלח הראשונההשליחות

נבואה ע"י להיישיר ולא דרכם להישר אם כי נכואתם להם נאמר לאמשה ה' שליחות ע"פ לא דורם, לבני למדו והישרה הלמוד צד על רק והםזולתם, לשני ובל'ט לראשון בם"נ המו"נ בזה שהאריך כמו דורו, לבנילצוות

ובמצוה

11 בסעיף במצריםהברית אפרק

הוא הואשונה" "הסבה ה' אני כי וידעתם משה שיי הראשונהובסצוה תנא למד וש'ז מצרים, סבלות מתחת ומוציאכם אתכם המנהיגאלקיכם היום מן וגו' האלה המצות כל את תעשו ולא תשנו וכי ישטעאל ר'דבי לצוות בתחלה שנאמרה מצוה היא איזו לדורורויכם, והלאה ה' צוהאשר

משה שנשלח הראשונה המצוה שהיא ע"ז היא זולתם להישיר היינולדורות ישראל. בני לעם 1לצ11ת להורות ע"הרבנו

"ראשיה" נמלת משמש הזה המחבר פקודין. דכי קדמאה ראשיתאב( הראשית שהוא הדברים ושורשליסוד

עמ;ות יבין והמבין המוד, חכמי אצל הרבה ,ה שמוש ונטצא הדבריםלכל כתבתי כבר כי מאד, נעלה ענין להודיענו כאן ובא ז"ל דעתם לפי זהשטוש יש אטנם אנכי, מאמר בפירוש ו"ל והבה"נ הרמב"ם מחלוקת א' בציוןלך בא לא אנכי סאמר ז"ל הבה4נ לדעת גם כי והוא יתירה בינה להוסיף עודלי

דרך על ההשגחה על להורות בא גם אם כי לבד האל סציאותלהודיענו הבה"נ דברי אחרי מקום ב:ל נמשך אשר והזהיר המדרש שהרי שם,שכתנתי

ההשגחה אמונת על אנכי מאמר פירש הוא גם שם, המפרש בהקדמת עייןז"ל אמנם ז"ל, להרמב"ם הבה"ג בין כלל מחלוקת בוה ואין א' בציון בשמוכם4ש ההשנחה שאמונת מ2ני הוא למצוה אנכי סנה שלא ו"ל הבה"ג פעםעיקר קבלת אחרי להתחיל צריכים המצות ומנין המלבות, קבלת בעצמההיא

עליכם אגזור מלכותי כשתקבלו שם שהבאתי במכילתא ונדאי'המלכות, לא מן והיא המלכות קבלת אחרי מתחלת המצות גזירות קבלת וא"כגזירות, שאמר מצוה מ'כ היא הטלכות שקבלת ז"ל הרמב4ם דעת אמנם לך,יהי' תמצא זו כונה ואמתת שם, בם:ילתא כדאי' מלנווזי" "קבלו הקכ"הלהם

היא שאנכי זו מכילתא מן ו"ל לחבח"ג ראיה מביא שבמ"ע שם ז"לברטכ~'ן חזר הי ובמל'ת למצוה, נחשב ולא המצות בל של ושורש ימוד המלכותקבלת לי ויש ג"כ וכהב מצוה שאנכי ז"ל הרטב'ם לדעת והודה זשל הרמב"ןנו

עצמה המכילתא אותה את והניא במבילתא אטרו החכמים מדברי לזהראיה זעל, הרמב"ם לדעת עתה ראיה הבה"נ לדעת ראיה ממנה קודםשהביא בזה הארכתי ואנ:י עיי"ש, ז"* שמח לב בעל הגאון משתומם ע"; עמדוכבר

וישרים נ:ונים למבין נכוחים באמת המה הרמב"ן דברי אמנם הלו,במאמר במל"ר~כי

להם אמר המאמר מראשית הואת המבילתא להניא הוסיף שם שיקבלו מצוה להם צוה כבר א"ב כי' מלכותי כשתקבלו כו' עליכםאמלוך נ"כ עצמה בפני נחשבת היא מ"מ המצות כל ושורש יסוד והואמלכותו כבר האמינו או ידעו א.טר אחרי שמים, מלכות קבלת טצות דהיינולמצוה, דכל קדמאה פקודא ז"ל מהימנא ר;יא בעל הגאון כונת וזהו טציאותו,את

הוא הפקודין בין נחשב שהוא אם ר"ל פקודין דכל קדמאה ראשיתאפקודין ,"ל הבה"נ שלדעת רק הבה"ג לדעת אנכי כמו הפקודין של היסודג"כ

הוא היסוד שהוא שאם ז"ל הרמב"ם כדעת ודעתו הפקודין בכללאיננה ומה שכארנו, כמו ההשנחה אמונת מצות מפני המצות במנין ג"כנחשב כתר ספירת ב-ראשית לדעתם יש אשר הסבלה חכמת לעניני 8השנונע בל ממך בסופלא ככלל הוא כתר ספירת של הראשית אסנם ח;טה,וספירת

תדרוש

במעית במצריםהכרית אפרקפו

וידיעת אמונת העולם נפש במבע שהוא תחקור בל ממך במכוסהתדרוש תרי"ג בסנין נחשכה ולא הסצות לכל וראשית יסוד הוא אשר אלוה,מציאת נ"כ היא החכמה אסנם ו"ל, הבה"נ דעת בניאור א' בציון כם'שמצות ה' יראת תבין אז תחפשנה וכמטסונים ככסף תבקשנה אם כיראשית פוב שנל ה' יראת חכמה ראשית ונאמר ה'( ד' ב' ימשלי תמצא אלקיםודעת ז'( א' )משלי דעת ראשית ה' יראת ונאמר י'( קי"א )תהלים עושיהםלכל

ואשר השגחתו ידיעת והיא ז'( ד' יסשלי ח:מה קנה חכמה ראשיתונאמר במנין נהשב אשר הראשית והוא התנונן שהורשית בטה פ;לו, מתוךניכר

פקודא והוא שם שבארנו כמו בתחלה הנאמרה המצוה לכו"עהמצות והשנת וידיעת ואמונת פקודין דכל קדמאה וראשיתא פקודים דכלקדמאה אם בחוכמתא, בראשית יונתן תרנם ל'כ זו, מצוה ככלל הוא העולםבריאת תמצא, מאין אשר בהח:מה היא בהבריאח השנתנו אבל ב-ראשיתשהוא דכולא קדמאה פקודא הוא הדא אלקים ברא בראשית חזה"ק בהקדמת אי'וע"ז ה' יראת חכמה ראשית דכתיב ראשית דאקרי ה' יראת דא פקודאואקרי לאעלא תרעא איהו ודא איקרי, ראשית דא דמלה בנין דעת ראשית ה'יראת מחימנא הרעיא לשון אמנם עלמא. כל אתקיים דא פקודא ועל מהימנותאנו

ראשיות שתי יש עצמן שלהפקודיו משמע פקודין, דכל קדמאהראשיתא דקדמאה הקדמאה שבהראשית מפני הוא פקודין, דכל קדמאה הרישאוזהו יש עצמם ולהסצות תדרוש, בל מסך במופלא בכלל הוא כתר ספירתדהוא באנכי שנכלל ההשנחה אטונת שהיא קדמאה חראשית א' ראשיותשתי וגאלתי, והצלתי והוצאתי אחרי לעם לי אתכם ובולקחתי, הוצאתיך,אשר

בהוריות 'שמעאל ר, דבי שתני בתחלה שנא' המצוה היא השניוהראשית חמקבילו אפילו כלה, התורה ככל ככופר בע"ז וחמודה לך יהי' לאשהוא שלא אלקים יראת של הראשית וזהו הקודם, בסעיף בארתי אשרלאלוח הזח"ק בהקדמת שם ר'ש כונת ווהו שם, בארתי כאשר הרבה אלהותלאוות אי אימא, לא אי ווי אימא אי ווי ואסר שמעון ר, בכה אח'זשאמר מובן לא חדבר ולכאורא כו' למאריהון" יפלחון איך חייבין "ינדעוןאימא אמנם חייביא, עוד יהוו לא הלא למאריהון יפלחון איך חייביא ינדעון איכלל, בהתאוותם היינו למאריהון יפלחון כי אף חייביא להיות יכולין כי הואהאמת ,כבודף' המירו אשר לוז עון בעצמו וזה לו, חקכלות ויעשו הרבהלאלהות לכבודו שעושים מה ההמירו ר4ל פ( ק"ו )תהלים עשב, אוכל שורבתכנית סופרים ותקון הקבלות מיני בכל הוא וכן עשב אוכל שור תבנית לככודוועשו כבודם. וכתב הכתוב שכינה שםיש

מהי בפ"א ז"ל הרם~'ם נ"כ כתב כן בנללא לקוכ"ה ליה למנדענ(

מצות וה דבר ,יידיעת ה"ה התורהיסודי מה לתרץ מוכ נזה ובא עשה, מצות זה דבר ,וואמונת" כתב ולאעשהא בספר זאל חסדאי רב מ'כ ואת והקשה למצוה אנכי חשכו על בדבריושקשה תפול לא "מצוד;" שם והוראת למצוה אנכי נחשוב איך והוא, בהצעה, ה'אור נקנות שאינם באמונות משא"כ בהם, מבא ובחירה לרצון שיש בדבריםאלא קושיא זו אין באמת אמנם ושקר, גאסת גהשגה אס גי ובהירהברצון

כלל

18 בסעיף במצריםהברית אפרק

נ4~נ זה דבר יואמונת" כתב שלא מלותיו בתרי בין זה תירץ י'ל וחרמב'ם_כלל אמנם מצוחן לשון יפוי לא אטונה על דודאי נ4'ע, זה דבר ,לידיעת"רק אטונתו תהי' וא, אמתתו, מופת לידע בלימוד העסק שהיא הידיעה עליפול בלבד, לאומית וקשר הרנלו מצר ' לא שלמדאצלו

בידיעה אפי' מציאתו ידיעת על אבל השנחתו ידיעת על וה כלאכל עדין, ידוע טרם ?ממציה כיון מצוה האל טציאת ידיעת לחשוב נוכללא

?1 ידיעה במופת 17 שנ"אמת וכיון המצות, כל סקור היא זו ידיעהאטנם אסונה לא חיא הטצוח ועיקר ההשגחח, יריעת למוד על האל מצוהאז והשמיעה הלטוד היא המצוה רק ובחירה, ורצון בחפץ תלויח שאיננהלבד

האכרבנאל בזה האריך וככר ובחירה, ברצון נתלה וזה לחכין,וחהתעמקות עיי"ש, י"ז פרק אמנה ראש בספרז"ל

וכבר כו', וסבה עילה שם שיש שנאטין והוא האלקות ו,בהאמנת" צונו אשר8 הצווי הוא א' מצוה המתינמים תרגמו ז"ל להרפב"ם המצותובספר מרבריו י'ל הרמב"ם ששנה מה שם אמנה בראש ז"ל האברבנאל זה על חמהך

שיש "לידשי כתב המצות לספר קודם שכתב היד בטפר כדיוק יותרשכתב על מצוה שייך לא כי כו' עשה מצות זה דבר ,יידיעתש כו' עילהשם

מח על בעיקר ז"ל הרמב"ם שסמך ז"ל האברבנאל וכתכ כם"ש,האמונה אם כי י'ל חרב כיון לא המצות מנין בספר כי היד, בספר כברשכצזב ו"ל, דבייו ע"כ אחר דבר מזולת הטצות מספר עלבלבד

ואין וכמטמינים, ככסף אצלי יקרים י'ל הרמב"ם ודברי הואילאמנם שבעתיים. מזוקק צרוף ככסף ודבריו וחזדמן, בטקרה ובהלכה בלמודבהם הרמב"ם דברי ב:ינת חרניש. לא אשר בזה המתרגמים יד כי ומצאתיינעתי בלופון ז"ל חרמב"ם לשון נות מצאתי כי ככונתו, ולא כצורתו לא ויתרנמןזאל )זצ'י( נ'ע הירשענזאחן יצחק ר' הרה'צ ידידי אחי לי העתיק אשרערבי המצוה וז"ל ברלין, בעיר להמלוכה אשר הספרים עקר בית ירמכתב "נעתקד" אן וחו רובביה אל "נאעתקאד4 אמרנא אלד"י אלאמר הואאלאולי "נא;תקד' אמרנא אלדי אלאמר ב' במצוה כתב וכן כו', ומכב עלה ת'םאן ומלת כו'. ואחד אלאל וסבבה אלונור פוועל אן "נעתקד" אן והו תוחידאל

על כונתח בעיקר הובחח לא "אמונח" המתרגטים אותה תרגמו אשר"אעתקאד" ויסבור בלבבו אחת שיטה תשריש אשר במנרה, ומתן משא על אם כיאטונה אליח מביא אשר וטתן מהמשא מפשט לבד ואמונח לאמונה, לו ותהיכן

זאת בכל בוריו על זח לשון ידעתי לא כ* ואם "אמנה", ערבי בלשון נםנקיאה שנרפם ז'9 הרמב"ם לבן נטים טעשה שבספר זאת, מלח הוראתמצאהי

הדא ז"ל אעתקדה "וטע ערב בלשון איתא 18 צד ג' בשאלח בערביתנם הוא וחדא 21 ובשאלהצר שהשריש, שרפו כל ואם המתרנם ותירנםאלעןזקר' עוד "שנתאסח", לטה סס:ים והוא תורגם "ללאעתקד" אלמטאבקאלקטע "שטתו" על שקשה ומה רשרנם ז"ל "אעתקאבה" עלי בח יעתרץ ומהשט "אעתקאדהם" ולולא *8 הצד יסבור, ורבא ו,.עתקד" ורבא 88 צר שםו"ל, אביי. "ימברם" אכיי "יעתקדממא" 2ש ובצד "מכרתם"ולולא

ז"ל חרטב"ם מזכיר אשר טקום בכל הלז המצות ספר של ידובכהב '"היוב

בסעיף במצריםהברית א*רק14

שיטת לחזק בסברה העמל על וכונתו "יעתקאב" כתב אמונה על ומצוהחיוב האמונה על מרטז שאז צווי בלא האמונה טן שמספר ובמקום כם"ש,האסונח במצוה כמו "דין" או "אמונה" כותב וסתן מהמשא מופשטת עצמהמצד אלחק דין" "אל הדי באשהאד מאמורין אנא מצוה אל הדה וסעניט' מצווים אנחנו טר א המצוה זאת וענין המתרנמים ותרגמו כו', אלטאלאפי

באנאקאד נוהמה ולא שם עיד בעולם, האסתית "קאמונה ואתלפרמם לחשוב נתעוהו ולא תרנמו ת;' בה "אמנה" קלובנה כאנה ואיןכפרנא ה' אנאח אעני שם עוד יתעלה, בו מאמינים שלבותנו אע"פשכפרנו בואחדאנייתא, "ואלאומאן תע' מחבתה עלי אלקאהרי ביד ללמותאנפסנא יתעלה אהבתו נעבור האונם ביד למות עצמנו התרת לומר רוצהתרנמו

הסתרנמים אך משפט במאזני שקולים ז"ל רננו ודברי באחדותו,והאמונה בלשון מצאו לא או זה בפרוש הרגישו לא ז"ל הרמב"םלטפרי נ'. ואלף מ"ד אלף ו:לל תשצ"ז כלל שניה שנה בהמסדרונהזה הדפמוזי וכבר ערכי. בלשון רכנו כלל אשר אסונה בענין זה הפרשהקודש

פעמים הרבה חנזי ונקבה זנר סוד ר"ל כחדא ונוקבא דכרד( הוא והפרט ז:ר בחינת הוא שהכלל נקבה בשם והפיטים זבר בשםהכילית וידיעה השנה את ל:נות כיונה קדש כתביבמליצת

והפרטים הכלל וידיעת הפרמים להסת;ף תתחיל מהנקבה כי נקבהבחינת והנקבה הבית של הכללית בהנהנח טשגיה הזכר וכן היחוד, שלטותהוא

כל נכללו הראשונה זו ובמציה בית, יבנו בח:מה ושניהם הפרטיתבההנהנה כל ובחתימת תורה אין ובלעדם מצות אין בלעדה כי כלם המצותפרטי מצוה א"כ וגו' חאלקים הוא ה' כי לבכך אל והשבות היום וידעתהמצוה

מצוה שבכל בפרט פקודי; דכל וסופא ב:לל פקודין דבל קדמאה היאזו וזהו ונו' לבבך' אל והשכות היום וידעת אלקיך ה' צוך כאשר תהי'ומצוה להקול והפרט ה:לל את ממשיל ע"א ג' שמות ובזה"ק כחדא, ופרטכלל

אך קדמו והקול קול נלעדי דבור שאין להדבור כולל הוא שהקולוהדבור בלא קול דלית שם דאי' הא מובן לא אך השומע לאוזן הבא סופו נםהוא לדבור אייתי וקול קול בלא דבור לית צ"ל והיה קול נלא דבור וליתדבור מדבר בלתי אלקים וקול ;"ב, רמ"ו ויחי זח"ק ועיין הנבואה קול על כיוןואולי תורה בהם כשנתנה אך אלים כני לה' הבו במזמור גולות שבעהידענו דקודם קולות ושתי טאלה, קולות חטשח דרך מדבר אלקים קול העםשמע ז*,. )ברכות תורהמתן

בהאי נש בר דפרמ, בכלל ק דאתעמ עלטא בהאי נש בר ןאשתכהה( עלמא דהאי תקוני ופרמ, כלך איהועלמא

עלמא בהאי נש בר א' נומחא נומחאות נ' הוא לענ"י כו' ופרמ כללאיהו ולענ"ד ז"ל הנר"א באור עיין בדוחק אמנם כלם ישבו והספרשים כו,עלמא דהאי תקוני ג' נוסהא כו', איהו עלמא בהאי נש בר ב' נומחאדאתעסק,

ונוקכא. דדכר ארזא נמשכוכלם עלמא על ודיין שליט לון דאית למנדע דבלא ראשיתא כך בגיןו(

אנכי מצות בביאור כם"ש עלטין כל רבוןואיהולחודיע

5ן בסעית במצרימ הברית: אפרק

כלל באורח הוא ודא המשגיח הוא הראשונה סבה שהיא שהמצוילהודיע ופרט בכלל נזכ דאיהו עצמו את נש בר בידיעת כלל ובאזרח הש"י,בידיעת דחיי, נשמתא באפוי ונפח מעפרא נש לבר ברא דקוב"ה לידע הואכם"ש שונות. התפתחות לו הי' פרט בדרך אבל כלל באורח הואודא

לקוב"ה, ליה "ידעי" הוו לא ממצרים ישראל נפקו כדז( ולא לבד האמונה אמנם ש'ה, מא"א זאת אמונה קבלו שכבראס

דכתיב לון "אוליף" דא פקודא לנבייהו משה דאתי כיוןבידיעה, לא משה אותם למד הזאת שמצוה פי' ונו', אלקיכם ה' אני כי,וידעתם"

ולא וידעתם דכתיב הידיעה על אותם פקר רק להאמין אותםפקד ותאמינו.כתיב

ניסינ אינון בנל מהימנין ישראל הוו לא דא פקודא ואלמלאח( כלל באורה דא פקודא דידעי וכיון במצרים, לון דעבידוגבורן

שכתב למה וכונתו מהימנין. מאמינים תרגום וגבורן' ניסין להוןאתעבידו בו האמינו לא רבנו משה וז"ל וב' ה"א התורה יסודי מה' בפ"ח ז"לחרמב"ם דופי בלבו יש האותות פי על שהמאמין ש;'טה האותות מפניישראל במדבר משה שעשה האותות כל אלא וכישוה, כלט האות ש;שהשאפשר את להשקיע צריך היה הנבואה, על ראיה להניא לא עשאם, הצורךלפי

האמינו ובמה האותות, כל שאר וכן כו' בתוכו והצלילן הים את קרעהמצרים והקיל כוי אחר ולא שמ;ו ואזנינו זר ולא ראו שעינינו סיני הר בטעמדבו

הר שמעמד ומנין כו' וכך כך להם אמור לך משה שומ;ין ואנו אליומדבר הנה שנאמר דופי בה שאין אמת שהיא לנבואתו הראיה הוא לבדסיני יאמינו בך וגם עמך בדברי העם ישמע בעבור הענן נעב אליך באאנכי לעולם, עומדת שהיא נאמנות בו האמינו לא זה דבר שקודם מכלללעולם, אחר לו עדים ישראל כל רבנו סשה כו' ומחשבה הרהור אחריה שישאלא כתחלת הקב"ה לו שאמר וזהו אות, להם ל;שות צריך ואינו סיני הרמעמד לקולך, ושסעו לו ואמר בסצרים לעשותן האותות לו שנתן בעתנבואתו והי' ומחשב ומהרהר דופי בלבבו יש אותות פי על שהמאמין רבנו משהידע

האותות שאלו הקב"ה שהודיעו עד לי יאמינו לא והן ואמר מלילךנשמט יסתלק ההוא ההר על ויעמדו שיצאו ואחר ממצרים, שיצאו עד אלאאינן

שלחתיך שאני שידעו אות כאן לך נותן שאני אחריך שמהרחריןההרהור האות לך וזה אומר שהכתוב והוא הרהור, בלבם ישאר ולא טתחלהנאמת ממצרים העם את בהוציאך שלחתיך אנכיכי

תעבדוי ההר על האלקים את

ז"ל. הרסב"ם עכ"ל כו'הזה קודם הקנ"ה לו אמר האות לך דוזה משמ; הכתובים שמסדורואם

איזה ז"ל הרמב*ם סצא ודאי לי, יאטינו לא והן ואסר משח סירב זאתובכל ויאטר נ'*"'ב דשמות לקראי להו מפנקי חריפא בטכינא אשר אגדה אומדרש על יתברך הבורא תשובת היא אהי' כי דמפרש האות לך וזה עמך אהי'כי

אשר השליהות כטוף אח"כ נאמר האות לך ווה וגו,, אנכי מי משהמאמר בתורח. ומאוחר טוקדם ואין כלל טשה עוד מירב לאמאז

ע"ה רבנו משה בשליחות הרחור קצת חי' כי לנו מראה ואתוכלשכל

לסעיף בפצריםהכרית א6יק16

אם כי נבואתו אמתת ידעו ש5א התוה נתינת ועד במצרים שהיו זמןשכל בו ימצא 6ן ויהרהר מהספק הלב ימלפ שלא הטבע בשינוי האותותטצד לון אול*ף דא שפקודא והשנחתו הא5קה מציאותבאמונת כן לאתפי,

הלמוד מצד אם כי לבד הנבואה ציווי 0צד לא בו והאמינו הגיונים מופתיםב היא זאת באמונה שהעיקר ההניון טלאכת ש'1 המופתים בבירורו;;ידיעה כם"ש תורה, שבר,נה פ,ם אף כלל בח נסתפקו לא ודאי כנו'ש,חידיעח הן לו אמרו במצרים עליכם מלכותי שקבלתם הוא אני לעיל שהבאתיבטכילתא

לא שנוח בי, יאמיבו בעביר הענן בעב אליך בא אנכי הנה נאמר ולאכוי לעולם, יאמינו בך ונם עמך בדכרי העם ישמע בעבור רק כל5,נסתפקו אחרים על לפוות לשלחו עמו ה' דבי נביא להיות שיבול להם יתבררשאז ונם לשבי, ול"פ לראשון בם'ג המו'נ בשם כמ"ש מקורם זאת ידעו שלאמח וחשנחתו ה' במצ'אות אבל ממני, הנשלח הוא שאתה לעולם יאמינובך ידעום הטבע מעגוי האותות אמונת מפעם לא כי כלל זו באטונה נטתפקולא שלא עד זאת אמתות טופתי להם נתברר אשר והידיעה חלימוד מטעםרק כת, 5ון* "אוליף דא פקודא ז"ל מהימנא הרעיא כונת וזהו ספק, בהיפול

מתיטנין ישראל הוו לא דא פקודא למוד אלפלא פירוש דא פקודאואלמיא טאמינים ישראל היו לא פי' בטצרים, לון דעביד וגבורן ניסין אינוןבכל ידעו שכבר וכיון הרהור, בהן יפול שלא שא"א כם"ש וגבורן ניסיןבאילין היו ונבורן שחניסין לא ונבורן ניסין להון אתעבידו אז כלל בארח דאפקורא להון אתעבידו החניון בדרך דא פקודא ידעו כשכבר רק פקודא עלאותות ז"ל. הרמב"ם כם"ש הצורך לפי ונבורןניסין

"או5יף כתב המאמר דבכל בלישנא, ז"ל הטחבר שדייק נלשיוזח שהם מורת לון עביד שלשון להון", "איתעבידו כתב וכאן לון" "ענידלון"

הניסין להון אתעבידו לשון אמנם המתפעלת עיקר חפעולה ואיןחנפעלים טפני המתפעלים עיקר והנכורן שחניסין התפעל בלשון באיםוהנבורן

לצרכם אשר הם וישראל שלהם הצורך מבלי חפועל הוא והקב"חהצטרכות.ן הפעולח,חתפעלה

אשר חטסופקת האמונח שאף בדבריו ז"ל מהימנא הרעיא עודוכולל כדבר עשו ישראל ובני שנאי כטו באותות תורח מתן ם קויהאסיע כמצרים מקודם לון אוליף אלמלא עבדו ובמשה בה4 ויאמינו ונאטרמשה מסופקת, אמונה אפילו וחסופתים בהאותות כלל מאטינ*ם חיו לא דאפקודא ו~דעו זאת אמונה מופתי למדו שככר מפמ היתה בהם אשר אמונתםוכ5 ואע"ג טשה, ע"י וכאלה כאלה ונבורן ניסין להם לעשות ה' ביד יכולתשיש לחם שאמר קודם ישיאל בני את ה' פקד כי וישמעו חעם ויאמןדכתיב חקבלה מפני רק בו האטים חאותות מפני לא וגו' אתכם ולקחתי זח%6ק שיעד כמו ננאלין הם זה. שבלשון ומיוסף ;ב מיעשקב5ו

חקב8" למשח

מיעקב להם מסור חי' זה סי' מאליהן, ד'ל רער'י. שפי' וכמו לקולך,ושמעו

ננאלין. חם זח שבלשוןומיום" שנטסר חע5יונות המעלות בין מונה תשובה בשערי דל יונחורבנו

היום וידעת ד4( )דברים שנא' ח' בנדלות לחתבונן עשה במצותלנווחשבות

דן במעימ במצרימהברית אפרק

צריך אין ז"ל הרממ'ם אמנם :וד, אין האלקים הוא ה' כי לכבך אלוהשבות בענינים והההבוננת הלמוד מצות חיא לדעתו אנני שמצות כיון כלללכונותה מ"ק. ספי ועיין היום וידעת ;ם אחת מצוה א"כ כם"שאלו יבבך, אל והשבית היום וידעת הה"ד פרט, כאירה לון איליף כדיןט(

ה' ני דנא מקדמת רשות הוי דלא מה דייקאהיום ודא בה, אית ומתרין רזין כמה דא במלה פרט, בארח דא האלקימהוא

בציון בארתי כבר בפרמ, ורא בכ~ל רא חדא מיה כולא דקדטיתאוההיא ז"ל הרמב"ם שחשב אנכי וטצות ז"ל יונה רבנו שחשב היום וידעת שמצותהקידם כיון עליו אשר מאר עמוק ביניהם יש דק הבדל אטגם היא, אחתסצ'ה אנ:י שטצ:ת בארתי ש:בר בפרט, ורא בכלל דא באטרו זיל מהימנאהרעיא הוא הויה ששמו חראשון שהמצוי ר"ל האלקים, הוא ה' כי היחוד עלסורה אותנו בהוציאו ונפלאות נסים לנו עשה אשר והוא העולם אתמנהינ והמשדד המנהינ שהוא וכיון ישראל, שמע בפמוק ,"ל הרסב"ן כס"שמסצרים

לא הקדמות בעלי שלדעת העולם, חידוש יד;ינן סמילא המערכותאת בפסוק ו"ל הרמב"ן כם"ש המיוחד מטבעה לעולם לה.סתנות הטבעתוכל עיי"ש.אנכי

הנמצאים שאר , כמציאות הוא ה' מציאות שאמיתת אדם יתשובאמנם שחושבים המעלורנ שכל שכמו בן לחשוב ח"ו ובאמת השגחתם, כמווהשנחתו

חתורה ימודי מה' בפ"א ז"ל הרמב"ם כמ"ש חאזן את לשבר רק המה ית'לו המצוי שהוא שלנו, כמציאות אינם וההשנחה המציאות נם כן עיי"שהי"א ד' ג' הלכה שם ,"ל הרמב"ם כם"ש כמותו אמתי מצ'אות שאיןהאסתי יהי' לבדו הוא מצוים מלבדו הנמצאים כל שאין הדעת על יעלה ואםוז"ל אינו הוא ברוך והוא לו צריכים הנמצאים שכל לבטולם ה-א יבמל ולאסצוי הוא מהם אחד כאמתת אמתתו אין לפיכך מהם לאחד ולא להםצריך

כאמתתו, אמת לאחר ואין האמת לנדו הוא אמת אלקים וה' אומר:שהנביא מלבדו אמת מצוי שום אין כלומר מלבדו ;וד אין אומרת שהתורהוהוא ה' כי לדעת הראית אתה הקרא בפירוש ד'ל הרמב"ם וכונת על'ל,כמותו מציאתנו כמו לא אך העולם את המנהיג אלקים- הוא הראשוןהסצוי

עוד אין רק מלבדו עוד אלהים אין אמר לא מלבדו עוד- איןוהנהגותנו, בעולם, כלל כסהו אמתי 0ציאות עוד אין כי כמציאותו בעולם כללמצוי וידעת הפמוק בפירוש הכונה ג"כ והיא מניה, בר עוד לית שח"אוכסו מתחת הארץ ועל ממעל בשמים האלקים הוא ה' בי לנבך אל והשבותהיום מניה. בר עוד לית שם שת"א וכמו עוד,אין

הסורכב החי האדם בדגרל כלל כח אין בוריו על זה דברולהשינ ביקש אשר ז"ל הרמב"ם לדעת והוא ה"י, שם ,"ל הרמנ"ם כט'ש ונפשסנוף אחורי את וראית לו ורמז כבודך, את נא הראני באמרו להשינ ש,ה רבנומשה עיי"ש. כמ"ש יראו לאופגי

קשה בזה ההבדל הבנת ואף ,ת. דבר להשינ יכול אדם שאיןוכיון הוא ה' שמציאות שנדע מצוה תורה צותה לא כן על להשינ המחלקפני עם בטרוניא בא הקב"ה אין כי באמת, נמצאים אנו ואין אמתיסציאות

בריותיו

בטעיף בסצריםהברית אפרק18

רק תורה צותה ולא לסבול, יכולה דעתם שאין מצות עליהם להעמוסבריותיו מה בשיעור נפרט ליד; אסנם והמשג*ח, המצוי הוא שה' כלל בדרךלידע הראב"ד כתב מזה ויותר אליהם, קורא ה' אשר לשרידים רק זה מציאותואופן

הכתובים פשטות אחרי הנמשך שגם ה"ז פ"נ תשובה בה'בהשגותיו ז"ל משנה בכמף עיין כלל, מין יהשב לא וגויה נוה שהוא בהקב"הלהאמין אזן את למבר גופנים כנוים לכתוב התירה שחתורה כיון והטעםשמה, טה פרטיו לידע התורה עליו העמיסה לא בש:לו חלש היותר האנושידעת חז"ל נסאמר ב' פרק א' במאמר ו"ל העקרים וכם"ש לסכול, יכול המחשאין ומתכוין בוראו שיודע טאחר חוין שיבבים בנים שובו אבויה בן אלישעעל

לכפור ולא האמת מדרך לנטות ולא למרוד מתכוין שאין מי אבל בו,למרוד. דעתו לפי הפסוקים לפרש אלא הקבלה להכחיש ולא בתורה שכתובממה נקרא .ואינו חלילה כופר ולא מין אינו האסת בחילוף אותם שיפרשאע"פ בא הקב"מ ואין אותו, הטעה ששכלו כיון כהלכה שלא בתורה פניםמגלה

ודעת. טעם בטוב שהאריך עיי"ש בריותיו עםבטרוניא היום וידעת כלל, בדרך הוא שאנכי מהימנא הרעיא כונת היאוזאת

הנוהגות המצות כל משה לון שאוליף אחרי דייקא והיום כטעש פרט בדרךחוא עליונה החכמה מן ענפיפ המה ז"ל מהימנא רעי' בעל שלדעת ובחו"לבארץ ודבר וז"ל בראשית בריש בחיי רבנו כמ"ש ית"ש הבורא לידיעתשרשים אבני על בנויות החכמה במאזני ושקולות אלקות :לן המצות כל כיידוע בה נכלל יהי שלא מצוה כל לך ואין התבונה, עמודי ;ל מיומדותהדעת פירוש כי הם, כללים תרי"ג הללו מצות ותרי"ג החכמה ממיני אחדמין

אלקויות שהמצות כיון כי כן, נותנת והדעת ותכלית סוק להם איןהמצות ונשם ופעולותיו דרכו מצד ידיעתו ועל אלוק מציאות חיוב על מורותוכולן הסצות לפרטי תכלית אין כך פ;ולותיו ידיעת מצד לנו מושג תכליתשאין הרעיא ובפרט ז"ל, הכוזרי וגם המקוכלים כל בה החזיקו זו ודיעה עכ"ל.כו,

כנגד שהם מצות ותרי"ג זה, על נתכונן ספרו ענין כל אשר ז"למהימנא הבאים וגידים אברים שמות לידיעת כללים הם אדם של ונידיואבריו בזה"ק וכדאי' וכדומה, ה' עין ה' יד כמו אלקיים, בענינים האזן אתלשבר מנהון עילאי, קדישא במלכא מתאהדים אורייתא פקודי כל ע"ב פ"היתרו לידע יכלו שלא כתב וע"כ עיי"ש, כו' דמלכא בגופא מנהון דמלכאברישא הפרטית, בידיעה איתא וסהרין רזין דכמה המצות כל סקדם ידעם עדבפרט ש*ראה לדעתו. דמשמע דעת, ראשית ה' יראת כתיב הא תימא ואיי(

הנקראת התורה של הראשונה המצוההיא ברא בראשית ע"ב י"א ד' הזה"ק בהקדמה באמת חושב ו:ן ודעת,חכמה דאיקרי ה' יראת דא פקודא ואיקרי דכלא קדמאה פקודא היא הדאאלחים דעת. ראשית ה' יראת ה' יראת חכמה ראשית דכתיבראשית ליה דאית ואע'ג ה', יראת איהו מאן למנדע פרפ בארח דא תירוצאיא(

כתיג הכא אבל ינדע, לא עד מניה לדחלא נשלבר זה תרוצו כונת פרם בארח ליה ימנדע ראשותה איהו דהא דעתראשית.

הוא.

על הצווי בארנו שכבר אהרי כי והוא עמוק, לענין ומרמז מאד עמוק.אמונת

19 בס)יף בטצרימהברית אפרק

חידוש אסונת על מפורש צווי נמצא לא אמנם והיחוד, ההשגחחאמונת אנכי במאמר זו אטונה שננללוע ז"ל הרמב"ן בשם שבארנו ואףהעולם, ממצרים עוהוציאנו כיון נדע ממילא ורק מיוחד, צווי בה בא לא מ"םאמנם לא הקדמות בעלי שלד;ת מחודש, שהטבע נדע לעינינו המכע אתושינה חידוש על מיוחר ציווי אטנם ז"ל, הרמב"ן בשם כס"ש להשתנורנ הטבעתוכל אמונות על בלל ציווי יתכן שלא כארנו שכבר בזה והט;ם שמענו,לא

השנחח באמונת צ~וי נאמר ולא כלל ובחירה רצון בהם שאין בלבהתלויות הזאת. האמונה לו שיתברר כרי והיחוד חהשגחה בטומתי לעסוקרק

כבר והיתוד השגחה אמונת :י החידוש כאטונת זה שייך לאאמנם בידיעת הלימוד על הצווי בזח ויפול עליהם אטתים סיפתים הפילוסופיםמצאו

הנמצא הנאה שססדר מקחושים, המה והטופתים לו, להתאמתהמופתים השנחה אמונת אמתת נכין נדול צורך לאיזה השתנותם ולפעמיםבהטבעים בטדרשות ומבין לזה, נתחברו אשר הספרים לקוראי ידוע כאשרוהיחוד

על המופת אמנם אלה, ב;יקרים שפקיו להמינים הן"ל שענובהתשובה רואה עין שזפתו לא מלפנינו היה אשר הדנר :י בחוש יושג לאהחידוש

בד' המסתכל חן"ל שאמיו וכמו מההושים, חוש בשום להשינו אפשרואי מוחשי מופת להביא אפשר אי וע"כ לעולם, בא שלא לו רתוי אלודברים

עצם הי' הויתו שקודם ראיה המורכב הדבר יחיה איך כי עליו,מהמוחש זה ענין על המופתים וכל ני נהשנת אינם הרברים שני אשר א.ן אופשוט צר לסברת הקרובים מהמוחשים השכל לקרב מברות רק הם הצרדיםלשני ולא עיי'ש. א' שער בראש ו"ל גאון מעדיה ר' בזה שהקדים כטואחד תחלטנה לא הסברות כי חברו על אחד צד לגבור סבריים במופתיםנוכל

נדול ומדר והמרינות, הדעות לפי ומשתנות נדשאן, בעצם אם ניבעצמן סבייים מופתים הביא אחר כל זו בפנה וככר לרוב, בהם פו;ל וההרנלבנים, ה"א התורה יסודי ה' בריש המפרש כמאש חברו על אחד התאמץ ולאלדעתו הזאת אמונה על ציווי שייך לא כן ו;ל ז"ל, הרמב'ם מדברי וחואעיי"ש, אחרי ואנחנו אלקים, ברא בראשית תורה שהודיענו לבד הודעה ורקכלל,

מן תורה ובאטונת וההשנחה היחור באמינת והמוט.ת הצווי מצדשנאמין ואת השמים את אלקים ברא בראשית תורה דיברה שבאטת נדעהשמים לו טוב אדרבא זו אמונה מופתי בלמוד מתויבים אנו ואין ונו',הארץ ולהתאמ.ן זו לאמונה שמקרבתו השמים מן תורה אמונת מצד בהשיאמין

עקומות בסברות וההרגל בדעות העקסימות אשר מופתים, עליה טשיבקשבה הננוכה במעמקי ויפול דרכו ;ליו יעקמו לסאד, אדם בני אצלהמצוי

כיון לזה ואולי המעיפים. שתי על פוסח ח"ו ויהי' הטפיקותויטרדוהו רתוי ז'ל אמרם מלשון שהוא האל ירחמך המבקש ואתה באמרו ז"להרס"ג רחמנות. מלשון ז"ל רש"י שפי'לו

היום וידעת מ2סוק הפרמית בהידיעה לך בארתי אשר בכללוהנה אין מהחת הארין ועל ממעל ב.שמים האלקים הוא ה' כי לבבך אלוהשבות כלל הנבראים כמציאות אינני וטציאוהו נמציאותו, אמתי מציאות שאיןעוד

איי הי' נמצא ית' והוא נברא, במקום אם כי להטצא יכלו לאשהנבראיסטרם

בסעיק במצר'םהברית אפרק90

ומ:ש"ב המברא מצד להשינ אפשר אי כ,את ומציאות המקים, מציאותטרם שיחשוב האיש ;צמות מציאות שיבטל בסביא רבים ימים יורנל בלתי זוסברא אחרי להמשך אדם יבול לא השמים מן תורה אמונת ולולא המופת,מצד שהקכ"ה נמברה לו להועאטת יובל ואז כלל, מצוי איננו שהוא בעצמותמיד מקום, באפס למציאות טציאות יש אשר האטזי המצוי הואבעצמו

ואם באטרו נ' ב' ה' התורה יסידי מח' בפ"א ו"ל הרמב*ם כינתוזהו מובן איננו שלכאורא כו', מצויים משבדו הנמצא*ם כל שאין הדעת עליעלה אחת, לכל מיוחדה הלכח ולקבוע כלל הדעת על אלו דברים יעלהלמה

בדרך הידיעה א; שביאר היסודוח~' ,לסוד המאמר ;ל נטשך הואולדעתי בלתי כמברת ]יתרנל אשר ואיש הלזה, דעת עליות להודיע צריךהקירה מציאותו בקיום יעמול שלא עד השג;ון ויכהו הבהלה ידחפוהומציאותו שלא לו ,יתוי מלים בקוצר חז"ל כונו ולזאת ההמתכלות בו טוב לאוע"כ דהוי הוא טרוחם ח,"ל וכונת רחטנות מלשון ,"ל רש"י ופי' לעולם",בא כלל. לעולם בא שלאכטו

מצר כאה היא כאשר דוקא היינו הזאת ההשפלה את חז"ל שננוואם התבוננות תשובת אבל זה, בדבר ומבוכח הטפיקית על הנופל השכלליאות השמים מן תורה אמונת מצי בחדוש כשיאמין דעים תמים מולשפלותו בראש*ת תורה שהעידה מצד יתברך כטציאותו אמתי מצוי שאיןויאמין הדבר, קיום מציאות לצורך דבר כל הקמ,ה נרא וכודאי ונו', אלקיםברא רצון להשלים יעמול ואדרבא העולם, קיום הזאת הש2לה ע"י יבטלולא בואו עד נפשו יזדכך ועי"ז להשיגו וישתוקק בקיומו הרוצה כמהו נדולמלך נוצר. למענו אשר חתכליתאל

יסודי מה, בפ"ה ז"ל הרמכ"ם כם"ש היראה" "מדת נקראת זווטדה במעשיו אדם שיתכונן בשעה ויראתו לאהבתו הדרך ואיך וז"ל ה"בהתורה קץ ולא ערך לה שאין חכטתו מהם ויראה הגדולים הנפלאיםוברואיו הגדול השם לידע גדולה תאוה ומתאוה וםפאר ומשבח אוהב הואמיד עצמן אלו בדברים וכשמחשכ חי לאל לאלקים נפשי צמאה דוד שאמרכמו עומדת ואפלה שפלה קטנה בריה שהוא ויודע ויפחד לאחוריו נרתע הואמיד

מעשה שמיך אראה כי דוד שאמר כמו דעות תמים לפני מעוטה קלהבדעת שאדם בזמן כתכ ה"ב שם ובפ"ד עכ"לי תזכרנו כ. אנוש מה וגו'אצכעוהך של חכמתו ויראה כו' דגלגל ממלאך הברואים כל ומכיר אלו בדכריםמתבונן ודלותו משפלותו ויפחד ויירא כו' למקום אהבח מוסיף היצורים בכלהקב"ה מן לאחד וכש"כ הגרולים הקדושים חגופות מן לאחד עצמו כשיערךוקלותו וכלימה בושה מלא ככלי שהוא עצמו וימצא כו', הגולמים מן הנפרדותהצורות

עכ"ל. וחסררק ית' הבורא חכמת מול שפלותו לחעריך היראה במדת ז"ל הרבהזהיר

לא כי מציאותו אמתת עצמות מול ולא בחכמה, יצר אשר ברואיו ומולשמו נס להזכיר יכול היה אמנם כם'ש. זאת בהשפלתו יגונה אדרבאישובח

השמים מן תורה אמונת מצד היא כאשר בה ישובח אשר הזאתההשפלה למדהל עיקרא דאיהי יראה וז"ל שם. הזה"ק בהקדמת הנזכר הוא והואכם"ש

בר

-

81 נסעיף במצריםהברית אפרק

קמיה וכלא ע~מין דכל ושרשא עיקרא ושליט רב דאיהו בנין למאריח נשבר בחהוא רע"תיה ולשווי חשיבין כלא ארעא דיירי וכל דאתמר כטא חשיביןכלא אלקים ברא בראשית שהבאתי דברי בריש וכמ"ש עכ"ל יראה דאיקריאתר ראשית דאיקרי ה"' ,לראת דא פקודא וסקרי דכלא קדמאח פקודה היאהדא

שחיראח כס"ש כוונתו דעת ראשית ח' יראת ה' יראת חנמה ראשיתדכתיב שחודיענו הש:ים מן תורח אמונת ומצד העולכ חידוש ידיעת מצדהיא

וגו'. אלקים בראנראשית וי ואמר ר"ש בכה שם ג"כ הז:יר שכתבתי חו"ל גינו אשר ההשפלהונם

יראח אית סלרע שרי קדישא ד'ראה באתי כו' אימא לא אי וי אימאאי טדת ושזה עיי"ש, כו' חייבא לאלקאה רצועת ואיהי ומקטרנ ומחי דלקירעה

י-את מענין שם שנזכר מה זה בענין לדבר עוד ויש והיאוש,העצבות מקומו, כאן ואיןהעונש

לה;ריך הפרטית הידיעוה מן נובעת היא היראה שעיקר העולהזאת כונת וזחו בתורה, הודיענו אשר יח('ש הבורא מציאת אמתת מולשפלותו הי, יראת איהו מאן למנדע פרט באורח דא תירוצא ז"ל מהימנאהרעיא ליראה אדם שצריך כונתו ינד;, לא עד טניה לדחלא נש לבר ליה דאיתואעיג לאדם שבאה העונש יראת שהיא פרטית, ידיעה ידעו טרם אף השםאת ימינדע דעין* "ראשית :,קרי ולא היראה עיקר זאת אין אמנם הידיעח,קודכ פרמ, בארח לי' לטנדע ראשית היא אימתי פין ראשיתא, איהו דהאליה ו:יפא ברישא ובפרט ב:לל לקיב"ה ליה למינדע קדטאה פקודא דאבגין וידעת ב:לל, קדמאה פקודא אלקיך ה4 אנכי לעם, לי אתכם ולקחתישהיא בפרט. קדמאה פקודא תירא אלקיך ה' את לכבך, אל והשכותהיום

גסעיף שלא גזירה וגו', ר~ח מקוצר טשה א% שמעוולא

בדס ארת גנמ הצגור. נוירת כה הצבור, בר1כנתפשטה עתך 1הנה עליך ואעבור אסיריך, שלחהינריתך הוקודש סרשת סצרינמ פסח ונויי וג1' דודיכןעת

14 שם שכו במרה, נצטוו סצות עשר קדש.1פרשת קודס נצטוו אשר המצות נסהו, ושם ומשפטחק קודש, שגת שכתון ה' דנר אשר הוא תורה,מתן

הסשפטיכן ואלה ואנמ, אג כגור במצרים,השגת בנורמ:.א, חמדעיינמ .שראל שונאי לפניהם, תשיםאשר

כי סוכות, בעיר לישראו[ והיאשוןהקאנסטאטושין מארץ אוהם בהוציאי ישראל כני את הושבתיגמיכות המקרא כל על ח1רתי אחר. 41א ~ונימצרים,

כו', סקום סצאתיולא

ארבעים לפני שכתבהי טה כל הקודם בסעית העתקתי וחנהא( וסננו;, ובהסברה בהציונים קלים נשנוים רס אז שכתבתי כמושנה

ויותר

גסעיף במצריםהברית אפרק9פ חקרו.אשר השני מן כהשערתו הראשון צריק לפ;מים אשר מיוחדה, לדעהנחשבים מלהיות ינרעו לא אחר ולא הוא שאני ומה אז, כתבם אחר חבם לוכמו ונכתבים נזכרים להיוה המה שוים אח-ת עתה אותם חושב שאניהדברים ואפילו זקנותינו, את בישה שלא :לדותנו באשרי נפשאי וחדאימנוער תורה דברי לי יקרים אמנם הדברים, קצור רק להביא יכול הייתיולענינינו אחר באופן היום כותכם הייתי אשר בדברים נם אז כמו הנחתיויותר

מצרים. מארץ להוציאם לעיניהםאליהם נודע אשר בתוכם הטה אשך הגויים לעיני החל לבלתי שמו למעןהקב"ה התפייס זאת בכל הנח, עד שבארנו כ'( )יחזקאל זאת בנבואה הנאמרככל אלי, לשמוע אבו ולא בי וימרו יחזקאל אמר עייהם אשר ברית הפרואשר אלה בעם נמצאו כן על אשר להעם, לצוות מה' בשליחות לא היישרהבדרך רק למדו לא שקדמו שהנביאים מפני השליחות, דבר על ~בםהרהרו . וכיחוד משה! דאולפן האולפנא את היטנ להבין יכלו לא קשהומעבודה רוח סקוצר העם אבל והזקנים, לוי ובני השרידים רק הבינו וזהבמופת, ולידע ללסוד רק לנד להאמין לא היא הזאת המלכות שקבלת בארנואשר אחרי אך שלם, בלב באמת אותה שקבלו המלכות, קבלת מיאוןאיננה קשה ומעבורה רוח מקוצר משה אל שמעו ולא נאמר ואשר במצרים,המלכות קבלת היא היא הזאת שהברית בסצרים", "מלכותי שקבלתם הואאני שהבאתי המכלתא מיסז זה על ואשר קדסאי, בפכודא ז"למהימנא הרעיא עליהם מרמז ואשר בארתי אשר האמונה ועיקרי יסודימעוטפים ובחם וידעתם, ולקחתי ונאלתי והצלתי והוצאתי האלה בהפטוקים הואבמצרים הזאת שהברית והוא לענינינו ונצרך שייך כלו התוכן אבל הענין,את מעט הפמיקו הקבלה חכמת דבש ביערת המטה בקצה ונניעהמהימנא הרעיא על פירוש בדיך הסדר רס כן, הדבר אין כי לו אומר להענין,שייכים לא אשר כדברים אותו הונעתי כי הקורא יחשוב לא זאתבכל את איש כי כלו העם מן בשלמות היתה לא הזאת שהברית כיוןאך כמו הצבור נזירת כח של מקור שזה לעם לו להיות שלם עם עםאלוה בריח כן וכמו עליה, לכקס יכולים ואינם עסע, "הברית בה נגמר לאהצבור ברוב הגזירה שנתפשטה וטרם עיי"ש, ה' פעיף ו' פרק א' בחלקבארוכה שבארתי כמו עם" "נרית מטעם רק הוא הנזירות על ב"ד של הכפיהשכח מפני הוא לענ"ד לוה והטעם ב,, לשאלה בתשובה ח"ב בקדש" "טלכיעיין הקחל, ברוב שנתפשפה בורם עליה לכוף רשאים ב"ד שאין ה"וממרים מה' בפ"ב ו"ל הרמב"ם שכתב הצבור ברוב נתפשטה לא אשרכנזירה הואת הברית והיתה עזבו, לא מצרים נלולי ואת השליכו לא עיניושקוצי ),כרי' מצראי משעבוד יתכון פרקית קיים" לכת אתחר דמא "על דיאתון אף ותרנומו אסיריך, שלחתי בריתך בדם את גם כנאמר מצרים, פמחשל הברית דם ידי על העם כל אצל התחדשותו עד באמת הזאתהברית ננמר לא כן על אשר שלם, עם עם אלוה בברית מעכנ דמנכר מיעוטאנם ואולי ככלו, ברובו או העם בכל הברית חתפשפות עד ננמר לא שםשבארתי

שי

%5 גסעיה במצרימהברית אפרק

הזכרת בז:ות ר"ל האנות" "כרית על זאת מפרש ,"ל שוש"י אם י"א(,טי, המדרש דעת פי על והוא מקודם ננאלו בסיני אח"כ יהי' אשרהברית אמנם אסיריך", שלחתי לפיכך שבסיני הדם אותו "נזכרתי פ"ו רבהויקרא נסעית שהבאתי ד' פרשה דפרה במכילתא חרש בן מתיא ר' דעת זהאין ר' הי' ימים ד' לשחיטתו פסח של לקיחתו הקדים מה ספני נ' אותא'

הניע רודים עת עהך והנה ואראך עליך וא;בור אומר חרש בןמתיא מצות בהם היה ולא בניו את שינאל לאברהם הקב"ה שנשבעהשבועה ועריה ערום ואת צמח ושערך נ:ונו שדים שנא' שינאלו כדי בהםשיעסקו

בהם שיתעסקו מילה ודם פסח דם מצות שתי הקב"ה להם נתן המצות,סן את גם ואומר וגו' בדמיך טתבוססת ואראך עליך ואעבור שנא' שיגאלוכדי לשחיטתו פסח של לקיחתו הכתוב הקדים לכך אסיריך שלחתי בריהךבדם מתיא ר' דעת מפורש הנה המעשה, על אלא שכר נוטלין שאין ימיםד'

אח"כ היתה אשר האבות ברית איננו זכרי' הזכיר אשר בריהךשדם גמר שהוא צאתם, טרם ממש במצרים שהי' פמח דם אלא מיני,במדבר מקוצר משה אל שמעו ולא מקודם משה אליהם דבר אשר הראשוןהברית שלא ואמר כמ"ש, קלוי ושבט הזקנים השרידים רק קשה, ומעבודהרוח שנצטוו קדמאה פקודא שה0צוה מפני בה, שיתעסקו מצוה ב.דםהיתה כם"ש. לקבל עדין יכלו לא והכנה בלמוד תלויהשהיתה

עת עתך והנה ואראך עליך ואעבור יחזקאל אמר הברית גמרועל בברית ואבא לך ואשבע ערוהך ואכסה אליך כנפי ואפרושדודים אשר היא הזאת הערוה כסות ט',, ט"ז ,יחזקאל לי ה'ותהי אד, נאםאתך שם במכילתא בתירה בן יהודה ר' שאמר כמו זרה, מעבודה לפרוש יכלולא

משכו שם במכילתא הנלילי יוסי ר' שדרש וכמו שם א' בסעיףשהבאתי שהזכיר והשבועה בסצוה, והדבסו כוכבים מעבודת יריכם משכווקחו

הוא ה' ואני ה," "אני בפסח שנא, מה שהוא נראה לך" ,יאשבעיחזקאל כונת זהו ואולי פ"ז(, בא )מכיתא בשבועה ה, אני במכילתא שדרשושבועה אלהים עם ולא השבועה היתה אתי ר'ל אחר, ולא אני ה' אניהמניר הברית, מאותות הכה ואכילתו דמו וזריקת הפסח שחיטת ענין וכלאחרים, הברית תנאי המה קדש ובפרשת החודש בפרשת הנזכרות המצותושאר עיניך בין ולפוטפות ידכה על לאות והי' הבריתות, בשאר בארתיכאשר עיניך.בין ולוברון ידך על לאור2 לך והי' נ"נ כנא' לעולם הברית זכרון אותהוא

הזאת לחברית נתוסף שלם קאנסטאטציון עוד חי'ל ולדעתב( שלוח דיני כל אך עבדים, שלוח על היתה שהברית אמר פה כיבמרה, כל עליהם ונתחדש במרה, נאמרו בכלל והדינים הטשפטים וכלעבדים במברה ידיעה שיי רק היו שמקודם מה בצווי, נח בני של מצותהשבע לאיקים לכם והייתי במאמר נצטוו כבר ע"ז שעל אם ההיישרה,ודרך נח בני עליהם שקבלו שבע במרה ישראל נצטוו מצות עשר ע"בנ"ו בסנהדרין ותניא בטרה, נאמרו דיניו פרטי אבל פסח, בדם הבריתונשלם דספיק כנו'ד זה דאוקימנא או"א, וכבוד ושבת דינים עליהם עודוהוסיפו

דאך

נ5עיף במצרימהבר~ת אפיק14 אם נסהו, ושם וכשפפ הק לו שם שכ פסוק על זק וסמכו ס"ך, 1עיילד"ך ר"ד'. סי' להוריותהרחעה חדושי בספרי זה על ורמזתי שנים, איזה לפני בנויארק שנדפס ג'נומר וו;כט;ר בהיודיש;ן בסאמר בארוכה זח דבר בא-תי כאשר נסהו אשרהנסיון כפי ומשפמ הק לו שם שם רצורך, לעת בו להשתמש איך העם כלידע למען להמתיקם כדי במים אותו ליתן צריכים כסה העץ עםנם*ונות ועשה נאלה ונחלים טעינות עוד ימצא בדרך אולי משה שחשבהפים המתיק אשר העין על נסשך הנטור שפשומו סקיא של פשופו זהשא*ן

ה, דבר אשר הוא אליהם ויאמר דכתיב קודש שיהי' השבת טצותא( והמה בתורה, אדותם שנכתב קודם גם אך תורה מתן קודם לכד לאנצטוו כי כדבריה נראה אשר מצות בתורה שנסצא והוא זה, פסוק עלכדרכם אססכתא 'בדרך אותו וסם:ו בזה ולישב לתרץ חפצו גדול דבראמנם ה, דבר אשר הוא להםאמר זאת את ששאלו עד והכינו השישי ביום והיה להם לומר שנצפוהשבת פרשת טשה להם הגיד לא שעדין ללמיד יש ומכאן סיומים, יום מהשאלו למשה ויגידו בנטוקיו, ז"ל רש". כפי' משה הודיעם לא זה ונם ללקוט,יצאו שלא או מן בו יהי' לא שבשבת כלל בו נתוב ולא משנה השישיביום שיהי' ידיעה רק שבת קדושת של פעם בזה נאמר לא ה,(, מ"ז)שמות יום יום ילקפו אשר על משנה והי' יביאו אשר את והכינו הששיביום והיה שנאמר מה כי ידענו, לא זח ה, לו דבר ומתי כ"ג(, פ'ז נשמותוגי, בשלו תבשלו אשר ואת אפו תאפו אשר את מחר לה' קדש שבתשבתון

משנה לחם ירידת טעם שזהו עתה משה להם ואמר השבת קדושתעל נצפוו מקודם שעוד האות לך וזה מחר, לה' קדש שבת שבתון ה'דבר אשר הוא אמר 1:שה כלל שבת קדושת מפורש בו כתוב לא אבלואת אטר השבת קדושת שמפני הוא שברור אם הששי ביום והיה בפסוקגם אמנם כ"ב(, פ"ז )שמות לכם לאטר שנצפוויתיוקמפליני. ד"ה ע"ב פ"ז שבת רש"י עיין השבת, חוק הי' שזה ומשפם חוק לושם שם פסוק על בסמך הברייתא אטרה כן על מה', צווי נזכ. פהאבל רבינו, משה בקשת פי על ההנדה וע"פ להם נהנו הסצרים אשרבשבוע מנוחה יום נחירת רק סח' טצוה בדרך הי' לא השבת להם נחיחדבמצרים שעוד שמספיים ההנדות כי השבת, קדושת על קודם נצפוו מתיידענו לא אך בשדה, ימצאו לא כי ללקופ השנת ביום יצאו לא ע"כ מחרלה' קדש שבת שבתון טאז שצוה הדבר טפני חוא השישי ביום להכין ה'וצווי

צוך כאשר דכתינ ואם אב כבוד כ( קודש שבת שבתון ה' דיבראשר הוא דכתיב "שבת שם לגרום וצריכים כתבתי כאשר הוא העיקראמנם בטן, צוך כאשר לפרש יכולין כי השבת על לא אך אב כבוד עלנכונה ראיה זה אמנם בטרה, היה שזה וסשפט, חוק לו שם שם פסוק עלסמבו הדברות עשרת לפני צונו והיכן אלקיך, ה, צוך כאשר בשניהם כתיבתורה שבמשנה דכדברות ר"ל אלקיך ה, צוך כאשר דכתיב ואם אב וכבודשבת תורה, מתן קודם שבת מצות להקדמת רמז אמר שםובסנהדרין

-

95 נסעיף בטצרימ הבריתי אשרק

:תוכה כאשר בסנהדרין הגירסא נניח ואם בסרה, צונו והיכן אלקיךה' יהודה רב אמר אלקיך ה' צוך כאשר דכתיכ ואם אב וכבוד שנתלפנינו נלסדו ששניהם כיון היא קצרה שלשון לומר צריכים במרה, צוךכאשר שוח לוטר שא"א בהכנה צ"ל בשבת אשר צ,ך כאשר אטנם אהת,מהבעה קודש שבת שבתון ,מקודמן ה' דבר אשר הוא כתיב שם גם שהלאבסן להדוהק צריכים ולא במרה, צוך :אשר יהודה רכ ואסר אנה, ידענוולא

היא דינים ג( צוך, כאשר ד"ה ע"ב פ*ז בשבת ב,ה ,על התוס4 בעלישנדווקו מתי ידענו ולא דינים, כ:לה שרובח וב"נ( כ"ב ישמות משפטיםפרשת שום לה אין לפניהס תשים אשר המשפמים ואלה פרשת כינאסרה וסאוחר מוקדם אי; :י הסדר על שלא נכתבח והפרשה הקודם, אלקשור

אחרי לסדרה חפ~ן לפניהם, ד"ה ע'ב פ"ח בניטין זמ4 שרש'י עדבתורה, נדב ואהרן אתה ה' אל עלה אמר משה ואל שאחריה, פרשיותש4ש

סאי "שלפניהם' וכתב א',, כ"ד, נשטוק וגו' ישראל סזקני ושכעיםואביהוא א0ר סשה ואל כד:תיב תורה סתן קודם להר עטו שעלו זקניםאשבעים מתן קודם אבל תורה מתן אחר זו מרשה שנכתבה ואש4פ וגו',עלה לברית נכנסו דם ובאותו ושלמים עולות והעלו מזבח ונבנה נאמרה,תורה שכתוב אם לזה זה קשר שום שאין יראה בהפרשיות המתבונן אךעכ"ל, אלה סשה אל ח' וידבר הדיבור חסר אכל הסשפטים :ל ואתשם

אין הראשונים על המוסיה ואלה של הוו נם לפניהם, ח,טים אשרהמשפטים יתרו עצת עם זו פרשה טדרתי לסקרא" "סדר ובספרי שם, לקשור מקוםלה

חקמן הדבר ובל אליך יביאו הגדול חדבר :ל יהיה עת בכל העם אתושפטו אשר המשפמים ואלה כ"ב(, י"ח ישמות אתך וגשאו מגליך והקל המישפטו עצת היא הפרשה וכל ישפטו, א.2ר הללו הזקנים לפני ר"ל לפניהם,תשים אסנם ג', טי' ל' פרשה רבה שמות המדדש דעת ש;פ זה וכהבתייתרו, ע'ן, ה' ויורהו הפסוק על סמוך נאמרה במרה שבטנהדרין הזאח הברייתאדעת ספק ובלתי לפניהם, תשים אשר המשפטים וא"ה ומשפט חק לו שםשם כאשר מקרא של פשוטו לפי יותר מתישב ל' שמית רבה הסדרשדעת לסכור הימים בדברי כבדות הינה בזה ומתור,ן למקרא סדר בספר.כארתי באטת אמנם שם, בספרי הארכתי כאשר בגורמניא שונאי-ישראל-המדעייםפי לישראל שנאמרו חפצה והעיקר הפרשיות, בפרמות פה הברייתא נכנסהלא

חקונמטאנמונציא אשר בסצרים הברית אל קשורות תורה מתן קודם עודהלכות :י הים את בעברם לאמר ממצרים ביצאם וניכף לעשותו נצרך הי,שלה לנכון הנרייתא ומצאה עם, לקבלת לסדרו מקודם זמן הי, ולא יצאובחפזון מחויבים כך בין הם אשר נח בני טצות שכע שהם שס לצרף חוקיםאיזח להסדר צריכים אלקים לעם להיות בכרית ונכנסו קדום מחיוב הסברהסצד זמן בתורה ינו שחסר מפני או"א וכבוד שבת יהקגלה, הצווי מצדעתח שהבאתי, כדרשתם הכתוב קודם צווי שהיה :תורה מרומז אשר הראשוןצווים

חפרשה נקשרה לא אם שאפי' משפטים, בפרשת הקישור שחסרוהדינים גטרה קודם נאמר מקצתה או תוכנה אבל יתרו, יעצת רק לטרהעצמח ל"ד, ירסי' סדנרי כטבואר עבדים שלוה על מ'כ חי' במצרים שחבריתסשני

י"ג

נמעי4 בטצרי8הבר*ת אפרק86 לשון על סמך מ אות א' בסעיף שהבאתי בירושלטי חז"ל וטדרשות י"ד,י"נ

לחברית חקונסטאציון נסרר ושם נצפוו ששם באסטכתא בטרח שנזכרמשפט הראשון שהקונספאמציון זח על קבלח לחו"ל שהיה לחשוב וכבד טצרים,של לא בטרה זח היה שרוקא כיונו במרח שבאמרם חושב ואינני בטרח,חיה

מתן קורם עור שנעשה לסיטן רף טרה את נתנו ולרעתי אחר,במקום נסצא ואם בטרה, הנאמר הפסוק של האסמ:תא מפני טרח וצ*ינוהורה, בעיר נעשח הוא כי הטראים אנוש בחרט או בפאפירוס חקוקות כתובותאיזו

רק דוקא מרה כונתם הי' לא כי כלל, חז"ל לרברי סתירה זה יהיה לאאחרת חז"ל שנתנו הטקום וציון בטצרים, הברית אל קשור תורה סתן קורםשהי' המקרא" "בכל חזרנו לשונם ע"ר בעולם, ולא במקרא" הטקום "ציון רקחוא נזיר תוי"פ ועיין הזה, הטקום היה שבעולם אם כך, ששסו מקום טצינוולא כטתמיה מלהיות פחדתי ולולא רם"ד, אות ראשונה שנה ומסדרונה פ'הפ"ב ישראל כי פ"ג מקדם" "ימים בספרי הימב באר בארתי אשר לפי אוטרהייתי ישראל כל את לקבין המצרי טובא חורש חצי עד סוכות בעטקישבו 46, צר היטב עי4'ש הדלתא בערי ומפוזרים טעונין היו אשר נלותםמערי ים קריעת טרם עוד בסוכות ניתן שהקונסטאפציון לחשוב הוא רחוקלא בני את הושבתי במוכות כי דורותיכם ידעו לטען בפסוק זה ומרומזסוף. במכילחא הכסים ואמרו מאג(, כ"נ יויקרא מצרים, מארץ אותם בהוציאיישראל אף טקום אתם מה באתם ויחנו טסוכות ויסעו שנא' טקום אלא סוכותאין

מובן לא ולכאורא בפתיחתא( ובשלח י"ר פרשה בא )סכילתא טקוםסוכות לו לזכרון, מועד לו לעשות שצריכים סוכות בעיר נעשה גרול רבראיזה טן פחות לא לעשות צריכים היו לטסעיהם מוצאיהם לכל טועריםנעשה הושבתי בלשון הכונה אין לרעתי אמנם בשנה, מוערים ושתיםארבעים

טסורר לעם לטיושבים אותם עשה נם אלא לבר, חניה רק ישראל בניאת וכמו מצרים, בארון היה הנרית כל ולזאת וקונסטאטציאן, וכהשפטיםבחקים ביום אבותיכם את ברית כרתי אנכי ישראל אלקי ה' אמר כה ירמיהושאטר תשלחו שנים שבע מקין לאטר עבדים טבית טצרים מארץ אותםהוציאי בסעיף שהבאתי י"ר( 4'ג ל"ר )ירטי' לך ימכר אשר העברי אחיך אתאיש רעת לפי ואפי' כמ"ש, בטצרים נתנו הרינים פרטי שנם שטפורש נ' אותא'

קורם, נאמר עברים שלוח אנל היא יתרו מעצת זו שפרשה שהבאתיהטרדש להם, ירועה היתה כבר אשר המצוה אל עצתווקשר

י%

לפ אמעיף האגנותננרית בפרק

חאגנותנר'ת אסעיף

טררש .לא טכילתא לא נמיא לאפדוע

טתי חאגניה, ברית שנ*רשת פט.קיכ( י"אעל לעם אותם ררשו הטדרשיכ2 רונ ואה, פרשהנאמרה גו יעם, הדורזו יפני סדרא בבית המטרר סדרטא.

ומאוחר טוקרב( אין האלוה, המעשים כ% נעש.ניוכ2

מי כל הסרר על ח.רה ניתנה אלסיאבתויה, משתעי כ.', חע.לם לנרא יכול הי' בה ק.ראשהיה למיניט לטיהרר רירע מאן הכינוי, נמקום השםקרא, הנצרות מולדה ליהרר, לא לא .אי יהרר איר.תכרנ

בישראל. הנעל ע.ברי להכ( שטצאו ההיתרהקד.מה.

ראש.ן, חרכן אחרי דעזן יצרא פכקמרועהגדר

הסגדיי הנה להנצרות, הקנלה גין

המש*טיכו, .אלה יהרו, פר.שת מיאך, ":לחאנכי

דנרי כל אה לעכ2 ויספר ממחרה,,יהי נראשית םטר כחר, פרשת המש*"יב(, .אחה'

הולך הש.פר קול ה.רה. טה; ק,רכ( ע.דנכתב

וג.י, ידנר ט'טה מאד.חוק ובכל בה תלוים ועיקריה תורה נופי כל אשר הפרשיות מן אחתא(

כמכילתא לא מיוחדה", מדרשית "פרשח עליה ח:מים מדרשי קבעו לאזאת בתלמודים עליה ספוזרות דרשות שנמצאות אם בתנחומא, ולא ברבהלא

פרשיות רוב על כאשר הפרשה אותה על מסודר מיוחד מדרש אךומדרשים, בזה להם היתה אך לבד, מקרה לא זה כי חושב והנני סדרו, לאהתורה המדרשים רוב כי בביהנו'ד, סדרא מריש זו פרשה לדרוש לא מיוחדהכונה

פרשיותיו לדרוש הדרשן לפני סדרם או סדרא בבית המסדר דרשםהממודרים ואת השבוע, בפרשת אשר והאמונח והדת הסוסר להעם ליתן הצבור,עם מטעם חצבור לפני לדורשה חפצו לא האננות ברית פרשת הפרשה,את אי"ה, יתבאראשר

פרשת בסוף פסוקים עשר אחד שטות, מספר ל'ד פרשהוהיא ואביהוא נדב ואהרן אתה ה' אל עלה אמר משח ואל מתחלתמשפטים, ירו שלח לא ישראל בני אצילי ואל וגומרת ישראל, מזקניושבעים חפצו שלא והטעם אי-י"א(, מ'ד נשמות וישהו" ויאכלו האלקים אתויחזו יתד להם נעצו אשר חמינים פקור משום לדעתי הוא עליה טדרשלקבוע בס"ד, רברינו במשך יתנאר כאשר זובפרשה

והפסוק

אסעיח האגנותברית בפרקפפ לפניו. אבלתורח מתן ביום המעשים וכל תורה מתן לפני ביום חי' הצווי יהודה בר'יוסי ר' ולדעת היו תורה מתן שלפני ביום הטעשים וכל תורה מתן קודםימים בשני חי' שהצווי וחכמים ר"י שדעח אלא תורה, סתן קודם היוחטעשים שכל ז"ל רש"י ד;ת עיקר נראה ;": ביום נו תורה מתןאחר חיו המעשים שכל נומר מרוע א"כ תירה מתן קודם היהבבקר אליו שהשכים עכ"פ המזבח שבנין וע": וגו' מזבח ויבן בבוקר""חשכים תורה מתן וביום תורה מתן שלפני ביום עלה הצווי היה יהודהבר' ר"י ולדעת האלה, חמעשים בל את ועשה בבקר השכים תורח מתןקודם וביום תורח מתן קודם ימים ישני היה מלד והצווי תורח מתן לפניביום היו המעשים כל נם וחכמים ר"י שלדעוז אלא תורח, מתן שלפני ביוםחיה ה' אל עלה שהצווי כרחך ועל האלה המעשים כל נעשו ביום שבובר"י ר"י אסר ואיך בבקר כשהשכים למחרתו היו האלה הסעשיס כל א"כתורה מתן ביום היה עלח הצווי ואם וישתי", ויאכלו האלקים את ויחזו ידושלח לא ישראל בני אצילי ואל לטוהר השסים וכעצם הספיר לבנת כמעשהרגליו ותחת ישראל אלקי את ויראו - וא:יהוא נדב ואהרן משה ויעל האלה,הדברים כל על עמכם ח' כרת אשר הברית דם הנה ויאמר חעם על ויזרוק הדםאח משה ויקח ונשם;, נ;שח ה' דבר אשר כל ויאמרו העם באזני ויקראהברית ספר ויקח המזבח על זרק הדם וחצי באגנות וישם הדם חצי משח ויקחוגו' עולות ויעלו ישראל בני נערי את וישלח וגו' מזבה ויבן בבקר ,וישכםדכתיב למחרתו נם נעשו חמעשים שחלא העליה על גם תורה מתן אחר ביוםבו להינפרש יוכל לא וגם תורה, מהן אחר נעשו המעשים שכל ידענווממילא אלה, לו אמר ב,ים בו תורה מתן שאהר יהודה בר' יוסי ר' אומרהיה תורה מחן אחר היה העליה של הצווי נס שלו העליה, של הצווי על לאאבל והאגנית הדם וזריקת הברית ספי וקריאת בס2ר כתיבה של המעשיםעל כן לפיש יכול ת.רה" מחן אחר ביום "בו האלה, המעשים כל נעשוביום בו יהודח בר' יוסי ר' דברי מפר'ט ז"ל שהרמב"ן שאם היום, באותותורה מתן קודם ספק בלי אבל תורה, סתו ביום זח הי' המעשים" כל נעשוביום "בו שאמר יהודה בר' יוסי -' ולדעת תורח מתן קודם יום זה היהוחכסים יהודה ר' שלדעת ג'. פרשה )יתרו במכילתא חכמים מחלוקת שבזהקודם או יום באותו אם הורה", מתן קודם נאמרה ד "פרשה ז"ל רש"יכמ"ש תורה מתן קודם חדבר הי' לכו"ע ה' אל עלה אמר משה ואלוחפסוק

וחכטים ר"י דעק בהביאו החופש ו"ל חימב"ן לו לקח איך ידעתיולא זה תורה מתן אחר ה,, ןלה הצווי שגס לחשוב אכל כחלכה, שאמרשומעים לזה לבוז, אומר ואחד לחלק אומרים מאה אפי' אבל חיחיד רק והואבר"י ר"י על חולקים וחכמים ר"י כי שאם לאמר הזאת בהבעה מרטז אשרכהלכה*, שאומר שוטעים ש,,לזה ויכתוב בר"י, ר"י כדעת כהיחיד להכריע יהודה כר'ור"י אחר האלח המעשים כל שיצטרנו טעם אין :י בשעות, או ביום הי'הקודם אם רק חולקים ולא תורח מתן קודם היו חטעשים שכל נראהוביותר כזאתי חשב לא בראי ר"י שנס כהלכה שלאודאי

חטעמד

-

29 אמעיץ האננותברית בפרק

הדבורים ושאר שמענו, הגבורה מפי לך יהי' ולא אנכי אשר הנבחרחמעטד בקול יעננו והאלק.ם ידבר משה חקורא מאד וחזק החולך השופר טקולשטעו חלפידים ואת הסולוח את רואים העם וכל זצ"ל( וויזעל הירין ר' פירוש)לפי אל אמר וה' מרהוק, ויעמדו וינועו העם וירא עשן ההר ואת השופר קולואת עסכם, דברתי השמים מן כי ראיתם אתם ישראל בני אל תאמי כהמשה בפרזה כך אהר 'בא הנבחך, המעמד על במדרשות אשר הרבוה ההנדותולבד נעשה, ה' דבר אשר כל ויאמרו ה' דברי כל אק לעם ויספי קיה כך:ל

להמעמד עצמם את להכין הימים מ:.רה רק שזה יבין טעם בע'כל4 אש ורשפי ההתלהבות את מקריר תורה מהן אחר היה שזה וחאומרהנבחר, הנבחך, המעמד שלהקדש

שבו כהלכה שזה להשזב זי'ל ולהראב"ע להרמב"ן נרם אשראסנם דבי תני של המאמר מפני א' דברים. שני מפני הי' תזרה מתן אחרביום מצוה היא איזו לדורות.כם וחלאה ד, צוה אשר היום למן ישמעאלר'

המעשים כל ואם ע"ב, ח' ,הוריות עכו"ם זה אומר הוי בתהלהשנאטרה ה' דברי כל את קודם עוד יחעם ספר א"כ תורה מתן קודם היוהאלה מחוורתא אלא דמסיק שם הנם' מסקנת זה אין אטנם המשפטים, כלואת

בארוכה זו סוגיא בארתי ו:אשר ישמעאל כר' לא כלומר מעיקרא,כדשנינן דעת הזה"ק לדעת ישברוי וכנר ר"י, ר"ה מי' הוריות הרח"ה חדושיבטפרי שזה לומר ישמעאל רן לדעק אפי' כלל לנו ט:רית שלא הקודם בסעיףר"י תורה, מתן אחרהיח

נטייתם טפני הי' תורה מתן אחרי זה לפרש להם שגים השניוהדבר מוקדם אין חז"ל שאמרו ואם הסדר, על הפרשיות את הרוב על לפרשתטיד

המדר על לפרש יותר שאפשי ומה הדחק ע"' רק זה :י חשכו בתורה,וטאזחר תורה מתן אחרי הרב" כתובח זו שפרשה וכיון מקרא, של לפשוטו נכוןיותר הוא זה להם גים ואשר תורה, מתן אחר נאות-לפרשה יותר טשפטיםבמוף

להשתדל נאה יוו;ר ולזאו: מקרה, היא לסקרא טדר שאין שמה העםמחשבת שא"א ואם הסדר על לישבה יותר שאפשר כזה תהי' שלמה תורהכי

שבלתי במקרה רק חוא למקיא סדר שאין :זאת יחשוב ז"ל שהרמב"ןלחשוב הטעמים כי חשב אכל בתורה, הסדר לשנוי טעם שיש ידע הוא נםמפק הנמתרות את יודעים אנו שאי; זמן וכל תורה, סתרי עניני המהבזה

לפישם ראוי יותר בפרשיות, חסדר שנוי מרטזים לא והמררשיםוהתלמודים הסדר שנוי על המדרשות שרמזו במקום ואפי' נכתבו, הסדרשעל שומעי; לזה נכתבי. הסדר ש;ל החישבת מהם אחח דעה ישאם

ששנוי למקרא" ":דר בספרי ,בבארתי מה לפי אמנם כהלכה,שאמר רק לא להסתיר והאסונה הדת התורח לקיום מאד נחוצים היוהסדרים לחכם אלא לגלוהם ראוי שלא מה חסטורים ענינים נם אך אלקיותסודות חדש אור מתגלח הטדר שנ.י ידיעת פ" על פירושים ידי ועל מדעתו,ומכין פרשיותיה נתנו לא אלעזר ר' שאמר וכמו עמנו, ימי ודברי התורהבידיעת הי' מיד בהם קורא שהי' סי כל הסדר על נתנו שאלמלא חסדר על תורהשל

של סדורה נעלם לפיבך טופתים ולעשות מתים ולהחיות עולם לבראיכיתורה

אטעיק האגנותברית בפרק80

הסדר, עללישבם מלהשתדל הסדר בשנוי הנסתר על לב ליתן זה לפי נאה יותר א'.פרק למקרא סדר בספרי שבארתי כמו ודעות ובאמונורו בהיסטוריא יסודיותדעות תחית על נם ספק בלי כיון אשר ג'( מזמור ריש טוב שוחר )מדרש ליויערכנה ויגידה יקרא כטוני מי שנא' הקב"ח לפני ונלוי ערכה( אנוש ירע )לאתורח כהלכה. אומר הסדר על שהמישבה מצא ע"כתורה, מתן לפני קודם יום או היום באותו שהיה מה תורה מתן אחר רחוקהבפרשה לכתוב המדר לשנוי חנחיצות ז"ל הרטב"ן מצא שלא שמפניונראה

טאתו ה' מאת ואש נ2רית עמורה ועל סדום על המטיר והן בתיב יוסיברן ישמעאל לר' שאל אשר להמ,ן שענה כטו דר"מ מפרקיה כובם ההואלמד אשר קרא" "משרנעי של המדה אידית לרב ולא נחטן לרב לא ספק בליהיה נעלם ולא ע"ב(. ל"ח )סנהדרין וני' הול:ים פניך אין אם ויאטר דכתיבקבילניה לא נמי ב2רוונקא דאפי' נידן הימנותא א"ל ל"ל, לפשעכם ישא לא א"כנו, תמירני אל בו תמר אל כתיב ליה, נפלחו הכי אי בקרבו, שמי כידכתיב רבו כשם ששטו מטטרון זה א"ל ליה, מ'ב;י אלי עלה ה' אל עלהאמר משה ואל בתיב אידית לרב מינא החוא דאמר ליהדר לא לא ואיליחדר אידית כרב למינים לאהדורי דידע סאן האי נחמן רב דאמר אידיתרב בשאלתו מינא ההוא הביא אשר המבוכה נה נופלת אדריה או תורהמתן לפני ביום או תורח מתן ביום נאמרה אם בין זו כפרשה כי זו, פרשהעל מדרש הטדרשים קנעו לא בשכילם ואשר זו בפרשה אשר הכבדות כלאת מישב שהוא מפני כהלכה נאמר והוא רביעי פירוש פה יש אטנםב( אלא ליה מיבעי נשי אמרתי האזינה למך נשי קולי שמען וצילה עדהלנשיו למך ויאסר דכר:יב ליה מהדרנא אנא שבקיה כיבם ההוא א"ל ליה,מבעי

יהדר אידית כרב למיהדר דידע מאן שאמר עד גתשובתו כך כלשמח נחמן ורכ כלל, למין לדבר נחוצים לא אשר דברים טטטרון מן להמיןלספר אידית רב צריך היה וסה ז"ל, והרמב"ן ראב"ע עיין וננשת במקום לבדוטשה ונגש עצמה זו ובפרשה אליו, כמקום א', ח,, א' )מלכים שלמה המלךאל הסטות ראשי כל ואת ישראל זקני את שלמה יקהל אז ואות., אמר ולאי"א( '"ב 'א' )שסואל שטואל ואת בדן ואוע ירובעל את ה' וישלה כ"ם(,במדנר חותנו במקום משה חותן המדיני רעואל בן לחוכב משה ויאמר כ'ונ( ד,)בראשית למך נשי כסו ספוריים בפסוקים וגם ה:נוי, במקום ח' שם שבאמקראות טהרבח זאת לידע יכול היה אידית דדב ומעשה דר"מ פןקיה מבלתיואפי' קרא", "סשתעי דה:י ליה, מב;י אלי עלה ה, אל עלה אטר מ'טה ואלבפסוק כלל קושיא אין ו,פ"ז שם(, )סנהדרין קרא משת;י נסי ה:א קר~'"משתעי יהדר. לא לאואי

לומר ואין בכתיבתו, הזה השם את מקדשים שלנו תורות ספרי וכלשסענו, לא וזה בו ועמירני אל מטעם לקדשו אסור והיה חול הויה אל עלחשל השם להיות לכאורא צריך אידית רב רנשובת דלפי מאד יקשהגם תמר אל שדרש אחרי כי קודש נעשח השם בקרבו שמי כי שנא' ספניכי

ומפרש פשוטו מידי המקרא את מוציא כרחך על בו תמירני אל תטורהטלשוןפשופו

61 א6עיף האגנותברית ב*רק

ולשו קודש, לעשותו אותו נמיר שלא ומזהיר לשמי דומה שמו כיפשוטו חו'ן דבר, בשום מקולה לנו הותר לא כי בתוכם ושכנתי כמו איננובקרבו ים4אך והקסלה ג', סעיף י"א בפ-ק א' בהלק שבארתי כמו והמשכן הארוןמן בו, תטירני אל אמרו והוא גמורה, ע"ז שהוא דהר בגדא 9הך4לההוא

שאלה על כי פה, המין שא4 לבד הכנוי תחת מהשם לא כי הוא האמתאמנם ולא לו לענות יכול הי' כובס ההוא גם כי לו, לענות אידית לרב צריכים היו לאכזאת ואי יהדר אידית כרב למיהדר דידע מאן נחטן רב אמר השאלה זאת תשובתעל אשר פירוש האלה בהמקראות פירש והמין שאלה, לא וכוח פה הי' רק יהדר, אל4א

ה:נוי, תחת שבא מד:סם לפירושו ראיה והביא הטינית, שטתו אתהחזיק נקודות להרניש חוש לו שיש שמי נ' פרק ח"א מים" "סוצאי בספרובארתי

יש רק בנצרת, נולדה לא הנצרות כי יודע ועם עם ימי בדבריהיטטוריות והעשתרות הבעל עובדי כל אשר בישראל הבעלים מימי קדום מקורלה

בתורת כנופרים עצמם את חשבו לא ירבעם חטאת אחרי ההולכיםובפרט הנוצרים כסו הסותרות חדעות בין הטפשרת הזיה איזו להם מצאו רקמשה, יתפשר לא אשר וחשך כאור סתירתם את חשבו לא כי אז, והמיניםהיום המתפשרים וחום כקור אותם השבו רק חמו;, דמדומי עם שמתמזגים אםלעולם,

כ'*, כ"ג ישמות לפניך מלאך שולח אנכי הנה בפסוק להם לקחוופשרותם תחת במקום "בהשם הקדש בשמות טשמשים אשר בתפ'ך הפסוקיםובכל פסקה אשר שני בית ובימי הלשון, סגנון בטבע לכוא הי' ראוי אשרהשם" אלילים, הרת ארץ לבבל בבואם ותיעבותיה פחזותה הכירו כי מישראלע"ז

את עושה ושודד רוצח נבר דאלם כל אשר בה אשר הנתעבהוהגאיונית הגדול ובכח דע"ז, יצרא אצלם מת כבר לארצם ישראל ובשוב לאלוה,עצמו אבל והזיה, אלילות שמץ מכל נקיה ישראל אמונת עשו הנדולה הכנטתשל ישראל בקרב העלעניז,ם של משומם השקו*ן את הביאו היונים אשראחרי בתבל מתובלת ישראל לכרם הקדומות האליליות הדעות הפעם עודשבו ואחרי ההשמונאים של נצחון אחרי נם ונשארו והזיותיהם, היוניםזימת

הם וגם הגלילים, בין וביחוד רבות יוניות נקודות עוד נשארו ה' ביתהטהרם טיפוס לה קנתה וההשתדלות משה, תורת ובין ביניהן פשרה למצאהשתדלו ויסודה הנצרות, נולדה הזאת ומהחתחרות נגדם הפרושים מלחמת מפנישלם אשר הלז והצדוקי הנזכרים, הפסוקים וכל לפניך מלאך שולח אנכי הנה בפסוקנ"כ זח, פטוק על א*דית רכ עם התוכח הנצרונים היהודים מ; ספק בליהיה במרומים מנהיג או שליח ר-ל הפנים שר ממוים זה כי לו ענח אידיתורב חפנים, שר ליהושע אותו והחליפו הנוצרים חושכים כאשר אלהים בןלא על'פ שחוא, מי או מלאך יהי' רצוני ליה, נפלחו הכי אי הצדוקי לווענח בעלי חמקובלים כת ננד הנוצרים של חזקה טענה היתה וזאת ליח,נפלחו המצריות הדעות נגד ללחום עוד התנאים ביטי נתיסדה אשר תורהסתרי לענות ידע דלא ומאן ליח", נפלחו ו,א"כ בטענת פניחם על ח"ו טפחחלז הצדוקי דברי אך והמלאכים, הספירות של הקבלה בסתרי הפמוקים אתולתרץ בין המבדיל האמתי חגדר את ליתן ידע ולא במבוכה נופל אידיתכרב

יסודי על הנוצרים עט להמתוכחים נחמן רכ הזהיר ולוה לחנצרות,הקבלההקבלח

' ן "]ל ,(". "י,),,,', ;,11,,1;י1,,"11ם4%~4%12יונ11]41,;11נו,נ11111111111ג1111,111,נ, -, '1"-

א6~8 האננותנר'ת נ%קפפ

כלל, יתוכחו שלא להם טוב האטתי הגדר את בעצמם יודעים ולאהקבלה בידן דהימנותא אידית כרב לצדוקים לאתדורי ידע דלא טאן האיואטר הנדר את אידית רב ידע כי ליהדר, לא ליה, סקבלין לא בפרוונקאדאפי' רבנו סשה כי סקבלינהו לא בפירוואנקי דאפי' בידן חיסנותא במאסרהסונח תעלנו אל הולכים פניך אין אם ואסר כאלח, אסונות בסיני הפץ הי'לא לקהת צריכים היו לא ושלוהים אמצעים לאסונת בי ט"ו(, ליו )שמותטזה

טסדבר פאה קצוצי וה,ית מצרים אלילי סהשכת ולהעלוועם לעםישראל למען הוא והביאם ונאלם הוציאם אשר ישראל לאוסית עיקר וכלערב, על אחרים אלה*ם להיות ולא לאלהים להם יהי' והוא לעם לו אותםלקהת טדרנות רק אטצעים לא הסה תורה סתרי בעלי של השסות וכלפניו, שוא" "טושגי במפרי בארתי כאשר והשנותיו" הנפש ביטוד הגיון"טושגי כי והקבלה אסונה יסודי פי על הצדוקים עם להתוכה לו אין זאת ידע דלאוסאן

פה. לעניננו שנונע סה סים מוצאי בספרי לשוני כאן עד טפי,יתפקרו לה הססוכה הפרשה הוא הזה להוכוח הביא אשר הדבר עיקראמנם

וספני בה, טעו הנצרונים היהודים אשר לפניך, מלאך שולח אנ:י הנהפרשת לטשה אסר שהסלאך עלה אטר סשה ואל הסין פירשה זאת פרשהקרבוע ואם אלי, עלה צ"ל ווי' זאת אסר הויה לי כי ראיה והביא הויה, אלעלרו לבוא ראוי אשר השם תהת במקום השם בחם שבא סקראות הרבהשיש לעיל שבארנו כסו קרא" "דסשתעי כובס חהוא כתשובת ב:נוי הסגנוןבטנע יותר ודאי הוא הכנוי במקום בא שאינו פשוטו לפרש שיכולים במקוםאבל הסין השב הזה והם?אך לסשה, אסר שהסלאך לוסר הסין הפ'ן כן ועלנכון, לא כובם כהחוא לו עונה והי' אתו התוכה אחר איש ולו הנוצרי,שהוא במקום בא שאיננו לפרשו להפשם קרוב יותר שפה ספני סקבל הסיןהין

הזה הסלאך אבל לו אסר שהטלאך כדרכו לו ענה אידית רב אבלהכנוי, אתה סאסין אם הצדוקי לו ענה ו;"ז הפנים, שר סמ41ם רק הנוצריאיננו

ספניו השסר לסשה ה' שאסר כסו לסמו'ט ליה נפלח א"ב כאלהבאמצעים אידית רב לו ענה ע"ו לפשעכפ, ישא לא כי בו תסר אל בקולוושסע וגוע טזה תעלנו אל חולכים פניך אין אם לו ואסר זה קבל לאשסשה ולא לאמצעים, ולהשתהוה לעבוד לנו ואין נקנליניה, לא בפרוונקאשאפי' ה4 אל שעלה 1חשבו אהריהם והנמש:ים הראשונים המקובלים שטעוכסו

ואל הול ולא הוא קידש הזן השם כי כן להטוב ח"1 סמו'ט, אלפירושו או סתם ויאסר דכתיב אתר בכל רמ'ה וז"ל וה סבאר והז~*ק בו,תסירני תשסע שטוע אם ויאמר דכתינ אהרא ולא דברית מלאכא .הוא סתםויויא משח ואל הוה, סאן קאסר ולא סשה אל ויקרא הוא, מאן קאמר לאונו' ),ה*ק הוה דברית סלא:א הני בבל אלא הוה, סאן אמר ולא עלהאמר ראה לא שהוא אם ז"ל הרסב'ן על סתפלא ואני ע"אז, וק"נ ע"ב ק"בוירא טלאך שולה אנכי הנה בפסוק ספרש בעצסו הוא אהריו,אבל שנתנלה וזזה"קאת ט8רש ה' אל בעלה וסדוע נקבליה, לא בפרוונקא דאפי' סט"ט שהואלפניך שממיט לפראפ וישר ננון שיותר במקום ממר'ם אל שיעלה לו אסרשדויה הויה, אל שיעלה *אפר

ופפני

58 אמעית האגנותברית נפרק

בנטיעות קצוץ לידי לבא יכולים בפירקא לדורשם האלה דדברים שכלומפני רק וזה לפניך, מלאך שולח אנכי הנה בפסוק ז"ל בחיי ורנני ז"ל הרמב"ןככו"ש

הויה אל עלה אמר טשה ואל לפרשת מלאך שולח אנכי הגה פרשת סמכותע"י בשבתות העם לפני לדרשם היתה מטרתם עיקי אשר הסדרשים מפרימנעו אם מדרש שום הויה אל עלה של זו לפרשה יחדו לא כס4ש, הפרשהול

שונות. במקומות אגב דרך עליהודברו משמאל והמינים מימין המקובלים דעת מפני הוא זה כלאמנם ר, אמנם מלאך, שולח אנכי הנו, פרשת עם ה' אל עלה פרשרנו,סקשרים

אחד שאין זאת בפרשה במהלקוהם רסזו יהודה בר' יוטי ור, וחבמיםיהודה אותה קשרו הם כי מלאך שולח אנכי הנה פרשת אל אותה קושףסהם

עם ענין לה אין לכו"ע מלאך שולח אנכי הנה ופרשת תורה מתןלפרשת נאמרה. תורה מהן בשעת ולא הורהסתן

סלאך שולח אנכי הנה פרשת סדרתי נ"ד פרק למקרא" ווסדרובספרי מתן עם ענין לה שאין אבל זה, לבאר המקים פה ואין השניה, העליהאהרי אין אם משה לתשובת אותה קשר הלא אידית ורב טעמ, בעל כל יביןהורה ור"י וחנמים וכשר"י הענל, מעשה אהרי ש,ה מזה העלנו אל הולכיםפניך לה אין א"כ תורה למתן ה' אל עלה אמר משה ואל פרשת מקשריםבר"י *רשת אל אותה קשרו רק בכלל, מלאך שולח אנכי הגה לפרשת קשורשום לפני נ'( י"ט )שמות ההר נגד ישראל שם ויהן פטוק אהרי השליסיבדדש הסינים מבוכת פח אין זה סדורם ולפי האלקים, אל עלה ומשהד*סוק הזה"ק בשם שהבאתי כמו הוא הקרא מנהג זה אטר מי נוכר שלא מה כיכלל, כתוב היה לו ואפי' וכלל, כלל וומינים שאלת עם ענין לה אין שתפרשוואיך קרא סשתעי דהכי קושיא הי' לא ג"כ ה' אל עלה ה' אמר משהואל

דר"מ, מפרקיה כובם ההואכתשובת שבאה פרשה עוד על פה אציין הפרשיות למדר פה שבאנו ואחרג( ונניו משה חוהן יתרו ויבא דכתיכ יתרו עצת פרשת והיא כסדרה,שלא

האלקים הר שם חונה הוא אשר המדבר אל משח אלואשתו לצאת השלישי נחדש כתיב יתרו מעשה אחיי י"מ ובפרשה ה'( י"חושמות ויחנו מר*ידים ויסעו מיני מדבר באו הזה ביום טצרים מאר,ן ישראלבני

כבר שהרי יתרו בא זה אחרי כרחך ועל ההר, נגד ישראל שם ויחןבסדבר בחדש כן, הפרשה לסדר צריבים א"כ האלקים, הר חונה משה אתכצא

שם ויהן סיני טדבר באו הזה ביום סצרים מארץ ישראל בני לצאתהשלישי עשה אשר כל את משה חוה; מדין כהן יתרו וישמע ההר נגדישראל וכל אליך יביאו הגדול הדבר כל והיה וגו; וגו' עמו ולישראל למשהאלקים י"ח פרק למקרא מדר במפרי סדרתי זה ואחר הס, ישפטו הקטןהדבר משפטים רבה המדרש ע"פ ונו' וגו, לפניהם תשים אשר המשפטים ואלהפרשת את ושפטו הפרשה מן למעלה כתיב מה המשפטים ואלה ד"א ל'פרשה ג' אות אן סעיף הקודם בפרק זה על שרמזתי כמו עיי"ש עת בכלהעס

)שמות מצרים בארץ הייתם גרים כי עד ונו' וגו, הסשפטים ואלה שםוסדרתי ויבחר וגו' עמוד ויכלת אלהים וצוך תעשה הזה הדבר את אםכי;א-כ"ב-כ'(

י;,)1:,,,,ן,,..,,

ן'",.',,4מנ1,441%;":

;,, -,,

,, ,, .,, ( ., , ,,,,, ,1; ,;,(,.,,, ,

)ן',-,,י".' אטטיף האננותלרית בפרק84

וכל משה אל יביאון הקשה הדבר את עת בכל העם את ושפפו ונו'משה הויה אל עלה אמר טשה ואל %נ-כ"ו( י"ח, )שמות הם י*פופו הקטןהרבר תנוח עליהם שגם ר"ל ישראל, מזקני ושבעים ואביהוא נדב ואהרןאתה מבוכת שום זה לפי פה ואין אתו, דבר שהויה ויוכחו נבואההרוח יתרו רק ליולדתו, ממר הבן לא ומכש"כ השרף ולא חמלאך לא כיהמינים חויה. אל עלה לאמר כהטה אל ובינה בחכמה דבר אשר הוא משהחותן

ישמות ממתרת ויהי ביתרו ז"ל רש"י שכתב מה עי(ר לרבר עודויש התורה, על ז"ל רש4י לנמוקי הרח"ה' "חדושי בספרי וגם הלז, בספריבזה והארכתי מדאי, יותר הדברים פה יתארכו אבל הוי, יוהכ"פ שממחרת י"ג("'ח

מתן קודם שיתרו לומר שא"א זו'ל רש"י שכתב שמח פה לחזכיר רקוצריכים בפרק דברינו ולפי תורותיו, ואת חאלקים חקי את והודעתי דכתיג הויתורה שנצטוו שאסרו המצות על הברית חקי שהם כלל קושיא מזה איןהקודם ומשפט, צדקח לעשות הי דרך ועל יהפוטפות והבכור הפסח חוקי ועלבמרה ז"ל רש"י שמביא ע"א( קש"ו )זבחים הוי תורה מתן קודם יתרו לם"ד רברינווכל

אשר כל את וגו, יתרו וישמע וה לם"ד והותכת מפורשת וראיה שם,בעצמו )שמות ממצרים ישראל את ה' הוציא כי עמו ולישראל למשה אלקיםעשה אודות על ולמצרים לפרעה ה' עשה אשר כל את לחותנו משה ויספר א'(י'ח

כל על יתרו ויחד ה', ויצילם בדרך מצאתם אשר התלאה כל אתיצוראל פ'(, ח' שם )שם מצרים מיד הצילו אשר לישראל ה' עשה . אשרהפובה קריעת שהוא בדרך מצאתם אשר וחתלאח מצרים מיציאת רק התורה,ונתינת סיני הר של הנפלא המעטד כל מן משה לו ספר ולא שמע לא כיהיתכן שם. בספרי והאדכתי כם4ש תורה מתן לפני יתרוגא .כי בעליל מראח זה דבר תורה, ממתן ולא עמלק ומלחמת מרה ומי סוףים אמר משה ואל בעצמם פסוקים היאא מסדור פה אדבר לא נם ד(. האלה פמוקים בי"א אשר הדברים תוכן רק לעניננו, הרבה נוגע לא כישם, בספרי ומסודרים הסדר על אינם הפסוקים אשר ישראל כני אצילי ואלעד ) על האגנות" "ברית בשם קוראים אנו אשר הואת חברית היח מה עללירע הברית דם את העם כל ועל המזבח על לערוך באננות הניתן הדםשם

כל את לעם ויספר משה ויבא ד' מ בפסוק הנאמר על מפק בלי היהשהוא אשר הדברים כל ויאמרו אחד קול העם כל ויען המשפטים, כל ואת ה'דברי אשר שהמה מדברינו כבר מבואר המשפטים את אשר נעשה, ה'דבר

לכורנבם עליהם הפכים וה' קודם אותם יתרו הציע אשר משפפיםבפרשת כתב אותם ואשר מחמשפטים לבד ה' דברי חמה 6ה אך שבכתב,בתורה שבכתנ בתורה ה' דברי המה ספק בלי אך בפרשה, מבואר לא והמשה משפפים פרשת בתוך אשר הפסוקים המה וכנראח משח, ויכתוב כתיבשהרי ענה אם תענון, לא ויתום אלטנה כל כמו יתרו דברי על ה' הוסיףאשר כ"ב )שמות וגו' צעקתו אשמע שטע אלי יצעק צעק אם כי אותותענה קדהט ואנשי וגו' לי תתן בניך בכור תאחר לא ודמעך מלאתך %ב(,כ'ש)", ואולי י'-י"ה( )שם והדגלים השמיפה וכן כ'ח-ל(, ט'ב, )שמות ונו' ליתחיון ,,,,, י ומאוחר מוקדם אין אשר התורה פרשיות בין מפוזרים אשר כאלח פמוקיםעוד

.בחם. ,,

6א אסעיה האגנותברית ב*וק

אשר או9'כ, נצטוו אשר במצרים שנאמרו להמצוו2 שייכים אשר ופרטיםבהס, ~פחרים ובתורה כלל בדרך רק נאמרו מקודם אשר למרה, אותם מיחסיםחי4ל לא למען תורח ,של פרשיותיה נפזרו הכוונה לזאת ואולי רבים, פרטיםבחס נכרתו סוף כל סות כי חשני ברית של מצות על אחת ברית של טצותנבכר

תדע* לא טעגלותיה נעו תפלס פן חיים ואורח התורה מצות נל עלבריהות ערי בתי שם נזכר כי בחר, בפרשת חנזכרות הפרשיות אלו איןאמנם

חענל עשית אהרי בכור כל תחת לוקחו והלוים עריחם, מנרש ושדחחלויס נם נאמרח שמיטה שמצות אם ג', במדבר בפרשת כטבואר המשכןלעבודת לפרטיתיח שם נשנית אבל י"א( כ"ג )שמות וגו4 ארצך את תזרע שנים וששפח הארץ. ונאולת היובלומפני

כל ואת ה' דברי כל את לעם ויטפר כתיב להעם בהספוראמנם דברי כל את משח ויכתוב כתיב אז משה שכתב בהכתיבה אךהטשפמים

ואלח באמרו יתרי ידי על היו כתובים כנר כי המשפטים נזכרו ולאה' התורה בתוך והמשפטים יתרו פרשת את להביא הן צוחו אשר ובעתה, דברי רק עתה כתכ כן על ונכתנ, מסודר דבר לו שמסר משמעהמשפטים ע"א דאס ניטין עיין אחת בפרשה ה' דברי את יחד שיכתבם צוהושבכתב הפרשיות על רק לא הסה התוס',ן"ל ודברי ניתנה, חתומה תורה ד"התוס'

פרשיות בתור לא שנכתבו הפרשיות על נם אך עדין נכתבו ולאשנאטרו כראשית ספר גם כי ה', צווי ע"י את"כ רק בתורח נכתבו ולאשבתורה,

פסוק על מ4ב ה' פרשה שמות רבה במדרש כדאי' מקודם נכתב הי,כולו בראשית מפר נטלתי הקב"ה לפני משה אמר כך הזה לעם הרעותהלמח

סדומים של הפלנה דור של חמבול דור של מעשיהן וראיתי בווקראתי י"ח סי' ושם שנשתעבדו, עשו מח הזה העם היתה, הדין מדת בדונוהיאך במדרש וכן לשבת, משבת בהם משתעשעים שהיו מגילות בידם שהיהמלסד משתעשעים שהיו להם היו ספרים שעשועי, תורתך לולי פסוק על קי"מתתילים ע"פ רק בתורה נכתנו לא אמנס שם, מהרעח פין ועי' לשבת, משבתבהם בתורח לכתוב עדין נצטוח לא הזאת ובעת נתנה, חתומה אשר בעת ח'צווי שאמרו ה' דבר רק ברצון עדין קבלו לא העם וכנראה אלה, ה' רברירק נעשח " ה' דבר אשר "כל אמרו וכן נעשה, ח'" דבר אשר ,, הדבריםכל

בתורה לכותנם ה' צוה אשר עד עדין המשפטים את קבלו ולאונשטע, חעם אל נלה בלתי שבכתכ בתורח להביא דבר צוה לא ה' נםוכנראה

חותמו אשר אמת אלקים וה' עליו, בברית באו אשר או וקכלתםובהסכטתם אטונתם על ונם והסכמתם, ודעתם העם כבוד מפני כבודו על מחלאטת

בארתי כאשר לבנם אזני לסבר אדם נני כלשון תורה ודברהוהשנתם, ב'. מעיף א,בפרק

בטעיף האגנותבר'ת בפרק38

סעיף

ב-

העכ., באונ' משה קרא אשר הברית""ספר בחוק1תי, טרשת הברית, אית הברית,אלות

ק'מפרימ- כגיגית, ההר עליהם שכפה מלמד ביניהכ!, נעשוסאות כמאסר שנאסר מי לאורייתא. רבה טודעהמכאן וגירש והומך דרור %ו ונתנו אשתו אתלנרש שקכ1% טה קיטו סיני, מהר ועומד מושבעאוחה, וישתו, ויאכלו האלקים את ויחוו הברית, תכסיסככר,

כף תקיעת ידו, שלח %א ישראי בני אצילי1אל

יד נשיאה ינקה, לא ייד יד ברית, במודינו אנפשיה, וא,קמא דחיק דאיהו לקרא שבקיהבשבועה, את ויראו האגנות, בכרית הפסוקיב( סדר עם,ברית

הס"יר, לכנת כטעשה רגליו . ותחת ישראלאלהי כבוד במו'נ, סתירה רגל, שתוף יער, בשדימצאנוה א% אנל, במקום 11 אלקי, ויחוד הנכואהגכרא,

בשנח פעמים שלש ישראל, שמע ישראל,אלהי

מתיר. כאריא איקיכט זכורך, כל יראה. ואמרו העם באזני טשה קרא אשר הברית" "ספר הוא מה אמנםא(

ספר כתב ז"ל ורש"י בתורה, מבואר לא וה ונשמע נעשה הי דבר אשרכל לקריאת מעם ואין במרה, שנצמוו ומצוות תורה מתן עד מבראשיתהברית אברהם נח ברית בו שנוכרו מפני ואם הברית, ספר בשם בראשיתספר משה ויבתוב על ונם הבריתות4, "ס?ר בשם אותו לקרא לו הי' ויעקביצחק מצות וכתב תורה מתן ועד מבראשית ו"ל רש4י כותב ה' דברי כלאת

המשפמים על שיהיי נ:ון שאיננו ז"ל הרמב"1 כתב וכבר בטרהשנצטוו אמר ולא אותם וידעו שמעו שכבף במרה להם שנאטר נח בנישנצטוו פרשת שזה ז"ל חראב"ע כמו פירש ע"כ יגיד אשר בחדשות אלאויספר

ברית, עליו שנכרת ס8ר הוא הנרית" "ספר פירוש דבריו לפי אשרמשפמים, אשר כל המפר על ואמרו האגנות, בברית שנעשה הקונסטאטציון ספרלומר כלו. משפטים פרשת הי' כנר ובספר ונשמע, נעשה ה'דבר

בה שנז:ר בחוקותי פרשת הוא הזה הברית ספר כי נראה ביותראך מלבד מואב בארון ישראל בני את לכרות משה את ה' צוה אשרהברית דברי אלה מואב שבערבות התוכחה את התורה שקיאה כטו הברית,אלות סידרה שהתורה אלא ם"ם( כעח )דכרים בחרב עמם כרת אשרהברית שהברית מפני העגל אחרי שנאמרה בהר פרשת אחרי הברית דברי אתלכתוב אבל וגו' אותם ועשיתם תשמרו מצותי ואת תלכו בחקותי אם כלם עלהוא העפי כל באזני טשה קרא אשר הברית ספר והוא האגנות ברית בעת עודנכתב

וזאת

י5 בטעיף האננותברית בפיק נשבע הוא חנינא בר יוסי ר' בשם חייא ור' ברכין ר' דעתוזאת

ה' נאם אחך רית בב ואבא לך ואשבע להם נשבע הוא לו נשבעו והםלהם אלקיך ה' בברית לעכרך שנא' להקב"ה לו נשבעים והם י"ז( )יחזקאלאלקים דייבו נחמן ור' נחמיה ר' שבועח אלא אלה שאין ומנין כ"ם( )דבריםובאלתו חאלה בשבועת האשה את ה:הן והשביע הדא מן דקטרין יעקב רןבשם

כשהוא מלך שאמר יצחק ר' דעת נ"כ והוא כ".( )ויקרא ל?ם זאתא;שח אני אף חקנ"ה להם אמי טיני, חר תנאי על שעברו וכיון ה'(,)בטדבר על העובר שכל כלומר בטייף אלא משביען אין לניונותיו אתמשביע וישם הדם חצי סשה ויקח כך צ:ארו על עיבר הסייף יחי' האלוהתנאים חברית אות הוא בעצמו הדם רצונו 1,( פרשח רבה )ויקרא ונו'באגנות שטפר השיטה לפי חמה הדעות אלה וכל בהצבא, השבועה אות שהחרבכמו

דעת אבל ושבועה, אלה עם שלם ברית פה והי' הברית, אלות המההברית ומצות בראשית ספר חוא הברית שטפר יתרו הטכילתא דעת שחיא ז"לרש"י

במררש יוחנן ר' דעת נ"כ הוא ואולי כלל, אלה פה היה ולא במרהשנצטיו בהם כופר שאינו ביניהם נתנו קומפרמסאית רק גמזר ברית הי' שלאשם שכן גמור דין שאיננו ברורין שטרי כמין שפירושו בו, כופרים אינםוחס

בעלי רוב דעת אבל קומפרמומן, ה"ג פ"נ מ"ק בירושלמי כפרש ברוריןלשטרי וספר ונשמע, נעשה שאמרו אחרי נמור ברית שהי' שם נטדרש שנזכר,םחנדה כנהש. בחקוהי פרשת חואהברית

כגיגית ההר עליהם ש:פה חסא בר חמא בר אבדימי ר' רמז זהואל קבורתכם תהי' שם לאו ואם מוטב התורה את מקבלים אתם אם לחםואמר בא הקב"ה אין שהלא כפשוטו, לחשוב א"א כ,ה ודבר ע"א( פ"ה,שבת

אשר הברית שבספר הקללות על בזה רמז אמנם בריותיי, עםבטרוניא חפצים ולא בתוכחה קצים יש היום גם אשר עד מהם, כך כל ישראלפחדו

)מגילה סגמגם וקא קרא הוי בוטי בר וליי אלח, בפרשיות לתורהשיקראום כל להם שהי' חתלאות כל אחרי ישראל שכששמ;ו ופשום עיי"ש(, שיבל"א מודעה מכאן יעקנ בר אחא רב אמר וע"ז וקבלו, פתדו קללות הרבהכך דאמרינן והא לאוריתא רבא מודעה ד"ה שמה ז"ל התום' וכתבו לאורייתארבה

על והשביען ומצות התורה על ישראל עם ברית משה שכרתבנדרים בימי אבל כרחם, כבעל הוא והרי היה . הדבור פי דעל ר"ת אוסר כויכך

הדבור ע"פ שרק רואים אנו הנה עכ"ל, הנט מאהבת טדעתם קבלואחשורוש ומכש"כ צווי, ידי על בא כאשר להברית כח ואין כפיה נקרא כנרסתם ההר תחת ועמדו ישראל לב פחד אלות, הרבה כך כל עם צווי עיי נאכאשר כגיגית, ההר כפית נקרא וזה ובהלה, מפחד ההורהלקבל

פקודת ידי על הבאה ושבועה שברית ז"ל חתוס' כוגת אין באמתאך "שלא לענות או להרונ פוקד המלך שאין זמן שכל טודעח, כהם ישמלך

לקימה ומחויכ שבועה שבועתו נשבע אם לישבע חפץ שלא למיכמשפט" להחרים שצוה בשלטון ברס"א י"ד סעיף רל"ב סי' יושד עיין נרצוןכשבועה נכפה שכבר שכיון 1"ל התום' כונת אטנם עיי"ש, כדין שלא דייק כדין""שלא באונס היו ה', לדברי ישמע לא לאשר נוראות כגלות כניגית ההרעליהם

השנותבר*ת ב פרק .88 ,. ,..),-,,- ,,,,).",.,ןן...,,.,,ל!"ץ,.1 ,.,,ילי,י,, , י,ליי,. , ,, ,, , ,,,,,.,, ,, ,, ,,. , , ,-,סע"

-,(11, ג.

,, , כאשר הבתובה האלה עליהם תרב*ן שלא שפחדו הדברות בכל הזטן כלזח לו נתנו ואח"כ אשתו את שינרש כדי במאסר שנאסר באחד ס'נבשורש ',,' ז"ל המחרי"ק שמביא העובדא ע" כלל ענין לזח ואין ה', לדברי ישמעולא . גהנאונים ובהם אשכנז חכמי הוב אשר מודעות, בביטול ארו'כ ונירשדרור

.' .; י'ל חמהריאק שלפני בדור זאל שפירה שמואל ומהר"ר לל טרייבטש יוחנןר'

תסאסו בחוקותי ואם הקללות, מפחד היה האונס עיוי אמנם משפפ, יעותלא חאל כי כלל אונס זה מצד נקרא לא בריותיו, עם בטרוניא יבא ולאעול ואין אמונה אל הוא וישר צדיק פעלו תסים הצור אבל אונס, באמת ח"אולי אזי תחתיו, ולקביפ ההר עליהס להשליך במשפט עול ת'ו ויעשה ח"ופעלו תטים לא חצור כי פהדם באמת חי' לו כי אונם, נקרא זה על איסוהוולא . פחדוחו שלא אל'פ הפעם עוד אותו ימסרו אולי פחד שיש שכל ראיהלהביא אלו התוס' מדברי חפין ז"ל אביו בשם ז*ל וחסהריאק הגם, אתהכשירו,)) כו'ו(, כ"ו )ויקרא טצותי כל את עשות לבלתי נפשכם תגעל את"שפטיואם ברית, לכרות לאונס ז"ל התום' בעלי חשבו זה ואת ברית, לכרותהסכימו ,י' קרומה. אלקים שכועתמפחד

ן לברכה כלם זכר האחרונים ועל הראשונים על אני מתפלא בכללאמנם'; ולא לאורייתא, מודעה שיש מוחלט דבר יה כאלו זאת, במודעה ונתנושנשאו ן הן שחר, לו שאין דבר שזה אחשורוש בימי הקבלה מפני רק בהנתחייבנו ,), ושבועה בברית עייחן ובאו ברצון קבלתם ירי על רק בהן ונתחייבוכרחם ) בעל חתורה במצות חייבם ולא בריותיו עם בטרוניא בא 4א שהקב"האפת ,) מודעה היתה לו כי לאורייתא, מודעה מעולם היה לא אבל הצבורכנזירת ;. אנו איך הבירה בשושן עליהס שקבלו ממה רק בה נתחייבנו ולאלאורייתא ואיי סיני מחר ועומד סושבע פעם בכלאומרים

מצוה דבר על חלה שבועה ן שטחיות .שלפי לאחריו, המן מפלת קודם בין לדינא הבדל בזה הי'הכי ),; מושבעים אנו ואין סואב וערבות סיני הר בריתות על מודעח יש חתוס'לשון

כל. שהלא שחר לו שאין דבר וזה סיני, מהר לא הבירח משושן רקועומדים,.

והם בעונם, ראשון בחורבן באה כי והצרה עונש וביעידת בתוכחתםהנביאים ן .. החורבן, אחרי הבירה שושן עד לאורייתא היתה רבה מודעה כי כלל חטאולא

מכאן יעקב בר אחא ר, שדברי לברור כמעט נראה לענ"דאמנם

-

. '()) . רב על מקשה הוא קושיא רק המחלים, מאמר א'ננו לאורייתא רבהמודעהל ])

,;ן, ,' האלות שמפחד לומר כנינית עליהם:ההר שבפה מכאן שאמר חמא בראבדימי ,ן שאם כגינית, החר כמו עליהם היו האלות אשר. המצות את עליהםקבלו ,'1, ' , נכנסים חיו לא ולו האלה ובאלות בברית שיכנסו רס להם אמר לאשהאל(,ען הזכרת לחם חי' די אך הברית את יעברו לא כי האלח עליהס באה לאבברית "',ש . שא"כ יעקב בר אחא רב זה על מקשה ח"ו, קעךם ויחשב בריתו יקבלולא 1,ש ל ' אם נם בזאת לח" שיעשה חשבו בריתו לעוברי האלה כדברים לעשות אלקיהכח .].'-,,,.. , אשר המצות על כזאת לומר וחס לאורייתא, רבה מודעה יה" אבדימי ר;לדברי

,,יש על בעונש ויעדו הוכיחו הנניאים וכל סיני פהר עליהם אנו ועומדיםמושבעים ,",,.', ,, ודאי אלא ברית, עברו ולא כלל ישראל תטאו לא אבדימי ר, ברית.ולדבריעונרי "ין8 כי שלא עונש אמר ולא לשבע שמצוה המלך כי ספיה כלל נקרא לאזה

, ,, ,, , ,י לן),י ,) , י,,,;י,ך,",.,,.,

*8 בסעיף האג1ותברית בפיק ;ע"י לעונר יק בברית נכנס שלא למי לאלות אמר לא כי אונם נקראלא,1,, הקללות פמד וגם לעיל, כנו'ש באונס שבועתו נקרא לא נשבע שאינמ מיעל '!, ואמת חסד ורב אפים ארך אבל ותרן אינע כי אם והקבאה ק*ן, אי(לעננ ',., היים מקור המח אשר תשמע שמוע לאם ברכות גם יש בברית ובהכנסהברית,'; מעונינו, למטה וסחשיך חסד ורב אפים ארך אל הוא זה לעומת אבלבברית,' וה קבלתם מפני בספר הכתובה האלה בכל לענוש רשות לוקח הואונף,)

נצבים פרשת נסמכה למה אגדה מדרעפ בשם נצביס בפרשת זאל רשתיוכפי' שבתו"כ מכו'ם חוץ שתים חסר קולות מאה ישראל ששטעו לפילקללות נצבים אתם לפייסם משה התחיל באלו לעמוד יכול מי ואטרו פניהםהוריקו הזת כיום הזה חיום לפניו, קיימים אתם והרי למקום חכעסתס היוםכלכם מזו שלמעלה פרשה ואף לפניו, אתכם ומציבים אתכם מקיימים והיסורים,, והקללות לכם לחאיר עתיד וכך. לכם האיר כך ומאיר מאפיל והוא קייםשהוא

מודעח כאן ואין כניגית ההר כפית זה שאין לומר אבדימי ר' דברי אהיעקב ן;; בר אחא רב זה בכל ודוחה עמ'ל. עשיתי אשר ראיתם אתם תספיוסים,, ברית של תרנום קיימא לשון .מארמית קיטו שדורש אחשויוש ביסי כרית;. הפעם עוד וכרתו חפעם עוד עליהם קבלו ומודעה, אונס פה שיש סייחשוב אולי חעהצו ואת בכל לאורייתא מודעח כא, ואין והשבועח הברית עליחםי; קבלו וברצון וכפיה אונם וה שאין אם ר"ל אעפ"כ רבא אמר זה ועללאורייתא

כבר, שקבלו מה בברית נכנמחם שכבר דבר על ברית תעשו וקבלוקימו .1' שקבלו מפני ממנו להפפר שאין חזקה ברית ל'כ היה הראשון שהבריתלוטר המפקפקים. סדעת לחוציא חפעם עוד בברית ותכנסו קימו זאת בכלאותו

: וחראשונים בו ה' זכני אשר וו בסוגיא ואמת ברור פירוש לענ"ד זהו .

ושם ישראל לעמו תורה שנתן נרוך בו, להתגדר מקום לי הניחו והאחרונים) ובתלק כבזה בבא לחברו שמוכן במה נוכע אדם ואין בתורתו חלקו אחר לכלי

לאל אודח זו בסוגיא נפלא פירוש עוד אי"ה אכתוב כ"ז פרסשלישי, בומר.עלי

צריכים ברית בכל הזאת: הביית תכסיס על לדכר עתה וישב( , השפעת בלתי אלקים ברית להיות א"א ע"כ אשר הצדדים, שנילהתראות

אפשר אי בכלל האלוה הברית מהות והשנת הנבואה ממושני אחד הואאלוהו; ברית ענין כי א', סעיף א' בפרק בח"א בארתי כבי זח אשר ומראיה הנבואה ), את להשיג נוכל לא מאז אשר הנביאים מז הנבואת שנטלה מעתלהשיג ',;,' שנולד מי כמו וחיינו הזה, החוש עתה לנו חסר כי ל'כ, הנבואהמהות)ל חושיו שאר מהות לפי ממנו ומשיג עליו, שמספרים ממה דבר לירעהנשארים ,,1ן, חושיו בשאר שמשע בחשגות עליו דן רק אותו, משינ איננו אבל לוהנחסר];, חאוש מציאת דבר על שומע רק אשר החושים, מחמשת אחד חושבחמרגן,ל, וברית הנבואה דבר על לבבנו וברנשי ובשכלנו בחושנו דנים אנו וכזהנשארים1,1 חתראותו שייך אשר במושג אלקים כבוד להראות צריך אלוח בבריתוליאת%י;)' חצדדים, שני לחראות צריכים בברית כי יודעים אנו אלה מהות 8י ועלאלוח. '11'

וכאשר חוזח, או רואח יקרא לנביא כי ונביאיו, חחיו רואיו משיגים אשרלפיטל.,,ן' בחתכסיט גם הדבור מן לבד להתראות הוא צר"ך תכסיס איזה בהברית נעשה 1,;;.";,.אי,,ג,

לתיות "112;,1

. 5טעיפ האננרת5רית בפיק46

בברית כמוהברית מתכסיטי אחד נ"ב היתה והשתיה האכילה אשר וישתו, ויאכלוהאלקים את ויחזו ישראל בני ואצילי ישראל מזקני ושבעים ואכיהוא נדב ואהרןלמשה רק אלקים מראות התראה לא פה אמנם ברית, אות עם השכינההתנלות היתה הבתרים בין בברית הנזרים בין עכר אשר אש ולפיד עשןשהתנור א' סעיף ג' פרק א' בחלק בארתי זה על אשר ברית אות כמולהיות יע~

לשבועה, ברית בין ההבדל שם בארנו כאשר משבועח חזק יותר הואחברו יתרצה שלא זמן כל אטנם חכם, התר שיצטרך בטוי ושבועת נדרכמו ואיננו לו למחול יכול לפניו מחרפם שאם מפורש ג'( א' ו', )משלי רעךורהב התרפס לך - כפך לזר תקעת הוא מלא ומקרא יבטלו, ברית הבעלברשות יכולים ברית כריתות שכל חברו, מדעת שלא ר"ל התרה לו שאין שםז"ל ר"ת ולשון י"ח( י"ז, )יחזקאל ימוט לא עשה אלה וכל ידו" ,גתן והנהברית להפר אלה ובזה יחזקאל, מרביי מק'רו א; חע.,- רל"מ סי' ב.ו"ד ו"להלבוש ידוע, כדבר אצלם זה הי; כנראה אשר המקור את העירו לא השו"עכלי ונושאי ב' סעיף ט' ובפרק מ טעיף ג' פרק אי בחלק כמעש ז"ל( ר"תבשם רל"ט סי' )טוי"ד כרית כם. וכחו שענינו הפוסקים שבתבו כף, התקיעתענין הוא יר והשליחת ייי, שלח לא להם מייחרה למשיה מעמס נאצליםלהיותם אצילים נקראים ע"כ אשר לישראל לראשים נבחרו שחם הזקנים הם אוליאשר האצילים אנל ואביהוא, נדב ואהרן למשה רק היתה לא פה אבלהברית, מתכסיסי נ"כ מקודם הי' יד השליחות כי מראה בחזיון רק והסתףוידו שלח לא ישראל בני אצילי ואל והנאמר לבן, עם גרית לאות לזה זח יד בשליחת בברית נוהגים שהיו מזה ידענו שיהי'איך ז'( ל"ו )יחזקאל ישאו כלימתם המה מסביב לכם אשר הגוים לא אם ידיאת נשאתי אני בשנועה, יר נשיאת ענין גם והוא יסלם, לא עשה אלה וכליחזקאל ללשון קרוב ה( טעז, )משלי ינקה לא ליד יד ע"ה שלמה כיון ו," על גםואולי שזה יד נשיאת שם שהיתה הנביאים לנו מספרים ברית באות בתורהיד נשיאת נזכר שלא אם קדומים שבברית המ"אים אלה מביא הגני רקפשוט, . שזה ראיות מביא אנ: לשבועה יד נשיאת ענין על ולא ו'(, ה' כ',)יחזקאל להם תרתי אשר ארין אל מצרים מארין להוציאם להם ידי נשאתיההוא ביום ונו; להם ידי ואשא מצרים באר"* להם ואודע יעקב בית לזרע ידיואשא יחזטאל אמר לישראל הבריתות כל ועל י"ד(, מ"ז )יחזקאל לאבותיכם לתתהידי את נ'שאתי אשר כנאמר יד בנשיאת היתה ישראל ארין על אבות בריתוגם יהי' נזק פה יד שליחת ענין נפרש שאם מקרא, של פשוטו לפי איננונזקא, הוה לא ישראל בני ולרברבי כתרגומו זה יד שליחות והמפרשים ידו,שלח לא ישראל בני לאצילי רק ואביהוא נדב ולאהרן למשח ברית ולאותלשלום יד שליחות אות היתה האגנות בברית וגם והשכועה, הברית טתכסימיאחד יר שליחות הוא פה יד שליחות של פירושו אמנם אינו, וזה נזק, היהישראל פזקני ושבעים ואכיהוא נרב ואהרן ;שלמשה הלשון וטגנון מפשוטומשמע לרעה, הוא בתנ"ך יד שליחות לשון שלרוב ואם ברית, אות ג"כ וזהושתו, ואכלו האלקים את במראח חזו אבל יד, שליחות חזו לא המה ישראל,בני אצילי לא רק הנכואה במראה וגו' ואהק משה חזו אשר ברית ולאותלשלום

אבל

,י,;ן4%,,י. , ,,,לי,4י,ן.,י;

. ,,,.,;י; ן , ךי;וי

,;ן,

)1.., .י;

,,י

;,,נ

..,

)ין,, . . .,,

"י,1,

),%יך]1,;-;4"1%( .

,ן ;'ן,,-;,*4' 41 6%עי4 האננות4ית 1

תחור4 טן ידו שלת ו,דודי י( קמף'ד קמרו6)תהלים ידך שלת לפובח, גם *יפ*בל

יחזקאל* .במראות אלי שלוחה יד וכן ה'(, ח',)שה"ש.,

לטנוע ר,שות לי אין אבל זח, בפירוש לי יסכימו לא רבים כי וידעתי לא זה ,טפירוש אם י4ל העקדה נם פירש לזה ו*וב כי אקורא טןאותו בסופו, ס%א שער עקדה עיין תענ*ן עפ .סאר מתאים אבל הלשון עםסתאים כל הנוף עם מתאים שלא אם הטקרא נפש על ר"ל טי, פרק מקדםי"יס מפרי עיין אנפשית, ואוקי דחיק דאיחו לקרא שבקיה אמרו בזה כיוצאועל לא פה ותוא מעפ, זר בלשון דוקא הסקיא שמש דבר להסתיר ול6עמיםכך, האצילים .בכבודלננוע

טעפ הכתוכ וחסתרת תאצילים אל יד שליחת אות לאי חסבהואיי היו לא האלח חאצילים כי מפני הוא בכבודם פגיעה תתרגש שלא הדבראת

העם, על לראשים אותם ויתן חיל אנשי בחר טשה רק כי חעם, טןננחרים הבו כתיב אז תזח בהר שבת לכם רב אלקים שאמר בעת השני בהדורורק אבל חעם נבחרי נקראים היו אלה י"נ( א' )דברים ונו' חכמים אנשיםלכם תי' לא כי העם מן נבחרו לא העם על ראשים יתרו בעצת ששממימשתאלו ש'8 נבחרו שלא וכל בחירות, ש'פ ראשיהם -ללחיר טטודר די עייןהעם בשם חאלקים את ברית לכרות העס כח באי להיות יכולים לא העםבחירת את אלוק ברית שלם ברית עדין תזאת הברית נקרא הי' לא וה ומפניהעס, טפי לך יתי' ולא אנכי ושמע כלו העם ראה אשר תורח כבמת;העם,

ושבעים ואכיהוא נדב ואהרן משח עם אלוה ברית פה היח אבלחגבורח. פה נעשח אטנם חברית, תכסיסי הנבואת במראות ראו אשר ישראלמ,קני ברדת והוא איי אות א' פרק אי בחלק ענינו שבארתי עם" "כרית העםבין אתר קול תעם כל ויען המשפפים ואת ה' דברי שם להם וספר ההר מןמשה "בן ה' דביי כ5 את משה כתב או נעשה, חי דבר אשר הדברים כלויאמרו את וישלח ישראל שבפי ע,צר לשנים טצבה עשרה ושתים החר תחתמזבח חצי משת לקח אוי פרים לה' שלמים זבחים ויזבחו עולוו2 ויעלו ישראל בנינערי באזני ויקרא חברית ספר ויקח המזבח על זרק הדם וחצי באגנות ושםחדם או ונשמע, נעשה ה' דבר אשר כל באמרם עמא "כרית ביניהם ויכרותחעם שכל אהרי עתה כי ואמר ישראל, זקני ואת אתו ה' מבוית משח לחםספר הרם את ויקח אלוה"" "ברית הזה הברית כבר יהיה עליחם קבלותעם הדברים כל על עמכם ה' כרת אשה הברית דם חנה ויאמר העם עלויזרוק חעם עתה כרת חעם וזקני ובניו ואהרן משה עם כרת ישה' מה כיהאלה, עם אלוק כברית כבר זת הנה ונשמע, נעשה הג דבר אשר כל לאמרהברית חעם*כל

למואא" "סדר בספרי שכתבתי ממה שונה מעפ הפסוקים סדר לפאזויהי יביאון הקשה הדבר את עת בכל העם את ושפפו : סדורו ויחי' "'ת,פרק הויה א5 עלה אטר משה ואל : הם ישפופו הקפן הדנר וכל משהאל מרחוק והשתחויתם ישראל טזקני ושבעים ואכיהוא נדב ואהרןאתה ויע5 עטו: יעיו לא והעם ינשו לא והם הויה אל לבדו משהונגש

טשה

א88י',-,-1

בסעיה האננותברית בפרק1* ואר : לפוהר השמים וכעצם חמפיר לבנת נמעשה רנליו ותחתישראל אלהי את ויראו : ישראל מזקני ושבעים ואכיהוא נדב ואהרןמשה ויבא : וישתו ויאכלו האלקים את ויהזו ידו שלח לא ישראל בניאציזי כל את משה ויכתוב נעשה. הויה דבר אשר הדברים כל אתהעם כל ויען המשפטים כל ואת הויה דברי כל את לעם וימפרטשה מצבה עשרה ושתים ההר תחת מזבח ויבן בבוקר וישכם הויהדברי עולות ויעלו ישראל בני נערי את וישלח ישראל. שבמי עשרלשנים באגנות וישם הדם חצי טשה ויקה פרים. להויה שלמיס זבחיםויזבהו העם באזני ויקרא הברית מפר ויקה הטזבח על זרק הדם.והצי הדם את משה ~יקה ונשמע. נעשה הויה דבר אשר כיויאמרו האלה,הדברים על עמכם הויה כרת אשר הברית דם הנה ויאטר העם עלויזרק

לשם. בהניענו איאה נבאר כאשר ממש אלוה ברית יהיה שם אשר הורה מתןעד חעם אל אלוה התראה לא כי אלוה ברית של שלמות זה אין זאתבכל הנביאים ביד כנאמר מוגשמות מראות הנבואה במראות אנו שרנילים ואםלטהר, השמים וכעצם הספיר לבנת כמעשה רגליו וועחת ישראל אלקי את בהרראו אשר המראה, היא ובתכסיסו זה בברית מתפלא יותר אשר אמנםג( הנבואה של טובה וגודל ליוצרה הצורה שמדמים נביאים על כחן נדולהחי, ובכל שבאדם והמובחרות העליונות בהמעלות עכ"6 אותו מדמים אבלאדמה מייחד כאשר אבל אצלו, הוא יחד וגבוה ושפל כל יוצר ב:לל, האלבהתדמות שייך ,ה כל אמנם מאחרים, יותר הוא ונחשב גדול בזה אשרבאחרים, אין אשר זה שבאבר המיוחד להכח מדמים הפחותים להאברים אותומדמים ואם שבהם, המשובחים באברים זה אמנם לצורה, היוצר שמדמהלהאדם ביותר המוגשמים באברים יתואר לא מיוחד לעם האלקי" "בהיחוד חאלאת הויה האלקי היחוד הזכיר ולא בכלל הויה הזכיר אשר ד,( י"ד ),כריההזיתים הר על תהוא ביום רגליו ועסדו לומר יכולים בכלל בהאל כשמדבריםאשר הרנלים שהם חי שבכל נמוכים היותר חאברים עם ישראל אלקי כתוארנוראה הגשטה זה לטהר, השמים ובעצם וזספיר לבנת כמעשה רגליו ותחתישראל אלקי את שראו ולומר האלקי, להיהוד מיוחד ויקר כבוד נותן זה שאיןמפני "רגל" שם כי עשאם כלומר סבותם יתברך הוא אשר ההוא במקום אז יראואשר הנפלאות כלומר סבותיו" "קיום רגליו של כהשיתוף חכונח אשר ישראל,אלקי בפרק כי בו, כ"ח לפרק א' לחלק ה; מפרק במו"נ לכאורה שיש הסתירהלך יתורץ בזה אשר ישראל, לאלקי המיוחד חטיפוס נותן ברגלים כזה תואראין ישראל אלהי על אלקי" "ביחוד כ,ה לשון לומר אבל כ"ח( פ' ה"אנבוכים )מורה בגללי כלימר בסבתי ליגלי אוחך ה' וינרך כמו לסבה הואמשותף

אצילי של חהשגה מיעוט את מתאר זה מאטר כי אמר אשר עד חספירלבנת כמעשה רגליו ותחת יעראל אלקי את ויראו המאמר ננד כך כל מתרגשה'בני

48 בסעית האגנותנר*ת בפרק

ה' להם נעתר רק יד, בשליחת ונתחייבו בהנשמה נכשלו כי ישראלבני ואמר מועד, באהל נשרפו ואביהוא ונדב בתבערה שנשרפו עד להםוהאריך נלתי השנה אבל והשינו טחשבתם ושלחו הרטו הם ישראל בני אציליאמנם אמר ולא ונו', רגליו ותחת ישראל אלקי את ויראו עליהם אמר ולזהשלמה, ראיתמ4, עליהם "לדקדק רס אינו המאטר כלל כי לבד ישראל אלהי אתויראו רנליו ותחת ישראל אלקי ח' את ראו הלא בי נכונה ראו לא אשרלומר

מה הגשמיות מן כללה אשר השגתם תוכן עליהם דקדק הספיר, לבנתכמעשה והאריך הן להם ויעתר כליה והתחייבו של0ותמ קודם הרסם ות חייבשכללו, שהוא כלל הנשמה בו שאין להראות "רגל'; לתואר שתוף נותן כ"ח ובפרקלהם, הוא כונתו אמנם ובנללו, טטיבתו בו רוצה רנליו ותחת ומפרש סבהענין

הסושאל של תירוצים מיני כל שייכים בכלל אלוה על התואריםשכשנותנים יתברך, בחאל הנשמיים התוארים כל ז"ל הרמב4ם ניאר אשר ככלוהסשותף

"טהיחוד רק אלקים של הכללי טהכח מרבר איננו ישראל;ן "אלהי כשיאמראבל ה' כח של הכללים התירוצים שייכים לא ופה ישראל, אלקי שלהאלק"'

"שתחת הזה הדבור ששייך אם בגשמות, שטעו אלא זה ואין העולםבהויות מה אמנם כ4ו פרק ב; ובחלק כ"ח בפרק דבריו עיין הראשון" החומר הואסבתו כם4ש השנתם תוכן עליהם דקדק ישראל אלקי את האלה בתואריםשראו בלשון קיסר דקדק כו' מתיל כאריא "אלקיכם'ו ע"ב נ"מ חולין ועיין ה'בפרק

נפש ומחתרנשות ודו"ק כאריא רק שאיננו שלכם האלקי היחוד על"אלקיכם" נכון שאיננו אם הזה, ההבדל בנפשו הרגיש ההגשטה נגד בפבעו 1"להרמב"ם מן בהתפשטותם והושלמו הויבכו הנפשות כל לו נכון הי' הואבמציאות, האלקי, לחיחור זוכים אשר בעת עכ"פ חוסר, בכית מעונם אשר בעודהחומר חומר, בתי שוכני היו הנביאים כל אדון אפי' הנביאים כל ני כן הרבר איןאבל היו האלקית ההתנלות בעת אחד רגע אפילו כלו מחומריותם התפשמוולו

שיראו עשח והאלקים החומר, כלאם לכית עוד שבים היו ולא נשיקה מיתתמתים סוכרחת היתה והשנתם חומרם, בבית הניחם לבריותיו שמו ויודיעומלפניו חיים אלקים דביי השומעים אחן את לטבר אדם, בני כלשון בתואריםלהיות אחר, באופן שא"א האלקי היחוד בעת גם נשמים תואיים בתנ"ך מלאע4כ

יסודותיה הרגישו או הקבלה ח:מת סהרי בטוד באו אשר מאלווהפילסופים יקבל לא זח נם אך לשעתו, נברא בכבוד זה להם תירצו ממנה, ידעו מרםעוד לנפשו ויפחד הנברא כבוד על ירתיע כי הנשמות בשלילוז המתרגשוונפש זאת התורה התירה באטת אטנס בלכו, ויתפש אליליות במחשבות יכשלשלא קיבל לא משה אך בקרבו, שמי כי כנאטר ואיננו, לשעתו יק נברא שהואכיון בפירוואנקי ראפי' בידן והמנותא ארוך זמן על שהוא מפני המלאך בשליחתזאת כונתינו כאשר הותרה לשעתה רק שהיא עוברת מראה אבל ליה, מקבליםלא

חנבואה למציאת א"א 1את בלעדי כי בקרבה, שמו אשר הסציאותלהמחויב במראה האלקי4 "היחוד את ראה בין כלל הבדל ואין האלקי, להיחודובפרמ לבנת על ולמטה ממתניו עומר אשר אדם כמראה או הסנה בתוך אוכלתאש

האבן על ארצה המוצב הסולם על עומד או למוהר השמים וכעצםהספיר הנביאים מראות כשאר או השטיסח, סגיע וראשו מראשותיו יעקכ שםאשר

אשר

,.ן ,, ק),..,,,,,יי,,,, , ,),ן,,,ן,

ל, ., ,, ,.ן,.,,",,,, .,ן,,,,י,ן,,,..י,,ו,.,,,ןן.,. ".,,ץ,, ין"י .ל,,י ,,, י,,, ".ן, ,,.,ןן,,,,1, .ןן, .,.י, "ין,. ,, ,,,,, ,

ן

.י,;, ,ן),),ן),.,, ,,

( בסיף האננותברית בפרק*4

.. ההטש שום בזה ואין לבביהם, מורשי בתוך לשעתן רק נבראו כלםאשר 'ן ' עליהם עונש שום ואין נ', מין ה'ר כוזרי עיין חגשמה לא ונם ח*ואלילות חמפיר לבנת כמעשח רנליו ותהת ישראל אלקי את הברית בתכמיס ראואשר "נוקא* כתרנומו יד השליהות את פירשו אשר והז"ל לטוהר, חשמיםוכעצם כמעשה רנליו ורןחת ישראל אלקי את ראו אשר על לעונש כונתם היתהלא

רע כפי' והציצו המתכלו אשר על רק לטוהר השמים וכעצם חםפירלבנת שתכלת טקום בכל למדו חי;ל ואררבא פ"ב, אחרי רבה בויקרא וכדאי'ז"ל, השנה לא אטתית מראה היתה זאת א"כ זה מפסוק הכבוד לכסאדוטה את ויראו פמוק על זה ז"ל רש*י שכתב מה ובכלל עליה, שנענשומוטעת

ונדב הזקנים המה ישראל בגי שאצילי ד'ל רע4" שדעת מפני הוא ישראלאלקי את ויהזו דכתיכ ישראל בני אצילי של מהפסוק הוא העונש ועיקרואביהוא, טפרש כאשר המראה על העונש לא שם, רבה באחרי כמפורש ונו'חאלקים) נרב ואהרן משה, ויעל מפרשים ז"ל והרמב*ם רעריי וכנראה י'ל,הרמבאם

ואין ונוי, ישראל אלקי ארנ ויראו נשארו ישראל מוקני ושבעיםואביהוא חם הלא כי ז"ל, דרשותם עם קשור מקרא של פשומו עם מתאים זהפירוש

טשה ויעל פירשו ואם אהרן, ולא נענשו והזקנים ואביחוא שנדב מצאורק

ישראל מזקני ושבעים ואביתוא שנדב לפרש יכולים לא עלו ששניהםואהרן לבא הויו צריך הי' כן הפירוש הי' שלו וני' ישראל אלקי את ויראונשארו ואהרן, של הוו על נכהטך 11 יש לא ואם אבל, במקום ויו ואביהוא, נדבאצל

לא אהרן שנם או משה עם יהד עלו שהם או משתיהם אהת הפירושא"כ על עונש הזכירו לא בעצמו ז"ל והרמכ.'ם והו;ל אתם, יהד ונשארעלה העון ועיקר עונש, ולא עון לא הוה בהפמוק אין שבאמת מפני והואאהרן, ישראל בני שאצילי ודעתם ישראל, בני אצילי ואל בפסוק הוא העונשורמז העתקת ממעשה כי הכז'ע כל דעת זה ואין ואביהוא, ונדב דזקניםהמה וקנים שבע*ם לא חבכורות נערי שהמה דעתם נם נראה הטלך לתלמיהתורח

אותה ראו שהם כלל ראיח אין ולפי"ז עיי"ש, זאטוטי מתרנמים שניחםכי ישראל. מ,קני ושכעים ואביהוא נדב ואהרן משה שראו עצמההמראה ישרא4', אלהי "אל מזבה נמראה הברית יאות להם נתראה וכנראהד(

. ישראל" אלקי %ל בשם לחמזבה יעקב קרא אשר מעת להוית זה תואר נוכר לאכי

בכורי בני הויה אסר כה לפרעה לדבר חנאולה בשורת עד כ'( ליציבראשית אמר כה פרעה אל ויאמרו ואהרן משה באו ואהר כ*ב(, ד' ישמותישראל נזכר ולא א'( ד' )שמות בטדכר לי ויהוגו עמי את שלה ישראל אלקיהויה על הרבו איש שימו ישראל אלהי הויה אמר כח חענל מעשה אהר ערעוד ושאל ישראל אלקי חוא חויה כי ידע לא ופרעה כ"ן( 4;ב )שמות ונו'יריכו

ישראל בני ראשוני ישראל לאלהי אהר אל ידע הוא בקולו, אשמע אשר הויהמי ) לנכבשים נעשו ואה"כ כובשים בתור בראשונה טצרימה באו אשרהאיקסום

.; א' בחלק בארתי כאשר ישראל ג"כ נקרא אשר יעקב בני עם יהדלעבדים ) שהם חראשונים ישראל לבני ג', פרק מקדם ימים ובספרי ט', אות ט'בפרק

אשריאל השם בא ממנו אשר אזירוס אליל אהר אל להם והי' רב, הערבהיו ידע לא פרעה עשכ בארוכה, שם מקדם בימים עייןאסיר"אל

מהויה.),' אלהי

ישואל

46 בסעיף האננותברית בפרק

ישראל את ונם הויה, את ידעתי לא בקולו אשטע אשר הויה מי ושאלישראל אשלח.לא

עבודה היתה לא ישראל בני מלב ע"ז לעקור ע"ה רבנו משהעבוות עזבו לא מצרים נלולי ואת השליכו לא עיניו שקוצי את איש כיקלה

העגל עון הי' תורה מתן אחר וגם א', סעיף א' בפרק בארוכהכאשר.מבואר כי ישראל אלקי שהוא בהויה כחשו לא ישראל, אלקיך אלה אמרואשר בארתי כאשר הויה של האלקי להיחור מאויו וכל יעקב שאיפת היהוה

רב הערב של שהאל ~'כ חפצו אבל יעקב, ברית בערך א'~חלק העלוך אשר ישראל אלוהיך המה השנים אלח ואמרו ישראל לאלקייחשב אשר הויה ישראל אלקי הוא הויה רק כי ישראל בלב ולגטוע מצרים,מארץ כאשר לאלקים לי הויח ונו' יהיה אם נדר לו נדר ואשר עליו שואףיעקב

שמע ישראל אלקי הוא לבד הויה רק הויה יעקב, ברית בערך בארו:הבארתי אזירס לא אחר, ולא אני הויה שנים, ולא אחד, אויה אלקינו הויה-יע~ראל יכנה, ישראל בשם אשר יעקב אלקי רק ממצרים, מוציאם האקיסוםאלוהי אלהי הוא כי ויראו חויה אל הזקנים שיעלו הברית בעת נחוץ היה זוולמטרה אני לו האומר הסולם בראש ע~מד יעקב אל בחלומו נתראה אשרישראל אתננה לך עליה שוכב אתה אשר הארץ יצחק ואלקי אביך אכיהם אלקיהויה לא ואנכי הזה במקום הויה יש אכן ויאמר משנתו יעקב ויקץ ונו'ולזרעך "להיחוד היסוד חוא ישראלש "אבן רועה משם אשר הלזה ההלוםידעתי, ענינו בארתי אשר הזאת והאבן ישראל", ,אלקי נקרא הויה אשרהאלק"', שם מזבח בגה אשר מקום וב:ל אל ובבית אתו, יעקב נשא ו' סעיף ט'בפרק

ויבן דוד טצאו יער ובשדח חמוריה להר הביאו אשר עד ליגלו, הזאת האבן' כטעשה ראוהו אשר הזה להאכן להם הי' הזאת הלבנה המקדש, בית אתעליו מזבח של לטהרו למוהר על רמזו וחז"ל לטוהר השס'ם וכעצם חספירלבנת של לרנלו היה המפיר לבנת כמעשה ר"ל ע"ב( מהו יומא שיב ל"ח)זבחים

מזבח של לטהרו הי' השסים ובעצם ישראל אלהי אל בשם יעקב קראומזבח'אשר

בבמר משה השכים חלזה ברית אות ולסראה ישראל, אלוהי עליו נצבוהי לא אז ומני ישראל, שבטי עשר לשנים אבן מצבת עשרח ושתים מזבחובנה העגל ובסעשח ראיה, בטצות רק ישראל אלקי הויה התואר את בתורהנאמר

'

אליו ויאספו כם"ש, אחר אל לו לשתף חפצו אשר באלה נקמתו את לנקום ונאמר טועד, האוהל משמרת את 'לשמור לוי בני וכו זח ומפני לוי, בניכל

ישראל סבני רחם פטר בכור כל תחת ישראל בני מתוך חלוים את לקחתיואגי ובקשו במועט לוי בני חסתפקו לא וכאשר י*ב(, ג' )במרבר הלוים ליוהיו את להם שלם אשר ישראל אלקי את הזביר מי-י'(, 8"ז )במדבר כהונהנם

להויה לשתף רב חערב חפצו אשר אחר טאל נקמתו את נקמתם עבירהוב"ו ראיה ובמצות רב הערב שהם הקדמונים ישראל במ האיקסים אל את.ב"ה, )שמות ישראל אלהי הויה האדון פני את זכורך בל יראח בשנה פעם4ם.שלש

ץ ץ אל חראשונים ישראל לבני היה אשר אחר מאל לחוציא ג"כ והיא ל,נ(ןל"י צד רובין תרנום חכשדי ברוסי עיין אלהינו', נשיא "האדון נשמ קראואשר

פרק ג' תקופה עמנו חתפתחות ראשית תולדות וספרי תרם"ב, ויען86-26 ובודאיח'

, )),,, ,, , , ,,ן ),, , ,, ,.,

',, ג בסעים האננותברית בפרק48 ,.,,,,,),),,,.ן,,ז,ילין,,,ץי

)' להוצש השנה, תקופת במועדי בהיכלו זכורם כל שיראה מנחנם היה ובודאיחי לדבר התורה חפצה לא אבל בישראל צבא יוצאי כל יראה לאחר ולאלהויח ן) ישראל4, אלקי הויה ל,,אדון רק יבואו אחר לאדון שלא התורה דקדקה ווממחשבה לרגש שלא ישראל", אלקי ווהויה בואור בהוספת אפי' ישראל באלוהיהרבה ואת עונם להזכיר רב הערב של הלכבותאת

שאיפתמו ישראל, אלקי הויה ברוךישראל, אלקי מהוית לדבר יותר הנכיאים התחילו אבותם לבית ולדנלםלשבטיחם טשפהותם על חתילדו יעקב ובני ישראל, בני לראשוני זכר עוד נשארולא התוא הדוו תום אחרי רק המדבר, בדור חתלונות לכל מקור הי' אשרעכ"פ, מהם אחדים של אילי

ב ף י עם טסש חצאים, לשני חדם חלוק האגנות, בריתתכסים

ישראל, של וחלקו הקכה"ה של חלקובצמצוכ~, הבדל שמים, בידי או אדם בידי לצפצפ א*שראם שמיא, מקסי ללשון שסיבו בידי לשוןבין

סלא בעל דעת שטיט, בידי נקראיםהמקריים ואם כרוב אי מחצה על מחצה בדין ז"להוועים באגנות הדם חיוק אט מחלוקת לצמצם,אפשר התמציוץ, מדיס גם או לבד הנפש סדםהיה הוץ שמייס בידי הכל פכונותיו, על הפובח1יכי11

ולגדעון, לה' חרבטי"ש, שכבר הדם של הברית אות על עוד לדבר עלי חמזנ יחסר ולבלא( הברית ואית תכסים שהוא יצחק רי דעת א' אות הקודם בסעיףבארנו נ"כ היתה כנראה . סזה אשר "בחרב,', להצבא המשביעים המלניםכמנהנ באגנות הדם תכסיס הלז חתכסיס דבר ועל ולגדעון, לה' חרב נדעוןאמרת חכפים מחלוקת האננות.' "כרית בשם הלו הברית את קראתי בשכילואשר

,) אטר אילעא בר' יהודה ר' דם של חציו משה יודע הי' ומהיכן המזבח,על זרק הדם וחצי באגנות וישם הדם חצי משה ויקת 8"1, ויקרא רבהבמדרש,,ל בקי ישמעאל ר' תני דם, של חציו כאן עד ואומרת חורב מהריוצאת 1) היתת קול בת יצחק ר' אמר וחלקי, משת בדמות ירד מלאך אומר קפראבר אדומש וחציו שחור חציו ונעשה מראיו נשתנו אומר נתן ר' מאליו נחלקהדם ,"', . ולא מזה גדול זה לא כתיב, באננת אבין ר' בשם הונא ר' שםבמדרש ,י' כדא" להתכםים נחוץ הי' הצי של הזה והחלוק וחלקו, דם בהלכות משההי'.,,,, על זרוק לו אמר בחלקך, נעשה מה הקב"ה לפני משה אמר מזה נדולזה

ר'. אמר וע"ז חמזבח, נכי על זרוק לו אמר בחלקם נעשה ומההעם, ),ו לחם וחציו לה' חציו הוא שחדם וכיון לו, נשבעו והם להם נשכעהוא '](" ברכ"

כן אחרי שעושים מצומצמים, חחצאים להיותצריכים

חל-

ל,1 של שחלקו ישר ,1,, , זרקו ישראל של וחציו אתם בברית נכנס שהוא ישראל על ורקהקב'ה,',"פן עמוז בברית נכנםו שהם חטזוחעל

,".י,'י .)והטחלוקה

,ץ,,,,,,,,,,,(,,,ך),,;. .,,,י.,,"י.ן.,ן,", , ,, ,- ) ) ,, ן.) , )),,, ,,,,,,, ,))) ],, )),,, ,,,,,,)].,) ;),, ן,,,,,,!,) ))

ןי,], ,,-49 גסעיף האגנותברהז בפרק ,"".,

וש,ב, ע"א י"ז ד' דבכורות להסוניא םותיים הלו המדרש דברי ולכאורא .,' לצמצם", אפשר "אם שבש"ם במחלוקת נכנסוז הזאתוהמחלוקוז ,) אדם לבני שא"א שדעתו משמע דם של חציו משה יודע היח טהיכן . מהשאלחכי

יהודה ור' יצהק ור' קפרה ובר נתן ר' ובאו משה, ידע א*ך שמתפלא עדלצמצם לצמצם, אפשר שמים דבידי ר"ל הי' ניסים מעשה שכמין לתרץ 1'כ אילעיבר' משח הי' בקי כי לצטצם אפשר אדם בידי דנם ליה אית ישמעאל ר4ורק

דמאן מבואר דשם שם דבכורות מחטוניא בהיפף ממש וזה וחלקו, דםבהלכות אדם דבידי לי' דאית ומאן אדם, בידי כש"כ לצמצם אפשר שמים דבידי ליהדאית וכש"כ שסים בידי לצמצם אפשר דאמר ליה שמעינן הגלילי יוסי לר' ינאי,ר' דבי דאמרי לצמצם, אפשר אי שמים שבידי שדעתו לחיות יכול לצטצםאפשר ומסיק ? מאי אדם בידי לצמצם אפשר אי שמים בידי ורבנן אדם,בידי היא ישמעאל ר' דעת וחנה אדם, בידי אפי' לצמצם אפשר אי רבנן דקסברישם ידענו לא שמים ובידי אדם, בידי לצמצם שאפשר בזה חגלילי יוסי ר' כדעתאולי ואם חאדם, בידיעת שמדקרק משמע דם" בהלכות "נקי ~דקדוקו אךדעתו,

ויצאו זכרים שני וילדה ב:רה שלא רחל שם אמתני' נטשכים שם ינאיר' דבי דברי דחלא דבכורות, הש"ס כסוגית ממש לא ג"כ וח הנה אדםביר, לצטצם שאפשר דעתו אבל שמים בידי לצמצם אפשר דאי כרבנן שדעתו נאמר) לה', הזכריפ שנא' לכחן שניהם אומר הגלילי יוסי ר' כאחת ראשיהםשגיהם זכות יותר לחכהן יש אטנם לכהן, ואחד לו אחד אלא לצמצם אפשר איוחמ'א וכדטפרש ביגיהם, טשמנים אומר רעאק ברישא, יוצא דהבריא טשום היפהעל בעה"ב ייה ראמר הכחוש נוטל אמנם יצטצם אפשר ראי ליה אית דג"כבנם' בכלל כלם טרפון ור' ורע"ק רבנן א"כ ושקיל, חוא דבכור ראיה אייתילכהן

ועל לצמצם, אפשר אי שמיס דבידי לחו דאית ינאי ר' שהוכיר רבנןדברי- בין מ:ווין החרוג שנמצא ערופה עגלה מדין ליה ופשים סאי שואל אדםבידי ענלות שתי מביאין שתיהן שאמר שם ר'א על פליגי דחכמים טמש עירותשתי קרובות ולא סרובה לחו לית דרבנן שם ודייק בשותפות, אחת עגלה יביאו;חכ"א להו אית רק לייהו לא חדא אפילו סרובות ולא קרובה דרשיראי לרבנן אלה טרבגן ראיח ומאי אדם, בידי אפי' לצכהצם אפשראי

לצמצם אפשר דאי ישטעאל כר' ם"ל הם אולי וי'ע, ר"ם ואתםדמתניתי' אלא ערופה, דעגלח דר"א כרבנן לא לצסצם, אפשר אדם ובידי שמיםבידי

שאל'כ כן, טראה דעלמא סוניא אכל לזה ט:ריהה לא שחטברה ואםאדם, בידי נם לצמצם ש~מ'א לחחזיק כבר טוכרח שמים בידי לצמצם שא"אשאוטר מי כל אדם בידי לצמצם שא"א שאומר למי דמצינו דכיון חסוניא דעה ודאי;, ראם גם אתם אשי דריח"ג לחכמים דר"א מחכמים טביא הוא ראיהאיזח דר' רבנן על דר'א מרבנן ראיה הי' לא דאל"כ שמים, בידי לצמצם דאפ,שר,;' ג"כ ליה אית אדם בידי לצמצם שאפשר שמחזיק מי כל שכן וכיוןור'ע,

שנא' לא אם כן, ס"ל ישטעאל ר' גם וע"כ לצטצם אפשר אדם ובידי לצטצם ,'ן אפשר אי שסים דבידי ס"ל חם אולי ור"ט, רשיק על ומכערע חגלילי יומי)ן) אך ערופח, בעגלה ר'א של עצמם החכמיס הן הן ריה"נ של חכמיםדאוהן,ך, ום"ל החכמים על חוא ינאי ר' של הוכוח וכל כן, ס"ל ור"ם רע"קשבאמת ,'

טדוע )~)))

,,,,,,י,, ),,) ן ל.,,; ).) נסע4ף האנ4ותבף4ת ב4רק46

חנם חביאה לא ומדוע ? וריפ רע"ק על ינאי ר' דבי ויאלים לאמדוע נתן ר' של חדעות את הנם' הביאח לא ומדוע ישמעאל? ר' של זאתדעח ובידי לצמצם אפשר שמים דבידי להו דאית אילעי בר' יהורה ור' קפרהובר מביא לא ומדוע ? התלמוד, מסוגית הפוכה מטש סברה לצמצם א"אאדם

לצמצם דאפשר כלל על מטבה לעמוד באננות הדם חצי שאלת כללהתלמוד זי אפשר איאו

כאחד שניהם שכפרו העדות דשבועות אמתני' ע"א לשב בשבועותוכן טני חא חסדא רב אטר לצסצם, אפשר אי הא הגם' ומקשי חייבים,שניהם

והיה הוא, אדם בידי זה והלא לצמצם, אפשר דאמר הוא הנלילי יוסיר' אפשר אדם דבידי להו דאית וה,פ רע"ק או ישמעאל ר' מני הא לומריכול

בידי לצמצם דאפשר ליה דאית דמאן הוא חש"ס סוניות ודאי א"אלצמצם, מכריחה לא שהסברה אם שמים, בידי לצמצם דאפשר נמי ליה איתאדם בידי כע4'כ שמים בידי לצמצם אפשר לי' דאית מאן המברת מצד כיזאת אי שמים דבידי לסבור יכול אדם בידי לצמצם אפשר ליה דאית ומאןאדם, עהמניהם דעלמא בסוניא הש"ס הולך ש'כ כואת מצינו לא אבל לצמצם,אפשר בחלכות "בקי שדסדוקו ישמעאל ר' דעת כזאת מצינו במדרש פה והנחשוים, ולומר לישב יטלים דשבועות הסוניא אך אדם, של בדקדוקו שתלוי משמעדם' יה4 שדוקא כיונו לא שהם אדם בידי נקרא לא כאחת שניהם שכפרושמה דבכורות הסיניא אנל שמים, בירי ונקרא כן עשה שחמקרה רק כאחתשניהם דהיה יקשה דשבועות הסוגיא על ונם כם"ש, הלז המדרש עם לחשוותהא"א אדמ . בידי הוי ואו כאחת שניהם לכפור ביניהם כשעשו דמתני' לומריכול

לא ע"א כ"ח ביבמות אטרו דהרי כריה'נ, ליה לוקים ולא לצמצם,דאפשר חלכה אדם שבידי להלכה לחלק חפצו י4ל שחתוס' ואם כרידמונ, תנא לןטתם

מתוך להלכה רק וח לצמצם, אפשר דאי הלכח שמים ובידי לצמצםדאפשר שם עיין כט"ש מפורש בזה חלקו לא בודאי התנאיס אבל הסתיות,ספקי לפי. ד"ה ע"ב כ'מ ובחוליןבתוס'

בידי לצמצם שאיא שאמרו שמה ספק בלי בודאי שוח ונלעארב( בשביל שהרי לצמצם, לו שא"א ולומר חץ אלקח בח לחצר חפצו לאשמים כחצות אמר וחוא נחצות לו אטר שאלקים בלשונו שאנח שמרע"ה אמרוזח

דאמר אלא שמיא" קמי ספיקא איכא "טי כחצות קוב'ה דאסר אילימאואמרו שצ( נ' )ברכות כחצות ואטר איהו אתא השתא כי בחצות למחרלו

מן ראיות לזח להביא צריכים ואין יתברך בכחו נמנע דבר שאין ספקובלתי בבכורוא אמרם כונת אמנם יתברך, באלוה יל בחשגתם חתלמודמאמרי ופמיא מקמי מכוין בכונת הנעשח על חכונה אין לצמצם א'4א שמיסבידי

צמצום" "אי ויחוס שמיא, מקמי מניעה ואין ספיקא אין בודאי שזחלצמצם, השיבוחו, ובסערח חירף בסערח איוב רבח כדאמר ,וחירוף" נקראלהקב"ח סערת רוח שמא רבע4'ע לפניו אמר ישופני, במערח אשר דכתיכ חירףבסערח נימין הרבה חמערה מן השיבוהז לאויב, איוב בין לך ונתחלף לפניךעברח שתים יחיו שלא עצמח בפני נומא לח בראתי ונימא נימא וכל באדםבראתי עיניו מאור סחשיכות אחת טנומא יונקות שתים שאלמלא אחת מגומאיונקות

של

1,1,

-

49 גפעיף האגנותברית לפרק

פלנ מי לי, נהתלף לאויב איוב בין לי נהחלף לא לנומא נוסא בין אדס,של דפום לה בראתי וטיפה טיפה וכל בעבים בראתי טיפים הרבה רנעלהלשטף לחזיו ודרך כו, אחד מדפום יוצאות טיפות שתי יהו שלא כדי עצטהבפני עצמז בפני שביל לו בראתי וקול קול וכל בעבים בראתי קולות הרבהקולות רדיא( של כחו לידיעת )רמז כו, אחד סשביל יוצאות קולות שתי יהו שלאכדי

רגע מתאחר או אחד רגע מקדים ואלסלא כו' סלע יעלה לדת עתהידעת )ב"ב לי נתחלף לאויב איוב בין לי נתחלף לא לרגע רנע בין מתה מידאחד לו וקרא עולם של ברבונו שהאסין אם שאיוב זה וכוח שפירוש וע"ב( ע"אש'ז

לידי לבא יבול שבמקרה ודבר במקרה לו באו שימוריו חשב אבלרבש"ע, חילוף, בלעדי מצומצם הכל ואצלו באו שבהשגחה לו ענה והאלקיםחלום, המקרים את וקראו לצטצם, אפשר אי שמים שבידי חז"ל אמרו המקריםועל וסבה סבח לה יש טקרה כל כי בעולם מקיה אין שבאמת משום שסים,בירי ואם בצמצום באים לא המקריים אבל אלקים, שברא הטכעי היסוד עדלסבה שטביאים שסע" ר' לדעת בצמצום שלא דוקא להיות מ'כ טצומצמיםשאינם אין לצמצם ט:ו*ן בכונת באים שאינם כיון אבל כ"מ, וחולין ו' עירוביןהת"ם' יש אמנם בצמצום, קרה אי-צמצום מחמת אשר המקרה את למצא יכוליםאנו

זאת את ה' עשה מיוחד שברצון רק הטבעי יסוד אל קשורים שאינםדברים מי ואמרו שטיא", "טקמיה שנעשו אומרים טיוחד ביצון שנעשיםוהדברים הבאים הדברים אמנם כמ"ש, בצמצום בא שהכל שמיא" "מקמי ספיקאאיכא שמים" ,לדי היא חטבע כי שמים" "כידי נקיא טבעית מבה ע"י ר"לבמקרה נקראים חטבע ע"י שנעשים שמים--והדברים טפחח וימ*ני ארין יסדה ידי-אף שמים" ו,שבידי אמרו ועליהם הטבע, בסבת לומר שסים, כידי קרים אשרמקרים מאדם סכוי, כונת פח שיש כיון לצמצם, אפשר אולי אדם 1ב*די לצמצם,א"א

לצמצם, טכוין בכונת מסנו באים אשר בהדברים הקבעה ע"י ומכש"כלצמצם אשר טבעים ;נינים אפי' או בנבואה, התגלו אשר הלאומים ה;ניניםכמו

יש אלה ב:ל שהבאתי, כב"ב שחושב אלה כמו העולם חורבן ישבחלופם נבולות יצב אשר אחרים לעסים ואפילו לעמו, או לעולמו מהקב"ה מכו.ןכונת חכל מהקב'ה מכוי; כונת שיש דבר בכל השדה, חיונ של לקיום ואפילועמים, לצמצם א"א אדם שבידי לם"ד ואפי' לצמצם ויכזל השערה כחוטבצסצום רק ולא בהצמצום, יתברך רצונו אשר בעת לצמצם אפשר שמיא" "סקטיאבל נפלא. טצומצם בצמצום ודאי באים רקאפשר

הש"ם סיוגית בדרך באסת שהולך רבה במדרש ומתן המשא כלוזהו טשה ידע איך שאל וע"כ לצמצם, אפשר שמים בידי ולא אדם בידישלא לאדם שא"א כחצות ואטר ממש ידע לא לילה הצית גם ממש, דם שלהציו

ור' קפרה ובר נתן ור' אילעי בר' יהודה ר' ענו ע"ו סמש, המחצהלצמצם "סקמיה מכוין בכונת זה הי' אלו דעות ארבע לכל אשר כדרכו אחד כליצהק לצמצם אפשר שטיאא "ומקסי מצומצם בודאי הי' זה אשר לצמצםשסיא" שבין כריה"נ ליה אית ישמעאל ור, לצמצם, א"א שסים" ,,'טבידי לם"דאפי' אך אדם, נידי הדם נהחלק ופה לצמצם, אפשר שמים בידי ובין אדםבידי סיוחדח ידיעה דרך שזה לחצאין ממש הדם בחלוק לידע אדם יוכל אופןבאיזה

ביהוד

,י.,,,.,.,י.

האגןותלרל? ב פוק*6 נ'סשי

חצאיןי בחלוקיביחוד- לצמצם. אדם בידי שאפשר אם בצמצוםבקי מיננו שחוא מפני פלגא שעבד וחשב פלנא עכד לא דלטא רבנן ונזרוגדול ודקדוק ידיעה הצמצום צריך זאת ובכל לצמצם שאפשר שדעתם מפנימדרבנן רק שזה ואמר דאורייתא, ספק מטעם ועכ"פ דאורייתא פסולה חיתח~מצם א"א דלמ"ד שם בכורות חתום' כמ"ש לצמצם אפשר לם"ד זה כרחךועל ע"ב( כמח )חולין פלגא למועכד אתי לא דלמא מדרבנן כרוב אינו מחצחעל דמחצה אמרו בשחיטה הגומוח, מפני החצי לצמצם אאא שלכו"ע ש'ביאז בבכורות אמרו חרם בכלי חכנור ומכונת צפונית רוח של חסימן ע"י ידעהוי יוד כשקרא, ומחזי לכוין שא"א דבר שזה פרעח שיאטר לפרעה, כזאתלומר יכול הי' לא אכל ממש, החשבין את לידע יכול הי' או משה ידע אוליוחם הרגע, ~דקות מדוקגי בחשבון לחלק וצריכים ובסופן בהתחלתן שותחלילוון כל שלא מיוחד חשבון שצריר מפני למצא למשה אפילו אפשר הי' לאלילה חצוה לידיעת כי לחלקו איר בהצמצום ידיעה צריר אכל לצמצם, אפשרליה דאית למאן אפי' כי שוה, מקוס ב:ל לא בחצא.ן הצמצום כי

ן ממש בהמתחלק שיש לירע חמתערבים הדמים מיני את להכיר צרקך חיןאבל יסן מכטל דם אין למ"ד דאפי' הנפש, דם של החצי אע? לצבהנם לידעדם הלכות לירע צרין משה הי' ולזאת ש'א(, כ"ב )כריתות מקלח שהוא זסןכל הנפש דם איזהו דתניא השחיטה דם קלוח אחר ויוצא שמתמצה רילויוצא, מתמצה שהוא אלא מקלח כשאינו והוא התמצית דם ולא לסימנים,שיניע קודם הנחתך הבשר דם ולא ייאה הבשר נרסינן ואי לסימנים, שיגיעקודם העו כשחוחך תיוצא פי' העור מדם לא ח"נ זצ"ל אהרן קרבן בעל הגאוןוכתב התסצית מדם ולא הבשר מדם לא רי"ד סי' דחובה דבורא ובתו"כע"א(, ב"ח )זבחים התמצית מרם ולא העור מרם ולא הנפש מדם ח'( ד')ויקרא הפר מדם הטשיח הכהן ולקח רבנן ותנו ע"א( ליב כריתות עשא ל"היזבחים מכפר חתמצית דם שאין כפרה לענין יהודה ר' ומודה דם, קרוי אינו בויוצא חנפש שאין דם קרוי בו יוצא שהנפש דם "'א( י"ז )ויקרא יכפר בנפשהוא הרם כי שנא' דם, הלכות מקודם לידע צריכים השחיטה בעת. היוצא הדםחצי לצמצם כן על לצסצם, כיון אם אפשר רק שזה מורה לצמצם" "אפשר אדםנידי אמרם שלשון פלנא, למיעבד אתי לא דילמא רבנן שגזרו עד גדולדיוק צריכים מחצי יותר השערה חוט דהיינו בהחלוק לצמצם שאפשר במ~וםאשר יורה ג"כ לדעה זה פירוש נחשוב אם אפילו אך עכ';פ, יחידאה דעהבתור לחשבו מדאי יוו~ר מפולפל וגם ,אל הראשונים כדעת לא הוא זה שפירושמה ולבד דאורייתא. ספק בכלל ונכנם כרוב ואינו כמחצה שהוא רק מצסציםיותר השערה בחוט ורק מחצת .על בטחצה לצמצם ואעא כרוב אינו ולם"ד כרוב,והוי כמחצה עכ"פ דלהוי המחצה מן יותר השערה חופ לצמצם אפשר אכלהמחצח לצמצם וא"א כרוב מחצה על מחצה אסרינן אם השערה כחוט חרוב מןיותר טשהו כשיש מדכרת וחסוגיא לצמצשן אפשר אי לם"ד אפי, שחיא שםנחולין מחצה על דמחצה הסוניא לישב חפץ ז"ל הרועים מלא בעל וחנאון נ(

.' חנפש. דםשל

חנפש דם הי' לא חעם על שזרק שהחצי הוא נתן רי שדעתוכנראה

,.ל,ל,י,,, ש)8

יי.,,1,.

%שטעית.נ האגנותנרית בפרק .

)כריתות וא,לך חמשהרת מטפה היא סהקזח הגפש לדם טימן ו"ש לדעתכי העור הבשר לדם ואדמימות הנפש לדם סי' הוא שתרות איכ ע"א(,כ"ב

אדום וחציו שחור חציו ונעשה מראיו שנשתנה נתן ר' אסר וכאשרורעזטצית, אדום נעשח השני והחצי שחור נעשה השחיפה :ול הנפש שדם כ'ככונתו תיא זאת ואולי והתטצית והבשר העור שנתערבו דסים מיני שאר היהשהוא של חלקו הוא הנפש שדם בחלקס, נעשה וטח בחלקך נעשה מהחכונת הדם כי הבשר עם הנפש תאכלו לא צוה ווג"כ חי, בכל נותן אשרהקבאח *פ טח ע"י בהחי נותן אשר האדם של חלקו הם הבהסה דמי ושאר חנפשהוא

חקב"ה של חלקו שהיא הנפש שדם הקב"ה ואטר וטגדלה, וזנה אותהשטרעה נתנו האדם חלק שהם הדמים ושאר להם, בדם סחלקו שנותן העם עליזרוק

ישטעאל לר' ליה ניחא הי' לא וזה בריח, לאות המזבח על לזרוקלאלקים דם דוקא שבהם הסזבח שעל דם זריקת דיני משאר זו זריקה משונהשתהי' שגקי ואמר נתן, ר' בדברי ממאן כן על התמצית, דם ולא זורקיםחנפש לחלק ואותו להאגנות לבד הנפש דם להפריש וירע דם בהלכות משההי'

שסים. בידי ובין אדם בידי בין לצטצם שאפשר דעתו כי ממש,לחצאין "נידי בין מחלקים אשר אלה לכת מםיבי ארבעה של הזה והתירוץר( לצסצם, שא"א אסרינן הטקריים שהם שמים שבידי שמיאיי, "לטקמישטים" בצמצום לעולם כאים לא שהטקריים המשנה בפי, ז"ל וחרמב"ם רער'י כפי'אם רק בצמצום תמיד באים שלא ז"ל ור"י שמעי' ר' בשם ו"ל התום' כפי'או

לעסוד יבולים אנחנו ואין מקרה פ'כ הוא הצמצום בהם וכשקרהגמקרה, כמו הטבע מקרי ידי על ר"ל שטים" אבידי הבא כדבר רק הוא זה כל זה,על

"טקמי מכוין בכונת מיוחדה ובכונה בהשגחה הבאים הדברים אבלשבארתי, טבואר הזח החלוק אותם, לצמצם יכולים ואנו בצמצום תמיד באיס הםשמיא" זה ומפני מאמר חצי נשמם דשם אלא ע"ב ימז דבבורות בסוגיא נ"כהוא שום לו אין כי הכא, ליה נרסינן לא כי הנשאר החצי על שם ז"ל רש"יכתב הסלות רס ונשמטו פה הוא מקומו באמת אבל אצלנו, הנירסא לפיקשור

שכידי להוכיח שמה השו'ס שמביא מהראיות והוא גמי" "אי או אימאש"ואיבעית שהיו ר"ל מזבח מסדת כלים מסדת ומ'ש חיא מהן א.זת לצמצם, אפשראדם

דטצית היכי ונכל עביד אמר ררחמנא התם שאני הנם' ודוחה מאד,מצוסצמים ופי' י"ט(, כ"ח )דהי"א השכיל עלי ה' מיד בכתב חכל ליה ניחאלמיעבד יפה צטצמו אלטא שולחן ועשית רחמנא דאמר כלים ממדת ת"ש ז"לרש"י

דמצית היכי וכל עביד רחמנא דאמר התם שאני מצומצמות, באמותיוועשאוהו חשכיל עלי ה' מיד בכתב הכל יפה, צמצמו לא ולעולם ליה ניחאלמיעבד

רעו'י עכ"ל הכא ליה נרסינן ולא זה לפסוק אסרו דוד התבנית טלאכתכל בכתב חכל איסא ואיבעית להומיף רק וצריכים ליה נרסינן לדעתי אמנם,אל שמיא שמקמי אלה לכת מפיבי ארבעה כתירוץ ר"ל השכילי עלי ה'סיד

מכויןבכונת.

גם יכולים שמיא מקמי בכתב צסצמו ואשר ומצוסצם, מצומצם בספרי רמזתי הזה הצמצום על אשר לצמצמו הלז הכתב לטוד אחריאנחנו היה חמזבח דין אמנם באמרי השאלות, בחלק נ' שאלה ח"א בקדש""מלכי על לעמוד כלל אפשר שאי החיכל בתוך מאד טצוטצטת מדתו להיותשצריכה

צטצוס

.סעיס האגנותברית גפרק62

נ

המזבח את ויכינו ע"א מ"ב בזבחים כאמרם אלקות סיוע בלעדי פזה ק דצמצום כ'יט: פרק שוא" "מושני ובספרי שם דכרי מדותיו,עיין לסוף שהניעו מכונוחיועל

כסח לך יתורין שמיאה "למקמי שמים" "בידי בין ההבדל של זהוביסוד מיראת חוץ שמים בידי הכל שאמרו טה וביחוד גדולים. ועיקרים חז"למאמרי ילדיס על תפלה כלל שייך לא המאמר של פשוטו ולפי ע"ב( י*א )ברכיתשמים חמאים ויתטו טקרבנו האבן לב ושימירו, שישובו רשעים ועל שמים, יראישיהיו וווקיעתא רבים, ופסוק,ם הטתוקנות תפלות נומחי כמה נגד וזה חוטאים,ולא תפלות וכדומה שלם בלבב רצונך לעשות אחת אנודה כלם ויעשו רבדבי

גבור וט2ש חכם כמו הטבע בידי שאיננה שמים מיראת חרן כם"ששמים ידי שהם וטקריו הטכע בידי פירושו שמים' "בידי כונת באמת אמנםרבות, שטיא קמי להת2לל אנו יבולין אבל ורצונו, איש בבחירת תלויה רקוחלוש אהבהו בלבנו וישים אליו זרענו לבב ואת לבנו את ממנו מנוון בכונתשיטה לבהלה, נלד ולא לריק נינע לא למען שלם בלכב ולעבדו רצונו ולעשותויראתו : אודך לעולם אלקי ה' ידום ולא ככוד יזמרך למען הבא עולם ולחיי הסשיחימות לשבי וברבה טובה ונירש ונחיה ונזכה ב;וה"ז חוקיך שנשמור מלפניך רצוןויהי

ג מ רפ )ל.

א .י ) נ4 ו נ4ו~ו ונןנ1

תורה ן תרמ א; סעיף-,,

א ברית אחוי תזרה במתן הכוית הנבתר,הטעמד בויתי. את 1'טטרתם הדבריכז, עשרתהאגנ:ת, אח1לי האגג:ת, בנרית הפק"1ק האגנות,ברית האיקסים. רב, הערנ נכלל, הסקפ:קים לתנאיה,אחליה יתגר יעקב לנית תאמר כה ישראו[, זגית יעקבכית 1ל~ו אוכי קד1*, 1ג1י כהנים טטלכת ישראו[,לבני

אחד א' אלקינו ה' ישראל שמע קנא, אל לך,יהיה.' בשכמי"1, כ1'. בשולכ( אהת חטיבה עשית:ניאתכ!"ן,,, יעקב בהוכיר: בלעם כונת טשה, לנו צ1הה1רה) הטילה ברית זו רעק"א בריתי את 1שטרתםוישראל,() לה:יה,עסלק.;) התנגד,ת חנה, בני משגעה השניעי הילריע"ז,,,,.)

הכבוד ביראת איש כל לב יחרד וזכרו לשמו אשר הנכחר המעמדאי ומת לבו כחלב טפש רק לא אם שיהי', דת וטאיזה שיהי' עם מאיזה יהי' ,,

אשר והמפקפק בלבו טינא אשר מי ואפילו בו, אין ורוח התרוממות רגש כלבו הזאת הססובנה התולעה בכח אין נשמתו, קדושת את יכלה נוסם כסטוםחטפק לעיניו אשר בטציאות להודות מוכרח באשר רגש. מלב הקדש רגשי אתלכלות לאחרו, יחפצו כו והנחלים הספק שונאו אשר כמה אשר הספרימא כל"םשר הצדק המוסר רנשי כו, אשר הצווילי,אציאן יסודי כי להודות מוכרחים זאתבכל

והרנשים יסודות היו אשר מעת קודם חרבה נכחב אותו, המטלאוהטשפט מנומס וספר דייהם, מקור שאבו ממנו אך :כלם בכלל, להעולם לנהלה האלה,), מעשה ידי על רק להתחולל יוכל לא כלו, בעולם הכללי הברבריזימ ביטיכזה,), לעמו תורתו נתן אלקים אשר הנבחר המעמד של הנפלא התיאור ולזאתניסים,לג)

אחרי גם אך שנה אלפי שלשת במשך רק לא ימחה ולא לעולם, יתמררלא ' ]1 ובני רחבה היותר בהתפתדות העולם יתפתח אשר אחרי גם שנים, אלפיעודד"ן'ל, רום, משמי ומברקים ברקים יברקו סופו, ועד העולם ממ:ף הרדיא בהדקולם ן,, ממרום ישמיע רקיע במרחבי ינעו ולא יעופו שיאם, שמים עד יגיעואדם ,,,) אחת וחלקח תטטר אתת תלקה עוז מטרות ויזרימו יגשימו החשמלובהבלי ,) הנבחר המעמד כבוד הדרת ה:ד יופחת לא אן גם לבכם, כחפץ הכל תמטרלא1;,,ן

יחרידו לא להבות אש ולפידי וברקים קולוה אשר בעת גם השערה, כחוטאף (1" כי וטצות, תורה לעמו אש'להשמיע מלהבות טוהר מערפלי קדשו דברותיה . ,'שי,, חזי,י שדי מרעמי תרעש ונפשם וינועו מרחוק יעמדו אז גם הלבבוח'עוד ]))

במשך,ךל,)

בסעיף בחורבהבר*ת נפרק64

ונקודה נקודה כל אשר למדרינה ממדרגה העולם בהתפתחות אלפים שנותבטשך הבאות ההתפתחות לנקודות להניע שונים אמצעים אתה סביאהסחהתפתחות

עליון לאל ידסה עב מפלשי האנוש יעלה בי עד שם(, רמב"ן יעייןהמבול סי התגברות בחשבון המרובע בהשבון מחברו נדול התפתהות וכלאחריה, וחהדר ההוד הרב, ההבדל הוא הלזה המעט אך סאלקים, פעט תמרהואשר לעולם. איש ישינהו לא אשר אלקיםהדרתן

דרכים כאין מים, נכבדי מעינות באין זרועה לא בארין ישימון יליל בתהו עופרת ועפרות פחם מכרות באין יוצק, לזהב ומקום ונחושת ברזל באיןוססילות, מחריד מאד חזק שופר וקול ההר על כבד וענן וברקים קולות ופתאום וצינק,בדיל כאלה קולות רב, הערב והמון וטף וזקנים מנשים לבד צבא חלוצי אלף מאותשש

עליון לאל תבונתם בכח להדמות מהחפצים אומנים קולות אינם כזה ובזמן כוחבטקום ובהיכלו מדכר יחיל הי קול אש להבות חוצב, הי קול בהדר ה' קול בכח ח' קולרק להבות וערפל הענן ומתוך הלזה הגדול הקהל כל לעיני יתראה כבוד אומרכלו חדשים מושגים סודיע יפף, ולא גדול קול אליהם ה' דבר טוהר וערפליאש

הרת באר*ן כזאת לשמוע הורנלו לא אשר דברים ובמדות ובמוסרבאלקות באלקות שוא ונמושגי והמדות, המוסי השחתת בזמן האגיוף, וממשלתאלילים באש בוער וההר חחשך מתוך הקול את בשמעם ויהי אז, העמים כליהבילו כבודו את אלקינו ה' הראנו הן ויאמרו יהוקנים העם ראשי כל קראו נצדקאז את אלקים ידכר כי ראינו הזה חיום האש, מתוך שמענו קולו ואת גדלוואת אנתנו יוכפים אם הזאת, הגדולה האש תאכלנו כי נמות למה ועתה ותי,האדם אלקים קול שמע אשר בשר כל מי כי ומתנו, עוד אלקינו ה' קול אתלשמוע י"ט-יוג(. ה', )דברים ויחי כמנו האש פתוך מדכרחיים

אשר האגנות" "מברית לבד ברית הפעם עוד היתה תורה במתן כיב( ברורה עדות מעידים זה על תורה, מתן קודם היה המודם בפיק דברינולפי

עסנו כרת. אלקינו ה' ישראל. כל אל משה בדבר תורה במשנהחפסוקים אלה אנחנו אתנו ני הזאת הכרית את ה' כרת אבותנו את לא בתורב""ברית בין עמד אנכי האש, מתוך בחר עםכם ה' דבר בפנים פגים חיים, כלנו היוםפה ולא האש מפני יראתם כי ה' דבר את לכם להגיד ההיא בעת וביניכםה'

ה' דבר האלה הדברים את וגו', ונו' וגו' אלקיך ה' אנכי לאמר, בהרעליתם בברית כי האננוחי', "ברית זה ואין א-י"ט(. ה' )דברים אלי ויתנם אבניםלחות שני על ויכתבס ימף, ולא גדול קול וערפל הענן האש מתוך בהר קהלכם כלאל

ואצילי ישראל, אלקי את ראו הזקנים רק ה' קול את העם שמעו לאהאגנות היטיב נתבאר כאשר העם כל לא אכל האלקים, את בהרויחזו עלו ישראלבני הקהל" ":ל אל הי דבר כי אמר משה שהזכיר הזאת, ובנרית חקודם,בפרק דבר ועל האגנות, בברית היה לא וה אשר וערפל, הענן האש סתוךבהר

מאד נפשך ושמור לך השמר צוה בחורב" ,יוברית הנקרא הזה חשניהנרית יום בניך ולבני לבניך והודעתם וגו' עיניך" אראו אשר הדברים את תשכחפן

ואשמיעם העם את לי הקהל אלי ה' באמ:ר בחורב אלקיך ה' לפני עמדתאשר ואת האדמה על חיים הם אשר הימים כל אותי ליראה ילמדון אשר דברי,את

השמים לב עד באש נוער וההר ההר תחת ותעמדון ותקרבון ילמדון,בניהםחשך

עשרת לעשות אתכם צוה אשר בריתו" "אה לכם וינד קול וולתי רואיםאינכם עשרת כי מבואר ט-י"נ( ד' נדברים אבנים לוחות שני על ויכוזבם הדברים)

ראו לא ותמונה ישראל כל שסעו אשר בחורב אשר הברית הם הןהדברים בני ואצילי ישראל וזקני ובניו ואהרן משה רק שמעו אשר האננות כבריתלא

את ויחזו לטוהר השמים וכעצם הספיר לבנת כםעשה ראו ותמונהישראל הסודם, בפרק כמבואר וישתו ויאכלוהאלקים

לכני ותנד יעקב .לבית תאמר כה הנאמר כי בשש צריך דין לית זהולפי 84 ואבא נשרים כנפי על אתכם ואשא לסצרים עשיתי אשר ראיתם אתםישראל,

מכל סנילח לי "בריתי".והייתם את ושמרתם בקולי תשם;ו שטוע אם ועתה אלי,אתכם שעל נ-ו'( י"ט )שטזת קדוש וגוי כהנים מסלכת לי תהיו ואתמ הארץ, כל לי כיהעטים שאכרות בריתי, את ושמרתם ,"ל רש"י כפי' כריתי, את ושמרתם נאמר הזחהברית 1"ל הנר'א נירסת לפי בטנילתא אלי;זר ר' כדברי והוא תורה, מתן עלעטכם פרשה דבחודש )מסכתא עין במאור סובאה תר'ט ווילנא צדק איפתבהנהות

להם להיות אבותיכס את כרתי אשר הכרית ו"ל הרמב"ן שפי, כטו ולאב'(, טתן אחר עמ:ם שאכרות הברית ז"ל הראב"ע כם"ש ולא אתריהם, ולזרעםלאלקימ סאד נכונה אז ברית היתה תורה מתן שבעת אוטרים אנו אם רק כיתורה,

ס:ל לסנולת יהיו עתה אכרות אשר הזאת הברית את ישסרו שאםההקדמה כגראה אך נעשה; הי דבר אשר כל ענו וע"ז קדוש, וגזי כהנים ולממלכתהעמים .,

הברית, שנכרת טרם בריתי את ושמרתם לאמר שייך שלא ,"ל הרמנ'ןדעת לוסר אותו ש:ורתים טרם הברית תנאי לאסר יבולים כי מ:ריח, זה איןאבל ילמד הוא אשר הדברים כל ישמעו שהם לבריו; י:נמו האלה תנאים עלכי

קדוש, וגוי כהנים ולסמלכת מגולה לעם זה בשביל יקבלם והואלהם, הברית על שהכונה לתשוב נכון שיותר הרגיש עצמו ז"ל הרטב"ןוכנראה

ואמר קודם שכתב מה נגד כתב וע"כ האבות, ברית על נפרש מאשר אדז"כשיכרות שאמר כטו תורה מתן אחר ישראל עם משה שיכרות הברית אסר אברהםור' נאות יותר שזה ר'ל האלה הדברים כל על עמכם ה' :רת אשר הברית דםהנה כנראה זה וגם אבותינו עם שכרת הברית על שהכונח הקודם פירושו מןלו טתן אחר משה יברות אשר ברית מן תורה טתן קודם שידבר הרבה לו נחלא

פירשו כן על אשר תורה מתן אחר היתה האגנות ברית כי שסתם טפני ז"ל -', להם בא זה כל אמנם האבות, לברית יותר עצמו ד;ת נטה ש,כ אשרתורה באר בארנו וכבר האננית, ברית על בתורכ נזכר אשר הכרית הזכרת כלאת .'י

ובעת תורה מתן קודם היתה האננות ברית כי הקודם בפרק שטתנו אתהיטנן לכם וינד לפרש יכולים איך ידעתי ולא בחורב, מיוחדה ברית היתה תורהמתן פתן אחר האננות כרית שזה י"ג( ד' ידברים הדברים" עשרת בריתו"את ביית על שוה ונו' חאש מתוך בהר עמ:ם הי דבר בפנים פנים היום, פה אלה אנתנו ,',, אתע כי הזאת הברית את ה' כרת אבותינו את לא לפרש יכולים ואיךתורה,

כם"ש. לבד משה עם רק כפנים פנים א, דבר לא אשר האננות ;,,, דדעת אותו את להס שלקחו מפני רק חוא לזה שה:ריחם מהוהסנה . ,,= תורה' מתן אחר הי' האגנות שברית במכילתא אהת דעה שהיא חשבו שהם ,,, ואם,,,

אמעי* לחורלמבר'ת גפיק66

תהי, הדברים עשרת האש מתוך בחורב ברית מקודם להם שהי' גפרשואם הדברים עשרת שמעו שססודם אחת ברית שזה פירשו ע"כ טיותרת האננותברית הפירוש הלשות את ינין טעם בעל וכל האננות, עליתם.ע"י ברית כרתואח": יעלו שאח*כ הנבהר הם;מד של הנפלא הרושם את נם מחליש אשרהזה

ויאכלו האלקים את יחזו ישראל בני ואצילי ומראה המונה ויראוהזקנים א', םעיף הקודם בפרק בארתי כאשרוישתו,

ברית היתה בסכילתא כלם שלרעת שם שבארנו כמו הוא העיקראמנס מפני הברית את הפעם עוד לחדש נחוין היה לכן תורה, מתן קודםהאננות מתשובת היטב נכר והפקפוק האננות, ברית בעת גם העם ע84קפקוהפקפוק ואת ה' דברי כל את לעם ומספר בא טשה האגנות, ברית קבלם בעתהעם האלה המשפטים כי ל' בס;יף שם בארנו אשר ג'( ו'ד ישמות המשפמיםכל אשר כל אחד קול ענו העם אבל עליהם, הסכים הקב"ח אשר יתרו עצתהיו הקב"ה אם נאמת פקפקו כי המשפטים, את כלל מזכירים ולא נעשה, ה'" דבר"

כל ג"כ ויאטרו העם באזני הברית ספר קריאת אחרי גם וכן עליהם,הס:ים באמרם פקפוקם והזקו כפקפוק הדברים את קבלו ונשמע, נעשה ה' דבראשר נחוין הי' ולזה ה', דברי המה הדכרים אם רק הברית חובת אה מקבליםשלא מכל סנולה שיהיו עכורו טובות והבטהות תורה מתן בעת הבריתחדוש מחוקי ההיפך צדיקים, ומשפטים חוקים ;"י קדוש ונוי כהנים ולמסלכתהעסים המופרזים, הומאראבי כחוקי הקצוות אל נפיה ובלתי במצרים, אשרהאלמות דבר אשר כל רק כי יחדיו העם כל ויענו פק2:ו ההבטחה אחרי גם זאתובכל אז ה', אל דבריהם והשיב הזה הפ,פיק את משה הבין- וכאשר נעשה,הויה וגם עמך בדברי העם ישמ; בעבור ה;נן ב;ב אליך בא אנ:י הנה ה' לואמר של גדול בפומבי הברית את עתה וחידש ט'(. י"ט ~יתרו לעולם יאמינובך

ונרקים קולות ויהי הבקר כהיות השלישי וביום ימים, שלשה וטהרהקדושה ויוצא במחנה, אשר העם כל ויחרד מאד חזק שופר וקול ההר על כבדוענן עשן סיני והר ההר. כתחתית ויתיצבו מן2המחנה האלקים לקראת העם אתמשה ההר כל ויחרד הכבשן כעשן עשנו ויעל באש, ה' עליו ירד אשר מפניכלו וגו' בקול י;ננו והאלקים ידבר מישה מאד וחזק הולך השופר קול ויהימאד, וכל וגו'. וגו' אלקיך ה' אנכי לאמר האלה הדברים כל את אלקים וידברונו' וירא עשן ההר ואת השופר קול ואת הלפידים ואת הקולות את רואיםהעם הזולקים שם אשר הערפל אל נגש ומשה וגו', וגו' מרחוק ויעסדו וינועוהעם ה'. דבר כאשר ובמשה בה' האמינו ום;תה 10'ז-כ-י"ח(, מו, ישמותוגו'

אומר רבי הזה הפקפוק על רמזו ב' פרשה דבחדש מם' בסכילתאוהו"ל לשומע פרגוד מ2י השומע דומה לא מלכנו מפי לשמוע רצונינו ישראלאמרו לעיני ה' ירד השלישי ביום כי שבקשו מה להם תן הסקום אמר מלך,מפי לא על אתכם מטעה אני תאמרו אל משה אמר כך ברכי' ר' ואמר העם,כל עמכם מדבר עצמו המוכר הרי ללוקח, המוכר בין עושה שחסרסור כדרךדבר ג'(. ה' ואתחנן,רש"י

אשר אחרי כי ה"ו הטעה פה שאין ומראה הברית מחזק ה,ה והפקפוקנ( דוגמא ומצינו שלם בלב וקבלו מנן על הי' פקפוקס כי נוכחו והסכימופקפקו

לזה

, . , ];,,,%,,,"י,)ך,.,פוושאפק,י

69 אטעיח בחורבהברית נפרק

רב סתם וכנסח תנאי על בקדשח ושמואל רב דמהלוקת מחילח בעניןלזחלא אביי אמר נם חימנו צריפה אינה אמר ושמואל נפ היממ צריכהאמר דרב פעסא אלא לתנאיח אחליה אחולי מתם שכנמח כיון דרב פעמיהתימא ו"ל רש"י ופי' ע"אז, שו נכתובות זנות בעילת בעילתו עושה אדם שאיןלפי אלא מנרשח אם למיתב בעי וכתובח לתנאיה אחולי רב קסבר תימאלא

לשם ובעל זנות בעילת בעילתו עושח אדם אין דקסבר גמ לענין דרבפעמא שאם . קאי בתנאיח ממונא לענין אבל נדרים, עליה. יטצא אם ואפי'קדושין, 44 אחליח אחולי זעל רעה* שכתב ומה עכ"ל, כתובה בלא תצא נדרים עליהימצא

כנסח ע"כ ע"ב דדף המשנח נני לכאורא הוא למיתב בעי וכתובהלתנאיה ארישא דנמשך בנם' לה וטוקי בכתובה, שלא תצא נדרים עליה ונטצאסתם

ז"ל רע~"י כתב ואיך בכתובה, שלא דתצא ותני סתם וכנסה תנאי עלדקידשה דמעמא נאמר דאם 9'ל רש"י דעת כנראה אמנם ? לה למיתב בעידכתובח

סתם כנסה דמתני' סיפא תהי' לתנאיה אחליה דאחולי משום הוא רבשל כלל דעתו על עלה שלא סתם וכנמה סתם קדשה דהיינו נפשח באפיסלתא אבדח מומים ובעלת נדרנית נמצאת וכאשר מומים בעלת או נדרניתשתהי

מנת בעל קדשה אם אבל הכתובה, את לה נתן ,ח תנא4 על שלאכתוגתח מום בעלו2 אר חיא נדרנית שמא ופקפק בדעתו עלה הלא סתם כנםהואח"כ וצריך לתנאיה מחיל כי הוא אות סתם כנטח ואח"כ בקדושין, והתנההיא כתב ז;'ל שחר"ן אלא זאל, רש"י דעת ,"ל הר"ן מתרין וכן כתובה, להליחן

לחלק של דהסברה ו"ל כונתו אין אמנם כו', ולומר לדחוק צריך הייולדבריו שזה יכן הדבר אין דחוקח, טברה היא והתנח מקודם לפקפק סתם ביןולהבדל מלתא דסיפא מתני' לאוקטי הוא הדוחק אבל ואלימתא, ישרה סברהבאמת הסברח אבל ארישא, שנמש:ח רב לדעת לה מוקי שהגם' בעת היא נפשהבאפי תמיד יש קאנםטאםיציאנאלית טנומטה ממלכה ב:ל ולזאתהחשתוות, אחרי חדבר את מחזק התנגדות וכל פקפוק כל כי היא ישרה עצמחטשד

להשאלה, חיים רוח נותנת חהתננדות כי שמאל, וצד ימין צדבהפארליםענט חתירות חותר לה חוצה רק פנימי המתננד הצד אין העריצות הממשלות אצלורק מוף. כל מוף חטמשלה נפילתעדן

תמיד פקפק אשר פנימי מתננד טצד נ"כ חיו בטדבר וחפקפוקים ד( חסתננד וחצד לאור, יצא הצדיק וצדקת הדבר שנתברר עד משה דבריבכל

, הרבח, יעקב לפני הקדמונים ישראל בני טן היו שחם עיי"ש ש'ג טקדםימים ובספרי די, אות בן מעיף חקודם בפרק בארתי אשר רב חערב מן חיח הזח גם היו נפלם ואחרי ואיקסיס(, הרועים בתקופת בסצרים משלו מהםאשו אלילי טושנ להם והיה חויה את ידעו לא הם יעקכ, כבני במצריםםעונים מן צעקתם צם בפרך חמצרימ חעבידו אותם שנם מפני אך ישראלבאלהי בשדה עבודח ובכל ובלבנים בחומר הם נם עגדו אשר אלקים אל עלההעבודה נעלווזו~טצרים אותס גם להוציא משה אמר מחכ, יותר נם ואולי יעקבכ,רע יכונח ישראל בשם חוא נם אשר יעקב בני עם אחד לעם לעשותסוחשב בארץ,. חלס נם לחם ליתן ספק גלי וחשב ישראל, בית יחד ויקראו ה',מאת

נם וחיו יותר עוד יחרחבו ואולי עממים, עשרה ארץ כל את לוקחים היוגיחם1

אסעימ להורבהכרית נפרק55

אבדו ופקפוקיתם תלונותיהם ידי על אך אבותם' לבית למשפחותם נחלקיםחם העגל מהטא מתו רבים הקהל, מתוך כמעט נאבדו סוף כל וסוף חרבה,טובה

בחדש השנית בשנה ועוד מספר, מתי שנשארו עד ומהמתאויםומחמתאוננים

למשפחוהם ישראל בני ראש את שא ה' מאת משה נצטוה לי סכויס בטלחשני והם לשבטיהם יעסב בני רק אכות לנתי להתיחם ידעו ולא אבותם,לבית צבא מערכת פדנלי שמם נמחה נטנו ואם להתיחס, יכלו לא כי כלל נמנולא

ממצרים בצאתם עוד הזה הפירוד בא טרם עוד אך התורה' ומספרישראל תחת לאחדם הקב"ה חפץ אשר ישראל", ו"בני יעקנ" ,בית בתים לשניהיו יעקכ בית היה אז אשר ישראל, קהל או ישראל עדת שם תחת אחדבית ישראל נני אך נשאר, הזה המאוחד וחשם ישראל" "ביה בתוך פנימיחלק

יכונה ישראל בשם אשר יעקב לבני זה שם ונשאר מתוכם נאבדוחקדפנים אל. בבית המזבח על אלקיםטאת

היה הורה מתן קודם עוד חיו אשר מהם הראשונים חפקפוקיםועל ויקרא האלקים אל עלה ומשה יחד, הבתים שני אל ודיבר לפייסם הקנ"החפץ אתם ישראל" "לבני ותגיד יעקמ' "לנית תאמר כח לאמר החר מן חויהאליו

אלי אתכם ואבא נשרים כנפי על אתכם. ואשא לטצרים עשיתי אשרראיתם מכל סנולה לי והייתם בריתי' את ושמרתם בקולי תשמעו שמוע אםועתח טעשרה אפ4 יותר עוד לכלכם ליתן ארין די לי ויש רשל חארץ, כל יי כיהעמים נם כי אתס יתאחד יעקכ בית אשר ישראל לבני כבוד נתן ובמיוחדעממים, ממלכת לי תהיו ואתם ישראל, לשם הכבוד ונתן יכונה ישראל בשםיעקב וחנלוה הקדמונים ישראל בני אל תדבר האחרונים הדברים אלה קדוש, ונויכהנים וההאחדות ברית בכריתות תמיד כי יכונה, ישראל בשם אשר יעקב ניתשיהם

את הטוצא להכת קרימה וליתן לפייס צריכים אחד עם לברית כתותשתי שיי וההנשא טצרים לארץ כזרים באו יעסב בני מזכיותיו, ונשדד ננזלעצמו הדינאסטי נפלה וכאשר בעיניו, חן מצא יוסף אשר האיקסים ממלכי אחדחסד נשדדים יותר עצמם את חושבים חיו יעקב בני עם לעבדים יחד ונכבשוחזאת יעקכ בני ע"י רק באה הנאולה אך ארץ, אדוני מקודם היו שהם יעקב בנימן

וחשבו הקדומים ישראל לבני נוראה הדעת חלשוה נרם וזה אבותם, בריתוזכוח נבטחח אשר לאר,ן יהי' לארץ בואם וגם כבודם, טזכות ננזלים עצמםאת

מצרים וארץ אשור ארץ רק כי להם, היא זרה אשר ויעקב, יצחקלאברהם נרם חדברים אלה כל יעקב לורע רק שהובטחה ארץ לא לארצםנחשבות בני עם ניחד יהיו כי להם הבטיח רוחם את ולהשקיט ופקפוקים, חתלונותלחם לא בזאת גם אך יכוהנ, ישראל בשם אשר קדוש ונוי כהנים לממלכתיעקב כזאת לאמר שלחו ה' ולא מדעתו מפייסם הוא כי משח את וחשדו רוחםשקפ חויח, מפי יצאו חדברים אם לאמר נעשה, חויה דבר אשר כל בפקפוקיםוענו ח' אל העם דברי את משח וישג כנאמר ה' אל משח חשיב זה פקפוקםואת בדברי העם ישמע בעבור הענן בעב אליך בא אנכי הנח למשח ח' לוואמר הקודם* באות שהבאתי ברכין ר' וכדברי לעולם יאמינו בך וגםעמך

אנכי כאטרם לך יחי' ולא אנכי חם העם כל שטעו אשר חדבריםועיק4 אלהים לך יהי' שלא ישראל לבני ה' צוה אשר שמענו חגבורח ט8י לך יחי'ולא

אחרים

*6 אטעיף בחורבהברית נפרק

זה ופפני אזירים, אליל את להויה לשהף האיקסיס כדעת לא פני, עלאחרים נמליאל רבן את אחד פלוסופום שאל וכבר קנא", ו,אל בשמו הקנ"חשמש לחתקנאות זרח בעבודה כח יש וכי קנא אל אלקיכם ה' כי בתורהכםכתיב יק לשיי קנא אל שאיננו מקרא של פשומו הבין לא הזה המין אמגסבה,

אשר אלה ישראל בני את הברית קנאת היא הזאת הקנאה אשרלעובדיה, בית נין נם הברית תנאי היח וזה אליו, שלהם הקדום אליל את יצרפולא ישראל שמע ואתחנן בפרשת אשר המקרא והוא הקדומיס, ישראל ובנייעקב 44 חוא כי הזה חמקרא אמר ה' לא אשר ד'(, ו' )דברים אחד הויה אלקנוחויה שמע חקריאה שייכח לא לנו זה שיאמר לבדו למשה וגם "אלקנו", יאמרלא

ישראן, שמע בלשון שמש ולא ה' בשם משה לנו צוה דברים כמה כיישראל זה אמנם פה, רק ישראל שמע נאמר ולא יעקב, קהלת מורשה משה לנו צוהותורה יהי' ולא אנכי שמעם בעת ישראל לבני זה אמרו אשר יעקב" "בית המקחלהקריאת בן אלעזר ר' דדרש והיינו אחה', הויה אלקינו הויה ישראל שמע " הגבורה ספילך הקב"ה להם אמר ס14( )דברים היום האמירך וה' היום האמרת ה' את בשבתועורי'

חויה אלקינו הויח ישראל שמע דכתינ בעולם אחת .חמיבה עשיתוני אתםלישראל בארץ אהד נוי ישראל כעסך ומי שנא' בעולם אחת חטיבה את:ם אעשה ואניאחד כי זאת, אמרו ישראל שעם מנואר הנה ע"א( 1' ברכות וע"ב ש,א ג')חגיגה

אותו עשה משה אז ישראל, שטע לישראל להם אמר משח או הקב"הלו ישראל בשם אשר יעקב בית באמת אמנם ישראל לא בעולם אחתחמיבח חקב"ה מתפאר וע"ז ישראי, שסע הקדומים ישראל לנני זאת אמי-יכונה רבה בואתחנן ומנואר ישראל, שמע באמרם אחת חמיבה אותו עשושהם באופן מבואר ששם )אם לך יהיח ולא אנ:י מאמר בעת נאטר ,השפסוק שאמר ואהבת עם כלל מסושר זה ואין ש,א( מ4ו פסחים דידן כגם' לאאחר שם ברוך במאמר לואחבת זה פסוק בין להפסיק ח,"ל התירו זה ומפנימשה, בפסחים שמבואר קדירה ציקי מהריח ל'כ והוא ועד, לעולם מ5כותוכבוד

. . . התלמיד אותו כמו את"כ תבשילם שקדחו הקדומים ישראל טננישלקחוה מורשה משה לנו צוה תורה והוא המקהלה מן שנאטר פמוק תגמתוונמצא למ צוה שתורח ישראל עדת קהל כל רק זח אמר משה שלא יעקבקהלת עי"'ש, ד4( ל"ג )דברים שם ד'ל הקבלה כתב בעל הנאון ,ח ביארוכבר

בשם יהד כלם יקראו רק נתים לשני יחולקו לא הזה הברית תנאי ידיועל בית השם את מעתח משח ולא הקב"ח הזכיר לא הזח הברית תנאי פי ועלישראל די( ל"נ )דברים יעקב קהלת את הזכיר אשר מותו לפני משה של ברכתו עדיעקכ

הזכיר חא,ינו ובשירת עיי"ש שם ז"ל כתח"ק בעל הנאון כס"ש המקתלה טן חיה זהונם עמו ה' וחלק ישראל בני לממפר גויים עליון בהנחל כי הקדוסים דברים בספור רקזח

השם אבל העגל, בטעשה ברית ענרו הקדומים שישראל אם גחלהו, חבליעקב אהל של החלוק הזכיר בלעם ורק ביניהם, לאחדות להשתדל נשאר יחד לכלםישראל אנל ישראל ובני יעקנ ביןנית קנאה להם'ל בזה שמש אולי אשר ישראל ומשכןיעקב בהמגפות מתו ישראל אלהי להויה כבוד שמו לא אשר אלו כי הברית שמרוישראל אחרים לאלהים לבבם להטות לבלי נשטרו אשר בתורה,ולהנשארים הנזכרותהשונות יעקנ בית עם אחד לעם לחשנם לחס נריתם את וחקנ"ה טשה ישראל גםשמרו

תחת

,,,ן) 4סע* ביורנהביית נ6ק80י- ,1', ניכר היה ולזב בעטנו כלם התכוללו אשר אחרי ורק דוקא, ישראל שםחחת אותנו לקרא חנביאים לעצמם התירו אז הקדומים ישראל מבני אחד ברצאאףן בעשה, כלל עובר איננו יעקב לישראל שהקורא חן"ל ואטרו יעקב, ב'שםנם

אליליתם ואת שלהם ע'ז דרכי את שישליכו היה.אתם התנאי עיקראסנם) הנבורח מפי לך יהיי ולא אנכי שם;ו כאשר יעקב אלהי הויה את רקויעבדו

בני אל תאסר כה למשה הפעם עור הקב"ה הזהיר הדברות עשרת גמרואחר כסף אלהי אתי תעשון לא עמכם דביתי השמים מן כי ראיתם אתםישראל במ:ילתא ז'ל ו:דרשתם לי תעשה אדטה מזבה לכם תעשו לא ותבואלהי את אזכיר אשר מקום ובכל אהר", "לשם מתהלה תבנהו שלא לי טיוהדטזבח גזית אתהן תבנה לא לי תעשה אבנים מזבה ואם וברכתיך, אליך אבאשמי תגלה לא אשר מ,בחי על נמעלות תעלח ולא וונחלליה, עליה הנפת חרבךכי

האיקסים למנהגי התנגדות המה הדבריס אלה כל כ"נ(, י"ט, )שמות עליוערוחך כח לאות דוקא בברזל אבנים להצוב אליליהם בעבודת הקדימים ישראלבני

להם ועשו אליליהם לפני ערוה בגלוי ונס ואנשים, אלקים עם לשורינצחון וכדומח, פעור ועבודת זכור צלמימ6לצור2

וברי" לבטל היא עתה להם הכרותה

בריקי את ושסרתם על במכי-תא שאיי - וזהו האלה, הנבזים הדברים כלאען מוחק ז"ל והזנ"צ ב'( פרשה דבהודש )מסכתא זרה ועבודה מילה ברית זה אומררעשק צריך למחוק בא ואם כ%'ש, הואת הברית של עיקרה היא ובאמת זרה, עבודהמלות ל האבות. מימי ישן ברית והיא הדברות בעשרת נזכרה שלא מילה בריתלמחוק

את סידש אשר הנה בני טשבעה השביעי והכם המטכו הילד שאטרוזהו וה' היום האמרת ה' את בתורה כתיב להו אסר לע-ז פלח לו באמורה'

ואף אחר, באל אותו מעכירים אנו שאין להקבףה נשבענו כבר היוםהאמיוך שחי' מפני ע"ב( נ"ז )גיטין אחדת באומה אותנו מעביר שאינו לנו נשכעהוא ושבועה, ברית6ה

האיקסיס עם עטלק של היחוס נ' סעיף ט' בפרק בח"א נתבארוכבי בית ובין ביגם הכבושה והשנאה עמלק מלחמת של הסוד כל נתנלהובזה פיה על הקערה כל ולהפוך רב הערב עס להתאהד הי' עמלק שטטרת.יעקב וזחו פנימה, מרד ולגרות הקדומה, אליליהם לענודת ישראל כל אתלמשוך '. נפשית ~נונב הענן כנפי תהת נ:נס עמלק שהי' לפי המודעי אלעזר ר'כונת

' טשך ברוה, להורגן כונחו א'( פרשה דעמלק מפכתא )סכילתא והורגןמישראל

ן הקדוטים, ישרעל בגי בלב פקפוקיס ולהטיל הקדוטיט אלילים לעבודת הויה מןאותם ) אשר האיקטיס של הזאת המשפהה בירור על לעמוד ינולים שאיןאנוואם וכאשר שונות משפחות עירוב בהם והיה אחד מגזע כלם היו וא המה נםכנראה ) לעבודה וקשורים שם מבני היו כלם אבל רנ", "ערב בשם אוהם קוראהטקרא ) , :י ידעו ולא ישראל", "אלהי קראוהו אשר אהד מטקור יוצאות אשר דוסותאלקוון ומשכו מטנו, ידעו יעקב בית ורק אחר, ולא הוא "פראל* אלקי הואו,חויח מעונים היו אשר אחריהם ישראל מבני הרבה לב את במצרים גםאולי

עמלק חתנגד זה וננד יגאלם, אשר העת הגיע כי טבפחו בחויה ושמוכמותם , ,,. ולזאת האמת, אלקי מעבודת הנחשלים את לונב אכבוד ענני תחתוהתגנב 1 עיי"ש. נ' םעיף ש' פרק א' בהלק בארתי כאשר דור מדור בעמלק להויהסלחטה

)לכה

61 בסעיף בחורבהברית נ%ק ),,,,.,,,.ן,, ,, ,,,-,,ן,;

ניכמעיה . ."ן גכיל ושים כו', הנשים אלו יעקג לנית תאטרכה

וקללות גרנות זבכלל מואנ נכערבות נחורבהגרירז נו', בפרט גרוך בכלי גר.ך עגל, והר גרויםנחר

בריתות מ"ח ולעשות, לשטור וללטד ללסוד עלהנריתות ברית ערגות בגלל נשים אט ,טצוה, מצוה נ%על% בן עכד ל~י, בני שר הערגות להגיל, וערבותעם היא גישראל הערנ.ת דטשפחהי ערבות הוא,ברית מקושרת רהפרט נם ערנות שהיא סדיני סעגיןיורזר נעון איש כאחיו איש וכשל. תוכחה, טצוהעם בכרכה, לאיש לחוציא יכולה איננח שאשה מהאחיו, בישראל, עם לגרית ועם לעגו עם כרית כי!ההגדל

רערגא,ערנא ישראל לבני ותגד הנשים אלו יעקנ לבית תאסר כה דרשו וחז'לא(

עמהם תדקדק ישראל לבני ותגד לנשים דברים ראשי אטור אנשיםאלו חפרפים ר"ל ברש"י(, וסובא נ' פרשה דבחודש טס' )סכילתא להםואטור לחביא זח נדרש כונתם ועיקר לז:רים פירש ודקדוקים עונשין י'ל רשד'יכפי' חיום נצבים אתם מפורש כתוב מוא: ערבות בברית כי ברית, בכללנשים הוא כן טואב בערבות הברית כמו כי חז"ל ודעת ונו', נשיכם ונו'כלכם ע"א ל"ז בסוטח כדאי' עבל, והר גייזים דהר וקללות ובברכות כסיני,הברית הברכות )כל בפרט ארור בכלל ארור בפרם ברוך בכלל ברוך רבנן תנווע"ג

ברוך בפרט ואחת אחת וכל בכלל הרי יקים לא אשר ארור הזאתהתורה דברי את יקים אשר ברוך ובפרם בפלל עבל ובחר נריזים בהר נאמרווחקללות רש"י( וכן.כלם. פסל, יעשה אשר ארור וססכה פסל יעשה לא אשר ברוךוארור ארבעה טעונות כלן המצות )כל ארבע, הרי ולעשות, לשטור וללטד,ללמוד, בניכם את אותם "ולמדתם" וכתיב "לעשותם", ,ישמרתם" אותם "ולטדתם"אלה ובפרם בכלל וברוך אדור נססרו ארבעתן ועל מצוה, לכל מצות ארבעה כאןחרי בכל לעשות וכן לשסור וכן .ללסד ובן ילסדו לא אשר ארור ילמדו אשרברוך בכלל, לארוך ברית בפרם לברו ברית בכלל, לברוך ברית בריתות ארבעאחת עשרה' שש הרי ושמנה שמנה שסנה הרי וארבע רשאיקארבע בפרפ, לארורברית משה, את ה' צוה אשר הברית דברי אלה שנא' סואב בערבות וכן בסיניוכן

חברית מלבד כתיב וברכות קללוונ )בתר היאת הברית דברי את ושמרתםוכתיב נמצא רש"י( בחורב, הברית כך וקללות בברכות מואב ערבות כבריתאלמא לטמוך קרא בקשו נשים טפורש כתיב מואב ערבות שבברית וכיון שוימ,היו הבריתות שכל ח!"ל. שדעת טזה רואים ומצוה, מצוה כל על בריתוהס"ח חבית כי יעקב לבית תאסר כה הקרא על זת וממט נ'כ, בחורנ בנריתל]שים אלא וכו' אשתי לאשתי ל"ק ומעולם ביתה בנתה נשים וחכסת נשיםבונים אינם דנשים כתב י"נ סיי דנרכוון4, ב2"נ ז"ל שהרא"ש אם כו' ביתילאשתי בן שמעון ר4 כדאמר ערבות בכלל הם הלא בברית הבאיס וכל ערבות,בכלל

יחודה

בסעיף כחורבהברית גפרק62

שלא בתורה שכתונה וטצוה טצוה לך אין ר"ש משים עכו כפר אישיהודה אחר לכל נסצא ותקשן, אלפים וג' רבו ששים של בריתות מ"ח עליהנכרתו שם ליה ומוקי שם(, )טוטה בריתות ותק"ן אלפ,ם ונ' רבו ששים סישראליאהד איש באחיו איש וכשלו ל"ם בשבועות וכדדרשי עי"'ש, דערבא ערבאמשום ערבים כלכם כלכס, היום נצבים אתם תנחוסא בשם נצבים ובילקוט אחיו,בעון בברית באות נשיס ואם ערבות, בכלל המה בברית הבאים כל א"כ עיי"ש, כוהזה טקבל העם שכל "כרית-עם" וכינת ענין ,הו שכאמת ערבות, בכלל הןהלא הם מחו לא ואם הברית, שעונר לסי למחות ועליהם עם, בתור זח אתעליו

נתפס עירו באנשי למחות לו שאפשר טי כל נ"ד בשבת כדאיי בזהחייבים בברית באית שנשים וכיון העולם, כל על נתפם כלו העולם בכל עירו אנשיעל אנשים, כמו ערבות בכלל ג"כהן

נהם חייבות שהן במצות רק ערבית בכלל שאינן היא ז"ל הרא"ש כונתאמנם בספרי שבארתי כסו החייבים אחרים ;ל ערבות אינן חייבוה אינן שהן כמצותאבל

דסוטה זו ומסוגיא תים"ב(, )ירושלם ל"ב אות פוריה" "גפן במאמר זקנין'ו,עטרת בני של ה;רבות את רק חשב יחודה בן ו"ש שהרי זה, ללמוד יכוליםבעצמה ספק שנלי לוי, בני של ושבעים מאות חמש אלפים שטנת עוד חשנ ולאישראל רק יהודה בן ר"ש חשב לא אך בישראל, ערבים והם בהם ערביםישראל הערבות כמו שוה הל~ים של ה;רבות אין אבל בכל, שוה שחערבותבסה ישראל אין ובאלו בהן חייב ישראל שאין מצות הרבה להם שיש מפני ישראלעל

ערבים אינם בכור פדיון כמו חייבין אינם לוי שבני סצות כן וכמו עליהםערבים אחרים על נכנסים לא עצמם על בכרית נכנמים שלא בדבר כי ישראל,עבור הלא שוים אינם אשר לחשוב יבא שאם יהודה בן ר"ש אותם חשב לא כןעל בכלל הם שכ~ם ועבדים וגרים טף גם נשים, רבו ששים עוד לחשוב לוהי' סה ע"ב מ'נ בגיטין וכדאי, בהם, שחייבים במצות ערבות ובכלל כריתבני עבד אבל נכרי לאפוקי ז"ל רש"י פי' ברית בני שלוחכם אף ברית בניאתם חשכם שלא לומר יכולים באלו אך ומ,, עצ'ך סחוטב דכתיב הוא בריתבן

חשכן לא זאת ובכל ידוע מספרם לוי בני אבל ידוע מספרם שאיןמפני שבלתי אם חשבם, לא ע"כ שוה ערבתם אין שוח חובתם שאין מפניאמנם בהן שוים שאנו במצות עלינו ערבים והם והלוים הכהנים על ערבים אנוספק

חאחת המצוה :י אותם, ואנו והנהנין הסצות בברכת איתנו להוציאויכולים ובנל בהברכות חייבים שהם אחרי הכלל טן אותם טוציא לא פטוריםשהם שאין בכל שוה איננו שה;יבות מפני הערבות במטפר מספרם נחשב לאזאת חם וכן, עליהם בברית נכנסנו ולא מהם פטורים שאנו המצות על ערביםאנו פטורים. שהם טצות על ערביםאינם

הערבות שעני: שבארנו שאחרי ביאור, צריך עצמו סצד הדבר אמנםב( ואם כנאטר בידם שימחו ברית עוברי עבור ערב העם עם", "ברית טעניןהוא פני את אני ושסתי וגו, ההוא האיש מן עיניהם את הארץ עם יעליסוהעלם לא אשר על ערבות טדין שזה ה'( ד' ט, )ויקרא ובטשפחתו ההואבאיש העולם בכל בהורה עברות וכל ע"א ל"ם !4טבועות הנם' וטקשה בידו,טיחו בידם כשיש וסוקי בזה, זה ערבין ישראל שכל סלמד באחיו איש וחכתיבלא

לסחות

68 במעיף בחורבהכרית גפרק רשעים שם שהז:יר ומה עיי"ש, חמור יותר בדין דבמשפחה שם עיי"ש,ומוקילמחורנ

אפי' העם, כל בזה סובלים בעיניו קל הברית של השבועה שענין לאמרהברית העברת בו שיש ובדבר מוב", סיטיזין ,ושא*ננו כאמעריקא, כזה איש עלשאומרים וכמו לעמו, הוא חומא טחה ולא למחות כידו שיש מי וכל למחות, העם עלעם שבברית מובן דבר כסוניא,וזח עיי"ש קל בדין נענשים למחות בידם שאין אלואפילו שוא ובשבועת צדיקים בשם למחות בידם אין ואשר צדיקים, בשם למחותבידו שיש 6י את שם קירא דעלמא וצדיקים דעלמא רש;ים דמשפחה וצדיקיםדמשפחה פשוט. מדיני ענין שזה דת, נר איננו אפי' דעת בר לכל מובניםדברים זה וכל זה, ידי על מתסוטט הלאומי שהקשר מפני למחות, בידו שאיןמי

תייכ אם בין לנו הבדל מה א"כ בזה זה ערבים ישראל שכל מפני הואבבר:ה לחברו סוציא שאחד בם;ם אטר אשר ז"ל הרא"ש דברי לנו יקשהולפ"ז וכדומה חמשרד ואנשי חצכא אנשי כמו העם לחלקי מיוחדים וחיוביםעניגים חרבה ישנם ומדינה ומדינה עם ברית ככל הלא חייב, לא או מצוהכאותה המדינח, חק על חעובר לכל למוזות מחויב הלא למחות בידו שיש ומי ?המדינה בני כל על נופל לא הכי אחד ומעוות ? בזה זח ערבים הטדינה בני כלאין הכי חייבים, שאחרים מחיובים ופטורים פטורים שאחרים בחיובים חייביםאשר

וברכה ככלל ברכה שאמרן מה וחוא זה, ערבות למין מיוחד אלוה בבריתרק בא והוא ' מדיני, מענין יותר הוא ישראל אצל הערבות שעניןונלע"ד בכל מובן מד'ני ענין הוא בכלל והאיור הנרכה כפרט, וארור בכלל ארורבפרט הזאת התורה דברי כל את לשמור כללי חק רק הפרט חובח ולא פרטי חוקלא שאיננו חברו עבור הסצוה מן אחד פרט בקיום לחברו להוציא יכול אחדשאיש לוסדים היו לא דתית אפי' כזאת ערבות ומדין בכלל, חוקיה על בכלללהטדינה איש איש ערבות רק לרע"ו איש ערכות זה ואין הקאנסטאטציאן, קיוםכלל על לזה, :ח ערבים המדינוו בני שכל פשוט הכאנסטאטציאן את לקייםחזה המדיני הקשר הזאת, התורה דברי כל את יקים לא אשר איור המדינה בנילכל בכלל ע"בות בזה שיש הקוסנטאטציאן חוקי את לקיים ועם לעם מדיניקשר בעל הגאון זה מקשר וכן 'בעונו, נתפם חוכיחו לא ואם חטא עליו תשאולא מאיסורא לאפרושית עטתך את תוכיח הוכח הדת מצד שמחויב תוכחחמצות עם מקושר דתי ענין רק מדיני ענין לא וזה המשפחה, בחיי אחיו עבוראיש כמו השני עבור ממש ערב הוא אחד כל אשר לאחיו, איש חובת רקהמדינח לכל מדיני חוב רק לא שזת אחיו בעון איש כאחיו איש מוכשלו שלמדובפרט ערבות הוא הערבו~ז גם ז"ל, רעו"י כפי' ומצוה מצוה כל פ-טי על בפרםארור בפרט כרוך שאמרו מה אבל להכלל, חובתו חייב לעצמו אחד כל כיבשבילו זאת עושה שהוא בטה טמנו חברו את לפטור יכול פרטי איש שאין כלליוחוב שמצות אם דבר באותו מחויב בעצמו חוא כאשר רק שייך וזח בו,נכשל שחברו עצמו החמא באותו נכשל בעצמו שהוא כמו דהוי יכשל שחנרובטה יכשל שחוא ר"ל באחיו, איש וכשלו מן שהבאתי דשבועות בסוגיא למדוזאת וערבות רל"ט, מצומ קדושים פרשת ז"ל דבריו עיין תוכחה מצות עם ו"להחנוך כזה שכשלון שייך לא אבל תוכחה, של בעשה רק אנל בעשת,עובר מוכיחו וכשאיננו בילר טחויב איננו בעצמו שחיא אף מע היאתוכחת

יהי'

% ב 8יף, באורבהכוית נפרק84 וזחו כלל, בזה מחויב שאיננו כלל כשלון אינם שאצלו עליו,יהי'

את שיפטור חוא רין כלום יאכל שלא אע"פ דאיש ז"ל חרא"ששכתב הנחנין ברכת יברכו שלא אטרו מדרבנן אלא זמ'ז, ערבים ישראל דכלאחרים את מוציא מדרבנן אלא נתחייב שאינו או5'פ כזית כשאכל לפיכך חנאהבלא

מעון" להצילו הוא ועליו בעבורם חוא ו,שערב שביעח כדי שאכלואחרים, מוציאה אינח לכך חערבות בכלל אינה אשח אבל המצות מן אותןולפטור מחויב הוא שכיעח כדי כשאכל שהאיש כיון ר"ל עכ"ל מדרננן שחיובו מיאלא

כאלו דהוי אהיו בעון נכשל הוא הפרישו לא ואם מעון להפרישו סחויבמדאורייתא כויאכל המזון בברכת סדאורייתא מחויב הוא שהרי ברך ולא 2:ביעה כדיאכל מעון להצילו להברו להוציא יכול וע"כ עליו חל המכשול א"כ שביעהכדי עכ"פ כזית ולאכול להנות ביכ צריך מדרבנן רק מאומח, אכל לא הואאפי' אכלח אפי' מדאורייתא בכלל פטורה היא אכל על'פ, מדרבנן חיוב עליושיהי' תוכחת במצות נ"כ כהויבת שהיא ואם בעונו, נכשלת איננה א"כ שביעחכדי ערבות בכלל איננה א"ב כלל כשלון זה חין שאצלה וכשלה בזה שייך לאאבל כמותה מדרבנן רק שתי:בו למי אלא לחוציא תוכל לא עשכ זה, לפרם זהממין אינת "לכך לקרוא למטה נמשכת איננח ז"ל הרא"ש בלשון "לכך" מלתואולי

אשר דבר לאותו ר"ל לכך" ערבות בכלל וואינח לטעלה, נמשך אלאמוציאה" או למעלה ,%כך" מלת תמשך כך, ובין כך בין אך מדאורייתא, מחויבתאיננה שהוא מי רק זאת ערבות בכלל אין הפרט שבערבות אחד הוא הדברלמטה, נכנסים. כלם בכלל שבערבות אם הפרט, באותוסחויב

תדת ספק בלי אשר הפרט של לערבות הדתי מלבד מדיני ענין וליתןנ( המה לאומיתן חיי אשר בישראל וביחוד מדיני, טיפוס נם ויוצר רושםעושה עם ל,,ברית יעם עם "נרית בין הבדל ליתן עלינו ותורתו, דתן נשמתחיי

ואחד אחד שכל שבארנו כמו הכללי, ערבות חוא עם ברית המושגבישראל", כן חכלל על רק היא שהברית וכמו וחוקיה המדינח של כללח קיום עלערב אין אבל בכלל, המדינה על רק פרטי איש על ערב ואיננו בכלל, רקאיננה

מטפר חוא ועם עם כל של וחכלל חכלל, מצד רק בברית התקשרותלהאישים בישראל, עם בברית מיוחד ענין אבל ושבט. ממשפחח יותר אישים שלנדול הכלל חתקשרות מצד אבל הכללי, התקשרות רק חוא עם ברית שהמושגאם על ערב אחד שכל הכלל של ערבות דבר על לחאישים כללי מיוחד קשריש אבל טוב" לא "טיטיזין רק נקרא רע בעושה מוחה שאיננו שמיאמעריקא ממושגי שחבאנו במה חוא בזח וחהבדל עם, בריו2 בכלל אשר הכלללשמירת כללי ענין ג"כ אך פרטי ענין לא שזח הכלל לשמירת עליו שקבל ערבותו עלחברו , להכללי רע שעושה מפני בנפשו מתח*יב הוא ושותק הרואה מלחמהבעת

ה', מלחמת בעת כמו חמיד הוא ודעותיו דתו עבור תמיד חלוחםוחיחודי על ערבים ישראל וכל בנפשו מתהייב הוא מוחה ואינו למהות בידו שישומי

על חעונשין בדת בא זה ומפני מישראל, איש לכל חוטא בזח ונק*אערבותו שמעח ר' אסר דתניא שמעון ר* כונת וזהו מוחח, ולא למחות ב*דו שישמי

חטאה, מה משפחתו חטא הוא אם ובמשפחתו חחוא באיש פני את אניושפתי לפפים בח ושישו מוכסין כלה שאין טוכס בה שיש משפחח לך אין לךלומר

שאין

66 בטעיץ בהורבהברית 3פרק

ר"ש ידע לא וכי ע"א(, ל"ט )שבועות עליו שמחפים מפני לסטים כלהשאין אם משפחתו פח מיוחדה מדוע שאל ר"ש אמנם בזה, זה ערבים ישראלשכל הלא משפחתו, עון באותו חטא מה שאל וש,ז שלו, עון ממש במשפחתויש ודאי אלא ת"ו, חייבים ישראל וכל זמ'ז ערבים ישראל כל הלא ערבותמצד יהי' אם אחרים וגם למחות בידם שיש מפני ערבות מתמת רק חייביםאינם שכל מוכסין הסה המשפחה שכל מתרין ע"ז עליו, נתפסים לסחותבידם

נוזלים שהם כמו הוי ערבותם על ערבים ישראל שכל לסמים הטההמשפחח חפוין שנכר מפני במשפחח יותר נכר כזה ומושנ מישראל, א,ש כל אתוכלסטמין לסחות, בידו שאין להיות"טחושב יכול אחר איש משא"כעליו,

שכתובה ומצוה סצוה כל לך אין ע"כ ל', דמוטה המוגיא מובנהובזח אטר עכו כפר איש יהודה בן ר"ש בריתות מ"ח עליה נכרתו שלאבתורה של בריתות ט"ח עליה נכרתו שלא שבתורה מצוה כל לך אין ר"שטשום עכו כפר איש יהודה בן ר"ש לדברי רבי אמר ותק"ן, אלפים ג' ריבוששים מ"ח עליה נכרתו שלא שבתורה ומצוה מצוה כל לך אין ר"ש משוםשאמר ששים ואחדמישראל אחד לכל נמצא תק"ן אלפים נ' ריבו ששים שלכריתות ופי' ביניחו, איכא דערבא וערבא ערבא משרשיא רב אמר עצמה,הברייתא דברי על רבי הוסיף מה ר"ל ביניהו מאי הגמ' ושואל ותק"ן, אלפים ג'ריבו חנרו של ערבותו על ערב אחד כל נעשה אם דערבא וערבא ערבא ז"לרש"י את שישמרו אלא חברו על ערב אחד כל נעשה סברלא יהודה בן ר"ש לאאו

לא אבל ואחת. אחת כל של בריתות מ"ח על ערב אחר כל נמצאהמצות רבי ואתי חברו, של חובתו על אלא הברו של ערבות על ערב אחד כלנעשה למנות לו יש הערבות בריתות את למנות שבא ר"ש לדברילמימר ריבו ששים יש מאלה אחד ובכל אחד לכל ריבו ששים של כריתותמ"ח עליו מקבל אחד כל נמצא ערבותם ועל הובתם על בזה זה נתערבושכלם הללו ריבו מששים אחד וכל חברו, של חובות בשביל ריבו ששיס שלערבות עליו קבל וזה חבריהם על אחיו שנתערגו ערבות בשביל ריבו ששים עליוקבל קבל רבי שלדברי הוא ז"ל רש"י לשון ומשמעות עכ"ל, ערכים של ערבותאף ובתוס' ומצוה מצוה כל עי 603550()603550 של בריהות מ"ה ואחד אחר כלעליו זכר אין אמנם משרשיא, רב אמר ד"ה עיי"ש מפורש ה,ה החשבון עהטים1'ל מצוה כל לך אין בברייתא הנומח לפי יהודה בן ר"ש לדברי ולענ"ד בגם'לזה

כל שעל הפרטיות המצוה על המה הבריתות כו' עליה נכרתו שלאוסצוה מישראל אחד כל על אבל בריתות, מ"ח מישראל הרבה כך כל כרתוטצוה שכל ברית בכל זהו בזה זה ערבים ישראל שכל אם בריתות מ"ח רק היהלא

שאחר מוצא רבי אבל בריתות, יותר לחשוב שייך ולא ערבות הואברית חבריתות מספר יש מישראל אחד כל שעל כונתו ישראל ממפר אתשמונה אלה ,.הבריתות עושה אשר שנתחדש ברית טיפום עוד בזה להיותטוכרח הוא הלזה ובטיפום לבד, ועם עם כברית לא מישראל ואהד אחד כלעל

הכלל בערבות מדיני" "טיפום השינ הפרמ שערבות לומר דערבא"ווערבא ואפשר היטב, ודוק מישראל' אהד כל על חבריתות חשבון נסצאיםכמ"ש, התוס' בעלי כתבו לא ש'כ אשר ברור לא רק ז"ל, רש"י בכונת גם זהלישב

ז,ע

בטעיף בחורבהברית נפוק66

כו',למימר' בעי דהכי "כסדומה בלשונם מעצמם כתבו רק רעו"י בכונת חשבונם אתז"ל

ן נ'כפעיף אדם לחייב עזאי בן דעת בת"ת, מחויבת אשהאם

גשיכפ לבגות, ללמד החיוב ותורה, בתו אתללמוד תלטור בין ההגדל בכלל, ת"ת מצות לשטוע,באות

תורח, ללמ~דתורה

הגשים שנם הנשים אלו יעקב לבית תאמר שכה ז"ל דרשתם לפיוהנה כאשר וללמד בללמוד חייבות נשים גם אשכ הקודם, בסעיף כמ"ש בבריתבאות

שאמר עזאי לבן דאפי' השאם סוגיות כל נגד לכאורה וזה ולעשות,בלשמור )סוטה לה תולה שזכות תדע תשתה שאם תורח בתו את ללמוד אדםשהייב

מחויבת שהיא לא אבל עזאי, בן של ממעמו לה ילמוד שהאב רק זה שיא(,כ' אינה הא דתורה זכות לימא אי דמאי, זכות שיא כ"א ד' שם בסוניאכדאי' בניכם את אותם ולמדתם דכתיב מפקדא לא הא ז"ל רש"י ופי' ועושה,מצווה אפי' וזה ועושה, כמצווה נדול שכרה אין מצווה דאינה וכיון בנותיכם אתולא ואמרינן דתורה זכות אינה ודאי תפלות מלמדה כאלו שאמר דלר"א עזאילבן

שטצווה כל ולמדתם ולימדתם דכתיב מחייבא דלא מנ"ל איהי ע"ב כ"פבקדושין דלא ואיהי ללמד, מצווה אינו ללמוד מצווה שאינו וכל ללמד מצווהללמוד מצוה ללמדו מצווים שאחרים כל ולמדתם ולימדתם דכתיב נפשה למילףמחייבא עצמו את ללמד מחויב איננו ללטדו מצווים אחרים שאין וכל עצמו, אתללמד את ולא בניכם את אותם ולמדתם קרא דאמר ללמדה מצווים אחריםשאין

ל"ז מטומה הקודם באות שהבאנו בריתות ארבע של ללמד והאיבנותיכם, . בנשים איננו זת וברית בניכם, את אותם ולמדתם שם ז"ל רע4'יפי'

מחויב איננו ללמדו מצווים אחרים שאין וכל בנותיכם, ולא בנשיםדדרשינן עצמו. אתללמוד

ואסור לבנות תורה ללמוד שמצוה משמע ש'ב ד*'ז דנהרים מסוגיאאך מחברו הנאה מודר על ש'ב דדלשה המשנה את שם דמוקי זה, על שכרלקבל ' ומוקי מקרא, בנותיו ואת בניו את הוא מלמד אבל מקרא, ילמדנו לאאבל

. הי צוה ואותי מן שם ומקשה המקרא, על שכר שלוקחים במקום שםליה'

1 שכר אמר רב בחנם, אתם אף בחנם, אני מה וכו' אתכם ללמד ההיאבעת מ"פ מעטים פיסוק שכר למ"ד בגט' ונו"נ טעמים, פימוק שכר אמר יוחנן ור'שמור ' לצאת אז דרכן הי' שלא שמור, בעיין קא מי בנות קטבר שימור שכר אמרלא

י; ;)ין ללטדם אסור אשר לבנים שמור שכר לאוקמי יכול הלא קושיא ומאיבחוץ, ן מותר הלא ללמדן מצוה שאין כיון לבשות אבל שמור שכר רק לוקחבשכר ,, ' ברור לה אית זו סיניא אאב בחנם, אני מה עליהם שייך שלא מהם שכרליקח

,), מהויבה היא ללמדה שמחויבים וכיון ובחנם, תורה, לבנות ללמדשמחויבים ) ); נפשיה. לאגמורי טחויכ ללמדו מצווים שאחרים דכל נפשה, לאנמוריי'כ

(-1 יעקב לבית תאמר כה שדרש המכילתא הסוגיות, מחלוקת זה לפיויהיה "י, .אלו

69 ג יףטע בהורבהברית גפרק

דקרושין וסוגיא בת"ת, מחויבות שנשים שימתא בהדא דנדרים וטוגיא נשיםאלו שבפרשת אפשר אי הזה הדבר אבל הנשים, אלו יעקב בית דורשתלא

בריתות עשרה, שהשש שנאמר לא אם נשיכם, מפורש כתיב נצביםואתם בריתות שמנה רק אין לנשים אבל לאנשים רק חם ע"ב ל"ז בסומההנזכרות ונם סותרות" וקדושין דנדרים הטוניות אבל וללמד, ללמוד בהם שאיןמפני טנשים. בריתות כ"ר לגזול הוא גתל דוחק דסומההסוגיא

וללמד, ללמוד ענין בהם הנזכר הפסוקים של בפשטות נתבונן אםאמנם שם חנזכרים הלמודים מן למעטם נשים מהם להוציא אופן בשום נוכללא

אותי ליראח ילמדון אשר דברי את ואשמיעם העם את לי הקהלבמקרא: הנוכל י'( ד' )דברים ילמדון בניהם ואת האדמה על חיים הם אשר הימיםכל

ליראה ללמוד טחויבות יהיי לא שנשים היתכן בנותיהם, ולא בניהם פהלדרוש ישראל כל אל משה ויקרא בנותינו, את זאת ללמוף לנו ואין הימים כל ה'את

באזניכם דובר אנכי אשר המשפמים ואת החוקים את ישראל שמע אליהםויאמר ונו' בחורב ברית עמנו כרת אלקינו ה' לעשותם ושמרתם אותם ולמדתםהיום

הנוכל זח, אצל נאמר אשר הדברות עשרת על נאמר וזה ב'( א' ה')דברים אנו כאלה ובדברים הדברות, עשרת את ילמדו שלא נשים מזהלהוציא בלמוד ישנו ועשיה בשמירה שישנו שישנף,כל "כל של בהיקש תמידלומדים

חדברים והיו אפשר. אי הזה והצד ועשיה, בשמירה אינו בלמוד שאינו כלאו שנמשך ז'( ו' ו', )דברים לבניך ושננתם לבבך על היום מצוך אנכי אשרהאלה לבנות נלמור שלא בנותיך ולא בניך לדרוש הנוכל אלקיך ה, את ואהבתעל

שררשו י"א( )דברים בניכם את אותם ולמדתם הפסוק אותו ונם ה'אהבת ללמוד מהויבים אנו שאין לחשוב הנוכל בנותיכם ולא בני:ם שם בקדושיןממנו ובכל לבבכם בכל אלקיכם ה' את לאהבח ההיא בפרשה הנאמר כלהבנות שנאמר מקום כל מקרא של ובפשומו וט', לבבכם יפתה פן לכם השמרונפשכם בנות ובין בנים בין ילדים פירושו אצלו, הכתוב לבנותיכם בנגוד לא אםבניכם את לעשות לשמור בניכם את תצום אשר בניכס, וימי ימיכם ירבו למעןכמו חאנשים העם את הקהל ובפרשת בתמ'כ, הרבה וכמוהם הזאת, התורה דבריכל

אלקיכם ה' את ויראו ילמדו ולמען ישמעו למען בשעריך אשר וגרך והמףוהנשים ולמדו ישמעו ירעו לא אשר ובניהם הזאת התורה דברי כל את לעשותושמרו אנשים עזרי' בן ר"א שדרש ואם י'0, י"ב לשא )דברים הימים כל ה"א אתליראה למוד מין גופה השמיעה ע"א( ג' )חגיגה לשמוע באות נשים ללמודבאים האזנה משמע דקרא וסשמיה נפקא ישמעו טלמען ל'ה שם התום' כמ"שהוא למען ביה קרי בגמ' לה מוקי בחמנה ושם עמ'ל, שילטדוהו מה שיביןוהבין בה"ד בארתי כאשר לעצמו הלמוד הוא והשמיעה לאחרים, הוא וכפשומוו5פי' עיי"ש. 206 צד ל"ד( במעות )נדפם ל"ה מכתב בקדש מלכיטספרי

בין נשים ובין אנשים בין מחויבים הרברים שלמוד הוא האמתאמנם ולעשות לשטור יללטד ללמוד בריתות עשרה השש נכרתו וע*, ללמד, וביןללמוד על אותה והגדילו ענינה בגודל לדבר חכמים הרבו אשר ת'ת מצותאמנם בספר היניעה רק לבד הדברים למוד איננו כלם, כנגד רמ'ת ואמרו המצותכל

ו,תלטוד נקרא זהו מופרים ובדקדוק תורח בדקרוקי והפלפולים בווהדקדוקים

גםעיף בחורבהברית גפרק88

ושננתם המקרא על ואת מצוה וססכו תורה' למוד מן יותר שהואתורה" כתוב אשר הפרשיות עניני תוכן על הוא פשוט כי אם אותם ולמדתםלבניך המתחיל תורה" "יגלמוד ועל התורה כל על דרש כדרך ואת דרשו אמנםשם,

העמים בלשונות ההבדל שהוא ופוטקים, ותוספות פירוש בגמ' וממייםבמקרא דרשו ,ה ועל לשטורירין, לעזי; בין לומר מביאר יותר או לשטודירין ,ערניןכין

מיעץ עזאי ובן תורה;' "יעלסוד כלל ללמדם שלא טיעץ וף'א נשים,למעם כאנשים נשים מהויבות והתורות והמשפטים החוקים הדברים למוד להן,שנלמד כבנינו, בנותינו, את ללמד מחויבים ואנחנו ולעשות, כלשמור וללמדללמוד לבנות קריאה ושכר לבנים שמור בשכר בנדרים לוקמה יכול לא כן עלאשר

הקריאה על שכר לקחת אסור להבנות גם הדברים ללמד אנו שמחויביםשמביון אם לנו הבדל ומה ללמדם, מחויבים אנו אשר הדברים לומדות מהקריאהכי שמחויבים וכיון עצמונ המקרא מן או חנוך מספרי או פה על להם לומדיםאנו ובין ללמוד בין ברית בני בנלל הם ונשים שכר, לקחת אסור להם ללמודאנו שנת המסדרונה בירחון בזה הארכתי וככר כם"ש, ולעשות לשמור כמוללמד עיי"ש. נשים" "כבוד במאמרתרם"ה

89 אסעית ברית יאותהשבת דפרק

דזפרס---ל--- ברית לאדתחשבת - , - - - -

א'סעיף מהלליה עולס, גריוז ה'טכרה, גריוז גח,רג, הגריתאוה ןכור על הנגיאים מירוש היוס, קדושוץ י,טת,מות

יציאת קידם עוד לישראל הי' בראשיה ספרושמור, כחר אשר קדשת, ואותגו בחרת בנ, כי נוסחמצריס,

העסיס, מכלבג,

עוד הי' כי ג' סעיף י"א בפרק באיתי כבר השבת על ברית היהכי העשרת טו הוא השבת כי אחרי בחורב הברית עליו ונכפל במצרים,בהברית עולם" "ברית עליו נזכר זח ומפני בהורב הברית נ:רת עליהם אשרהדברים במצרים וגם הדברים עשרת כל על רק לבד ;לי' מיוחד הברית אי;אמנם עיי"ש במרה שנצמוו המצות ועל עבדים שלוח על גם הי' שהנרית שםבארנו אשר להברית ברית" "לאות שהיה מה הוא לעצמו השבת שמיוהד במהאמנם כי בפרשת כתוב אבל יתרו כפרשת כתיב לא בחורב הבריו2 אות כיבחורב,

"השבת", הוא בהורב אשר הברית "אות" כי ידענו שם מהנזכר לומר תשא1 לדעת לדורתיכם וביניכם ביני הוא "אות" כי תשמרו שבתותי את אךשנא' יומת מות מהלליה לכם היא קודש כי השבת את ושמרתם טקדישכם, ה' אניכי ושמרו ומ' עמיה מקרב ההיא הנפש ונכרהה יומת. מלאכה בה העושה כלכי ישראל בני ובין ביני עולם, ברית לרורותם השבת את לעשות השבת את ישראלבני וביום הארץ ואת השמים את הויה עשה ימים ששת כי לעולם" היא"אות

סדרתי למקרא" "סדר שבספרי אם י"ז(, יאג, ל"א )שמות וינפש שבתהשביעי טה עדין פורש לא המקושש במעשה כי חמקושש, מעשח אחרי אלהפמוקים חו"ל דעת בזה יש ואשר יומת, מות מחלליה כבר כתיב זו ובפרשה לו,יעשח בוה נ"מ אין לענינינו אנל שם, אי"ה יתבאר במיתה שמקושש מ'2ה היהיודע השבת דבר על דבר לנו מודיעה היא הזאת הפרשה שנאמרה זמן שבאיזהכלל

להברית ברית לאות נאסר נאמר אחד בדבור אשר ושמור ה,כור כי קודם,שנצמוה שכבר הדברים בעשרת השבת את כלל להוכיר צריך הי' לא כי בחורב,אשר שבתון " ה' "ויבר אשר הוא כנאמר קודם עליו נצמוו וכבר מהמ;, זחידענו בפרק דברינו עיין עליו נצטוו כמרה עוד חז"ל ולדעת מחר, לה' קודששבת וכן ברית', "לאות להיות הדברות ב;שרת ה5;ם עוד נזכר אמנם ג', סעיףא' כי לדעת וביניהם ביני "לאוה" להיות להם נתתי שבתותי ואת יח,קאלאמר כחוקי במדבר בניהם אל ואמר שם ונאמר י"ב(,' כ' )יחוקאל מקדשם הויהאני

לדעת וביניכם ביני לאות והיו קדשו שבתותי ואת וגו' תלכו אלאנותיכם שבתות יצאו שיב ל"1 כמנחות וכדאי' כ'א(, כ' כ' ניחזקאל אלקיכם הויה אניכי

תורה ניתנה בשבת לכו"ע כי ברית לאות ,ה ונבחר אות, גופם שהםויו"ם השבת יום את זכור הכא כתיב זה ולמדו ע"ב, ש'ו בשבת כדאי' לישראל,'

לקדשו

'"ן,ש', אטעית ברית לאותהשבת דפר.ק0ש מה ףוג( )שמות הזח היום את זכור חעם אל משת ויאמי התם וכתיבלקדשו זכור להלן מה זוול ר,צאי ופי' יום, של בעצומו כאן אח יום של בעצומולהלן כדכתיב לחו נאמר מצרים דיציאת הזכירה של היום את בעצמו אזה היוםאת ור"ל ענ'ל, יופ את זכור להם נאמר דשבת הזכירה יום של בעצמו כאן אףהזה, כתיב שלוחיה כמו ברית ואות לזכירה השבת יום שהיה הזה היום אען להםנתן איסור על נוטף חז"ל פה הוםיפו כן ועל בו, עומד שאתה הזח היום אתזכור )מכילתא בברכה לקדשו ואמרו לקדשו על דרשות קודם, גם שה" מלאכהעשית לקדשו השבת יום את זכור עאא ע'ו בפסחים ואמרו ז'( פרשה דבחדשמםכתא הברייתא ובעיקר השבת, "יום" את זכור ת"ל מנין ביום בכניםתו, היין עליכריהו בלילה ביום אלא לי אין היין על זכריהו לקדשו השבת יום את זכור רבנןתנו לקדשו, השבת יום את זכור רמ'לטנין

קאמר" "הכי רק "חניא אמר דלא הברייתא את משבשת האוקימתאואין ופירוש תורה ניתנה ביום שחלא ביום אלא לי אין היא הברייתא שכונתר"ל "יונון את זכור ת*ל ביום אלא אינו א"כ ברית לאות יום של בעצומו הואזכור

דעיקר היום כניםת על בא זכור א*כ יום מלת מן ביום ידענו י'כהשבת שם, כמבואר לקדושי בעי יומא תחלת קדוש דכי קדוש, הוא בליליאקידושא

תחילת רק שעות מנינין לא זכרק חג בכל אבל תורה למתן הוא שהזכרוןאם קמ'ה מ"ע הטצות במנין נחשב דאורייתא חוא חיום וקדושי לקדושי בעייום יציאת בם נזכר וביציאתו בכניםתו דברים ולאטר השכת את לקדש שצונוהיא והבאים ממנו הקודמים הימים משאר והבדלו ומעלתו היום וק"דושטצרים וקדשהו זכרחו כלומר לקדשו השבת יום את זכור יתברך אמרו והואאחרט, בשמור שניות מדברות והוא מצרים יציאת להזכיר שצריכים ואמרו עכ"לבברכה, אלקיך הויה ויוציאך מצריס בארץ היית עבד כי ו,כרת לקדשו חשבת יוםאת השבת יום את לעעוות אלקיך הויה צוך כן על נפויה ובזרוע חזקה בידמשם הארץ ואת השמים את הויח עשה ימים ששת כי השבת ימוד על פהנוסף גם חראשונות, בדברות אשר השביעי ביום וינח בם אשר כל ואת היםאת מצרים מארץ הוצאתיך אשר אלקיך הויה אנכי ודבור מצרים יציאת זכרוןטעם מקדשם. הויה כי הוא אות כי הגבורה, מפי שמעואשר

מלאכה עשית אסור על להוסיף ושמור בזכור דרשות דרשו חז"ל רקולא ושכיר זכור על פירוש הם דבריהם הנביאים גם אך ושמירח, חזכירהמצות ארבעה האא שבה מה' בפ"ל י'ל הרמב"ם כס"ש מלאכה איטור:עשית עלנוסף "ט*ורשיפפ וחן סופרים מדברי ושנים התורה מן שנים בשבת נאמרו:דברים

כבוד הנביאים ידי על ,ישנתפרשוע ושטור, זכור שבתורהעל,4ידן,'הנביאים, בלשון 1'ל הרמב*ם שמש מכובד, ה' לקדוש עננ לשבת וקראת שנא'ועננ,

ושמור זכור על פירוש _חמה הנביאים שדביי שר"ל ע"י:יהנביאיםושנתפרעע והנביאים החכמים שכתבו הדברים וכל מעתה, דצר לחדש רשאי חנביאשאין בין דאורייתא שהם הדברים בין שבת וענג שבה שבת:וכבוד קרושתבענין המה כלם דרבנו שהמה הדברים בין והנביאים, מופרים מדברי שהםחדברים בראשית שספר ומפני מקדשם, הויה אני כי לדעת הורה של.סתן הבריתלאות בפרק חבאתיו כאב ה' פרשה שמות בובח כדאף במצרים ועד לישראלהיה

,, ,,)ז ,,,, י,י-,ן,יי,ן,-ן.,,י,,1"%, ,,,(.

11 א סעיף " לאותברה2השנת י . ,

ששת כי ישראל וידעו בתורה. נכתב מהקב'ה מיוחד ציווי וע"י אי סעיתבי שמור אבל הראשונות, ברברות חנוכר הארץ ואת השמים את ח' עשהימים במרה הצווי על פה נוסף ואולי מצרים, מארץ הוצאתיך אשר אלקיךהויח אנכי ולמאמר מצרים ליציאת אות גם שחוא המוכיר נאמרו אחד בדבור.וןסר

בקידוש אומרים אנו זת ומפני הכרית, ואות לזכר זה וכל והבהמה העבדשביתת טקדשכם ח' אני כי השבת הוא אות כי חעטים, מכל קדשת ואותנו בחרת בנוכי

ר' בשם הטור בהנהות רלוא סי' שבת הלכות זאל הכנה"ג כם"ש ולאכמ"ש, בחרת בנו כי יאמר לא כהלכתו קידוש לוסר שירצה שמי ז"ל עובדיהחיים

אומרים שאין שבת טה' כ"ט פ' רוקח במעשה שמונא ממה הוא טעמווכנראה עד לגמרי בנו בחר לא ועדין בטרה נתנה שהשכת ספני בנו בחר אשרגשכת על נצמוח שהמצוה מורח ביו"ט מתחילים כאהטר בנו בחר באשרלחתחיל שבודאי חמקובל, חנומח זה מפני לשנות כדאי וה אין אך התורה,נתינת בו שנצטוינו מפני בשבת שייך ולא הטועדים, קדושת כמו תורה מתןאחר של הטועד אבל הפסח עשית על רק נצטוינו לא תורה מתן שקודםלפסח דמי ולא תורה, מתן קודם עוד שמירתו על שנצטוינו בנו שבחר טרםעוד

טתן אחר כבר שהיא חבאה, השנה על רק נצטוו קודש ומקרא ימיםשבעת קודם בחירתו כי בבחירתנו כשמתחילים שבת בכבוד כמגיעה והויתורה,

לומר ראוי ודאי זה בחרת בנו כי זכירה מצות על טעם לומר אבללבחירתנו, הרח"ה חידושי כמפרי ועיין טקרשכם, ה' אני כי לדעת הקרא שאטרכמו

מנוהתי. יום את לכם בהנהילי בכם" ",צנחרתי כינינו היא גדולה אותוביניכם ביני הוא אות כי שפי' מה על י'וג ל"א תשא כי התורה על ו'ול רש"ילנטוקי

ב'סעיה הארץ, ואת השמים את ה' עשה ימים ששתכי

כרייטין המשפפ ברייען, טר סמייט אווסעקראטעו החתפאוקותווואלת שפת סקאופס, חמורה עלאהייא

נחוצח לחהתפתחות הסנה, כשאלתההתפחחות פשובח הטנע שנסררמ פרם ההתפההוו,חהשגו,ה,

תהת, בשובה הפנעי ההתפתהות לפנינו, כאשרזגחת סנן, קורפ ומניסו סדר ומחריבן, עולמות בונההקב"ה ויחי ערב ויחי העו"ר, את המתפך וו ע"יחעבר גשונה הטבע שנסדרה טרבו ההשגחה אחדי יוםבוקר תשבון חשמים, ברקיע המאורות בראשית ימיבהר"ד, למולי המונים מורה בני עתה, וההשגחהונחת תוויר אשר קדמון הארם שת, הולדת לפניחשנים הכישוף, על ז"ל הראב"ד דעת הבי, ואת קיןאת חש*ות אוצר ספר הקגלהי בעלי של ההשתלשלותשטת

תמ~רחי ר~ושי סקרא, קרא מפר ז"ל, אה"רלהחנם ופנין חפכו נו', בשניכ( נמעב"ר ולאבאפעויקא,

מרעוצו

בטעיף ברית לאותהשכת ד פרקפו

הטבע ים1די ליכט, אידישע השכ1עון כ.',מדעת1 לא האמת דרישח אדם טבני דרשה הת1רהנר;ורה,

התורה ככי כ1פר כאלו ע"1 הע1בד האמח,יריעת

1דעטיה, ראר1ין 1ג1', השט'ש ובא השטש 1זרה3לה,

1יר. זכה הגלג1ל, מאטיני .גי', ה.כ! ברגת.ירדו כטיכ!, אשר הטצ1ת חייכט, טיס 1ירד., וכהלא

בימים זה לנאר נחוין הי' לא אשר דבר פה לבאר מכריח הזמןא( ה' העולם אומות מחסידי אחד חסיד האר~ן עם גו.ם עתה אמנםהראשונים

קורא הנני וה, את לבאר ומחויבים שמוכרחים מוע ברייען דזשעניננסוויליאם

בזמנו, גדול היותר והנואם סטיט איו המעקריטער שחי' אם הארץ, עםאוהו

הלועז התרגום עשי רק נהבייבעל ועוסק- עברית יודע לא אשר גוי 3ל.אבל

נהבייבעל המתרגם מחשגת רק יודע איננו כי האר"; ;ם האלה בענינים אצלינקרא עצמו. הבייבעל אהלא

בראשית ימי בששת האמונה להחזיק בח?צו הלז הארץ העםוהחכם

למדו על סקאופס ה' המורה על שהקביל המשפט ע"י הרבה לההזיק

ברייען ה' של שמהשבתו אם אשר אהייא, בדייטין הספר בבתיהעווילושין ופומבי ענין מזה לעשות בזה מעשיו אבל לטוב זכור עליה אשר רצויההיהה ידי על כ. הממרה היפך ה?עולה את פעלו אדרבא כי כלל, רצויה היההלא

אנשים ויהודים נוים הבריות כל בפי לשימה עווילושין שם נעיטה זהמשפט הזאה, ממלה מדברים רקים קרנות ועומדי פינה כל על ובורים ומףונשים

אמונה מאנשי התמימות ונגזלה שבה, הרע הצד אה רק טנינים לאאשר

בני הטאמינים אצל ואפי' ההמ'כ, בקדושה הכפירה לנבנו לדאבוןונתרבה עושה וביחוד בלבם, מעט מעט מתחלל והקודש במוחם הספק מנקרמאמינים

והפרנסה החיים מצני מפני בה המה חלושים כבר אשר חשבת למצות רעהזה

לפקפק או להכהש רע ענין עתה להם ונוסף בקדושהו, כלם הודו עכ"פאבל ואת השמים את ה' עשה ימים ששת כי האמונה על הבנויי בקדושתו,עכ"פ

ן ן ן וינפש. שבת השביעי וביוםהארץ.

להשכח שעלול בשעה זכריהו לקדשו השבת יום את זכור מצותולקיים

שטת כי ס?ק בלתי שזה והוא: זה, לבאר עלי לההחלל ח"ו וקדושתוח"ו

תדשא הטאמרים לנו די כי החכטה, מצר אמתית היא בכללההתפתחות

ענין בהם שמפורש למינה חיה נפש האר)ן תוצא המים ישרצו דשאהארין הסבה" "כשאלת היא ההתפתהוח.' ,לטאלת אבל כלל בדרך הההפתחותכח

אשר הראשונה הסבה אל לשוב אנו מוכרחים ותשובהה הסבה ששאלתכמו ברא מ. כי הזה היסוד אל תשוב הההפתחות שאלת כן המציאית, מחויבהיא

אין העולמות לנתיבות ושאלו וראו עיניכם מרום שאו ההתפתחות, כחאת שדעתו וטי ובארץ, בשמים בטבע השולטית הכחוה אלה את ברא מימטפר ואם המציאוה, הטחויב והוא הזה הכח ברא אשר בבורא להודוה מוכרחישרה

וחפ כלם הכהות בעל שהוא יודה אותו שמשינ אופן באיזה בבוראמודה בכל לא טבעם לפי פועלים הכחות אשר שבעת רואים אנו זאת בכלבשלמותם

ובסערה בסופה ופעמים ברעשים באים לפעמים כי טוב רס מביאיםפעםוהחורבנות

' ,יייןי"בנב" זאת רואים אט חלא חרחבה, במ8בע לחסתכל לנו וממ טראות, וכחורלנות%8,(, עליה תשממ ולא הקדרח תבמש לא האשה אם מתבשיל בבית צר בטעון נם ן1ן, ' )., אפילו חפבע עם עבודה כל ותשרף, ותקדיה נדוו~ימ כל על תעבור *עם בכל,ן,

להשגממ צריכמ מתפהמות כל אד התפתהוה, מין מכ חיא הקדירה בשי נבחל הייתי פניר הסתרת ובמשטר, בסדר בטרה שתמיה עליה למשניח צריכה ,'. כחותיה וכל כלמ הטנע מתפתחת גם כי בדעת מאמין והמאטין טיומדה, 'ן,ל חלק כל ה" עלימ משגימ בלתי בטבעה מעצטה חלכה המתפתמות ולו(]((

(

בא חיה ולא מפסק בלי מחורכנות ומיו וסערמ בסופה שלו את עושח מהפנע

ח*שית ההתפתמות היתח לו עתה ואפילו ונחת, בשובה כלל מטודרלעולם .)' וא*ילו מדוסיים, לתהו.ובחו למים מעולם נהפך הימ עלימ משגימ בלתיבפנעה משך ליוי8בי היו אדם בני רק אדם בני יצאו מקו*ין לא כי מודה חי'דארוין

או אדם בני מננעי וכדוטמ ולילין רומין ושרים לקו*ים מתפתמים וחיוזצלמוה ן' מפבע מלקי לכל כמ נת; מעולם בהשלמת אלקים חפץ אמנם טורפות,היות),' מתנח טובה כאשמ ההתפתמות את חוא סנחינ אנל קץ, לאיןלחת*תמיי

ונחמד לטאכל טוב ובנימ לבעלמ לפוב הקדירה התפתחות את טנהגהטובה1 ונחת. בשובמ ניתלשלום ), כבר שמטבע בעת עתמ ההתפתחות בין גרול הבדל שיש לידעוראוי .','

התפתמות בסדר חכל מולך הרוב על אשר לפנינו הוא כאשר בסדר נסדרמ,, והמון ירגזון ותהומות מארץ ותרעש תנעש רמוקות לעתים ורק ושקפהפבע ן;. לפעמים קרוח שונות וזועות ורומות סמכגרותם לצאת פרץ י*רצו רביםסים,',, אלפים שנות לפני אמנם וטשטר, בטדר מכל מתנהג לרוב אב5 לשמתה,רמוקות1') בסדי הטבע נתישבח פרם רבים ' )

להתפשר במרומיו שלום להיות ונמשפר

ולמרום למחריב וברעש נרעם ממת*תחות היתה אלה מול אלחבכמותיהם '' בזאת למחרם, קץ ואין נהרטו ועולמות נבנו עולמות מבמיל היותר .באופן,;,) אומרים שממוקרים בסגנון רק ביניהם מברל ואין כהמוקיים, הסאסינים יודו -),,', אומרים ומסאמינים שלנו, ממתוקן מעולם שיצא עד נמרסו ועולמות נבנועולמות( יבראשית לי מנין לא דין לי מנין די1 ואמר וממריבם עולמות בונח הימהקבשמ . ל) מהוקרים נם כי אמת ספק בלי ממאמינים ודברי ז'(, טי' מ פרשמרבמל,,] אשר העולם מתפתחח יתברך בחשגחתו ואך כלח, הטאכל ונשרף ונקדח קררתמ ,.)1ן, על משנחת לא אשר יו כאשה כלל, יוצא מיה לא ועולמנו שחיו טטמ יורור , ;,.י,,י),; הרבמ ממורננות היו המתפתחות על המיומדמ השנחתו חיתמ לא לוספק ,גן., ובלי כם'שי מסבח לשאלת ככתשובה מהתפתמות באדון לחודותטוכרחים,,1;) ואם מטודר, טבע בסדר עתמ שתתנחג פוב כי אלקים ראה אשר בו אנחנו , .1, זו אשמ כמו מיא עתמ חהשגתמ אבל יתברך, השגמתו סרה לא עהה שנםלן

בני ינואו עד תתקרר ושלא הטבוסם תבשילמ את נטרמ אשר נשים סחכמות ),; לא--,צריך אשר שיהמטם קפן אש על בשולמ את מניממ משלמן ,5 ניתה ןל') עוי ",וי'1,

לחשנח-

*תאוטים ממקרים נמור עין במעלם גם יא אם רח ת בעולמנו חמתפתחות טנע עתה סתמנג וכן וכהטה, ובמים באש1],;;', האוץ חוצא אלקים ויאמר מכתוב דנר מלא ום49א בו אנו אשר ,,-,,.ך1י1,;. ,,,י,1,ן

עקיםע. נ8

בפעית ברית לאותחשבת יפרק4* חיתח ההתפתחות טבע על חניח שלו ר"ל האדמה רמש כל ואתלמינח עשח מיוחדה בהשגחה אבל המינים את נוראה בתערובת מוציאהחארץ שטת כי קורא כל יבין אלח דברינו חקדמת ולפי למיניהם כלם אתאלקים

טבינים כאשר לאמונה מתננדת איננה כלל בדיך עצמה מצדחהתפתחות בראשית' ימי "ששת שאלת רק עתה לנו נשאר ולא אמונה בדרךאותה ' ובמעשח זח, עולמנו עד להתפתח והתחיו שננרא הראשוןהמעלקאל מן לדעתם שנים מיליאנין עברו ההתפתחות בעלי שטת לפיאשר

מקדם ימים במפרי תרצתי כבר זה אמנם יסים, בששה ע"א( ס'י~*ן נבראו ובצביונם בקומתן והארץ השמים צבא כל כמו מתוארבראשית חכמח וישד למולד המונים מזרח שבני 14 צד א' פרק תרם'ח()ירושלם שנים ובמספר כלל בכרונולוני לבא בראשית לימי אין כי והבינוחזפכילו

מדת היה טרם עוד כי הראשונים, הימים אלה כ*מינו לא כי יכתבובל כח פעל ולא היום, עומד אשר חמרחק במדת הארץ סן השמשמרחק השמש יכולה כי עתה הוא אשר הזה במרחק ראשונה בפעם בודאיהיו לא עודם אז גם בראשית למעשה רביעי יום שהוא הארץ על להאירהשמים ברקיע כבר המאורות נראו כאשר וגם אז, יעבור כי חוא אתמול יוםלא עדין היום כמוני ופנים אלף וגם עתה, חוא כאשר להסבוב והדוחהחפויפך מן מרחקח תהי' כאשר החשך את המנרש אור איזו הארץ עללהאיר חשמל של נרות מיליאן נם כי עתה היא טאשר רחוקה פעמים אלףהארץ רק המאורות מאור מדכרת איננח כפשוטה אזתה נבין אם שאפי'הימים, שבעת של לההגדה סותר זה ואין השמש, לאור יגיעו לא חזקיםהיותר אדם אמרם בלשון ומרומז ראשון, ביום עוד לשעתה נבראה מיוחדהסאור להיות הכדורים בסבוב תלויה איננה ר"ל סופו ועה העולם מטוח בומבים היתה הזטן חארכת כמח יודע ומי אור, כלו רק חשך וחצי אור כדורחצי של הטבוב גרם ואשר עתה חוא אשר במרחק לשטש הארץ שהתקרבהעד ההוא היום מדת ידוע ולא חששי, יום טרם בא לא ספק בלי אשרעתה כדוריה וכל השמש והלא האדמח פני על אנשים היו לא עודאשר

מאד במרחק העומדת שמש 4מבב לצפון כלם נמשכים ממנחהנמשכים שנים ואלפי הא*מטרינומי, לחכמי כידוע עדן ראתה לא עין אשרמאד טרם עתח לה אשר זה שמשח עם. לארץ הי' וכן יומו בא לא ועדיןעברו אותה לטשוך כלה על חתן כמשוש ארצו על לשוש מחופתו חשמשיצא

תשוקתה. ואליו קצותיו על ותקופתה אהבהבחבלי צוח ותהי לטבע אמר אלקים כי מאמינים בני מאמיניםואנחנו

התפתחותה בטבע אותה הניח הטבע נקודת את הניח ברגע אךותעמוד, אנו אשר והנפלאות בהנימים נס כי זמנה, ובמשך חוקיה לפי תתפתחאשר

מלאכיו עושח כ* ומשבחים מהללים זאת נכל עומדים היו בנס כימאמינים את הוליך עמו לפני מוח ים מי בקרעו וגם לוהט, אש משרתיורוחות לסים אמר ולא לחרבה, הים שב עד הלילה כל עזה קדים ברוחחים חטסת לאמרת השערח כחופ אף סותרים חקדושה תורתינו דברי ואץסאין, יש חבריאח של הנדול בהנס חוא וכן ליבשה, תהפך או ארץ כרגעחוי

רגיאלתי

שי בסעיף ברית לאותחשבת י6יק חשבתם און כן אחרי רבים ימים נם אך המעשה ימי ששת רק ולארניאלוני. יכתבו. אל שנים ובטספר לנו אשר השנים תקופתנמספר

ראיה למ אין שת את ויולד שנה ומאת שלשים חי אשר האדםונם כמו כי הששי, ביום הנברא האדם בעצמושחוא

שפסוח תולדות אלח'

בראשית למעשח שלמעלח למה נמשך די( בי )בראשית והארץחשמים למח נכחטך אי( הי )בראשית אדם תולדות ספר זה כן שם, ז'ל רש"יכפיי

נתורח ומאוחר מוקדם ואין בארץ יהין טרם השדה שיח וכלשלמעלה

תולדות אלה לכתוב עלינו מדריו לפי לסדרו נבא ואם לטקרא, סדרואין

ברא בראשית ושמים ארץ אלקים הי עשות ביום בחבראם והארץחשמים

ספר וה להתחיל ואח*כ לעשות, אלקים ברא אשר עד וגו' וגףאלקים

ונקבה זכר אותו עשה אלקים בדמות אדם אלקים ברא ביום אדםתולדות

השדח שיח וכל הבראם ביום אדם עפסם את ויקרא אותם ויברךבראם שנה ומאת שלשים חי אשר ה~ה והאדם הי, בשם לקרא הוחל אן וגויונוי

הוליד .אשר קדמון אדם היה לפניו זמן כמה יודע איש אין שת אתויולד חראשון אנוש את הוליד אשר היאשון שת ואת הבל ואת קיןאת ה', בשם לקרא הוחלאשר

ינאו אשר וכרונולוניים תולדתים זמנים אינם האלו הזמניםוכל זה אדם לדת טיום רק הוא שנים במספר לנו ייהד אשר וכל שנים,במספר

מחלך היה בבר ואז השני, שת את ויולד שנה ושלושים מאח חי אשרהשני את מיחסים אנו עליהם רק עליהם כן על היום כתקונם השמיםטשטר

לניסן נחשונ אם אשר וי"ד מולד והוא ותקופות ומולדות השניםמספר לשוני כאן עד תרט*ב ד"ט המולד היה אזי כתקונם היטים היו לושלפניו קצת. בהוספה 18 צד עד 14 מצדשם

והירח .השטש ימי בראשית ימ. הששת אין אלח דברי הקדמתולפי היתה בהם אשר טאד רבות שנים של ארוכות תקופות רקוסביבותם חחתפתחות של תקופה כל ובסות ההתפתחות, על מיוהדה ה' השנחתנחוצה

עולטנו שהיא השביעית והתקופה בצביונם הזאת התקופה יצירינבראו עשה אשר כל את אלקים ראה ככר אשר השבת תקופת היאאנו,

אבל ממנה השנחתו עתה נם סרה שלא אס לי, הנין דין ואמר טובהתפתח

בקדרה כתבתי אשר כמשל השנחתו תחת כסדרה לפעול להטבעמניח

כתקונו. מבוסם והמאכל נתבשלהשכבר ולקדשו, שבת שמירת על לנו הקב*ה צוה זאת לידיעהולסמל

כהנים לממלכת לחיות בכלל עולמנו את לקדש שעלינו לידע בריתולאות

ים. על יכטו כמים ה' את דעה הארץ ולמלא קדושונוי במצרים לישראל חף כבר אשר ברא'טית ספר את לחביא אלקים צוה זה ומפני' לקדשו התורה לי2וך אותו להביא אלקים צוה רבה חטדרש בשם שהבאנוכמו הדברות בעשרת הקב"ח שדקדק רק משה, ביד ה' דבר אשר התורה ספרככל

ששת כי וט' לקדשו השבת יום את זכור לישראל יאמר כי למשהלאמר

נותן הי' או כי ימי~ן ן,בששת אמר לא הארץ ואת חשמים את ה' עשהימים

החטה תקופת ימי המח ימים ששת כי לחשוב ויטעו ה' למלאכת קבועזטושל

ךוי5 ה-,י "י,י,.,,.י-ייי ': י"י,,""'"ל,.:,:,.

,,, ,,, (,

. בהתאשבת"אות י%ק5? .,,וע.לש"

,ן,")'ל,ק ב 96ף יק לחבראות יכול אחד במאמר כי כן חדבר ואין שעות ועשרים ארבעהשל

חת*תחו לאמר מעצמם. ,געשר' שמים טבעם לפי חדברים שית*תחו חיבדבר יחד ח' עשה עצמם ימים הששת ואת במאמרו, להם נתן אשר פבעםלפי גגת חקד. בעלי כדקמע לא במאסרו נברא הזמן נם כי חארץ ואת חשמיםאת ב4~נ יע חרמנ"ם כרעת לא גם חע~מי שנברא קודם זמן שחיי חושביםאשר מ?וחדה בריאה לו אין אבל .הנבראין מכלל והוא לתנועה דבק חזמן כ4לשני עוד זמנים למדר מיוחדח בריאח חיתח באמת אמנם התנועח, עם נברארק יהודח ר' כונת וחוא לפניו במחשבה עלה חז"ל בלשון נק4א שזח חתנועחשדם בדעת יחשוב מימון בר' יחורה שר' וויץ לכן, קודם זמנים מח4 שהי' מכאןערב ויחי אלא כאן כתיב אין ערב יהי ז'( מי' ג' פרשח רבח )בראשית סימוןבר' לעבר טבעי עבר בין לחלק דרכו מימון בר' יחודת שר' רק חקדמות,בעלי בעמל לא אסר סימון בר' יחודח ר' ב' מי' שם כ,ב שדרש כמו המחפךבוו אף נעשו שמים וכבר ה' בדבר אלא עולמו את חקכ*ח ברא ביניעחולא חפועל של מהמח*כח מטפר המחפך בוו העבר אטנם שענר, המעשח מןממפר ה8בעי העבר כי כונתו חיח, כבר אור ויהי אלא כאן כתיב איו אור וחיחחכא תיכף יחשב אלקים ומחשבת מחשבתו, ונעשה בעתיד חמעשח אתלפעול אור וחיה אטר לא כן על להתפתח תתחיל כבר דבורו בהתחלת אשרלמעשח

מכאן ערב ויהי אלא כאן כתיב אין ערב וחיח. פח צ'ל וכן אור ויהי תיכףרק בחמרת חדברות בעשרת מרומז וזה חקב"ה, של במחשבתו זמנים סדרשח4 חארץ ואת חשמים את ה' עשה ימים ששת רק ימים" ,ובששת אסר ולאחבית עשה ח' תקופות או ימים יהיו בראשית במעשה הנזכרים שחימיםר*ל אותם.וברא

לששת חחתפתחות את בראשית מעשה של חהתחלקות שם8ניואמר שוינח חאנושית חשנותנו לפי משיגים אנו בח אנחנו אשר והתקופהתקופות כן על בארתי כאשר בהתפתחותה מסודרח כבר חטבע כי לאמר חשביעיביום יהי' כי תשא כי בפרשת בחזכירו וכן ויקדשהו חשבת יום את ח'ברך

ה' עשה ימים* "ששת רק יסים" "בששת כי אמר לא ברית לאותחשבת אשר במקום כי כט"ש* וינפש שבת חשביעי וביום חארץ ואת משמיםאת

לפעוה מקום עצמו חזח בחדבר תניח לא חדבר אותו על רשמי באחהנבואח ימפרתו. באת הנבואח אשר חדבר אותו רק לחנביא גילתה ולאסננונו, פי ועל דעתו 8י על לחיות הנביא את חניחח הדברים שבשאראם

פהטכיל אחד לצורב מכתב פה לחעתיק לנכון מוצא והנניב( זה, בענין ממני ותשובח אלקיםביראת

תר6'ג תגא כי לפדו ה' יוםג'ח בהובאקען, ואחרא פר* לן4רשענזאהן יץיים ר'הרב

בשנים עפך פרי תשורתך על לבי מקרג לך אודה ן ורבימורי לראות ושתזכח ולמדר לכתוב. שחתחלוג החבורים להשלים ולספוק חפץים4 לחאריר מיוצרנו שתזכח ברכתי בעיניך, קלח הדיוט ברכת תהי ואלחאחרונות

חדפום, מכבש מתחת יוצאיםכלם ס*ייך רשימת וטכתנת בקדעו' "מלכי חש, במוף ע4נתי עתחזח

לוכי

%י17 בסעיף ברית לאותהשבת ד4רק,,

מקצוע כל כמעט עזבת שלא אני ומוצא ואוחביך, משפחתך בנילזכר בנל וחנח בח, עמלת שלא סיפורים( חכלל פן נוציא )אוליבטפתת ושמקרי רבים ופרקים בחלקים להשלימו מחברו שכיון ספר שראיתיעת וח על נפשו בענטות אשתתף כי בי לני דאבח מלנומרו ימנעוחוחקמן וכו שלא לילדים הדומים כאלו. ספרים כמה ברשימחך שראיתיובפרפ בזח. על הלב ידאב בודאי ראל לאישית לנדלםהוריחם

בו, תועלו, שרב לי נראה כי שוא מושגי ספרו לראות חשקהנפשי 1 למכירח עקזעטפלארין לך חיש זחנדפס

ח"פ הושבע*פ מוסדות של וגם חמסדרונח מפרת להבין זכיתילא לראות אני מתאוה עוד 1 נ*י איי,ענשטיין הרב טפרי עם חתדמות איווילהם

כמו שנראח עמנה' חתפהחות ראשית ו,תולדות ספרך אפשר אםולקטת "חרב של השמות אוצר את חראית ? ז*ת האין מקדמ" ל"ימיםהקימה, שלחתי לו, לעינים בארץ שמות שלך ערכין היו ואולי ראזענבערנ,מטעם" על גופמאן* "חי נסתר שם תחת ושורנאל במארנען הנדפם מכתבילך

אח"כ תורהנו, ננד בחכרח אינח השערתי שלפי חהתפתחות שמתאודות

עלי התנפל אלו ועל אותו, קראת שאולי בוה אחר מכתב בחנשלבתבתי אני מעופף ונחש שכופר עלי ומכריו. חעבר ו' מיום ליכם האידישע שלסופר במוח ולכן חחתפתהות לשטת נטה מקדם" ב"ימים כבודו גם הנהוטי,

לכתוב כבודו יואל ואולי ח*ו, תורתינו נגד אינם בודאי עניניה רוב ניאני שמאמין מי על כפירח לחכריו נמחרים יהי' שלא ליכט לחאידישעאגרת

חסיד לחיות נחוץ לא וכי חאחרונים, בדורות האוטות חכמי שלבמטקגות חשם. עם תמים להיות דוקאשוטח

ממכתבי ראיתי כי להנאורים חקצונים החרדים לקרב קצת חשתדלתיבמכתבי חרמב'ש שעוד בטלים ודביים חויות בכל יאמינו ח,ח בדור שגם הארדים'

אחרים חכמים )ועמם וחשדים המוטאה כחות כמו בטלוםן אכרחם ר'ובמ שחרי גכישוף האמין לא ו'9 הראב"ד שאפי' אומרים הסופרים כי וידוערבים ליכם* "באידישע עלי שחשינו ומח עכו*ם( בהלכות בוה המייטוני על חשיגלא "'ח ועירובין ס*א בברכות עיינתי ישראל, אוצר על שסמכתי לוטדתיעל

םוניא מבין אינו שבמחילח המשינ עם ולא ישראל אוער עם שהדיןוראיתי לו שחי' שמואל או רב אמר אם לי טח יומא, דחד רב בי מבר יותרדאנדח שחצלע מפרשים בפירוש הלא הצלע בענין או האדם יצירת בענין ,נכלאדם ואם חמקשן, קושית את חמשינ חנין לא וכן ונב, היח מכבר לאדם לושחי' משמע צרתני וקרם שאחור לו קשח שהמקשן רואח היח שס ברעו*ישין להשגהו מקום שום ואין )רש*י(, צורח לשון צרתני כי בגדם וצורה באחורצורה

? עמי הדין אם לי נא כתוב דעתי,לפי חחתפתחות לשיטת סיוע. קצת שיש לשער יש מהנסתרות קצת נקבלאם-

טשמת למדרנח מלמעלח הרוחנית התפתחה שלמעלח ונאמר ספירוה, היודו

)עפר( קטנח ממדרנח עולה שהחתפתחות הדבר חפך ולממה ממנחקפנח

וחז על דעתך מח )אדם( גדולהלמדרגח בעפר חבורא חתחיל ב4 בר**שית חפסוק 8שפ לפי קפנח חשערהעוד

1., ואקיחי

נר*ת לאותחשבת ד5רק* בסעי

סעפה היה בריגי שתהילת בשביל מעפר ואדם בע"ח שעשה יאסר הכתוב אךאהת, פעם רק בעפר השתמש ההפתחות של הדרש ולפי האדם את ועשהבעפר שלישית והתחיל היים, בעלי ועשה בעפר שנית והתחיל צומה, למדרגתוהעלה . הבע"ל. תשרי בחודש בביתך לבקרך האפשרות לי שיזדמן עודואקוה הרחיצות ע"י הניפש יסי במשך נתחזקו רעיתך ובריאות שבריאותךאקוה

שפ"ן.שנייאור הרם כערכך מברכך נה(ב ושלוס שלוסך בדרישת עמי משתתפתאשתי

תשובתי מתרפ"ג, אלול להודש ח' מצשהקב"ח

טוט יהר ופאושרח טובה ושוה ט,בה והתיטחכתיבה יר"א והנעלה היקר האברך ירין4 לכנור מו'ט,ברכה היקרה ורעיתו ג"י, שטיץ שניאור טוהר"ר ה' לרברוצסא

שעשועיטו ייר להם יקיר בן וננם מנב"תוהנעלה עד היים טרנה הגרטה על יעסר( וכלם יסי~, ה'יארין

ן, ~שכי"רעוינם

הי, לא אשר לפרנסה הנונעות עבודות וגס העיר מעניני )ועידה( מיטיננהי' יום בכל כמעט כי לו לענות העת הרשני ולא הקיץ ממעון ששביםבשבוע ובפרט תשרי, וביומי ניסן ביומי באמעריקא רב כנל עבודה מלאשהייתי בעת בא אבל קבלתי, תבא ה' מיום מכתבך יסרת אתאהדשה"ט! יגמר אם שאלתו, על לו לענות שבת לכבוד הרהיצה אתרי שבתבערב המבוהה לי לקחתי ולזאת תלמיד מפי הלכה זה מפני למנוע קפדן לאנם אבל כהלל ענותן אינני אנכי אסנם חכמים תלמידי במכתבי סננונאכהלין א אשר במכתבך אשר שטיל( )ביזנעס המסחרי סגנון ספני כזאתלהשוב מקום ויש בעיני דבייך יקרו לא כי תהשדני לבל אמנם ,ו, בשבועומאורפא ישראל מאריו לי באו אשר מכתבים של רב מספר לקרא אפי' ליאפשר אי"מ. השבת אחרואגמרנה במצוה אתהיל אבל ידעתי לא שבת תוספות זמן יגיע פרםמכתבי

מקדם. ימים ספרי בהקדסת זה ומבואר לו, הואהקדמה מקדנו' ה,,ימים רק, כבודו חשב כאשר סקדם" "לימים הקדמה איננו זהספר אסנם עסנוק התפתהות ראשית "תולדות ספרי, גם כן עדין, נדפס לאשוא" "מושגי מפרי בדפוס, כלם אי"ה אראה אזכה ואם היים שנות לי שיוס*ףלה' מקוה אני אבל מאד, לי התרגשו עדין נדפסו לא אשר ספרי אדותדבריך סגדלים הרבה התי'כ את לא אך הבייבעל את בללו ששניהס שבהסהשוה הצד זה כראי זה ראי, לא בשעתו מהויפם יותר עוד קדים שדופותהמה חשערותיו רוב אבל והכם סופר שחי' אם אשר תר4'ד( יזיטאטירפאליטשינעצקי צבי ויוסף ההכם מאת מקרא" "קרא מספר נעתס רובו כי מדעי אותולקרא שנוכל שלם ספר איננו )ז"ל( נ"י ראזענבערג החכם של השמותאוצר

י*לו

9י בטעיף ברית לאותהשבת רפרק אלקינו דבר אך חשכל בלי ונבונים מדע בלי השערות ישערו וחכטיםיפלו ובאוצר יעמד, וחוא יאבדו הטה תסיד התנ'כ יעמוד ובקדושתו לעולסייקום

המחבר שם קריאת בלתי מדעי ליסוד מקרא" "חקרא דברי את שםהשמות החכם לידידי הוכחתי ואנכי בכלל, המבקיים" "דעת בשם רק דבריועל

קריאת הוא דראון אך שגגתו, או פשעו על לי וחודה זה מעשהו עלראזענבערג והפצתו חזה הספר הדפסת לעזרת לקאמיטיי והתאחדם באמעריקא המזרחיראשי לעזרח ביאה על מתנגד אינני המזרחי, מטרת מן כלו בהיפך הוא אשרדבר

מזרחים בתור לא אבל לעזרתו, לבוא שסחתי אדרבא הזה הישישלהחכם ישראל זשיץ חומת שוטרי להיות המזרהי מטרת אשר כזה ספר והפצתלחדפסת

להדפסת ומכריזים ביפו הגימנאזיע ננד לוחמים שעריה, כאלה דעות יבואולבל בירחון אשר בארץ" "שטות במאמרי ראז;נבערג החכם שמש אם עבורהספרים

כלל. אותו ראח לא כי חושב וחנני זה על לעיין ~בי נתתי לא ר"ל ידעתי לא"ירושלם" החכם ספרי עם ענין לחם אין תושבע"פ והסוסדות"המסדרונדל'

חחתומים לאייזענשטיין ישראלא "אוצר בספר ממאמרי קצת רקאייזענשטיין המסדרונה מן הוא "אונס" ומאמר המסדרונה עם ענין להם יש ,הרח"ה'בשם אשר תושבע"פ" "מומדות ספרי עם כלל ענין לטפריו אין אך קצת,בשנוי מצות דרבנן, סופרים, דברי דאורייתא, לחלקיה, תושבע"פ כל התחלקותהוא

ומנהגים, תקנות נזירותדרבנן, אותו שלחת כי כותב אתה אשר זשורנאל בהמארנען הנדפםמאמרך

שהסתרת מחמת אבל זשורנאל בהמורנען אותו ראיתי קבלתיו, לאאלי שיטת את לישב חפץ שהוא ראיתי אותו, לקרא לבי את נתתי לאשמך

הכותב הוא מי ידעתי לא וכאשר תורה דעת עם דארוין שלההתפתחות יומיים, בעתונים כאלה לדברים מקום אין לדעתי כי אותו, לקרא חפצתילא היי אא"כ כו, בשנים במעב"ר ולא עליו אסרו אשר תורה סתרי מחלק זחכי

דורש הוא אשר חכטח בכל חכם בקרבו, דואג ולבו מדעתו ומביןחכם דברה אשר ומדותיה הקדושה תורתנו דרכי את מדעתו ומבין בח,ועומק לסבר האוזן, את לשכך אליו, תורח נתנה אשר העם במושגי אדם בניבלשון וכדומח. קטן בדבר גדול דבר לתלות לצורה, ויוצר ליוצרה צורה לדמות האוזן,את ישים כן ועל ילבט, יבין לא אשר על עסו מצב על בקרבו דואנולבו

שבארתי ואם לו, אלה שלש אשר לאיש רק מכאלה מדבר ולא לפיומחסום את אפי' מותר בטפר שהכתיבה בקודש" "מלכי בספרי ממכתביבאחד ל"ד( לטכתב תשובה )חאד הארץ עם לפני לנלותן שאסור הדבריםאותן הטובים שאפילו יומיים בעתונים לא אבל ניתן, ללמוד אשר בטפר רקזה

נ"י, רפ"ו גדול מחכם שנסדר אם בו שכתבת זשורנאל המארגין כמושבהם מקופיא בהם קוראים אשר קריאה מעלי רק והוא ללמוד מפרתו אין זאתבכל

נכתביס כאשר ובחפזה מקופיא אותם לקרא יכולים אשר דברים בהםוכותבים בדבריכם, הזהרו חכמים חיל אמרו אשר הוא, כדבור וכתיבתם יום,.יום ועון לפטפופ' רק נחשבים לא לדבור אפי' אשר שונים בעתונים מאסריםויש בראשית* ומעשה מרכבח במעשה בהם לדרושחוא

נן לפניחנ4 אורם ואין האור בחבאת חטתיטרים עתוניס חרבהוכמונם

בטעיף ברית יאותהשבת ר פרק66

שיש אם ליכטו4 "אידישע כשם עצמו את חקורא הנויארקי השבועוןנם אבוקה להם נתחלף כי ברואה אני זאת בכל יבנים הרבה הסכמותעליו

אורו כי החמץ את בו בודקין שאין כמו האבוקת לאור לומדיםבנר,ואי! בו ויש יביטו, לנוכח עיניו אשר למי אור מביא ואיננו לפניו, ולאלאהריו אש ומפני הסכנה טפני האבוקה חז"לעל שאמרו השני החששנם

תורה לסתרי סקום ואין בתבונה, לא התנלות ותאות והתרגשותהמהלוקת . . . שולחן לנ-ד העורךבעתון

תורת היים, תורת היא הקדושה תורתינו כי לידע כבודו עלאמנם לעולם* משתנים לא אשר והתבונה הדעת ימודי בעיקרי היים מקורחכם החכמה כח התפתחות לפי דור בדור משהנים אשר הח:מה בפרטיאבל האמת את אדם לבני התורה גילר~ה לא כאלח בפרפים ורורשיו, דורבדור

אדם בני הפתאימה לא השטחי בדבורה אבל מאד, נסתר ברמז רקהאחרון תורה תפצה כי להם, להגיע עדין די מפותח היה לא העולם אשרבדעות

המה והתפתהות דרישה ע"י והדעת חהכמה מקור אל יניעו אדם בניכי בלתי בידיעה תורה חפצה לו כי בהודעה, ידיעח ידי על לא דורבדור וקדש ראה כזה לנו אומרת והיתה השמים את לנו פותחת היההדרישה וכדומה, וראדיום ועטער בהשמל הטבע של כוחותיה ואלה האמתאת

אדם מבני תורה חפצה אסנם ה', את דעה מלאה כרנע הארץ היתהואז ידע והוא דרכו הבין אלק*ם רק אשר חאמת" ,ידיעת לא האמת',;ררישת

דעת לסצא כסטמונים ולחפוש ככסף לבקש צריכים אדם ובני מקוטו,את מדע לא נם הכטת נקראת לא דרישה בלתי אדם לבני והידיעהאלקים שוא שבועת נקרא אור שהוא השמש ועל זהב שהוא. זהב עלוהנשבע שיבקש' הכח לו חנן דעת לאדם אלקים וכשחנן חנם,שבועת

די הכל, את לו שיודיע לא דרישה בלתי נודע לא אשר את וידעויטצא הידיעה יצאה וע"כ נעמו, כי החיים ואת טוב כי האור את לנו שהודיעלנו

החי. טבע בכלל ונכנסה ומדע חכטה מכללהזאת טרומז בה וגם השמים, סן היא שהתורה מאמינים בני מאמיניםואנהנו

שאפשר מנל"מה הדעת, ים מני ורחבה טדה כוחותיה וכל מאר~ן ארוכההכל אשר עמוקה דרישה ע"י רק למצא יכולים הזה הרמז את אכל לידע,בדעת ספקות כל את התורה בשטהיות למצא שחושב מי אבל ידלנה, תבונותאיש עומדת דארץ כי ימצא כי בטבע, וטועה בתורה טועה אלא אינוהטבע שמש שר אשר יהושע שיר כי לחשוב רבים מהזים טעו כאשר סובבתוחשמש כלשון תורה דברה אשר סהדברים וכדוטה זה, את מאמתת דוםבנבעון נוראה אלילות ולידי הגשטה לידי לבא יכול אלקות ובפילוסופיא אדם,בני

ואת טכברים היו התורה את אשר ראשון בית בימי טעוכאשר זה את סותרת התורה כי כלל טצאו ולא עובדים חיואלילים שאיננת חשבו ע"ז ואיסור מגשימים, הנוים בהבלי האלקות אתבהנשימם ולשון כנימיותיהם, בבתי אחרים לעמים ושייכה זרה היא אשר בעת רקאסורה לחשוב פועים שיש די טורה כלה התורה בכל כופר הוא כאלו עאז חעובדאסרם זרה* עבודה שעובדים אם כלה אתורה בכל חטהשסודים

ולו

81 נסעיף ברית לאותהיפבת רפרק

לעולם חשמש כי יהושע בימי כבר החכסים או העולם ידעולו שמשך עמדי מקומך על "ארץ אומר יהושע הי' אז סובבת והארץעוסדת כזאת לידיעה עוד חתפתח לא העולם אך אילון" בעמק וירח יהילבגבעון שמאסינים אם דום בנבעון שמש אדם בני בלשון דבר ע"כ לחבטיםאפילו השמש וזרח אמר אשר שלסה דברי וכן הקידש, ברוח נאמרו יהושעשדברי שברוח מפני הידים את מממא שקהלת פוסקים שאנו אם השמשובא

חשמש עמידת נסתר ברמז מרומז כבר שלמה בדברי אטנם נאמר,הקודש כי השמש ובא השמש וזרח רק השמש ובא השטש והלך אטר לאכי

וכו לנו, מידו וקרנים ובא זורח זרחה נונה רק הולכת לא בעצמתהשטש בחרוח שהולך שספרשים הרוח שב וגו' הרוח הולך סובב סובב בלשוןמרוסז

ע"כ אשר הרוח ושב הרוח הולך בלשון זה ואין דרומה מצפוןהמזרחית שם יהי' אשר כמו בלעז טלט'ט שמש של רוחו לפרש ז"ל רש"ימוכרח בעצמו הרוח כי הוא מרמז אמנם זה, בפירוש הדוחק מן וכמה ללכת,הרוה אנו אשר הארץ מזרח ופני צירה על סובבת האר"ן כי ושבהולך כי לומר בזה כונתי ואין ושב, הולך בעצמו הוא השמש זריחתרואים קהלת אבל שכיון מה שלמה יכוין אבל ממש, לזה כיון ע"השלמה כיון בין הדבר אטתת בו מרוטז הקודש ברוח הנאמר וכל נאמרנרוה"ק פירוש לעשות צריכים היו עצמם הנביאים כי כיון, לא ובין הטשוררלזה ממה יותר הרבה בדבריהם ומרומז דבריהם, לומד כל כמו נבואתםעל

בםפרי זה בארתי כאשר ונו' מדה מארין ארוכה כי בדבריהם הבינושהם 4 והנביאים". חנבואה1,תעודת

אינם הטבע, לחכטי כעת נתקבלו אשר החכמה ביסודיאסנם הטבע חכמי דברי כי להאמין מהויבים שנהיה חכטים אמונתמעיקרי

לדבריהם רמז למצא אנו מחויבים אשר השמים מן כתורה המההאחרונים מה דור, מדור משתנה חחכמח יסודי אמונת באמת כי תורה,בדברי

היום החכמים מוצאים בו טפק אין כאמת מאז ועם עם חכמ.שהאמינו בתורח המרומז כן לא טעותם אחר בדור ימצאו היום מאמינים ואשרהפכם, שהדבר רואים אנו ואם לעולם, תשתנה לא לרמז תורה חפצה אשראח

לרם, כלל תורה חפצה ולא הנכון הרם, את טצאנו לא כי הוא אותנשתנה רמז לבקש אין ולזאת דורנו, טחכמי בטעות הוא חשנוי כי או זאת,את

ואם ישתנו, לא כי חושבים אנו אשר המדע ויסודי למקורי רקבתורה באמת "כי חיא ,ח על התשובה ן ישתנה לא אשר הדבר נדע איךתאסר נתחדשו אשר הדברים אטנם זה", הוא כי לומר ברור דבר לידע נוכללא

רואים ואנו הלב על נתקבל והכלל רבים פרטים הכוללים לכלליםבחכמה אבל בתורה, רמ, לו ולבקש לאמתות לקנל עלינו צעד, כל עלמופתיו

לאמת החכמים שאר כבלב בלבנו מתקבל שהוא ספני בהכלל רקזה לבקש כלל כדאי ולא נמור, בספק תמיד המה הפרטים אבל לע"ענמור הקודש. כתבי תוך עליחםרמזים

והוא בכלל ההתפתחות שטת ההתפתחות, בשטת נראה בזהוהמשל בכל המה זה על וחמופתים הלב על מתקבל דבר זה מתפתח בעולם דברשכל

התי

בטעיף ברית לאותהשנת דפרק%8

ואת החפץ את לדארוין נתנו והם בכלל, ובהעולם צטח ובכל הבשר ובכלהחי בעיונה להתיגעות ולבלי אופיה על ולעמוד זו שמה להרחיב שישתדלהמרץ לבנו על טתקבלת בכלל השטה ונפג;. לאחור ובמה לפנים במה שהסתכלעד

פרטי אבל א' פרק מקדם ימים בספרי סמוכים לה בקשתי .כן על נמורלאמת הדבי וכדומה מקופים באים שאנחנו לומר חפין שדארווין כטןטהההתפתחות

ובכל בעופות גם האנושית אותות למצא יכולים כי גדול, בספק הטרע טצדגם ההתפתחות התולדה, דרך רק בא ההתפתחות כי כלל ראיה אין ובכללהחי, עפר בצקת טקודם לחתפתה יכול הין העולם שונים, אופנים ע"י לבאתוכל

והשריצו התפתחו המים צמחים, והוציאה התפתחה והאדמה למוצקהאטמים נקראו באמת זה ומפני השמים, רקיע פני על יעופף ועות חיה נפששרץ להמצות טעם וזה שהתפתה, טרם עוד החיים ימוד מונח בהם כי חייםהמים אשר ההיים רוח כי יותר עוד הארץ התפתחה הזאת ההתפתחות ומן במים,אשר למינה חיה נפש ותוציא האדמה והתפתחה בארץ באה המים ובשרציבעוף שיתפתחו אלקים אמי הארין בתוך כעולם התפתחו אשר החיים חלקיולכל אשר בראשית ימי ששת כל כדמותנו, בצלמנו אדם ביחד ונעשה יתדכלם וכאשר יצר, אשר ההתפתהות לכח זה וצוה אמר ויעמוד צוה ויהי אמראלקים

תורה דברה החתפתחות יסוד את אדם בני עוד ידעו לא הורה מתןבימי ימים, בשם ההתפתחות של האלה לתקופות תורה וקראה אדם בניכלשון כמעט תורה מרמזה זה על אשר ההתפתחות בפבע הם תקופות ששהובאמת תדשא כמו בראשית, למעשה בריותיו את הקב"ה שתף אשר בהפסוקיסמפורש הרנישו כבר כאלה בדברים כי אדם, נעשה הארץ תוצא המים ישרצוהארץ ופתחה ההתפתחות, רגש ברגש עכ*פ בידיעה לא אם הקדטונים העמיםנם עדין בא לא העולם אשר הדברים ובשאר סודה, על לעמוד פתח תורהלהם ההתפתהות ענין תורה בהם הזכירה לא ההתפתחות הכרת של רגש לשומאן שאמרתי מטעם בגבעון, השמש מול דום ארץ נאמר לא יהושע שבשירתכמו

טעה אפי' יודע לא שהעם ומה דרישה, בלתי שנדע לא שנדרוש חפצהשהתורה נסתרים. ברמזים האמת והסתירה וכשטתו כהבנתו תורח לודברה

לאנושית כבוד נותן לא אשר אנות לזכות באו ודעטיה דארוויןאטנם ההתפתחות של דעת לכלל באו טרם עוד בראשית במעשה אמונתם אימפני פקפקו כבר הקופים, אבותיהם עצמות את ובמנהרות ביערות מצאו טרםעוד

חחיים שהתפתחות וחשבו התולדה דרכי את ראותם מפני נראשיתבמעשה יחמנים יהיו לראשיתם, יבינו זאת ישכילו חכמה 1ל1 הולדה, ידי על רקבא

אבל הקופים, מחכמי ח:ם היותר השימפאנזש אבותם אבי יהיו גדוליםהיותר לנש, מוכרח תכלית לאין בריות בהמון אצלם הזה הקד~ש האב שלראשיתו כחם טכלים היו לא זה על חושבים היו ולו תולדה, אי של חתפתחותלמין

והיו וברקבונם נחומצם בזבלים מבקשים והיו שלשה, הממעט בררךבנמיעות בעומק אולן מוצאים היו ואזי תולדה, בלתי התפתחות ראשית יש כימוצאים היתה אם ואולי הזאה, בהתפתחות חוקים איזו להטדע נפשם וטסירתדעתם שותפים נעשו אשר הכחות של הסוד מוצאים היו לחכמתם קודמתיראתם דבר החיים טבע מכחות כח ולאיזה האדם, ביצירת בראשית במעשהלהקב"ה

אלקים

68 בטעיח ברית לאנתהשבת דפרק

הצורה את טבינים והיו כדטותנו בצלמנו אדם נעשה 15 או להם לאטראלקים עומק מבינים והיו לח, ודטות בצלם נרמזה ז"ל הרמב"ם לדעת אשרהחילית הרומש חרסש ובכל ובבהמה השמים ובעוח הים בדגת וירדו טקרא שלפשומו יחיד בלשון סמנו דבר אשר האדם על לא אשר כ"ו(, א' )בראשית הארץעל

החי' ובכל חשטים ובעוף הים בדגת וירד לומר צריך היה עליו כי זה,נאמר הים בדגת ורדו לומר שייך וברכם בראם ונקבה זכר אשר נעת רק כיונו', פ*רוש רם, חוא באטת אמנם אדם, נעשה יחיד בלשון שמדבי בעת לא אךונו'

אדם נעשה לחם אטר ואשר יצר אשר הכחות לאלו אשר טקרא שלראשיתו

בדנת ירדו שהם כזה, בסעב"ר להסב"ה שותפים יהיו איך להם וטבארמפרש

ויבררו ויצרפו ימזגו האלה החיים וסכלל וגו' החי ובכי השמים ובעוחהים ראוי חומר להיות אותם ויתפתחו החיים של הנפלאות הנקודות אתויקבצו האסתי ההתפתהות סוד מרומ, ,ה בפסוק ודטות, בצלם האדם מטנושיברא

טעב"ר. סוד שהוא תולדה בדרך לא ההיים שלההתפתחות משכבותם על ברננם בכבוד ועלזו הרנישו חנשמות גלנול טאמיני כי לךואוטר

שנה במלם ודעמיה דארוין מצא מאשר יותר הרבה החיים, התפתחותמוד במסירת נפשות בסכנת עצמם ווועמדת בנסיעותיהם מחייהם ומנוחהמעיניהם

שטעתא לאסוקי דשטיא טייעתא להם היה לא אך והח:טה, הדעת עלנפש הגלגול. מאמיני שזכו כמו דהלכתאאליבא

ועולה טתפתח רק לעולם ימות לא החיים רוח כי האמינו הנלנילטאמיני או אלקים, אל נפשט שוב עד חיים במקור גבוהה בסדרגה מעלהטעלה

התפתחות של נסוכה היותר המדרגה עד לאחור ישוב מטה מטה ירדכי הרוח בצאת טת הנוף לעולסי יכלה לא כי לעלות עתיד הוא ומשםהחיים ורטזו אח"כ, וטתפתח ירד או ישר מתפתח יחיה לעולם הרוה אבלסמנו, את בחייו התפתח אשר האדם וירדו ז:ה לא ורדו ז:ה באמרם זההז"ל אלקים וביראת בדעת וצדק במוסר הנהנותיו ע"י בו אשר החייםרוח או ממעל בשטים אם נפלאה בהתפתחות נתנה אשר אל תשוב במותורוחו

אשר בארץ צדיק אין אדם אך מתחת, בארץ אשר הגכוהותבנשטות התפתהו לא אשר החיים נקודות אותן לזאת יחטא, ולא מוביעשה בעלי אל ירדו בטותו המה ירידה להם והיתה לאחור, שבו ואדרבאבמעשיו שנים רוב של התפתחות יש להם גם כי בהם, ומתפתחים הנמוכיםההיים עד שונות בטדרגות וטתפתח החיים אל תשוב מותם אחרי רוחםאשו באופן אותם לפתח בכהו אשר ודטות בצלם אדם של הטדרנה איהגיעו היים. טקור אלקים אל תשיב כי עדנפלא

בהטדע הניענו לא בעולם נעשים האלה הדברים איך האסונותפרטי אדם בני הזיות רוח לפי שוטת אמונוה רק וחטה תכונתם, עד לבאעדין כי ההיים, בההפתחות דארווין של מהפרטיס המה הזיה פחות אךשונים, המאמין אבל .גאותו, אקופים על אמונתו הקופים על בגשם' היאאמונתו אבל והמדות המוסר לתקון תפארתו, ישראל על נרכתו ישראל עלבנלנול הרנישו כלל בדרך ההתפתחות שיטת של להכלל ברגש שנוגעטה

במדע. ידע דארוין טאשר יותר כרגש הגלגולטאט*ניועל

בטעיף ברית לאותהשבת דפרק*8

יכול נמצא בכל . ובין בהחיים בין ההתפתחות שיפת של הכללועל הפרצוף בלעדי חז"ל, ודברי במקרא רמזים די לסצא לשמה תורה לומדכל ידידי ואשר דארוין, בגשה אשר התולדה בררך התפתחות של הזנבאו

דבר על באגדה המחלוקת מן ממוכין לה עשה נ"י אייזענשמייןהחכם 'האשה בריאת ליחס יש לדעתו אשר היתה, זגב או פרצוף אםהצלע

כזאת לחשוב אייזענשמיין ידידי עליך לי צר הקוףי טונב נולדה אושנבראה איך אנכי אבין ולא להן, חייבים אנו מציאתנו כל אשר חאדם בנותעל פרצופים בדו היו מקודם הקופים כל אם הזאת, חהתפתחות לדעתותבא יש איך א"כ לאשה ונעשה הצלע ממנו נחתך התפתח אשר האחרוןוהקוף ככל הקופים כל ואם ונקבה, זכר עדיין התפתחו לא אשר הקופיםלכל תהי' ביחד ונקבה זכר נדמה כמין נברא ואחד ונקבה זבר נבראו השדהחית יקרא בזה הכי נתוח, לו לעשות מוכרח הין שהקנ"ה עד זנב אופרצוף

הגדות בפירוש כאלה דעות ליתן לב וכאב הוא צחוק והשתלסות,התפתחות אחת לפרש להם שנוא מדוע כי מוזרה, בכלל היא חזאת שאגדח ואםחי'ל,

בצלע המקרא כבלשון הצדדים מצלעות או חז"ל, כבלשון השדרהמצלעות בהם יש אשר האנדות מן היא מפק ובלתי ונב ולא פרצוף לא ואיננההמשכן, פירושים לה ליחס אין אבל מקומו, כאן ואין פולימיקי" ו,סור כה מרגיש ואנימוד, היא, מאשר טוזריםיווזר

את נ"י אייזענשמיין המובהק החכם ידידי ועירב בלבלובכלל שני באטת והמה המקובלים, לסצת אשר ההשתלשלות עםחחתפתחות

לממה, מלמעלה תיא וחהשתלשלות למעלה טלממה היא ההתפתחותחפכים, בדרך ואמתי מכעי דבר הוא ההתפתחות ובכלל מושגים, שני לערבבואין "מושני בספרי בארתי כאשר שוא" ו,טושג על בנויה וחהשתלשלותכלל, מושגים ערבוב לירי אותך גם הביא זה אך לוה" מקום פה ואיןשוא*, למדריגה מלמעלה הרוחנית נתפתחה ו,שלמעלה ספירות העשר עלוכתבת והשכיל שלמד אדם על שיאמר כמו שזה ההגיון נגד וזה מטנהע,קמנח כך כל התפתח פלוני שאיש שיאמר או שומה, שנעשה עד מארמאד בגטר נתפתחתי אנכי וגם ידים, ורפה חלוש שנעשה עד וגבורתובכחו ואחתים ואיקץ ונרדמתי, שנחלשתי עד קודש שבה במוצאי זהמכתבי ואשתך אתה לחיים לאלתר מובה וחתימה כתיבה השנה בברכתבברכח נעי, הרב אחיכם לארוטי מוב מזל וברכת סשפחתכם וכלובנך

הירשבזון וץייכם מלר;נ אכותיכפ וידידידידכם-

ה'*רס

85 אסעיף שבטדכר מועי אהלברית ה*רק

ף;'נ8רכ*

-- שנמרבר מדער אחלברית א'סעיף

שבהר וקללות כרבות .נהיצתו, טועד שבאהלהברית ארון לך ,עשית רזהרה אלי עלה עבל, והרנריזים לא יעקכ, לבית ישראל שט השארה טעם וג,',עץ

גלעט ערטת אג,דות, אגוד,ת רתע'ט, לאתתג,דדו אהל לש,ן יעקכ, ואה ישראל את 8עכ8 בכללהזכיר 3כללות ,רע"ק ישמעאל ר' טחל,קת שבמדבר,ט,ער

ואחד לוטן בחרמ שקגלו ש'דוכין בעניןוטרט,ת, שעבר מי אכל לאחר להנשא ט,תר השכי הומןעכר

האחר, שיגשא ער להנשא~וס,ר

בסוטה חכמים שחשבו ומצוה מצוה כל על- שנכרתו בריתות מ"חבחשבון בסיני וכן עבל והר נריזים דהר וקללות ברכות קמא התנא חושב ע"נל"ז לשמור וללמד, ללמוד : אחד לכל בריתות עשרה שש לאסר מואב, בערבותוכן

מוציא ור"ש ב', סעיף ני בפרק כמבואר וארור ברוך ובפרמ, בכללולעשות, דהני ובפלונתא הגם' וססיק שנמדבר, טועד אהל ומכניס עבל והר גריזיםהר ר' מועד באהל ופרטות בסיני נאמרו כללות אומר ישמעאל ר' דתניאתנאי בערבות ונשתלשו מועד באהל ונשנו בסיני נאמרו ופרטות כללות אומרעקיבא מועד ואהל טיני הר הלכך ישמעאל כר' ליה סבירה ח.'ק זשל רש"י ופי'טואכ, הלכך כרעשק ס"ל שמעון ור' הוא( אחד ודבר פרפות וזה כללות )שזהחדא נינהו,תרי

להיות שמוכרח אם זה, רק ביניהם אחר הבדל הזכיר לאוהתלטוד נקראים אם עבל והר גריזים בהר והקללות הברכות מעשח בהבנת הבדלעוד

ור"ש ת"ק מחלוקת מקור פח להראות רק חפ)ן התלמוד אך לא אוו,ברית" במושנ נם ביניהם הבדל יש ספק בלי אבל קדומה, תנאי פחלוקתבמסור מיוחדה ברית מושנ ועבל נריזים הר של וקללות בברכות יש שלח.'קהברית שלדעתו בהיפך הדבר ולר"ש שבמדבר מועד באהל זה ואין המצותעל כאחת רק והם חדשה כרית מו,טנ האלה ההרים של וקללות בהברכותאין על ונסם:ת מסעם בכל הרבה תורה שצותה לדורות נוהגות שלא המצותמן

טנהדרין רש"י עיין ישראל ארץ בתוך נם קיומם ליתן הקודמותהבריתות שעברו. עד ד'ה ע"במ"נ

מועד באהל הי' שלא קטא התנא שדעת לחשוב אפשר איאבל הענל אחרי שהיתה בתורה מפורש שמצינו אחרי כלל, בריתשבמדבר בריח.' "מורת אנכי הנה מפורש כנאמר פואב בערבות הכרית לפניברית הנוים ובכל הארץ בכל נבראו לא אשר נפלאות אעשת עמך כלגנד

וגו'

] אסעיף שבמרבר מועד אהלנרית "פק"0 .'י,,.[ '

")ל ולא הארץ ליושב ברית יכרתו שלא הוא והברית א'( ל*ד )שמותוגו', י; ונאסר ל'ד(, )שמות בפרשח הנזנרות מצות ולעוד אחר לאללהשתחוות

",,, ע"פ כי האלה הדברים את לך כתב טשה אל ה' ויאמר שםעוד ארבעים ה' עם שם ויהי ישיאל, ואת ברית* אתך ":רתי האלההדברים ] הדברים עשרת הברירמ' ,יברי את הלוחות על ויכתוב לילה וארבעיםיום אומר אשר יוד בפסוק אשר הברית על נסשך וזה כ"נ( כ*ב שם)שם

פה נתחדש אשר בחורב אשר הדברים עשרת פי על נ*כ כרת הזאתשהברית ואכתוב ע'ן ארון לך ועשית ההרה אלי עלה עקב ובפרשת חדשה, בריתעליהם שברת אשר הראשונים הלוחות על היו אשר הדברים את הלוחותעל

את וא,טים ההר מן וארד ואפן וגו' ויכתוב ונו' ואעש בארוןושמתם בספרי בארתי וכבר א-ה(, י', )דברים ה' צוני כאשר נארוןהלוחות בצלאל, שעשה הארון נעצמו הוא שהוא א' סי' כ*ד פרק למקרא""סדר שנעשו המשכן סעשה כל כמו בצלאל ידי על הכונה ארון ואעש שאמרומה שמים עצי הארון את בצלאל ויעש עליו שנאמר הארון והוא ידו,על

המשכן' נבנה בשבילו אשר הברית ארון העדות ארון והוא א(, ל*ז)שמות

להם לתור ונו' לפניהם נוסע ה' ברית וארון נאמר ועליו התכונהוכל לשאת הלוי שבם את הויה הבדיל החיא ובעת ל*ג(, י' )במדברטנוחה ח'(, י' )דברים וגו' בשמו ולברך לשרתו ה' לפני לעמוד ה' ברית ארוןאת

כי להתחדש, נחוץ הי' יהברית העגל אתר שהי' הביית על זה כלהנה בני וביחוד נ', פיסקא נצבים תנחומא עיין הראשון ברית הפרובעגל האלילם את שמים לשם לשתף בחפצם העגל את עשו אשר הקרומיםישראל אשר . ובשנר מצרים מארץ העלוך אשר ישראל אלוהיך אלה ולאמרהקדום . שבם את הויה הבדיל אלי לה' מי הקריאה לקול משה אל התקכצוהלוים

נכנה הזה השני הברית פי ועל ישראל, בכני בכור כל תחת אליוהלוי כמבואה לשבטיחם יעקב בני כל נמנו הקמתו אחרי השני ובחודשהמשכן, והדגלים ותמחנה. והססע חקדומים, ישראל בגי מן להבדילם בטדנר,בפרשת הקדומים ישראל כני כי יעקב, בני משבמי הכל ה' ברית ארוןסביב השאיר ולא טגכירה והסירם אתם בריתו הפר הויה נם כן על בריתהפרו'; גפ והיה ישראל, בשם נקרא יעקכ שנם מפני "ישראל*, השם אתרק

בשם עצמם וקראו ישראל השם את יעקב בני הסירו לו כי עמוק, פליטיקי מבםבזה,, מיוחדה, לכתה מיוחד שם תחת מתארגנים הקדומים ישראל בני היו אזי יעקבבית ) הקרע נעשה והיה אלו עם אלו מתחרים והיו בעם נדילה קרהה ח"ו יעשהואז

1 , רק תקותמיאפילו כל זה ש'י להפר יכול והי' לאר~ן כואם טרם עודבישראל תעשה שהדבר כח נותן ה4 הפירסום כי טכנה הי' הזה הטעם אתלפרסם

תשיסו ולא תתגודדו לא נאמרו זה טעם בטהונ הקב*ה אחוי חד'ל דעתולפי 1,, אגודות אגודות תעשו לא ודרשו אן( יאד )דברים למת עינוכם ביןקרחה טן אחת וזה בעם קיחה נעשה אנודות אנורות ע"י כי ע"א( י*ד)יבמות

שפיל( )ווארם מילין למצחק רק זה חושבים הראות קצרי אשרהאסמכתות 1.) הטעם כי והרנישו בהעתיד כמו בהעבר עסוק מבט להם הי' חז"לובאמת ,, הקדומים ישראל לבני נאמר אשר המאמר באותו התורה נתנה זאתלמל"ת

))י,ן בעח'-

69 אסעיף שבמלבר טוער אהלברית ה פרק_

ובך אלקיך להויה אתה קדוש עם כי אתם הנרית הכרתבעה י"ד )דבהנם האדמה פני על אשר העמים מכל סמלח לעם לו להיות הויהבחר בקולי תל~עו שמוע אם ועתה תורה מתן לפני שנאמרו הדברים אותנב'(

ואתם הארין כל לי כי העמים מכל סגולה לי והייתם בריתי אתושמרתם ישראל בני אל הדבר אשר הדברים אלה קדוש ונוי כתנים טמלכת ליתהיו בפרק בארתי כאשר האלה הפסוקים בארתי אשר ו'(לפי ה' י"ם)שסות

פוליטיקית בשירח חפץ והיה הזה הסצב את היטב חבין הערום ובלעם א' סעיףנ4 "ארה לכה וגו' נלק ינחני ארם מן הראשון דבורו וה~' הזה להפירודלעורר רובע את ומספר יעקנ עפר סנה "טי ונו' ישראל" זעמה ולכה יעקבלי

אתנו ללחום וחפין מאוטה במדיניות הבין לא אשר הטפש מלך ובלקישראל" לא כי ידע אשר הערום בלעם דברי את הבין לא וקסמים, ונחושבקללות כן על ביניהם, וסתלוקת פירוד לעשות יצליח אם רק אותם ינצחבקללוון את הבין ולא ברך, ברכת והנה לקחתיך אויבי לקוב לי עשית מה בלקאטר הקהל לתוך מרחוק בהם קלע אשר בנרכותיו, מונח היח אשר הנוראהרעל ביעקכ נחט לא "כי בישרא4', עמל ראה ולא ביעקב און הבים "לא תותח,ככלי ככב "דרך ישראל" משכנותיך יעקכ אהלך טיבו ו,מה בישראל", קמםולא

הקדומים ישראל לבני עמלק התקרבות על והעיר מישראל", שבט וקםטיעקכ סעית ט' פרק א' בחלק זה בארתי כאשר עד בני ועל עבר ועל' אשור1ע5 א'. טעיף נ' ובפרק ב' סעיף ב' פרק כ' ובחלקנ;

"הכרית הברית אותו את שטעונ ר' וקרא ברית הי' ספק בלתי שיהי' ואיך. אשר בעת המשכן הקמת קודם עוד נעשה שלדעתו שבטדבר", מועדבאהל אוהל לו וקרא הסחנה מן הרחק למחנה מחוין לו ונטה האהל את משהלקה שהברית נחשונ ואם המשכן הקמת עד הכפורים מיום ז,ג ל"ג )שמותמועד הסרבנות דיני כשנו שבו הטשכן לתוך והלוחות הארון כהבאתנגמר שבערבות השלישיוז הברית שגם מפני שבמדבר טועד אהלמציין. הברית לציין מוכרח מועד אהל בתוך ספק בלי מ'ב הייסואב לערבות מועד האהל שבא טרם הרבה קודם שבמדבר מועד באהלהזה לברית, קסא התנא זאת יחשוב לא מדוע להכין לנו קשה זה ומפניטיאב, לחשוב לו הי' לברית עבל והר גריזים דהר וקללות הבר:ות את חושבואם ואם ומצוה, מצוה כל על בריתות ס"ח של חשבון ולעשות שלוש במקוםארבע חדשה ברית שם הי' עב"פ אבל מועד באהל לדעתו נאמרו פרטותשרק הענל. מעשה עעי הופר הלא הראשון שהברית מפניעליהם

היה שבמדבר מועד באהל שבודאי כלל טחלוקת אין שבזה.ינלע"ד מה על היא מחלקותם אבל הענל חטא על הקב"ה שנתפיים אחריברית על חדשה ברית כלל צריכיס הי' לא קמא תנא שלדעת הבריתהיה

רק מחובתם, בזה נפטרו לא ברית הפרו שישראל שמה המצותמעשה ידי על השני נפטר שלא שחושב מי שאפילו להם, מחובו נפטרשהקב"ה סעיף ח' פרק א' בחלק בזה דברינו עיין בעלמא בדבור האחד בריתהפרת ויגישו עולות ויעלו .מסכה עגל להם שעשו במעשה הפרו פה אכלא.,

נפטר ודאי ו'(, לאב )שמות לצחק ויקוטו ושתה לאכול העם וישבשלמיט. הקב"הי

אטעיה שבטדבי טועד אהלברית ה פרק86 המהר"י בשם שם דברינו עיין הענלי לעושה קדום בברית סחובתוהקב"ה מצד רק הברית חדוש צריכים הי' ולזאת לברכה, זכרם והמרדכימאפרני לא אבל אתם, בברית הפעם עוד עצסו וקשר התפייס ש"ואהקב"ח

ו מצדם

ומה בחורב, בהברית פאז כבר נתחייבו שהם המצות בעשית חובתםעל הפרטים רק זה הברית בעת ונם מועד באוהל גם מצוות מוצאיםשאנו הברית דברי לבאור רק נאמרו הברית ספני ולא בסיני שנאסרו הכלליםשל

לעולה התורה זאת הקרא בפירוש מחלקותם ימודי כ' פרק למקרא""סדר בספרי בארתי אשר מועד באהל שנשנו רע"ק לדעת אמנם לפרטיו,בחורב קרבנותיהם את להקריב ישראל בני את צוותו ביום מיני" "בהר וגו'ולמנחח

ס,שה אל ויקרא למקרא הטותר ל"ח( ל"ז ז', )ויקרא סיני" "במדברלה' ולמה בארוכה, שם דברינו עיין א" א' )ויקרא וגו, מועד מאהל אליו ה'וידבר כללותיה התורה כתבה לא ומדוע מועד, כאהל הדבר לשנות צריכיםהי'

חפעם עוד מועד באהל שהי' להראות רק זה בסיני, כלםופרטותיה הניחה ע"כ בחורב, עוד עליהם ברית ונכרת שנאמרו אם כלם, עלברית שכתורה אם מועד באהל בפרטותיהם כלם את לכתוב שבכתבהתורה עוד ברית צריכים שהיו והטעם בסיני, ופרמות כללות נאמרושבע"פ בהגהותיו ז'ל הכרדכי שכתב מטעם הוא רע"ק, לדעת המצוות עלהפעם איש שדוכי בענין בידו שקבלה ז"ל סשאנ'ן הר"ש בשם בטוי שבועותלפרק והעביר שעכב דסי זמן, לאחר להנשא הקהלות תקנות בחרם עליהם שקנלוואשה דעת ולזאת עיי"ש, כנגדו" שנשא לאחר ח:ם התרת בלא מותר חמעכב,יגם חכם התרת צריך ואינו סותר מעכב שאינו וסי לאחר להנשא אטורהמועד השמים מתחה שמם את ואמחה ואשסידם סמני הרף הקב"ה שאמר דאחררע"ק לאחר נשא הוא כאלו דינו י"ד(, ט' ~דברים ממנו ורב עצום לנוי אותךואעשה באוסה להחליפם שחפין כיון ז"ל משאנין הר"ש כדברי מהברית הם גםונתפמרו לא אשר לוי ובני יעקב בני שאפילו עוד ולא משה, ממעי תצא אשראחרת את רק לעם לו לקתת חפ~ן היי שהרי הברית, מחובת נפטרו העגל אתעבדו ותגיד יעקב לבית תאמר כה מקדם להם חבטיח אשר אותם ולא משהבני עתה נחוץ היה כן על ונו', העמים מכל סגולה לי והייתם ונו' ישראללבני הרף למשה הקב"ה שאמר כיון ישמעאל ר' ודעת הצדדים, משני הבריתלחדש ע"א ל"ב בברכות כדאי' בתפיה שיתחזק בו תלוי שהדבר למשה רסזממני שנשא נקרא לא א"כ בתפלה, ונתחזק עמד סיד בי תלוי הדבר זה משהאמר וחובתם שלהם הברית נחבמל לא א*כ ויתרצה שיתפלל רמן אדרבאלאחר, הברית ואת בסעשה, ברית הפרו שהם מטעם נתבמל שלו הברית רקלהמצות שבסדבר. סועד באהל חידשהזאת

ב'טעיף

89 בסעיה שנטדבר טועד אוהל ברית ח%ק

ב'כםזניף שרשימ, גטקום אמ,נה עיקרי המתרנסיםטע,ת הדת, לא חדעח סשרשי הוא הגשטותשלילת

מציאות רק חליה, סחות לתאר דת'ת חונהאין הדת, שרשי הס טוגו, וסדת אחד,תו,אלוח,

השלישי, חשורש את הביאו לא העיקריכ!געלי החפילה, קרא, סי רחסים של מדותי"ג

מעיקרי אחד יסוד על הוא הזאת הנרית בדברי לחעיך עוך שישומה פפל בח ואין עיקר כלח התוה"ק שבאמת אם חקדושח* ותורתנו דתנואמונת הרמב"ם דברי מעתיקי עשו טונ לא ובאמת וענפים, שרשים דבר בכל ישאבל שיתרנמו ראוי היח אשר %קרים" בשם מערב*ת אותם שתרנמו עיקריו בי"גיול

כותבים אנו עיקרים בשם 'כבר שחורנלנו אחרי אמנם "שרשים"' בשםאותם לסקשיה בו נכוין ולא שורש, גם פירושו שבאטת שרשים לשם ומבוניםכן

לענף. סחשלה רקלפפל תשובח ה"ב בקדש מלכי ספרי עיין ז"ל הרטב"ם יטכתנ חעיקריםואלו

חעט לכל ניתן הדת כי הרת, שרשי או עקרי בשם כלם את לקרא נוכל לאוג לחנכם עלינו קודם וגם שנה,. עשרח שלש מבני לילדים נם ניתן ישראלוות אב כל טחויב אשר ה' אהבת על ביסודה נאטרח לבניך ושננתם ומצותבדת, מושנים להיות ברת הדברים צריכים הלא קפנים, לילדים וגם בניו אתללמוד ולא פילוסופיא למד לא אשר חפשוט חעם מושגי לפי ועכ"פ הילד מושגילפי הדבר אמונח, מעיקרי תחי' הגשמית שלילת כי אפשר אי ולזאת ממנח,ידע איננו אשר חדת טעקרי לא אבל חאטתית החכמח מעקרי אמת עצמוטצד מתרן בעצמו ז"ל והרמב.'ם כלו, חעם כל נחלת נם אך לבד הח:מיםנחלת נם הסב אשר אדם בני כלשון תורח דברח מפעם הגשמיים חתאוריםאת

חאיש אזן כי ראל חאזן, את לשכך חאזן את לסבר חו"ל כלשון או זו,-לכונח ואין נוף שאינו דבר יחוש לא ני האלת הלשונות רק לקבי יכול לאחפשום

יכולים איך משיט ואיננו מבינו איננו חפשוט חאיש ואם הנוף, משיני כללו לחשינ פשום לאדם שאאא מעיד בעצמו המקרא אשר כזח נעיקר בדתלחייבו חעם לכל ניתן חלא והרת הגשמים, התוארים את חתורה כתבח כן עלאשר

אחד רבון שם שיש האומר את חמינים נין ה"ז תשובח טה' ב8"נ שחשביל חרמב"ם דברי על בחשגותיו ו;ל לחראב"ד הצדק ולזאת כלחכטים,לחפשוטים מין לזח קרא ולמח ז54 הראב"ד עליו כתב תמונח, ובעל גוף שחואאבל ממח ויותר במקראות שראו מח לפי חמחשבח בזו הלכו וטובים נדוליםובמח עליחם לומי נוכל אנחנו עכאל, חדעות את חמשבשות חאנדות בדברישראו וכופרים בזבול יד לשולחים אותם לחשוב לא אבל חאמת את חשיגושלא ושחמושנ מצוי, אלוח שם שיש שנדע רק אותנו מצות לא חדת שבאמתבעיקר. תחשוב שאם לו, שני ואין אחד רק הוא אלוח שם תחת משיג חאדם אשרהזח טשינ שאני וכל אחדי רק חוא אלוח כי אלהות אינם שניחם כמחו שנישהש להסשיל שני ואין אחד ,וחוא ח18יטק כדברי שני, ואין אחד רק חוא אלוחבסועג

בסעיף שבמדבר מועד אוהלברית ה*רק46

אלוה טהות לנו לצייר דתית חובה שום לנו אין אבל ספק בלי הדתושרשי מעיקרי המה אלוה ואחדוח אלוה מציאות האלה עיקרים השני להחבירה",לו אמר וכבר יושג, שלא דבר הוא באמת כי מהותו למצא לדעת לחקורולא האטתיות היסודות ורק חטא בו והמהשבה אולת יושג ש5א בסה הדבורחחכם הטה וכדופה והפעיליות הגשמית כשלילווז ק מאלו לשלול לנו אשרבדברים לחייב שייך לא אבל והדעת החבסה משרשי בהם לחקור לחכמים שנתנודבדים שום להם אין אשר לילרים אפי' הניתן בדת לעיקר לחשוב ומכש"כבזת לכל..חשוים בדת העיקרים מן לא והדעת התורה לטוד טצות בכלל ונכלל האמתדרישת טן ענין זה אבל טעולם, שמענו 5א וזה וכדומה כהנים מצות כמוחחברח סן לחלק רק זה ניתן היה בדת ח5ק זה היה ולו כאלה טחקירותמושנ

המוב כל ליחס לידע שעלינו והוא לכל השוה בדת עיקר שיש סהאסנם הסורנש המוכ מצד והן המוחלט מצד הן לטוב משיגים שאנושבעולם

חסר לא טוב, מושג תחת להביא שנוכל מה כל הטובות הסדות מצדוחן בסושנ וזם רק אם ההפעליות ואפי' אלוה, בשם קוראים אנו אשר המושנטוה החוב ג"כ עלינו ואין ההפעליוה, מן הספשט הטוב אליו ליחם צריכיםהשוב בסהווז לחקור מחויבים אנו אין כאשר באלוה האלה המדות ואיכות מהותלחקור אלוה מציאות את לידע לנו מחייב שהדת כשם אבל אלוה, מציאותואיכות מיוחם טוב במושנ אשר המוב כל שמציאות לידע טחויבים אנחנו כןואחדותו שבמציאות, נבוה היותר במדרנהאליו

שלא כסו דת המושנ כלל יתכן לא בלעדו אשר הזח האמתיובעיקר הפיליכופים העיקרים בעלי הזבירוהו לא אלוה, מציאות בלתי דת מושגיתכן להשתדל ההכמים אבן ;ל אותם ולבחון הדתי כהניון העיקרים לבקש עלינוהדתי, ההג~ן דרך לא וווז לרה, אותם וצרפו אלוה בחקר העיקרים את בקשו המהכי

דעת לאדם החונן חננו אשר לפי אחד לכל שאפשר כמה הדעת עםלהתאימם דיריה, שעורי כפום וחד חד כל ובשעריך ביהיך הזה"קוכדברי

בברית מבואר בלעדן אלהות" "דת למושג א"א אשר הזה העיקרופרטי אסונת מאי להם בא זה אבל והטאים, רעים אלילים גם להם שהיהחאליליות טדתי להוציא אלהות דת אוטר אני שבטדבר, מיעף אהל בבריתחזאת

מטעשת התורה דברי מ:ל אותו הרנשנו אשר הזה העיקי משינים,שאנו המוב כל ארו לו ליחס בלתי א"א אחדות שימודו אלהות דת אבלהאחדות, הרגשנו רק אבל ע"ה, רנינו משה בא מרם עוד אנות וממעשהבראשית הענל עון על אלוה התפייס בעת 14שר אלוה, מפי בפרטיו זה עיקרלנו ניתן הזאת בהכרית פה אבל שם, המסופרים הדנרים מתוצאת זאתולסדנו וישכם כראשונים אבנים לוהית שני ולפסול הברית ארון עשית על למשהוצוח ה' ויקרא פניו על ה, ויעבור ה' בשם ויקרא שם עסו ויתיצב בענן ה'וירד אבנים לחות שני בידו ויקח אתו ה' צוה כאשר סיני הר אל ויעל בבקרטשה עון נושא לאלפים חסד נוצר ואסת חסד ורנ אפים ארך וחנון רחום אלח'

רחמים של מדות י"ג זה קראו וחז"ל ז'(, ו, ל"ר, )שמות רבעיפ ועל,שלשים על בנים בני ועל כנים על אבות עון פוקד ינקח לא ונקה וחטאחופשעאשר

י* במעיף שבמרכר טועדנרית,אתל חפרק אעשח עמך כל נגד ברית כורת אנכי הנה אלקים אמר אלה זכרון ;לאשר

י'(. ל"ד )שמית וגו'נפלאית חקב"ח אם סדות חי"נ את קרא מי לעמוד ניכל לא חזאת הפרשהומן אמנם פניו, על עובר ה' כי הנכואה במראח ראה כאשר משה אוכעצמו מדות, הי"נ את אמר שהקב"ח לוטדים אנו הטרגליס במ;שה אחרמפסוק חסד ורב אפים ארך ה' לאמר דברתת ":אשר ה' כח נא יגדל ועתהשנאסר מדות לה"'נ אמר שהקנ"ח מבואר י"ח, י"ז יי'ד, )בטדבר וגו' ופשע עוןנושא והכונח דברים קצור רק זה מדות, הי"נ כל נזברים לא במדבר שבס2רואם וביחוד בטקרא כאלה פסוקים עוד ויש וני' לומר ניהגים שאנו כמו כלםעל

המדות את רק המרנלים של לענין משה הוצרך שלא או הדורות.במספר שנותן הקב"ח של דבורו המה מדות שהי"נ ספק בלי פה אבל שם,הנזכרות ויעבור יוחנן רי וכדאמר וחמליחה, והתפלח הנרית ענין ניסד טה עלהטיפוס

סדר למשח לו וחראח צביר כשליח הקכ"ח שנתעטף מלמד ויקרא פניו עלה' שלש לומר לנו הירת אל בסליחות אימרים אנו ו;"ז ע"ב( יאז יר'התפלה למוד אך לבד אמירה רק לא זה אמנם טקדם ל;נו כהודעת .ואומריםעשרה אופן באיוה האלה המובות מדות להקנ"ה ניחם לא שאם תפלה, עניןימיד

בקשח ידי על לרצות הניח באדם מוצאים שאנו הזה הטוב אךותמורה, שנוי בלי הוא אשר כלל, תפלה ענין שייך יהי' לא הדעת לפי זהשנישב חשנוי את לא ר"ל להקמ'ה מזה המפשמ הטינ את ליחס צריכיםותחינה

שלא אם ובקשה, בתפלה אותו כשמרצים המשתנה באדם אשר הטוברק אכל בכלל ואיכיתו מהותו את מכינים אנו שאין וכטו איך,כבינים שאין אם בו הזח הטוג מציאות את אנו יודעים כן מציאותו, יודעיםאנו מועלת. והתפלה זה, איכותו את מביניםאנו

חקב"ה( )לפני משח שאמר מהו אי' ע"ב ל"ו ד' ביוסאאמנם בפירקי אי' וכן זח אמר שטשה משמע יהטאח, פשע על ועובר עוןנושא בענן ח' וירד פסוקים שגי פה שיש ונל;"ד לאמר, "דברת"כאשר אדני כח נא ינדל ועתח של להמקרא לכאורא סיתר וזה מאו, פ'דר"א ולא קרא טח כתיב ולא ה'( ל"ד )שמות ה' בשם ויקרא שם עמוויתיצב ח' ח' ויקרא פניו על ה' ויעבור כתיב שאחריו ובפסוק קיא מיכרור כמין ג"כ הוא בשם ויקרא הראשין בפסוק אשר וגי', וחבון רחוםאל )הקב"ה( ויקרא שם עמו ויתיצב בענן ה' וירד וסדרו נא, יגדל ועתה בפסוק כמווגו' ואת שמו את הודיע שהקב"ה ר"ל ונוי, וחנון רחום אל ה' הי בשם קרא ומהבשם ויקרא פניו על ה' עבר ואח"כ בשם, ויקרא לשון פירוש שזה יתברךמדותיו ונו'. וחנון רחום אל ה' ה' והוא ה'( מ2י בנבואה מקודם ששמע מה את)משה

טפרי ממטרת רהוק בוה נצא כי מדות הי'נ פרטי לבאי המקום פהואין אותו למצא יכולתי ולא מיוחד קינטרם עליהם כתבתי שנים איזהולפני פח שהקדמתי ההקדמה היה פה שנחוין מה העיקר אבל נ*ירות., המוןבין

חתפלח מושנ כלל שייך לא רחסים של מדות הי"נ בלעדי אשר המדוה,לעיקר לנמוקי הרח"ה בחידוש' כזה מ"ש ועיין בכלל, הדת ומושנ אלוה, בריתומושג חנה דבר על זה בכרית לדבר שיש ומה אלה, בפסוקים ההירה על ז"לרש"י

אנכי

נ טע9 ; שבטדצר טועד אדלברית חפוק*9

למקרא טדר ובטפיי א' סעיף י'ג בפרק זח על כתבתי כבר מלאך שולחאנכי לבדית ששייכח 'ב' סעיף שם כתבתי כבד בחוקותי פרשת דבר ועלבמקוטו, מועד באהל כלל . חי' שלא 4'ז בסוטה ישמעאל ור' קמא תנא ולדעתהאגנות, שעיקרה נראת ל4כ ורש'ק ר"ש לדעת גם אך שם שייכה לא בודאי המצות עלברית הכללות מפני הענל אחר שנאמרה בהר פרשת אחרי פח שנכתבה אלאשם

שם. כם';ש שנשנווחפרטות

גיכטזניח א.חש הןכיר אשר דוראש.ן רחטים, ש4 טד,יץיזג כסא על י.שב סלך ואל א*יט ארך אל חסלוחותיטתי

שוניט סדריכ( אות.; משתקין קמע שטערחטיט, טחות נכ.נה, מדה כל נא ז"ל, 4דראשוניב(נחמדות קונך ו4*ני נניכ(, על אכורץ עון *וקדהסד.רע,

.יעבור. בדיל קימא לן אדכיר ה*י4י,והחנתך סכתבים חמון בין תרש'ד תמוז ז"ך ג' ביום לי נגלה בח?טנחחכטו אחריו, כלל בקשתי לא אשר מדות, הי"ג על הזכרתי אשר חטאםרוניירות בלא שהוא כמו העתקה אל הנה ולחברו לרכוס דלא נסבה חוא ה' מאתאמרת*

פעלו, ישר וז'ךשנוי- הנזכרים אלוה תוארי עשרה שלש נקראים רחמים של מדות עשרחשלש

ז'(, ו' 4'ד, )שמות אבנים לוחות שני עם סיני הר אל משח של בעליהביחד

של תלמידו יהודח רב חיה 4'ג במספר אותם הזכיר אשרחראשון י"ז )ר'ח ריקם חוזרות שאינן מדות לף'ג כרותה ברית אמר אשררב

שבהיכל, םאת אפ*לו במזל תלוי הכל חי'ל אמרו לחנם ולאעאב( ולא בבבלי לא דונמתו נמצא לא אשר חלוח חיחידי המאמרכי

מוטרים עליו ליסד האמוראים מימי ישראל לעם חלב לתורת נעשהבירושלמי יוס, יום רבות במדינות אותם ולומר ופיוטים, תחינות סל*חותומדות

בעת מועד יום בכל פעמים ושלש עכ"פנ בשבוע פעמים ליטאובמדינת לחרבק והמדות המוסר תורת לשטת ג"כ ולהיות תורח, ספרחוצאת מלמד שאמר יוחנן ר' מאמר גם לזח עזר וכנראה הקב"ה, שלבמדותיו כל לו אמר תפלה. סרר למשה והראה צבור כשליח הקנ"השנתעטף

שם(.. )ר"ה להם מוחל אני הזה כםדר לפני ועושים חוטאים שישראלזמן

מימי שמוצאם יהודה ורב יוחנן ור' רב מאמרי הרבה שנמצאיםואם בסדר בי אז' רק שנתחדשו נראו אלו מאמרים אבל התנאים, בזמןקדם

ויברי וברכות תפלות חרבה ואמרו תעניות "'ג התענו אשרתעניות שגזר בר"א ומעשה רחמים, של מדות י"ג הזכרת שם נזכר 51אבבושים

ס'ד ואמר התבה לפני שירד מעשה שוב גשמים ירדו ולא תעניותי'ג אלא מלך לנו אין מלכנו אבינו ואמר אחריו רש'ק ירד נענה ולאברכות רחמים של מדות י"נ להזכיר כלל נסו ולא ע"ב( ב"ה )תענית כו'אתה הוא שחידוש הוא אות ריקם, חוזרות שאינן להם כרותה בריהאשר

שנתחדש

** נסלץ שפדנר שעי אחלנרית ה*רק חאטוראים. בימישנתחדש

תליסר בשם בזה"ק , רק נמצא לא אלו למדות "רחסים"חשם טדות שתי צ11ן ותאמר ובפסיקתא כ"ב(, תקין זהר )תסוני דרחמיןסכילין אבות עון מפוקד יבד רחמים כלם שחם כתב ו"ל וחרסב';ם רחסים,של נ"ד(. פרק ח*א )מרנ בניםעל

שחתחיל טףו פרק דר*א בפירקי החכסים, מחלוקת שדות הי"ג את שאמרמי ישראל של לעונותיהם סלח וגו' רהום אל ה, ה' נדול בקול צועקמשה שאפר מהו שיב ט*ו יוטא חתלמוד דעת נראח וכן הענל טעשהעל

שישראל בשעח רבשר'ע חקב"ה לפני טשה אמר וחפאה עון נושאטשח מדברי אמנם בשננות, זדונות להם עשח תשובח ועושים לפניךחוטאים

תפלח. סדר טסנו סשח ולמד אסרם שהקב'ח נראת שחזכרנו יוחנןר' לאטר דברת" ו,כאשר ה, כח נא יגדל ועתק חכתוב דבר מלאומקרא

הרברים שכפל ונראח י"ח( י"ז י"ד, )בטרבר וגו' חטד ורב אפים ארךה' שמשח שמשמע ה' בשם ו*קרא שם עמו ויתיצב בענן ח' וירד 6'דבשטות ח' ה' ויקרא פניו על ה' ויעכור ונכפל רה' בשמא וקרא כדמתרגמינןקרא על אלקים שעבר בעת בראשונה קראו שאלקים משמע וגו' וחנון רחוםאל משה ויטהר התפלה סדר לסשה ותראה מדות הי'ג את הקב"ה קראפניו ה' בשם משה ויקרא או שם עמו ויתיצב ה' ירר ואז והשתחו ארצהויסד בעיניך חן סצאתי נא אם אטר ואחריהם סדות הי"נ את קרא ר"ל וגו'כסו הם המאורעות אבל כן באים לא הסקראות שסדר ואם בקרבגו, אדני נאילך ומאוחר סוקרם ואין ויתיצב ירד ואח"כ פניו על ה' עבר שקודם כןברור

שהקל'ה יוחק ר' דעת וחוא ה'( סי' כ"ד פ' למקרא סדר ספרי )עיןבתורה, תפלה. סדר לולסד

מומן מאוחרות לא קדמוניות סליחות שתי בסליחות לנו יש זהומפני ואוסרים הקב"ה שאמר מדות הי"ג שעיקרה אפים ארך אל א(חנאונים, ויעבור נאסר ושם ה' בשם ויקרא כיום טאמר ממנו ותקשיב שועת*נותאזין כמו ר"ל מקב"מ שאמר מה ר"ל וגו, וחנון רחום אל ה' הן ויקרא פניו עלח' טשה של מאמר נם חקשבת וגו' והנון רחום אל ה' ח' שגראת ביוםשאז יושב מלך אל ב( מדות. הי"ג את מאמרינו גם תקשיב כן ה' בשם קראאשר לנו וזכור יוהנן( ר' )דברי עשרה שלש לומר לנו הורת אל רחטים כסאש כמו מקדם לענו שחורעת כטו יהודה( רב ודברי עשרה שלקש בריונחיום

מקדם( לו הודעת אשר )חענו ויקרא שם עמו ויתיצב בענן ה' וירדשכהוב על ה' עבר הוה שביום שפירושו ה'" בשם ויקרא "כיום אמר לא ה',בשם משח ויקיא שם עמו ויתיצב בענן ה' וירד כמו מדותיאלא ב"'ג ויקראפגיו למשה. שזכרת כטו לנו ותזכור אנחנו קוראים כן היבשם

רחום אל תי ה' סדות הי"ג סן הקהל להתחיל חוה בפיוט צריכיםוהיו בהצום וה גם אוסרים זאת בכל אך פניו על ה' ויעבור לאסר ולא וגו'וחנון ליה. פסקינן לא אנן משה פסק דלא פטוקאכל

יעשח ח' בשם ויקרא החזן שכשאומר ז"ל חאבודרהם כתב זחופפני התחלת ככר הוא פה הויה ששם להראות כנראח שהוא לה', בשס ביןח*סק

חיאג

א,"'" 1ל114), ' 4"א9%ששגסימ ,

נראח יחי' שלא שאמעם ז"ל מהמגשא לכאורא שנראה כסו ולא .טדות,חי*ג הגרוא ולא אותיות לא אינם והויח שהשם פעם בנותן בזת שאין שמע,כשטע ה' כפו בתורה כפול הכתוב דבר לומר מותר נ"כ שוות יהיו לו ואפי'שוות, ביוחכ"פ. האלקים הוא ח' האלקים הוא וו. מדוה די"גה'

ה' ה' ר"ת לד;ת בו, הראשונים מחלוסות רבו מרות הי"ג סספרבסדר עליו לרחם האדם שיחמא קודם הוא אני חז"ל דרש ע"פ מדות שתיהמה ויש שלש(, ד"ה בתוס' ע"ב י"ז )ר'ה השובה ועשה שיחטא לאחר הואואני ז"ל. והרמב.'ן הראב"ע דעת וכן ל"א, )פרשה אותי עזבו ת' ה' בך שכתוביםרחמים שי מדות שתי אפי' שכחני וה' ה' עזבני ציון דותאטר בפסיקתא לזהססך

בריותיו לכל ס,ון חמכין מיוחדה מדה היא ז'יל ר"ת לדעח "אל"גם שם(, בתוס' קדומח )הנ"ה אכלם פאל ולבקשכנאטר

דעת אסנם שם(, )תוסי מדות בד' נמנות הן ~נקה, וחמאה ופשע,עון על פירוש הוא רק מדח איננו הראשון דה' סתרים במנילת ז"ל נאוןר'נ

מתחלת והסדות ה' חוא הקורא כי מידיע קרא מי ויקרא, פניו על ה'ויעבור השמות שתי בין פסיק ששטח המסורה מן לזה ראיה ומביא השני, השםמן שום באסת אין מהמסירה אבל שם, ר"ה בר"1 עיין דיל הרי"ף דעתוכן

נאמר שלא מדוח, שתי שהם להראות בא הפסיק כי להיות שיכולרא*ה רחמים של טדות בי"ג ומתנהג אדנותו שס על התואר שם חוה טחםשאחד על הי ויעכור אומר שהחזן דסל*חות וממנהנא עיי"ש, שם בתוט' ההג"חכפי' ישראל שקבלו ו"ל היירנהיים החכם דייק ח' ח' טתחילים והקהל ויקראפניו פניו על ה' ויעבור לומר צריך החזן הי' זה שלולי מדוה, שתי הם ה' ה'כי

בתשובת אמנם וני', וחנון רחום אל ה' לענות צריכים היו והקהל ה,ויקרא ויעבור קרא שהקורא התורה בקריאת אסכנדרייא מנהג מביא פ"ז סי'הרמב"ם

של הפסק זהו וכנראח וגוי רחום אל הי ענה והקהל הי ויקרא פניו עלה'המסורה,

לכל חסדר אכתוב נכונה מדה כל על חמחלוקת גפרפ. לחאריךושלא ודעה,דעה

ז"ל תם רנינוסדר ה( חסד, רב ,( אפים, ארך ו( חנון, ה( רחום, ד( אלי ג( ה', ב( ה',א( יב( ופשע, יא( עון, נושא י( לאלפים, חסד נוצר ט(יאמת,

וחפאה" יג(

ונו'. בנים על אבות עון פוקד ינקח לאונקח

ז:ל גאון נים*ם רבינומדר ואטת, ו( חסד, רב ח( אפים, ארך ד( חנון, נ( רחום, אל ב( הי, חיא(

חסד ונוצר לו חסר שנוצר עצמה בפני טדה שחיא לאלפים ח( חטד, נוצרז( לרבעים כתיב דהתם פרעניות מדת על מאות חמש מרובה טובה שמדהלהדורות י"ב( וחטאה, י"א( ופשע, י( עון, נושא פ( שם(, נתוס' לאלפים כתיבוהכא- ונוי. בנים על אבות עון פוקד ינ( ינקה, 5אונקח

סדר

,,,,י.,ן,,

1ג,1"ששפ1,פ

96 נ מעיף - שבטדבר מועי אהלברית אפרק%:, ו"ל ההנ"ה בעלטדר;

ז( חסד, ורב ו( אפים, ארך ח( חנון, ד( רחום, נ( אל, ב( הי, תיא( ונקה יב( וחטאח, יא( ופשע, י( עון, נושא מ( לאלפים, חסד נוצר ח(ואמת, כדעח חוא חרי*ף דעת כי הי'ן שכתב ומה אבות עון פוקד ינ( ינקח,לא שתי ולהרי"ף אחה, סדה היא רחום אל נ*מים שלרבינף ביניהם הבדל יש; המרות בשאר. אבל אחת, טדה חיא ה' שח' לענין רק הוא ז"ל ניסיםרנינו ניסים לרבינו לאלפים ונוצר.חסד להשישית, חסד רב חושב הוא שען'כטדותי חז"ל אבל להאדולוסים, רק וזה אחת, מדה רק כרחך על ולהרי"ח סדות,שתי

עשא(. פ*ו )יומא _מדות לשתי ינקה לא ונקחחושבים

ז"5 באברבנאי טובאים טפרשיס ישטדר נוצר ז( ואמת, 1( חסד, רב ח( אפים, ארך ד( חנון, נ( רחום, ב( אל,א(

ינקח, לא ונקה יב( וחטאה, יא( ופשע, י( עון, נושא ט( לאלפים, ח(חסד, וגו,. עון 8וקד ינ(;

ו"ל אברבנאל יצחק ר'סדר חמד רב ז( אפים, אהך ו( חנון. ח( רחום, ד( אל, נ( הי, ב( ה,,א(

עון נשיאת שכל ופשע-וחטאה, עון נושא י( לאלפים, המד נוצר ט(, ואמת,ח( לשבים חוא מנקה ז"ל דרשתם שיפ ינקה לא יב( ונקה, יא( אחת, מדה אצלו':

וגוי, אבות עון פוקד יג( ע"א(, פ"ו )יומא שבים לשאינם ינקהלא לחכנס ז"ל המהרש"א חפ*ן הי' לא כן על אשר למדות, העצמים השמות את] חחושנת הקבלח חכמת על מעט או רב אם מיוסדים חאלה הפירושיםוכל כל ,נא אמר כסדרן המחלוקת מפני מדה לאיזה יודע ואיפ האלהחיחטים טדות בבקשת לשטש הפייטן כשחפץ המדות בסדר האלו הדעות רבוי ומפני ~, שם(, ר"ה אנדות )חדושי בנסתתת" עסק לי "אין ואמר בזה, חדעותבחלוקי חאמתות לפי .נכונח שהיא מדה איזו ייל ר*ה(, לערכ לח )סליחה נכנה"מדח

וידוע. גלוי יו~ברך לפניו גלוי לא לפנינו ואם מבטש אנכי ידה על או לח, צריכים נסדרם טרם אך סדרים, שני עוד יש הפשט דרך לפיא~מ

ל,) עצטים לשמות, אותם נחשוב לא אם שאפי' למדות אלא "ח' ה' ז"ל הרטב"ם,',, לדעת לחשוב אין ולפ4'ז שם(, ואפודי טוב. ,4טם עיין מ'ד א' )ם"נחנטוסית לחחנחנה מיוחדות מדות המח חי"נ אלח אבל פניך, על טובי כל באעביר ננללים,:. חכלליות הפעולות כי כלם, הכחות ובעל יוצר בורא כמו הכלליות חפעולות כוללות:,') חאלח חמדות ואין יג(, לג )שמות דרכיך את נא הודיעני שאם4 כטו אתם ה' הגהגת :,, דרכי כפי העם עם לחתנהנ איך לידע למען ללמדן חפץ היה משה אשר העם יחנחגח]: יתעלח מסנו הבאוח חפעולות חמה ז"ל הרסב"ם לדעת חמדורמ',יטהות ',". המדות". שמחות על לדבר;;. ,ר"

9188ית 1גנ:,); לחנחגה שחושבם ז'ע תר*ג"פ לדעת ילזאת והפרפיות, חכלליות ח9עולות ;.לשל", סדות רק חנטוסית, חחנחנח לכד, לעם חחנחנח למדות ,חטדות את;,';לחושב"ם אינס למדות אותם שחושביס אלה וכל פניך על טוגי כל באעכיר כבר נלוליםל, חס חלא זכדומה, חכחות בעל חוזק מהוח פעולחם פירוש כפי אוהם נפרש

נ סעיף שבטיבר טועד אהל נרית "'יק16

שם מוסיף י'5 שהרמב*ם אלא וחנון, רהום מן חטדות טתחילים לבדנמוסית פורעניות פדה רק חרחמים מרת איננח בנים על אבות עון שפוקדלומר

מפרשים יש ובוה בלערה, נם ישב לחיוה צריך הרהטים סרית אוסריםוכשאנו ולשתי צבחר, צבהר לשלם חרהמים טפדת זה שגם זאומרים עליוחולקים טדריס* שני עוד זח לפי ונתוסף ח,"ל, בחנדות טסוכים ישהדעות

בטו"נ, ז"ל הרמבשם לפיהסדר כ"ב בעירובין כדאי' מדות שתי אפים ארך נ-ד( חנון, ב( רחוס,א(

וכפ4 לרשעים, אפים וארך לצריקים אפים ארך אלא ל4, מיבעי אף אףעאא

למען ר'ל לאלתר טוב שכר להם מלשלם לצדיקים ע"ב ד*נ באק 141רשףי חכונח או לאלתר, מהם מלחפרע ולרשעים לעוולוב משלם שכרם לחםיחי' ע'א, ק4וא בסנהדרין כדמשמע דבר באיזה כשנכשלים לצדיקים אפיםארך

כלפי מטח חסד ורב מדה, היא חטד מדות, שתי נ*כ חם הסד, רבח-ו'( כדעת זכות לצד מחצה על המחצח את שמכריע עצמח, בפני טדח חיאחסד על העונש טן לפטור חוא חסד שחרב אמת רב ז-ח'( עשא(, 4יו )ר"הב"ה ו'( ל'ד שמות רשף'י )עיין זכיות חצי על טוב שכר לשלם אמת ורב עוטת,חצי

ונקח, י"נ( וחטאח, 'וב( ופשע, יא( עון, נושא י( לאלפים, הסד נוצרט(

למדה אפים ארך יחשבו חרחמים למדת בנים על אבות עון פוקדוחחושבים נא ינדל ועתח המקרא מן מפורשת ראיה יש חאלה הפשט ולפירושיאחת, ונקה ופשע עון נושא חסד, ורב אפים ארך ח' לאמר דברת כאשר אדניכח ונו' אבות עון פוקד ינקהלא

א4' ח' "ה' כלל נזכר ולא י*ח(, י"ד )במדבר' המח שחחמרים מפני הוא חנמוסית מחהנהגח מדות קצת גם שם שהסרואם

וחנון רהום ל'כ הוא חמד ורב אפים ארך שחוא שמי שם חנזכרים מןפרטים בכונת הנכללות המדות כן לא אך האיש, מדות בטבע נם כן לאל כאשרכון, לקצר צריך חי' ולא חמד, ורב אפים ארך לאיש אינם אופן בשום אל" ח'4ח'

מהנמתרות הם חמה כתובים אם נם אשר חקבלח בעלי בהם שמכונים מחובפרט בהם. מקצר חי' ולא מעצמנו אותם נדון ואיךלה'

כן הסדר לפרש מוכרה כ'כ חקבלח בעלי יסוד שהוא שהזוו1קופלא )אדרא מכילין תשעח שהם 14ד( )במדבר אפים ארך ח' פסוק עלשכרנב

וחנון רהום הם כרחך ועל מדות, ארבע רק הסר לא א"כ ע*א( קשםנשא א*ב לשנים, ופשע עון שיחשוב בלתי תשעה לחיות א'א כי ווחטאה,אמת, חמדורנ בכלל אל" ח' "ה' שאיןטפורש

עימיות במציאות עומדים מושנים חמה מדות ח4ע חמקובליםולדעה והכהשכן כהארון אל, למקדשי נעשים בחם מתנלח ח, אם רק עצמם,בפני שיתפללו להטדות לדבר הפייטנים מנעו לא זח ומפני וכדומח, חכבודוהענן החמשי לאלף הרביעית במאח )חי זצ"ל שפטיי בן אמתי ר' ה*מר לה,,עבורנו )או תהינתך קונך ולפני התנלנלי עלינו חרחמים סדר2 וול( התוטי בעלילפני

ואהמיה(, אלקים אזברה )סליחח שאלי רחמים עסך ובעד הפיליתחינתט( לשנות תפלה עיון בסדור חפץ חקכלח כתב בעל זצ'ל מעקלנטרנוהנאון אם וצ8ל חרקאנטי ולדעת המחבר. ממחשבת ישונו שינויו אבלחצוסחה, ובפרדם בגהלת קשורה כשלחבת בו הסה קשורים אבל בעצטותןשקו"רות

לרשף*

ל9 נמעיף שבטיבר טוער אהלברית חפרק

ולהפסיק שבישתבח שבתים תי'נ כל אחת בנשימח שיאמרו כתב ז"ללרש"י האמירה וכנראח רחמים, של מדות י"ג ננד שהם והודאות כרכותקודם

קל"ב תרומה בזח"ק נטצאים ודבריו משה, וימחר מטעם חוא אחתבנשימה הלל ושבחה שיר אינון וחני כו' עלאי מכילין בתליסר לאכללא אצטרךע"א ונו'.וזסרה

כו; קיימא לן אדכיר רחמנא פעמים ל"ב בסליחות אימריםחספרדים ז"ל. גאון עמרם רב 5סדור ונטצא ויעבורבדיל

נתן ר' בשם תקס"ת מי' או"ח טור בעשרה רק אומרים אין מדותי"נ אחרישראל(. כהן ערך פחדיצחק עיין ה' סי' ח"ב צ"דק )משפט נהן, שהואאם בשלישי מדות חי"נ קורא שהחכם וזתענית ביום שניהגים מקוטותיש ה'(. טעית שם )ש"ע ביחיד גם לאומרם יכ:לין בתורה קריאח דרך אבלז"ל

מדות עשרה שלש כשאומרים בלילה אפי' להתעמףןבטליתנוהגים ובמג"א סק*ב תקפא או"ח מ"ז כש"צ, הקב"ה שנתעמף יוחנן ר' דבריספני בטפרשים. ועייןשס

המאמרים שאר עם יחד ישראל" "אוצר ספר עבור כתבתי הזההמאמר המועד איחר תזת המאטר אמנם הרח"ה בציון וחתומים משמי שםשנדפסים

הטאמר נכתב כי זח לספרי שייכים הפרמים כל שאין ואם דונזבר ביוםאותו מצאתי בהשנחה או ובמקרח הגירות בין ונשאר בדפום עוד לבוא יכול הי'ולא ו"ל הרסב"ם לדעת ובפרט הברית לרברי שייך עיסרו אטנם ענציקליפאדיבדרך בפיוט מרומז זח ואל כם"ש העם להנהנת נמוסיות שרמה המדותכמהות מועד אוהל הברית על ,2הם מפני הברית ר"ל קייטא לן אידכרהספרד*שבסדבר.

אפעיה הלויברית 1פרק58.

י, פרם עולם מלת ברית הלויברית

איסעיה כריתותו, ו6ן ברעירדת מפ.רש מצאנו לא חלויכרירע ואגי ונו', תרומורעי משטררע את לנם נהתיוקגה

ברית וגטרט, נכלל מלוק נרית ארעה, מולחטוקכל יעקב, בבית והראש'נח וקתלו:ה גרית, בעלבהשאלה,

ישראל אלקי חבריל ני מ:ם הטעטהאסטכתוח, לוי. מפה אחיך ארע וגם ונו',אתכם

אתרון בדור ונזבר כריתותו, זמן בתורח מפורש מצאנו לא חלויברית ידוע כדבר חנביאים חותם טמ(א:י שני בית בתחלת בישראל הננואחשל

ותלקם הקרבנית ענין בלבם בזותם על אז לכהנים מוסר בהטיפימקדם, רע אין לזבוח עור הגישון וכי נבזה, וניבו חוא טנואל ה' שלהן בא:רםבהם, כי וידעתם ונו', הירצך לפחהך נש הסריבהו רע אין וחולח פסח הנישווכי

בריתי צבאות, ה' אסר לוי את בריתי להיות הזאת הטצוה את לכםשלחתי מעון השיב ורבים אתי הלך ובמישור בשלום ונו', והשלום החיים אתוהיתה ונו' חלוי" "ברית שהעם בתורה רבים ה:שלתם הדרך טן סרהם ואתםוני',

ישראל נצטוו הקיבנות שבטצות מראה זה אשר ד-ח(, ב', ז-ח, א',3מלא:י המעשר בשביל המקדש משמרת את ישמרו שחלוים י"ל הליי, את בריתולהיות

מפיהו יבקשו ותורה דעת ישטרו כהן שפתי לםען ב;בודהם לוי כניותבהנים מלא:י שבא פירוש, והוא בהקיבף חלקם יהיי ופרנטתם ומזונם נ'(ו ב4,)מלאכי נחתי הנה ואני אחרן אל ה' וידבר קרח, טחלוקת אחרי הנאסר אתופירש ילבנ*ך למשחח נתתים לך ישראל בני קדשי לכל תרומתי משמרת אתלכם וכתיב כחונת, מתנות כ"ד מן תסדברת י"ח( )במדבר הפרשה וכל עולם,לחק ולבנותיך ולבניך לך נתתי לה' ישראל בני ירימו אשר הקדשים תרומת כלשם י"ח )במדבר אתך ולזרעך לך הי לפני היא עולם מלח" "נר!ת עולם לחקאהך כרת ישראל, נני קדשי לכל בספרי וכדאי' ברית כריתת היתח שזח"'ם(, לפי ברית להם ולכרות דין לנזור גדשים קדשי על אהרן עם בריתהכתוב ונפרט בכלל ולבניו לאהרן ניתנו וכלן הן כחונת מתנית כ"ד ע"כ, קל"גבחילין וכדאי קי"ז(, פטקא קרח )ספרי הכחונח על וערעיר אהרן כננד קיחשבא עליחן העובר וכל מלה וברית ופרט כלל מק*ים כאלו המקיימן כל מ(ח,וברית שהוא ואני של הפשום חפירוש וזחו מלח, וברית ופרמ4 כלל על ע~ברכאלו לכל כהונהם את ישמרו ובניו שאהרן זח בפסוק אשר ויאתח" מולמיקבל ופ' תרומתי משמרת את לך נתתי חנה ואני לפרוכת, ולמבית הטזבחדבר

ש*ש ואט ברית, כל כסו שלו את והקב"ה הברית בתוך שלו את נתןשאהרןחרגח

** אסשיף הלויברת 1*יק "אני4 שלא אם 5"קואש או ל"אתה* באמת קבלו כלם אנל בתורח יאני4חרבה 1.א"ר4. או ו,,אתה* "אני' בין חעובר לדנר תמיד שייכים הם אבל ברית מעניןכלם

שחבאתי ל"ז בסומח שאמרו ע"ד הוא מלח" "יברית ופים" ב"כללוהכונה ינ.מירת כלל על ברכת שיש ר*ל בפרם, וברוך בבלל ברוך ב' םעיף נ'בפרק פה ור"ל שם, כסבואר ומצוח טצוה כל פרטי ועל הברית, שמירתהתורה

הפים ;י וברית ישראל כני קדשי של הכלל על ברית הוא מלח4שח,ענרית ת.אר הוא מלח* ו":ריז קדוש"טי הלכות פרמי כל ועל ומתנה מתנה כלשל

ואין כם4חי טש14 וקיים תטידי דבי שכל יופר לא אשר לעולם הקייםלברית אשר הברית קי.ם ;ל רק הברית עשית תכםים על מורה מלח* ,בריתחשם בחולין ן"ל רשש כפי' נשבת אינו שטלח כמו לעולם יושבת שלא כברנכרת 1ג5 בפיט ום"נה טקנה כל ועל הכלל על הוא הזח העולמי והבריתשם, הכתוב *ברת תא:לני הקדשים בקדש שם בםפרי סדאי' קדשים, הלכוון פרטיכל

עם ברית הקב.ה כרת קדוש, במקום אלא נא:לים שהיו שלא אהרן עםברית* פרטי כל ובד:טת כהונהי לז:רי איא נאכלין יהיו שלא הקדשים קדשי עלאהרן

הוא שנברת הזה וחם*ית עיר'ש, ופרט פרם כל על חברית נכרתהמתנות עולם. ברית ר"ל מלח'"ברית

זת פרט דוקא מדוג ידעתי ולא קרבנות, של טלח וביית פי' י'לורש"י הוא המלת אשר הקרבנות עבידת חלקי וכל דם זריקת נם יאמר קרבנותשל

שברית כם"ש ה;יקר אמנם מלח, תקייב קרבנך כל על שנצטוינו מהםכאחד ואדרבא לעד, קיים לברית ונכרתו שבכלם הפרט ועל הכלל על נמשךמלח דבר כל למשול הקדסונים שנהנו הברית לזנר הוא בקרבנות שנותניםחטלח קרבן וכל וכנאטר ע"א, ט'א בטנחות כדאי' שובת שאינו במלח לעדקיים

קרבנך כל על מנחתך מעל אלקיך ברית מלח תשבית ולא תמלח במלחמנחהך שיתקיים חברית לזכר הוא שהמלח ר"ל י*ג(, ב' )ויקרא מלחתקריב ברית, בשם בהשאלה קראו המתקיים דבר לכל בכלל כי יופר. ולאלעד

ולילה יומם בריתי לא אם י*ט(, לינ )ירמי' הלילה את ובריתי היום אתבריתי לא אשר דוד עם ה' וברית כ"הא שם )שם, שמתי לא וארץ שסיםחקות ולבניו לו לעולם ישראל על לדוד מטלכח נתן ישראל אלקי ח' אביה אמריופר יערכנו חשבת ביום השבת ביום בקרבנית התמידים והמנהגים מלח,ברית לקיום ר"ל ה'( כ"ד )ויקיא עולם לברית ישראל בני מאת תמיד ה'לפני ההתטדה את להחזיק התטידות ס?ני הזכירו רק ברית ענין שם ואיןעולם, )שופט.ם ברית בגל להם וישיטו ה'ה ע'ב פ"נ שבת התום' כם"ש עולסןלברית עשח ואחד אחד שכל מלמד עקיון בעל זביב זה שם בברייתא שדרשוחי( ומחנקת כיסו טתוך מוצ.את. שז.כרה כיון כיםה הוך ומניחח יראתר דמותלו

לחם ש:רתו טשמע ברית בעל מדכתיב לה שדרש ד'ל חתוס' כתבוומנשקה בהשאלה קראו הטתסיר דבר ש:ל עי"'ש, אצלמי ש;ה כל להיותברית בכלל טקיים שהוא מח חברייתא כינת וכן מלוי', "נרית או "מריח"בשם

הנבתב חעולטי שחברית טלרי' "בריוז הוא ובפרט בכלל ש;ובר ומהובפרט, ובפרם. בכלל הוא אהרןבברית

אדרבא הלא הלוי" "ברית בשם סלאכי זה קורא מדוע לנו יק~טה אטנםב(זח

א'סעיף היויבריול' ו פרק100 קרח במהלוקת בקשו אשר הלוים נגר ולבניו לאהרן עולסף כהונת "בריתזה השתרלו אשר הקדומים, ישראל מבני היו ה~ודמות והמהלוקת התלונות:ל כי יעקב, מבני היתה אשר הראשונה המהלוקת היתה זאת כי כהונה,ום

משה קרא כאשר לחויה היו אשר לוי ובני הויה, אל ~ל אלוהיהם אתלשתף אותו והעטדת לוי מטק את תקרב משה אל אלקים צוה כי וכו אלי להויהטי העדה כל משמרת ואת סשמרתו את ושמרו אותו, ושרתו הכהן אחרןלפני ולבניו לאהרן הלוים את ונתתח המשכן, עבודת את לעבוד מועד אהללפני

הנה ואני ונאמר ה-ם( נ', )במדבר ישראל בני מאת לו הסח נתוניםנתונים ישראל מבני רהם פטר :כור כל תהת ישראל בני מתוך הלוים אתלקהתי וכן הזאת המעשה כל את קרא לו י"נ(, י"נ שם )שם וגו', הלוים ליוהיו באסת שוה מאוד מתאים היה הלוי ברית בשם ונשא בטדבר בפרטוההנזכר שלא אם הלוי" "כרית בשם להקרא ראויה אשר גפלאה היסטוריתתנועח הדבר היה ברית שהיה ספישים היו הנביאים רק ברית לשון בתורה בזהנזכור מובן לא הלוי ברית בשם כהונה מתנות לברית לקרא אבל מאוד,מתאים העדה כל את הצה קרה אשר אהרי אהרן עם היתה הזאת הברית הלאכלל ענה ומשה ה', קתל על תתנשאו ומדוע ח' ובתוכם קדושים כלם העדהכל כי לכם רב להם באמור הכהינה על להלוק אהרן ועל משה על יעקבמבני מעהק אתכם ישראל אלקי הבדיל כי מכם המעט לוי, בני נא שמעולהם לשרתם, העדה לפני ולעמוד ה' משכן עבודת את לעבוד אליו אתכם להקריבישראל בריאה אשר ואהרי כהונה, גם ובקשתם אתך לוי בני אהיך כל ואת אותךויקרב בתיהם ואת לקרה אשר האדס כל את ותבלע פיה את האדמה ופצתה ה'ברא איש ומאתים ההמשים את ותאכל ה' מאת יצאה ואש הרכוש, כלואת

התלונה נתגברה ועוד מהתאוננות הקהל לב נשקט לא עוד הקפורהמקריבי ארבעה במגפה מתו אשר ואהרי ה' עם את המיתם אתם לאמר אהרן ועל משהעל שבט* רוה עוד נשקט ולא קרח דבר על המתים מלכד מאות ושבע אלףעשר פהדו כאשר ואז ישראל, נשיאי מטות מכל אהרן מטה פרח אשר עדישראל משכן אל הכרב הקרב כל אבדנו כלנו אבדנו נוענו הו משה אל ואמרו ישראלבני פירשו אשר אהרן עם הנזכר הברית נעשה אז לגוע, תטנו האם ימותה4

תשאו אתך אביך ובית ובניך אתה אהרן אל ה' ויאמר בתורה הנאמרמלאכי הנה ואני וגו', כהונת:ם עון את תשאו אתך ובניך ואתה המקרש עוןאת לברית כהונה מתנות הט'ד את שהושכ וגו' תרומהי משמרת את לךנתתי עולם4 כהונת "ברית בשם זה ברית לקרא ראוי והי' בארתי, כאשר עולםמלה כרת הספרי שהביא וכהמשל' לוי, בני נגד נעשה שאדרבא הלוףן "כריתלא

קרה שבא לפי ברית להם ולכרות קדשים קרשי על אהרן עם בריתהכתוב שהי' ודם בשר למלך רומה הדבר למה משל הכהונה על וערער אהרןכננד לו העלה ולא חתם ולא כתב ולא במתנה אהוזה שדה לו ונתן בית בןלו

יבא שירצה מי כל המלך לו אמר השדה על כנגרו וערער אחד באבערכים, כך בערכין מעלה ואני הדתם ואני כותב ואני בוא השדה על כננרךויערער כנגדך יערער שירצה מי כל המקום לו אמר כננדו הכהונה על וערער קרהבא נאמרה לכך בערכים, לך מעלה ואני חותם ואני כותב אני כאן אני הכהונהעל

פרשה

101 אטעיה הלויברית 1פרק

קי"ז(, פסקא )ספרי קרח לפ-שת סטוך זופרשה מלח כרית קי"ט בפ*סקא קצרה בשורה בספרי נסצא זאת לתר*ןאמנם

"נך לכווונה כרותה שהברית שבשם הכתדב מגיד לוי, ולבני וגו' היאשלם לוי ולכני שנא' ה?.ים מתנת על הוא הספרי וכונת ללוים~~, כרותחברית טוסיק ב.4צ ליך שדרש הלל רביני וכפירוש לנחלה בישראל מעשר כלנתתי בישיאל מעשר כל נתתי הנח ליי ולבני שם נמפיי א:ר זה ועל ראשון, עניןעל

בלבו, ושטח וראך לקראהך יזצא הוא הנח וגם שנא' שמחה אלא הנהאין נתתי הנה לוי ולבני שנאן נאסרה בשמחח זו אק יוגתףששומי ר' נחמי' ר'דברי לי נאמרו בתחיה וזו סימ קר על כשמחה נאמרה כחונח טצות כללנחלה, לא כ* להם, הקשה אחר דבר לתר*ן תמיד באות הן להז"ל כאלהואמטכתות

מהשערה או כשברה לדעהם מצאו אשי הדבר את ממכו,רק לנד האממבתאעל היה אשר והדבר באסמבהא, המקרא על סמכו 45ם לנ?ון טרחוק מהבטהאו

"כרית בשם הזאת להבריח "ורא אשר הנז' מלאכי דברי היה בזה להםקשח ברית פה הי' כי שאם לההליט להם קשה וזח )ולם כהונת בריון ולאהלוי" נאטר כהונה מצות שכל כהונה לענין דבר פח גתחדש לא אכל הכהונהעל

ככר אשי שהדבר רק פה נתחדש ולא בשמחה סינ* בהרסקודם הטלך של הטשל ו,הו ע.לם" מלוו ל,,כריו: יהי' ס*ני בחר בשסחהנאמר המלך מאת מאז לו נחנה מ:בי שהשדה ר'יל שהבאנו השדה עםואוהבו בערכאות וחתם המלך הלך המגרער שבא אחרי אמנם הוא. קנין סלך שלודבורו מלח" ב"ברית זה חהם ;תה רק בסיני כנר נאטרו כהונה ומצותמצרים מארץ צאתם בראש*ת היוזה אהר; כהונת וכן ישנה, היתה המתנהאבל המערערים,מפני

הקרב נ' בבמדבר כתובים אשר הדברזם פח נשנה. נ": לוי בבניאטנם שהכתוב נחטיה ר' דעת אך המ;שרות, ענין פח ונתוסף וני', לוי מטחאת הקרב והזר כקוב כבר שם כי בתהלה נאמר הוא לוי מטה אחיה את וגםפח קרח מעשה אהרי רק ישראל בני ידעו לא הלא וזה י'(, ג' )במדבריומת

אשר בעם היתה אשר והמגפח הקץ-,, מקריבי איש ומאתים החמשיסושריפת זח כי הוא אות הלוי כיית זה קורא ומלא:י אבדני, כלנו אגרנו ניענו הןצעקו נאטר עבודתם וולף ונחלתם הלוים קדושת עיקר כי ו"ל בתחלה עתהנאמר חבדיל כי מ:ם המעט לו' בני לכם רב משה שאמר ומה ביאשונה,עתה על ולשורר מ':נא לענין רק הוא ט'( ט"ז ונסדבר וג.' אתכם ישראלאלהי תלונת היתה זאת הלא כי מיוחד וכביד קדושה בוה הם הרנישו ולאהדוכן, של הערך גודל את עוד הבינו לא כי קרח, תלונת אהרי עהה היתההלוים התקרבות וכל המזבח, הנ:ת אהרי תיכף היה' בכלל קרת שטעשהדעתו אולי או ו:לונור:ידם דבי על לפצוהם ברית . עתה נתחדש ולזק קרח,מעשה אחרי כתחלה עתה נאמר מייחד לביית והבדלם קדושתם עיקר אבלקרח אמר ע"כ קרח, תלונת יצאה מזה אשר אחרן לפגי ל;מוד פח*תות בזההרגישו אדרבא קודם, שהי' הכהן אהרן לפני אותו והעמדת לוי סטח אתהקרב

רלוים התקרבות ראשית היתח עתה שזח בתחלה נאמרה זו שפרשה נחמיהר' יונתן ף דעת וגם הלוי, בר*ת פה הי' עי'כ בזה, הערך נורל יבינו אשרבאופן

הוא

פ א,491 חלףברית 1 6יק188

חלה ברית אותח קורא מלאכ* אשר חברית ל15ים ברית חיתח שפחחוא והפצוי השלום פפני בשמחח פח ונאמרח טלח נרית חיתה חיא נםאך

שנהפייסו.וה8יום ההטפה הלא מלאכי בדברי אחרת להבין צריכים אלה כל אחרי אך0

ננוח ונינו חוא טגואל ח' שלתן אוסרים אשר לכחנים שם היתה מלאכישל ברית אשר פה הלוי ברית שחתם ענין ומח ונזול, וחולה ופמח עורומנישים ברית את השחיתו ואיך הכהנים עם לזה ענין וסה חמעשר על היתהחלוי חכשד מן שזה לחשוב מאוד ודוחק ונזול, ופמח חולה הביאו שחכחנים נמהחלוי

הכהנים שנם פפני לוים לכהנים שקוראים שאם הלוים, הכהנים שנקאאיםטגומות בריתות שתי שהיו אחר הלוי ברית הכחנים לברית לקרא אבל הם, לוימשבט כהמם של חוא יותר המפורש חברית ועיקר ילוים, ונרית לכחניםבוית ש מוסיף 11 מן רק נלמד חלוים וברית עולם מלח נרית עליהםשנאמר הלוי. ברית נשם הכהן ברית את שיקרא נכון ולא ראשוןענין

הלוים את קנס עזרא כ* חז"ל שקבלו הקנלה פה מונחת לענ"דאמנם לכחנים היו והקנסא ע"נ פ"ו ניבמות כדא4 עורא נימי עלו שלא מפניבטעשר כחן שפתי אם שמים, ויראי צדיקים הם הכהנים אם ניחא וכ"ז שם,כמבואר הדרך מן מרתם הכהנים אתם אם אנל מפיהו, ינקשו ותורה דעתישמרו

המעשר ליתן שלא הלוי ברית את השחתם מדוע א"כ ברערה, רניסתכשלתם מדוע וגו' בראנו אחד אל הלא וללוים( )לכהבים לנלנו אב הוא הלאללוים, כהונח מתנות נ"ד לכחן הי' אשר אבותינו ברית לחלל נאחיו אישננטד

כדכתיב עורא בימי עלו ש5א מפני רק הי' אותם שקנסו מה כי ללוי,והמעשר המעשר שיתנו לתקן מוכרח וה4 מצאתי, לא לוי ומבני ונכהנים נעםואבינה התוסי כם"ש הגרנות אל הכחנים עם הלכו הלוים אח;4נ וכשבאולבהניס, ה' יראי עמש היו חכהנים ולו תנרות, לידי ובאו מח, מפני ד"ה שםיבמות

אמרו הכחנים אנל מה, נשיעור הזה הקנם את שיקבלו שוים חיו אזיומקישו לנ יכול לא זה על המעשר, את לקנל היה חפצם ועיקר מנואל ה'שלחן נראשונח קנס בעצמו והוא עזרא חוא מלאכי חז"ל שלדעת אם לשקופמל24כי שם* התום' נםששללוים

וישראל אלוה ברית עולם מלח ברית ללוים שהי' שאם לנו מראה הזחודנר ועמדו ישראל לארץ איש מהם עלה לא כאשר זאת נכל שלהם, המעשרותעל

כרית הפירו שהם נשיא ציון שיבת של חתשרה לכל )אינדיפרענט(ב84דישות "כרית הלוי" "כריה היתה עליו אשר נהמעשר אותם לקנום יכוליםוהיו בהתעורח עתה חלק לקחו לא אשר ההרדים לאלה טוטר תוכחת וזה עולם"מלח וחם ברית, טפירי בזה נקראים אשר מרהוק נאדישות ועמדו ציון שינתשל

הפהננרים ני להתעורח, התננדו אשר החרדים מאלה יותר באדישותםחטאו ננד.ם רנזו דת הפירו אשר אנשים הציונים נין טצאו רק בחתעורה,חתענינו

מענין לא אשר טרחוק באדישות שעומדים אלח אבל הכהנים, ננדנמלאכי לעסוס החוטאיט המה זר, דבר נמו נלל, להם נונע שלא כמו חתעורה נללהם

הציונים נמחנח ידם נברו דת שם8ירי נמח גם חנורמים והמהולאלוהים עון, יכפר רהוסוחוא

ז*רס

108 אסעיף שים ונחונת שלוםברית ,פרק ;'ן)י

זיפרמ),.(

שלם כהונת וברית שלוםברית א' סעיף*

לברית ישלום ברית נחיצת עולס, נהונוז בריוז-הרין ל, ולורעו לו וחיוזח שלום ברירזי ארז לו נותןהנני,,) היוזה שלום והברירז אליוהו, וה *ינחםהכחאוה,

אביך, בית 1ד1ע זרועךואת את לבנייאלעור,וגרעתירק הבחונוה, משטור~רן חגדולוה, והכהונוה עלחברית שהרג ער פינחס נתבהן לא והגברים, לראשירפיס

לבני הסחונה נרזנוה טרזי הכוהן, פינוהסלוטרי, י) בסשרתו נתקדש איש אין מחס, פסקוה ומתיאיתסד ,). יהנכו שישואל ו1י חקב"וה טפי עליה הונמחאפיי;.

חטשהח בשסן לרורורז מושחין אין בחמשרה,אותו ,י *ינחס, ואת וגו' פשה אוחם וישלוה כו', כה'גאלא. 'ן מתי שס, ח,' פינחס והלא והעם, אל ורבר הכהןונגש,,

הנפהת יפרזוק, נרר ביתרו, הנחן אלעזרנרווהדזן חוזר. אינו חנאי על אפי' לפועהחקב"ה

יכול כי לחשנית, אחת בהכרח קשורות חאלח חבריתות שתי איןא( .,,. לחיות חוא שלום ברית ענין שעיקר כחונח, ברית בלעדי ש*ם בריתיהיות וכרתי בכלל ישראל עם על נם כנאמר וחיח, אדם ורודפים אויבים מןבנווח וישנו לב8ח במדבר וישכו חארץ מן רעח חיה וחשבתי שלום בריתלהם

לפינחס חכחונת וביחוד חכחונח ברית כנראח אטנם כ"ת( 4'ר )יחזקאלביערים התרנשות רי סנל ולבניו לאהרן חכהונה בחנתן כי שלוס, לברית נחוצההיתח ,.

אשר אחרי שנח לארבעים קרוב נם ולזאת קרח, בעצת לוי וטבנימהנטויס)' כי שלום, ברית נחהנח עוד חיתח ולבניו לאחרן לחבל כבר היתחהכחונח

נשיא טלמפ בן זמרי את וחרנ לאלהיו קנא חכחן אחרן אלעזר[14 בן 6ינחסן אשר מדין, נשיא צור בת כזבי נכר אל בת בעל אשר לשטעונ אבכיתן

עבודת אען לחעור וחמדינים לחמואבים בעור בן בלעם עצת א כזיטחהיתח ;1 אשר תזמנים פיעור עעי ולחאיקסיס שם לבני חיתח אשר חישנחחאלי*ת] על אתההז יתפתו יעקב שבני נם אך אליליחמן אל שישובו חקודמיםישיאל"1. שפני סכנח רק חי' לא וזח פעור, לבעל בתוליחן את חבנותהקייבו )11 נשיא נם אשר עד חענל מעון יותר עוד הטפנח וחגדל יימחן טייטת י.(9יי)ל,',,' לחטדוז רק ולא זרח, אשח לחיק תאוח חתאוח לשטעוני אב נית נשיא צישיאי ,1)1,י!,,

ש והח" שפז בגי אלילי אחרי לזנות לבפו נפתה נם אך חתאוח %דשפים (ן,ן))4"% .יפן)י, 1%,,, (, ,

")4,"י, , , , ), .ש,י,)1,,י,,י, ,),,,,,,,,))י

א סעיף עילם ונהינת ש(ום ברית זפרק104

פינחם באסרם מרומז ווה לאלהיו. פינחם ויקנא בטכנח, ובריתו תורתו ה'עבודת הבעל עוברי ננד לאלהיו קינא שאליהו כמו ור"ל מ"ז( פ' דר"א )פרקי אליהוזה הנושאים העדה מתוך ויקס וסדין, מואב אלילי ננד לאלהיו פינחס קנאכן

איש אחר ויבא בידו רומח ויקח הנוראה המאורע אדות לבר בדבריםונותנים קבתח אל האשה ואת ישראל איש אה שניהם את וידקור הקובה אלישראל פינחם וננד בכלל הקנאית הכהונה ננד התרנשות העיר הזה הדבר כיפשוט אל אלקים דבר ויהי' סהאלקים, שלום לברית הכהונה נחוצה והיתהבפרט, בקנאו ישראל בני מעל חסתי את השיב הכהן אהרן בן אלעזר בן פינחםמשה לו והיתח שלוסא בריתי "את לו נוהן הנני אמור לכן בתוכם קנאתיאת

ב"ה, )במדבר וגו' לאלקיו קנא אשר תחת עולם כהונת בכית אחריוולזרעו לו חתננדו הזסנים שנם ה';ב ופ"י ה", פ"ט סנהדרין ירושלסי ועייןי'-י'נ( טנתדרין ועיין שלום בריתי את לו נותן הנני ואמרה רוה"ק קפצה לנדותוובקשו אמר לא כי לכהונה חדשה ברית זאת אין מקרא של פשוטו ולפי ע"בפ"ב

שלום" "בריתי את לו ניתן הנני רק ונולם כהונון ברית א"ך בריתי אתהקימותי שלא לומר עולם" כהונת ,ולברית אחריו ולזרעו לו יהיה הלזה שלוםוברית תכרת לא לו אשר הקדוטה עולס וברית הכהונה, על ס;רערים עודיגומו אלעזר בן לפינחם רק שלום הברית הובטהה הלזה הפשוט הפירוש ולפיפזרעו, הכהמם רוב באמת היו זת ומפני איתמר, לכני ולא אחריו ולזרעוהכהן

ביהם שנה ושתים כארבעים ורק אלעזר, בן פינחם מבני בישראלהנדולים את למלא לה, כהן מחיות שלמח נרשו אשר אביתר עד עלי מימי איתטרבני ברית היח ולא מע(, ב' א' )טלכים בשילה עלי בית על דבר אשר ה,דבר השמועה טובח ולא רעים דברים עלי בני טעבירים.על ה' עם כי לאיהטרשלום לו עולם כהונת ברית שלום ברית אלעזר בן לפינחם הברכה שהיתהוכמו בהיפך ממש האלקים איש ירי על עלי בית על ה' דבר היה אחריו,ולזרעו מרבית וכל וגו' בביתך זקן סהיות אביך בית זרוע ואת זרועך אתונדעתי אלא אינם אביו בית וזרוע וזרועו לי-ל"ו( ב' א' )שמואל אנשים ימותוביתך נעשים בהשרשה טעיקרא זרוע רק זרוע בעלי היו לא אביו ובית עלי כיהילדים תועיל לא צדיס לאיש אפילו לטובה אלקים הבטחת גם אך , זרוע...לבעלי השערח כחוט עמו הקב"ה מדקדק מחובתו טחסיר הצדיק כאשר עברה,ביום ובטוח חוזר, איננו חוור, אינט תנאי על אפיי לטובח הקב"ה שהבטחתואם

עטו עתה נם ויעשה דור, לאלף לטובה אחריו לזרעו או לו ישלםשהקמ'ה מוותר איננו אבל נבואתו, אמתת על לאות הנניא דברי לקיים לטובהאות בצעבא הנפלא הפאמר וזתו פעלו, תסים כי משפט דרכיו מכל הבטתתומשני דבר נדי חנלעדי יפתח ס"ח רמז י';א שופטים בילקוט מובא אשר אליהודבי עמו לעשות אפרים אנשי אליו נתקכצו המזבח ע"ג בתו להעלות כחוגןשלא אלא באתם לא נדרו את להתיר להם שיאמר לפינחס היה נדולה,מריבה את התיר לא והוא אפרים בבני טיחת לא הוא אלא באתם, מריבהלעשות מבני ישראל את להציל ובא בכפו נפשו )יפתח, זה אושם אחרעולמים, ולעולמי לעולם מבורך הנדול שמו יהי צדק שופט כסאו על יושב ליפתח,נדרו- שנאי אלח מ"ב מחם ותרג עמד מיד מריבח עמו לעשות ובאו ומואבעמון

אסי

105 אטעיף עוים ונהרנת שיוםננרית ז:פרק ',' "-,),

ום. בל, שא להברו שאומר כאדם ע"ז לשון זה םבולת, ויאטר שבולתאמור ליפוזה נדרו לו ולהתיר מיהה ולא למחות בידו ספקה שהיה פינהס אותםהרג ישראל את להחזיר מוחה ואינו בידו.למהות היה שסיפק מי וכל התהף,ולא

ואתה שנא' ידיו, על נשפכים בישראל שנשפכים דסים כל מהזיר ואינולסופב ישראל שכל מלמד הרשע, את הזהרת כי ואתה ונו', נתתיך צופה אדםבן

מה 5פני בנימין בנבעת שנהרגו אלף ע"ב אותם תאמר אם בזה, זהערבין עסהם אלעזר בן ופינהט ויחושע משה שהניח נדולה לסנהדרי להם הי'גהרגי, ויהזרו מארכובותיהם למעלה בגדיהם וינכיהו במתניהם ברזל של חבליםשיקשרו להברון אחד יום לעגלון, אהד יום ללכיש אהד ישראל,יום של עיירותיהםבכל בד' בנ' בשתים בשנה אר*ן דרך אותם וילמדו לירושלם, אהד יום אל, לבית אחדיום שברא כלו בעולם הקב"ה של ששו ויתקדש יתנדל בארצם, ישראל שיתישבו עדבה' אהד כל לארצם שנכנסו כיון אלא כן עשו לא חם סופו, וגד העולםססוף שנו הטורה, לחרבות שלא נפשי עלי שלום ואומר ולזיתו לכרטו רץואהד אדם, כל בפני רוה שפל והוי בתורה, ועסוק בעסק ממעט הו. במשנהחכסים בנימין בנבעת וכשעשו כנגדך הרבה בפלים לך יש התורה טן בטלתואם

כלו חעולם את להחריב הקבאה יצא ראוים שאינם ודברים סכועריםדברים ופינהס ויחושע משה שחניח נדולה סנהדרי אותם הרג וסי אלף, ע"ב םהםונפלו הכהונה נתנה שעה באותה היתה, רשעתים כושן ביטי בנבעה ופילגשעמחם, שעה באותה עלי, בני וקלקלו שנה, ושתים כארבעים אהרן בן איתסרלבני לירמיהו אמור לאהרן אמור אסרת' אטר לבעליה, הכהונה תחער הקב"האמר

הסלך. דוד לפני חכהן צרוק זה נאם; כהן ליוחקימות' הנני שפירוש מראח האנדות בין בס.נו המיוחד הלזת חנפלאהמאמר

את תעשה אתה אם בתנאי ברית הקטת מין הוא שלום בריתי את לונותן הברית. דברי ככל שלוטי ברית אעשה אני נםהובתך

לבעליה* הכהונה "תהזור שאמר זה ז"ל אליהו דבי התנא דבריולפי הכהונה על הדשה ברית פה יש מקרא של פשוטו ג"כ הוא כנראהאשר

אם בנו, לפינהס הנדולה הכהונה תשאר אלעזר מות אחרי אשרהנדולח כאשר י"ט( יעה )במדבר אתך ולזיעך לך מלח" "כברית נאמר כברכי

ועל בכלל הכהונה על תיתח מלח הבריה אמנס הסודם, בהפרקבארתי הכהונה על ברית חוא ופה שם בארתי כאשר הלוי ברית ועל כהונחטתנות אהריו. ולזרעו אלעזר בן לפינהס שתח"הגדולה

משמרות בראש לעטוד ראוים שיהי, אנשים ריל הגכרים לראשיונם כפלים להם היי כן על אשר איתטר, טבני יותר אלעזר סבני היוכהונה

רכים אלעזר בני וימצאו כנאמר דוד, ביסוד איהטר בני מן כהונהטשסורת אבות לבית ראשים אלעזר לבני ויהלקום איתמר בני טן חגברים""לראשי אלה עם אלה בגורל ויהלקום שס~נח, אבותס לבית איתמר ולבני עשרששה חי( די כ"ד )דהי"א איתמר, ובבני אלעזף מכני אלקים ושרי קודש שרי ה11כי זכר כל הנגרים סספר לפי רבים הנברים לראשי רבים פה מפירוששאין-

ע"כ אירגסר, מבני אלעזר בני רבים כי לומר די היי לזה כילגינלותם,חגגריס לראשי כי מורח וזה שסונה רק איתטר ובני עשר ששה אלעזר טבנייטד

פ

אפעיח עולמ וכהונת שלום ברית . 1 פרק208

אשר אלקים ושרי קודש שרי רק לגולנלותם זכר כל פח הכונה איןחנבוים שלום בברית נכלל להיות יכול הי' זה וכל הנברים ראשי לחיותראוים עולם. כהונתברית

אליחו דבי התנא דעת לפרש הוא פה עד הנאטר כל אמנםב( והברייתא הבבלי דעת אבל פינחם, בני המה הנדולה הכהונה שלש"בעליה" רק הזאת הברית שאין לכאורא נראח וע"ב ע"א ק"א נזבחיםחמובאח

ביום החמאת בשעיר והוא לכהן נחשב פינחס להיות בכלל הכהונהעל איתמר ועל אלעזר על ויקצוף צצרף והנח משה דרש דרש למלואיםהשמיני הקודש במקום החפאת את אכלועם לא מדוע לאטר, הנותרים אהרןבצי עליחם לכפר העדה עון את לשאת לכם נתן ואותה חוא קדשים קודשכי ואת חמאתם את הקריבו היום חן משה אל אהרן וידבר ונו' ה'לפני בעיני הייטב היום המאת ואכלתי כאלח אותי ותקראנה ה' לפניעולתם

אנינות טפני דתניא שם בברייתא תנאי ונחלקו מ"ז-י"ם(, י', )ויקראה' מפמ אומרים ור'ש יהורה ר, נחמי', ר, רברי "כאלה" נאטר לכךנשרפח לשלשתן היו נשרפה אנינות מפמ אומר אתה שאם נשרפהפומאה ד'4א ר"ח( שעיר רק נשרף ולא היום באותו קרבו שעירים )דשלשהשישרפו שם ואסרינן ע'א(, ק"א )זבחים עמחם הי' פינחס והלא ד4'א לערב, לאוכלם ראוי.חיו

טכר ומתרץ ליה, קאמר שפיר עמהם הי' פינחם והלא אחר דבר ב'בעמוד לזמרי שהרנ עד פונחם נהכהן לא חנינא ר' אמר אלעזר ר' דאטר כריאליה

ששם עד אמר אשי רב עולם, כהונת ברית אחריו ולזרעו לו והיתהדכתיב ומתרץ אחריו, ולזרעו לו וחיתח והכתיב נמי ואידך הנט' ומקשיישראל, אלפי וראשי העדה ונשיאי הכהן פינחם וישמע שנא' השבפים ביןשלום נחטיה לר' שבין זו מסוגיא ומשמע דכתיב, הוא בברכה חחוא כתיבכי שלום בריתי את לו ניתן הנני של זח פסוק שמעון ור' יהודה לר'ובין

נאמרה בכלל הכהונה על עולם כהונת ברית אחריו ולזרעו לווהיתה בנמוקי ו"ל רש"י כפי' כלל כהן מקודם פינחם חי' לא נחמי' ר'שלרעת לאהרן אלא נתנה לא אהרן של לזרעו כחונח נתנח שכבר שאע"פחחומש שנולד פינחס אבל המשחן, אחרי שיולידו ולתולדותיהם עמו שנמשחוולבניו לא בזבחים שנינו וכן כה, עד כחונח לכלל בא לא נמשח ולא לכןקודם חכתיב נמי ואידך חש"ס וכשאומר ע:"ל, לזמרי שחרנ עד פינחסנתכחן דכתיב, הוא בברכח חהוא ומתרץ עולם כהונת ברית אחריו ולזרעו לווהיתה נם הי' הדיופ כהן אבל דכתיב חוא גדולה בכחונח חחוא מתרץולא

הי' לא הוא כי קדוש בטקום חחטאת שעיר את לאכול יכול והי'מקודם, ור"ש יהודה לר' ובין נחמי' לר' בין שלכו'ע התלמוד שדעת ש"מאונן כלל כחן חי' לא נחמי, ר' שלדעת אלא כתיב בכלל בכחונח זחפסוק יכול והי' כחן חי' ור"ש ר"י ולדעת החפאת, את לאכול יכול הי'ולא

עם ברית לו שתחי' נאסר לברכח רק זח ופסוק חחמאה, אתלאכול אחריו, ולזרעו לו ערעור בליהכחונח

טתרץ לא באמת מדוע קשח חוא עצמו מצד חזח חפירושאבל דקרא, 8ש8*ח נראח זה אשר דכתיב הוא גדולה בכחונח חחואחערס

אשר

לן ,,'ן יד',11'ןל'!,ן, ,%';י'.",י.

, ן,,,,,,,).,,.,,ך

עיים ינהינת שייםביית י'י"11,'ע'י'סעי5-א-

י10 פפורש כתבו שלא אם ד'ל ותום' רש"י פירשו זה ספעם כנראהאשר ור*ש ר"י על כלל איננח ו,יאידך;' של שהקושיא מדבריהם כן מבואראכל והנם' כתיב, גדולה בכהונח זת דפסוק וראש ר"י דעת שבודאי נחמי'ור' הש"ס וטתרץ נחמיח'4, לר' ור"ש ר"י ליה קאמרי ו,שפיר רק שואלתלא

נחטי' ר' שמפרש לזמרי שחרג עד נתכחן לא שפינחס נהמי' ר'שדעת ,יאידך" כלל הש"ם עוד טקשה לא וראש ר4'י ועל בכלל, הבהונה על זהפסוק הכחונה על שזח מקרא של פשיטו לפי היא וף'ש ר*י שדעת חע4'סשידע

נהטי' ר' רק שם, הי' פינחס הלא נחמי' ר' על הקשו כן על אשרהנדולה, זה ואין בכלל הכהונה על נאמר זח שפסוק לפרש לנפשו פירוש לועשה המחלוקת על נמשכה בש"ס אשר יאידךש קושית אסנם ור"ש, רעדעת נהסי' ר' לדעת אמר אלעזר שר' נחמי' ר' בדעת אשי ורב אלעזר ר'של כהונת נרית אהריו ולזרעו לו והיתה מדכתיב לזמרי שהרנ עד פינחס כיהןשלא שלום ששם עד פינחס כיהן לא נחמ" ר' שלדעת ואומר חולק אשי ורבעולם ישראל אלפי וראשי העדה ונשיאי הכחן פינחם וישטע שנא' חשבטיםבין- הכהן אהרן בן אלעזר בן פינחס מוצא אתה מקום קבכל כ"ב(, )יהושעונו' הע4'ס טקשה ע"ז לכחן, נעשה שעתה להראות הכהן פינחס כתיבופה

שעשה ער פינהס נתכחן שלא רשנ לדעת שאמר אשי רב ר"ל נמי",יאידך כהונת ברית אהריו ולזרעו לו והיתה פטוק עם יעשה מה השנפים ביןשלום מי' לא לדעתו שהלא הנדולה הכהונה על לפרש תוכל לא שלדעתועולם פסוק נחמי' ר' לדעת אשי רב שלדעת מתרץ ע"ז הדיוט כהן אפי'עדין עדין אבל מזרעו כהונה תפטוס שלא ז"ל רש'י וכפי' כתיב בברכהזה חנני באטרו כתיב בכרכח שכונתו לומר נוכל דרש )ובדרך כלל, נתכהןלא תהי' ואז השבטים כין שלום שיעשה בזח שברכו שלום בריתי את לונותן שבחרגו שאמר אלעזר ר' על ואידך ומקשה עולם(, כהונת ברית ולזרעולו

שביהושע זה פסוק משונה מדוע לכהן נחמי' ר' לדעת נעשה כברלזסרי ומתרץ הכהן אלעזר בן פינחט ולא הכהן פינהס בו שכתוב חפסוקיםטכל שהרג בשעה משה מימי ו"ל ותוס' רש*י ופירשו אחריו, זרעו ליחסההוא

זרעו ליהס כחן לקרא נתיהם השבפים בין שלום וכששם נתכהןלזסרי מעתה שיהי' לומר ז"ל רצובם נדולים, כחנים להיותם הכהונהבמעלות הכהן פינחס בן ונו' מריות בן אמרי' בן אחיטוב בן צדוק לוטריכולים *ינחס כטו כה"נ אחרי מיהסים כאשר רק אומרים לא כזה יחוס נוסחאשר ור'ש ר"י דעת אטנם הכהן, אחרן בן אלעזר בן פינחט חכהן, אלעזרבן

בריתי את לו נותן והנני ובניו, אהרן במשיחת תיכף באטת גתכהןשפינהס דבי התנא לדעת כמ"ש נאטר גדולה כמונה ,לענין רק הואשלום טאת ליח טפיק ובספרי ואידך ר"ה שם יל חתוס' שמסיים וזהואליהו, מאות ושלש ראשון כבית כהנים שמונים סמנו שעסדו שלוםבריתי הוא וה'ש יהודה ר' שדעת לומר רצונו עכ"ל בספרי נמנו וכלם שניבכית הנני רק מזח מנין ליכא שלפנינו ובמפרי ר"י, מפרי סהם כי הכפרידעת כהנים י'ח ראשון בבנין ממנו שעמדו מלטד שלום בריתי את לולתן ד"ה ע"א ט' יומא ובתום' גדולים, כהנים שמונים אחרון בבית אבלנדולים

ולא

,,,,,,י,,,,;1,,,,.,ף.,-.,,,,,ק .;,,.,.1,,,,, , ,),,,,,,; ,,,, ,י

' א טשף עולם ,וכהונת ברטן.שיום זפרק*סן ,11ע, ,'

מחגמ' משמע וכן לפנינו אשר כחני' חספרי את מביא שמשוולא עיי"ש.שם

עפהקב~ה כתבו דכתיב הוא לברכה ההוא ד"ה שם בזבחים ז*לוחתוס' ולמושחו לחלנישו צריכים שתחילה אלא כהן לחיות יכול חי' ומיד כהן שיחי'ברם ישראל כל לו נתרצו לא שמא אבל נ*א(, )ד' התכלת במוף כדאמרינן בחביתיןולחנבו יחושע בימי חשנטים בין שלום ששם עד שבט נשיא שהרג מפני שעהב%4תה לו שיהי' ברכו שהקב*ח ר'ל עכ'ל, בחביתין וחנכוהו וחלבישוחו לו נתרצוואז לעעעת ראוי שיחא והיינו מלח ברית לוי ולבני לאחרן כבר שנכרת חכחונחברית בחב*תין ולאנכו למושחו לחלבישו חכחונה לברית חנכנס של חזח דעזכסיס6 ישראל, עם ברשות תלוי זה לו ולעשות עוד כהן איננו זה לו נעשה שלאוכ'ז

כחונת לברית אחריו ולזרעו לו וברכו שלום ברית לו נותן חקב"ח אםשאפי' זה,- על 4שראל עם שיסכימו עד בקדושתו ואיננו מאומח לו מועיל לאקולם ולא נאמרה לנרכה עולם כחונת ברית אחריו ולזרעו לו וחיתח אמרוכי

) לעשות מחויב הי' ומשת לחנכו מחויבים ישראל חיו ל~צוח נאמר לו כילמצוח, משה ויאמר וט, אתו בניו ואת אהרן את קח ובניו באהרן שנאמר כמוזאת, נאמר, לכרכה רק כי זאת עשח לא לפינחס אסנם הפרשח(, כל ח, )ויו*אונו, בניו ואת אתרן את משה ויקרב לעשות. ח' צוה אשר חדבר זח חעדחאל ' שכן ואושר לברכח יהי' סוף כל וסוף חאיש את תאשר חיא חי שברכתואם

קודם אבל בישראל, שלום נעשותו יהושע בימי לפינחם סוף כל סוףחיח לדורות מושחין שאין ואם הדיוט, כחן לא אפי, כחן דין לו חיח לאשנהמחנך כמבואר לבד דוד בית ומלכי מלחמח ופשוח גדול כהן אלא הטשחהנשמן

דכל לדורות נקרא לא זח כנראה אבל השז, חמקדש כלי מח' פאאברמב"ם 1. המלואים לימי אחרן לבני משה שמשח ראשונה בסשיחח נתקרש הדיוטכהן שחתום' או מלואים, כמו חדשח משיחח צריך אז נתקדש לא שפינחס כיוןאבל לנל צריך חי' נדול לכחן אח"כ פינחס נמשח שבאמת טפני בן כחבוז*ל אחר אמנם האיפה, עשירית רק צריך הי' לא הדיוט כהן נש*פר חי' ולואלח

כמו הדיושים לכחנים גם לבניו סשיהתו כבר מחני גדול לכחן נמשחשבאמת משח. ידי על המלואים בימי ובניו אחרןמעדחת

,, אותט וישלח כתיב מדין במלחמת הלא צ"ע בכלל אשי רב דבריאבל ). פינחס ע"א ס"נ בסופה ואמרינן פינחס ואת. אותם לצבא למפה אלףמשח

מדין במלחמת עוד המשחח בשמן משוח כהן חיה כבר א"כ מלחמה משוחזח שלום עשה אשר עד חדיום לכחן אפי' פינחס נתכחן שלא אשי רב אמרואיך ר2 נשם דר"ם אליבא ;היא יו שסוניא ואפשר ישראל, באהץ חשבטיםנין

,; עוד שנתכחן ורשש דר"י אליבא או זמרי, מעשח אחר תיכף שנתכהןחנינא דסוטה בכהפנה כרא4 מלחמח משוח כהן שזה העם אל ורבר הכחן ונגשונה ' )1, אויבו על למלחמח תצא כי של דין כל אשי רב לדעת אבל מלוה,,4נברית '; אפי' המדבר מלחמות אנל ישראל, לארץ נכנסו שכבר אחרי רק זה ע"א,כד'ב

1;,. ) מנחיג גבוד רק היה לא ופינחס כלל טלחמה בהפוח צריך חי' לא מדיןטלחמת 1-ךןן סלחמה. כהפוח כחן לא-חמלחמה

; ,י;,אמנם ,;ן,,נ; ; ,,;

,,,,ל,,,.

) ן ; ., ;, ,,

1,,,;),;,; ,,; .., ,, ,ן., ,,, .,,;י),1,,,,. ,;

והלא ור*ש ה* שאלת כל הוא ע בסעיא מאד קשה שבאטת טהאמנם ; ,.,,.ן%,,.,. פיק- '111ן,",י;)י;'!

לעבודה נכנם כהן ואין עדין קטן ה4 פינחס כי יתרצו לא מדוע שם, הי'פינחס ;;;ט''",ג;,.%,

.

ש"4 ק* בב*ב חגם' .םםקנת זלפי יד, בהולין כדאי' שערות שתי שיביא עד ]4,.-ל,.-

וזה ו'(, 4שמות לאשה 5ו פוסראל טבנות לו לקח שאלעזר יתרו של ננדו ש"וא ] פהמזם פיכרה א"כ יתרו את לשבת משה חיאל אשר כעת טקורבתםדבר ,)4נ,,,,, איזה נזכר הי' קודם הי' לו כי ביתרו טשה נתחתן שכבר אחרי הי'כנראה"",,

לדבר אומרים ואיך עדין, נולד לא ואולי המשכן, הקמת ביום קפן עדיזיהיות .5," הי וכנראה *ה, קאטרי שפיר מקעשה עוד והגם' שם, היה פינחם והלאברור ן ,,1,;יזן,;' אנל חסלואים, בעת נדול הי' פעחם כי כלם הסנימו אשר ראיה איייתם",.,,.4,"

רצע4ג.. לקחו טקום טאיזה ידעתי 9אאנכי

,,.י.יל,

,,1%(.

.1ין"ן,, ,,14י,1,11

111,יי.)",י;%

(

, );י1,,ל

%;ן(, ;,1,,),.,,,י;שי,)ייל,,",,,

,,

;פש,,פ,,1,"%ם

-,,,

, ),י%,,,

ש,

אפשף בערובת:פואב הברית ח פרק*11

ח,פרק

מואנ בערבותהברית עבי והר גריזים בהר והמלוהוהברכה

, א ף יס.ע אנט והרעבל גריויפ שנהר להקלל,וזהנרנ,רז חוהוקינם ספר חוררזי משנה מצוה, א, בריתהמוה

ת11כפ'פ, לאמתת ~שיימתא ראיהוהמשפפיכ,

קרי~שרע וגו', ברנרו היופ לפניכם נותן אנכיראה דהברבורע על ר"ש דעוז גריזים, בהר חורחמופוה

הנובר "היופ' לשון עבל, ~חר גריוים שבהרוהקללות ב*סוק' למקראש סדר דבריכ(, בספר הרבהפעמיג(

מואג, נעונותחנרית

בם'יח ור"ש קמא תנא שמחלוקת א' סעיף פ'ז בפרק בארתי כברא( חסה עיבל והר נריזים שנהר וקללות ברכות אם תלויה ע"ב ל"ז מוטחבריתות למצוה רק לברית אותם חשב לא שמעון שר' שם ובארנו מצוח, אוברית

אצל חגלגל טול השמש סבא דרך אחרי הירדן את בעברנו לעשותשנצטויט ישראל ושבטי וחלוים הכהנים שטצות ת"ק דעת כנראח אמנם מורח,אלוני המבוארת התכונה ככל עכל והר גריזים בהר לעשות מצוח חיא אסןוענית אנכי ראח כתיב עצמן והקללות חברכות על אבל ע"א, ל"ב דטופהבמשנה כ"ו- י"א, )דברים תשמעו אשר חברכת את וקללח, ברכח "חיום" לפניכםנותן לחתימת תכסיס לעשות ישראל שנצטוו רק לברית, זה נעשה הזה חיום א"ככ"ח( עשה הזה וחתכסים עבל, ובחר נריזים בהר חארץ אל בבואם אה"כמברית עבל בהר מזבה בנה אשר משה צוה אשר מצוה קיום כדרך אח"כיהושע אדמה מזבח בחורב ה' סצות לקיים ז'( 1' ה' כ"ז )דברים משח צוהכאשר תעשה אבנים טזבח ואם וגו' שלמיך ואת עולתיך את עליו וזבחת ליתעשח יחושע . יבנה אז כנאמר כ'ב( כ"א כ', )שסות וגו' גזית אתחן תכנח לאלי

ישראל בני את ה' עבד משח צוה כאשר עיכל, בחר ישראל אלקי לח'מזבה ויעלו ברזל עליחן חניף לא אשר שלמות אבנים מזבח סשה תורת במפרככתוב משה תורת משנח את חאבנים על שם ויכתב שלטים, ויזכחו לה' עולותעליו בראה חמתחיל וחמשפטים חחוקים ספר הוא ישראל, בני לפני כתבאשר ה' מי' משנה" היא "איוו בספרי בארתי כאשר י"ם כ'ו תבא כי עד נוץי'ב )דברים הזאת התורה רברי כל את עליחן וכתבת משה צוח אשר לקייםע"ש חכהנים ננד לארון וסזה מוה עומדים ושופטיו ושטרים וזקניו ישיאל וכל ג" ב'כ"ז

מול אל וחחציו נריזים חר מול אל חציו כאזרח כנר ה' ברית ארון נושאיהלוים )כנראה בראשונח ישראל חעפ את לברך ה' עבד משה צוה כאשר עיבלהר

בעל

, ,,)ן.,,11

. טואב בערבותהבריח ה%4ש ,"1.ן",,.,ן,ן,,(,,

111 %טעי4

כל את קרא כן ואחרי תושבע"פ* לאמתת ראיה ווח זאת את צוח פחבעל טכל דבר היח לא חתורח, בטפר חכתוכ ככל וחקללה הברכח חתורהדברי וחנר וחפף והנשים ישראל סחל כל נגד יחושע קרא לא אשר משח צוהאשר לא טצוח קיום של טיפום רואים זח נכל לגל"ה(' ח, )יהושע בקיבםחהולך בעת קמא תנא לרעת נם חתחילח הברית אסנם חדשה, ברית כריתותשל

תשסעו אשר חברכח וילה, ברכה היום לפניבם ניתן אנכי ראה משהשאמר תשמעו לא אם וחסללה היום, את:ם מצוח אנכי אשר אלקיכם ה, טצותאל ללכת חיום אתנם מצוה אנכי אשר הדרך טן וטרתם אלקיכם ה, מצותאל וחשבו כס"ש, כ"ו-כ"ח, "'א )דבוים ידעתם לא אשר אחרים אלקיםאחרי תשסעו, לא ואם תשמעו אשר כנאטר חסצות על עצמו בפני לנריתהת"ק )דברים הואת התורח דברי את יקים לא אשר ארור בחתימתח הקללחובנומח הברכות של להברית חתימה היא נריים בהר תורח משנח וקריאת ל'ו(,כ'4ז

מיוחדח. לברית הת"ק חושבם כן עלוהקללות למצוה רק הם והקללות שהברכות דעתו לכאורח נראה אשר ר'שאמנם נריזים בהר ולא מואב נערבות לא ברית לא מערבח הירדן בעברלעשותם

שכא בדבר וביחור כראשונח, תמיד לכתוב דרכי זה אשר שם כמאש עיבלוהר לפרש ז"ל רעו'1 כדרך השטחי הפירוש לפי מקודם לפרש דרכי אנב דרךרק

סבאר הנני ואז חמערכח טקום אל אבא עד אמינא" ה"הוה פי עלתמיד בי חלק מים מוצאי במפרי זח דרכי על הערותי וכבר דעתי, עיקרבעזהי"ה ע"ד מחלוקתם של העיקרי במקום עומדים אנו כאשר עתח ולזאת י"דפרק

לא שמעון ר' גס כי דעתי אומר עיבל והר גריוים שבהר והקללותהברכות למצוה ונאמרו ברית, למין משח בימי נאמרו האלת והקללות שחברכותחולק אנכי ראה לשון כי לארץ, בבואם התכמיט בכל אותם לקרא יהושע ימיעל כל כי בריה בלשון זח ונו, אשר הברכה את וקללח, ברכה "חיום" לפניכםנותן לשון את פח דייק ר"ש אטנם כ, סעיף נ' בפרק כם"ש ,)ראי" בלשון באברית חיוס. לפנ'כם נותן : פעסים חרבה כך כל אלח בפרשיות הנאמר"היום" אלקיך ח' מצות אל תשסע כי א'( כ"ח )דביים היום אתכם מצוח אנכיאשר טצוה אנכי אשר הדנרים מכל תסור ולא ולעשות. לשמור היום מצוך אנכיאשר יעטדו אלה לאמר חהוא ביום העם את סשה ויצו "'ד(, "'נ י'" )דנרים היוםאתכם אנכי אשר טצותיו כל את לעשות לשטור י"א( ל'ז )דברים העם אהלברך וחיה ט'4, כ"ז )דברים לעם נהיית הזח היום א'(, כ"ח )דברים היוםמצוך וחקותיו טצותיו כל את לעזטות לשמור אלקיך ה, בקול תשמע לאאם כ"ח )דבריס וחשיגוך האלה הקללות כל עליך ונאו היום מצוך אנכיאשר לעברך ט'( נאח )רברים אלקיכם הי לפני כלכם היום נצבים אתםמ"ו(, הקים למען חיום, עמך (ערת אלקיך ח' אשר ובאלתו אלקיך ה'בבריון עוטד עמנו פה ישנו אשו את כי י'ב(, י"א כאם )דניים לעם לו חיוםאוחך פונח לבבו אשר ייי(, כ'ש )דברים היום עמנו פח איננו אשר ואתחיום, ראה 'שא(, ח; ל' )דברים חיום טצוך אנכי אשר "'ז(, שם )שםחיום מצוך אנכי אשר חרע, ואת חמות ואת חטוב ואת חחיים את היום לפניךנתתי אכד כי ףיום לכם חגדתי 18'ז( מ*ו ל', )דברים וגף אלקיך חי את לאחבחהיום

תאנדון

איסעיף טואנ בערבות הברית "'%ו118

י"ט( ה' שם )שם חארץ ואת השטים את היום בכם העדתי ונויתאנדון

וח*לות הבהכות נאסרו אחד ביום כי כיום ברור טראים אלה וכ5 ועוד,ועוד חברית דברי בסוף זה על והעד הס, אחת ברית טואב ערבות בריתעם

בני את לכרות טשה את ה' צוה אשר חברית דברי אלה טואבבערבות כ'ח )דברים נחורב אתם כרת אשר הברית טלבד מואב בארץישראל בלשון ט'כ נאטרו אשר וקל5ות ברכות של הברית את הזכיר ולאסאמ(, ואם מואב, בערבות הברית עם הם אחת שברית טפני ברית, ככלו,דא"'

במדבר היתה ל'כ שהיא טפני מועד באהל הברית את נם חזכירשלא

בהר ברית שם היה אשר סתם בחורב רק חורב בחר אסר לא כיחורב

באה5 תברית את קורא ג' פיסקא נצכים ובתנחומא מועד, באחלוברית

והקללוון הברכות דברי נאים ר"ש לדעת ואולי עיי"ש, חורב בשםמועד

עצטם. בפני ברית ואינם סואב בערבות הברית דברילסיום הפרשיות ונסדר בתורה וסאוחר סוקים דאין בכללא נשמש ואםב(

סוקדם חטוקדם והטאוחר הטוקדם בסדרם זאת ר"ש דעת לפיוהפסוקים : זה נאופן לסדרם עלינו למקרא" "סדר בספרי כדרכי טאוחרוחטאוחר

הי ננרית יענרך : וגוי אלקיכם ה' . לפני כלכם היום גצניםאתם

אותך הקום לטען היום, עטך כורת אלקיך הי אשר ובאלתואיקיך הזאת הברית את נורת אנכי לבדכם אתכם ולא וגויי לעם לוהיום

ה' לפמ היום עמד עטנו פה ישנו אשר את ני הזאת, האלהואת

איש בנם יש פן : ונו' ונו' היום עטנו פה איננו אשר ואתאלקינו ה' טעם היום פונה לננו אשר שנמ או טש*חה או אשהאו

פרה שרש נכם יש פן ההם הגוים אלהי את לענוד ללכתאלקינו והתנרך הזאת האלה דנרי את בשטעו והיה ולענה:ראש הרוה ס*ות לטען אלך כבי נשרירות כי לי יהיה שלום לאמרנלננו וקנאתו ה' אף יעשן אז כי לו מלוה ה' יאנה לא הצטאה,את ה' וטחה הזה בספר הכתונה האלה בל נו ורנצה ההואנאיש

ישראל שנפי טכל לרעה ה' והבדילו השטים: טתהת שטואת

האהרון הדור ואטר : הזה התורה במפר הכתונה הברית איותככי הי נרית את עינו אשר על ואטרו חזה. חגדול האף חרי טה וגויוגוי

ויחר ונוי, טצרים טארץ אותם בהוציאו עטם כרת אשר אנותםאלקי הזה נם*ר הכתונה הקללה כל את עליה יהכיא ההיא נארץ ה'אף

ולננינו לנו והנגיות איקינו לה' הנמתרות וגו', אדמתם טעי ה'ויתשס פ-ב"ח" כ"פ' )דנרים היאת התורה דברי נל את לעיית עולםעד מצותיו בל את 'לעשות לשמר אלקיך ה, בקול תשטע שטוע אםוההה ונאו הארץ, גויי כי עי עליין אלקיף ה' ונתנך היום מצוך אנניאשר

אתה ברוף איחיך, ה' בקול תשמע כי והשיגוך חאלה הברבות כל עליך.בעיו

1 *1 א.8עיף טואב בערביתהברית ח6יק

נחמתך ופרי ארמתף ופרי בפנך פרי ברוך : בשדה אתה וברוךבעיר בבאך אתה ברוף ; וטשארתך פנאך ברוך : צאנך ועשתיות אי*יףשנר

רק והיית לזנב ויא לראש ה' ונתנך ונו'. ונו' ונו' בצאתך: אתהוברוך. מצוך אנכי אשר איקיף הי טצות אל תשטע כי לספה תהי' ולאלמעיח אתכם מצוה אנכי אשר הדברים טכל תסור ולא : ולעשות לשטורהיום תשטע לא אם והיה : לעבדם אהרים אלהים אחרי ללכת ושטאל יטיןהיום טצוך אנכי אשר והקתיו מצותיו נל את לעשות לשטור אלקיך ה'בקול וארור בעיר אתה ארור : והשינוך האלה הקללות כל עליך ובאודוום . בצאתך אתה וארור בבואך אתה ארור : וגו, וגו' ונוי בשרה:.14זה ידך טשלה בכל המגערת ואת הטהומה את המארה את בך היישלה אשר טעלליך רוע מפני טהר אברך ועד השמרך עד תעשהאשר

אשר בררך באניות טצרים הי והשיבך : ונו' ונו' ונו' :עזבתנ* לעברים לאויביך שם והתטנרתם לראותה עור תוסיף לא לךאטרתי

טשה את הי ציה אשר הברית רברי אלה : קונה ואיןולשפהות אתם כרת אשר הברית טלבד טואב בארץ ישראל בני אתיכרות האלה הדברים כל עליף יבואו כי והיה ( אי-ם"פ כ'ה )דברים 'ב1רב הגוים בכל לבבף אל והשבת לפניך נתתי אשר והקליההברכה לפניך נתתי ראה ונו': וגוי וגו' שטה: אלקיף הי הדיחךאשר אנכי אשר הרעי ואת הטות ואת הפוב ואת ההיים אתהיום טצותיו ולשמור בררביו ללנת אלקיף ה' את לאהבה היוםטצוך אתה אשר בארץ אלקיך ה' וברכף ורבית וח**ת וטשפמיווחקתיו והשתהוית ונדהת תשטע ולא לבבף יפנה ואם ו לרשתה שמהבא

לא תאבדון אבר כי היום- לכם הנדתי ועברתם: אחריםלאלהים שמה לבוא היררן את עובר אתה אשר הארמה על יטיםתאריכון והטות החיים הארץ ואת השטנם את היום בכם הערתילרשתהי אתה תחיה לטען בהיים ובחרת והקייה הברכה לפניףנתתי הוא כי בו ולרבקה בקויו ישטע אלק*ך הי את לאהבה :וזרעך ה, נשבע אשר הארטה על לשבת יטיך ואורךחייך

לאבורמה אנכי ראה י( א*ני ל' )דברים : להם לתת וליעקב ליצהקלאברהם תשטעו אשר הברכה את וקללה: ברכה היום לפנינםנותן אם והקללה : היום אתכם מצוה אנכי אשר אלסיכם ה' מצותאל אתה אשר הארץ אל אלקיך הי יביאך כי והיה : וגו, תשמעולא על הקללה ואת גר,ים חר על הברכה את ונתת לרשתה שמהבא בארץ השמש מבא ררך אחרי היררן בעבר המה הלא : עבלהר

ב:

אמעיף מואב נערבותהנרית הפרק114

י"א )דברים מורה. אלוני אצל הנלגל מול בערבה היושבהכנעני לברך יעמדו אלה : לאמר ההוא ביומ העמ את משה ויצונ'ו-ל'(

ויהודה ולוי שטעון הירדן את נעברכמ גרזים הר על העמאת דנרי את יקימ לא אשר ארור וגוי: וגו, וננימין: ויומףויששנר נ"ז )דברימ : אמן העמ נל ואסר אותה לעשות הזאתהתורה

נל את שטר לאמר העמ את ישראל וזקני משה ויצו :(י"א-נ"ו

אתם בי אי(, נ"ז, )דברימ היומ אתכמ מצוה אנכי אשרהמצוה לכמ נתן אלקיכם ה' אשר הארץ את לרשת לבא הירדן אתעונרימ החקימ כל את לעשות ושסרתם בה: וישכתמ אותהוירשתמ והטשפמימ החקימ אלה : היומ לפניכמ נתן אנכי אשר המשפמימואת לרשתה לך אנותיך אלקי ה' נהן אשר נארץ לעשות תשמרוןאשר וגוי וגוי וגו' וגו' וגף האדמה: על חיימ אתם אשר הימיםכל המשפמים ואת האלה החקימ את לעשות מצוה אלקיך ה' הזההיומ

דיום האמרת ה' את נפשך: ונכל לבכך בכל אותם ועשיתושסרת ומשפמיו ומצותיו חק'ו ולשמור נדרכיו וללכת לאלקימ לךלהיות נאשר מגולה לעמ לו להיות היומ האמירך וה' ; בקולוולשמע אשר הגוימ כל על עליון ולתתך טצותיו. כל ולשמור לךדנר כאשר אלקיך לה' קדוש עמ ולהיותך ולתפארת ולשם לתהלהעשה תעברו אשר ביומ והיה י"מ( כ'ו, דברימ עד ל' י'א )דנרימדנר: אבנים לך והקמת לך נתן אלקיך ה' אשר הארץ אל הירדןאת

מזכה אלקיך לה' מזבח שמ ובנית : נשיד אותמ ושדתגדלות מזכח את תננה שלמות אננימ ברזל: עליהמ תניף לאאבנימ

ואכלת שלטים וזבחת אלקיך: לה' עולת עליו והעלית אלקיךה' לפני ושמחתשמ

דברי כל את האננימ על וכתנת : אלקיך ה. בל אל הלוימ והכהנים משה וידנר : הימב באר הזאתהתורה לה' לעמ נהיית הזה היומ "טראל ושמע המבת לאמרישראל

חקיו ואת מצותיו את ועשית אלקיך ה' בקול ושמעת :אלקיך נ-יוד( כ"ז, )דנרים : היומ מצוך אנכיאשר

בלסעיף

116 בטעיף מואב נערבותחברית חיפרק

בסע'ף ערנית עוין מואנ, עוב,ת ברית נחיצות היההלסה תקנ,ת ארץ.. בלתי יהיות תוכל אם שיס עס""ברית כל ועל יחטא אחד האיש הקב"ה, עם סשה ,כוחהקהר.ת. נחמי', ור' ר'י ,מוץלוקת הנסתר.ת ערב.ת תקצוף.העדה

ישראל נענ'שו מדוע בארצ,, עם רונו,.כן אחר ניד,ןהע,לם עכן, חטאעל

באהל הברית בשלמא ? בכלל טואב ערבות ברית נחיצת היתה מהאמנם הפרו שישראל מפני בחורב הכרית כבר שהי' אם נחוץ דבר הי' שבמדברמועד מצינו לא אמנם א', סעית מ"ז בפיק שבאיתי כמו הענל את עשותם עלברית חדשה, לברית מואב בערבות שנצמיך שכמדבר מועד אהל של הבריתשהופר בכרית לעביך ג' פימסא נצבים תנחומא במדרש באמת נשאלה הואתוהשאלה

לפני כשעמדו אחת : ממצרים כשיצאו הקב"ה כרת בריתות שלש אלקיךה' ולמה מואב בערבות כאן ואחת שבחורב( מועד )באוהל בחורב ואחת סיניהר ואמרו בטלוהו בסיני עמהן שכרה חברית שאותו מפני כאן עמהם הקב"הכרת וכו,, שבחורב( מועד יבאהל בחורב עמהן וכרת חזר לפיכך ישראל אלחיךאלה כואב בערבות הברית הצטרכית על התשובה שם בתנחומא נטצא לאאמנם דאבדין. על וחבל מהמדרש, מאמר נשסט כנראהאשר

לוי ר' דאמר מה על ש,ב פ"ח ב"ב האגדות בחדושי ז*לוהמהרש"א ישראל את ברך הקב"ה ודם. בשר מדת הקב"ה כמדת שלא וראה באשם קומטיות עד תל:ו בחקותי מאם ושתים בעשרים ברכן בשמונה, וקללןבכ"ב ואילו נפשם, גאלה חקותי ואת עד תמאסו בחקותי מואם בשמונהוקללן מוהיה בשמונה ברכם ושתים בעשרים וקללן בשמונה, ברכן רבינומשה לא אם מוהיה ושתים בעשרים ~קללן לעבדם, עד תשמע שמועאם

למה ענינא בהאי לדקדק יש ז"ל המהרש"א כתב קונה, ואין עדו~שמע כלהו ודאי דהא שבתו"כ מאותן טפי תורה דמשנה קללות משהאמר בלשון דת"כ והנהו יחיד בלשון אמרן ס"ם קשח ועוד נאמרו. הנבורהמפי רבים בלשון נאטרו שבתו"כ דאותן בזה וי"ל מנילה, במוף כמאשרבים על רבים בו נתחייבו לא סיני הר במצות שעדיין רבים' חמא עלשהם הירדן, את לעבור להם שהי' מ' בשנת טואב ערבות עד יחידחטא ארון בכבוש התתילו שכבר מעות מתן בשעת כערב הוי דאזומטעם והאריך נתחייבו, יחיד הטא על דאף ועונ, סיחון ארץ קצת,ישראל ואיננו משה שהוסיף הקללות רבוי טעם לתרין אותיות רמזי בדרךשם בערבות ישראל נתחייבו שלא שדעתו מדבריו ידענו זח אמנם ספרנו,מענין ערבות, משום הזאת הברית נחוץ הי' זח ומפני מואב ערבורל בריתעד

מן נלמוד ערבות ענין כל כי כרגע, במח:ת"ה ממנו נשכחולכאורה פוכשלו הקנ"ה וספי רבים בלשון חנאמרו תלכו בחוקותי אם שלהקללות והצדק ל"ם,( שבועות ע"ב כ"ו )סנהדרין אחיו בעון איש באחיו,איש

איש אומר אינו התו"כ דברי על שכתב נ"י המימה תורה בעללהגאוןבאחיו

116 ביטעיף טואב בערבותהברית ח4פרק

אומר אינו באחיו איש ,יכשל וצעל שם דמ'ום אחיו בעון איש אלאבאחיו בתורה עיין למחות, בידם שחרבים מפני אחיו" בעון באחיו איש וכשלואלא

נעלם ונם היחיד. עבור הרבים של ערבות ענין מבואר והנה שם,תמימה בריתות ושמונח דארבעים ע;'ב ל"ז דסוטה הסוגיא במחכת;'ה לכאוראממנו עבל והר גריזים שבהר וקללווז בנרכות דערבא, וערבא ערבא שם חושבאשר ובערבות שבטדבר מועד ובאחל בסיני שמעון ר4 ולדברי מואב, וערבות בסיניוגם

שכל בי סעיף נ' בפרק בארתי וכאשר ערבות, דין חי' בכלן הנהמואב ערב הוא העם עם" .,גרית שהוא שכל עי4, "ברית מענין חוא ערבותענין יש אלוה ובברית שם, דברינו עיין בידם למהות שעליהם ברית עובריעבור בארוכח, שם שבארנו כמו הפרט ערבות חזקה יותרערבות

בערבות נתחייבו שלא ע"ב ט"נ בסנהדרין נחמיח ר' דעת ישהאומנם בהבריתות הי' שלא לומר זר; אין אבל הירדן, את ישראל עבור עדכלל

בערבות לדעתו נתהיינו לא מואב ערגות ברית על שנם ערבות, דיןהראשונות ננמרו לא כלם רק הבריתות, בכל חיה ערבות דין אמנם הירדן, את עבורעד

של והחשבון בארצם, לעם שנעשו הירדן את עבור אחרי רק נחמי' ר'לדעת ערבא ועל ערבות על נכרת שהברית נחמי' ר' לדעת נם הוא בריתותמ"ח

המהרש"א כמ"ש ולא היררן את עבור עד וקיום לחיוב באו שלא אםדערבא הדבר ואין נחמי', ר' לדעת ולא ר'י לדעת רק היא שהסוניא שם בסוטהי'ל בריתות מאח על אז עליה עבר ש"א ומצוה מצוה כל לך שאין אמר שלאכן, לא נחמי' ר' לדעת אך בודאי נכרתו א'טר עליהס, נכרת שלארק

בלא שלעם דעתו כנראה אשר הירדן, את עברם עד הבריתות עלנתחייבו איש לחייב רק אינם הקהלות ותקנות שלם", עם "ברית להיות יוכל לאארץ חברו עבור היחיד ערבות לא קצתם על להסיע העיר בני רשאים מטעםואיש הקנשה וכוח היה כנראה זה אשר היחיד, עבור הקהלה ערבות לאונם שאם ר"ל כתבת אשר מספרך נא מחני משה שאמר העגל בחטא טשחעם יהודה ר' כדעת ערבות מטעם בשבילם לסבול צריך חוא גם לחם ימחוללא

חטא אשר מי הקב"ה וא'ל בערבות תיכף נתחייבו הננלות שעל שםבסנהדרין בחטאו איש הירדן את שעכרו שטרם ל"ג( ל"ב לאב, )שמות מספרי אמחנולי

סטכו זה על אשר היחיד, עבור הכלל לא גם השני עבור אחד לאנענש אלהי אל ויאמרו פניהם על ויפלו קרח בעון בטענותם ואהרן טשהארייכ כאב( טאז )במדבר תסצוף העדה כל ועל יחטא אחד האיש בשר לכלהרוחות

רק ישראל נענשו לא הנסתרות על שרק שם בסוניא יהודח ר' דעתאמנם ויאמר יחושע את עכן ויען שם. בסוגיא אי' והכי הירדן, את עבוראחרי א"ר ר'אסי אמר עשיתי, וכזאת וכזאת ישראל אלקי לה' חטאתי אנכיאמנה יהושע בימי ואחד משה בימי שנים חרמים כג' עכן שמעל מלמדחנינא בימי ארבעה חמשה בראש ר"א משום אמר יוחנן ר' עשיתי, וכזאת וכזאתשנא' השתא ועד עשיתי, וכזאת וכזאת חטאתי אנכי שנא' יחושע בימי ואחדמוצה הנמתרות על ענש שלא לפי בר'ש ר"א משום יוהנן אשר איענש לאכו'ט ולכנינו לנו והנגלות אלקינו לה' חנסתרות כתנאי הירדן, את ישראל שעברוער על ענש שלא מלמד שבעד עין ועל ולבנינו לנו על נקוד למה עולםעד

הנסתרות

חפרק 111 נסעיף מואב בעיבות הברית'

על ענש וכי נחם" ר' א"ל יהורה ד"ר הירדן את ישראל שעברו עדהנטהרות הנסתרות על ענש שלא כשם אלא עולם עד נאטר כבר והלא לעולםהנטהרות

חירדן, את ישראל שעברו עד שבגלוי עונשין על ענש לאכך של הזה שהברית ז'ל שדעתו לומר נוכל ו;ל המהרצו'א דבריולתרץ

מצינו לא ל,ה אשר הנסתרות על בערבות להתחייב נתחדש מואבערבות לה' הנסהרות כתינ .מואב ערבות בברית ורק הראשונות, בהבריתותרבת

סדרתי אשר וכפי מ;ח(, כשט )דברים עולם ער ולבנינו לנו והננלותאלקינו לדברי הקדמה היא הזאת חפרשה אלה, פרשיות סדור ב4 אות הקודםבטע*ף דלאו ע"ב מ"ג סנהדרין בתוס' ז"ל ר"ת רעת ולפי מואב, בערבותהברית הנסתרות כלומר אלא הנסתרות(, )על בדבר עונש לך דאין דקרא פשטיההיינו ונקוד עליהם לענוש ולבנינו לנו שניהם והננלות השם אלא בהם מכירשאין את משעברו אלא לעולם נוהנת זו מדה גזירה שאין למימר ולבנינו לנועל

כלל עד על נקוד הי' לא או ,%ד" כל על נקוד הי' ואם קודם, ולאהירדן חתיבה חצי שבעד עיין נקוד לכך דינה כך בננלות ובין בנסתרות דביןהרא וננלות משעברו דנסתרות ומסתברא משעברו, וחציין לעולם חציין לךלוסר ואי עולם, עד נאמר כבר וחלא הנסתרות על ענש וכי נחמי' ר' א*ללעולם, אננלות דקאי ענין דבאותו להשוותן יש כרחך עי אנסתרות עולם עדקאי

ודאי אלא אתרווייהו, דקאי איתא אם בשוה קאי דססתמא אנסתוות,קאי ולא לעולם, עלייחו אחריני מיענשי דלא סברא היא שזו כלל, אנסתרות קאילא קודם הנסתרות על ענש שלא דכשם ננלות להו להקיש אלא נסתרותבתיב היקש אתיא ולהכי הנגלות, על ענש לא כך הסברה, שזה הירדן אתשעברו אבל רבה עונש מיענשי דלא היקש דאהני חו"א נקודה לאו דאיונקודה, ע~ל. כלל טיענשי דלא נקודה קם"ל למחות להם שהי' לפי מיענשי זוטאעונש

סתם, ערבות וכתב ביאר שלא רק ו"ל הטהרוש*א כיון כנראהולזח' הנסתרות 4'ל ר"ת לפירוש יהודה ר' לדעת אשר דנטתרות ,גרבות עלומהשכתו

ומין ערבות, בתורת נכנסים ובנינו לנו של והננלות אלקינו חישל טואב, ערבות בברית רק באטת ונתחדש לרבים, רק הוא כזהערבות

לנהיצת טעם יהי' זה ואשר י'ל, ר"ת שפי' כמו הפסוק את כן נפרשאם שבמדבר מועד אהל ברית אחרי מואב בערבות הזאת חדשחברית

נסתרות. נוכר לא הקודמותשבבריתות התופ' נם ואשר במקרא, המוזר ופירויטו ז*ל רשת לדעת זה כלאמנס

שאתה משום נאמר בזה כיוצא על זה ולבד עיי*ש, לפירושו טסכימים לאוול נעקם האלה הנקודות דרשת מפני וכי לססילה, זה את נוציא ובת בתדורש בדבר ישראל את לחייב תנאי ע"ה רבינו למשה וניחס הטקרא פשםאת

הננלות על גם הלא הנסתרות על להתמשכן והוא צדק שום בושאין הקמ'ה יענש איך ל"ם, בשבועות כדאי' לטחות בירו וגיש מי רקאטרו שענשינן כלל איננה יחודה ר' דעת ונם למהות, בידינו אין אשר הנסגרותעל

בספרי שבארתי כמו רס ממנו, יודע איש שאין ההטא אותו עבורלהרבים רק שהוא כ"ם אות פגריה נפן מאמר תרמ*ג( )ירושלם זקניםעפרת ד"ם קדושין שמעון ב"ר ר"א דעת שהוא רונו אהר נידון שהעולםלעמן

ע*ב

בסעיף מואב בערבותהבךית ח פרק118

חברית קנלת טטעם זה ואי! החטא, אותו עבור שנענשין לאע"ב וחופא רובו אחר נירון עם וכן רובו אחר נידון שהעולם רקכלל מן רק ערבות מטעם זה ואין לעמו, הרבה טובה ושסראחד עבור הצבור או רעהו עבור איש שממשכנין נקרא ערבות חדבר,טבע נסתרוח, על ולא למחות בידו שיש במי בצדק להיות מוכרח וזחיחיד, בזה שייך שלא בטבע דבר זח אחר, דבר זה רובו" אחר נירון "העולםאמנם קוץ ישב אם חייב אני מה לטעון יוכל לא חראש כלל, צרק שלענין סאברים מחוכר אשר הגיף כל נחלה בינל קוץ ישב שאם לפיברנל, המה ועדה קתלה חברה וכל והעם העולם ראשו, ועד רנלו מכףרבים או קהלח או עדה שנקרא אחד לגוף מהרבה נעשים אשר מאורגניםגופים הגוף, כל סובל נחלה הזה מהגוף אבר ובאשר עולם, או עם אוחברה כמו רק הוא והמעוט הם שלמים האברים שרוב זטן כל נתקלקל לאאבל רובו, אחר נידון חעולם מתקלקל כשרובו אבל ונובלים, הנוצצים עליםכמו לא אשר לארץ ישראל שנכנסו טרם ולזאת כלל וברית ערבות זה מעניןואין

הנידון בכלל לחעולם נטול הוא גמור לעם יהודה ור' בר"ש ר"א לדעתנחשבים הם כבר בארצם לעם כבר שנעשו לארץ משנכנסו אבל העולם, של רובואחר כיון לארץ שנכנסו קודמ עכן חטא וליה רובו, אחר נידון והגוף מאורנןגוף

את לא אך חובה לכף העולם את הכריע שמעון' ב"ר ר"א לדעת נטתרותשהיה חטאו ואז לארץ שנכנטו עד בארצו לעם לא אבל לעם נעשו, שכבר אםעמו יהושע אל ה' אטר זת על אשר חובה לכף ישראל עם את להכריע נורם עכןש5 וגם חחרם מן לקחו ונס אותם צויתי אשי בריתי את עברו וגם ישראלחטא )יהושע וגו' אויביהם לפני לקום ישראל בני יכלו ולא בכליחם שמו וגםכחשו

הכריע חזה והעון העת כל של ישראל עונות שאר שצירוף -,ל י"ב( ,אאז, אשר אלקינו לה' הנמתרות בפסוק הנזכר הערבות עם כלל ענין ואין הכף,את

ישראל שעמדו בשעה אומר רבי י"ג פיסקא יתרו התנחוטא כדברי הואפשוטו ולא בשטחה שמים מלכות עליחם לקכל אחד לב כלם הושוו סיני הרעל הקכ"ה ביקש שעה באותח זה על זה עצטם את טמשכנין שהיו אלאעוד

את ממש:נין היו בעצמם שחם כיון )ר"ל הסתרים על ברית עמהםלכרות הסתרים על ולא ברית כורתים אנו הגלוים על לו אמרו הגלוים ועלעצמם( הנסתרות שנא' עליו מתמשכמן הצבור ויהא בסתר חוטא אחד יהאשלא ו"ל ר"ת כפי' שלא בתנחוטא טבואר הנה ולבנינו, לנו והנגלות אלקינולה'

הם, ולבנינו לנו שניהם והנגלות אלקינו לה' אשר הנסתרותשפירש ללטד הוא שבעד עין ועל ולבנינו לנו על נקוד למה ר"י כונתאטנם

פי על ישראל עם את להכריע גם אך הנסתרות על ממשכנין שאין רקשלא שלבד הכתב על יתירה שהנקודה הירדן את עברם אחרי רק בא זהרובו בדבר שאפי' הנקודה את לדרוש שבער עין על אחת נקודה נתוסף ולבנינולנו

הוא ל'כ כם"ש בטבע שזה רובו אהר העולם הכרעת כמו עולם עדשהוא האלח נסתרות כן הנסתרות על עונש בהם שאין ערבות של הברית תנאיכמו קורם אבל רובו, אהר ונידון עממי לגוף נחשבים הירדן את שעברו שאחריאם

ב-ש -א ורעת עליהם, נענשים שאין נסתרות כל כמו דינו היררו אתשעברושאפילו

פן(,'-

. ;,ן,,;,,,,

י",,1 *11 ג בטעיף "ואב בערבותהבר4ת חפר" י - גלוים יהיו שעכ"פ שבגלוי דבר על רק לעולם איננה זאת הכרעהשאפילו 'י);-' אבל י"ח*כ'( כ"ט ודברים ישראל, שבטי מכל לרעח ו,' והבדילו וכלל,כלל )פן העולם את יכריע ולא החוא באיש הי אף יעשן נסתר השם אבל ובניי'לאשתי '4'י",,: כשאין אבל אחרים של נפשות על גם מה פעולה איזו פעלה שרעתו לומרלעולם 'לת שמקלקל הקלקול מפני חוא העולם הכרעת טעם כי כלל, ימבול לאהשבט11-

ארצו, עסו את ולא חובהלכף , , ], העולם את מכריע ואיננו כלל להעולם ולא לעצמו רק הרע לא מוה יודעאיש .

ואין כלל, ערבות בענין נחמי' ור' יהודה ר' מחלוקת איןולפשזל,1,ן

-

את שעכרו קודם ר"י לדעת דננלות בערבות נתחייבו אם יודעים אנו

--

נתחייבו לו כי נתחייבו, שלא ודרבים דיחיר ערבות ומכש;'כ הירדן אתעבור אחרי רק חובה לכף מכריע לא רובו אחרי לידון אפי' ה'נ דלדעת לא, אוחיררן ; הירדן, את עבור לפני נם מכריע שבנגלות דעתו רובו אחר העולם לירון ,,, שלחכריע להיות יכול ר'" לדעת אבל ערבות, מצד העולם את מכריעחי'

"",(,

.

יכול חברו על ואיש היחיר כשביל הרבים להתטשכן גמורה בערבותאבל מצוה כל על בריתות מ"ח מקודם שנכרת אם יהודה ר' לדעת שגםלחיות,,,.,-,,ל,.,. הירדן. את עבור ער בו לחתחייב הברית ננמר לא אבלוסצוה,',,.,)1י

גסעיף ,) ".,,,,,,,.,;41 האב. בשכועת הילריכו הנ~לדיכו, עי הכי,וורול~ת,;.,, . .ן-,,,"; רעת על עם, וכרית אלוה כרית *הי איננו אשר ואתפה ,;,ל.- ישנו אשר את תקהינת, בניכו ושני ב.סר יאכלואבות,'

,(ןן' תורה שבטשנח קללית ישראל, בית רקמות. ולאהמקום, . בריך קורשא בצירוף אמרן, עצמו ס*ימשה

'ין ושנינתיה.הוא .,,

ןל,., ערבות לא הזה בברית נתחרש שלא האלה הרברים כל באורואחרי לידע מאד לנו יקשה 4ף'ב נסתרות, ולא .

הזה הברית חדוש נחוץ היה למה. הזאת, חאלה ואת הזאת הברית את כורת אנכי לברכם אתכם ולא כנאמרש,ן,,, פה נתחדש הבאים הדורות על הברית שחלורן לוטר חושבוהייתי ,:.,.',ן,, הקודמות. בהבריתות נם היה זח שכל אחרי מואבבערבית ' ' ,;.1,1.,, פה איננו אשר ואת אלקינו ה' לפני היום עומר עמנו פה ישנו אשר אתכי),,"%,י,.ן איות לאטר ישראל אדמת על הסשל את המשילו ישראל וחומאיהשטן , '") אשר מהרברים אחר נ"כ הוא הנולדים על הברית חתחייבות כי היום,עמנו 'ג,' שאת צ*ט בם"ק ז"ל חגר"א ומוסיף זמן אחר הנולרים להשביע אפשר א תא א הל45ין סעיח רכ"ח טי' וביושד אמן, ענו לא כאשר בניו את להשביע איש יגבר כחבאיזה ;"];,., כי האבות עליהם קבלו אשר ושבועה ברית ידי על הילרים נתחייבו אשרהתח"בות ,' ","ש.%א,, על הרהור נם אך שם במקרא חנזכר בנים על אבות עון הפוקד היפשפטי . לפ, על ערעור רק לא זה אשר ב'( י"ח )יחזקאל תקהינה בנים ושיני בוסריאכלו - ,1"הניידים ', ל,שי,)',.

" ' ,'ז ")ן4%.,מי

],.);י,,,,,.,,,,י,;ן.ייי,.,ין,י,ק , י!,,, , ;, ,) , ,, , . ,,, .,,,,,; ,, שיג שאל ינרתבשט" =קי1%

);,,(,] שטעחן סשום היורש סחויב אינו ומת בשביעה עצטו את אדם הההייב ואםיב, "~ ן ג*פ שבושת כנו'שבםפן אמן ויענח יסטם אא*כ להשביע א'א כברהטלדים .ן ובאלה בברית אשר הדבר נתהדש מואב בערבות פה רק עי4'ש, ג'סעיף ,)" י פרק אי בהלק מזה דברתי כבר כאשר ס%ו ס"ק קכ"פ סי' הר'ם סם8עעיין

. איננו אשר ואת פה ישנו אשר את הבאים הדורות נם 5הייב יכוליםובהרם

היום. עומד עסנופה ] ואיך הי', בסיני פה האטור . שכל ע*א 4'ם בשבועות הול דעתאמנם

.; פרשתי כאשר שנפרש או בטיני גם זה שה4 שנפרש בין ז*ל דבריהםשנפרש

1 כל שיהיו נהוץ שהי' לסיני שייך שזה עניף אינו "אם במדת זה שדרועשם), ברית כל לעם כבר שנעשו אהר אבל לעם, שנעשו סרם בסעסדהנשטות

~ך וטא, הבנים, על הל חי' סיני הר ברית כבר שיהי' איך עי""ט, הבנים עלהל הברית הדוש נהוץ היח ומה שם שהארכתי כמו הבנים על הל בריתכל

מואב.בערנות )) וכהטסיא לההגדר י'ל הראעענים לי שהניהו מה הדש דבר פה לו%רונלע"ד

עד היו אשר הבריתות שכל והוא בזח, שהקדיטני מי ראיתי לא כי לי, וכוקא) לא ~וברית*עמא אבל העם, ועם לעם לעשותם לבד אלוה" "ברית היועתה נדול הבדל הש עדין,היתה

בין. ' ברית שבודאי אם לברית*עס, ברית*אלוה

',

';, הפרה לו אין המקום דעת על הנורר רק נם כי הזק, יותר בפבעו הואאלוה ;; הזאת הגיית את כורת אנכי לבדכם אתכם %א זה ספסוק באמת למדוכאשר

ישרא5 אעו כשהשביע רבינו במשה מצינו ע"א ול*פ ע'א %פ בשבועותואמרו ועל המקום דעת על אלא אתכם משביע אני דעתכם על שלא דעו להןאסר כשאתכם לא כלומר אתכם 51א י;ל ריר'י וכפי' לבדכס, אתנם ולא שנא'דעתי

משביע אני דעתי על רק נלמד אתכם ולא מן ובאמת לבבכם,במחשבות ,, בסוניא כדאי' דרבא קניא משום לבבכם מחשבות כפי דעתכס על לאאתכם

אשה או איש בכם יש פן הפרשה סות מן נלמד המקום דעת על אמנםשם, בשמעו והיה וגו', אלקיט ה' סעם היום *ונח לבבו אשר שבפ או משפההאו לב* בשרירות כי לי יהיה שלום לאמר בלבבו והתברך הזאת האלה דבריאת ;. ) הנדר את להתיר אלך אה*כ אבל בהברית עתה אמהה לא אני ר"ל וגו'אלך

] בתקנת נם כי ומשפהה, שבפ נם אך נדרו על לשאול יכול היהיד רק לאכי ), כסיש לעצמם ומתירים שטדרין אלא עוד ולא להתיר, הצבור יכולהצטר ,ן אני המגץם דעת שעל תדעו להם אמר שוב ד4, סי' ה' כלל בתשובהחראאש

],, ' דדף בסתיא כדאי' התרח, מהני ולא ונו' ה' אם יעשן אן כי אתכםמשביע ,,( וכרנב לשבועתייהו, השרה תהוי דלא היכי כי אלא ל"ל המכום דעת עלכ"מ

להתירו שלא הרבה מהמירים האחרונים שנדולי נ"נ סי' נוו'ב ז"להתש%ץ ."' ' בתשוביצו הרשב"א וגם הרבח בזה ההמיר שלו פכות בהידושי יול וחרמי(ןכלל, ,, שבועות וועסי ובר"ן וף, סעיף רכ"ה סי' יו"ד עיין עליהם לאיים רק אמרוולא ,,י הטקום רעת על באסת משבו שלא שאומרים מפני הוא נזה שסקילים אלווכל ,,; ' ומגש'כ חתרה לו אין ודאי באמת המקום דעת על כשהשביע משה אבלשם,

ן, ' התרה* להם ואין ,זשביעם הקב"ה של דעתו על שבודאי אלוהבברית ;.4 . זטן שכל אלוח בברית שאין דבר עם בברית יש ~את 'בכלאסנם

" .י.שחעם

שאב בשבותהבוית ה%ק*פו נ6ע"

ברית עושה הקבמה אם אפילו עם להיות ביניהם ברית קהצו לאיטהעם הבן כנפש המה לו הנפשות כל הן ואהד אהד כל עם הוא הברית*עזם בארנר כאשר ערבות על אתם הברית עשת אם ואפי' האב,וכנפש

התנה שכן בריתות סץה הם שעי"ז הראשון בברית נם ה*שהערבווז לעם, לו אותם עשת זה ובשביל דערבא ערבא על אפ*' הקב"העסהם האלה הדברים כל על עכו' "בריוג ביניהם שיעשו היה הזה הבריתאכל הבריתות שבכל אם יהודה ר' לרעת ובין ר"נ לדעת שבין שבארנווכטו אפי' טמש בהם נתהייבו לא אבל דערבא וערבא ערבות בבריתפכנטו שלא ומכש"כ הירדן את עכור אהרי רק רובו אהר נידון שהשלםבטה

ערבות בבריה שנכנםו אם עם, לברית שנעשו טרם הערבות עלנענשים אפר סשלי להטושלים יהוקאל חשובת ווהו עם, ברית לעשותונתהייבו שתקנות מואב ערבות של עם בברית נתהייבו לא שהילדיםלחשוב בוםר יאכלו אבות אם ואמרו לעצמו, אותם להתיר הקמל יכולתקהלות להתיר יכולים יהי' שלא ימה( )יהזקאל תקהינה הבנים ושני זההבשביל טישא בני בא ר' דאמר העא פעד פמהים בירושלמי וכדאי'לעצמם, שאלו אתון השבת( סודם ימים )ג' הנדול בים לפרוש שלא עליהןקבלו אנו טה אנו הנדול בים לפרוש שלא נהנו אבות*נו ליה אמריןלרבי אבותיכם ממנהג תשנו אל אסור אבותיכם בהן שנהגו מכיון להןאפה על נשאל אדם ואין נפש,נוהי

הבא ברם נשאל משנדר תמן נדרוי שהילדים מזה רואים מותרים, יהיו כעו*כ הש"ם ומקשה נדרו,אסתיכם טמשילי טענת היתה וזאת אבותיהם, של הקהלות תקנות להתיריכולים לא שזה להם ענה הקבמה אסנס משה, של עם ברית על אפרבהטלי ערנות בעונש יענשו ולא תסות היא ההוטאת הנפש כי רק להםיועיל להם שאין ב'ה המקום דעת על נדרו כי וכל מכל נפטרו לאאבל

הדהצה ורוה הרהצ לב לכם ועשו בסוף אמר ע"כ אלוה, ברית היתהבן כי עם, ברית לעשות ערבות בברית להכנם מהויב העם וגםהפרה, אפי' הברו בעון יענש לא שאיש אם כי ישראל, בית תסותוולפת של הנדר את התרתם כי הושבים אתם כי האכ עת יםבול לאהבן מהויבים כי לכם יועיל לא זה גם אבל מואבע ערבות "ב,יית עם'"ברית תמותו לא ואם בערבות ולהכנס עם" "ברית לעשות אלוה בבריתאתם הברית את קיימתם זלא כי ישראל בית מלהיות ר'ל ישראל ביתח'ו אמר ע"ז ישראל, נשיאי זה בעון יםבול ומי עפכם, אלוה עשהאשר העם". "ברית את מהזקים לא אשר ישראל. נשיאי על סינה שאאתה

עם יהר מואב בערבות משה עתה עשה הלזה העם בריתואת ראשיכפ אלקיכם ה' לפני כלכם ה*ום נצבים אתם ואמר אלוה,ברית

נסרב אשר וגרך נשיכם טפכם ישראל, איש כל ושוטריכם זקניכםשבטיכם אשר עם, בברית כלם את תבוא טיטיך. שאב עד עציך סהוטבטהניך הקדוסים ישראל בני נפרדו טרם קודם לעשות יכול הי' לא כזהדגר יכולים היו לא אשר בתנאים אתם הברית היתה אז כי יעקבטבני המהנה בקרב נרים כמו תוכרו שכנר עתה אכל טהם, להפטראה"נ

יכוליס

ט

נטעיף טואנ בערבות הברית חפוק199

לק"ם גרים בתור בברית יכנסו המה ושנם עם, בריה לכרווןיכולים אך הארץ, ולאזרח לנר שוים אשר החוקים וכל הגר את ואהבתםבהם עם ברית רק שהיא הקהלות תקנות כל כמו איננו הלזה העםהבריה גם תעברו אשר אלוח ברית גם הוא רק להתירו הקהל שיכוללבד

היום הפעם עוד עסך לכרוה חומיף אלקיך ה' אשר ובאלתו אלוהבברית לא עם ברית עושים אתס שאין זמן שכל לעם לו היום אותך הקיםלמען כתובים :בר אשר הקללות על בקיצור וחוזר לעם, לו אתכם להקיםיכול שקרא ואחר להברית, הקדמה בתור וזה אלוה, בכרית הזאת התורהבספר והלוים הכהנים דברו והמשפטים החוקים מפר ואת הברית מפר אתלהם לה' לעם נהיית הזה היום ישראל ושמע המכת לאמר ישראל כלאל

בערבות והקללות הברכות נאמרו וע"כ עם, ברית כבר כרתו כיאלקיך אהל בברית סשא"כ עם בתור העם כל אל שדבר יחיד בלשוןמואב ושיהיו הברית, עליהם שיקבלו רבים יחידים בתור הקב~'ה להם דברמועד ואחד. אחד לכל רבים בלשון להם דבר ע"כלעם

אטרן עצמו מפי משה תורה שנמשנה קללורל שאמרו סהו,הו הדבר על כמשתאים היו ז"ל והמהרש"א החוט' אשר ע"ב( ל"אנמנילה אמר אפי' צ"ט בסנהדרין שאמרו בזה ה' דבר כי בכלל זה הלאחזה אלא הקב"ה אמרו שלא זה מפמוק חרן השמים מן כולה התורחכל

שבמשנה שקללות פה אטרו ואיך נזה, ה' דבר כי זהו עצמו ספיטשה הקודש, וברוח ז"ל התום' סוסיף ע"כ אמרן עצמו ספי סשהתורת

באמת אמנם הגבורה, ע"פ שממתמא כתב פ"ח מב"ב שהכאתיובמהרש*א

ה' ש'פ רק בתורה זו פרשה נכתבה לא ובודא* כלל קושיא זהאין

פלג~ש היתה ותמנע אפי' עצסו מפי משה כהב אשר בחורה פסוק איןכי ואפי' ונו' יעקב שמו קרא הכי אבי, לך היא אחת הברכה עשו דבריואפי' ה' ע"פ בתורה נכתב הכל וכדומה צאני והצאן בני הננים לבןדברי ברית היה הזה הברית ופה עצמם מפי שלהם הדבורים דברו הםאבל תשמע שמוע אם וה" להם ודבר ישראל עם משה כרת אשרעם יחן וגו' הארץ גויי כל על עליון אלקיך ה' ונתנך וגו' אלקיך ה'בקול וכן קדוש לעם לו ה' יקימך וג.,, לפניך ננפים על.ך הקמים אויביך אתה'

יתן ה' כי פסוק בכל שמזכיר משה דברי הם וחקללות הביכותהלאה בשם ומקללים שמכרכים צבור וחרמי עם ביית נוסחת הוא כו כילהם ושכנתיה, קוב"ה נצירוף חמקובלים ובנוסחת להברית, אלוח את ומצ-פיםה' ואין לבד לאיים לא המקום דעת על באמת נעשה אשר עם בריתוזהו נצטוח בראשית ספר וככל תורה משנח ככל הואת והברית הפרה,לו

הכל התוטה או מגילה מנילה אם התורה בספר לכותבם ה' פי עלמשה השכיל, עליו ה' מירבכתב

ט'פרק

128 אטעיף ראיבן רב3י גד דבמתנאי טפרק

טפרכה עממיםוברית ראובן ובני גד רבניתנאי

אסעיף שאינ~ תנאי שכל חירש אשר ר"סינכלל של הנסתרפעמו נוהגים ההנא,ם ונמוסי דיני תנאי, אינו וב"ר דנ"גכתנאי נוהגים לא ורשלנל'ע אממכתא שדיני אם בבריתגם

נח ומחןק תגאי על מעשה היא נרית כלננרית, לשון למעשהן קודם תנאי התנאי, שעלחמעשח

"גרית היו ונ"ר דנ"נ תנאי סברא, והאי סבראחא עון מזרחח, היררן מענר אלינו נחלתינו נאח כיעמסים" נתינת על קובלנא עשו לא אשר על הציוניםמנהלי הארץ את לכבו נתן אלקיכם ה' להערניבו, הירדןעכר ונוין הגלעד מן גתתי ולגרי ולראובני לרשתה,הואת

המלחמה אגשי בין הנדל נמענשיו, התנאיכומשפמי

לפגינס נותן אנכי ראח נהיכה; ת~רהלננ~רי בחיימ, ונחרת וג~',ה'ום

זח פרק בראותו יתפלא טקופ.א רס קורא או וה ספרי את חמעלעלא( רק וזה כלל, ברית מענין ראובן ובני גד דבני תנאי שאין באסרופה לחיות שלא עיונו ב;ופק מאיר ר' שהמציא התנאים, נמוטי מדיניאחד אשח או איש כל יהיו שלא בתנאי קדושין ידי על הפקר ישראלבנות

אשר תנאי על היו שהקדושין לוטר בכושרווג מאסורם להשתחררהחפצים סיף על עמדו התלמידים כל לא אשר הרחבח בחכסתו הטציא כןעל

ראובן ובני גד דבני כתנא* שאינו תנאי כל לוטר ע"ב( י"נ נעירוביןדעתו נשאל חבאי על שקדשתי אחד יאמר ואם ש'א( סאא )קדושין תנאיאינו סופיים וחדקדוקי תורה הדקדוקי כל ידע לא והוא חתנאי, הי' איךאותו

חכטים כרצין שלא דבר ויאסר בשנינו ויכשל בלשונו וינקש הזאתבפרשה יעשו כאשר והטענות הסכסיכים להסר קנינים בשאר כן וכטוהתנאים, ונטוסי דיני בפיב והיודע וקדושין גיטין בטיב היודע בהלכה חכםהעדת בלתי תנאי על לקדש איש עוד יהין ולא ומזימותיה תחבולותיוויבטלו עושין שאין עתח הם3ומםות המדינות בכל כאשר תורח, חכטי ע"יהתנאים מדינח והסנינים חטשפפ כחוקי הבקי דין עורך לפני רס ותנאיםקנין

כח אשר חברית" דברי "לאלח זח ,ענין מח אך ומשפטיה, כחוקיחוטדינה וגם באפסכתא נם סועיל הברית כי כלל אלו לדינים צריך לא לרעתוחברית נ', מעים נ' פרק א' בחלק בארתי כאשר לעולס כא שלאבדבר

אך

א'סעיף ראובן ובני. נר רבניתנאי %פוק*18

מאיר ר' של דעתו עומק על בצדק עמד דבריו שבראשית אםאך התנאים ונמוסי -דיני באמת כי צדק, לא דבריו בסוף אך חכמים, עיניהמנחיר בארתי אשר קנין סכל גדול רק הוא הברית וכח ואלח, בברית נםנוהנים יבני תנאי לפי ר"ל התנאים, וטשפטי דיני לפי נעשו תנאיו כאשר חואשם ולדבר לעולם בא שלא בדבר ונם נאםמכתא גם מועיל אז אשר ראובן ובניגד מועיל לא התנאים משפטי לפי תנאיו נעשו לא אם אבל לעולם, באשלא כי התנאי, ולא קיימת המעשה רק הברית של התנאי ר"ל כלל הבריחכת אשר התנאי, כח ולא התנאי שעל המעשח כח לחזק רק הוא הברית כחחוזק אנו " אשר כל כי לקנין, ברית בין לחלק החנאים במשפפי שייך לא כןעל

חיא ברית ובל חמעשה, כגל התנאי כח לחזק הוא התנאים, בדינימדקדקים התנאי יתחזק ולא שם בארתי כאשר חיא דאי שכולה תנאי עלמעשח חתנאים, בדיני נהנו לא אםוהברית

חנינא ור' מאיר דרי פלונתא על ע"ב ס"א מקדושין היא לזהוהראיה שומע אתח הן מכלל אמרינן לא מאיר ר' שלדעת כפול, בתנאי נטליאלבן שכן כך תעשה לא ואם כך תעשה אם לומר תנאי כל לכפול וצריכיםלאו יעברו לא ואם ונו' חלוצים וב"ר ב"נ יעברו אם ראובן ובני נד דבני חתנאי כפולחי'

הן שמתוך נמליאל בן חנינא ר' כנען.ודעת בארץ ונאחזובתוככם אתבםהלוצים כבר ידענו זה, לך יחי, וכך כך תעשח אם אומרים ואם לאו, שומעאתה דב"נ בתנאי שמצאנו ומח לכפול, צריכים ולא לך יהי' לא תעשה לאשאם כן שאלמלא לאמרו. הדבר הי' וצצריך הואגמפני התנאי את משה שכפלוב"ר חתנאי, לדיני זה שנחוץ מפני ולא ינחלו, לא כנען בארץ שאפילו במשמעיש

ברכה תלבו בחוקותי אם דכתיב היינו לרשמ בשלמא זח על הגם'וסקשי ומתרץ איצפריך למח נמליאל בן חנינא לר' אלא ונו' תמאסו בחוקותיואם קללח ולא ברבה לא . תמאסו בחוקותי ואם ברכה תלכו בחוקותי אםסד"א בברית שנם מפורש הנה ומתרץ, שם סוטה של מאלח מקשה וכןקם4ל, שגם וב"ר גד דבני כתנאי שיחיו חם התנאים ודיני התנאים, דיני ישואלה משום, ד"ה ע"א עאה ובגיטין שם י'ל רשף'י כפי' זה על פליג לא חנינאר' רק בטל תנאו בתחלתו מעשה שיש תנאי דכל ע"א צ"ד דב"ט במשנה פלינדלא וב"ר דב"נ בתנאי הכפילות כלל חיו לא לדעתו אשר כפול תנאי עלחולק לחרם בזה ומ'מ לצורך, רק התנאי לנסוסי במוטה ולא מועד אוהל בבריתולא

התנאים. דיני כל בו שיה" זצצריך תנאי על הצבורשמטילים בתחלתו טעשה שיש תנאי כל סיפא אימא שם בב"מ שאטרווטח

ד"ח שם תוס' עיין י'ם, סברא" ,הא ליה דאית ליה שמעת מאן בטל,תנאו אמנם ז"ל, רש"י דעת בזה דוחים אשר כל ד'ה ש'א ם"א קדושין ותוס,אימא במשנה דקדושין דחכא מאיר ר, על חכונה אין ששם כנראח ז"ל רעו'ידעת חנניא כפר איש חלפתא אבא דתניא שם בכ"מ עשמביא דברייתא ר"מ עלאלא אינו לתנאי קודם מעשה תנאי זה חרי למעשה קודם תנאי ר"ם משוםאומר סברח של זה בלשון משמש וחוא ראובן, ובני נד דבני תנאי הזכיר ולאתנאי

חולקיפ נם4אל בן חנינא ר' ולא יהודה ר, שלא ואם חמתנים, שלופסיבולוני ולא בקנין לא תנאי אינו וב"ר דב"נ כתנאי שאינו תנאי כל שלכו"ע זתעל

באלח

%'צ,!

188 אטעיף ראובן ובני גד דבמחנאי פ5וק

'שעע% ובשר דב4נ בתנאי אוד באופנים מצינו שלא זמן וכל כ%ש, ובריתבאלח למעשה קודם בתנאי ורק לכו*ע התנאי במשפפי כללים המה הצורך מפניא%תם סתטא וכן וב"ר דב"ג לתנאי זת קשר ולא סברה בלשון בכרייתא ר"םשטש צ דסשנה שסתמא מורה זה וטור דלצ תנאי הזכירה לא שם דב'םדמשנה שזח ליה עשאית ר"ל סבראא "הא ליח דאית בלשון הכונה וזהו ר4ם, לשוןחיא דאית בסוניא קאמר דלא ' וב"ר, דלצ דתנאי קרא בלתי אפי'סברא ולא סברא ש,ח ר'ל סברא" "חא ליה דאית רק סברא4 "הא%ליה סברא" "חאי ליה דאית הנירסא ' לחם הי' כגראה והתוס' לקרא,צריך שהיח נראה קיוזשין ומהתום' י'ל, רש"י שפת על מזה מקשיםקץכ ע*"8 למעשח4 קודם תנאי "דבעינן ליה שמעת מאן מפורש הני'להם חולק אק 9ל רעוע גירסת לפי אבל 1'ל, ראוץ על םקש,םע4כ וטי, דב"נ תנאיעל

מכוארים שהם התנאים דיני על לדבר זה ב5רק באתי לא והנהב( ועמן שלם לס5ר יהי' בדבריהם וליתן ולישא הע,ר, ובאבן בהו"םבטטקים ,ברית מין ונאר דב"נ בתנאי הי' שבאמת להראות זה בפרק באתי אמנםמיוחד, נקדושין י4ל ההים' בעלי עמדו וכבר עמים4 ברית "מין לומר פוב יותר אועס4 שהכ5ל שאמר נמליאל נן לר"ח שם הנם' שטתרץ מה על לא אי ד*ה,שם חגם' ומקשי ינהלו לא כנען כארץ שאפי' במשטע יש כן שאלמלא לצורךבא לכתוב דאתי חוא כפול לתנאי לא% ס"ד -אי ר"ם לך אמר ומתרץ ור4ם! זהעל %א כ5ול לתנאי א4'ם לי למה כנען בארץ ב%,וככם, ונאח,ו יעברו לאואט בארץ כתכ לא אי לך אמר ומתרץ נמליאל, בן הנינא ור' הגם' וטקשידאתי ,88י' קסהל, לא כלל כנען בארץ אבל הנלעד כארץ בתוככם ונאהוו ה'אכנען שנאהזו הנלעד באדץ חטניעם לפי הלקם יפלו יעברו לא דאם דהו'א י'לו"ט'י לא שחרי לא וכלל כלל כנען בארץ אבל לכבשח אתכם סייעו והם כברבה ,ה על יל ההום' ובתבו כנען, בארץ גם יפלו דאעפשכ קם"ל לכבשה,סייעו למלחמה, שטאו אהיהם עם ויירשו בבתיהם שישבו הוא סברא איזה וכיוקשה דקרא, 5שפיה על נם אך חב'? ר' על רק לא אלימתא קושיא באמתוזאת למלחמח יבואו האהיכם להם ואמר ראובן ובני גד בני על כעסכחפה אל מעבור ישראל נני לב את תניאון ולמח ! ? פה תשבוואתם חן אף ויהר ונו' אבותיכם עשו כת ה', להם נתן אשרהארץ

הרע חעדשה הדור בל תום עד שנה ארבעים בטדבר ויניעםבישראל הביאנום אם אשר עד ישראל בני לפני הושים להחיץ שהבפיחו ואהריפ*ח, ו- ל"ב, )במדבר הזה חעם לכל ושחתם במדבר להניחו עוד ויסף וגו', הןבעיני ודעו לה' חפאתם חנח כן תעשון לא ואם משה להם אמר ונו' מקומםאל

יהושע ואת חכהן אלעזר את טשה מצוה ועאז אתבם, תמצא אשרחטאתכם ראובן ובני נד נני יעברו אם ישראל לבני המפות אבות ראשי ואת נוןבן

ונתהם לפניכם הארץ ונכבשח ה' לפני למלהטה הלוץ כל הירדן אתאתכם כריככם ונאמזו אתכם הלוצים יעברו לא ואם לאהו,ה, הנלעד ארץ אתלהם באדץ חלק להם שיהי' נשכר חופא נמצא כ"ח-ל(ן ל4ב, )שם כנעןנארץ יקמשה דא%טתי* וםדנרנא דעפ* רבח ועבודה, עפל בלי כנען ובאוץהנלעד

הנאי

אסעיף ראובן ובני נד דבניתנאי ם פרק128

או הארץ להם ליתן במלחמה אחיהם עם לצאת מפנרים הם אם כ,התנאי אחיהם אשר בארץ ונם בדמים אותח כבשו אתם אחיהט אשר בארץחלק ראובן ופלגות עדרים, שריקות לשמוע המשפתים בין ישבו והמה לבדכבשו מזרחה היררן מעבר אלינו נחלתנו באה כי יאמרו אלה לב חקקינדולים המזרחי בעבר קבלנוה ככר נחלתנו באה כי ז"ל רש"י ופי' י"מ(, 4'ב)במדבר ומשח הסד מבקשים עתה הלא והם באה, כנר כי יאמרו צדק באיזהעכ"ל, תחול שלא למעשה קודם ירו על מתנצלים אשר לתנאים שום; רק עליהם,כועס

מזרחה, הירדן בעבר אליהם נחלתם באה ש:בר אומרים והם קודםהמעשה לתנאי קודם המעשה שתעשה חפון איננו כי זה, על ממכים לא משהובאמת וכן לאהוזה, חארץ להם תהי אז שיקיימו שאחר ואומר התנאי מקדיםע"כ ראובן ובני גד בני י;ברו אם ישראל לבני הטמות אבות לראשי משהאמר ונתתם )אז( לפניכם הארץ ונכבשה ה' לפני ימלחטה חלוץ כל הירדן אתאתכם מצד הם אבל כ"ם( ל"ב, )במדבר קודם לא לאחוזה, הגלעד ארץ אתלהם כי בקרירות הם יענו כמעם נזיפה של בנוסח אליהם דבר אשר אחריעצמם סזרחה. הירדן בעבר אלינו נחלתנובאה

וב"ר ל'ג עומדים אבות ראשי והס:טת התנאים כל אחרי בסוף דבריהםוגם נחלתנו" אחוזת ,וואהנו כנ;ן ארץ ה' לפני חלוצים נעבור נחנו ואומריםבדעתם מעבר נחלתנו אחוזת תהי ברשותינו בידינו כלוסר ז*ל רע!"י ופי' לירדן,מעבר ולבני נד לבני משה להם "ויתן* שנאמר זה על משה שהתרצה עוד ומשמעמזה, ממלכת ואת האמורי מלך מיחון מטלכת את יוסף בן מנשה שבם ולחציראובן את משה ויתן וכתיב סביב, הארץ ערי בנבלת לעריה הארץ הבשן מלךעוג

לו רגש אשר כל י"ם-ם,(. ל"ב )בסדבר בה וישב סנשה בן למכירהנלעד לא ומשה כן, לדבר האלה לשבמים זכות איזה פה יש כי יביןבמדיניות לא אך בהתנאי מתרצים והם תנאי על רק להם נותן ולא זכותם עלמסכים הירדן מעבר אליהם נחלתם באה כי המוראלי זכותם על לותר אופן כשוםחפצים רשמית קובלנא שום עשו ולא זכותנו על ותרו אשר הציונים כמנהלי לאמזרחה, בארתי וכבר להעיבים, מזרחח לירדן מעבר ארצנו את אנגליא שנתנה מהעל

בזה. הרנ"ם החכם חמאה ני סעיף ו' פרק א'בחלק זכותם על קצת משה הסכים יהושע ומספר תורה טמשנה קצתוכנראה

התנאי וכפל למעשה קודם תנאי על טשה מדקרק במדבר בספר כיהטוראלי כנ!"ש לפניהם הארץ ונכבשה אהיהם עם שיעברו אחרי רק המתנה תחולשלא

תוך ארנון נחל ועד הנלעד מן ,גתתי" ולנדי ויראובני כתיב תורהובמשנח יבוק ועד ונכולהנחל

הנחי מכנרת וגבול והירדן והערבה עסון. בני נבול

י*ז(, ~'ז נ4, )דברים מזרחה הפסגה אשדות תחת המלח ים הערבה יםועד הזאת הארץ את לכם "נתןש אלקיכם הי לאמר חהיא בעת אתכם ואצווכתיב אשר עד וגו', חיל בני כל ישראל בני אחיכם לפני תעברו חלוציםלרשתה להם נותן אלקיכם ה' אשר הארץ את הם גם וירשו ככם לאחיכם ה'יניח י*ח*כ,(, ג', )דברים לכם "נתתיא אשר לירושתו איש ושבתם הירדןבעבר צוה רק מזרחה הירדן בעבר הארץ את כבר להם נתנו ומשה שהקב"המבואר "נו~ן" אשר נחלתם לקחו והנדי חראובני עמו נאמר שיעברו,וגיהושע משהאותס

להם

יפ~ אטעיף ראובן ובני בד רבניהנאי טפרק משה "ייתן" ונוי ה' עבד טשה להם נתן כאשר מזרהה הירדן בעבר משהלהם וגוי גדלמשפחותם לבני גר לסטה משח ו,ויהן" וגו' לטשפחותם ראונן בנילמטח מעבר מואב בערבות סשה נהל אשר אלה וגו' "טנשה שבט לחצי משה"ויתן" להם שנתן מורים האלה הלשונות כל ח'-ל"ב( י'נ, )יהושע מזרחה יריחולירדן מעת טעכשיו הקנין יחול התנאי קיום שאחר שהכונה נפרש ואם אזכבר הי"ז אישות מה' בש'ו שכהב ז"ל הרמב"ם לדברי סותר זח יהי' טשהשנתן המעשה על התנאי לתמדים ולא תנאו לכפול יצטרך לא טעכשיו האומרכל הגאונים כל דעת זה ז"ל הכ"ם וכתב קיים, תנאו המעשה שהקדים אע"גאלא

הזכירו ולא כמעכשיו שחוא טנת" 8כעל שהם המשניות לשון לזהוהכריחם דבני שבמעשח רואים ואנו עכ"ל, תורה הנאונים וקבלת כו' התנאיכפילת כתנ ואיך התנאים, משפטי כל לוסדים אנו ומהם מעכשיו היח ראובן ובנינד

צריכים לא דמי שכטעכשיו סנת ועל שמעכשיו ז"ל הנאונים וכלהרממ'ם התנאים,למשפטי

דההוא העובדא על י"ב( סי' פ"ב )כיצה ה' מלחמות במפר ז"לוחרמב"ן ע"א( ד"כ )כיצח ברתי ולנסוב לפלניא זוז מאה ד' ליה הבו להו דאמרגברא לא זה שאטר מי אברהם אמר כך, ש:תב בתשובה ,"ל הראב'ד דבריסביא זוז סאתים לפלוני לו תנו האיש זה אמר שאם ר"ל וחנה משפם, במאזנישקל ישא ולא זוז המאתים יטול לתנאי קודם שהמעשה כיין בתי את ישאאם עתה בישראל, כזאת תהא לא ח"ו מעוסל משפט יצא כן על הבתאת שאמרו מה כל כי פירשוהו, לא שהראשונים אדם מבני חנ;לם הסוד אתאנלה בדבר ומעשה ותנאי ללאו קודם והן למעשה קודם ותנאי כפול בתנאיחכמים בכתובות כדאי' שליח עשי לקיומי דאפשר ומעשה שאהוו במי כדאי'אחד כעין מיד נעשה כשהמעשה אלא נאמרו לא אלו כל מוטעת, חליצהלענין נעשה אא"כ לטפר; המעשה מבטל התנאי שאין יבם וחליצת גטנתינת נחלו~ם להם שיתן טמשה מבקשין שהיו גד דבני תנאי כעין ובחוזקכראוי אותה יטלו אותם יקיימו לא שאם התנא*ם לכפול משה הוצרך וע"כמיד,

קודם בחן התנאי, חו,ק שהוא למעשה קודם בתנאי דקדק וכן מידם,הנחלה המעשח, לעקור כח נו אין ללאו קדם אם סיד נעשה והמעשה דהואילללאו יתנח איך נעשה שהסעשה ש:יון אחר בדבר והסעשה אחד בדבי בתנאיוכן מחהיא דבמסקנא אש,ג הנייר את לי שתחזירי ע"ם כנון לסותרו סגיפועליו

על דליכא היכא אחרימ למילי מינה ילפינן ס"ם ליא, מסיקנא אחרינאמטעמא כנון המעשה לעקור באים שתם שבעולם התנאים כל מעתה "אם", אלאמנת כו, תנאי אינו חתנאים בעניני דקדק לא או כפל לא אם כו' לידה הגטנתינת

יטול שלא מפק בו אין "באם" אמר אם טוב יום דבמם' גברא דההואומעשח חארץ את להם נתן כבר שמשה מדבריו סבואר הגה עכ"ל, הבת יקח לאאם כם"ש. חקב"הוכן

שחבאנו וחגאונים ז"ל חרמב"ם לדברי לכאורא מזה שישוהסתירה כתב ט, סי' דגיטין פ"ו ז"ל והרא"ש התנאים, דרכי בעינן לאשבמעכשיו

תירצח כבר עיי"ש, לדבריהם טעם נתן ז"ל דחראמ'ד וכתב ז"ל חגאוניםדעת "שמות במאמר זצ"ל הירשענזאחן מרדכי יעקכ ר' הרב האמתי הנאוןאאמו"ר

הנרדפים

;ן; , ,, ,;;

",,,,,, ";,ן.,.'ן 8 פעי4 ר%בן ובמ נל יבני תנ*ף %6ק*8.

לל חרפב4ס שכוונת תב4ד אות שניח שנח חמםררונח בהלכחהושרד4ים רל 1מעכשי41 "5אחר חונה דכה8 כמעכשיו מנת ,*ל וכן וסעכשיר',שלאוד והנאונים חרמנ8ס לדעת צריכים לא בזה למפרע זמן לאחר חקנין הלותשיתחיל אבל למפרע, שחל אם התנאי עם רק חקנין חל שלא כיון חתנאים נסוסידל דבר שום עוקר התנאי אין קנין של חלות פה חי' לא וצזנאי וטנתקייםפים שמביא בתשובה יל חראב*ד אבל חתנעים, לנסיםי צריכים לא כןעל

לזה צריכים חקנין לעקור בא 1התנאי תיכף חקנין כשחל מדבר ילחרסב4ן חפוקח וור'ל אדש4ר טאמר ש'ש ראובן ובני נד דבני כתנאי התנאיםנמוסי חתנאים. בדיניעינים

היתה מה%ח של שחמתנח בתשובח יל חראב4ד מדברי מבוארועיפ שאמרו מח ממש חהו ומעכשייז "לאחר לא לחס שנתנח בעת מעכשיומכהש וברשותינו בידינו כלומר 5ירדן מעבר נחלתינו אחוות ואתנו ראובן ובני גרבבי החומש. בנמוקי הל רשףיכפ"

יל רעו'י דברי מסור את העירו לא התורה על ייל רערע נמוקיום8רשי שפי' י'וט( ל4ב )במדבר נחלתינו באח כי בפטוק ולא זח בפםוק לאונסוקו לקח ואיה בזה 1*ל רש4י חפץ מה פירשו לא קנלנווי' "כבר שם 1*לרער* רק כי בתשובה יל הראבהד כדעת דעתו נם כנראח אמנם אלחלדבריו פה לוח רבינו משח דקדק וכאשר חתנאים, סשפפי לנו נצרך זחבאופן

נחלח ל*חוזת להם הארץ תחי' שכבר חפצו כי הוא אות חתנאיםבמשפפי חתנאים. למשפפי צריכים שלא לם8רע אוועלא

כאלה בדברים יתונחו חנם על לא כי בזה, מדיני ענין יש םפקובלתי שערח ליושבי שייכים כאלה דקדוקים אבל לחלכח, בזח נדוי הבדל שישאם

עסם מלחמת לוחמי גכורים קשת רומח לנושקי לא חורה של מלחסתתלוחמים חנונע ממשי בדבר או רק בתנאיהם יתוכחו לא אשר בנבורים ה'סלחמת יעשח לא אלח שני ואם האומח, לכבוד הנונע סוראלי בדבר *ו חוטרילסצב פיחט על לדון ובמחשבותיחם ובדבוריחם בתנאיהם שחושבים מה אנשיםשל בפםיכלוני מתענינים הלכה בעלי כן לא אשר בז", להתאמץ לחם איןלהם "אפ4 לשון נין כמו ובמחשבח בלשון שנוי קפק דבר כל אשר *עהו אישבין

משכילים פועים כאשר ולא בדיניהם, חילוק יעשה וכדומח פנת" ~עלללעען ולא יהעו ולא ככך, סה של בדקדוקים עוםקים הלכח שבעלי לחשובטכלים נם לחתדיין, שבאים ובמקום קדמאח, תינא יומן* בן עקיבא לר'הטלבות "תקוני םפרי עיין כסאש פםיכולוני יפודי כלם חמח חאלח הדקדוקים כייבינו

פםיכולוני, ויםודי הלשונות על דניםבסלכיות ושלסדו ישראל עם בחבריתות בריתאאלוה לענין מזח למדין שא%וסת

אלקים נתן וחקללח שחברכח ז4ל לדעתס תלכו, בחוקותי מאם חתנאיסדיני כ% תיכף חמעשה ונעשח השמעון לא או תשמעון אם של התנאי ע5תיכף דקדק ווח דצונאים, מש8פף בהתנאי צריכים היו ע"כ וקתשין גיטיןסעשה כבר שהמעשה וק*ה, ברכח היום4 לפניכם נותן "אנכי ראח באמרו,הקב4ה שףיך שלא מ8ני אך חתנאים, סש8פי נזה ומחנ לקיים צריכים ודצזנחינעעטה ע4כ וחמוח חחיים וחקללה חברכה ביחר חפותרים חצדדים שני שלסש"טח

*

129 אטעיף ראובן ובני גד דבניתנאי פ*רק

אשר מחם אחת בסעשח לבחור לומר לפניכם רק לכם נותן אנכי אמרלא והסות חחיים ואסר ומיעץ משח מפרש זה ואת התנאים, על תיכףיעשח שחמעשה ר'ול י"ם( ל' )דברים בחיים ובחרת וחקללה הברכה לפניךנתתי וזרעך, אתה תחי' למען תיכף יעשה והחיים חברכה שלהזאת

בכמעיף טי~ע חמגשה, שבט לחצי ט,יהה הייד, נ,בי גתן6ר,, גשאלו גחלח חסנת ושאלת הבגות ירושרזשאלרז

נבוש, מצות מגשה, נן מניר בגי מגשה, מכנירק

ברוך מלו,מח, טלומרי קשתות ורווני וחרנ סגןג~שאי למה ויוסףי ולוי, נגר, רק משה ננרכרו מצינוהעכר עי גנורח של רפז ועוג, סיוזון סלחטת גר,טרתיכ ואגחגו ערריגן, שריקורו לשמוע המש*תים ניןישבת שחייתה היא שגייא רוירושלמי ו(שון חושים,גוץלץ פחר מירם, לה~ציאה מנקש והוא ל*גיהםהארץ אשר חיררן, ענר כגי משנטי המזכח נגין עלישראל נארץ, נרויגה לשון מזצמי, שגטלרזי ולא לינתת

חובאקען במערב אשר ישראל טשכן מדרשי בבית "חד מזקינשאלתי מפית, בפרשת חתורה קריאת בעת נ"י קעל הכחן יצחק ר' חמופלגהרבני ויתן כתוב ופתאום חונוח כל ואתם ראובן ובני נד בני היו חתובעים כלחלא ססלכת את ונו' יוסף בן מנשח שנם ולחצי ראוכן ולבני נד לבני משחלחם בקשו לא חם חכא, בעי מאי מנשה שבם הצי ל"נ( ל"ב, )במדבר ום'סיחון בקצור לו והשיבותי הוא, דבר הלא לקחת באים והם דבר חבמיחו לא והםדבר לקחו אשר ובנותיה וקנת יאיר וחות הנלעד מפני שוה חקריאה באמצעכמו עוד ליישב בארוכה זח אבאר פה אמנם ובקשתם, בחרבם בעצמם סנשהבני

כאלה,תמיהות חפר בן צלפחד סבנות וחוא בארץ חלקם על מנשח מבני מף'םמצינו

ולפני חכחן אלעור ולפני משח לפני ותעמודנח מנשה, בן מכיר בן גלעדבן לא ובנים ונו' במדבר מת אבינו לאמר, מועד אוחל פתח העדה וכלהנשיאים

א-ז( ב"ז, )במדבר ונו' בן לו אין כי משפחתו מתוך אבינו שם ינרע למח לויהיו נחלות* פרשת נתנח ידיחןועל

רבוא ששים בכל חכי לחשוב פה גם יעמד היסמוריות נקודותוהסרניש צלפחד מלבד בנות רק וחניח ננים בלא אחד מת לא הראשון חטנין מןסישראל

לכל חי' חלא במדבר פת אבינו במענת ראשונח יצאו הן ומדוע חפר,בן ומכל חאלח, חבנות בל נשם יבואו שחן או בטענותיחן, לבא חאלחחבנות מת אבינו לחן, רק חנוגעות פרמיות במענות באו שהן רואים אנוחססופר וחשאלח פרפית מענח זאת ח', על הנועדים חעדה בתוך חיה לא וחואבמדבר להן, אין אח אשר בנות רבות לעוד באמתחיא

גלעד בני למש*חה חאבות ראשי הקריבז אשר נחלה חסבת שאלתגם

,, ,;; (;.,, למעיף האולן ובני גד דבניתנאי ט*רק180

51א השבטים בכל כללית שאלח היא אי-י4ב( ל'ו )נמדבר מנשח בן מכירבןי חאלה בשאלות להתענין ראשונה היה להם כי היא אות מנשח, בני רקדברו

לענין, לאחרים נם חיופרם חארץ, את חאחרים השבטים נחלו לא שעוד מפני שוה פשוט וחאטנם

מנשח בן מכיר בני אמנם הנחלות, בחלוקי עדין להתענין ענין עוד להם חי'ולא מנשח בן מביר בני וילכו הנאמר כי הנלעד, בארץ חלקם לנחול חראשוניםחיו

את וילכוד חלך מנשה בן ויאיר בח, אשר האמורי את ויורש עילכדהנלעדח ויקרא בנותיח ואת קנת את וילכד חלך ונבח יאיר חות אתחן ויקיאחותיהם

הגישו פרם עוד בראשונח חיה וה לשמ-ם4ב,( ל"ב, )במדנר בשמו נובחלח ויתן המנשח שבט לחצי משח והבפחת עצמותיחם, את ראובן ובני נדבני טרם עוד נתן זה מ'( שם )שם בה וישב מנשה בן למכיר הגלעד אתמשח בן אחרי בתורח שכתוב אם מזרחח, הירדן ענר את גד ובני ראובן בניבקשו מנשה בן מכיר בני וילכו התורה לשון טורה וכן בתורה, ומאוחר מוקדםאין

בן למכיר הנלעד את משח ויתן בה, אשר האמורי את ויורש וילכדחנלעדח וסביבה חנלעד יתר את לכד לבדו הוא מקודם כי יען רק ותביעות טענות בלימנשח וזחו ובקשתו, בחרבו לקח אשר הארץ את לו נתן ל'( נ' )דברימ חאמוריערי בערי שם יחיו בהמתינו וכל מקננו נשינו טפנו ראובו ובני נד בני דבריטנת לצאנם וגדרות לפפפ ערים שיבנו עד שלע*ע רצונם ~ח( ל*ב )במדברחנלעד כבר שם אשר ונובח, ויאיר מביר בני לכדום כבר אשר הנלעד בעריישט

לחם. ינתן אשר הנלעד בארץ ערים המח יבנו אשר ער האמורי מפחדבטוחים ניתן רק כלל, פענו לא רכ, מקנה בטענת באו לא המנשי שבטחצי

חבל כל את וילכדו אחיהם עורת בלתי לבדם הלכו שהם ככוש קנין בוכותלהם ) שהפ אם תנאים משה כלל חתנח לא ואתם י"ד( ג' )דברים שם, וישבוחארנוב

כנאמר מערבה, לירדן מעבר ישראל שהתנחלו עד חושים אחיהם עם עלונ*כ א"5"ב( כ*ב )יהושע וגו' מנשח מטח ולחצי ולנדי לראובני יהושע יקראאז

את לחם נתן רק מנשה לבני כלל משה דבר לא למעשה קודם בתנאיאמנם אחיחם מן התחלקו לא הם אך ובקשתם בחרבם חאמורי מיד לקחו אשרחארץ טכיר בני עם הלבו לא אשר השבט של חשני מחחצי וביחוד ישראל ביתבל

ה' אשר קדום חוב מפני רק עלו משח של תנאו מפני ולא הואת,במלחמח ובואו לכם וסעו פנו הזה, בהר שבת לכם רב לאמר בחורב אלינו דבראלקינו חכנעני ארץ הים ובחוף ובננב ובשפלה בהר בערבח שכניו כל ואל חאמוריחר

ורשו בואו הארץ את לפניכם נתתי ראה פרת. נהר הנדול חנחר עדוהלבבוו ולורוצם להם לתת וליעקב ליצחק לאברהם לאבותיכם ח' נשבע אשר חארץאת

. ישראל, איש כל על חובח ומלחמת עשח מצות ווה ח4,( ו' א' )דבריםאחריחם

טוני אותח וחניאו חארץ, כל את ישראל יירשו כי עד ממנה איש נפטרולא חיוב על כלל לחתנות צריכים ולא עממים, ו' על תחרימם חחרם במצותחמצות חתן א*4 יוצאים וחבל חובח חכל לדברי חיא לכבוש יחושע מלחמת כיוח,

ח*א בקדש טלכי פפרי עיין ע'ב, כהב ד' בסופח כדאי' מחופתח וכלחטחחיו טנשא" בן טכיר בני עם כלל ~ח על לחתנות צריך חי' ולא דן, לשאלחבתשובח

.

לן*ת עייהפ החובח עוד חנלעד בארץ נחלתש שלקחו שא8 8עצ8.88ידשן,ב8לחשת

, ;

.,,,,.ל,,,

181 בטשף ראובן ובף גד דבניאנאי 8*וו

ישראל. בני לפני חארץ כל לכבוש חובחבטלחסת צל*מד בנות באו טנשח בן מכיר בני של חלקם נתכרר שכברומפני

שהמח אכינו אחי בתוך אתוזמ לנו תנה בארץ, נחלתם על בטענח טבירבן אל ה' ויאמר ה' לפני משפטן את משה הקריב וכאשר מנשח בן מכירכני וחעברת אביחם אחי בתוך נחלה אחזת להם תתן נתון דוברות צלפמד בנות כןמשח וכנר מנשח, בן טכיר לבני נתנמ כנר שחארן מבואר להן. אביהן נחלתאת לבנות אותח ומעביר מויחת חירדן בעבר שם אלקים מאת אבימןנחלת על מכיר בני מזה ומתעוררו נחלות, לחוקי ומשפטים דינים שם ונתןצלפמד נחלח, מסבתדבר

עסדו אשר ונד ראובן לבני ע"מ רבים משח בין הסכסוכים נקודתאמנם ואחר ננדם, וחתאמץ תנאים אתם התנה ומשה מוראלית זכימ על דעתםעל

מנשח בני את מאשר יותר אתם התנה ומדוע הידוע, חתנאי ע"פ להםנשת אמנם ודאיוח, חמלטות עליהם לבנות נוכל אשר בסיסיות ידיעות לנו מטרבזח מלחמח גבורי ג"כ היו גד ובני ראובן שבני נראה ברורח לי וכמדומה השערחבדרך וחצי ונד ראובן בני אחרון בדור גם מצוינים ולזח מנשמ, בן מכיר כבנימאד )דהי'א מלממה ולמודי קשת ודורכי וחרב מנן נשאי אנשים חיל בני מן מנשחשבט ופ" קדקוד אף זרוע וטיף שכן כלביא גד מרמיב ברוך משח וכרכת י'מ(ה,

הסמוכים שכל באריות נמשל לפיכך לםפר סמיך שחי' ולפי שכן כלביא ז"לרער'י מותכיס נכרים היו הרוגימן קדקוד אף זרוע וטרף גבורים, לחיות צריכיםלספר אתכס ואצו ישמ נ4 ובדברים כ',( ל"נ )דברים אחת במכה חזרוע עםחראש חלוצים לרשתה מזאת הארץ את לכם נתן אלק*כם ח, לאמר חחיאבעת אתכם ואצו ו"ל רששי ופי' מיל בני כל ישראל בני אחיכם לפניתעברו ישראל בני לפני הולכים היו הם אחיכם לפני מדבר, הי' נד ולבני ראובןלבני

קדקוד אף זרוע וטרף שנא' לפניהמי נופלים ואויבים גבורים שחיו לפילסלמסה משח אמר קדקוד אף זרוע וטרת שכו כלביא נד מרמיב ברוך כי ספק ואיןעמ'ל, חעבר על במלממח נבורח של רסז ה,כיר ולא ועוג, בסיחון סלמסתםננד

כל מוחלצו לא ועונ סיחון בסלחסת וכנראה ויוםף, ולוי בגד רק משהבברכת ראח נאמר לטשה כי לוי, ובני משח רק למטח אלף במדין כאשרחשבטים )דברים מלחמח בו ומתנר רש חמל ארצו ואת חאמרי מלך סיחון את בידךנתתי נ"כ מיו אשר ראובז ומבני מנשח, ואלפי א*רים ורבבות נד ובני ל'א( כ"דג4

אבל מעט, חיו שבהם חמלחמח נבורי ר"ל סספר מתי היו אבל כם"שנבורים ואל ראובן יחי ובזכותם מלמממ בתכמיסי לב וחקקי נדולים גבורים מיוחמעט בארץ, נמלמ לו חי' לא לוי אסנם ועוג, סיחון לסלחטת יצאו אלח כליטות,

מארנוב חנל את להם במרו מנשה ואלפי חזה המקום די הי' לא אפריםולרבבות במלחמח חע*קר היו אשר אלה ונשארו נמלה, וינמלו ויקמוהו עליו בעצטםוילממו חזכיר ,ח ומפני ראובן, ובני נד בני וממה הזאת הארץ את חפצו וגםהואת חזאת, במלחמה חעיקרים הגבורים חיו שחם פפני קודם נד בני את תמידפח

זרוע וטרף שכן כלביא ונד חמלחממ במערכת לב חקקי נדולים ראובןולפלטת אותם לקחו שחם חשבט.ם מכל יותר רב מקנח לחם הי' זה ומפני קדקודיאף

,ה בשלל מלק אפי' חשבטים לירנר ה4 לא יוסף מבגי לבד ני הזאתבפלחפחני

ב סעיף ראובן ובני גד דבני תנאי טפרק188

לעבור סשה משנ וטרם באהליהם, ישבו רק הכלים, על יושבים נם היו לאכי בנבולם עבור נתנו לא והם ואטת שלום דברי אלימם שלמ ועונ סימוןדרך כלל היה ולא ישראל, בני לפני דרך ויעשו נגדם ראובן ונני גד בנילממו מייבים היו ישראל עם אדרבא השלל, מן מלק על ישראל שבטי לשארפענה להם היא הארץ גם ולזאת ישראל, עבור נפשם ססרו אשר על תודהלמם כאשר מזרמה, הירדן סעבר אלינו נמלתינו באה כי פענתם זאת אשרלנהלה ודיבון עטרות על נכונה מענתם היתה וכימוד מנשמ, בן מכיר לבניבאה ולא כלל להם מחנגד סשה הי' לא כבוש בטענות רק באו ולו ונמרה,יעור שבע לסלמסת כנען לארץ ישראל עם לעבור כי אתם, תנאים כלל עושממי'

מובמ שמלמסת פשוט הי' זה כי כלל עמהם להתנות צריך מי' לאעממיס מקנה ארץ כי בטענה שבאו במה קלקלו אמנם ישראל, סכל בה ום~יביםהיא מפצים 4א כי למשוד למשמ כבר נתנה הואת מטענה מקנח, ולעבדיךהיא מזה אשר לנפשם, יהי' ושלום צאנם עם להשאר רק ישראל" עם כלללעבור שריקות לשמוע המשפתים בין ישבת לסה בישראל לשימה באמתנשאר למלמטה יבואו האמיכם ואמר טשה מתרגש זה על סו'ז,( מ' )שופטיםעדרים, מלעלותיכה מעם כל לב את בזה יניאו ני סומר להם ומטיף פה, תשבוואתם מעם את לחנימ למשוב להם חיו כי ענו הם כאשר אך וגף, וגו' אבותיכםעשו

לטפינו וערים פה למקנינו נבנה נדרות,צאן לבדם,רק בשלום פה למםולשבת סקומם, אל הביאנום אם אשר עד ישראל בני לפני מושים נמלץ אדרבאואנחנו מכל יוהר פמ הארץ את כבשנו אנמנו כי פמ מאלקים לנו באה נמלתינואבל לרבבות שימיו הטענות שבשביל טוב לדבר זה משמ מצא או ישראל,שבטי ראובן ובני גד בני מן פצוי יחי' שבטים, משאר קצת נם ואולי ננדםאפרים כדברי במלמסה והראשונים החלוצים שימיו ר"ל לסלממה ה' לפנישימלצו ע"א מ"א בקדושין ו"ל ר"י בשם ז"ל התוס' וכם4ש שהבאנו, בדברים ז"לרש"י להיות הצבא בראש מלוצים יעברו אם הוא דקרא דפשטיה וכו' לא איד"ה

הסכסוכים כל יתפשרו אחיהם עם שיעשו זו טובה בשכר בסלממה,ראשונים לכבוש לבדם שהלכו מכיר לבני הי' שלא מה השבטים שאר עם להםשחי' הסכסוכים את ממלו הזאת הטובה ובשכר יאיר, חות ואת מארגב מבלאת ופשוט בכבוש, הארץ את וזכו לעצמם ולכבוש ללמום מעצסם הלכומנשה בני כי סנשה, בן מכיר לבני ביניהם גדול מבדל כי הארץ, את להםונתן לא אבל כם"ש חובה למלממת אמיהם כל עם לעכור צריכים הםשגם

ובני נד בני כן לא שבטים, משאר יותר הראשונים מלוצים להיותסמויבים להמזיק צריכים ישראל שכל אסת ישראל, עבור משה עם יחד לחמו הסהראובן לעצמם, לא ישראל כל עבור וכו הארץ כי הוא ישראל טענת אבל טובמלהם בשכר הזאת הארץ את להם ויתנו הזאת מטובמ את להם יכירו ישראלאבל ממש וזה הבטימו, כאשר להחלץמושים כבראשונה לישראל הלאה ייטיבושהם את שמרו הטריטי בלשון הם אבל במלממה, ימד ללכת עמים שני שלכברית וזמו מנשמ, לבני טר כא ה' סאת נמלתם היא שהארץ לאמר ובבודםזכותם והוא לפניהם חארץ שמיתה היא שנייא ני'ג פ"נ קדושין בירושלמישאמר וסשה בה, וישבו בכבוש בארץ וכו הם שבאמת ר"ל מידם, לחוציאהסבקש

היה

188 ב סעית ראובן ובני גד דבני תנאי פפרק

לההלץ החנאי את יקייטו אבל וסכסוכים פענות מפני מהם להוציאה חפץהי' נהלתינו אחווה אתנו אכל כנען ארץ ה' לפני חלוצים נעבור נחנותושים, ר' לדעת ללאו קודם וחן לטעשה קודם התנאי להקדים דבריו על עטדומשה

להם ישראל של הלק בתינת שזה ר'ם לדעת לכופלו וגס גמליאל בןחנניא להעסים אשר חפריפות בכל .פוליפית פריפי מטש וזה הסכמוכים לפשרבזח

וכבודו וכותו על מהם אהד שום לותר שלא במלות המדקדקיםחמנוססים חאלה חתנאים נסוסי כל צריכים בברית שנם הש"ס לטד ומזהחמדינית, ההנאים דיני טוסרות תחה ל'כ אלוה ברית מועד אהל בריה אתומביאהונמומם.

ורים עטים שני בין כמו למשה ב*נם חזאת המדויקת הפריפיומפני לבד מובה בנו כשהם שטעו כאשר יהושע בימי ישראל פחדו בריתכורתי שלא לעד נבנח המזבח שאדרבא שמעו ובאשר ישראל, לכל אשר ה'ססשכן וייפב אחרינו, דורותימ ובין וביניכם בינינו לעד לעולם, ישראל עם מאתיפרדו )יהושע אתם אשר ישראל אלפי וראשי העדה ונשיאי הכהן פינחס בעיניהדבר לברית שזכה אמרו השבפים בין פינחס שעשה זה שלום ועל ל"ד,( ז'כ"ב, בערכו. כמבואר במעשה עולם כהונת בריתשלום

יוטי ר' דברי חאה דבכורים פ"א בירושלמי דאי' מה על פה להעירוראוי ודבש הלב זבת ארץ שאינה הירדן טעבר בכורים סביאים אין שאמרחנלילי

שבט הצי אבין ר' אטר ביניהון מה מעצטי, שנפלתי ולא לי נתת אשרתני לא סנשה שבפ חצי מעצמי שנפלתי ולא לי נתת אשר מ'י ביניהןמנשה ודנש הלב זבת ארץ אינה כן אפ" ודבש חלב זבת ארץ מ"ד מעצמםנפלו

להם דויתן טעצמם נפלו לא מנשה שבפ חצי זצ"ל משה פני בעל חנאוןופ" כתיב נד ובני ראובן בני על שנם מאד דהוק זה ופירוש עיי"ש כתיבמשה ל"נ( *'נ, יבמדבר המנשה שבפ ולחצי נד ולבני ראובן לבני משה להםויתן ואדרבא י"ח(, ג' )דברים לרשהה חזאת האר*ן את לכם נתן אלקיכם ה'וכתיב

גלעדה מנשה בן מכיר בני וילכו דכתיב מעצטם שלקהו נראד, טנשה שבפבהצי חותיהם את וילכוד היך מנשה בן ויאיר בה אשר האטורי את ויורשוילכדה שלקחו שמה היא חזאת הברייהא שדעת ונלע"ד כויב( ל"פ ל"ב, יבטדברוגו'

ירשו ידם ועוצם בכחם לא כי לי נתת אשר נקרא לעצטם מוחטה כבוששיי לי, נתה אשר נקרא לנצח, להם עזר והוא טלהטה איש ה' רק חארץאת

עצסם עבור לא ישראל כל עבור ונחלו לחמו המה נד ובני ראובן בניאטנם בפענוה להם חארץ את לקחו המה רק ישראל, כל ענור אותה נתן וה'לבד

בדרך לא וקניה לקיחה בדרך הארץ את קנו שהם נקרא נאותיםובתנאים עץי הנונה נתינה בארץ בתורה שנזכר שכל טעצסם שלקחו נקרא וזהככוש ודו"ק, טלחטהכבוש

-4"י יהמבבנ",עט,נצט

תשס"נ חיםעץ

על..'"(ך

.( יהעם הלעצןתחית-א- אור 4ר8ה 9"יר י2טיםנאיף

א?4 סקאף אזרסים :9שף ין .עלו44%כ5 נף4ף סקא :גיר ין2ד אור 24י ?חיס ?אור 9השף :צאולא

אור וגו'באורך

ב-- *ר5ע האשי טןעד 4רהע ק8ס4ת נימןבקר איר :קנין 4איר לעם ביועבה וי" איי *'( מעביולא

אזר וגו'באורך

ג-- 4איר.מסשכו עם8454 סקקו ,4ם *קפשינימף 4קקי נם עם איר הא8ף איר ק=ע9ק8 ואיר סןים %מןחא

אור וגו'באורך

-ד- סס:ים איר רוסנכם סס:ים ללל 448ם4יבב שים גזטת :ךוויות איר :רטה לימואיר עי .4(4לש%5

אור וגו'באורך

- ה-

ולס *עז4טשי:ושיני %9ם *ה8י ?עיתילש ססטם ?ריר לעיר"ז

ואיר ס:ים אור וך8" %(יכשזנ אור וגו'באורך

- ו- כ% 4שק8י 02 02וזאת "ירך י48 החויףתשר וכח ע82י ירץקרץ איר יהק8 קאיר בךך ס4אךקשא

אור וגו'באורך

חקדש". מהרת על שחולין פסטרי שיר *ח אדפיס חלק חויו לח.ציא שיא4(

ם'ר4 *"ב )ננעים כעורר נראח המשנה בלשון בקל ומצא*" בו צ*תיפ או תלויים חוויים אשר בישריר קושור הל,18ן לוכיד ח*ריפ' דשת לפי*'4(

עולפ פיתת 6יוההו אין לסת ננד אותו וחושנים נהנק או במים נפבע האדם.כאשר חעיד ובבר לתחיה ישוב ח*סק בלתי שעות שלש לשאו את בנח יטשנוונאשו

178(. עלח תר'פ )בצ*ירה אמתתוחנסיון

עןמיסיו :קשז חשרעם שריסיי %%נסגע השיר חיפש איר גסיי 74שינ5שם יססיסיי נשש קאאעי

אור וגו'באורך

- ח- סעטים איר הזא חץוי

קפנדססים טיםסזיב ,אנסיכםמטשיס א% :רא4 י ט"יי 2סים סאירחא

אור וגו'באורד

= ם -

:שיר שץ וטייפמ" קךס"יר חמית4לשינו 1עיר עיקןם סושנת4א

אור וגו'באורך אי טיהדי גין איר %א *חק4ץונרךם

שאיים לניטף יטטאשי קטיכם יא ובץוכרקם נקיסים טם עויייקנ%ק ואיר '( צר איר, ולא סאיפל94מי

אזר וגהבאורך

- יזא- אישט אי% *תוץקהטץ ) ו5ושין זשה ןסוק84ץ

גאיר יא איי סצא ק ור ג?פתיק ךישט נכם ק;רקאט, אוו וגו'באורך

4 הב-

ס7איבם נרימ גאלרק*א סאיבם נקסת ?ססייתה*א

"תים עסק סבאטקש*זם איר לל5קט איר :ניח4 ליחיר8ץ

אוו תויכאורך

בחערה וח *מיק ב*" שכתבתי 6ה ועיין ח( )ישעי' בערי*יה חשך ואור ע. הכומוב ע"ש'( פירוש וגמ סהר, ב6קופ צר ושבא *ירושתי אתר ובפקום *ה, נמ יתפרש ועד'ז פ'1,לשיר ול 11 חוקוד אפנפ במקהלה, פ1ב ויגא שנ(, לגי מתדש דקהילוף ני *ה ירע לאזה

ולא ואם ב'(, תערה ל'1 ס" )רזל'ע חמבין בויפת דולכהי הוח השיר בכל,יא,ר'

ו'ל לריה'ף לחקות לפען 8ה וח לי ההרתי אך ש6ח גליון עלי בהערותי לרבריוהסכ6תי ויהי' חתיפח בכל חיריעה ה' יוסיף וה לו נעיטט לא ואשר שלשח, המשקללהיות ארבעח,חטשקל

,,% ,1,י%=

אים ?8מחור ססידשי 4?אוסם פי?פיר?ר?שי

מאוסכבם לאי4רקי-טגר איר ;ביר איר ט*זם 2עםוהיית

אור ונו'באורך

כגטצק= רוסף ?שון2א ועכ= ?חם הוףסחוץ צצק= ססי 2ד חסא4תיך קומאור4י;אאיר הקץ, ק4ית"ש?ב

אור וגו'באורך

וזסש קאיר אורף?יח - מ"ו-- אקש לוגיסםוסאי סחיסש אי:4םמשה ואיר נינה סאיר קנוו4אירץ

אור וגו'באורך

- מ"י- רימ ווי ס2סנראור לים .עיג8י וקטקק6חקף שיס תוך נקצאאיתי

סאיר סן ה;אירסישיינו אור וגו'באורך

היום 4כון עדסאיר יים נייה ואירהיץ איים סיל '( סצר2עא איר קאוךי חאיר וניגהסהשך

אור וגו'כאורך

- י"ה- נבדע פזאת סראשית2מ נלעךח ח;ל יזשיןטץ

:טויגסה ויסי יהי4סאסר '"( איר רהי איר יהי זנו יאמרכה

אור ונו'כאורך

חשך, וחנה האריז אל ונבט בפסיק הנגיוה פירוש טן נוטים רכים מפרשים4( במלת משרתת נגינה היתה כאלו הקורמה הערה עיין ח'(, )ישעיי כעריפיח חשך וישורצר

איוש, ליי צר פה כהברוי וה טישג ולפי חשךיצר, וסדורוחשר, חגרול הרווזק את יראה שס קורא ,כל ה', ב' טחלקה כ' כרך ריה"ל הרוגפא""(

המאמריבז גם והרעיון, הטשקול לשמור גם עליו נכר והי' זה, בשירו לריה"ל היהאשר כםשקלו להכשירו ם,נרח הייתי בחיל אך פכשירתו, הקורש חיבת ורק נקשריםאינם

כבדות, פעט פן נפלש לא ואת בכל וכקלותו,,בקשורו

לאינטרנט וחוכנסהרעתקמ8.0ח00םש8זם8ח*"השש

תשסקב חיםלי

ר פם

הגיית דסריאלה בו תבארותם

. ותנאיהן בתנ"כ הנזכרות בישראל הבריתותכל

וההקמורי. ההלכותי, המוסרי, הדתי,כחן

שלישיחלמ לאינטוצט והוכנסוזועתק

*שעשוש 86ח 8א600ששז מ9ז תשסקכ חיםעץ

ונחם,ה עור~ש בימי ~שכנו-ה בריר-ע עד ידההטע שימרקמן

תובנ"א ם של ן ך י בעה"קנדפם

יפ"ק תרפ"חשנת בארץ-הטראל העברית להממבע הראשונההשנה

ונוטיהם השמים בורא ה' האל אמרכה יעם נשכה נותן וצאצאיה הארץרוקע קראתיך ה' אני בה: להולכים ורוחעליה .לנרית ואתנך ואצרך בידך ואחזקבצדק ו, מ"ב,)ישעי, וגו' עורות עינים לפקוח גוים לאורעם"

ישועה וביום עניתיך רצון בעת ה' אמרכה ז" להקים עם" "לברית ואתנך ואצרךעזרתיך

שממות נחלות להנחילארץ ח'( מ"ט,)ישעי'

לאעטרנט יהוכנסהועתקה[)ז,8~00ט,ע6[86ח."היש

ונשגן'(נ 4,1'כזיי",

14,ן,.,,,,.(,,,., ,,; ,, ,פבי

)ן

,,(

,,.,.,,,,,1,

ן

אפרמ מלךברית אסעיף

ויעשו י.סת, וגו' פיך את יסוה אשר איש מלד,כלבויה למלד, יה~שע שיסת סשה, את ה' צוהכאשר סשוז יהושע, לסעשה פשה סעשה ביןההבדל אשר הרכו כל בפלכית, ס.רר דין בדסע,כותכ גישורון ייהי י~סת, מות יפדה לא האדם סןיהרכו אם ת"ה וזןא אם אסי' סלך סשוז. סךוכהסלך, הוכיר לא סדוע מהולו כבור. אין כבודו עלסהל פי את ימרה אשר כי הסלוכה טמשפפשסואל

יוסת,הסלך

לההליף המהבר פעות או סופר מעות פה שנפל הקורא יהשוכ נאאל כ'ה כארתי עולם" מלה "כרית כי כן הדבר אין מלףי, ו,בברית מלה4"כרית לכל שלא אם טלף', "כרית לבאר הפץ אני ופה שני, בהלק מיוהדבפרק מלך* ו,ברית היה אמנם ענינו, נודע שלא ומכש"כ סלך4, "ברית נודעשםאיש

בסעד, פה לכאר הפץ אני ואותובישראל עברו לאמר העם שופרי את יהושע צוה כאשר יהושע ברישויסודו

יטים שלשת בעוד כי צדה לכם הכינו לאמר העם את וצוו המהנהבקרב נותן אלקיכם ה' אשר הארץ את לרשת לבוא הזה הירדו את עובריםאתם זטר לאמר, יהושע אסר המנשה שבם ולהצי ולגדי ולראובני לרשתה,לכם את ישראל( שבפי )כל ויענו וגו', ה' עבד משה אתכם צוה אשר הדבראת

אשר ככל נלך, תשלהנו אשר כל ואל נעשה צויתנו אשר כל לאמריהושע עם היה כאשר עמך אלקיך ה' יה4 רק אליך, נשמע כן משה אלשמענו תצונו אשר לכל דבריך את ישמע ולא פיך את ימרה אשר איש כלמשה, כל דברי המה אלה דברים כי ב4-י"ה(, א', )יהושע ואמץ, הזק רקיומת התורה םסות ידענו זה לבד, ומהצה השבפה4 שני דברי רק לא ישראלשבפי פשה ספך כי הכמה רוה מלא נון בן ויהושע משה. אבל בכי ימי תמוכאשר )דברים משה את הן צוה כאשר ויעשו ישראל בני אייו וישמעו עליו ידיואת הן צוה כאשר עשו ומה אליו ישראל בני שמעו מה שם כהכ ולא ם4(,ל"ד

בו רוה אשר איש נון בן יהושע %ת לך קה ה' צוה כי ידעם אטגם משה,את העדה-וצויתה כל ולפני הכהן אלעזר לפני אותו - והעטדת עליו. ידך אתוסמכת ולפני ישראל, בני עדת כל ישמעו למען עליו מהודך ונתת לעיניהם.אותו פיו ועל יצאו פיו על ה' לפני האורים נמשפפ לו ושאל יעמוד הכהןאלעזר

יבואו

אסעיף מיךבר'ת א פוק8

כאשר משח ויעש העדח, וכל אתו ישראל בני וכל הואיבואו ולפני חכהן אלעזר לפני ויעטידהו יהה8ע את ויקה אותו ה'צוח משח ביד ה' דבר באשר ויצוהו עליו ידיו את ויסמוך העדה,כל

ישראל" על למלך יהושע "השמת הוא הזה "דנר פינ(, כ"ז,)בטדבר ישראל בני אליו וישמעו נאמר זה על אשר העדה, וכל ישראל כל קימואשר "כל לו ואמרו עליהם, אותו שהסליכו לומר סשה, את ה' צוה כאשרויעשו בשימת נצטוו שלא ואם ונו', _ נלך4 תשלחנו אשר כל ואל נעשה צויתנואשר מלכי ספרי עיין ע"ב ל"ז בקדושין כמבואר וישיבה ירושה אחר רקמלך את מלך כברית לקבל צריכים היו אבל ה', סעיף א4 תשובה ההאבקדש של )דיסציפלין( המשטר ישטר למען עליהם המליך כבר אלקים אשרהמלך מלחמה בעת שאפי' נסים י מעשה רובם היו משה מעשה כי הצבא,דרכי להם, ילחם וה' לשמים ישראל לב להרמת טועיל משח של ידו הרמתהיתה בעצמו אלקים אבל ידו, על נעשו נמים הרבה שנם אם יהושע מעשחאבל במלחמת וכדומה העי אצל האורב כמו מלחמה תכסיסי ע"י שיעשח לואמר צויתנו אשר כל לו ואמרו ה' דבר לקיים ברית כרתו כן על מלכים,ל"א אליו, ישראל שבטי כל דבר היה וזה ונו', נלך תשלחנו אשר כל ואלנעשה אלא ע"א( ל'ל )מנחות שבתורה פסוקים בשמונה יהודה ר' לדעת מיבעיולא בספרי ובארתי אשתני, ואשתני חואיל אמרינן שם שמעון ר' לדעתאפו'

שמשח בדמע" כותב .ומשה אמר שחקב"ה תרנד'ג( )ירושלם זקנים""עטרת ש'כ עתיד של בנקודתו קרא רק עבר של בנקודתו הכתיבה קודם אמרלא ומשה אמר שהקב"ה התורה בכל עשה כאשר שכתב קודם מלה כל אמרלא

אשר התורה מכל אלו פסוקים שמנה בהכונה גם אשתני ובזה וכתב,,אמר' ד' פרשה רבח שח"ש ועיין חמפתחות, בסוף שם דברינו עיין משה לנוצוה

ואמרו נאמר ישראל כלל שעל נאוה ומדברך שפחותיך השני כחום פסוקעל מה' בפ"נ י;ל הרם~ם כתב זה ומפני ונו', נעשה צויתנו אשר כללו

.על גזר אפי' להורנו, למלך רשות יש ישראל במלכות המורד כל ה"חמלכים ויצא מביתו יצא שלא או הלך ולא פלוני למקום שילך העם משאראחד ולא פיך את ימרה אשר איש כל שנא' יהרנ להורנו רצה ואם מיתח,חייב השבטים שני דברי רק ,ה הי' ולו יומת, תצונו אשר לנל דבריך אתישטע שלא זה אמרו שהם להיות שיוכל בישראל, לחק מזח ~ומדים היינו לאומתצח ועיין מזרחה, הירדן לעבר אחיהם עם לעלות צום אשר משה דברי עליעברו טפסוק להוציא אלה ז"ל הרמב"ם לדברי המקור שם אשר ע"א מ*םסנחדרין

במלכות. מורד דיןזה י'ל סופר חתם בעל האדיר הנאון ה*ה האחרונים מנדולי אחדאמנם

ולא פיך את ימרה אשר איש כל אמרו אשר זה פסוק על העיר ר"ת סי'אי'ה מרעץח בתורת כי לתמוה יש וכתב יומת תצונו אשר לכל דבריך אתישמע שתהא גם איש, להמית וישראל יהודה למלך רשות שיהי" כלל :מצינולא

עליך אימתו שתהי' עליך תשים רשום מיתורא מדרשא רק היא עליךאימתו ישראל בני ורק מנ"ל, להמית ומכש"כ נפש ולענות לענוש רשאי שיהי'אבל כתבו והרי ואמץ חזק רק יומת פיך את ימרה אשר איש כל ליהושעאסרו

יהושע

8 אסעיף מירברית אפרק

הדין וע"כ םפרו כתב יתושע ע"ב י"ב במ'ב במבואר חי"ת ע"פ בספרויחושע יפצעשנ סושיא זהו מעתה דבר לחדש רשא. נביא דאין הקושיא אך אמת,דין בקונטרס וכן בחוקותי פרשת ז"ל הרמב"ן מנו'ש אם כי פתר לח מצאתיולא

כי יפדה לא חאדם טן יחרם אשר חרם כל דכתיב דהא שלו החרםמשפט כל ומכש*כ בישראל נשיא כל אלא פשוטו פי על פירוש בו אין יוסתמות נתחייב ומוח מיתה, חייב חרמם על העובר דבר לחחרים שטסכימיםישראל עכ"ל, "חרם לו והתירו יונתן את העם ויפדו מיתהיונתן

בעניי שאנכי כתבתי נ' למכתב בוזשובה ג' חלק חרחשה חרושיובטפרי קבלח מדברי נלסדו התירח דיני כסה הלא הלזה, הכובד נודל את ידעתילא אינם ויושב אונן ערל פ"נ ד, בסנחדרין אסרו חלא נמור, דאורייתאשהם למדנו 5א יבינו משח מתורת זח דבר חסדא רב ואמר בהזהרה, אלאבמיתה אל יבוא לא בשר וערל לב ערל נכר בן כל ולמרה בחי בן יחזקאל שבאעד

גמירי נמרא יחזקאי ראתי עד ע"ב י"ח רן בובחים ואמרינןמקדשי, חסקדש ביאת מח' בפשו ז"ל חרםףם וכתב אקרא, ואסמכיה יחזקאל ואתאלה ב~עושבע"פ בידם קבלה הין שהרבר שעבד, כור ולוקח עבורתו חילל שענדערל איש כל שאסרו שישראל המלכות בדין וכן שבכתב, בתורה נכנס יחזקאלולןי בתורח בקבלח במלכות מורד דין שידעו מפני הוא יומת פיך אתימרה

ועוד בתושב"כ, חביאו ה'ל אקרא אסטכיח ספרו כתב וכשיהושעשבע"פ, עי"'ש, שםהארכתי

בתורה דעתו ויושר וחריפותו בקיאותו גודל את ידענו אשר אחריאמנם וח עלח לא שאיך בזה, רוחי שקטה לא ושף'ל סופר חתם בעל הנאוןשל

אשר חרם כל פסוק מן פתר לו וביקש בצש'נ, זאת והניח הלי הנאוןברעת הרמב"ן אשר פשוטו, כלל ידענו לא אשר יוטת טות יפדה לא האדם מןיחרם בררך סלך דין ו"ל סופר חתם בעל הנאון לזח וקשר פתרונו, למצא עמלז*ל אמרח מאן יחזסאל דאתא עד המאמר את שכח לו וכמו טרחוק ואתידחוק הלו הגאון על לחשוב שא"א דבר זה אקרא, ואסמכיה יחוקאל אתיאלא בליל לעיני שנה נתתי ולא דמי, בכפתיח רמנח כמאן בבלי תלמוד כלאשר כן חלו הנאון כתב לא סדוע "סבח שמצאתי עד תרפ*ו טבת פו'ז זהשבת חלו הנאון של נמוקו למצא דעה אלקים חנני תנומח לעפעפי שנתתיוטרם ובשסות נדול, וכהן מלך היה שמשה ע"כ קאב בזכחים שאמיו והואזצ"ל, עם ראשי בהתאסף מלך בישורון ויחי שנא' משה זח למלך לוב פרשחרבח משח לנו צוה תורה על שנמשך טקרא של פשוטו והוא ישראל, שבמייחד מלך אמר נחמן רב ל'וא פרשה רבה בויקרא וכן מלך, בישורון משח ויהיועי"ו על טלך טניתיך אני לטשח חקכוה אסר סלך, בישורון ויחי דכתיב משהוה

למשח הקב"ה אמר כ~וו פ' רבח ובבמדבר ל"ד, בפרשה שם וכןישראל, רבח ובשה"ש יוד, פרשה רבה ובקהלת מלך, בישורון ויהי שנא' עשיתיךטלך

מלך בישורן ויחי ע"ב ל"ב בר"ה שחשבו ומה ככרמל, עליך ראשךכפסוק שאמר למלך אותו שמינה חקב.'ה על דרש בדרך רק הוא חמלכיותבפסוסי

זח ושייך חמלוכה ולו מלכים המסליך וזהו ישראל, על טלך מניתיך אנילו מדוע טלך חי' שמשח וכיון נאמר, משה על מקרא של פשוטו אבלבמלכיות

לא

' 'יי,]),, ,, , ,;1),ן,),,,,)),=, ,).,.,,,,-; ,,,, ,., ,,) )); , , ;.,, ]),), ,ן ,ן, , , ,.,,,,,,)

.י.,'

;;.'] אמעיף טלךברית א פרק4 ל". עית ואפ" דבריו, את שהמרה למי יעניש או יהרוג שהוא פעם מצינולא ,,, בריאה נעלה, לא תנקר ההם האנשים העיני אסרו אשר ואבירם דתןקרח ,;, ); התלוננו פעמים וכסה במלכות מורדי בדין אותם ענש לא משה אבל ה',ברא

מישראל איש לשום ענש ולא דן לא זאת בבל רוהו את והמרו עליוהמתלוננים'ן מיו(, ט4ז )במרבר מהם אחד את הרעותי ולא שאמר וכמו במלכות מורדבדין

, מלך אבל האדמה, פני על אשר האדם מכל מאד ענו משה שהאישואם

למחול יכול שהחכם חכם הוא אם אפי' מחול כבודו אין כבודו עלשמחל ]';י הממליכו העם כבוד מלך של ככודו אבל היא, דליה שהתורה תורתו כבודעל

לסחול, יכול ואינוהוא

איש שום על סישה מצד מה עונש משה בתורת מצאנו לא אשרואחרי] היה לא כי היא אות לאיש, המית שלא ומכעיכ משה נגד המרותםעל

עד הטלכות מדין לאיש להעניש או להמית יכול שהמלך בקנלה מקודםהדבר',, בעל הגאון שאל כן על יומת פיך את ימרה אשר איש כל לו שאמרויהושע

מוכרח והי' מעתה, דבר לחדש רשאי נביא אין והא כחוגן ז"ל מופרהתם זשל הרסב'ץ שחידש ההרם מסשפט רחוק ממקום פתר לו למצא הלזהגאון ,' ר~ל יומת, מות יפדה לא האדם מן יהרם אשר חרם כל הפסוק שלבפירוש ,ן , המלכות. רין זרעם ועל עליהם בחרם עליהם ,את קבלו יהושעבימי

,) ואהרי יהושע, ביסי שנתחדש דבר זה אם קשה ז'ל ~דבריו גםאך ,' , משטואל ישראל בקשו אשר עד ישראל כל על מ5ך עוד הי' לא יהושעמות '; המלוכה, משפט להם חודיע ושמואל הגוים ככל לשפטינו מלך לנושימה לא י"א-"'ז(, חי א' )שמואל וגוי ונו' במרכבתו לו ושם יקח בניכםואת שמואי אמר המלובה את ובחדשו יומת, פיו את ימרה אשר שכל עללהזכיר רק וה אין המלך, פי הטרת ענין כלל הוכיר ולא ה' פי את ימרו שלארק

על להזהיר שמואל צריך היה לא אשר ופשוט להם ידוע היה שהדברמפני זרעם ועל עליהס שסבלו מה רק משה מפי מקובל הדבר ה" לא ואם,ה,

הלא ליד, זה דין להם בא לא השופטים שפוט ימי וכל יהושע, בימיבחרם) ולהזהירם להזכירם לשמואל לו נחוץ והי' כך, כל ומפורסם פשוט הדבר היהלא

ואתי הם הלכה ספק בלתי אשר המלך משפטי כל על שהזהיר כמו זהעל מלכות פהלכות פרטים היו האלה שההלכות וספני אקרא, ואסמכםשמואל בודאי אשר לממ"ס חהלכות שידועים אם אותם, להזהיר שמואל צריךהי', דבר בכל לא אבל הכללים רק זח אבל ישראל, אלפי ראשי אותםלמרו ;, לענוש ינול שהמלך הכלל אבל לידם, המעשה באה לא אם בפרטיםדקדקו) אבל להודיעם, צריך הי' ולא זה ידעו ודאי למם"ם הלכה ,ה היה לוולהמיתי

, ,.,], בחרם עליהם שקכלו פמה רק זה ז"ל סופר התם בעל הנאון שלדעתאחרי

ל"ן . את לה,כירם שסואל צריך ה4 פלך עליהם טלך ולא דורות ועברו יהושעבימי ;',,, ; ' בישראל* שימלוך המלך על זרעם ועל עליהם שקנלו הישןהחרם

, , להזהיר צריכים היו ולא בקבלה היח באמת שהדבר לענ"ד נראהלזאת ,, , ' שהזכיר ממשח' המקובלים "הפירושים מחלק היא הזאת הקבלה אבלעליו,

י,' ; וכרומה אתרונ שהוא הדר עץ פרי כמו המשנה לפי' בהקדמתו זאלהרמם'ם יש , ' מלך, עלי אשימה ואסרת נאמר כאשר מלך" "שימת בפירוש הקבלה היתהכן

י;י,, .שום

6 אטעיף טלדברית אפרק

וח.שיטה" בשיסתם תלוי הדבר מו'ו(, יאד 1,4 )דבדים ונו' מלך עליך תשיםשום ולא בקולו ישמעו והמה מלחמותיחם ילחום שתוא מלך" "כרית היאהזאת ראינו כאשר מלך' "שימת של הענין זהו יוטת, פיו את ימרת ואשי בוימרו

אתו הזאת הנרית נעשה ולא למלך שמו לא סשה את אבל יהושע,בימי אני שהבאתי המררש כלשון חמליכו שאלקים רק זהו מלך, בישורן שהיחאם

על ושבועח וחרם ברית עשו לא שישראל אחרי אבל למלך, אותךהמלכתי שהי' אם חמלוכה משפם לו הי' לא מלך שימת בטצות להיות צריך כאשרזה

הרעתי ולא נשאתי מחם אחד חמור לא בעצטו קיים כן ועל טלך,בישורון הרמתה שמואל אל ובאו ישראל זקני בל התקבצו ' וכאשר מהם' אחדאת

במאמר הי( די חי, א', )שמואל טלך" לנו .שיסה ועתה, וגו' אליוויאמרו

לשמואל צריך הי' ולא הזאת הברית את לנרות הכקשה כלולה עצמוחוח

ועל חזאת, חברית את לכרות בקשו בעצמם הם כי כלל, ?את להםלהודיע טשפם פרמי נם להם שיודיע שסואל אל ה' אסר שמואל אל זאתבקשתם ושהוא לבד פיו את תמרו שלא רק שלא עליהם ימלוך אשר ותמלךהמלזכה כאשר וביחוד ידוע הי' וח אשר לקולו ישמע לא אשר לכל בם4תהיענוש להכנם חפצים זה תנאי ועל חגוים כל אצל נעכ הי' וזה הנוים ככלאמרו בעת אפי' המלוכח בסשפם רבים פרמים עוד להם הודיע אבל אתו,בברית את רשית לו יש אז גם ליה ותצייתו פיו את תמרו לא כאשרהשלום גלעד יבש מלחמת אחרי וה, ומפני וגו,, וגו, במרכנתו לו ושם לקחתבניכם חאנשים תנו עלינו ימלוך שאול האומר מי שמואל אל בעצמו העםאמר

אטר חמלוכח שנתחדשה מרם היה שזה וטפני י"ב(, י"א א' )שטואלונסיתם ם"ו(, שם )שם בשלמות הברית נעשה כבר ובגלגל הזה, ביום איש יומת לאשאול

ב'סעיף

נועם, דרכי *י על להתפרש צריך בתירה *ירושכר

וחצי שנה עשדה אהת גן בהיוהי מרבי הוכתיאשר וחחרסתי לרעתו, כהלכה שיא נתורה פניב( גלויעל וי*רו יפתח, של טעותו ההרנס, ענין עריהס,את כל נפסוק וירושיטי יונתן תרגום יעתן, אתהעם ו,רכ!, שכ! שהוף האדס, מן יוורס! אשרוורם

ירירוו, וורכ! פעלו, שם נוכר שלא בכניןחרכו

שכל זצ"ל חרמב.'ן נשם וצ"ל סופר חתם בעל הגאון ש:תב מהאמנם חרמם על העובר דבר להחרים שממכימים ישראל כל ומכש"כ בישראלנשיא לא חאדם מן יחרם אשר חרם כל מקרא של בפשופו זה ותולה מיתהחייב שאפשר שבתורה פסוק שכל לקבלו, שא"א פירוש זהו יומת, מות )כי(יפדה כמו נעם, מדרכי חוא אשר הפירוש את טקבלים שוננם פירושים בולפרש דרכי דרכיח אביי אמר חירדות ואימא הדס שהוא אבות עץ ענף עלשאסרו זה ואין ש'ב(, ל"ה יסוכה אהבו וה'פלום האמת אטר רבא וליכא, כתיבמעם ובהיותי אותו, ימיתו אותו שמחרימים אדם שכל ושלום אסת ולא נעם דרכילא

ילד

בסעיף מלךברית אפרק6

רן הנאון נכד מערקיס בערל ר' אצל ולמדתי וחצי שנה עשרה אחת בןילד

ו"ל, ליאון נפתלי ר' לי הי' אז בשנותי וחברי מבאברוימק ז"ל מרדכיברוך בין בירושלים מחלוסת היתה אלו ובשנים אז, בירושלים עשיר להיותרבן

ר' חצדיק חרדו'ג ובין ז'ל והרגש"ט זצ"ל אויהרבוך ר"ם הנאוניםהרבנים ז"ל באיארטקי שלמח שמואל ר' והרה"ג ז"ל ירושלימסקי מענדילטנחם

אשר ז"ל נפתלי ר' חברי ואמר ובאדרבות, נחרמות יצאת ללהבוהמחלוקת יפדה לא האדם מן יחרם אשר חרם כל זה מפסוק מיתה חייביםחמוחרמים

לו אומר הייתי רבינו משה בימי אנכי הייתי לו לו אמרתי ואנכי יומת,מות ושטע החדר אל רבי בא זה דבורי ועל יחרם, במקום יחרים אשר כללכתוב לא בכיתי ואנכי החומש, נקוד את לשנות כחלכה שלא בתורה פניםמנלה שאני על זאת לי שעשה ואמר ראשי, על בו והכה החומש את לקח דבריאת פנים מגלה שאנכי שאמר הדברים על רק מאהכי בית הוכיתי אשר המכותעל

זה שאין ו"ל, נפתלי ר' חברי בו שפי' כהפירוש הטקרא פירוש להיותשלא אמרתי רק המחרימים, את לא גס המוחרמים את לא שיהרנו ח"ו חפצתילא כי בתורה הפירוש שכן אמרתי לא אנכי בככי ועניתי כהלכה, שלאבתורה אוטר הייתי אזי החם הואי אלו חברי כפירוש באמת הי' ולו נועמימדרכי וטתוך נדול שייגעץ אתח רבי לי אמר יחרים, רק יחרם יכתוב שלאלמרש'ה כלל מדבר לא זה שפסוק טעינו ששנינו לנו ואמר לצחוק, מוכרח הי'כעסו בבית אשר משניות חנרה של הכתים סכעלי ולאחר זאל, רש"יכפירוש עלי ערכו אחד ואמר ליהרנ היוצא טן רק התורח, כבוד על שטחרימיםטחרם חוראה מורה שיהיי הזה בהשיינעץ אני מוב~ח בלחש אמר אז למדנוסדרשם מלך של בחרם רק זה אמנם ו"ל הרמב"ן לדעת כיון ו"ל נפתלי שר'וצ"ל אבי מר אמר זצ'ל חגאון אבי מר לפני הדבר רבי הרצה אח"כ אךבישראל,

התורה, כבוד על שטנדין והנדוי החרם על לא הסנהדרין ע'פ ישראל כל שלאו הרמב"ן בשם וצ"ל מופר חתם בעל הגאון דברי את ראיתי כאשרועתה

ואם מיתה, חייב חמוחרם ש:ל שנחשוב וחאו נועם מדרכי איננו הוההפירוש כי הוא האמת אך בי, שהיתה סהילדות ראשונית ונזכרתי נתרגשתיז*ל את אח"ב והרגו ג'( כ"א נבמדבר עריהם את וחחרמתי ישראל שנירושמצינו

דבר תצוה לא התורה כי התורה פי על זאת שעשו ראיה זח אין איש,כל מפני רק זאת עושים היו לא ישראל נם ואולי נדר, יהי' כזה ושנדר כזחנורא

לא אם נשמה כל תחיח לא עליהם צותה שהתורח עממים ז' מן הי'שהכנעני טשה מיחה לא ע"כ להשאירם סכנה והיה רודפים שהיו ספני או לשלוםיענו איש להרוג נדר לנדור כלו להעם או יפתח כמו לאדם רשות שיהי' לאבוח,

את כתב רנליו כפות תחת אני עפר זצ"ל סופר חתם בעל הנאון שלובמחכח~'ה אשר הזה ה"כי" אשר יומת, מות .כי" יפדה לא וכתב זכרונו מתוךהמקרא

רק אחרת עצה שאין לפרש מחשבתו את החזיק כלל בתורח כתובלא בפרק שכתב ז"ל הרמב"ם דברי לתרין מוכרח הי, וה ומפני למות,שמוכרח חוראת עצמו הודאת ע"פ עכן את יהושע שהרנ "שזה ה"ו סנהדרין טה'י"ח חנהנה כי חרם, מטעם ז"ל הרמכ"ם אמר ולא המלכוח.' מדין או היתהשעה אמר אלו יוחרם, מיריחו חנהנה כל יהושע אמר שלא מוחרם איננו החרםמן

1 במעימ מלרברית אפרק

רק ההרים יהושע אבל מיתה, חייב והיה דעכן אקרקפתא החרם אז הי'כן מן מאומה בידך ירבק דלא לאו על רק עובר מיריחו הנהנה וכל יריחואת

לחשוב ח"ו אמנם מיתה, חייב אינו אבל הנדחת מעיר הנהנה כמוההרם איננו שההרם אותו, שיפיתו בחרם שיהי' איש על הסלך אפ" אומרשאם בהלשון זה מיתה על בתנ"ב חרם לשון שמצינו אם טיתה, לא הברלהרק

יהי' החרם עונש ,ה אין אכל יומת, שיאמרו כטו מיתה מפורש בושכיונו שמקודם עצמו את סותר במחכת*ח 4'ל והוא הבדלה, רס שענינו שיהי'ממי העונר "דבר" להחרים מסכימים כאשר ישראל כל ומכשאכ הנשיא שאםכתב שלא כיון מיתה חייב היה לא שעכן כתב ואח"כ מיתה, חייב חרמםעל

מרקדסים אין אבל הדבר, על ההרם שאמרו אם בחרם שיהי' עליואמרו חייב שהסוחרם כלל השב לא בעצמו הוא שאולי כך כל בלשונםבאחרונים די. הרנר ביאר לא אך למות שהוחרם מי רקמיתה

: וז"ל בהקותי בפרשת ז"ל הרמב"ן לשון פה להעתיק עלי מקודםאמנם בהמה ובין ארם בין "משלוע המחרים כל כי הכתוב יאמר הפשט ררךועל אכל פדיון, להם ואין לכהנים חרמים שהן לשם קודש הוא אחוזתוושרח

אם נדר ונוררים אויביהם על הנלחמים כגון שלו" "שאינו הארם סןהמחרים הנמצא האדם כל ימותו עריהם את והחרמתי בירי הזה העם את תתןנתן אסור חכל שיהיה רק לכהנים לתתו כן הנורר דעת שאין והטעםבהם, שעברו נלער יבש אנשי וטצינו ולכלותם, האויבים להכרית נתכוין כיבהנאה עשר שנים חעדה שם וישלחו ו:תיב, המצפה, אל באו ולא הקהל שבועתעל נותנת הסברה ואין חרב, לפי נלער יבש יושבי את והכיתם איש-לכואלף

חייבים שאינם מישראל רבים אנשים להמית כזאת רעה הערה כלשיעשו אנדה מצאתי ועור החוא, הענין כל נעשה פיו ועל שם היי ופינחסמיתהי החרם הוא והשבועה השבועה הוא החרם אומר עקיבא רי תניאבילמדנו מן כי אומר אני ולכך מיתה, ונתחייבו החרם על עברו נלעד יבשאנשי במעמד נדולה סנהדרי או בישראל מלך שכל הזה הרין להם יצא הזההכתוב וכן עליה להלחם עיר על יחרימו אם במשפטם, רשות להם שיש ישראלכל גלער יבש אנשי של חיובם והוא מיתה חייב עליו העובר רבר. על יהרימואם תמות מות כי יוסיף וכה אלקים יעשה ג כה אביו לו שאמר יהונתןושל היה וזה חזה הכתוב מן חוץ הדין טן מיתה אלו נתהייבו ומהיכןיונתן, אנשים להמית וקים חל ישראל נניד חרם כאשר חשב כי בבתו יפתה שלטעותו או מאיש לעשות מלחמה בעת נדר אם כן מיתה חייב חרמו עלוהעובר המורדים על חל והסנהררין המלך חרם כי ירע ולא הנדר, יחול זבחאנשים טדבר עולה לעשות הנדר לחול אבל ותקנתם, נזרתם העובר על אולכלותם רמים הקרש שאפי' רבה בבראשית אמר ולכך ושלום, הס לה' ראוישאין הכבוש בעת אותו שמחרימים מי ורין וכו,, בדמה ונענש הייב הי'לא מעשח כענין ישראל מלך של או הנדול, ב"ד של הרם על העובר שאמרנוכמו בו שאמרה לפי כי מת ולא יונתן את העם שמויפדו שנאמר וזהושאול הישועה עשה אשר טעם וזה עשה, בשוננ כי ירעו ירו על הנס שאירעבעבור כי מת ולא יונתן את העם ויפרו שם אמר יומת מות יפרה לאתורה

הנרולה

5סעיף- %ףברית אפרק6

עבד דבשלו נלי ה' קדם ארי עוזיאל בן תפי ובן ב"צראל, הזאתהנחלה מסנמד-ק להוס א ישוא1 כ, מה!1ןבב14מי,".ם ע:"שע:4ג'ים" בפסוק זה ההלוס טרומז ואיה מיתה, הייב המוחרם שיהה המלך להרםאו ומבשאכ מסנהדרין ולא ממלך לא מדבר הזה המקרא אין יסודו, בנה עליו אשרה6 הקרש נדרי אשר לחקדיש הנודר לבד ואיש איש מכל רק יחד העם מכללא

כתהנום יקדיש אשר הקדש כל יהרם אשר הרם כל ופירוש הרמים,נקראים יהרם אשר הרם כל סטך זה ואל ה', קדם נבר נפש יפרש די אפרשא כליונתן מן יתפרש די אפרשא כל מכ יונתן והרנם יומת מות יפדה לא האדםסן

תתפסק לא אנשא בני מן יתפרש די אפרשא כל ירושלמי ותרנוםאנשא להשוב וחהו כצורתו פסוק תרנום הוא זה שתרנום ואם יתקטל,אתקטלא יונתן תרגום זה ומפני יפתה, טעות שזח אדם קרבנות התורהשהתירה אינשא מן יתפרש די אפרשא כל ומתרנם מוסרי באופן זה לפרשמשתדל

מטול ה' קדם רחסין ובמבעי קודשין בעלווין אלהין בכספא תתפרקלא ספק ואין עליו, חמוסיף בכלל חוא זה פירוש אמנם מתהייב, קטולאדדין

את שפירשו אלה מתרנומים שלמדנו מה אמנם עוזיאל, בן יונתן מןשאיננו ליהן שאפשר ואם הק1דם בפסוק כמו הקדש מענין זה בפםוק חרםלשון הקודם שבפמוק מפני הקודם שבפסוק הרם כפירוש לא זה בפסוק הרםפירוש בחלוף הכונח הבדל לפעמים ויש פ??ל, מבנין הוא ופה הפעיל מבניןהוא

כלו. והעם וסנהדרין למלך מיוחד מדבר פה זכר אין אבלהבנינים, כגון שלו שאינו האדם מן המהרים אבי זמל הרמב"ן שכתב מהגם וההרמתי בידי הזה העם את תתן נתן אם נדר ונודרים אויביהם עלהנלחמים

להע,ו הנודר דעת שאין והטעם בהם הנמצא העם כל ימיתו עריהםאת טתן מה מאד, מוזר פירוש נ"כ הוא בהנאה אסור הכל שיהי' רקלכהן

שהראשון זה ,צבפסוק האדם למן הקודם שבפסוס האדם מן ביןההפרש שדעת מפני שנתן טעמו נם במקרא, לזה רמו ואין שלו משאינו וזהמשלו יחרט בהנאה עליו אסר שחנודר מפני הכי בהנאה, אמור שיהייחנודר כיון ואדרבא עוד, רודפים ואינם נכבשים הם שכבר אהרי הנםאנשים בן לנדור רשות יהיי נכלל ואיך לכהנים לעבדים ינתנו בהנאה עליהםשאסרום להשאירם מכנה יש ואם עוד, רודפים יה*ו שלא להשאירם סכנה שאיןבמקום הוא זה ובלעדי בחנאה, שאסרום לומר צריך היי לא עממים מזי שמםאו תצוה לא נועם דרכי דרכיה אשר והתורה בישראל כזאת תהא ולא אכזרינדר יהודים גם היו םנומס אי במצב הי' שהעולם שבעת ואם כזה, נדר מיןעל אגל שעשו, מה ועשו התורה של הסנוםס רוה את די עדין הבינו לאאשר כזה, דבר תצוה שהתורהחיו

זח בפסוק בללי דבר איזת שיש קדהצו ברוח ז"ל הרמבמן הרנישאמנם אשר חלקו . כפי אהד נל אהר לדור בו להתנדר הדבר נשאר ומה איךאך נזכר שלא ספצי בבנין המקרא השתמשות כי לי אהזה ואשר םסיני, לוניתן ההיטה למיני בולל יפדה, לא חאדם מן יעני_פ אשר חרם כל פועלושם טן לומר, עצמו טן שהוחרם בין מבעליו עבד שהוחרם בין שהוחרםטמי

הצבור

5 בסעיף מלףבוית אפרק

להיות שהוחרם בין בברית, הבאים העםאו קיצתם על הסמיעיםמצבור בין צבור חרמי כמו נבדל לחיותשהוחרם בין כהנים חרסי כמוחקדש

בכסף יפדה לא חרב, לפי החרם יעבור אם לסות בפירוש העם סןשהוחרם שס כי במיתה, לענוש שהחריסו סות של בחרם אפי' ננזר כאשר לו יעשהרק מות ב( חבדלה, א( ארבע: שהם לשתים משותף שם הוא בעבריתתרם

ובין הקודש בין להבדיל כסו נבוה היותר למעלה א( : כולל והבדלהואבדון, א( : כולל ואבדון ומות הטהרה, מן הטומאה כהבדל שפל היותר יסצב ב(התול, לאבדון לכידור עתיד בה הנלכד אשר הכלי ב( חרב, לפי כההחרמח ססשפות מכל כולל פעלו שם נזכר לא אשר בו והבנין וחרמים, מצורים כמוולמות על הצבור להקדיש, כח לו שיש נכסיו על האיש להחרים, כח לו שישמי

עונש עליו לגזור עם וגם להבדילו, המיעוט על הכח לו יש הרוב אשרתבריו וכל פעלו, שם נזכר לא אשר בהבנין נכללים כלם הם ואבדון, וסיתהלכידור דינו לפי אחד כל יוסת, סות אפילו עד לעשותה הרשות שיש הנזירחאופן כאשר בו יעשה רק בכמף יפדה לא הטחרים של ההלכותי וכח חמוחרםשל הזקף( מן מפסיק יותר עוד והאתנח מ"ו ז' יהושע רש"י וועיין ונגזרנדור הנזירה, כפי יומת מות לסות מוחרמים להיות יכילים אשר באלו אפילו אשרער

סארבע בדין שנידון למי גס דרש בדרך פה חז"ל הכיאו בעצסו זהומפני נזכר שלא בהפועל כלול כזה סות מין שנם עלי, ערכו אחד ואמרמיתות שייך לא סיתות סארבע באחת התורה ע"פ שהנידון שפשוט ומפני פעלו,שם בשאמר הזה הפדיון דרשו ע"כ במיתה אותו חייכה שהתורה אחרי פדיוןבו שנזר הצבור ועל הסקדיש על הוא מקרא של פשוטו אבל עלי, ערכואתד חזה חכח להם שיש תקנתם על יהעובר להסית שגזר העם או לענושהרם וגם נזרו אשר עונש מיני בכל להענש נזרותם על לעבור לב בזדון זדהלאשר שבשננה בהראות לא אם כטף פדיון בזה מועיל ולא מיתה נזרו כאשרנטיתה העם כאשר רק מיתה חייב העובר שסתם ולא שאול, בן ביונתן כסועשה אבל במקרא, מפורש שלא אם גלער וביבש ביונתן הי' וזה סיתה,נזרו

בילמדנו אסרו זה ועל בראשיתה, הנזירה היתה שכן מביניס הדבריםטתוצאות שיכולים עם ברית בכלל שזה ר*ל החרם הוא והשבועה השבועה הואהחרם בעת תמיד נעשית -היא הזאת והברית בסיתה, אפי' כזה אופן עללכרות את יסרה אשר כל עצסם על העם גזירת היא הזאת שההשסה מלךשימת אשר ז'ל סופר חתם בעל חנאון של וזכרונו יומת, מות יצונו אשר לכלפיו "כי" אין אבל אחרת, בזה שיבין לו גרם יוסת מות ווכי,4 בסקרא שכתובחשב לעשות צריכים יומת סות שגזרו במה אפילו יפדה לא והכונה בתורה,זה שיכולים ז"ל הרסב"ן שחשב כמו ולא חעונשין, שאר וסכע4'כ שגזרוכסו ואין לעבדות כבר שנכנש ממנו הסכנה שיעבור אחרי נם האויב עללגוור שנטצא וסח ומיתח, החרמה עליהם לגזור שיכולים סכנה חשש שוםכו

כלו להעם סכנה חשש שנשאר מפני רק הוא כאלה דברים ובנביאיםבהורה ואוא סיתה, נם לגזור יכוליס עם בברית בתוכם העם אבל חיים,בהשאירם

ב'ד, מיתות בארבע הנידון של והתנאים הדינים בזה ואין למלך, שניתןהכח לחסלך עם בברית ניתן הכח שזה וכדוסח עצמו פי על נהרנ אדם איןכטו

שיעשה4

,י"י".,..' ז,,,,.י.:,'ל,,,יי',',1',.). ,, , ., ,, ) , , ,,, , ,ך))ל,,,,, ,ן,,. ,, ,..

פ~.,,," ,במלף שףברית %פרק

,', ובכהשפפ פיו ימעול לא במשפפ מלך שפתי על וקמם ושכלו דעתו לפישיעשה ), מלךי. ,כרית והוא ארץיעמיד

,,, . תחיח לא בהם כתוב אהשר עממים שכע כבשאר כביריחו םפקואין אעע יחפיאו ושלא לישראל הירושח לקיום הנחיצות מפני זח היה נשמהכל

ל.) אדם קרבן מין זקן ועד מנער ואשה איש של החרמתם שהיתח לאישראל, וחמור ושה שור עד הרנו אשר ונם בישראל, כזאת וזהא לאלה', יכולים שהיו מיהושע כן שנצמת לא הצכא חתרגשות רק היתה זה חרבלפי

)יהושע והברזל נחשת וכלי והזחב הכמה כמו ה' לבית או כהנים, חרמילהיות פ'ו א' )שמואל עמלק על שמואל אמר כאשר להמיתם הוזכר לא כי מ4ד(,ו' איש יחרים אשר חרם כל אך נאמר חרם ועל חרם, רק יהושע הזכיר ולאב( י ' .- לח' הוא קדשים קודש חרם כל ונו' ובהמה מאדם לו אשר מכללה' תבזו ובהמתה שללה כי ת' צוח כנר העי במלחמת ולזאת לחיק, שישואם נצמוו בעמלק ורק כאלה, בנדרים לה' חפץ אין כי חרנ לפי להחרימם לאלכם

משור ום4 אשה עד מאיש והמת שם שמואל אמר עמלק זכר אתלמחות וקדושה, חרם משום לא חמור ועד מגמל שהועד

,,ג,.,)ן,%ע

,, , ,,,,. ,,, .ן,,,,;יי,,,.,ל;;ן,,;.,),.;,,;;,

12 אטעיף רחבברית ן ג %ק 'ק';

בכ*רכץ]ל המרנלים את רחכברית

אסעיף---- השני, אות החוט, סטל השני, חוט תקות שלוכ!,ברית רחם תכרות לא תחיט, ולא ברית לחכו תנרות%א

כתנ. טתי עטטים, טז' היתח רהב ברית,ולאלחיחכ! פרווטגטאות, השלש יהושע, יבנח או חאבנים,ע% אשר לפחנח, טוזוץ רחנ טש*חת חוצאתפעכ!

רחב. נהניירה טתי בו,חורדתנו ואת אניח ואת להחיותח המרנלימ את רחב חשביעה אשרחשנועח

אשר שלום*, ווכרית חיא להם אשר כל ואת אחיותיח ואת אחיה ואתאמה ולבית למשפחתה לא אפי' וכמאה דבריחם את תניד לא כי חתנאי הי'סצדה ולחחיותם, חצילם למען למות תחתם נפשותם ליתן חמרנלים ומצדאביח, נתנו אשר השני חופ תקות הוא אמת" "אות בשם קראח אשר תבריתואות בחלון רע בו אותם חורירה אשר חחומה בקיר אשר ביתה בחלון לקשורלח תקשרי הזח חשני חום תקות את בארץ באים אנחנו חנח לח באסרםזח,

חשני החופ ואין בחלון, בו ר"ל י"ח( ב' )יחושע בו חורדתנו אשרבחלון למתוח חחומח בקיר אשר בחלון חבל תניח לא כי אותם, חורידח אשרהחבל קשרה ובטקומו תיכף חוציאה חחבל כי ופשום יריחו, מאנשי עליח חשרקו כמין מטנו עשתה אשר ברית" "לאות לח חמרנלים נתנו אשר שניחופ

חוט השם אדרבא בו, לרדת איננו וחום ניתה, חלון את בו ליפותצעצוע נשופטים כחום ורעותיו מעל וינתקם כמו חחלוש הקשר טמל הואבעברית כל סוף אבל במחרח, לא ינתק, במחרה לא חמשולש חום כי ואם י"ב(,פיא חיתה החורדה אטנם משולש, שהין פח בו נזכר 5א וגם לחנתק, יכולסוף חחוט דבריהם את תניד לא אם כי ברית, לאות חיח וחחום בחום לאבחבל

הי' וחשני ינתק, מהרח וחחום משבועתה נקיים והיו תגיד ואם יתקיים,והברית. ידו 4 את חיציא זרח אשר ויהודה תטר מימי עוד וסימן לסמלהסיד ובמלאכת ואפוד בחשן השרד בכגדי לאות והי' שני, ידו על חמילדתוהקשור שיצאו כהנים שהם נביאים שמונח על בנבואה 4 לח רמזו ואוליחטשבן, חולדה אף באמרו שם יחודה רב לזח ורמז ע'ב, %,ד במנילח כדאי'טמנח את התם וכתיב תקוח בן חכא כתיב חיתה רחב של בניח מבניחבביאה השני. חופהקות

תכרות דלא לאו על בזה חטרנלים עברו הלא בזח לעורר שיש מחיאך שם בטנילה חז"ל שלדעת ואם ב"ב(, כ1צ )שמות ברית. ולאלהיהםלהם נביאים שמנח נולדו יומבנותיה בנות והולידח יחושע ונסבח נתניירח,שרחב ולא ברית לחט תכרות לא ואתחנן בפרשת יש אחר מקרא אבל עייש,כהנים

תחנם

אטעיף רחבברית בפרק12

דא'סור ע"א ע"ו ד' ביבמות ואמרינן נ'(, ב' ז' )דברים בם תתחתן ולאתחנם,

א"כ חתנות להם אין שנתגיירו טרם כי נתניירו כאשר הוא בם תתחתןלא איך וא"כ להתגייר, חפצים אם אפילו מ'כ הוא ברית להם תכרות לאגם

1'י ז'ע הרמב"ם מדברי לכאורא שנראה ומה ברית, רחב את המרנליםכרתו ברית, ולאלהיהם דכתיב מפני והוא להתנייר, אותם שמניחים ה"א ש'זמה'

משפטים בפרשת ז"ל החנוך כתב וכן זה, לאו בכלל אינם נתניירו אםאבל בפרשת אשר ברית ולאלהיחם להם תכרות דלא בלאו רק וה אבל צ'ג,מצוה

בם תתחתן ולא תחנם ולא ברית להם תכרות דלא הלאוים אבלמשפטים, כל כי בארצנו, לשבת אותם להניח שלא להתנייר חפצים אם אפי'המה

עמטים מהז' מדבר הזה שהמקרא רק כמ"ש, מדבר בגירותם חזההמקיא כל כו"ם עובדי העמים בכל הוא ברית ולאלהיהם להם תכרות דלאוהלאו

כ' )ע"ז בקרקע חנית להם תתן לא תחנם לא וגם זרה, עבודה שעובדיםזמן

לחוץ שיצאו אלו אפי' ר'ל נתגיירו, אם אפילו עממים בז4 מ4כ הואשיא( בקרקע, חניה להם תתן לא לא"י לנא אח"כ וחפצים שם ונחניירולארץ שם לומדים רק להתגייר, חפצים אם אפי' דכתיב הוא עממים בזי כלודקרא

אינם כאשר אלילים עובדי עמים שאר על גם תחנם דלא לאו דרשבדרך עממים מז' היתה הלא ורחב קרא, אמר ד"ה שם ע"ז תוס' ועייןמתגיירים,

ששטנה כו' הזונה ברחב מוצא אתה וכן ע"ח, פיסקא בהעלותך בספריכדאי, בו שנאמר מעם שהיתח מי ומה ע'ו דברים וחרי כו' נביאים ושמונהכהנים

שעושים ישראל המקום, קירבה כך עצמה שקירבה על נשמה כל תחיהלא ברית, לה לכרות למרגלים אסור הי' א"כ וכמה, כמה אחת על התורהאת ? בגרותן הוא תתחתן דלא איסור והלא אח"כ יהושע נסבה איךוגם

כסוטה ז"ל התום' בעלי עמדו כבר יהושע נסבה איך זאת קושיאועל

טרם לקבלם יכולים היו אם שם ז"ל ומתפלפלים לרבות, ד"ה ע"בל"ה יהושע שחתחיל טרם אח"כ נם האבנים, ע4 התורח דברי אתשכתבו טן זמן עממים לז' ליתן בדחוקים שם ו"ל התוס' בעלי ונכנסובטלחמה של,ש יהושע שלח ואז המלחמה, התחלת עד האבנים על התורהכתיבת

היו להשלים אז שהרוצה ילחם, להלחם ישלים להשלים הרוצהפרוזטגמאות, בסוטה אמר לא ר"ש שגם אם ישראל, בארץ לשבת ז"ל לדעתם לומניחים

כמפורש שבחף'ל כנענים על רק אותם מקנלים בתשובה חוזרים שאםשם

ע בתבו המסרא סדר לפי כי כן, המקיא סדר אין וגם שם,בברייתא ישראל אלקי לה' מזבח יהושע יבנה אז שנאמר העי, מלחמת אחריהאבנים- ל' ח' )יהושע וגו' עיבלבחר להר לבא שא"א התהלוכה סדר הוא וכן ל"ה(

עם ועי יריחו טלכי יראו ואיכה והעי, יריחו יעברו טרם עבל ולהרגריזים בשכם היו כבר ואם וישתוקו, שכם מקום ער בארץ עוברים צבא הלוצינדול

ודעת ליריחו, לאחור כלו העם כל את להשיב היה טלחמה תכסים זהאי יום באותו עיבל והר גריזים בהר האבנים את שבנו ע"א ל"ו בסוטחחזשל

למהטוך דרש מין רק וזה היה, נסים שמעשה בעצמם אמרו הירדן אתשעברו אחד, בכרס רבוא ששים במצרים א' אשה ילרה כמו בהגדה חעם לבאת

נסים למעשה זה הזכיר לא שהמקרא במקום בתולדה נסים מעשה ליחס איןאבלוכתיב

13 אסעיף רחבברית בפרק

שבאו חעי מלחמת אחרי ל'( ח' בהקפי' )יהושע יהושע יבנה אזוכתיב

בנלילות חבקי לכל כידוע אורח עוברי לכל חססע דרך שוה עיבל לחרסשם

אחרי עיבל בהר הסזכח שבנו סקרא של מפשוטו לזוז לנו אין ישראל,ארץ ז"ל* אכרבנאל נם פירש וכן העי,מלחסת

שעברו ראשון ביום הי' יהושע, יבנה שאז נמכים אם דאפי' קשהעוד

שביום וסאוחר סוקדם כתובה זו שפרשה ביחושע זעל רש"י וכפי' הירדןאת חתורה כתיבת שמיום ז"ל התוס' לדברי ונסכים כן, עשו הירדן אתשעברו

ולחתגייר שלום לענות רשות להם הי' בסלחסה החלותם עד האבניםעל ח' כי שאמרה ברגע כי אתה השלום לברית רחב נירות מתורץותהיה

י"א( ב' )יהושע מתחת הארין ועל ממעל בשמים אלקים הואאלקיכם

בהברית אתה חתנו הם הלא לנו יקשה אבל יריחו, מלחמת טרםנתגיירה סשפחותיה ולכל אביח לבית גם זאת ספרה לא ~'כ דבריהם את תגידשלא

בירושלסי רשב'י ולדעת לביתה, איתם הביאה שונות אמתלות ע"יורק והלכו אנשים מאתים בסשפחתה היו אפי' ~'ב פ*י וסנהדרין ה"ד פ"דברכות

הוציאו משפחותיה כל ואת דכתיב נצולו כולם סשפהות בסאתיםודבסו

טהברית ידעו לא הלא האלח המשפחות וכל רבות, משפחות ל'ג( ו'ניהושע חברית נכרת איך יריחו, כבוש קודם כלל שלום ענו ולא התגיירו ולאהואת כל לחציל חזאת הברית תנאי (קבל לחסרגלים לחם הי' רשות באי,האתם

קידם נתניירו לא אשר איש סאות ארבע סן יותר הם אשרסשפחותיה הזאת חברית תנאי ידי על עברו וישראל כלל, שלום בקשו ולאהמלהסח

נשטהנ כל תחיח לא ברית, ולאלהיהם להם תכרות לא לאוים ארנעהעל

תחנם. ולא ברית, להם תכרותלא חסחוברות בסקרא מלות שתי ידי על רק יתורץ הזה הכובדאסנם

ונו, חרש סרגלים אנשים שנים "טן-השטימע נון כן יהושע וישלחבסקףי

לא הנזכרים הלאוים שלפני במקרא להתבונן צריכים אך א'(, ב')יהושע

אלקיך הי יביאך כי קודם בתוב כם תתחתן ולא תחנם, ולא ברית להםתכרות לפני וכן וגו'י ספניך רבים גוים ונשל לרשתה שסה בא אתה אשר הארץאל

לפניך מלאכי ילך כי קודם כתוב ברית ולאלהיהם להם תכרות לא ש4הלאו לא וגו" וחכחדתיו וחיבומי והחוי וחכנעני והפרזי והחתי האסרי אלוהביאך

בואם אחרי על נאטרו .כלם האלו הלאויס חנה ברית, ,ולאלהידאם לחםתכרות חירדן מעבר היא חמרגלים את יהושע שלח משם אשר והשטיםלארץ, האלה האיסורים כל אין ואז חירדן את ישראל ענרו טרם שלחם אשרסזרחה

טפורש וכן הירדןי את שענרו קודם יהושע שלח חפרוזסגסאות שלשוגם

שלח פרמטיגיות שלש שמואל ר' דאסר ה"א 1' פרק שביעיתבירושלמי

יפנה לחפנות רוצח שחוא סי לארץ' יכנסו שלא "עד ישראל לארץ~מושע שעברו קודם זח ששלח בזה סבואר יעשה, סלחמה לעשות ישלים,להשלים

אתם, שלום ברית לעשות יכול והי' האלה, הלאוים כל אין שאז הירדןאת

יכולים לארץ שנכנסו שקודם כיון י'ה עאא משו בגיטין ז"ל חתום' כתבווכן להם תכרורנ לא של חלאוים אז עלינו היו שלא לומר ו"ל רצונםלהשלים,

ומתורצים ברית, להם לברות יכולים היו שנתגיירו טרם אפי' ואז וכו'בריתכל

אטעיף רחבברית בפרק14

נשמט וכנראמ י"ו, סופמ ברעס' כלל זמ על מעירו שלא ופלא מכבדות,כל תקנם ]אשר זח כהוס' נפלו שענים סופר שניאות כי 9ל חתום' מלשוןשמ

זמ. תירוץ נם כנראמ ונשמפ 9ל4חסהרשףא מתניירו לא מם ברחב שחתקשרו מאלמ ממשפחות שכל שםפניוכנראמ

את ימטיאו לא למען ישראל לממנמ ממוץ אותם 'מוציאו ומ בשבילעדיין התקרבח אשר אמותם כרחב חשכינמ, כנפי תמת ויכנסו שיתניירו עדמעם בעת מתקרבמ רק רחב שנם וכנראח הצריך, ישכון או ותששב תבמראשה

אבל מתמת, מארץ ועל ממעל בשמים אלקים הוא אלקיכם מ, כישאמרה חיו .לארץ שנכנסו טרם כי אהשכ מ" וטבילמ ממצות בקבלת כדיןמנרות אלקים בחן ומודיס אלהימס את עוזבים רק אם ברית אתם לכרותיכולים בלא מתניירה איך טרחב חז*ל מקשים לא וה מפני אשר וארץ. שםיםעושמ ומפבילמ ממצות קנלת שאין מזח וללמוד שנילמ בי בפני המצותקבלת קבלת אחץכ באמת הי' זה לדעתם כי שמים מלכות בקבית רק ודימעכבת טרם קודם לעשות יכולים היו וחברית יההטעו שלקמח טרם וטבילמהמצות לא איסור נם אין אה"כ נתניירו אם ואו נהגיירו לא אם נם לאר*ןשנכנסו חאומות. שאר כמו מברית אחו הנם כיתתמתן

נפרק

י י , ) ., ).],,, .,,, ,1,",י.,.,,,,.,,)ףיי,,,),ן גסנרם ,,,,'., 5* אפעיף יה"1חיםיקנ")(',)ן;

עכן ומעילת יריחוחרם איסעיף

אתי מסלך, חום וקצבוו, תקנת כח הסלר,כוה תושנע'פ, כתיבת היהר אקרא, ואטסכי'יחזקאף במלכות, כמורר נירון עכן לשמה, שלא משרחסחבר

ובניו אשתו ואב? ערנהה, רין נפ, יופ צנורבחרמי וחיח הנסתרות, על נס? ישראל נענשיםי,דעים חשול*אן חרנם לעכן, שריפה עונש דסים,עליך

חפ~רקי*מוהמיפ

למלך סד*רייתא חכח מקור בארתי מלך' וגרית במאטר א' בפרקא* אותו העם וקבלת חברית טכח שחוא פיו, את ימרה אשר לכל לחמיתלענוש הקנה כח מקור גם חוא הברית וכח יומת, פיו את ימרח אשר שכלעליהם לחכנם שלא וחנשבע דאורייחא שהיא בתשובח ו"ל רש"י שכתבחצבור בארוכח זח שבארתי כמו חמצוה, את לבמל כנשבע הוי הצבורבתקנת ובמפרי ב4, אות ד' סעיף ד' לשאלה בתשובה חאנ בקודע"ן "סלכיבספרי חדושי' ובספרי מ4' וסעיף חן מעיף ו' ופרק ג' פעיח ג' פרק אן חלקזה

ומעילת יריחו חרם של יו במאורע אמנם נ4, למכתב בתשובה ח*גחרה"ה אותה כבש פרם ומלואח עיר להחרים וחוא למלך כח עוד רואים ושנשועכן

בארנו אשר מיתהן עונש בחרם, להמועל אח*כ ולענוש לה" חרםלעשותה שהמועל חחרם בעת התנו אא"כ לצכור כוה כח שאין מלך" ו,בריתבפרק אינו בחרם המועל יענש אשר חעונש את התנו לא אם אבל יוטת,בחרם מיתה שנש כלל יחושע הזכיר לא ,ו במאורע אבל בהבדלח, רקנענש ואת אותו לתשרף ה' פי על נענש בחרם עכן מעל וכאשר החרםלעובר וישראל מיו(' ז' )יהושע בישראל נבלח עשה וכי ה' ברית את עבר כי לו אשרכל

אותם ויםלו באש אותם וישרפו אבן ישראל כל אותו וירגמו בו לניםחוסיפו שם וחבאתי צבור, בחרמי שמענו לא כזח ודבר ט'ה*, ו' יהושעב*בני8 חצכור חרם כח שמקור לכאורא נראה מדבריו אשר ז*ל הרמב"ן "נר4את לא חצבור מכח בא חמלך כח אשר בחיפך חוא הדבר אגל המלך, חרםחוא עם בלא מלך אבל טלכם, הוא ה' מלך, בלא עם המלך, מכח חצבורכח מה למלך חזח הכח בא ומאיו נחת ובלי ענג בלי שחת ורד בלה מאומחהוא דבר לחדש רשאי נביא אין הלא ה' מפי ליהושע זח שנאמר ואם לצבור,שאין צרקי חיח מה ויע אקרא יחושע ואסמכח בקבלה שחיה נאסר ואםסעתה, וכן כדיע, לו יעשח בחרם שנלכד שכיון עונשו אען ליהושע לומראלקים אל יבא לא בשר וערל לב ערל נכר בן ב"כל ביחזקאל לשאול ישבאמת שאמרו םיד(, )יחזקאל חכהנים של ראשם" על יהיו פשהים ו"פאריסקדשי"

בזבחים

אסעי* יריהוחרם ג*רק16

אנו ולמדין אקרא, ואסמניה יחזקאל ואתי לה נטירי נמרא ע"ב י'חגזנחים לתורת לעשותה אקרא שבע"פ תורה סעצטו להססיך רשות לנביא שאיןפזה לכתוב פרפ כל בנבואה לו לומר ה' צריך הי' כן על ה', פי על רקשנכי הוראת רס דבר חידוש נקרא זה ואין שבבתב, לתורה פרפ כל יעשחלמען בוה רק ולא שבכתב, תורח נם בבר הוא שנכתב וכיון לכותבו להתירשעה אפי' חותרה שנכתבה ביון לה' לעשות עת משום לבתוב שהותר מה גםאך

לתורה גם נעשה זה היתר ידי שעל לעשות עת משום בהם שאיןבמסום עת משום בהם שאין דברים הרבה לכתוב לנו אסור יהיי שאל"כשבכתב, שנם הלכות הרבה ונם ישכחו ולא במשניות ננתבו שכבר מפנילעשות ע'ש לקרא שטצוה כטו ישכחו, ולא בעם פרמומם מפני כתבום לאבמשנה רב בי קרי זיל משוס במשנה נזכרו שלא הלכות מכמה ובדומה וערב,בקר אח"כ ונכתכו ה', למכתב בתשובה שלישי חלק הרח"ה חידושי ספרישין

בכתיבתה יש אם בטיוחד והלכה הלכה כל על דנו הכי ובתלמודיםבברייתות עת משום תושבע"פ בתיבת רכי שהתיר כיון אמנם לעשות, עתמשום אפילו כלה לכותבה כבר שמותר שבכתב תורה כמו נעשה היאלעשות או"ח זצ"ל סופר חתם בעל האדיר הנאון שהפריז נמו ולא פעמים,מיליאנין

דאורייתא איסור על עובר שמו לגדל במחשבתו ומתערב ספה שהמחבר ר"פסי' עת משום רק חותר שלא בכתב, לאומרם רשאי א"א שבול'פ דבריםשל

ובמחכת*ה עומד' במקומו איסורו הרי לשמים מחשבתו אין ואם לה',לעשות אמתיים תורה חידושי חמה המחבר דברי אם א( : בשתים המדה עלהפריז יכולים ולא המוחות שנתקפנו אחרי לח' לעשות עת סשום בהם ישהלא לשמה שלא של מחשבה המחבר בלב שנתערב ומה פח, על הבללזכור לשמה, בא לשמה שלא מתוך ואמרינן בפבעו, הוא האדם לב יצרהלא ר'ם כי מזה, יסבול לא תורתו אבל יענש ענש לקנפר מחשבתו אםואפי' ומוסר קליפתו, מפני הרימון את השליך ולא ראחר מפומי' תורחלמד

דאבות במשנה נסדר זקן להלומד ילד הלומד בין להבדיל אבויה כןאלישע נעשה לבתוב פעם שהותר תושבע"פ מן דבר שכל שכתבנו מה ב( :העולם שהוא מה וכל מספר, אין פעטים עוד לכותבו ומותר שבבתב תורהנם

שבעףפ תורה לא איננו אמת תורת שאיננו ומה לכאונ, הותר אמתתורת שבכתב. תורהולא

על הצבור מכה המלך בח שנדול המלך חרם בענין לומר מלועוד את ימרה אשר איש נל משלהמלבאמרם עליהם אותו שהנדילו עצמו הצבורידי .שימת עניו שזה שם שבארנו י"ח(, אי )יהושע יומת דבריך את ישמע ולאפיך בממרה המלך בחרם המועל ממילא ~ו"כ זח, על אותו העם וקנלתהמלך במלבות, מורד מפעם מיתה הייב ע"ב דבריו אל שומע ולא פיו אתהוא אולי נהרנ דעכן ו' הלכה מנהדרין מה' 4'ח בפרק ז"ל חרמבאם כתב כןשעל נ"ד של החרם מו יותר בו יש המלך שהחרים שבחרם ר"ל המלכות,מדין. הדקדוקי אין במלבות ובמורד במלכות מורד נם הוא שהעובר צבורושל הודאת קףפ נהרג שאיננו מהם האחד אשר מיתות, בארבע בחנידון אשרדינים סורד סדין זה אין אך עצמו הודאת ע"פ גם נהרנ במלכות מורד אבלעצמו,

במלכות

ו!íהגםץ úזיםךá╞ áם טו íד íזקל í¢ח חיךק ¢זáפה ¢קו זñק úו טםךהוזהק ) םיק ¢קו ום ץךקג úו זג¢ú ╞áלזג כúג╨ זם í╨ חי גל¢ח ¢זáפ הñק

י"ו ╞á¢ו זגú גיג¢פ ץזלקםí םז:קí גלג¢חךí פהáי .םי ¢זñג¢חך וזה זí ם╞áה םי íםי íגלגילך םץ ,זñ¢ח י"ו ╞ים╨ח זñ¢חá ¢ים╨ íד í¢חá ,¢זáפה קגז הזá גי ╞¢זלח úזיםלá ג~זםí á¢ח ¢áזץ úג¢á 'ה úג¢á ,טםל םáו כגוה╨חל םו¢קג íגק╨ץ╨ ,זגםץ םáו הםגץךה í¢חí á¢ף זם╞áה íגקל úו םיí¢חה ñח÷םז כúí úג¢חñחה כף ז¢í ו ז¢לק כךúí חם ¢לו╨י ÷¢ז¢í, םו¢קג הקץ╨ק ?úíלקז úו ה╨חñ םו¢קג í¢חם úí¢יץז זúזו ץקזחג) 'ז ,(ח"ג םיק

á"ץ ñ"╨ ñ╨ח╨ כג¢╞חñץ╞ם ¢4 'גú ל╨ה זםגףוזú¢זú, םץ ╨í כגק╨זץ áח¢í áכיץ כגוק כגק╨זץ íםזץם םץ úז¢ñú╨ה ז╨גגה ¢קוי íג¢ñú╨ םיל ,קגו םáוו"ץ ñ*╞ áñ╨גו╞י כג¢╞ה'

כזגá זץ╞גק זá זúקו זג╨áז ק╨ץ╨ ¢áי םםי םו¢קג╞חו ,ק"גגץ הסז ג╨ףך ה╞ץהק הגקו¢ז íגיג¢פ קז¢╞ם ¢ז÷חםז גםזו םץל

íגץ╞זגק ,í¢חá ם╨ו íו וזה ¢ñú╨ םיל םיז ו"ו íהם ,ץ╞זהם םáו כזגי

ו¢÷ל זיףק╨ק ¢áי זúקו זג╨áז ¢áי ¢קףו ץ╞זחם גלגáגגזחלז קז¢¢ם ¢חו הס ÷"יá 'ה ו'ק םיק íגל╞ זק¢╞╞י

הגהז╞ טגםץ íגל╞ íג¢á╞ג ך"ג ,('גום íק הםץל íהגםץ זםוי íה ,זיףק ם"¢ זםגףו ¢ץפה םק חקוה ¢קו

גúזוז÷לה םיזú םזáךם הú╨זץá זו זםקיגק כזץá ה╞╨ ¢קוי ום ז╨÷ú úוíגק╨ץ╨ז áח¢í, הגםץ חג╨קהם וםק זםקיגí חי¢í ' סד╨ה¢ ╞ᢠáזףיז כי םי

זúקו ¢áי גá וúםú זו íגץ╞זג

םץ úז¢ñú╨ה ¢קףוק íהם úזם╨הם ¢קויó¢קג áח¢í ה הגהז ╞ים╨ה÷á"ו הñ¢ ץז"╨ á', ñ;גú ח ח"ף"á ז כגגץזá╨זג,

áזיםלú-גיז גי-קוᢠáץ úו úג¢á 'ה ם"¢ úג¢ú áלגק טםל וזהק ╞¢זלםו¢קג הקץ הםá╨ םו¢קגá ץקזהג) 'ס (זזזל ¢áץק í¢חה ס*גץז íק úו ה╨חל

ם"ס ,í¢חם ם"¢ז íוק ╞¢זלק úזיםלá זúúגל óגגáñ ו÷ז╞ ק'זיי í~'í¢חםו¢קג ╨"ףá 'הí ñגיםñ ח"ה í╨לו ג¢חו הקץק הםá╨ םו¢קגá םםחק הסú áו

íגקז¢גףז~úז╞דח áúי כהי ¢קו úו הגáו וגה úםםחל ,ó¢קúז קגז ╞זץ í¢יץז ז╨ג╞

í╨גוק .ק╨זץá כיץ כגגץ כג¢╞ה╨ñ ╞"ל ¢á╞לáז הᢠגץñל הק¢ף ,ד"י ג╨ףñז.קז¢╞ג íגץדז╨ ¢÷גץם כג╨ץ ג¢ףñ גúיúי גףם úךגקף כזקם ו¢÷לה ק¢ז╞הזñךולגח ñחה םק כוךםז¢í וú הáוúך ג' ñגץó ז 'ו ÷ג!ף 'זáםח÷ á)

וזהז ¢קו 'זקí áú"╞ק¢חל í"זח גגñ"╞ ñק םףםףñú םוזקה קזחם זñ¢חםáזיםלú. ñח וזה ╞¢ז¢ñגץהז םץ זᢠג╨ףל וזהק טםל

1 ÷גúץוז הף úו םי ¢זףñה ¢קו הáזקí áúק ¢קו כג╨ץל ג╞וñ ם"זזñםז╞úז ñו¢Σ ╨ñי╨ וףז¢ז ץá╞ הקץל הגהק טי הגה קגו ג╞זהג ╞חו 'ח טםñה וáגז ¢זדם Σ¢וá םו¢קג גי ץלק גי גק╨ו ¢ñח הלה וáז םו] כ¢גץג╨¢ג╞╨גו כוךםזñ ╞ו¢זñ םו íז÷לה ¢קו טגלה כיזק íק ¢גץá זúזיםל וגהñחגםפ זהזו¢גז ג¢ק טםלה גי áזך קגוח םגיקהם ם:ז וף¢ñú זúיוםñ╨ כהטםלה ááגú קí טםלה ם╞╨גז áגú ה ח÷זגז קגוהñזו םו טםúזםםהגז ז áז╞ג, זחáחוגז áז זקף╨ זú÷כה ¢ק ñופ ñךגלגה ñטםלה ו¢÷╨ה כוךםז áכ áד ג╨גץí זú¢קםז זáúהוáז זúזו ק÷á זגáוúú ñם זם úו וףז¢ה 'ס╨ה úזגהם זםפו,זחú¢קגז ץךקגז טםñה םו םז÷ ז╨á זה╨úגז זם טםגז קגוה íץ כá טםלח

ú╨ק á¢גקוú ג¢חזלí םפוí קם 'ג ק╞חם ו¢÷╨הáה ץז' áזגí גלגלí גחגז úúח'ם

,,,,,. ,,,,, ,, .,,,,י,,י;;י"ןן,,;,יקממ,, ,,,)י;),, ,,; ,,,.;,,)- ;; ),;, ,,, ,, ,, ), ,, ,, ,,

,,,י% ,, ;, "ן,) .ז 'טשףאלהימיחו נ שק11

הטלך וימת ישראל בני לתספר הרי"א שנת היא למספרם שנהתתףה הוא מלבו שנת פרפ וזכר תהתיו, בנו מהימאפ מולפאן וימלוך ההואביום באיניירני, אשר אכיו כסא על וישב מלך, ארי"ה לסימן וקבעו הנז' הרי"אשנת בורון8ויקרא .אקינדי היום הנכרא במקוס קפנה עיר בנה השנית,למלכובשנה ' ויבא נאלאפה, מאהרי אשר היסר" "ייני היום ונקראת קימין" "טנאזשמה

אתו' ויבא עבדיו בנו[ 1אשר הבנין ואת העיר את לראות מאינדירניהמלך

הן כי_נשא הנז' הרופא את ולרומם לגדל המלך הואיל ההם בימים הרופא,את את להרופא לתת המלך בעיני וייפב אתו תיה אשר ותבונה הנמה ברובבעיניו ויפפר בישראל הפשי בניו8יעשה ואת ואותו אתו יהי' עולם וברית שלוםבריתו מכל ומוהלפ עולם פפור עד עדי בניהם גם נקבה עד מזכר אהריו ולזרעולהרופא עשה זה שכל ונראה מושל, ושעבוד והלך בלו מנדה מלכות ועול מםמין

כתב 6 ונתן מהמלך, הרופא אותו בקש מבלי אותו באהבתו לרופאהמלך זה בכתב מזכירו היה מהמלך בקשו שהרופא היה ואם הנז', בכלפמורין אשר הנז' הראשוו הכתב העתק נוסה וזה יזכר, כאשר השני בכתב שמוזכרכמו - ומכיריס. יודעים כותבים ברית בני שאנו ובכתב בלשון לחרופאנתן

כל על הרקיע כזוהר חמזהרת והנשאה הרמה 11 גזרתי כתבסבת תפאית האיש על נדיבח ורוה מלכותי גדולת מלפני יצאא כי הארץיושבי

הרופא ההכם הוא חלא בדורו, ואבוקראם נאלינוס הרופאים ועמרתההכמים או לבן יריכו יוצאי כל ואת אותו ופמרתיו העברי פ' הרופא ההכם בן*'

ודין מלכות אשר ימי כל הדרך זה על עד עדי בניהם ובני בניהם נםלבת ומס הראש מט לבאר ושב כו' מלכות ועול מס מין מכל בעולם, קיםישמעאל והעאריס ושלנין אננריא מין וכל חהומות ובנין חתבואות ומעשר והנןהכרם נזירהוהוק מין מכל לומר כלל ולבמות כהנה, רבים דביים עליהם נוסףועוד כטאי על היושב אהרי הבא מלך של מהדיואן יהודש ואשר למלכיםהנהונ

ונל הנזי לרופא ופטרתי וקיימתי אומר גזרתי הנז,, מכל נזרותיוויתהדשו ישכון לבדד עם עליהם יונש שכפ ולא מוהלפ, וכולל עולס פפור יריכויוצאי

ובפונ בשמהה שלום רוב על מתענמם ושקטים שלוים מבטהיםבמהסכנות הכתוב מכל דבר ההמה חאנשים מא' לבקש לבו ימלאנו אשר איש וכללבב האדם, ובני הקדושים ומלאכיו ית' האל הרם עליו יהול בשפתיו יבפא אופה בדבריגו יאמיט ולמען ישטעו ולמען רואיו לכל מוסר יהיה עד ההרם בויבץ

בשנת אלאביר רביע בהדש ונהתם בכתב, הרופא ביד אשר זחובכתבינו חאהר. הכתב דברי אלה הנז', קישין בונו בעיר למספיסתתנא

נחדש מחבנין. באינדריני מלכותו עיר אל חמלך בשוב ימים מדתואהר *מ ויחל התפא מיד ההוא הכתב נאבד למספרם שנח תתנשו בשנתמוהרים כתג עוד לו ולתת לכתוב ידו שנית ישיב מלפניו ויבקש הנר' כ*י אזחמלך ונתן מהמלך חרופא בקש הראשון הכתב האנדון מסבת איך שס ונזכרשף, חח הראעטק, ההרם כעין שם וכתב והחרים חמלך שב השני, הזה חכתבלו

חהוא לרופא היה אשר יתירה והבה רבה ואהבה השק רוב ומופתחאות לה*צו אשי הטלכים *טלת ליהידי רק *עטים, לשטתו % אף שבריתסלא לאשי כעף'כ כזה הרם עם כתב שום המלך לתת בהק נקל לא כי המלךעם

ביקים-

ששששנע41שששם,'ש1נשעשש4)י":1ם,11שששש11ש81

' , "ל,'%%יייייילל.

,,.,,1,;, , ,,,,,,,,[, . 15 אטשץ יריהוחדט ג5רק

יוצאים כאהד ושניהם הראשון הכתכ נם נמצא עשור או ימים ואהרבי49ם, לרו5א המלך תת מעת עשר תרי ירחין ולמקצת הרופא, ירך יוצאי ידטתהת רביע בחדש השני הכתנ לו תתו אהר הדשים וכמשלש הא' הכתבהנז'

העיר ישבוע המישי ביום לחדש בעשרים לטספרם תתנ"ז בשנתאלאכיר האלקים ויתנה סושטנידה הזו הגדולה העיר על ויצר ויבא הסלך רוה אתה' של ואמה עיר ויתנה בה וישנ בתוכה מלכותו כסא את ויבא וילכדנהבידו ויקבע נידו הכתבים ושני הנו' הרופא נם אתו ויבא אינדריני תהתמלכות הנטצאים היהודים העם בתוך וישנ ביתו ועם המלך עם בה דירתוחרו5א אבותיו, מימי לו היו אשר מהערים המלך חעביר ואשר הלכדה בעידןבעיר העלה בני בתוך היום עד יריכו יוצאי וכל הוא חזאת בעיר הרופאוישב

מלכוהו כסא על המלך בשבת מאז, בה היו ואשר מהערים באו אשרהעברים אשר בלשונו ועם עם כל על ומשפטים הוקים לו שם לכד אשר הזובעיר אקרקפתא היהורים על תהילה והטיל לבבו, עם כאשר היהודים ועל הזובעיר ועשה בשנה, שנה טדי לתת כראני* "באט בלשונם ונקרא כרנאדאינשי על הוטל שנית וזאת בו, המס פורעי כל שסות שם אשר פנקסהטלך

בשנת שנה מדי לתתו כלם על כולל אהד סך פסקא כעין אהד מסהיהודים ידע סבלי יצ"ו הק*ק טובי ע"פ יעריך אשו אהד כל יד תשינ אשרכפי שמות שסו אשר עריכה פנקס יצ"ו הקהלות ועשו הממעיט, ומי המרכה מיהטלך ההוא מהפנקס הלקו וקהל קהל לכל ונתנו והלקו בו הזה השני המם פורעיכל יקרא הב' המס וזה שמו, בצד כתוב ואהד אהד כל וערך אנשיו סספרכפי

להם להיות היהודים הותרו בו כי פי' אתנאשי" ,44ב הישמעאליםבלשון היהודים על אז הטילו המלך אם טדע ולא דמלכותא, בהורמנא מנהיגרב

הנזי הרב להם להיות מהמלך בקשו היהודים אם או המלך מהוקיכאהד ענין כך כך4יבין ובין הנז', הזה השני המס את לתת עליהם קבלוובשבילו הב' המס וענין מזער, מועט זסן אם כי שרבו בעונותינו עמר לא הנז'הרב היהורים נפשם על וקיימו ה', וירא ישקיף עד עלינו ובא ממשמש עדיןהזה

יהיו עשיר ואם דל אם מביניהם נבר ימות אם הזה בעול הנושאותהקהלות ואם עריכתם, על נוסף אביהם עריכת עול לפרוע עצמם על מקנליםבניו שלהם ויהי' סך איזה הסת מעזבון ההכרה צד על יקהו ה*ו בנים לואין הפירות יספיקו לא וכאשר ושנח, שנה בכל עיליו נפרעים יהיו שמפירותיוכבר באב יתנו למלך מלהמה תקראנה כי יתהדשו אשר והתואריזיש העולות רבוכי ההוא המת עולי וישארו הקרן נם יכלה זמן שבמעט אפשר כי עד מהקרןהלק עליו יקבל אשר איש ההוא למת נשאר שלא מה מצד אמנם קהלו, אנשיעל

נטצא אם אף הוא זה מ'כ ומנהנם מעזבונו, ההוא הסך קהת בהכרהיסכימו ההובות כדי עזבום ואין אשתו ונדוניא חובות מותו בעת הייב ההואהם'

לא בידם יעכב ולא מעזבונו תהלה קהלו אנשי יקהו הנז' הסך עמאהנדוניא מזטן למלך מלהמה תקראנה כי נם הנדוניא, בעלת אשתו ולא ההובותבעלי ע'פ הכרנ"ה פורעי שטות על היהודים על גס ועם עם כל על יטיללזמן

מס פורעי כך כל שיתנו משל דרך על שאלנין או אומרים בידו אשרהפנקסהנז'- אתגאש"י כרב עשו אשר עריכהם פנקס ע*5 יפרעה"ו והקהלות אהדסך

ט

אפעיף יריחוחרם נפוק20

דבר כן כי המם, פורעי שסות על למלך וימלאום כחו כפי אחד כלהנז'

ה~חלות כל פרעו זו ובדרך כחו כפי אחד כל רק בשוה יפרע שלאהמלך מלך כל לוטר רוצה המלך הטיל חדשו אשר ועול וחק נזרת מין כלהנז' הכרגא פורעי שמות על חטילום שלא עם הראשון הסלך אחר הבאומלך

בכלל.רק נושא עצמו הרופא ולא הרופא ירך יוצאי מכ5 איש הי' לא אלהובכל

סע51ם אשר יצ"1 הקהלות כל גם היום, עד מאז הזטנים בכל עולבשום מהם לבקש מאחוותם אותם הונו לא היום עד הלכדה טיום הזאתבעיר ער יריכו יוצאי וכל עצמו הרופא היו כי נם עמהם עול בשום לשאתלעןרם מהם אחד כל הוו בעיר בפרנסתם להרויח מתעסקים ונותנים נושאיםהיום הזאת בארץ לגור הבאים הרופא ירך יוצאי וולת אחרים לאנש'םאטנם הרופא לא נשתתפו לא ומעולם עמחם, בעול לשאת ויחייבום עליהםישימו כלל ושעבור ועול מם מין בשום בעול הנושאות הקהלור2 עם ירכו יוצאיולא נתן אשר חכתבים בשני כנרא, מהימט שולטן הזקן המלך יסד כן כיועיקר תחתיו מלך הזקן הטלך טות ואחרי לעיל כנ,י הנז' לרופא כוי הזקןהמלך נ": לחם ונתן והומיף אביו דברי החזיק אחריו הוא ונם ביוים, שולטאןבנו אביו, עשה כאשר חרופא בית לכל ופטר אביו דברי טקיים כתבמשלו מלך ואחריו אבותיו עשו כאשר הוא נם ויעש סלים שולטאן בנו מלךואחריו ואחשכ אבותיו, עשו כאשר הוא גם ויעש מולימאן שולטאן חחסידחמלך

ועם עמו בני עם וישר חסיד ארץ למלכי ונורא אדיר מלך אדונינו חמלך%ך וישתחוו ימ*ם ה, לו יוסיף מלכותו תתנשא יר*ה טסשלתו שתחת ועם עםכל להם ונתן ננ"ת אבותיו רברי כל החזיכ אחריו הוא גם אכי"ר, מלכים כללו על כתבים בידיהם יש שהיום באופן אבותיו עשו כאשר כתב הואנם

יי'ו תסהלה אנשי מחרישים ועתה כו', כו' הנז' המלכים חמשת מכלהענין או בקצתם הטלכות בעולי הם גם לשאת חרופא ירך יוצאי ולהכריחלערער טה להם אשר הפמור ומנחלת מאחוזתם ולהונותם עמם יוכלון כאשרבכלם לשערים יררו כאחד הצדדים ושני כנז' סעולם אשר אבותיהם כן עשושלא

הדרך לחורותם הקדושה תורתינו ע"פ ודין דת יודעי לפני בהלכחהמצוינים כוי'. כוי כו' כף ישאלו ועוד זח, בכל בחילכו

מי כל על בטתם הזקן המלך חחרים אשר החרם בענין ישאלוועוד אחרי בו, לחוש ברית בעלי הנז' לקהלות יש אם הנז' הפטור נגרשיערער בהיותו ינדל ואדרבא אחר, מעם או עברי המשביע אם הפרש אין חדיןשמן אנו החתם משועבדים שאנו ואחר ה' חילול מפני ענינים בקצת אחרטעם

כמו,כר בהם למרוד שלא נשבענו כאשר דמלכותא דינא כל לקבלטחויבים

כן שאם רשותם מתחת לצאת שנמרוד לומר ירצו לא ובודאי כתובות,בשלהי )איש( אלא בחומח' יעלו שלא ואמרו שם שהזכירו הראשונה השבועה היאזו

וכן מגזירותם, ענין איזה נקבל כשלא אמ הוא ימרדו שלא ו"ל]אמרם[ נבוכדנאצר במלך וגם אמר מרד, לשון כזה בענין מקומות בהרבה בכתובותנמצא לומר שיש עם לבד סודו נלוי פרטי דבר הי' ושם באלקים השביעו אשרמרד שאנו ואחי מחשיבו, שאין לפי מרד כאלו הוי בו מתבוה שהיה אחר דברבו

משועבדים

21 אטעיף וריחוחרם גפרק

חקחל יחידי שמחויבים כמו חרמיהם לקבל טחויבים אנו תחתםמשועבדים כם"ש לצבור חיחידים תמיד משועבדים להיותם הצבור חרמי עליהםלקבל

מחוייבין הם אשר לנשיא מחמשועבדים ראייתו וחביא בתשובח ,"להריב"ש חזח שה*טור ולומר לקנהר החולק ירצה אולי ועדין באפשר ואם נדויו,לקבל

לומר נוכל אם דמלכותא, ג,לה רק דמלכותא דינא אינם ההמהוהכתבים חחולפות חקהלות כל שתקו חזו העיר חלכד מעת האלה חימים שכלאחר על נם הכל ויחול קבלה שתיקתם תחשב אם דבר ערערו ולא היום עדטאז

חםפור בל והעתקתי מקאנטטאנטינא, השואל דנרי כאן עד חבאים,הדורות היטפורי ענין חוא המפור כל אבל השאלה, מוף רק נוגע לא שלענינינואם חעכרת על ומחשבתם בטורקיא, היהודים חיי של חטיפום נותן מאדמענין דמלבותא שדיבא שכיון השואל דעת הוא לענינינו שנונע מת ועיקר סלך,*י ישראל מלך דין לו יש פיו את להמיר ולא בו למרוד שלא מצווים ואנודינא חנידון אין באמת אמנם צבור, וכחרמי יהושע כחרם חרם הוא חרמו גםאשר זח לצדקיחו, שהשביע נבוכדנצר משבועת שהביא סה בי לראיה,דוסה "ון ב* השבועח על שעבר נמצא קבלה וצדקיחו לצדקיהו שהשביעשבועה ואין חתרח, טבקש שחי' וחראיה מעצמו נשבע כמו היא אמן בעניתשבועה

אלקי חויה בדת דתי ענין רק שזח בו נלכד להיות חרם לנוירת עניןזח ישראל ולסלך ישראל לצבור והוא חכם, ולתלמיד ולהמלך להצבור אשרישראל הומים אנחלו אשו מלך בכל חמלך פי את הממרח שכל אם ישראל,ולחכמ* דק בו יש ישראל מלך חרם חרם, דין לא אבל במלכות מורד נקראבצלו במלכות טורד דין רק אין חעמים במלכי אבל במלבות, מורד ודיןחרם שם דברים אריכת אחרי בקצרה ז"ל המהרשד"ם שענח וזה חרם, דיןולא

חשאלה סוף על בקצרת ענה ופטוריחם, וחיובים ממים דיני עלבתשובה שאנו גם לרעתי כ* בזח לחאריך בעיני נראה לא חמלכים חרם ,ימעניןובתב, ש*חד סובן חלילח" חרם מפאת לא שלטון מלך דבר ולעשות לשסורמחויבים להראות בקצרח הטיפום את גתן אכל טות, סלאכי מלך מחמת בזהמלהאריך ישראל בדת דתי ענין כלמלך כלת"ח כלצבור מיוחד ענין הואשהחרם מלך בכל חשייך סיוחד ענין הוא במלכות והמרד שבועח, כמו כח לו ישאשר

בחרם, גלכד לא אבל במלבות כמורד דינו .מהעמים טלך של הרמו עלוחעובר אליו לשמוע שסחויבים כיון להחרים כחו ישראל איש ככל ישראל מלךאבל הצבור כחרם חוא חרמו א"כ במלכות מורד נקרא והעובר מלך בריתמטעם בכחו אין אבל להשביע בכחו שיש אם גוי כן לא כלו העם בל כחרםי'ל

אבל דמלכותא, מדינא בקולו לשמוע מחויבים אגחנו אבללהחרים, בחרמו. נתפסיםלא

ב4טעיפ

,,,.וי,ין,.

בטיח הו *ריהרם גפרק22

ב'םעיף כקשו 6ה רתי, סטר כמותולדתי ט*ו הואהתנ"כ

אליל כהגי מקום יריחו להפתיר, מרחכהמרגלים מקום אילון, כעמק ויוח דום בנבעון שמשו,ירח,

בתכסיס יריחו על חנצחון יריחו, לחוסתחתוופה

רחב סעשה וחטור, הולך היוץ והירח אשר בעתררזי הרסב'ם הנדחרז, נעיר יריחו הרם *עםזסשפחתה,

עיר שם טעם יריחו, גגין איס~ר הןטיר לאו"ל האלי, בית חיאל חמא יריחז, שם עלחתמרים,איסור

ופשפט, ח.ק לו שכ! שס *יך, על יוסעלא

חי' לו או בתרכ, כתוב הי' לא 15 בכלל יריחו יטל זה ספור אמנםא( חלוצי אלף ארבעים למשל, או לחנרה אותו חושבים היינו אחר מעם מפורזה את מננחים לא, ומקבת, נרזן בלי עליה וצרים העיר חומת סובביםצבא

בתוך פנימה הסונר וחעם ובהקפות שופר בתקוע ורק ברזל באיליהחומח אותם חצרים מול וחנית קשת קלע ואבני בבליסמראות כהטתמש לאהמבצר החלון בעד לבמח יושבת החומח בקיר ביתח אחת ומשפחה לחחומהקרוב

ויותר נשאר, ביתה ורק חשופר קול מחרדת מעצמה נופלת וההומהנשקפה .העיר אנשי וכל נצולו, והם בהבית פנימה חז"ל דעת לפי איש מאוהמארבע סחנדות נפלא פחות לא כזח ספור הרב לפי נהרגו החי וכל נהמתםוכל

יבב"ח. ממעשי יה" בתמכ חכתוב ספור וכל בתפ'כ כתוב הזח חספור אמנם. מאורע תולרתי ספור רס משל אינם מתמיהים היוהר נפלאים היותרנטים

זה על והאות דתי, ספר כמו חוא הולדתי ספר חתל4כ כי עמנו, יטיבדברי

חטבעי שחמניע אמר רק מבעי, מניע נם חנסים מעשה לרוב נותן חואכי ולקריעת לחארבה לוחט, אש משרתיו רוחות מלאכיו עושה ה' 8י עלחי' למשה עץ ה' חורהו חמרים להמים חלילח, כל עזח קרים רוח ה' נחג סותים

מן כסה לידע נסחו ושם מבעי חוק לו שם שם חמים, את ימהיקאשר מים עור -יפגשו אולי אשר מח, מים שיעור לחסתיס ליתן צריכיםחעץ שיקרע, ליס אמר שחאלקים כתב ולא זתלאובות, מרבר באוץ כאלהטרים עפהפבע רק תולדתי, מאורע כבר היא בהמבע וחשתמשות שיומתקו,להמים כל ולואח ותעמוד, צוה ותהי לטבע אמר אשר חיא אלקים מעשחבעצמה תכטסי ליחושע חקב"ה למד העי במלחמת תולרתי, ספור הוא נתל'ךספור

האורב ולצאת ב4( ח' )יחושע מאחריה יעיר אורב לד שים מבעימלחמח כבידון יחושע וימ ונו' העי אל בידך אשר בכירון נמח יחושע אל ה4 אמרממקומו אך "4פ(, י'ח ח' )יהושע ממקומו מהרה קם והאורב חעיר א5 בידואשר

צוח רק מבעית מלחמח תכטיס שום אלקים לו אמר לא יריחובמלחמת . שכלאותו

יש"ע כחנים ושבעח לעיר סביב הקפות יעשו חמלחמח אנשי שבע חעיר את תםובו חשביעי וביום חאהון לפני היובלים שופרוהשבעה

פעמים

8* בטעי4 יייחוחרפ נ פרק.,.,4%יישיי קול "עז בשסעכם היונל בקרן בסשוך והי' בשופרות, יתקעו וחכהניםפעסים.

ננדו איש חעם ועלו תחתיה חעיר חומת ונפלח נדולה תרועה כל~העם יריעוחשופר אשר כל עשו וסה בזח, יש מלחמה תכסים סין איזח נ'-ה'(, ז')יהה2ע מחשבח איזח חחוטה סעל קלע ובאבני בקשת ירו לא מדוע העיר,ברעך ואם ברעב, יסותו בי עד והשקפ בסמחה פניסה נצורים להיות להםהיתח דתי תכסים איזח עושים רק עליהם לצור כלל באו לא שהיהודים)חשבו ושלום, בחשקפ וחיו מעבודתם לחפריעס יריחו אנשי חפצו ולא יעבורוואחר את ויחריסו חרם חעיר את עשח אשר סיהושע לעון יחשב חדבר כןאם שטרפו וחעיר חרב, לפי וחסור ושח שור ועד .זקן ועד מנער בעיר, אשרכל

חלא יריחו ואת הזאת חעיר את ובנח יקום אשר האיש את יחושע אררבאשימדוע כל נוצרח בארצם ישראל לו2בת חלא בחרבותיהם אתחן ברא לתהולא

אותה להניח לא ארצנו את לבנות ועלינו היא נחלתנו ארץ הלאחסלחמה, החוא חחרם סן רבות שנים פחדו וישראל עוד, תבנה לא אשר ושמטה,הרבח באנירם אשר האיי בית חיאל אותה בנה אשר אחאב ימי עד ננניתולא יהושע ביד דבר אשר ה' כדבר דלתיה הציב צעירו ובשניב יסדהבטרו בזח, מיח ח' דבר כי כלל נזכר לא וביהושע ל"ד(. ם"ן א' )סלכים נוןבן

עוד השפים מן הסרנלים שליחת ענין היח סח לנו יהפלאוביותר ושבו, שם ולנו וונח אשח בית באו וחם יריחו, דבר על לו אלקים דברפרם יסוד איזה ועל הזאה, העיר כיבוש בדבר ידיעה איזה ליהושע הביאוומח יושבי כל נמוט כי שספרו מה גס הארץ, כל את בידינו ח' נתן כי לואסרו דבריהם ליסד טלחמה לסרגלי היסתפק להם רחב דברי רק זאת מפנינו,חארץ אחת, אשה דברתעל

נ*שנו לרחב אמרו הטרנלים השנית, את תתרץ אחת תמיהאמנם הארץ את לנו ה' בתת והיה זה דברינו את תנידו לא אם למותתחתיכם חלא לחסתיר, אסרו דברים איוו י"ד(, ב' )יהושע ואמת חמד עמךועשינו והם לה, דברו שחם מח ולא דברה שרחב מח רק סוצאים אנובטקרא חמה מח חיום עד ידענו ולא לח, דברו שהם מה לחסתיר להאומרים חזאת חעיר כיבוש בדבר אתח סוד איזח שהמתיקו מפס אין האלח,הדברים במקרא. נזכר לאאשר

עיקרי חכנעני הארץ יושבי בי לידע עלינו בזה מה השערהוליתן אילק בעמק וירח דום בנבעון השסש וחשמש, הירח לשנים נחלקיםאליליהם עיר חארין כל נחלקח וכן חירח, אליל אילון ובעסק השטש, אליל חייבנבעון אליל להראשונים חיתח והירח חירח, סעונדי אחת ועיר השמש סעובדיאחת קדט, בני אלילי חבלי בתורת הבקי לבל בידוע השסש מאליל גבוהיוושר

עממים חז' סכל הירח אליל כהני מושב מקום חיתח יריחו עיר וכנראח., נחלשים לב, סוני הבל ומאמיני חזיח בעלי כלם ועובדיה י"א(, כ*ד)יהושע

עבודת מחוקי חיתה אשר ערוה גלוי בל ותועבת זיסה חטשנל תאות מרוב.. טקום רק סאד, חזק במבצר היו סגורים אבל כ"ם כ' )ויכרא הירחאליל וחלונותיח חחוסח בקיר ביתח אשר זונח אשח בית היא בחחומה אחתתורפח וחאשח חזאת, חתור*ה בסקום לחחבונן הסרנלים באו הזח חביה אלהחוצח,

חכסח

8 בטעיף יריחוחרם ג*רק24

ן ובי ישראל עם ננד לעמוד יוכל לא עמה כי ומנינח לב רחב מאדחכמה להביא חמרנלים עם סוד ותטתיק ישראל, נבורי ניד חטבצר יפול מוף בלמוף חמרג*ס אל הודיעה והיא איש, מאות מארבע יותר פפשפחתה ביתחאל את ענרם מאז עליהם נפל ישראל ופחד העיר יושבי כל הסה לב מוגיכי האמורי טלך מיחון האדירים חמלבים נפילת בשמעם לבבס ונמם מותהיט כאשר ומוראם פחדם ינדל וניותר באיש רוח עוד קם ולא הבשן מלךועונ כי יאמינו אלה חבל מאמיני אסר וחסר חולך חירח אשר בעת עליהםיצורו תלך אשר החדשה חלבנת עד יתבצרו רק ילחמו ולא אלהיהם כח רפהאז

את יעברו הם כי המרנלים לה ונילו ויצליחו, יתגכרו אז כי יאמינוותאיר בעת העיר על ויצורו הפסח טחרת אחרי ליריחו לבא ויתמהסהוהירדן אנשיה עם לעשות מה לידע ועליה וחסור, הלוך תלך הלבנחאשר הגידה כי יודעו אם כי לה אמרו האלה הדברים ועל ההיא,בעת שבועתה, את שמרה היא משבועתה, המח נקיים אלה הדבריםאת כי להם באמור לביתה משפחותיה כל את הביאה המצורובעת היותר התכסים כי אלקים אמר אלה לב מוגי נגד בטוחים, יותר יהיויחד יבואו אם כי מלחמה, בתרועת לא דתי בתכסימ פחדם להנדיל הואטוב

יעבור, ופהדם נפשם על ל;מוד מוכרהים יהיו מלחמה נתרועת תיכףעליהם רחב להם תרמז פניטה המצנ ועל וטורא, בפחד ימים שבעה טוב יותרינוחו עצת ש'פ ומערות שיחין בורות חפירות וחפר התבצר העם חחלון,בעד בטקום חפירות חפרו ואנשיה היא וגם בישראל וקסם ביעקב מנחש להנצלרחב

השביעי וביום נשמה בהם נותר שלא עד ליום מיום הנדיל והפחדהתורף, העם כל יריעו השופר קול את בשמעכם היובל במשוך כי אלקיםאטר

את העם כשמוע ויהי תחתיה, החלולה העיר חומת ונפלה נדולהתרועח העירה העם ויעל תחתיה, החומה וחפל נדולה, תרועה העם ויךיעו השופרקול

ואת אביה ואת רהב את ויוציאו המרנלים הנערים ויבאו העיר, אתוילכדו ויניהום הוציאו משפחותיה כל ואת לה אשר כל ואת אהיה ואתאמה יניירום עד ישראל עם ומתן משא שום להם יהי' לבל ישראל, למחנהמהוץ וישראל, משהכדת

עליהם פחד להפיל טוב הזאת הארץ יושבי עם כי עתה הביןויהושע העיר את עשה הזאת ולסבה מלחמח, תכסיסי עם יחד רתיים תכמיסיםע"י איזה ימצאו אולי אשר החומה של מפלה מעי את שירימו חפץ לא כיחרם חדתי הפחד ויוחלש ט5חמה בתחבולת נפילתה ויחשדו החומה בימודתיוחא נזכר שלא אם בארץ, אשר האלילים עובדי עמי בל ננד מאד נחוין חי'אשר

מדנרי הבין אבל החומה בנין באיסור בזח מפורש חיתה ח' עצת כיבמק*א נמלכים נאמר ע"כ חלאה להחזיקו צריכים כי הזח התכסים כל עלה4

"נרורי בספרי בארתי שכבר ל"ד(, פ"ז א4 גמלכים יחושע ביד דבר אשר ה'כדבר סוף 1' פרק זח מספרינו בת"א והבאתיו וי"נ י"ב מי וחומר קל בערךהמדוהג' עוד אחרים נביאים נבואת או גנואתו לדרוש להנביא רשות שניתן א'מעיף כמו בחם, נדרשת שהתורח המדות מן מדה נאיזה לדורשם שנכתבוטום

ירמי' מנבואת עע שדרש עזור בן חנניה על ול'א פ"פ נסנחדריןשאטרובשוק

85 ףע"4,;

לי' ראתמר כמאן למידרש ק*ו דאתיהב כיון שם אביי שאמר העליוןבשוק עי*ש,דמי

הז' טכל הירח אליל כחני כל קבוץ מקום היתה שיריהו שם6ניוכנראה עשו עכ"פ או הנרחת עיר כדין יהושע אותה דן י'א( כ"ד )יהושעעמסים מפורש לא כי אם בתלמוד לזח רטז ויש הנדחת, עיר כחרם חרמהאת של מותרין, מחוברין אסורים תלושים אלנות הנדחת( )בעיר בה היודת'ר חסדא א'י אחרת עיר מאי אסוריס, מחוברין ובין תלושין בין אחרתעיר הנדחת מעיר יותר איסור בה שהוטיף ר"ל ע*א(, קי"נ )סנחדריןיריחו כפי' אסורים בה אשר מחוברים אלנות אפי' בה אשר וכלדכתיב הירח בעבודת הארץ אלילי של חמקור שהיתה ספני שזה שם ז"לרעוע ננד חדת מלחמת גם אך לבד הארץ כנוש מלחמת רק לא המלהמהוהיתה להיות דתיים תכסימים עם כזאת בטלחמה לשמש נחוץ והיה אלילםעבודת כי הבינו בעצמם האליל כהני ואולי כאלהיהם, שפטים עושה אלקיםארון ועם צבא חלוצי אלף ארבעים נגד וחנית וחרב מנן מלחמת ללחום להםא*א אשר דתית מלהמה רק נ"כ פנימה ולחמו רבוא, ועשרים מאה מן יותרנדול

זאת אלקיס, ארון את לגדף והרפות וקללות ובקסם בנחש ללהוםחאמינו בלק ויקם זה על והעד י"א, כ"ד ביהושע הנזכר יריחו בעלי מלחמתהיתה ודנן להם, השיב וכפעלם ט'(, כ"ד )יהושע בישראל וילחם מואב מלך צפורבן ויוסרו. .אחרים ישטעו למען יותר ועוד הנדהתכעיר

הביא לא י'ל שהרמב"ם פלא לעולם יריחו בנין שאסר מה אמנםב( הדור, אותו על רק לא ליורות נזירה שהיתה נראה ל"ד( ט"1 א')מלכים חאלי בית חיאל ממקרה אשר יריחו, את יבנות שאסור להלכה זה דיןכלל אם הנולדים על גם הל חרם שכל הי טעיף ו' פרק א' בהלק בארתי כברכי ארור לאמר ההיא בעת יהושע ועץ4ע ומלשון הדורי לאותו רק שהתנולא

כ"ו( ו' )יהושע וגון יריחו את הזאת העיר את ובנה יקום אשר ה' לפניהאיש רואים סלכים סספר אך עולם, לדורות או הדור 9אותו רק כיון אם ידענולא

איסור להביא ז"ל להרמב"ם לו היי א"כ עולם לדורות יחושע נזירתשלמדו הי"ד. בספרזה

מותר נבנית שהיא מאחר בנו, אחרת עיר אלא בנו אותה ולא אומררשב*א תני ה*ח דסנחדרין פ"י הירושלמי בכונת לומד 4'ל שהרמב"םונלע"ד העיר את וננה רמ'ל מה אומר קרחה בן יהושע ור' יוסי ר' בה, לישבאת

ויקרא יריחו יריחו, שמה ויקרא אחרת עיר יבנה שלא אלא יריחו אתהזאת לישיבה עוד הזה בדרך לשוב תוטיפון לא אומר הוא וכן אחרת, עירשמה המאמרים אשר הארץ, את ולכבוש ולפרקמטי' לסחורה חוזר את חוזר, אתאין

אלעזר בן שמעון ר' שאמר שמה ז*ל הרמב"ם לדעת בזח וה קשוריםחאלח שרשב*א אמר*8חירושלמי זה לקח מאין כנו אחרת עיר אלא בנו אותהלא לחיאל לו הי, ולא בה לישב כבר מותר הלא נבנית שהיא שמאחר זחלקח כבר היתה שהיא אחרי הפעם עור אותה בנה אשר על להענש האליבית לעשות ישראל בני ויומיפו גאמר זח על אולי אשר אהוה בימי מקודםנבנית הרע עשו כי על ישראל על מואב מלך עגלון את ה' ויחזק ה' בעיניהרע

בעיני ,"י.י,;וי

בסעיף יריחוחרם נפוק26

את ויירשו ישראל את ויך וילך ועמלק עמון בני את אליו ויאסוף ה'בעיני בה לישב את מותר הירושלמי וכונת י"נ(, י"ב ג' )שופמים התמריםעיר בה שישב למי קלל לא שיהושע סמיכה בה שא'ן ישיבה על הכונהאין את אין לישיבה במצרים עוד הזה בדרך לשוב תוסיפון בלאכמו שהיא מאחר שאמר וטה מותר, לבד לישיבה אבל אמור לבנות פה כן 15'חוזר בימי כבר שנבנית וכיון הפעם עוד לבנותה היינו בה לישב את מותרנבנית מפני הוא האלי בית היאל שנענש ומה העיר, בבנין איסור עוד איןאהוד אסור אחרת עיר על וה שם ולחדש יריחו, בשם וקראה אחרת עירשבנה העיר על השביע ויהושע הירח, אליל היכל שם שזה פיך על ישמע לאמשום מפני ואולי זה, בשם אחרת עיר יקרא שלא יריחו, שם על יריחו ועלהמקום,

חששו לא כנראה אך התמרים, עיר בשם הזאת העיר את נ"כ אח"כ כנוזה פעם בכל שנןכרת שמאחר הזאת, עיר על יריחו שם של זה לאיסורכלם

דבר על נקבע כבר אשר ששמ הוא אות יריחו בשם חז"ל בדברי וגםבתנ"כ חול דבר על נקבע שכבר אחרי אבל ע", שם על הוא הכנוי שמקוראם

שם בקריאת שנם כבר, חו5ין הוא אשר וה בשם הדבר אותו לקרא כברמותר אשר "אל" כל לקדש עלינו הי' שאל"כ קדושתו, פקע חול דבר עלהקודש וכן וכדומה, עמנואל גבריאל גם-לי-אל 5מו אדם בני לשמות בתנ"כמורכב על ישמע לא ואיסור מהדבר, ע"ז שם פקע בקדש כמו במומאהלהבדיל את הקוראים על לא הראשון המכנה על רק הוא ע'ז בשם לכנות שלאפיך שמקור אחרי יריחו שם על אחרת עיר לקרא וכן וה, בשם ארו'כהדבר וקרא האלי בית חיאל שעבר כיון אבל פיך, על ישמע לא משום הואאיסורו כי זח בשם לכנות מותר כבר במקרא נזכר והשם יריחו בשם אחרת עירשם

בתנ"ך, נזכרים שאינם עכו"ם של בשמות רק הוא פיך על ישמע לאאיסור בתמ'כ כבר נזכרת יריחו אחרת עיר ששם ואחרי ש'ב פ"ב בסנהדריןכדאי'

שנזכרים ע"ז שמות כל כמו הזה השם הותר כבר האלי בית דחיאלבמעשה איסור על בעיקרו מיומד יריהו בשם אחרת עיר יבנה שלא הדרש כיבמקוא,

לפי יהושע גזירת נם נתבמלה זה איסור שפקע וכיון; פיך, על ישמעלא יריחו. ש5 זה דין כל ז"ל הרמב"ם מביא לא ש'כמדרשה,

דפרק

27 א מעיף עיב5 והר גריזים אר ברית דפרק

רפרטי עיבל והר גריזים הרברית

אסעית ברית עיפל והר גריוים שבהר וקלל1ח ברכ1תאם יקים לא אשר חתוריו, כל על הי1 אם פצ.ה,א1 נאסרח לא כלה חפראוה כ% חת1רה, כל כל4ואכו נשטה, כל תחיח לא ש% טעם ונואפת. לנ1אףאלא כל את יה1שע קריאת ת1רה, משנה %עריוח,שניות טכל רבר חי' לא והקללה, חכרכח התורח,דברי ני"א חדרשן משח ר' כונת 1ג1' טשח צוחאשר

תחיו, קד1שיכו גר,וים, הר ט1צי~ו ר"שאר1רים,

מואנ בערבות "חברית מיוחד פרק בעז"ה כתבתי כבר שני בחלקא( על חצווי היה ששם טפני ח'(, )פרק עבי" והר גריזים בחר והטללהוהברכה נגעתי וגם האלח. ההרים שני מול והקללה והברכה עיבל בהר המזבחבנין טמקום לעבור אין אטנם א,, סעית בי ובפרק בי, סעיף גי בפרק שםבזה

הצווי, במקום כבתחילה בתורה לברך מבליחטעשח ל"ז )סוטה בריתות במאח ור"ש קסא תנא סחלוקת כי בארהוסשם

מצוח, או ברית המה עיבל והר נריזים שבהר וקללות ברכות אם תלויהע"ב( לעשותה שנצטוינו למצוה רק לברית אותם חשב לא שמעון שר' שםובארנו טורה אלוני אצל הגלגל מול השמש מבא דרך אחרי הירדן אתבעברנו שם. דברינו עיין מואב בערבות שנעשה להברית זכר ל'( י"א)דברים

ר"ש של בטעמו ז"ל רש"י שיטת והיא בזה אחרת שיטה עוד ישאמנם וחוא עיבל והר נריזים הר של חברית את בריתות כנו'ח חשב לאמדוע טוטה ז"ל רש"י ו,אל כלה, התורה כל על לדעתו הזאת הברית שאיןמפני התורה כל עליהם יהושע אמר שלא לפי נריזים ו;ר טוציא ד"ה ע"בל"ז )דברים תבא כי בפרשת הנזכרים הארורים ר"ל עכ"ל, שבפרשה מצותאלא עשר שבאחד מה לבד הקורא את מפליאים ז"ל רש"י ודברי ט"ו-כ'ו(,%'ז,

כם שם נאמר שבתורה, ל"ת מצות רוב כמעט בחם כלולים שםארורים אותם לעשות הזאת התורה דברי את יקים לא אשר ארור עשר השניםהארור וקבלוה התורה כלל את כלל כאן החומש, בנמוקי בעצמו ו"ל רש"ישפי' התורה בפירוש ז"ל שרע4'י להיות שיכול ואם ע%'ל, ובשבועה באלהעליהם שדברי לחשוב שא"א זה, בפסוק שמעון ר' יעשה מה אבל דח.'קי אליבאפירש נאמרו כבר הם שהלא ארורים בי"א חנחשבים הלאוים המה הזאתהתורת על נאמר עשר שהשנים כרחך ועל הפעם עוד יכללם וסדוע וברוךבארור בכלל. התורה רבריכל

דר' מתורגטניה נחסני בר יהודה ר' דברי על בזה סמך ז"ל שרש"יונראהשטעון-

,)'1),1) אסעים עבל והר נריוים הרברית דפרק28

ונואפת, לנואף אלא נאמרה לא כלה הפרשח שכל שדרש לקיש בןשמעון

',י הערוה על הבא זה אלא ליח, סני בארור ומםכה פםל יעשח אשרארורהאיש' אשה מוצא ואינו בקהל לבא שאסור בושתו ומתוך ממזר וחוליד אהשאשת

רורש וכן ומסכה, פמל לעבוד שעשוהו אלח ארורים אלילים, לעבוד חולךהוא ")ל. ואשת חותנתו עם שוכב כגון עריות של אותו פשוטה, לפי אחת כל כולםאת בחמח כל עם שוכב ארורי, בתרי ולמיקם איע4 באשת כלם אחותו ונםאביו ') אשת על הבא ואמו אביו מקלה שסנאפת, בהמח מעשה שעשהה אישאשת

. מפתה עור משגה בביתם, רעים גדולים שגדלו ובאמו באביו מ,ל,לאיש

;' רעהו גבול משיג כמהו, עונשה יודעת ואינה בדבר סומא שהיא אישאשת

םתריו בלחם לו נורם במתר רעהו מכה גכולו, השינ חוא חרי אשתו עלבא להיות שוחד לוקח נפש להכות שוחד לוקח המרים, מים בבדיקתשתמות) נר משפט מפח מיתה, לו ונורם איש אשת לו ולפתות חטנאף, אחריעקוב

ל מכ אינני בדעת העני ואנכי ז"ל, רש"י עכ"ל לדורשו יודע איני ואלמנהיתום לפי אשר אותם לעשות הזאת חתורה דברי את יקים לא אשר ארור לדרושיודו3 לבפול לו וסה אותם, לעשות ומהו נמשך איש אשת איםור על חכל 4'ל רש'ידעת יהודח ר' דרשת מבין אינני וביותר בפרשה, חכתובים על רק אינו אם הארוראת 'י עשרה מאחת לעשות לו מח כאלה, רחוקים בדחוקים להכנם לו מה נחמני,בר

בפרשה, כלל נזכר לא אשר איש אשת איסור של אחת עברה כבדותעברותן תחיח לא של חענין לכל טעם לדרוש לו מבקש נחמני בר שר"יונלע"ד

מדרכי כלל וה אין אשר חאלח, עמסים שבעה על נצטוינו אשר נשמהכל את לעשות כהיום הי' לא א, המדיניות שמצב ואם הנימום, מן ולאנועם

לעבדים ומוכרם בשביה אותם לקחת די לא האם אבל למם, רקחנכבשים י, מרעיד אשר דנר וזקן נער וטף ונשים אנשים נפש כל להרונ ולאולשפחות,

)_ כזח, נורא דבר לשמוע רק נפש כל ומרניז לבכל נצטו*נו מלחמה תכסים מפני ולא שנאה מפני לא כי הוא האמתאמנם

להצילם ישראל עם לכל נפש ופקוח מות מכנת מפני רק ה,ה, הנורא חדברעל תועבותיהם ו,ימת ת,נותם מפני האלה העמים בין שררו ,אשר שונותממחלות וחגר הא,רח האלה התועבות מכל תעשו ולא העריות של הצווי אחריכנאמר

-

,, ,) לפניכם אשר הארץ אנשי עשו האל התועבות כל את כי בתוככם,הגר

,1, ונאפופים בזנות היתה אליליחם עבודת גם כ",(, כ"ו י"ח, יויקרא חארץותטמא ) צרעת ונאמנים, רעים וחליים במקראבים הארץ ותטמא ובהמח אדםעם

י,,

,)1,, של בולמם ומפחד להרפא, תוכל לא אשר מ:ה וכל חלי וכל וסיפיליסמטארת ', במעשה נכשלו כאשר לשם בבואם ישראל עם בחם יכשלו לא אשרעריות ( , חר לפני ישראל שבטי כל יעמדו לארץ בבואם שתיכף ישראל נצטוומדין, י! וכל חעריות, ננד וחבר:ות חקללות ואלח, ברית לעשות עיבל וחרגרי,ים ,),), ,את בפרשה איש אשת איסור מכר ולא מדברת, ונואפת מנואף כלההפרשח

, ' אבל לאשתו, קגא אחד כל כי בגלוי, לא אך ב,ח נם שטופים הי' שבודאיאם '-.,1 ), נשי ועם בהמח כל ועם קרוניחם עם לזנות היתה אליליהם בעבודתת,נותם,ן, בסתר או משפפם, דורש אין אשר ומפתה באונם והיתומח האלמנההנרים

,,1 ן ,נס

% אסעיף עיבו חתר גריזים הרברית דפרק

עשע או חבעל את "בסתר חרנו או יודע לא שהבעל איש אשת עםנם כלח חפדשח וכל לו, חפקר אשתו ותשאר יהרגז למען איש על שואעלילות על טיוחד עינל ובהר נריזים בהר הברית נכרת וע"ז מדברת, ונואפתמנואף ט*סיה אשר חזאת התורח דברי את יקים לא אשר וארזר תנאף, לאדבור תדרים סיגים לעצמו לעשות היינו הזאת חתורה דברי את יקים אשרבברוך וארור סדוויח ואיסור מצוח באיסור חניאוף, תאות של המשחת חמקורננד לאלקיכם תהיו וקדושים קדושח איסור לשניות חז"ל וקראו יקים, לאאשר והכח והחוב גופה, בערוה פגע שניות לאו אי ואמרו לך במותר עצטךלקדש סשמרת עעצ משמרתי את ווטמרתם מן הוא הגזירות לגזור לחכמיםשניתן

עשוה לבלתי כהטטרתי את ושמרתם עריות פרשת אחרי חנאמרלמשמרתי ל'(, י"ח, )הק*א בהם תטם4פו ולא לפניכם נעשו אשר התועבותמחוקות

טכלל קשות האל התועבות מכל שנ' מנין חתורה מן לשניות רמז רבא אמרבדאמרי' ע"א( כ"א )יבמות עיי*ש משטרתי את ושסרתם מהכא אמר כהנא רכות.רבדאיכא

קדש ר*ל תחיו קדושום זח אחר כתיב ולכן הטומאח, היפך היאוהקדושה קהש משום קדושה איסור לשניות לקרא שהחליף יהודה שר' לך, במותרעצמך שיש ובטו תחיו, קדושים נם כן מפרש ע"א( כ' ייבמות לך במותרעצמך אשר ארור עריות של בארורים בא כן כמו תהיו קדושים העריות אחריחכלל לחעצים לעצטו גדרים עושח איננו אשר ד'ל חזאת התורה דברי את יקיםלא חערוה, מןעיניו

נחמג*, בר יחודה ר' לדברי לפרש מוכרחים אנו אשר הפירושוהו חיתח לא גריזים בהר שחברית לומר עלינו בווחוה ר'ש גם לחקים נחפוץואם מועד ובאהל בחורב בריתות די נכרתו כבר שעליה ספני כלה התורח כלעל

עיכל והר נריזים בהר מיוחד ברית נעשח אמנם טואב, ובערבותשבטדבר חארץ, אלילי בעבודת תזנונים שטופי ננד הנחיצות מפני יבדלעריות

וחד גריזימ חר שברית חיא חז"ל מאמרי ורוב קמא תנא דעת אבלב( האיסורים כל אין ארורים עשר שבאחד אם התורח, כל על חיתחעיבל

ז"ל רש*י כפי' כלח התורה כל נכללח יקים לא אשר בארור אבלשבתורח ובשבועח* באלה עליהם וקבלוח חתורה כל את כלל "כאן החומשבנמוקי נחצת טפני הי' עיבל והר גריזים בהר הברית שעיקר ספק אין זה אבלעכ"לן מ"ד רק נהמני, בר יהודה ר' כדרשת עריות ננד חדשה מיוחדהברית אשר בארור אדו'ב שנכלל ממה רק חוא כלח התורה כל על נם בריתשהיה משנח את חאבנים על שנכתב ממה ונם התורה, כל כולל שחוא יקיםלא שם ב' בחלק בארתי כבר אשר ישראל בני לפני כתב אשר משהתית י"ט, ב'ו תבא עד א' י*ב בראה חמתחיל וחכהטפטים חחוקים ספר עלשהוא חתורח בספר חכתוב בכל וחקללח חברבח התורח דברי כל את טראואח"כ ישראל קחל כל ננד יהושע קרא לא אשר משה צוה אשר דברבמכל .ח4לא

טפטוק יכולים וחיו 6אק(, 6'ד ח' )יחושע בקרבם ההולך וחגר והטתוחנשים אך חתורח, כל על שחיתה עיבל והר גריזים בהר הביית על ראיה לחביאזה ועיקר חקתל בשרשצת כמו קריאה רק ברית ענין נזכר לא שפהטפני בשבועות כדאי' אטן יוצראל כל שענו במה דברים קבלת הואחברית

ל*ו

אסעיף עיבל והר גריזים הרברית ד פרק80

את יקים לא אשר ארזר דכתינ דברים קבלת בו אמן ע"אל"ו חוא זה ובפסוק אמן, העם כל ואמר אותם לעשות הזאת התורהדברי דברי כל את יהושע שקריאת וכנראה התורה" כל על חבריתעיקר ארור הכללי הברית על ריל הי"ב, הארור על פירוש ליתן למען היתהחתורח שלא וכדי התורה, כל בה שכלול הזאת התורה דברי את יקים לאאשר התורה כל לפניהם קרא זה במקרא שנכלל מה כל כלל ידעו שלאיאמרו דעת הוא ונכון יקים, לא אשר דארור מקרא כולל מה שידעו וחקללהחברכה

עתה זה שקראו מה אינה זה במקרא הנוכר והקללה שחברכה ז"לאכארבנאל כי ובפרשת ראה ובפרשת בחקותי בפרשת אשר רק עיבל והר גריזיםבהר האלה הארורים את גם הפעם עוד לפניהם נ"כ שקרא רחוק לא אךהבא, עליהם צוה שמשה להם להראות עיבל והר נריזים חר לפני כבר קראואשר צוה אשר במכל כולל ואולי קרא' לא אשר סשה צוה אשר מכל דבר הי'ולא משה, כתב אשר כל כתיב לא ע"כ מסיני למשה הלכה נםמשה

תבא בכי ז"ל רש"י שהביא ו"ל הדרשן משה ר' של יסודו מובןובזה י"א כננד כאן יש ארורים י"א ושל הדרשן סשה ר' של ביסודו ראיתי כ"ד,כ"ז

י"ב, באמת ימצא טספרם המונה אשר כו', כתב לא שמעון וכננדשבטים חיה זה שעל ונואפת בנואח יש י"א כי הוא הדרשן משה ר' כונתאמנם כלל על הוא ונו' יקים לא אשר' אבל עיבל, והר גריזים בהר חבריתעיקר חזאת, התורה דברי את יקים אשר ברוך בכלל כלם כי בחשבון ואיננו כלהחתורה שלא לפי ארור כתב לא שסעון נגד כי י'ל הדרו~ן משה ר' שאמר מהאטנם המח לקללו, רצה לא לכך השבטים את כשברך מותו לפני לברכו בלבוהי'

זה צריך הי' הדרשן טשח ר4 ובודאי הלבי על מתקנלים לא אשרדברים כי כזאת, אסמכתא ונתן דבר באיזה לשעתו העם את לעורר דרושלאיזה צוה כאשר כנאמר אותו ברכו רק שבם שום ח"ו קללו לא הדברלאמתת להתחיל ר"ל ל"נ(, ח4 )יהושע בראשונה ישראל חעם את לברך ה' עבדמשה בטוטח ואמרו יאב(, מ'ז )דברים העם את לגרך יעמדו אלה וכנאמרבברכה ת"ל לקללות קודמות הברכות כל יהו יכול לקללה, ברכה להקדים ע"בל'א

הירושלמי בלשון יותר ומבואר ואחת[, לקללה קורמת אחת ברכה וקללהברכה אחת ברכח והקללה דברכה ח"ל הקללות אומרים הברכות אומרים משיהיויכול ומסכה פסל יעשה לא אשר ברוך אמרו ר"ל ה"ד( פ"ו סוטה )ירושלמי אחתוקללה ארור ואמו, אביו יכבד אשר או יקלה לא אשר ברוך וגוי, יעשהי אשרארור נבול מסיג ארור רעחו נכול יסינ לא אשר ברוך ואמו, אביומקלה דרך רק זה שבם, שום ח"ו שקללו לומר בזה שייך ומה כלם, וכן ונו'רעהו התוס' בעלי שכתבו מה נכון ויותר והקללות, הברכות להזכיר הבריתוסגנון י"ב ר"ל ושבם, שבם כל ננד ברית ושמא ר"ום, -,ה עווב לשן בסוטהזשל

הפרשח שכל נחמני בר יהודה ר' כדעת נאמר ואם שבטים, י"ב ננדבריתות כנגד הם ונואפת בנואף בריתות י'א רק שזה בארנו אשר ונואפת בנואףכלה בן דומרי ממעשה עקיצה בזה ירנישו שלא שמעון כננד ולא שבטימיי"א לשמעתי, אב בית נשיאסלוא

ו'ל רש"י כדעת ז"ל דעתם שאין הלז התוס' מדברי ידענו זהאךשר"ש

51 א סעיף עיבי והר גריוים הר ברית ד 5רקו

נואף על רק הי' נריזים הר שברית נחמני בר ר"י לשימת הולךשר'ש מפורש חירושלמי לשון ומביא ר"ש, דעת על זאת כתבו ז"ל שהתום'ונואפה, בריתות תקע"ו עליה כרות שאין התורה מן ודבר דבר כל לך אין אוטרר"ש דבר כל על והארורים הברכות י'ש כל את חושב א"כ בארור וי"ב נכרוךי.ב ח' פרק בח"ב למ"ש ראיח וזה לבד, ונואפת נואף על לא התורה מןודבר מברית חלק בעצמם הם אך ברית, המה והקללוון הברכות ר"ש לדעתשגם

לברית זכרון לעשות למצוה נאמרו עיבל והר גריזים ובהר מואב,ערבות מיוהדה, לברית עיבל והר גריזים הר ברית ה'ש חושב לא ש,כ מואב,ערבות בארור, וי"ב בברוך י"ב הבריתות בין בירושלסי טפורש חושב שחואאם

עיבל וחר נריזים בהר ולא מואב, בערבות אלו בריתות י"ב היושבאמת הברית, לחתימת לא אפי' מיוחדה לברית לא למצוה רק הי'ששם

חתוס, שדעת לומר ז'ל התוס' בלשון אחרת כונה ליתן שיכוליםוידעתי שבהר חי"ב אינם אם ואל י"ב אמאי ידענו ולא לדעתו ז"ל התוס, כתבווה מפני אשר נצמוו אשר ארורים הי"ב אווזם כלל אינם כו' בברוך שהי*בז*ל

הרואח בל אמנם שבם'ם, י"נ נגד ומתרץ י"ב הם אמאי עיבל והרנריוים י"ב" "אמאי וקושית כם"ש הוא ז"ל התוס' שעיקי,כונת יראה פנימהבירושלמי מוציא ראש בירושלמי אי' כמ"ש,שבן עצמו המקרא על רק ר"ש עלאינה אי אומר ראש הי' וכן תחתיהן אוהל.מועד של ומביא עיבל והר נריזים הרשל עשרה שתים בריתות תקע"ו עליה כרות שאין התורח מן ודבר דבר כללך

מ"ח הרי נפרם עשרה ושתים בכלל עשרה ושתים בארור עשרה ושתיםבברוך בערבות וכן בסיני וכן בריתות קצ"ב הרי ולעשות לשמור וללמד ללמודבריתות, מאות שש ר"ש משום אסום כפר איש יהודה בן ר'ש בריתוה, תקע"ו הרימואב בן ר"ש כדברי אם אומר רני וחמשים, מאות וחמש אלפים ושלשתאלף כרות שאין התורה מן דבר כל אין ר"ש משום שאמר אמום כפר א'שיתודה וחטש אלפים ושלשת אלף מאות שש ופעם פעם כל על פעמים מ"חעליו נפרמו, ולא שנכללו דברים ונפרמו שגכללו דברים כדון עד וחמשים,מאדת ללמד הכלל טן ויצא בכלל שהיה כל ר"ש משום יוחנן ר' אמר כן לי'אמר בדבר לא ליה אמר יצא, כלו הכלל על ללמד אלא יצא עצמו על ללטדלא מכיון תנחומא א"ר קיימין, אנן דברים בשני והכא דברים בשני דלמאאחד שי"ב זה מכל מפורש רואיט הננו אחד, דנר שכלו כמו בטוף אמןדכהיב בדיבור שנכללים גרי,ים שבהר ארורים הי"ב עצמם הם ר"ש שחשבבריתות את רק טוציא הוא גריזים, הר מוציא שר"ש אע*פ אמן, בעניתאחד

מואב בערבות עוד הארורים של הזאת חברית נעשה שלדעתו ר"להמקום, של הקודם הברית לזכר למצוה רק הי' עינל והר גריזיםובהר שכל נחמני בר יהודה כר' כלל דעתו ואין כמ'ש, מואבערבות מכל מדברת הוש שלדעת מדברת ונואפת מנואף רק כלההפרי~ה ולזכרו7 מואב בערבות הזאת חברית שהי' רק כמאש, ובפרם בכלל כלחהתורה טיוחדה ברית שזה לא גריזים בהר הזה התכסיס את לעשות נצמווהזאת שנפל רק שבמדבר, מועד אהל את מקומות חשלשה לחשבון מביא זהובמקום "בערבות וכן סיני בהר וכן ר"ש בדברי שכתוב בירושלפי הדפוםפעות

סואב

י ק ל )" . שחלא שבמדבו" מועד באהל "וכן מואכ בערכות וכן במקום צ"למואב4 )1, ) ב'ה. ברור וזה להזכירו, צריך ולא סאי הוא מואבבערטת

בסעיף 1"ל רש"י בדרך שי*תי באדור, וי"ב בברוךי'ב

~כלל טרט מדת אסינא, ההוי לפי בראש~נהלכתוב

,.)- של הקאנסטאפוציא וכלל, רבים בפרטים גנםהוא

. לערב.רן דיחידימ ערבות בין הוקבדלאמעריקא,

,. התורה, מן ודבר דבי כל על בריתות י"בדשבטימ,,. דברים שני הנרית, סצד כבחמורה קלת בטצוהה~הר

:,.) הבאים בתובים כשני ללמד:נדונין הבלל טןשיצאו

.1' בין בהן נדרשת שחתורה בהמדות חבדלבאחד. ,,', לספ~ר.מצוה

בדברי הזה שחפירוש הקורא יחשוב אל זאו7:נכל . שדהיתי, התוסן

;( ', ., , יתבאר כאשד כו הדבר ואין ופתלתול, עיקש לפירוש. ח"ו אותו הושבשאני

ננדי יתעקש אשר המתעקש ננד כונתי רק כן התוס' כונת שבאמתאי"ה ,) ברית נריזים בהר ולא טואב בערבות לא כלל פי' שלא התום' שדעתלומר

שהברית "ול התוס' שדעת כן חדבר ואין ונואפת בנואף רק ארורים הי"בשל רק הי' אך ומצוה מצוה כל ועל התורה כל על היתה ר"ש לדעת נםהזאת

, לזכרון תכסים לעשות מצוה רס הי' עיבל והר נריזים ובהר מואב,בערבות(

) בכהטא להכנס ח' פרס ב' בחלק כבר שכתכתי בהסגנון דרכי ומפניהברית,

; .) כלי לצורת להוציא ואח"כ שימתי! אמתת להראות השטחית הכונה לפיומתן , ;; פה נם הלכתי זה ומפני שיטתי, יחוק נ"כ אשר הכונה אמתת עומקלפי

נארור והי4ב בברוך שהי"ב ,'ל התום' בדברי השטחית הכונה לפימקודם

) , י*ב כננד וחם עיבל והר נרהים בהר שכתובים ארורים י"ב המה חןשהזכיר , . , פה להקדים ראוי רק כלל, ז"ל התוס' כונת זאת אין באמת אמנםשבטים, הכלל מן ויצא בכלל שהיה דבר בענין בירושלמי ומתן המשא אתלבאר ל הוא פה באמת כי יצא, כלו הכלל על ללסר אלא יצא עצמו על ללמד לאללמר; ; )) שחארוי וכיון הכל, ומתרבה הפרם על סוםיף הכלל נעשה אשר ונללפרפ לן לא המצות כל מרבה ה,את התורה דברי את יקים לא אשר ארור הואהי"ב ,) . הירושלמי שאלת היא 6ה להבין צריכים א"כ אלו, הי"א בפרפי הנחשב*םרק , . ) היא שאלה מה נפרטו, ולא שנכללו דברים ונפרפו שנכללו דברים כדוןען))' הכל. וטרבה הפרפ על מוסיף הכלל נעשה וכלל פרם כל הלא,את

])] בשאר ברית הי' אם לידע כלל הירושלמי שאלת אין באמתאמנם

., בתורח היא ומיה וכלל פרם ש,ח אחרי כלל הםתפקו לא שבזה המצותכל ,ל,, הפימאם כאשר ואפי' הכלי ומרבה הפרם על מוסיף הכלל נעשה וכללשפרפ לי, ) קמוד רעהו אל איש יתן כי ישמעאל דר' בברייתא כמבואר בכתוב הרבההם ),))), מוסיט הכלל נעשה וכלל 8רם כלל, לשמי בהמה וכל פךט, שה 4ע שוראו , ).;' . להטניא ובחטתירה הזאת הברייתא בפירוש שיש ומה חכלי ומרבה חפרםעל

,ךידיוט

88 ב ףסעי עיבל ההר גריזים הרבו*ת רפרק

*רק וכלל פרם ערך המדות" "ברורי בספרי בארתי ס"ג ודשבועות נ"ודב"מ אחדים פרפים כתובים או אחד חוא הפרם אם חלוק שאין ברור זה אבלאי, כלל חירושלמי שאלת זאת אין אמנם וכלל, פרם במדת נידון אחריחםוכלל

ח"'ב על חיא הירושלמי קושית אבל לברית, חכל מרבה הכללשכודאי גם אחת לברית רק אותם מרבה איננו שהכלל ומצוה, מצוה כל עלבריתות ומצוח מצוה כל על בריתות לי"ב לא אבל בהפרם שאינן המצות שארעל אינם ר'ש בחשבון אשר כריתות שהי"ב לנו טורה וזה ר"ש, בחשבוןאשר ופרם פרט לכל אחת ברית פרטים המח ארורים ה"'א שבאמת ארוריםהי"ב ח"'ב נאמת אינם ה'ש שחזכיר פרט לכל י"ב אמנם פרם, ל:ל ה'בלא

מן רק נלמד חמדה מן לא שזה וארור, ארור לכל בריתות י"ב רקארורים ומחארורים מחברכות אחד שכל ר"ל ושבמ שבט לכל הכרית שהיתההמעשה, ערבות, בתורת ונכנסים אותם קבלו ושבט שבם וכל ושבט, שבם לכלנאמרו אלפים ושלשת אלף מאו, שש בחשבון שאמר כמו ושנט, שבט לכל י"בנחשבו בתורת שנכנסים מישראל ואחד אחד כל על שיש וחמשים, מאותוחמש בשבועות וכדאי' ב' סעיה נ' פרק בח"ב שבארתי כמו דערבא וערבאערבות יעלימו העלם ואם מפסוק שם כמבואר גדול יותר הוא המשפחה ועונש ע"א,ל"ט חחואנובמש*חתו באיש פני את אני ושמתי ההוא האיש מן עיניהם את האר'ןעם

חטיפוס את שם שנארתי וכמו עכן במעשה גם שרואים וכמו ה'(, ד' כ'יויקרא על אחד לחשבטים יש מיוחדה ערבות מין כן כמו בישראל, המיוחדהסדיני דוגמא רואים אשר שבטים, לי"ב שנחלק אם אחד גוי הוא שישראלהשני אמעריקא של חקאנסטיטאציון בכל אשר אסעריקא במדינת ל,הקטנה

כמספר מיוחדים לסטייטם הארץ את גם חלקו חתנ*כ, את לחקותהשהרלו אחד, בדגל קשורים אבל מיוחדים חוקים סטיים לכל שיש עם דנלח,כוכבי חסדינה ובטיפום בוח, זה ערבים אשר הכללי לחפעדיראל מטייט כלובחובת גם כן חפרטים בענין שם בארתי כאשר יתירה ערבות כזח ישהיחודית משום בנימין שבט על ללחום ישראל כל עלו וח מטעם אשר חשבטים,בענין כל נקחלו מזבח חירדן עבר שבטי בנו רק וכאשר בגבעה, פילגשמעשת תמרודו אל בח' להם אמר ופינחס לצבא' עליחם לעלות שילה ישראל בניעדת עכן חלא אלקינו ח' מזבח מבלעדי מזבח לכם בכנותכם- תמרודו אלואותנו לא אחד איש והרא הקצף חיה ישראל עדח כל ועל בחרם מעל מעל זרחבן נישראל חשבטים אחדות טיפום שונה ובזה כ'( י"ט כ"ב, )יחושע בעונובע

לחפעדיראל אין טטיים כל של הפנימים בענינים אבל חמדינהלכלל חנונע נדבר רק מתאחדים אינם אשר באמעריקא חסטייטם אחדותמטיפוס צדק אי בדבר אבל בדנליהם, שנחלקים אם ישראל בשבטי כן לאלחתערב,

בזח, זח ערבים חשבטים כי אלקות בעבודת שנוי או חמוטר פרעותאו לאחד, וכלם לכולם אחד ערבות מפני חפעדיראל, לבל נוגע אחד שבםועוות חשבטו*, לערבות זב"ז ערבים ישראל כל אשר חיחידיס ערבות ניןוחחבדל עליהם ערבים אין ויותר לשלשה שנודעו דברים אפי' היחידים ערבותאשר נמתרותגמורים, חם חשבטים יחידי לשאר כי תשנם, שבתוך חיהידים אלורק צ ודף'ק האחר, השבט עבור נם ערב שבם בתור בכלל חשבטאנל

וזתו

,,,, ,.- , , , , , ( ;,,ן

( ,,( .,1 ,,

)י,ד)ל,,.,,, ,,,,,

:.י,ך' בםעיף ע5ל והר גריזי5 הר.ברית דפרק54*

,ל,)' י"ב אטאי ידענא ולא שכתכו שהבאתי יל חתום' כונת באמתוזהו

",1 , " אחת רק יש חמפורפת להסצות הלא ומצוה מצוח לכל י"ב יש אמא,רשל ,;י')',ל איננו סצות חתר"'נ כל ומרכה חפרם על מוטיף נעשה שחכלל ומח כאצוהלכל ) , שבם כל כנגד כרית ושמא התום' ומתרץ ומצוח מצוה לכל אחת ברית רקטרכח ;, י י"ב ממפר את מוצא רק רמזים, פה לכתוב י"ל התום' כונת ואיןושבפ, 1,. , שטא וה ואין ושבפ, שבם לכל נאמר וארור ברוך יצבל מה מצוה לכלבריתות

ר"ש. כונת שזאת וכרור ברירק לכל הי' וברוך בארור המפורשות מצות הי"א שלכל עתה ידענווהנה

ר'ע ונפרמע שנכללו דברים כדון עד הירושלמי שואל אבל בריתות י"באחת) יקים לא אשר לארור לומר להכלל ונם בריחות "'ב חי' שנפרמושלחפרפים

,(

] לכל ברית בריתות י"ב ג"כ הין הפרמים על להוסיף יחד התורה כלשכולל .);,' אנו מנין נפרפו ולא שנכללו המצות שאר אנל המצות, כלל על ושבפשבפ , ר"ש מלשון משמע שכן בריתות י"כ בפרם ומצוה מציה לכל שהיויודעים

,

) בטדת זה דורש שר4ש יוחנן ר' אסר ,ה על התורה", מן ודבר דבר כל*אין ")) ללמד אלא יצא עצמו על ללמד לא ללטד חכלל מן ויצא בכלל שהיחדבר ;, . שהפרםים מפני וכלל, פרם מדת עם יחד ,ו מדה שדורשים יצא כלו הכללעל ., כמו כלו חכלל על ללמד הפרם יצא ומדוע שבמים לי'4ב לחכלל בריתותי"ב ,י ' יודעים היינ~כנר חתורה את יקים לא אשר רק ארור .היה שלו מיותרים,חמה

,, בחכלל הנוספים הפרמים לכל כן בריתות י"ב ופרפ פרפ לכל חי'שלחפרפים;), ללמד אלא יצא עצמו על ללמד לא כי בריתות י"ב ופרם פרם לנלהיחך' משה צוה אשר מכל דבר יחושע החסיר לא כן על אשר יצא כלו הכללעל

לעיל. כם9ש ל"ה ח' ביהושע כמבואר קרא לאאשר כל על ופרם פרפ כל על הבריתות שהיו לנו בה,הירו שמעון ר'וכונת

),' שאין מפני לא כבחמורה, קלה במצוה לה,הר למען חיא התורה מן ודברדבר

) ' בכרתן ואשר במלקות ואשר ומלתת מ"ע יש שבודאי וחמורים קליןבחמצות )),'" כמבואר מזח זה חמוים יש בעצמם ב"ד ובמידות ב"ד, מיתות בד'ואשר

.)) גקלה להזחר עלינו הברית קבלת מצד בכלם שנתחייבנו אחרי אמנםבסנהדרין,ן קבלת טצד כחמורה היא חמורח אבל עצמה מצד קלה שהיא שאםכבחמורח :) . הדברים אם כלל הבדל אין שונים בתנאים חברו עם נרית חעושה כיחברית, )').ן ברית הפרת של החופרה יש אחד בכל חמורים, או קלים זולים אויקרים .'י', הצררין. משני הכרית תנאי קיום מצות של ש:רן ובמתן בכלם, שוחשחיא

בשני וחכא דבריס בשני דלמא אחד בדבר לא הירושלמי מקשח זהועל ' על מוסיף הכלל נעשה וכלל פרם שבמדת אמת שהן ר"ל קיימין, אינןדברים , " '

ן ,). ) , (; ) רק דבר לנו לומדים לא שהפרמים מפני רבים, פרמים נכתבו אם אפי'הפרם ";ל(,, שני ואינם הסננון דרך ?ח מיוחדים פרמים שיש ומה אחד, וחוא הנוסתהכלל ,)יק ' בכלל שחי' דבר מדת 'אבל הכלל לנו לומד חעיקר כי כאחד חבאיםטזובים "),ן; .פרסהם שני יש ואם באחד ודי לנו מלמד הפרם הלא ללמד חכלל טןויצא ,(ו . הכלל על ולא עצמם על רק מלטדין ואין כאחד חבאים כתובים שניחוי", כתובים שני למדת בא רק חסגנון דרכי זה אין מוה פח שיש אחרי כיכלו

,,ע באמת חי, חכלל טן *יצאו מצות שבהי"א לחיות יכול *מ'כ כאחדהבאום ;לכל

""4

"י,,;,,,-י,,-,. -), ן , "),.,,

ן, ,

רם%-),ין י,.;,,,י,,.,,,

- 35 בפעים עבי וחר גרלם הר נרית ד מק . .,

י"ב רק הי' יקים לא אשר ובארור שבטים, לי"ב בריתות י"ב אהדלכל ר' טתרץ זה ועל ופרם, פרט לכל בריתות י"ב לא כלל בדרךבריתות אחד, דבר שכלו כטו אמן בסוף דכתיב מכיוןתנהומא

ז"ל קרבן שיורי בעל והגאון לנו, ברורה לא תנהומא ר' דבריוכונת הבאים כתובים שני חוו לא הכתוכ שכללן כל הדש כלל לסדנו מכאןכתב כי קיום, לו יש אם ידענו לא אשר חדש כלל באסת ווה עמ'ל, וצ"עכאהר דשני טעם דהלא טעמו מובן לא גס אהר במקום אותו מצינו שלא מהלבד

באהד די הלא בא ללמד שאם ספני הוא -מלמדין אין כאהד הבאיםכתובים לנו מועיל מח א"כ ללמד, בא שחראשון ממה יודעים הייגו כברוהשני אהד רק לכתוב לא יותר לנו יקשה הלא אדרבה באחד הכתוב אוז*כשכללן וו, ולא ה' לא לכתוב לא יכלול והדר שנים לכתוב לו ומהוילסר

שבאמת בדבריו יש אחרת וכונח כלל תנהומא ר' כונת זאת שאיןונלע"ד שמצוה לדורות בהלכח רק ופרטיות כלליות של המדה שייכה לא הסברהלפי מח פה בעל או בכתב נצטוו ודאי אז לשעח במעשה אבל לדורות תורהלנו

שהי' דבר או וכלל פרט מדת בדרך זה תצוה שהתורה שייכה ולאשיעשו, על המאורע את לנו תורעה זה את תורה שכתבה אהרי אמנם וכדומח,בכלל של חמדות בין חוא גדול הבדל אמנם נדרשת, שהתורח המדות בכל התורהדרך הלכה לנו שלומדות הטדות מאורע, לנו מספרות אשר להמדות למעשההלכה לנו שלומדות המדות אמנם ובהאיסורים, בהצוויים בהמצות מקושרותהטה וספור חמאורע בספור רק המה מקושרות והאסורים בהצוויים לאמאורע בכלליות המה פה והאיטורים המצוות ואין ברית כריתות הוא פההמאורע לעשות מיוהד אהד כל אז נצטוו בודאי המח חמפורשים שחפרטיםופרטיות הס:נה היתה אשר בהזמן אז נהיצותם או איטורם חוסר מפני עליהםברית רק הוא פה והכלל הפרט אמנם גדר לפרוץ הענינים באלו נדולההיותר ונצמוו הברית על כלל בדרך שנצטוו התורה לנו שמספרת המאורעבסיפור הברית של הזה וספור "אמן" בענית שוים הפרטים מכל חברית וקיוםבפרט, נברית זח ספור בהכלל.זש גם שחרי ללמר הכלל מן יוצא הוא אסןבענית הפרטים על ברית והוא הכלל מן יוצא אהד דבר זה ונקרא אמן עניתשל

ולא שבטים לי"ב היו והן פרט בדרך ברית שהי' ללמד יצא אשר אמןבענית בהכלל אשר הפרטים שכל יצא כלו חכלל על ללמר אלא יצא עצמו עלללמד וכלל פרט ממדת לעשותם זה ללטוד צריך הי' שיהושע ולא ברית, בחםהיה צוח כאשר ביהושע כנאמר משה מפי בפירוש יחושע נצטוה בודאישוה יהושע נצרך חי' ולא לעשות מה מפורש שצוהו ל'ע( הן )יהושע ה' עבדמשה שהתורה מדות ע"י המאורע ספור לירע לומדים אנו רק במדות זהללמור בטגנונ ברית כריתות הוא הכלל מן המאורע בספור היוצא והפרם בחןנדרשת שפרטם שבהפרטים שכמו כלו הכלל על ללמר חפרטיס על אמן כעניתאהד בהפרטים כן אמן כענית ופרט פרם כל הי' הצורך מפני מפורשיחושע וענית הפרטים כל כולל הזה שהכלל לישראל יהושע לחם אסר חכללשכללם ופרט פרפ כל על יהי' שהוא תדעו רק כלל טדרך רק יהי' לא הוא שלכםאמן ודז"ק, ופרם פרם לכל מיוחד לברית זאת שלכם אמן ,גנית יעשה גהכללשכלול

ובזח

ב סעיף עיבי זהר גריוים הר ברית יפיק86

חוא זה שחלא שמקשה ז"ל קרבן שיורי בעל קו'טית נ"כ מתורץובזה טן יוצא במדת גם נלמדים שאינם דעות יש אשר בל"ת ופרם בעשהכלל אין אמנם ד', פרק ופרם" ":"ל מדת המדות" "ברורי ספר עיין ללמד,הכלל ספור רק כלל הענין נושאי הם והל'ת העשה שאין המאורע בלטודזה

וטעשה ללמד, הכלל טן יוצא פרטי וברית כללי ברית היה אשר הבריתמעשה שייך זלא ברית, להפר לא ול"ת הברית דברי לקיים עשה תטיד חואהברית הלזי ההברל נלל זהככגון

הפרק

81 אסעיף הגבעוניםברית הפרק

היפרמ

הגבעוניםנרית

א'סע" להגכעונים, הובועה בערטה, המה גם,יעשן הלכה רקד~קי מ~עיליט לא השכו חל~ל בו שישכל

מדקדקים לא אינטערנאטציאנאלי ח~ק כללהתיר,

על לשא~ל אין ססנ~, עצסן לפט~ר מופייכודקד~קי בטעית נשבע אפי' להתירה לג~י שנשבעשב,עה )לצדקיה~(, ליה אטריתן לא ט"ט השם, הל~למשיט הדמים, ביה ~אל שאול אך ת~רה, לדברי אפי'יכ,ל

איה ברז רצפה בני ממיררז נ~ב, יושבי ניכ,הריגרז מחלל נקרא ישראל שם ~חל~ל קיד~שלוהגכע~נים,

שטים, שכו~סקדש

הברית, בהלכות הואת הברית מן לומדים אנו גברתי הלכתאכמה עשה אשר את שסעו נבעון יושבי כי בערסה, הנבעונים אותה שלקחושאם עצסם יעשו וחם העיר טאחורי אורב להציב בערסה ולעי ליריחויהושע מהרה קם וחאורב העיר אל בידו אשר בכידון יהושע ויט העיר סןכנסים באש העיר את ויציתו וימהרו וילכדוה העיר ויבאו ידו בנטות וירוצוססקוסו בין נ' פרק ועיין נ'-שיו ט', )יהושע ונו', בערסה הם גם ויעשו ה'ז,)יהושע סאד הי' וי הסוז"(, "נם בפירוש המפרשים לדוחק צייכים ולאחשיטין

להנבעונים שבועתם את חהלכה ש'פ לבטל ישראל ווקני ולנשיאיליחישע ורננן ע"א, כ"ו בניטין כדאי' הנבעונים של ערסותם ע"י בטעותשהיתה ולא באנו רחוקה סארץ להו דאטרי כיון כלל, עילווייהו שבועה חלה סיהתם קדושת טשום קטלינהו דלא והאי כלל, עילווייהו שבועה חיילא לאבאו טודח יהזור לא רבים בו שידעו שנדר שם מוה שלמד יהודה לר' ואפי'השם, ד"ה שם ז"ל התוס' כסש"כ לחוור, יכולים היו חנבעונים שבשבועותנ"כ השם, חלול בדבר חי' לא חפרח לו דיש אי' דאט יתודח ר' דקסברכיון, 4עסות ננד שנעשח נדר להפר אין הפרת לו ביש שאפי' רבנן דעתאמנם שכל די טעיף ו' פרק ראשון בחלס בארתי כאשר השם, חלול סשוםאהרות חלח אם סופרים בדקדוקי מדקדקים לא אינטערנאםציאנאלי חוקשהוא סשטשים,בדקדוקיס שאנחנו הנוים יאסרו שיא השם, חלול סשום לא אושבועת שחלה שבועה להפר שאין וסל'ש מחובותנו, עצמנו את להוציאטעכניים זה וטפני אותה, כשמפירים השם חלול ב,ה יש כודאי אשר חהלכחע"פ הנביא ירסיחו מלפני נכנע לא אלקיו ה' בעיני הרע ויעש צדקיהו עלנאמר ערפו את ויקש באלקים השכיעו אשר מרד נבוכדנאצר בסלך וגם ה'ספי

ויאם'ן

-,,,,,ן),י,,,(,.,י.,, ,,,, , ,. ;) ,, ,,, . .,,. ,. , ), -,, .;,,.),).,,ן,,,;ן.,,,;

י"ש;, אסעי4 הגבעתיםבתת ה פרק88 ;,)"( נחשב אשר י"נ~, ל"1 )דהי"ב ישראל אלקי ה' א5 משוב לבנו אתויאמץ ')., ואטי* חשביעו, אשר בנבוכדנצר מרד אשר על ח' בעיני שעשח חרעבבלל , חדין, סצד השבועה והותרח מסנחדרין שבועתיה על שאיתשיל ס4חננדרים

], )'ל ' ואט ה', בעיני והרע במלך טרד נויא שבועתו שהתיר בעצמו זחאבל '" י) ) אין מחבירו חנאח וחנודר נבובדנצר בפני שלא שחתירו מיפום נראח שםשמחסוניא

' בדאי' הטנהדרין עון רק צדקיחו עון חי' לא זח אמנם בפניו, אלא לוסתירין

) ,; , לאהן ישבו מיד לצדסיהו אמריתו לא טעמא מאי לחסנחדרין שאמרשם '; , שלא כלל צדקיהו ידע לא בפניו שלא של זח מדין א"ב ציון, בת זקניידמו '] מרר נקרא בעצמו שזח הנדר על ששאל על הי' ועונו כלל. זה דין לואמרו

( , וחר*ן התוס' וכדעת כמ'ש חשם חלול שחוא מפני ה' בעיני ורעבנבונדנצר ', וזה טותר, אינו דיעבד שאפי, יפדעתם שם שטביא כאחרים ולא שם,ז"ל

,ע . ידע לא 'טצדקיהו מפורש אמרח שהגם, כן הדבר שאין צדקיהו, עוןחיח חיפ חרע עיקר אך ה'1 בעיני רע לעושה נזה המקרא יחשבו ואיך זה,מדין

))ל חלול טשום אתרים מעמים למלך שנדר נדר לחתיר בעצמוחשאלה ; ' כמ41ש,חשם

י~ל דעתם כנראח לקיים, עליהם 9?ןה להתירו עליהם ?9קה המלךמצות י ) סשום לחתירו מחויבים היו שהסנהדרין ז"ל וחף'ן חתוס' שכתבוומה-(

,) חזק רק ת"ל תורה לדברי אפי' יכול יומת תצונו אשר לכלדבריך י' את ישמע ולא פיך את ימרה אשר איש כל ע'א מאט בסנהדרין שאמרושטח 'ן," שלא לו מתירין שאין מה אבל דאורייתא אימור על לעבור רק שזהואמץ ]י ירושלמי בשם שם בר"ן במבואר הבושה מפני או ההשד מפני רק הואבפניו

עליחם ונאסר בזה הסנהדרין הטאו שגאמת נראח מהנם' אבל מדרבנן, רקזח ונראה לנכוכדנצר, זאח לענות יכולים היו חלא ציון בת זקני ידמו יארץישבו

י, לצדקיהו הודיעו שלא טפני רק שהתירו מפני שהטאו הגמ' כונת אין ללשלדעתם ,. ) והיינו שיתירוהו, עליחם גוזר ה" לא אולי שאז בפניו שלא להתירשאין

שטעה על שואלין שאין אטריתו לא מ"ט בלשון שנכלל לפרש אולייכולין

') שע*כ מעצמו צדקיהו ידע וה כנראה אנל תי, חילול מפני חאומותלטלני

( ננוכדנצר בעיני רק היה הםנהדרין ועון ובח', במלכות למרד זה חמקראחשב ן . . השם חילול טעון ידע צדקיהו כי הסנחדרין שידעו אחרי כי ח', בעינילא נבובדנצר בעיני צדקיהו של מרדו פשע את בזה ינדילו כי זאת לענותיבלו " . לא לננוכדנצר אבל בפניו, שלא מהיתר מכצר'כ ידיש לא ליה חש ולאבזח

מכש"ב ישראל איש שום על לעשות אין וזה נוראותי נקמות בוויעשח מלכם,על -

ן ', אלא אסור עמים נגד נמורה שבועה לחתיר רק לא שיחיהאיך .;, מ8ני לחתיר אין בערמח מישראל חנוי חוציאה ואפי' בטעות שבועהא6"

,ין . כם4ש, להנבעונים נשבעו אשר שבועתם חתירו לא כן על אשר חשם,חי*ל ,ן, את דוד טסירת שיחסו עד ננדם שבועה הפרת עון את ח,*ל חנדילווכה שאול ,בת מיכל בני חמשת ואת לשאול ילרה אשר איה בת רצפה בנישני

-

'( ), את מנע שאול אשר על להנבעונים המחולתי ברזילי בן לעדריאל ילדהאשר

1; 'אבות -,'י יומתו לא כתיב והא שיא ע"ט ביבמות חנמי ומקשח הנבעונים, שלפרנסתם

ש,,,1,,ןנן,,

-;

.,. , , ,

59 אטעיף הגבעחוםברית "%ק ] ),,,,1;,

להם נשבע אשר להגכעונים ברית הפרת נחשב הי' ודוד שאול בימיעוד ,'; אשר בפרחסיא, שמים שם יתחלל ואל חתורה מן אות שתעקר מוטכיוחנן1'י, ר' אמר אבא בר חייא א"ר וגו' אבות על יטתו לא ובנים בנים עלאבותןל,, לחילול מחיתם פרנטת מהם מונעים כאשר נו'ז( ט' )יחושע ם ת 1 י ח ליחושע ';(

נבלתו תלין לא כתיכ והא שם הנם' מקשה חמתים את הלינו אשר ועלחשם, מן אות שתעקר טוטב יחוצדק בן שמעון ר' משום יוחנן ר' אמר חעץעל

, טיבן טח אומרים ושבים עוברים שחיו בפרחסיא, שמים שם ויתקדש חתורח )

אטרו נרורים, בגרים ידיהם פשטו עשו ומח חטת מלכים בני חללו אלושל על חדיופות בני כך מלכים בני ומח כזו, נח להדבק שראויה אומח לךאין ירדו שלא להתנייר יפחדו ולא זה ק"ו ידונו שחנוים ראל וכו' וכמח, כמחאחת

ישראל. בני בעיני מפח מפח בזח) חנבעונים את המית אשר על הדמים ביו2 ואל שאול אל שלו*שומן

ישראל לבני בקנאתו לחכותם שאול ויבקש להם נשבעו ישראל ובני וגו,', כמו מחנבעונים אנשים טמפר שאול שחרנ ב'( א' כ"א ב'. )שמואלויחודת מחתיצב נשמדנו לנו דמה ואשר כלנו אשר חאיש דוד אל הגבעוניםשאמרו

אנשים זן מחם שנחרגו א" ח"ז פ"ו מנהדרין ובירושלמי ישראל, נבולבכל1, "בקנאותו מלשון וכן ושמש, וחזן וסופר מים שואני ושני עצים ,חוטבישני

נחרנו לא שחם חכהנים עיר נוב על זה שאין נראה ויהודה" ישראל לבני;; חלבלי אמנם ז'איט(, ~ב, א' ישמואל הפלשתי גלית חרב את לדודאחימלךן שנתן על האדומי ,רואנ מסירת ידי על רק ויהודה ישראל לבניבקנאותו ';,

אותם שחשב מפני לעון לשאול נחשב לא הכחנים שהריגת להראותחפץ לחם למצא הגבעונים עבור לד"ווג הרגם טרם לו הי' אבל בטלכות,למורדי וחפצו והשבועה, חברית חפרת על השם חילול יהי' שלא למחיתם -מקום נקרא ישראל שם וקדושת ישראל ושם חלול כי א' דברים שני לחראותחזשל בחפרת חשם חילול של חאיסור טדל בן שמים, שם ומקדש שמים שםמחלל

ועון לעון לשאול נחשב לא חכחנים הריגת עון ני אחר עם כננד שבועח) אם כי לאר*ן נכפר ולא שנים שלש לרעב גרם מהגבעונים פרנסחפקוח

בכהנים. הפונעים בין כלל היו לא אשר בניו, שבעהבחרינת מצינו אשר לעמים, שבועה הפרת עון לחגדיל מוסרי דרש זהוכנראה

ולפי חיספוריס, ובלתי היסטורים מאורעות בספורי מוסריים דרשותחרבח חרג בד אפוד נושאי נוב כהני וחמשח השמונים בי נראה מקרא של פשומן ; )"

תוי חרב לפי הכה אוטר חכחנים עיר ונוב שאולי פקודת פי על חאדומידואג שמונים של עיר חיתח שחיא כחנים כלם חיו לא י'טן י"ח כ"ב א' )שמואל] בחשבו ויחודח לישראל בקנאתו הכחנים עם יחד הרג ואותם גנעונים חיונוב,,, יושבי שאר אמנם חכחנים, עיר שמם על נקראת אשר אלו כהניםוחמשה,;' ואת בנוב, חיי אשר ח' משכן עבודת כל את ידם תחת לקחו חםכיך

לחלול זח חשב דוד אך ערמתם, ע"י בטעות לשבועח חשב להםהשבועה ודו חשב שאול בית את ' לחכחיד ולא דודי מסרם פוב ברצון לאאך ,)-,,(, נקמתם. בחם לנקום חגבעונים אל בנים חשבעה את ומסר השם '.]].,, סנחדרין ובירושלמי פייטינחוי ולא מפייטם בקבלח שם ביבטות ז"ל כאטרם ,,ך

שם ,,

אטעי4 הגבעתיפברית הפ4ק40

אמר שאול, בית את יהרגו שלא הנבעונים את דוד בפיום יותר מאריךשם ליה אטרו וזהב כמף לכו; סבו מתקטלין אינון אי לכון יש חניה ומהלון חוי איליז' מן אילין בהתון דלמא אמר ביתו, ועם שאול עם וזחב כסף לניאין הדא עלוי טקבל לא והוא נפשיה קומי ליה ומפייס מנחק וחד חד כלנסיב מתנות ג' דוד אמר שעה באותה כתיב, לי אין וזחב כסף לנו אין .דכתיבהוא

דכתיב ביישנים המרים נומלי רחמנים ביישנים לישראל הקט'ה נתןטובות ורחטך רחסים לך ונתן דכתיב רחמנין וגו', פניכם על יראתו תהי'ובעבור החםד, ואת הברית את לך אלקיך ח' ושמר דכתיב חסדימ נומליוהרבך, ואף המה, ישראל מכני לא והנבעונים וריחקן טהם אחת בהם איןואלו הנתינים, מן ונישפא וציחה בעופל יושבים היו והנתינים וריהקן באעזרא ישראל שבטי מכל יעבדוהו העיר ועובד דכתיב מרחקן הק4ה לעתידואף

הירושלמי, עכ"ל ישראל שבטי מ:ליאבידוהו

במעיף קיים שביהמ"ק כזטן גזר יה,שע גכעונים,נהינים, עציך טה.טב קייכ!, ביהמ"ק שאין כ~מן גורדוד נתינינם, לההיר נקש. רכי נימי מימיך, 'פזאבעד

עליהם, נזר משה עליהם גזר דוד ונתינים מקשי שם יבמותובבבללי דוד דרא לחהוא נ,ר משה ומתרץ מימך" שואב עד עציך מחוטבדכתיב יהושע ויחנם דכתיב עליהם נזר יהושע ואכתי ומקשי דרי" לכולינור גזר יהושע ומתרין ה', ולמזבח לעדה מים ושואבי עצים לחוטבי חהואביום הזאת והםוגיא קיים, ביהמ"ק שאין בזטן נזר דור קיים שביהכו'קבזמן

גזר שמשח הדעת על כלל יעלח איך בראשונה כלל, מוננה אינהלכאורא חם מי כלל ידעו לא והזקנים ויההטע יהושע, בימי באו אשר חנבעוניםעל

אשר וגרך וגו' אלקיכם ה' לפני כלכם היום נצכים אתם אמרומשח בקבלת ונצבים סשה בימי חיו א"כ מימיך, שואכ ער עציך מחוטבבקרבך בזמן עליהם גזר שיהושע שאמר שנית חגבעונים, מן זח שיהי' ו4פ"אחברית בימי נם היה והארון והמשכן, הארון םפק כלי שהכונה קיים חמקדששבית הלא שלישית ביהכהק, חורבן שאחר הזמן על בזמנו ינוור שדוד טעם ומחדוד

כדתנן כמטזרי בקהל יבאו שלא חתנות עליחם שנגזר נראה חםוגיאמשטחית היו לא. חתנות על הלא עולם, איםור ואיסורם אסורים ונתיניםממזרים איש ויאמר כנאמר החוי מן שהם מפורש יהושע בספר כי לגזורצריכים ט', )יחושע ברית לך אכרות ואיך יושב אתה בקרבי אולי חחוי א4ישראל ועכ"פ ב'(, כ"א ב, )שמואל חאמורי מיהר שהם מפורש שם ובשמואלז'(, ע"א ע"ו ביבמות כדאי' שנהניירו אחרי חתון בחם שאםור אומות מז'הטה

גזירה מטעם לא בקחל, לבא מדאורייתא ואמורים חתנות לחם איתנתניירו יבמות ז"ל ר'ת פירש זה ומפני דוד, של ולא יהושע של ולא משח שללא שכחתנות שעכוד רק עליחם רוד נזר חתנות שלא ונתינים ר'ח תוס' ע"אש'ט בדברי מתורצים לא הראשונזת כנידות השתי אמנם מראורייתא, אטוריםהטה

ר'ת

ן4 בסעימ הגבעוניםברית הפרק

"לא אך נתינים" חמה "הגבעונים כי הדבר אמת הגכעונים, המההנתינים כי החושבים מאד שטועים והוא קטנה בהקדמה מתורצים אבל ז"5ראת שמ:רו שאלו ליחידים, לא להעדה עבדות עליהם קבלו משה מימי עודחמדבר עמי טן שבאו גוים המה הראשונים נתינים נבעונימש המח הנתיניםכל בעבדותם כנעבי עבד דין להם שיש נטורים עבדים המת ליחידים עצמםאת

טמש להם יש לא להעדה עצטם שמסרו אלו אבל בשחרורם, לחרותויוצאים להתנייר חפצים אם ברצונם תלוים אשר כנוים לכאורא דינם כנעני, עבדדין

אבל נוים דין להם יש מתניירים לא ואם נמורים, יה1דים ונעשיםמתגיירים ושואב עציך חוטב ובין מחניך בקרב אשר גרך בין מיוחד משה שעשחמחחלוק לשחרר יכולים לא אשר להעדה עבדות עליהם גזר שמשה ח,"ל למדומימיך, להעדה הסה משועבדים עכדים כי מעצמם להתגייר יכולים לא שהם ר*לעצמם עצמם מכרו לא אם אחר בדור בניהם אכל דור, לאותו עליחם נזי הואאבל

סחוטב בהעדה רק בהמזבח עברותם תלה לא כי להתגייר, יכולים ,1לעבודה שואב עד עצי:ם מחוטנ אמר לא כי נהיחידים, 1לא ך מי י מ שואב עדעציך

על הגזירה היתה לא להעדה נתונים רק ממש עבדים שאינם ומפנימימיכם, כאשר עצמם הנכעונים אינם והם יבא, לדור ולא דור לאות1 רקבניהם משחא אצל "שכאו נצבים בתנחומא המוטעת הנוסחה מפני רכיםטועים

אצל הגבעונים באו לו כי טעות וזה סשה, אצל באו שהנבעוניםשחושבים אותם, מקבלים היו הירדן את ישראל שעברו מרם יהושע אצל ואפי'סשה התום' ולדעת בפ"ב, בארתי כאשר פרוזטנמאות שלש שלח בעצמוויהושע כאשר האבנים על התורה את שכתכו קודם הירדן את שעברו אחרי אפי'ז"ל

רש"י אותה שהביא כמו היא בתנחומא הנוםחא עיקר אמנם שם,בארתי ספהת יהי' שלא גמורה לגרות אותם לקבל רצח שלא ר"ל מים ושואביעצים לחוטבי משח ונתנם משה ביסי להתנייר כנענים שבאו נצבים בפרשתז"ל

אשר יחירים היו האלה והכנענים לעדה, לעבדות קבלם אבל בדרךלישראל "גם לדרוש התנחומח דרש לפי וגם הארץ, מעמי צירים לא כמדכרהתנוררו רק הגבעונים היו לא שהראשונים טפורש מראה הראשונים, כמוחמה"

שכפני נראה משה נזירת וסבת כהראשוניס, עשו המה נםשחגבעונים החזיק ע"כ עממים השבעה מן חמה מרנלים אולי מדבר לנודדי טשהשחשד גזר, ולא הזח החשש הי' לא השני הדור על אבל עבהות טשטר תחתאותם

להעדה נתינים לא אבל לנתינים, הנבעונים את עשה יהושעאמנם לבית מים ושואבי עצים וחוטבי כנאמר להמשכן ר"ל ה' לבית נם אךלבד ט' )יהושע יבחר אשר המקום אל הזה היום עד ה' "ולטזבח "לעדח4מים ושואבי עצים חוטבי ההוא ביום יהושע ויתנם ונאמר כ"ג(, ט' )יהושעאלקי לענין בזה נ"מ ואין המשכן, להעמדת ה' יבחר אשר מקום בכל ר"לכ"ז(,

משה שביטי הנתינים כן לא אשר וכך, כך בין אסורים נחתנות כיחתנות, להיות מעצמם להתגייר יכולים יהיו שלא עליחם שגזר חתנות לעניןחיו

עממים. שבעה דין להם שאין אע"פ בחתנותטותרים לבית גם נתונים להיות יהושע שחידש הזח שחחדוש עודונלע"ד

אשר בניהם או משה בי*י שהיו שאלו ר'ל בזמנו הנתינים כל על חי'אלקיוח*צו

בסעיה הגבעוניםברית הפרק42

לא אשר אלקים ולבית לעדה נתונים יהיו זו לעבודה עצמם לממורחפצו להתנייר שיכולים אם ישראל, בבת עצמם להתיר להתנייר עוד יכוליםיחיו הנבעונים ישראל, בבת אסורים הנרות אחר גם שיהיו חנבעונים כמולהיות טעבר אשר האמורי מיתר הנתינים ושאר עממים שבעת של חתנותמשום מערבה .הירדן מעבר באו אם ואפי' חתון באימור אינם אשר מזרחההירק תכרות לא של הלאוין כל אין כי הירדן את ישראל שעברו מרם שבאואחרי הירדן את עברם אחרי רק נ'( ב' ז' )דברים בם תתחתן ולא בריתלהם זאה עבדוה אימור אמנם עבדות, באיסור המה אבל ב', בפרק בארהיכאשר אלקים וארון במסומו שהמשכן קיים הוא אלקים שבית זמן כל הואעליהם היו קיים היה המשכן אשר מקום בכל ולזאת ה' יבחר אשר ובמקוםבתוכו, היה לא כבר הכהנים עיר נוב כשנחרבה אבל ה' ולמזבח לעדה עבדיםחטה

נוב שאין הבמות והותרו שילה כשנחרבה קודם עוד נפטרו ואולי עוד,המשכן נפפיים אז נשארו אשר והנכעומם והנתינים ה' יבחר אשר המקוםוגבעון

שהם מפני לעלם בחתון אמורים נשארים שהנבעונים אם ה' לביתסעבודהם להיות עצמם מסרו אשר עממים מז' שאינם הנתינים שאר אבל עממיםמן'

נחניירו ואם הי לבית מעבודתן .נפמרו ה' לבית מים ושואבי עציםחופבי נם עבדות עליהם וגזר דוד ואתי ישראל, בבת הותרו אותם השחררוהעדה או יערים נקרית הארון רק ה' בהר אשר במקום משכן כבר הי' שלאבזטנו וכמו לעולם, ולמ,בח להערה עבדים שיהיו ה' משכן עדיין נבנה ולאבציון עממים משבעה שאינם הזאת לעבודה עצמם מסרו אשר הנתינים שארכן

אמר ע"ב(,' ע"ם )יבמות לתתיר רבי בימי חפצו האלה הנתינים בני ואתדרי, לכולי קיים ביהכויק כשאין גם ה' ולמזבח לעדה עבדים דוד מנזירתנעשו דאמר אבא בר חייא דר' ופלינא יתיר, מי מזבח חלק נהור חלקנו רבילהם שביהמ"ק בזסן מזבח חלק אסור לעולם העדה חלק יוחנן צ'ר אבא בר חייארין הפקר ממעם יתיר ב"ד שאם להיות ויכול שרי, קיים ביהמ"ק אין אסורקיים משוחרר, כעבד דינם שיהי' להתגייר צריכים ולא חורין בני יהיו העדח חלסב"ר עבד חציו כמו דינם אותם התירו לא ב"ד אם קיים ביהם'ק שאין בומןולפ4ז וצ"ע. חורין, בןוחציו

גכמעיף כין הבדל סוסכם, לפועל התפעל בייןויצפירו, שבועה לקבל לצגין עב! של לשליח יחיד שלאוליח

קלל מרוע באנ., רהוקה מארץ ציר, לשוןולשבוע, עבור לאדם לו אומרים אם הגבעוניב!, אהיהועוע וש"ד וג"ע מע"1 חוץ יהרג ואל יעבור ההרגואל אדמ, נקראים או"ה חכמ'ב! בלשון נוץ, בבן גםגוחג

א'(, )עוברי' שולח בגוים וציר לשון בשליחות כהולכים עצמם שעשוז"ל רש"י שפי' ויצפירר וילכו הכתוב לשון זו במאורע לבאך עוך שישומה

והכ*ירה גבעון מיושבי נשלחים צירים באמת היו הלא מקשה י4לוהרפויילובארוה

), , ;,;;י,,,, 48 נטעיף הגבעוניםברית הפרק ) ,,;;1,,.

הי' לא ושלוחים צירים היו לא שלו .בזה אתו והצדק יערים, וקריתובארות ,;ן;;'

חושב שהוא מה אמנם אחרים, עבור לא לעצמם רק ברית לכרות יכולים ' ,י העיקר אמנם דנריו, עיין בזה טעם אין צורה טענין אחר משורש זהפרש,;

על דוקא התפעל תבנין אין אבל ציר, מענין שזה ז"ל והרד"ק כרש*יהוא ונמצא מוסכם פועל על גם שנמצא ז"ל הרטה"ל חשכ כאשר מדומה,פועל יאסרו ולא י"ב( פ' )יהושע מבתינו אותו הצטידנו חם לחטנו ,ה זו בפרשהגם

באמת שחכינו אמרו רק לדרך. צדה כמו מדומה בפועל עצמם שעשוליהושע ואדרבח התפעל, בבנין מומכם פועל כאלה והרבה לדרך, וצדה הלחם את להם ',)

וחרשאה בכח השליחות את שהכינו ר*ל שליחותם את להתזיק פהבאו אין כי משלתיהם, עבור ברית לכרות יכולים אשר עם שלוחי לציריםכחוק טטמרי לא דמילי שבועה, לקנל ולא במקומו לשבוע שלית לעשות יכולהיתיד

דבר ואפי' קנין, ע"י שטתקיים מה "דבר" להיות צריך דבר" כל "לקיםקנין,,;; גבי דכתיב דקרא רמ*ה כיד ז*ל הלוי מאיר רבינו שם שביאר וכמו ע"אל'ג.;' בב"ב כדאי' הוא, בעלמא דברים שקנין כאלה, בדברים מועיל לא קניןואפי' ;, ב', סעיף קכ*נ מי' בתו"ם להלכח ונפסק ע"א כ"ט בניטין כדאיי לשלית, '' קנין נקרא כבר הקנין זה ע"י כלל מתקיים ולא אחר קנין עודעיצריך

בזה שייך ולא שם, עיין לחלוק או לקנות וקנין אתן קנין כמו דברים,ן יועיל שלא ופשוט אע"פ, ד"ה ע*א נ"ד כתובות תוסי עיין נופו,שעבוד;ן,: בשליחות זה כל אבל שבועה, לקבל או לשבוע שלית לעשות והרשאהקנין,., נעשים שהצירים צבור, של ואפי' עם של בשליחות כן לא אבל יחידשל ) ;)

נחלו אשר הנחלות אלה אלעזר ר' ואמר שנשלחו, ,ה בענין"לראשים") ע"בז, ל"ו וגיטין ע"ב פ"ט )יבמות שירצו מה כל העם את מנחיליםראשים ),,, אף שירצו מה כל בניהם מנחילין אבות מה לך לומר אבות אצלראשים ', ענין מה וכי ישראל בני למטות האבות וראשי נון בן ויהושע הכהןאלעזר,;ן וכמו עליהס, חל ראשים ברית כן הבנים על תל אבות שברית כמוולזאת,'ן כן שער ולתלוש ולמחות וללייט ולהתרים להניין להפקיר הראשיםשיכולים,,,'

ותלשינן ומתינן ולייטינן דנצינן ומ"ל ע"א ט"ז במ"ק כדאי' להשביעיכולים ואמרטם אנשים מהם ואכה ואקללם עמם ואריב דכתינ. ומשבעינןשער

מאחרים שבועה ולקבל העדה עבור לשבוע ל'כ הוא להשביע וכחואשביעמ, שאין הנולדים על ונם העס כל על תהול והברית ברית ולכרותעכורה, רק העם, עבור הראשים עם רק כלו העם כל באסיפת נעשה בריתשום

צירים נעשיס הראשים ואז ועם, עם כחוק ולהסנות להבחר צריכיםשהראשים לראש הוא נעשה לו ניתן אשר בכח העם ושלית ציר כל וכן ושלוחי-עם,1 טכין פועל רק המפרשים, חשבו כאשר מדומה פועל שהוא לא הציר, חוקיכל ;,) בו שנעשה ר*ל "שהצטיר*, נקרא האלה התוקים כל בו נעשה וכאשרצירי,ן, לבחירת ההוא העם חוקי כפי להיות צריכה שבחירתו רק הזה, בדברהעם .ן לתיות לפני לחליכת עצמך שתכין תטים, והיה לפני "התהלך" כמוומתמיד,"). של שליח ולא שלם עם מן שלית הוא התנ"ר בכל ציר והשם וכדומה,תמים,ל "הצמיר". בהתפעל בא בתוק כזאת לשליחות וההכנה לבד,יחיד ,,;,,..,, מארץ- ישראל איש ואל ליהושע אטרו שהם זה בספור הכבלוהדבר1', רתוקה"111

גטעיף חגבעוניםברית ה*רק44

לידע הפ'ן הי' א"כ תבואו, ומאין אתם מי אותם שאל ויהושע באנורחוקה מארץ לו אמרו הפעם עוד רק הארץ שם לו ענו לא והם הארץ שםמהם הזקיסם לא מדוע מ'(, ט' )יהושע וגו' אלקיך ה' לשם עכדיך באו מאדרחוקה שיכרות לבקש ליהושע באו לא הם כנראה אמנם ? לארצם שמ איזהלומר כבש טרם עוד עתח לפחוד מאד רחוקה לארין יש מה כי לחיותם, בריתלחם אמרו אמנם רחוקות, ארצות לבקש וללכת לאבותם אשר הארין אתיהושע

וכל מצות, שבע לקבל או וכל מכל להתנייר אם ה' לשם רק באוכי ארצם שם לו להגיד יכולים שאינם לו אמרו אבל שמים, לשם רקטעשיהם

לבזיון זה יהי' אתנו כרית לכרות תחפוץ לא אולי כי ברית, שיכרתומרם כבוד הכרח ההכרח מן ויהי' אותם קכלו ולא לבקש שבאו לארצנו גדולהיותר אלקיכם ה' שם את בהכירנו ואנו אוהבים, במקום לאויבים להתהפךעם אבל אותנו, תקכלו לא אם אפילו ה' לעם לאויבים להיות חפצים אנואין להתהפך המדינה ככוד חכרח מן יהי' תקבלונו ולא ארצנו שם תדעואם אסיפת והיתה מאד רחוקה טארץ שבאו דבריהם חזרו כן על לאויבים,לכם לנו נתנו אשר העיר אנשי במעמד חעיר טובי כל הארקי יושבי וכלזקנים ואמרתם לקראתם ולכו לדרך צידה בידכם קחו אלינו ואמרו הצטירותכח

לא כן על י"א(, ט' )יהושע ברית לנו. כרתו ועתה אנחנו עבדיכםאליהם ויכרות שלום יהושע להם ויעש הארץ שם שיאמרו עליהם יהושע עודעמד וסן כל ומחיה מזון להם ליתן לומר להחיותם גם רוול לחיותם בריתלהם תושב, כגר דינו יהי' ישראל לארץ מהם שיבא מי וכל אתםשהם

משקר, פחדו לא כי אם לארצם שם ליתן חפצו לא שהם מהאמנם תופר, עצתם וכל תרמיתם כל בטל יהי' בזה שקר באמרם כי ידעואבל לגנעוו כלל שוח הברית הי' לא אזי מפרס שהם אומרים ה" אםלמשל

אלה עירות לארבע ולא כרית כרתו לפרם כי יערים וקרית בארותוהכפירה השם- חילול הי' ולא כלל, פרם מארץ שולחו לא כי פרס לארץ לא וגםכלל, עם ולא האלה עירות ארבע עם לא ברית עשו לא כי הברית בהפרתכלל שמצדם כיון עתה אבל כלל, ברית מהם דרשה לא פרס ארץ כי פרםארץ כלל המקום שם להזכיר צריכים ואין ששלחם מי עבור ברית לעשותיכולים ידה על שנשבעו רק היתה והערמה סופרים, מדברי רק הוא בגט אפי'כי

שכבר מה על חלה שבועה אין ישראל דיני מצר אשר המצוה אתלבטל אחת אות שתיעקר מוטב השם חלול מפני אכל סיני, מהר ועומדיםמושבעים

רעה איזה לעשות כדי ערמתם היתה ולו שמים, שם יתחלל ולא התורהמן שע"ז השבועה בביטול השם חילול היה לא תרמיתם בחתגלות אוילישראל השכם להורגך הבא אמרינן מרעתם פחד עוד יש ואם תתפל, עיקש עםנאמר עבירות כל שעל נפשותם להציל רק לרעה כיונו לא באטת הם אבלוהרגו,

מע"ז חוץ יהרג ואל יעבור תהרג ואל עבור לאדם לו אומרים אםשבתורה קתני ע"כ שלהם בהסצות נח לבני גם וזה ע"א(, ע"ד )סנחדרין וש"דנ"ע אדם, נקראים או"ה גם חכמים שבלשון נח, בן נם ר*ל לאדם לו אומריםאם

לומר אותנו רמיתם למה לאמר אליהם וידבר אח"כ אותם קרא יהושעאטנם ולא תרמיתם טעם היטב ידעו ישראל וכל יהושע ו,מאר", מכם אנחנורחוקים

חשבו.

45 גפעיף הגבעוניפברית ה*רק

שהכונה באנו, רהוקה מארון מקודם שאמרו מה כלל לעון להם זההשבו מן רהוקה דרך היא איזו ע"ב צ"נ בפסהים כדתנן ישראל ארץ לגבולמעבר

מאסקופת אומר אליעזר ר' עקיבא ר' דברי רוה לכל וכמדתה ולחו*זהמודיעים כלל עון בהם הי' לא רהוקה מארץ בראשונה באטרם ולזאת ולההן,העזרה נשמה כל תהיה לא של הצווי להעמים הי' ידוע כי להם, הוא נפש פקוהכי

בשלופ ' לפתוה הירדן את עברו טרם יהושע שלה אשר פרוזטגמאותמהשלשה שנעת וכיון יריהו, בהרם ג' בפרק שכארתי וכטו שם, בגיטיז התום'כם"ש הירדן את שעברו ואהרי הירדו, את שעברו עד לשלום ענו לא יהושעשליהת נפשותם להציל לרמות צריכים שהיו פשוט נשמה, כל תהיה בלא נתחייבוכבר רמיתם השני בפעם למה להם שאל אבל ישראלז ארץ לגבול מהוץ שהםלומר לא וכן תועלת ללא שקר כבר זה ו,טאד', מכם אנהנו רהוקים לאטראותנו אתם, ארורים לאסר אותם ארר ע"כ אהבה, ברית לדרוש באים כאשרי?שה בעצמם הם כי אלקי, לבית מים ושואבי עצים והוטבי עבד טכם יכרתולא וכל זקניהם בשם עמרו הצורך מן יותר לשקר הרבו אשר ובעת הבריתבעת יהי' כן וכדבריהם ברית, לנו כרתו ועתה אנחנו" "עבדיכם ארצםיושבי

הסקום אל ה' ולמזבה לעדה מים ושואבי עצים הוטבי עבדיםשישארו יבהר,אשר

ו*רק

ששא א סעיף הירדן בעבר לעד המזבח 1פרק46

ןמ~רכץ

הירדן בעבר לעדהמזבמ אסעיף

ופהדו, היררןי נענר המזבח בנין טעםע.קר

באחרית אנגליא תסכ.ל אשר ושמו, ותמו:ה,,מק.מז

הירדן מעבר אלינו :הלתנו כאה כי ה~הבים, טןהימים התגודד, לא אחת, בעיר כנסיוה נתי רנוימזרחה,

"ייס, דר' ממעיטה המכסוך ענין קרחה, תשימ.ולא דרישה בלי בנ*ש החלטה רושס שעושהדכרים נין של.ם ששנ( עד פינחש נתכהן לא.חקירה, כמ,, כסקום כי לטראה, גד.ל מזבההשכטיגס,

ה'. אמרי כל שמעה אשרהאכן

כנען ארץ סול אל הסנשה שבט וחצי ראובן ובני נד בני בנו אשרהמזכה הברית דברי נמר הוא י"א(, כ"ב )יהושע ישראל בני עבר אל הירדןאל.גלילות'

אשר מערבח, הירדן בעבר ישראל שבטי ובין מזרחה הירדן בעבר ישראל שבטיבין

אהד עם הם כי להראות יהושע בימי וננמר משה בימי י.הבריתהתחילה

שדרת רק בינינו גבול הירדן ואין היא אחת וארין יחד, ישראל שבטיכל

קדקור אף זיוע למרוף אנגליא היתה כמין ופחז ישראל, ארץ של הואהחיים

סזה תסבול היא סוף כל סות אשר משמעתם, עמון לבני לתתםמארצנו

עליה עין יקרצו הוהבים :אשר בסופה, וחכ את בלהמה הימיםבאחרית ארנון, הנחלים עדויגיעו

מחאסצים היו ראובן ובני נד בני כי ט' פרק שני בחלק בארתיוכבר

לישראל לע,ור והליכתם מזרחה", הירדן מעבר אלינו נחלתינו באה ":יבטענותם עמים שני בין כמו וטריטי ברית כפין רק היתה מערבה הירדן עברבכבוש בה שמשו אשר ה,את בטענה וההתאסצות חברו לע,רת אחד באיםאשר

בארתי כאשר הזאת להארין והמוסרי הצדק והרוחני הגשמי לזבותםבראשונה כל נגד יהושע הצלחת ראו כאשי ורתת לפחר אה"כ להם היתהשם,

הנחלה. אל או המנוחה אל ובואם לשבטיה האר*ן והתחלקות מלכימהל"א

הגדולות הנצחונות שלכל אם אשר ע"א(, קי"ט )זבתים בשלה ה' משכןבהקמת

י"נ(, ד, )יהושע מזרחה הירדן עבר משבטי צבא חלוצי אלף ארבעיםעזרו

ובנחושת ובזהב בכסף מאד רב ובמקנה רבים ובנ?סים נברכה לארצםונשלחו

)יהושע אחיהם. עם אויביהמ שלל חלקו אשר מאד הרבה ובשלמותובברזל בארצם, לעמם עזרתם תשכח שני בדור כי ורהו פחדו זאת ביל חי(,ל,ב

תהי' טזרחה" הירדן מעבר אלינו' נחלתנו נאה הקודמות,גיוהתאמצותטענות

מערבה הירדן עפר בני מכלוכל,ויהיו ישראל מעם אותם לה2ריד לעילהאח"כ

לבני טערבה הירדן עבר בני ויאסרו עמים כשני מזרחה הירדן עברובניעבר

א סעיף הירדן נעצר ~;:דהמזנח ו פרק, )) ,,)ךן,,,.,י.,

וביניכם בינינו ה' נר~ן וגכול ישראל, אלקי ולה' לכם "מה מזרחה הירדןעבר כ"ד ב"ב, )יהושע בה' חלק לכם אין הירדן את נד ובני ראובןבני

הירדן על טזבח שם חטנשה שכט וחצי גד ובני ראובן בני ויבנוכ"ה(, נאסרו עתה וזה י',, כ"ב )יהושע בשילה(, אשר והמזבח לסראח גדול,מזכח הבמות נאסרו לשילה באו הבסות הותרו לגלנל נאו כדתנן בישראלהבמות לעשות גר ובני ראובן בני של שמחשבתם ישראל וחשבו ע*ב,, קי"ב)זבחים ח"ו ויהיו ישראל, מעם כלה יחלקם וזה מזרחה, הירדן בעבר גדולהבמה ישראל את מחלקין אהת בעיר כנטיות בתי רכוי בזטניני שאפילו עמים,לשני

תשימו לא משימ תורה אסרה תתנודדו ולא אנודות, לאגידות שונותלפלנות בה' וטרד ע"ז כאיסור היה אז הבסות ואיסור להשני מביא אחד כיקרחה, שבטי ומכש"כ בישראל, קרחה שעושה צבור במת ומכש"כ .חיד במותאפי' מעבר נחלתם להם באח כי מענותיהם היו תמיד אשר מזרחה הירדןעבר לא כי לצבא, עליהם לעלות שילה ישראל כני עדת כל ויקהלו מזרחה,הירדו לא כאשר וזבח, לעולה לא יהי' מזבח תבנית כי כלל ישראל בדעתעלה ווייס מטיפען דר' כאשר באסעריסא הי"ו הרבנים אגודת רבני דעת עלעלה אפרים ר' הישיש החכם יד"נ שבין המתלוקת דכר על סאניגוג כהפרידורש

או במציאות האיש אותו הי' אם נ"י קלויזנר ה' הח:ם ובין 1'ידינהאיט לא כזאת שבדרשה נברא, ולא היה לא בדויה הנדה היא מציאותושכל את עושה אשר בטבע דבר יש כי ולהדיח. להמית ווייס הד"ר מטרתתהי' שם הזכרת ודרישה, חקירה בלי סחלטת אשר העם בנפש ההחלטהרושם היה אם משמו כך כל סבל אשר היהודי נפש את להרניש די האישאוחו היהודי לב את כעם ממלא שמו הזכרת היא, אחת נב'-א ולא היה לאאו

להוסיף שסו.בלי המזכיר אשר וחקירה, ררישה בלתי טחליט אשרהשומע להסית כונחו . סאניגאנ בפרי עליו דורש וכאשר בטינות, נתפט הואשר"י גוים. להיות יהודים האינםאת

כנראח פחד כי הזאת, האסיפה אל יהושע בא לא כבראהאטנם גם וכבוד, ובעושר בברכה שלחם עתה זה אשר על עליו העםמחתרנשות

לא אשר ישראל ונשיאי הכהן אהרן בן אלעזר בן פינחס על יהושעסמך כן יהושע חשב וכאשר מזהירין, אא"כ עונשין אין כי מזרחה, הירדןעבר שבטי את יזהירו טרם למלחטה כמעשה צעד לעשות העם החלטת עליביטו הרע המעשה כאשר לקנאות שיש במקום אלקיו לשם הקנאי פינוהס כיהיה ברור מרם מעשה לעשות לבלי מאתין סאתין הוא כן כשמש, לפניוברור על בא, הוא ישראל שבטי נפשות עסקי על כי ידע כי כאחותה הדברלו בעצמו הוא לעלות ויאמר בישראל, שלום לעשות הלבבות את קירבכן הירדן עבר שבטי את ולהוכיח לדבר ישראל אלפי ראשי נשיאים עשרהעם כי בהתלטתם בראשונה חככו. לא ישראל ונשיאי הוא גם כי אם זה,על

המזבח וכמראת גדול סזבח תבנה דבר לאיזה כי וזבח, לעולה נבנההטזבח מצות מקודם לקיים מרם אתם ללחוט הפצו לא אבל בשילה, ה' במשכןאשר הטעל מה לאמר אתם וידברו חזה, הרע המעשה על באהבה להוכיחםתוכחה םזבח לכפ בבנותכם ה' מאחרי היום לשוב ישראל באלקי מעלתם אשרהזה

למרדכפ

אפעית הירדן טעבר לעדהמובה 1*יק48

לכם בבנותכם תמרודו אל ואותנו תמרודו אל ובה' ונו', בה' היוםלמרדכם מהו-כ'1. ל(ב )יהושע וגו' אלקינו, ח' מזבה מבלעדימזבח

להחליט צריכים לא איך להם, הראו מזרהה הירדן עבר שבטיאך ממה בהיפך ממש להיות יכול ברור יותר חנראה הדבר אפילו כיבמחרה

ישראל פחדו אשר הפהד אותו ממש אררבא כי התרנשות בעתשדששבים דבר על הירדן עבר שבטי חם פהדו בעצמו הפחד אותו קרחה תשימומלא

וברוהנית בגשמית לנטוע טקודם התאמצו אשר עצמח ההתאמצות כייבא, מפני דאגה להם גרסה מזרהה הירדן מעבר אלינו נחלתנז באה כי ובםוסרבמעשה

בינינו ה' נתן ונכול ישראל, אלקי ולה' לכם מה לאמר לבנינו בניכם יאמרו כי-מחרוה את בניכם והשביתו בה' חלק לכם אין חירדן את נד ובני ראובן בניוביניכם

)בתבנית הסזבה את לבנות לנו נא נעשה ונאמר ה', את ירא לבלתיבנינו ממנו לנו הלילה וביניכם, בינינו הוא עד כי וזבה לעולה לא בשלח, ה,מזבה

מלבד ולזבה לסנהה לעולה סזבה לבנות ה' סאהרי היום ולשונ בה'למרוד

וראשי העדה ונשיאי הכהן פינהס וישם; משכנו, לפני אשר אלקינו ה'מזבה הדבר וייטב וגו' ונו' בעיניהם וייטב וגו' הדברים את אתו אשר ישראלאל*י

לצבא עליהם לעלות אסרו ולא ישראל בני אלקים ויברכו ישראל בניבעיני

ראובן נני ויקראו בה, יושבים גד ובני ראובן בני אשר הארין אתלאפהת

בשם חגל את לבן עם בבריתו יעקב קרא כאשר "מזבח-ע-' למזבח נדובני

הברית דבר נהתם בו אשר מזבה-גד בשם הטזבה את חם גם קראו כןנל-עד כי בטוה בה' והלקם ישראל עם פפריד חירדן יהי' לא כי יה, שבטיבין ישראל. כל אלקי הוא ה' אלקיםאל

לפינהס, נתן אשר עולם" כהונת "נרית נתקיים הלזה שלום ברית%1

פינחס נתכהן לא אשי רב דאמר אי, סעיף ז' פרק ב' בהלק שבארתיכמו את לו נתן שאלקים אם כי ע"ב(, ע'א )זבהים חשבטים בין שלום ששםעד

שחיא למי כלל נדול דבר איננה הקנאה אבל לאלקיוי קנאתו על שלוםבריתו היתה וקנאתו השלום, איש הוא שבטבע שחראה אחרי אנ5 קנאי,בפבע

אלקים אשר אלקיו ה' לשם רק וקנא העוות את כשמש לו ברור היותומפני

שלום איש באמת הוא כי יוכהו עד ידע לא ישראל אבל מקודם זאתידע

את לו נתן שה' מה מועיל לא ישראל מנית בלתי כי לכהן, אותו מנוואז

שם. בארתי כאשר עולם כהונת ברית שלוםבריתו בעבר אותו שבנו לומר אחדים הפצים הלז, הסזבה מסום דבר ועלב(

אין אבל י"א(, כ"ב )יהושע ישראל בני ענר אל שנאמר מפני מערבההירדן כי להם יאמרו באשר אחריהם לבניהם לוכרון להם לא בארץ מזבח שיבנו8עם הירדן בענר המזבח יהיה כאשר טזעיל מה א"כ הירדן את ביניהם ה' נתןנבול

רק היא ה' נהלת כי יראה זה אדרבא הלא ממנו ינביל הירדן אשרמערבה בני ילידי הבנים אם יעשו סה וגם לסימן, המזבח ניתן לזה אשר חירדןען בלי אמנם המזבח, את יהרמו לנחלה לחם חארע אשר מערבה חירדןעבר יעקב עשו אשר הגל אצל בנלעד בנהלתם מ,רחה הירדן בעבר נבנהשפק ארם בני ענר הוא השני ועבר ישראל, בני עבר נקיא אחד סעבר אשרולבן

לשלום. רק לרעהו איש הזה חגל את יעברו שלא ויעקנ לבן בין חיתה נריתא'שדואשר

58אי ,ל,ע;ן

.1,,י,1,; )יי,

ש1נ;;

;

,1,ן

:,.י',1

,,,י

יי;, , '.; .יי ; ,,;1;

ש4,(ש';ק

. ידהדן. בעברהמזבת.יעי- 1פרק אסעיף _

"19 בוויהגך ק' גמ"שן אקר הסזגס בתמגגח הי. שהסזבה ,אשהכתבתינ4

גמוג הזאת המלה וין כי ניסראהע, סלת א" כן ספרשהגא'מפני,צאגי 4דהחסם כ:4"פ פאח" .כסיגא היא מזל סזבת ,מ גדיי ז מל אל ח4עסלפי

לא אם.למראה כיבטי קי לא שהמונח" ספרשים זטהספרשים ומת _מהרסאא, החכם בשם ללרטדףל לענל"

למראח גתמד ולא יה לפירוש 4עס אין ו,בת ;עשה. גג. סשה את ה' הראה .אשר כמראה לשון זה אמנם במקרא, דונמתוואין

אשר המזבח לסראא לעגינו הוא קצר ,.ומקרא י( ח' נבמדבך קשיל";.

רואת עין מפגי,'ש"ל הוא "סובחזעד4] להסזבח שקראו כתבתי,ד( ראוגן גני ויקראי ד6תיב קצר סקרא הוא' הסזגח שם כקתאת הזהעפהמקרא

,ער ,גי לחשם, טעס כ.תיב ר.ק .לו. קראו שם מת כתב ולא למזבח נרובני אשר הסקוסז 'קובה עי וקמכתי עדות. ,ענין בהשם הי' כי מורה אשרהוא", זא בקם מ~כ ,,ם קראנ נל*עד, אותו קרא יעקב אשר הגל היה ל0זבחמעבר "כסליז בלשון לדעתי משמש הוא" עה ."כי של זה וז,כי" מזבח-עד, המזבחאת

ושסעק חיא "כי'ו שכם בברית לעד יהושע שם אשר בחאבן דונמתוומציע דגה*ן כל את שמעת היא ,כמו4 שפירושו. כ"ו(, 1'ד )יהושע -ה' אמרי כלאת . . שימע. איננו חאבן כי אםה'

'. ..,(.

אותה _ געציה הי4 .יהושע שם ' אשה הזאת האבן 6י לחשוב רחוקולא אן כחלק בארתי אשר למצבה יעקנ שמה אשרהאבן

,כי א, .פ,עיף ט:; פרק' עייעוו אל בגיה . הטזבה . עד מראשותיו שם אשר האבן ,את אתו חביאיעקב .וא4ה..כ"י;ה*א הברית דביי לזכרון שכם. עם החת,האיה יהושע שםו4וונה גזא. ' נדגר ועוד. הסולסז על יעקב עם שדבר - מעת ה' אמרי כל אתשמעה . במקומו, בל"נאי"ה

ן-.

,

...

- '1 .' ) ' טטאא אכשי חו"ל, חוא הירדן שעבר התושביטטעות

. ; ירדגא; ע4י(ון לא שעתא ההוא אדוזזתכס,ארין

- .' ) . : הסקומוח, גלעי, (בש ס41'א, שכצד ה'ררן יעברה'רדן

: ) (441ל, 4ר1 הוא מזרחה הירדן שענרשטרא'ב! ': ;ל - שכר בה4*ף, לחש,ב ט4חז ליד( שמציאים,הטקופות'.

בפני גבול הירדן לגיי;ן, כא"יהיררן , עעסונ.

.' .

טמאה אם ,,ואד יהזקנימ ייגקי דגרי הוא זה נספור כבר היותר הטקראאך יוטף ר' ישראל דאי'ן /כמ"וותא האייף גמ."גאון וסחם טמאה, ארץ חו"להוא מורח" הוגדן שעבר לחשונ פזה אחלים טועיס אשר ייוט(, %ב )יהושעבח(וכנו" והאחי ד4 משכן שם שפן- אשר ה' אחזף .ארע אל לכם עברו אחוזתכם4רץ

;'ונקראת ממש חהיל . חוג דאורייתא מדיני הירדן שעכר שכתב זצ"לשודארין צארץ,;ובטחכה"ח התיויות אמצוות מקל מדאי?"רגא גה ופטוריס ט-אהארץ ) *געה מגיא בעצמו וחוא בזה,שנה

6קומו" שעבר נהם שטבואר 3*'ט

וכטררשים בעיט איבה מקוטית עךד ו*ש א""כ וכ"ג ישר*ול, ארץ הואהירדן מקוםות זח' לעומת עיי קביא אר היא, ושראל' ארין הירדן ,שעברשעוכח

שנראח,,

3סעיף הירדן בעבר לעדהמזבח 1פרק50

גבולות לפי : הלז הרב וז"ל שהביא המקומות את פה אעתיק אדם כלביד טצוי אינו הלז שהספר ומפני חו"ל, נקרא היררן שעבר לכאורא מהםשנראה הירדן הוא המזרחי הגבול שחום ומפורש מבואר מסעי אלה בפרשתתארץ טהם אשר חבז"ל סדברי סקומות אזכיר אכן מפש חו"ל הוא הירדן עברוא"כ המקופות אזכיר ישראל-ואח"כ ארקי בנלל הוא המזרחי הירדן עבר שנםמוכח חו"ל__כו'. שהוא להיפך מוכח מהםאשר

הקב"ה שהראהו כל אשש ר"י אמר ע"א( נ"ו )ד' בתרא מסכתא( ופי, כו' וקדמוני קגוי קיני לאפוקי ? מאי לאפוקי בסעשר חייבלמשה

את ה' ויראהו דכתיב סיתתו בשעת למשה הקמ'ה שהראה כל ז'להרשב"ם מקום בכל חכתובים עטמים ז,1 נהם דהם במעשר חייב דן עד הנלעד את הארץכל במעשר יתחייבו לא הבתרים בין בברית לא"א שנתנו וקדמוני קנזי קיניאבל אומר, ראם תניא ו'(, דרך למלך משנה בעל להרב דרכים בפרשת )עיינלע"ל שם נזכר והנה כו' עכ"ל, פליני וקדמוני קנזי קיני בפירוש תנאי הניכולהו פוכח שאזכיר ומפסוגים במעשר חייב שגלעד ומוכח דן עד הנלעדאת

המזרחי. הירדו עבר כל על הכולל שם הואשנלעד כ"ם שם שם הגלער, בערי שם יהיו ונו, נשינו טפנו ל'ו( )ל"בבמדבר

לאחוזה. הגלעד אר*ן את להםונתתם וגו' ' המנשה שבם וחצי גד ובני ראובן בני וילכו ט'( )כ"ביהושע

טארץ וגו, ראובן בני מאת ונו, פינחם וישב ל"ב שם שם הנלעד. ארץ אלונו, ראובן בני אל ישראל בני וישלחו י"נ שם שם וגו'. הנלעד ארץ אלללכת נלעד חי ו' הושע הנלעד, וארץ שבע באר ועד למדן אי כי שופטיםהנלעד. הירדן, עבר כל על א' י' מכות במס' ודרשינן ונו' און פועליקרית

הירדן עבר לכל הכולל שם הוא שנלעד מוכח האלה הפסוקיםמכל חוא הירדן עבר ש:ל מוכח א"כ מנשה שבם וחצי ונד ראובן חלקהמזרחי ומעשרות, בתרומות וחייב ישראלכארץ

ועבר יהודה לביעור ארצות שלש ב' משנה פ"ם שביעית מם'ב( משמעות ב' שיש והראיתי זאת מתניתין בביאור לקמן ואאריך והנלילהירדן סוכח והתוספתא הירושלמי שיטת ולפי והמערבי, המזרחי הירדן עברבכונת שבעבר מוכח א"כ ונד ראובן חלק המזרחי הירדן עבר על המתניתין,טכונת ממש. ישראל כארין הוא והרי נוהג שביעית ודיני חומרי כלהירדן

אומר הנלילי ר"י הירדן מעבר השמן ומזיתי מי פ"א בכורים מם'נ( שחולק ומוכח ודבש, חלב זבת ארץ שאינה הירדן מעבר ביכורים מביאיןאין לשאר אבל ודבש, חלב זבת ארץ בהם שנא' בכורים לענין ת"ק עלדוקא )ובירושלמי קכ"ב( סי, בסהרי"ק )עיין מסש ישראל כארץ הוא הרדדינים לי שנטלועי לא לי נתת אשר תני וז"ל אחר טעם הוסיף הף'ב פ"אסוף

אשר דאמר מאן ביניהון מנשה שבט חצי אכין א"ר י ביניחון מהמעצמי, זבת ארץ נה'ד מעצמן נטלו לא מנשה שבם חצי בעצמי שנטלתי ולא לינתת עכ"ל(. ודבש חלב זבת אר*ן אינה כן אפי' ודבשחלב

והזכיר בבל עולי תחומי שהזכיר ח"א 148 שביעית בירושלמיד( אלה שמקומות מבין לכל וידוע שהדותא, יגר זרד נחל יבק חשבון קנתבתוכם

בעבר

31 ב םעיף הירדן בעבר לעדהמזבח 1פרכ

נוחנ בבל עולי בחם שחחזיקו המקומוה בכל שדוקא ידוע וכבר הם,הירדן וכו'. ותרו"םשביעית ראונן שבט שנלו לאחר נוהג יובל שאין ש'ב( ~"ב ערכין מם,ה(

עליח יושביה שכל בזסן יושביה לכל באר*ן דרור וקראתם דכתיב וגו'ונד בכלל הירדן שעבר סוכח א"כ עכ"ל ובו' וטקצתן1 )טתוכה( שגלו כזטןולא ממש. ישראל אר*ן דיני לו ויש הוא ישראלארין

בסמ,1( זיל נוכו'1 א"ל וכוי לבצרה איקלע לקיש ריש ע"נ מ'ח ד' ש"

חייב לראוכני כמדבר שבצר מוכח הנח וכו' בצר היינו לאו בצרחההר ומעע:רות.בתרוטות חירדן ועבר יהודה לנשואין ארצות ג' ע"א ק"י כתובות בסס'ז, ליהודה מטנו מוציאין שאין יהודה בטדרגת הוא הירדן שעבר מוכחוהנליל הוא. ממש ישראל אריןא":

ארץ הירדן שעבר שסוכח ובטדרשים בעו"ס הרבה מקומות עודויש באלה. ודי הואישראל

ישראל. ארין בכלל אינו הירדן שעבר שסוכח להיפך ראיות אביאועתה ססעי אלה בפישת הארין נבולי שם2מוקי כבר שכתבתי כמוא,

הוא. חו"ל עבה"י וא"כ המ,רחי הנבול חומ הוא שהירדןמוכח בחו"ל ומת האר*ן אל בא לא רבינו שטשה הרבה פ;מים נזברב(

חו"ל. הוא האלקים איש סכורת שם אשר שעבה"י מוכחהנה הוא ואם טמאה אר*ן ונו' ראובן א-ן נקראת י"ט כ"ב ביהושענ( חו"ל. שהוא וסוכח כן, לקיא הלילה ישראלארץ

ישראל ארץ הירדן אם מהלוקת ה"ח1 ופ"ד חלה סוף בירושלמיד( הסזרחי הירדן עבר אבל בעצמו הירדן על דו;א המחלוקת והנה עיי"ש, חו"לאו

חו"ל. שהוא טודוכו"ע יכול תבאו כי י"א פרק אמור פרשת הכהנים תורת לשון וזחה( בכלל אינו שעכה"י סוכח ;כ"ל המווטחדת הארין אל תעל הירדן לעברטשבאו המיוחדת. אר*ן שחיאא"י

והוא בארין אתה הסלך1 לדוד )הקב"ה לו אמר פי"1 דר"א בפרקיו( יחשב. חו'ל שגלעד סוכח נלעד, ביבש נקכר ושאול עס"ל,בחו"ל

דוקא מוכח עכ"ל לגיטין כאאי הירדן עבר גיטין ריש תוספתאז( אחרים, לדינים לא אבל ישראל כארין הוא גימיןלענין

)לכא הירדן את עברו לא שעדין שם נזכר ע"כ כ"ב ד' בנדריםט( שם(, הר"ן )ועיין א"י ב:לל איננו הירד; שעבר סוכחלא"י(

בבני מוצא אתה וכן וז"ל מטות כפ, תנחומא בסדרש אסרינןט( ממונם את וחכבו נדול סקנה להם והיה הרבה עשירים שהיו ראובן ובניגד

ויגלם מוו( ה' ידבהי"א שנא' השבטים סכל תחלה גלו לכך חו'ל להםוישבו הם,רחי הירדן שעבר מוכח עכ"ל סנשה שבט ולחצי ולנדילראובני חף'ל,הוא

הנאון שהאריך ואחר עכ"ל אלה, בתשעה ודי אחרות ראיות עודויש סדושת בתלוקי רק בכלל להשאלה כסעט שייכים לא אשר בהקדמות שםהלן

חארין

בש*ים ביןבדההיררן לעד- הטז6א ו'יפרק''1

'ם6ש;,א6וו6*ה "י"ל דאורייתא מדיני התש המזרחי- שעב%ע בטוף העלח אארץ,: ועל גם,4ים, לא ובפירושים בדחוקדם , קתרץ ?ד?ך,ןאלץ,!שראל.ק9ראים

בטפרו .דבר4ו רוב א" מעויץ שאני אט ויהתךכח כלי . ךדאי ג:ז"..לש."ירושו. שני נחלת את שעהטה בטעות הוא .היסיד :פ" אבל ,הא;מ!] תמ"ת,הטלא.

*דיק דה6תות"יהר%ן כי ' כטלין )שפירושיו 'ו1מייא. להף'ל, ומחצה"שבפים

מטרם סדברים מו56 המזרהי "ירדן עבר שקדיאיפאת ה4יישים אט4פייג.,,, . חידדן עבר לחם נתן לא כי האריןג את ויישו ויירדן אהשעברו.ישיאל

באנאי - רק לא מערבה הירדן עבר ארץ נכבשה שלא וכ"ז הארץ, את לירש אחוהם עק..,4יעלו שהביא ט' ה' ב' א' חמאמרים טתירצים וצוה המזרחי, הירדן עבו :גתקדש מעבי שהם סוריא ר'ל מ6ש חו4ל שהם הירדן בעבר 6קומות ישאמנם

לינר יישראל עולא;'לארעא סלק ומש6 פמים אצל ממש לירדן סמוה ומהם,!שחדוקת שחביא"טן ומה ע"אג כ"ב נירים ירדנא' עבר*נן לא שעתא ההוא 'אמראשר

גלו5 או חו"ל או חוא-'א"י עצמו הירדן אם חיחלוקת ה"ד %ך.סור4,1לקה,היה חוא מעות אה'ל )בוד"י חוא הידדן שעבר מזה ףי'ל הנאון ולטד עצ4 ב4י.

ראובן בני גלול ויהי ראובן, בני דגבול מקרא 6ביא א-י הוא ש"ירדן'ש%ד שיו כנרת 1ם קצ" עד וגבול , הירדן כ"ז *ם וכן כ"נ(' י"ג )יההטע ונגול.,הירדן והי' ים מונכול %י שחוא הנדול הים על שט יהודה ר'וטלומד כמי ישראל ארץ הוא ראיבן ש5 חנבול בתוך נחשב דהירדן משקע משה,פני

הים לכם. חלק כמו הירדן פה נחשב כן כמו י*ראל ארץ כמו ה*ם 'נהשב וגבולהנדול

שיש מעפמע נ"כ ומשם ' 'ייפראל, ארץ הוא בודאי ראובן חלק אדקראובן. שם דקתני סוריא הוא ד*טערבי עבר . אשר פםייס איל נ"?דן טקוסות..

אנן ומה שנתן.נתן, ומה נטל שנטל מה לזח מזהונתן שנמל הירחב4ףושלמי ולשביעית, למעשרות הז"תו במוריא ונעשה ישראל ארץ שהי' ,גמקום אםקוימין

שהירדן ום"ד שהדיתא, לינר מעבר וחוא טוליא, גבול על היידן עהר .י.הנה.. ,סוייא ב4ן מנניל שהוא פמייס בג6ול הירדן חלק אותו מפני כונתי 'חילאיא

ירדן אחד "% שהוא מפני לחה'ל היררן קי את. חש; ומ וקפנד ייראלן .לארץ" ב" מחלקיןואיו

א'י ויש ,ןהדותא ליגר מעבר ."ויי 4ש .המ,יהי קעקל "גל אח4 במקו6 שיהי',. והוא עצמו בפני 'נכול היירן וט'י ומחצה, ש65וט קמחלק

א"כ הכי ומשמע הכי' מקרא מדטשמע משה,ן"ל הנאון.בעל'-פמ שפי' )כמו'

ישראל ארץ הוא במזרחו ישדאל ארץ שכנלר מ'ה ען*ו גיני כגבול 'ליק דידנין; לא ז'ע טשה פני בעל' חגאת שפי* ואם חף'ל; הוא בסזרחל חוול שכנגריטח

אוא הנונה אבל עשהג אחד "כמקום שיחי' והוא אלשון ..עי היטג. טחישג.. ר'ל עשהש, אשל כם"וי, שיהיה "וד;וא ,זצ"ל' מהט נפל ילע4'י,ין ס*ק,גן,.,.בלו

6נב4לו, אשף השבפ - כמו א"י ]הוא הש4מום' לנבול רק שאה] אכ],-ין;ום "די כמו 'הוא ..*הדותא יינר טעבר כנו להו"ל ,טל עא" חוא:':בסקוס].אשי]וטה

עטדין שאק אם חו"ל הוא נלעד. שיבש י"ז פרק דר'א מפיףי שנר4".,%ובכה.ח4ד",

חגי שכבשו .שבע אחרי נלער ביבש התי?בו שבאמת אפקר

יבש פכרה לא חיץ. ,יוקין הל"~]'5ן)4אהי גא4יע, חוא ו*פן: שמיקו :~11גע'ן

וממאמר חי 'ף די מתורצים..הטאטתט יצזח טוריא, כסוגיעדי.4י4" ש"ביא ד,סה91קהא

. ...-. ,,..,... -.. ),ן,י,, '3נ בסעי* הירדן בעבר לעד המזבח , י%ק ,,18,,. ...,,..י, חוא כן תאמר אם אפ" אך ישראל, כאיץ דינו אין אחרים שלדברים ראי'זה.' מלשון שא*ן לבד ישראל מארץ כמביא חירדן ומעבר גיפין דרישמתוספתא,),,) לני*יןע צק-4 הנו שיש הטלן הירדן עבר עלר4כ),

לשון חוא אשי אחווחכם ארץ ממאח "ק ואך פח פינחס שאטר מחאמנם על עטמיםוק ארץ מ~ומאת על כלל פינחפ, כונת אין באמת אמנם כם*ש,כבד

טמאה ארץ חיא וזבח לעולח ומזבח ה' משצן שם אין אשו ארץ כיטושבתם חושכיס אעעם אם הדרך, זו לא ולקרשה למהרח מזבח לכם בניתם כן על- ')

בהוכנו, והאחזו ה' משכן שם שכן אשר הי אחוזת הארץ אל לכם עציוכן חיום עד ממנו חמתרנו לא אשר עון,פעור את לנו המעם שאטר שטחואנשר

חסכוערת חעכודח חסבח אשר המחלות על חכונח ה', בעדת הננף ויהי הזח)) מן נמחרח לא שעוד אחוזתכם ארץ טמאח אם ואך נ~כ כיון זח ועלהיאה,ל' נתונותם האלח בארצות מקרם חארץ יושבי חסבו אשר הנוראותחמהלות) ושלום ועלינו עליכם ישסור ה' ומשכן בתוכנו האחזו המ:וערותו אליליהםועכודה1 -ישראל*על),,,,

'4ל,

ן

.

.~ ,יי,,.(.

,יפרקש1,, , ,8,י;לל,.8

אסעיף בשכבכפהברית זפרק34 ז כנרמ.

בשכםהברית אסעיף

ואלה כשכם ה' מקדש ענין מה בשכם, הבריתנחיצת יהושע ואהרן לטשה שהירזה הכבדות בו,אשר

אל ישר4ול, גלב אחדזרז אמזנת לנט~עוהזקנים אם עס, וברית אלוה ברית פיליסופייח, הרגשותקנא,

אשר ברית כדין, שלא אי כדין להחרינמ טצזההמושל הזא קדזשים אלקים כי לכרזה, מציה ישראלטלך

חק בכם, ארזם עדים בוה, שמל4,י ר'ותשיבות תורת במפר וגז' יהושע ויכתונ בשנם,ומשפט גגוירת להכנמ שלא הנשנע קכלה, דכריאלקים, נחרם תקנו אכ! הצכור גתקנת וקל~ק איןהצביר, דכר, יקום עדים שניכ! ע"פ סרזם, תקנן אוושבזעה עץ וארץ שטיכו עדורז רין, יחרזונמ ארכ! כלביד ה' אמרי כל את שטעה אשר האכן זבזר, חולרהזאכן

לעכ! ברית יהזשע ויכר~ת האלקים, רפניזיתיצגו ההוא,גיזם

ומקומה ! מתמיח לכאורה היא בש:ם, יהושע כרת אשר הזאתהברית נחיצות היתה מה טתמיה בכלל יהושע בימי הברית : הדבר ונבארדעת, למוצאי וישרים למבין נ:וחים כלם באמת אמנם מתמיה! ודרכהמתמיה! ובערבות שבמרבר מועד ובאוהל בחורב הבריתות אחרי עתה הזאתהברית מספרינו ב' בחלק במקומן נחיצתן בארנו כאשר נחוצות היו כולן אשרמואב, הפעם עוד נחוין היה מה עיבל והר נריזים בהר והקללות הברכות ואחריזה, לא מדוע ברית הפעם עוד לכרות נחו'ן היה אם ! מתמיה טקומה ?כרית כאשר הלא ?, בשכם ה; מקדש הוא ומח ?, בשלה ה' משכן לפני הבריתכרתו ולולא לצבא, עליהם ישיאל כל נקהלו מזבח סזרחה הירדן עכר שבטיכנו

זה אשר בתוכו, והאלה בש:ם ה' מקדש רואים אנו ופה מישראל,שבאאים שני ח"ו קלים היו שלום בריתו ה' מאת לו ניתן אשר השלום אישפינחפ בישראל הקודטות הבריתות כל ! מתמיה ודרכה ! התורה רוח לפי א*ננונ"כ יהושע להם אסר ופה חזקות, ואזחרות ועונשים תוכחות וקללות בברכותהיו

את אם תעבדון מי את היום לכם בחרו ה' את לעבוד בעיניכם רע ואםבקרירות אתם אשר האמרי אלהי את ואם הנהר בעבר אשר אבותיכם עבדו אשראלהים את מעזוב לנו חלילה העם לו ענו וכאשר ה' את נעכוד וביתי ואנכי בארצםיושבים ולאבותיהם להם הויה עשה אשר הפוב כל את ומזכירים אחרים, אלהים לעבדהויה

חשיו לא העם אל יהושע אמר אלקינו, הוא כי הויה את נעבוד אנחנו גםואוסרים

5,5 אסעיף בשכבםדהכרירן ז4רק

לפשעכם ישא ,לא הוא אל-קנוא הוא קדושים אלקים כי הויה את לעבודתוכלו הויה את כי לא יהושע אל הפעם עוד ענו העם כאשר ורק ונו',ולחטאותיכם

הויה את לכם בחרתם אתם כי בכם אתם עדים יהושע להם אסר אזנענוד נעבוד אלקינו הויה את יהושע אל העם ויאסרו ונו', עדים ויאמרו אוחולעבוד ומשפט חק לו וישם ההוא ביום רעם ברית יהושע ויכרות נשמעובקולו הבריתות. מכל משונת דרך כ"ה(. - ט"ו כן'ד )יהושעבשנם

ברית מין ושהוא כזאת, ברית נחיצת יראה אז הסצכ על המתבונןאטנם חדרך הוא לו הנכון הדרך כזה ברית למין ואשר מקדם, כמוח היתה לאאשר יהושע ואהרן משה עבודת כל אחרי העם כי והוא יהושע, אותו עשהאשר

הזאת האמונה נכנסה לא ה'" אחדות בלבם,,אסונת לנטוע עליהםוהזקנים מושבותם מקומות נכל אותם סבב אשר האיפק הרבה, אלהות ואוובלבם

של אופק היה כנען ובארין ומואב עמון וע-ג סיחון בארין בטדברבמצרים להם עשה אשר הטוב את הבינו העם חללו. כל וממלא' וחודרתאלילות לאלות אותו ולקבל להם עשה כאשר טוב כל לו לגמול יבם בכל וחפצוהויה שסקבלים בזה טובה להויה לעשות היתה שמחשבתם לומר שלהם,העקרי טובח ולעשות טובה לקבל יכלו לא מדוע הבינו לא אבל לאלקים, לחםאותו הלזה הנדול האל סדוע האלקי, בטציאותם האמינו אשר אחרים לאלהיםגם

עימ תהי' בו אשר וכל הים צבאיה וכל הארץ השמים ושמי השמים לואשר טובה טעט לקבל ג"כ חפצים אשר והאביונים הענים הקטנים כאליליםצרה

נפופם עם יחד אשר להעולם קרובים יותר והטה וינשקומ ינפפום אשרמאנשים אליליהם פתח הצובאית הנשים את משנלים ונם וסנשקים מנפפ'םונשיקותם לחתיר כדי אלא ע"ז ישראל עבדו לא כאמרם שמים, לטלכות כמתותוהופרים הפ'לסופיא את אז הבינו לא העם כי ע;'ב(, ס4נ )סנהדרין בפרהסיא עריותלהם

הננור הגדול האל מחשבתם לפי ובעבודה האלקית, העבורה את רקהאלקית לא אשר קטנים אחרים באלהים לקנאות ברוחו קטן כך כל יהי, לאוהנורא ואביון. עשיר יחד איש ובני אדם בני צעצוע רק והמה אפילו'לקרמוליו,טניעים

לא נם ליהושע ולא למשה לו הי' ,לא חעם של דעתו קטנותולפי אמונת אל לאט לאט העם את להוביל איך אחרת עצה אחר-יםלנביאיס לפשעיכם ישא לא קנא אל הוא שהויה בלבכם נטיעה ירי על %קהאחדות

טן יו~זר הרבה כזה דבר לקבל להעם קל שהי' אםוחטאתיכם, ויעקב יצחק אברהם זרע העם של האינסטיקט אבל אלקיתפילפופיא הרגישו לא אבל ישראל אלקי להויה כזאת קטנות ליחם שאיןהרגישו בחיוב" לא בשלילה עוזרים אשר הננה בלתי פילסופיא רנשיהרנישו ומשה מיהושע הזקנים מוסרי כי חשב במצפוניו אחד וכל הוא,סה בעונשי הארין ועמי לנשים היום מפחירים כאשר להפחידם, רק המה קנאבאל

ביקנת גם כן על ותופתלאשר כשאול חבלה מלאכי ביר אשר אש שלרצועות ובטצרים חנהר בעבר אגותם עבדו אשר האלילים את עדין הסירו לאיהושע ושבע שכבשו בשבע וישיבה ירושה ואחרי י"ד-נ"נ(, כ"ד,)יהושע אשר הבריתות כל ואת י"ז(' כ"כ )יהושע פעור מעון עדין הוטהרו לאשחלקו כי באמתתם פקפקו נשלא אם אלוק" "כרית הי' אשר מקודם אלקיםכרת

לא

א םעיף, .. בשבטמ_הברית,פרקז36

כנינית ,הר ככפית אותם חשבו אבל בנבואה, כופרום עדין אז היולא כתובות לא ואשר הכתוכות והמכות הנוראות והקללותע5יהס.)ונ"ברכות

פרק ב' בהלק בארתי כאשר לאורייתא רבה סורעה כטו הטה אשרבתורה - ביאוף עי"ש מודעת כאן אין "דין ש4צד שם שכארתי ואם ,ב', סעיףב'

ותאות להתירן הניון נם לעצמו מוצא הוסד שתלב בדבהים אגל.הטונואן 5א בהלריתות פקפוקום יהם בראו עריוה תאגת עס או השתתף אשרע4,

בהם לעפד להט קשה הי' אשר פרמ-ם .על ואונס טגרעה גתור רקבאסתתמ מפחדים היו' ל8 לו לומרכמו

כל. כמו שונים, פרפים מקבלים היו לא כך

חלטת פרמי ננד שונים פמפומים באטעריקא וביהוד היום נם .שומעיםשאמ . היתה נדולה היותר והתאוה אותם, להחזיק לאחרום טפריע .ההיים מצגאשר

רק מועיל אלוה ברית כי יהושע . נוכה ובזה הרבה, לאלקות תתאוהאו צריכיס להעם אבל בנבואה, עליהם טופיע ה' רוה לאשר או ה' בסוד5הגאיב האמיתי; הפיפוס ווהו בהסכמתם, ניניהם שיתנים התנאים על בריח5כרוה ובלי הכרח נלא להיות צריכה עם" 1"ברית לעם", .כוית הז.אה הנגית .ש5

ואונם,טנדעה בהאוה, יכשלו במה וידע המצב את יהושע יאה באשר ולזאו2.. ישראל נדולי ושומריו ולשופמיו לראשיו לוקניו מקודם ו"א הרבהלא5הות הראשונות הבריתות על והזחירם אלוה ברית של הגדול הערך אתדנמבינים תורת כמפר הכתזב כל את 51עשות לשסור שיתהזקו אלוה בריתישהיו % %'ג' )יהושע .לכם נתן אשר וגו' ונו' ושטאל ימין טסנו סור לבלתי.כשהטץז",

יצהק לר' והצדק שכמה, ישראל שבמי כל את תעם את אסת ואה*כ יעטנ אמר שבשכם ספני בשכם הברית לעשות יה,שע שבחר זצ*לאגרבנאל שעיקי מפני ני(, לעה )בראשית בתוככם אשר הנכר אלהי את הסירו.לבב?ו וצגת אתם, אשר הנכר אלהי את הסר -למען "יתה הטו עם" "בריהממרת

שטירת על קודם להם דבר כבר אשר ושוטריו לשופמיו ולהראשיםלתזקנים, השדת בחלקת ר"ל א'(, כ"ד ייהושע האלקום' לפני ית?צבו ש,מה אשהברית, אל לו רקרא מזבח שם הצב קשימה , _קנ"ך,במאה קנה ,אשר

מכלהפעב' להם ךספר %העם, אל יה"טע רקר"מראל)בראשיתלענג(ואח"כ אלי

ובאטת בתכים אותו ועבדו ההה את יראו ועתת. אתם, עשה ההמאשי חויה, את ועבדו ובטצרים הנהר בעבר אבותיכם עבדו אשר .אלים אתוהםירו שחצוה בריא ש(כרהו להם לצוות לא ואפ4 אותם ,הכריה לא,חפץאבל.

את יטלה אשר איש כל ואמרו למלך אותו טנו אשר אהרן כי אונמ)ש45..הוא

15 לשטוע מוכרהים יהיו י"ח( א4 )יהושע יומת דבריך את ,שפע 4לאפיך 1יכו5י5 מיתה, יתחייבו שלא אונס הפעם עוד יהי' א"כ עס, בריהלכריון י'ד טעיף רל*ב סי' ביה'ד ז'ל הרבו'א שבתב שמה אכ כי בלבז 5במ5עכןש חרס באותו אין כרין שלא רבר איזה על לההרים _שצוה שלמון אגכי..שר באהובי כאשר כרין שלא צוה אם רק שזה צריך, אינו בלב במול ואפי'כלום. צוה אם אבל נלב, במול אפי' צריך שאין היינו ב' מעיף ב' פרק ב'בחלק

אפי' הרם איננו בלב ביפלו אס אבל גלב, בימל כשלא אייני חרם. ,חרטו~דין אשר ישראל סלך ומכשהכ וכפיה, אונס מחטת נא זה שעכ"* בדין, "דבראם

דינון

,.,ן,,,;,,,יו(1,ש.ע,;"י,ן].,),,,,,,;

ך, .,,;יל"ין,,,1

ן)

,י

-י

.,!ן

;,,,.,,..,,,;,,,

51 אםעיף בשכנכשהברירה זפרק)

עצמם את יתירו חלא ברית יכרתו לא ואם בם*תה, פיו את חממרה שלדינו לצוות יהושע חפץ לא כן ועל בלבם' בטלו אם הוא נמור ואונם_למיתה, בהרו הויה את לעבוד בעיניכם רע אם להם אמר כן על הברית, עללהם הנהר בעכר אבותיכם עבדו אשר אלק*ם את אם תעבדון מי את היוםלכם הויח. את נעכוד וביתי ואנכי בארצם יושבים אתם אשר אלהיהאמורי אתואם

אלילי. עבודת את עבדו הראשונים העבודות, בתערובות אשר הרע להםביאר אלילי את וחאמורים במצרים מצרים של אם בארם ארם של אם ארצם יש אשר מהשקר לבד מצרים, לאלהי ולעבוד האמורי בארץ ולשבתהאמורי. או בח, נרים אשר בארץ כזרים להיות רע דבר עוד יש בכלל,באלילות מתננד זח כל אמנם העקינומי, מצב את מקלקל אשר ואזרחות זרותתערובות לנו עשח אשר חאר*ן ואלחי השמים אלהי ית"ש להויה אמת אלקילעבודת

לבד, הויח את לעבוד צריך הויח אל את העוכד כי הזה, הטוב כלאת מצוינים שתחיו לעבוד מי את לכם בחרו הויה את לעבוד בעיניכם רעואם

ומשא עסק בדרך זח להם דבר הויה, את נ;בור וביתי ואני אחתבעבודה אחרים, אלהים לעבוד הויה את מעזוב לנו חלילה אוהו ענה העם כל אבלומתן, גם ונו, ונף מצרים מארץ אבותינו ואת אותנו הטעלה אלקימ הוא הויהבי

שעבודת יהושע להם ביאר זח על אלקינון הוא כי הויה את נעבודאנחנו אלחי אשר עת כל לזאת הנכר, אלהי עבודת עם להתאים תוכל לאהויח שאיננו הוא קוזשים של אלקים כי הויה את לעבוד תוכלו לא בקיבכםהנכר ישא ולא העריות 'מן להנדר להם במותר עצמם המקדישים על רק שמומיחד

וכלה לכם להרע ישוב נכר אלהי העבדו כאשר ובפרט ולחטאותכם,לפשעכם בהם, לקנאות שייך ולא מועיל בהם אין כי אלמים האלילים ננדשפקנא מפני זת שאין קנא אל של הפירוש את פח נתן לכם, חיטיב אשר אחריאתכם לא מתקדש ואיננו אליו הקרב כל קדושים על יחודו שעקר אחריאמנם מרגישים אתם אין אם לזאת קנא, אל נקרא זה ומפני לפשעיו,ישא

לעבוד תוסלו לא ומאלילות מעריות נבדלים קדושים לחיות שתוכלובעצמכם הויה.את

את המינים שאלו אשר חשאלות בין אי' ה"א פ"ט ברכותובירושלמי אין המח קדושים להם אמר הוא קדושים אלקים כי דכתיב מח שמלאיר'

אתה מח לנו בקנה דחית לאלו רבי תלמידיו לו אמרו הוא אלא כאןכתיב קדוש יצחק רי אמר שם אי' רס שמלאי, ר' תשובת בירושלמי וחסרהמשיב, בקדושה דרכו חקב"ה אחא ר' בשם יודן ר, דאמר קדושות מיניבכל שלפיאי מטפיק תירוץ זאת אין אך כו' בקדושה דבורו בקדושחחלוכו

ה4 בזה להתלמידים יענח לא שמלאי שרי אפשר לא ונם קדושותי אלקיםצ"ל

נשמפח לענ'ד אמנם מכ, להתלמידים ענח שמח השאלות כל שעלמאוטה הדא קדושים של אלקים לחם ענח אשר להתלפידים שמלאי ר' תשובתפח יצחק ר' אמר זח ועל אני, קדוש כי קדושים והייתם וחתקדשתם דכתיבחוא

להתקדש צריכים חויה עובדי כל כן וכמו סדושות, סיני בכל קדוששהקכ"ח תלטידיו לו שאמרו המאמר כל נשמט ח' בראשית רבח ובמדרשבקדושות,

דבריפ שנשמפו מורה וזה עיי'ש, קדושים אלקים פסוק על אומר אתח מהלנו פפאפר .",

,)' אסעים בשככםרוברירו זפרק88

,', שהוא שמלאי ר' תשובצ? נשמפה ובירושלמי הכל נשטפ בב'ר זה,ממאמר ,ן, כנמוש. קרושים שלאלקים

. קבלת כבר זזה נעבוף', הויח את בי "לא ליהושע העם עכה זהועל

ך אתם כי בכם4 אתם "ערים יהישע להם ענה זח על ברצון, שסים מלכותעול רק זו בחירה על אתכם הכרחתי שאנכי לא ר'ל הויה, את לכםבהרתם חדרך אותו, לעביד הויח את לכם בחרתם ואונס מורעח שום בליבר~נכם

- ויחזור ,ערים14 ויאמרו הויה את בחרתם ואמם לכם לבחור לפניכם פתוחהיה בקרבכם אשר הנכר אלהי את הסירו ועתה לאמר חובתם את להםלהזהיר יהושע את הפעם עור העם ויענו ישראל, אלקי הויה אל לבבכם אתוהפו ביום לעפ' "ברית יהושע ויכרות נשמע, ובקולו נעבוד אלקינו הויה אתויאמרו ן בשכם, ומשפפ חוק עס4 ל"כרית לו וישם עם כרית חיתח שזאת ר'לההוא שם להם סירר פהרש ו'ל ורש4י עמי לברית שיש הכה והמשפפ החוקר*ל

אמר מדוע כן הי' לו אבל כ'ה(, מ'רו )'הושע עליהם וקנלו שבתורתחהוקים ,, . קבלו הדר צ"ל ה" ע4א(, פ"ה )שבת אחשורוש בימי עליהם קבלו הדררבא הסרת דבר על רק הברית היתה לא באמת פה אסנם יהושע, בימיעליחם וכן התורה כל על ררשו ר'ל הספרשים פי' לפי וקבלו וקימו מקרבם, הנכראלהי הוא בשכם אשר ומשפפ החק א"כ עיף'ש, מורעה ד4ה שם בשבת ז"ל התוס'כתבו" אלקים תורת בספר תאלח הדברים את יהושע ויכתוב עם* ברית של וכחהחק רברי מובנים ולא כ4ו(, כ4ד )יהושע דה' אורייתא בספר ואצנעינוןות*י

הרברים את חוסימ שיהושע לפרש חפץ לא שהוא רואים אמנםהתרנום,,, י'א רמכות כהסוגיא סובר ואיננו בתורה, זה ספור סצינו שלא . בתורההאלח '. מקלם, ערי אמר והר פסוקים שמנה אסר חר נהמי' ור' ר'י בה רפלע,ע4א שבתורח פסוקים שטנה שאמר מי רעת ובפרפ כלל, חפרשה מענין זהשאין )מנהות כתבם יהושע שבתורה פסוקים שמנה לם'ר שאפי' לקנל, מארכבר עד שלמה תורה ספר לישראל הי' שלא לחשוב מאר כבר אבל ע"א(,ר'ל רעת כן על האלה, הפרשיות שתי את פה לכתוב ענין ומה יהושע,זקנת ) קצר למקרא אותו ודורש האלין, פתנטיא ית שכתב מקרא של כפשופוהת*י במפר המנילה את והצניע במנילה האלה הרברים את יהושע ויכמובכמו קיומם רמז שהראה ד54 רה' אורייתא בספר ונעצינון צ"ל ואולי ה',תורת ה'. תורתבטפר

. - מפורש מצינו לא עם לברית ייש שהכה עם ברית של היסורוהוא ואתא לה נסירי נטרא ובוראי מעתה, דבר להרש רשאי נביא ואיןבתורה בפרק זח עניו בארתי כאשר שבכתב לתורה לעשותו אקרא ואסטכיהיחושע הנביאים רברי שכל אלקים, תורת בספר של הפירוש אולי זה אשרא',

בשם אותם קראו וחז"ל שבכתב תורה והמה המה אלקים תורתוהכתובים

- ,

.] לה נמירי נמרא רק טעתה רבר להדהם רשאי הנביא שאין טפני קבלהרברי השמיעו נדול ודבר שבכתב, לתורה אותם עשו והם קנלח דברי נקרא,םעאכ את לבפל מעתה רבר לחדהם רשאי הנביא שאין המצות אלה באמרםהדל לבן אותו להשוב הנוים כהבלי נואלו שלא אם אשר הנצרנים היהוריםדעת

-

; ,',; בא שהוא הוא שקר נביא כי בזה העירו לנביא, אותו חשבו אבלאלהים

להופיף )ך"

,,,.ר,,ן,.,;,],%;],,,,ן,,,(( ן, ),

,,

(, . . ,. -,,

.)ן,

% אטזפיפ בש*ט2ט*ונרירה*רקי ,((,,

איש עוד שיקום ניבא ולבם בקבלח, חי' שלא מח תורח דברי עללחוסיף , ;ן לשנות שבא שקר נביא וחוא לנביא חעמים כן נם יחשבוחו אשראתד

''

בחוקים חנביאים דברי וכל מעתח דבר לחדש רשאי נכיא ו%ין תורח פדברי לומר חפץ והתרנום אקראי, ואממכום חמח ואתו לחו נמירי נמראומשפטיםל

ונעצינון שאמר מח וחוא שנכתב בתורח רמז נ"כ לחם שמצאו יותרעוד ו' פרק א' בחלק שכתבתי מח חוא וחוא כם"ש, דח' אורייתאבספר

בריש ד'ל חמרדכי שחביא בתשובח ו"ל רשאי לדברי המקור ב' אות ח' סעיף,,'; שבועה שבועתו אין חצנור בנזירת לחכנס שלא שהנשבע שתיםשבועות')

רש"י מצא איח אבל הצבור נזירת לקיים טיני מחר ועומד מושבע שכברטלל אתכם ולקחתי מן הוא שהמקור שם ובארתי מיני בהר זה על חשבועח?*ל

חראח חאלח חדברים ואל דברי, עיי"ש לעם נחיית הזח חיום לעם, לי] עם. ברית של חכח א" בתורח רמזיחושע

חעם בלב לנפוע חפץ כשאחד הוא עם בריוז ומשפפי מחוקיואחדיל') כוזבת חיותר אפילו דעח מהם ולחסר אמתית חיותר אפילו אידייעאיזח

לחם לומר יוכל חוא לבחור, החופש להעם ליתן צריך עלזח עם ברית ולעשות'י אבל לפניכם, סציע אני אשר והאמתית חפובח באידיעה אלך וביתי אני ,;'

בחפוב בוחרים אם אז ורק כרצונכם, לכם בחרו לחם לומר צריך חואלחעם אתם עדים בחרתם, אתם להם לומר עם וברית אמנח לעשות יכולובחישר ברית בריתם ואין חעם את חלוחצים נונשים דספופים נקראים חמהמפבח ,,, ה*ותר אידיעח אפיי כרחם בעל אידיעח לאיזו לחכריחם חעם על מ,טתדלים;,, אשר אלו אבל עם, לברית נעשח עדים, יאמרו ותם בחרתם אתם כיבכם

אידעח כי ברובח, כוזבת חיא שלהם האידיע כי הוא ואות חוק חוקםיאי1; שלום. נתיבותיח וכל נועם דרכי דרכיחישרח'ן

כי עם" "ברית של הנכון המיפוס את נותן בכם" אתם "עדיםוחמאמר לפני לחיות צריך חתמורה ועל הגאולה על לחבירו אדם בין וקשור שפרבל

דבר "יקום" עדים שנים פי על הדבר לקיים אך לבד חיבר אמתת לחוכיח,, רק לא חמח והעדים בדבר, נונעים ובלתי משפחח קרבת בלתי זכיםערים ענין ב' אות ב' סעיף ד4 לשאלח בתשו' ח"ב בקודש במלכי שבארתיבמו

ברית, זה הי' לו כמו להדבר קימא שעושח ר"ל חמשפפ, בדבר "ץקימה') "עדים כי לקיום ולא לראיח לא זרים לעדים צריך איננו עפ:מי חביייןאבל;;.

המחשבח יצאה מזח אשר לעצטו, בעצמו עד חוא אחד בל בכם"אתט,',". אחד כל כן על בברית ניתנה שחתורח די,א, יחתום אדם כל "ביד חמומרית,)

דבר כל ובור, חולדח ואבן עץ נם אך והארץ השמים רק %א פיאטרי,,) חארץ ותשמע ואדברח השמים חאזינו חארץ, ואת חשמימ את הייםבכם; העדותי כנאמר והארץ חשמים גם אך בעצמם עדים שחם רק ולא בעצמו,עד לחעיד יכול אשר דבר הזאת חדונמא ואין הברית, לקיום לעד לדוגמאשסשימים;; יעננח מעץ וכפים תזץ מקיר אבן כי בכם", אתם ש,;'עדים להראות רקוהפןן), בו תחף חעדים יד של ערבות ענין נם בכמש אתם ב"עדים מונחואולי4') יחושע לקח הנכר' אלחי ,להמיר הדבר פרפת על הנרית ולקיוםבואשונח,,ך',),;,,,,,,,,

. שם חפמין אשר שכם עס אשר חאלה חיא חאלח תחת ויקיסה נרולחח14

יעקב " י".1")..,(ן

אסעיף בשכם"נריה י 8רק66

מאנשי יעקכ בני שללו אשר באזניחם אשר חנזמים ואת חנכר אלחי אתיעקב אשר ה' מזכח אצל וחוא שמלותם, והחליפו והטהרו ד'(, ל"ה )בראשיתשבם של המזבח מפני ה' מקדש קרא אשר השדה בחלקת אתלו יעקב שםנטח מוכן מקום ר"ך ננף, ולאכן למקדש מלשון זח ואולי שם, הי' אשריעקב למקדש ,ח מקרא פירשו והשמרונים האלילים, את שמח ולהאבידלכלות בהדין עבר כירושלם לסצלי סלק יוםי בר' ישמעאל ר' במדרש ואי'קדוש

בירושלם, למצלא אהל אזל את לאן א"ל שמיאי חד חמאיתי'פלטנוס ליה אמר מקלקלתא בההיא ולא בריכא טורא בהדא למצלא לך טב ולאא"ל שאתם לפי כך נבלה" אחר להוט שהוא לכלב דומים אתם למה לכםאומר אחריו להוטים, אתם יעקבלפיכך אותם ויטמו; שנאי תחתיו טטונה שע"זיודעים עוד, יקומון לא אשר והפמילים האלילים לקבורת לאות חיא הואת הגדולהוחאבן

לומר לעדח בנו תהיה חזאת חאכן הנח לאמר יהושע חומיףאמנם ח' אמרי כל את שסעה אשר האבן היא ושוטריו ולשופטיו ולזקניוליחושע תכחשון פן עם" ב"כרית להעדה בכלל וחיתה אלוח, בברית עמנו דבראשר

שמצא מתם אבן הי' לא האבן כי מורה וזה כ"ז(, כ"ד )יחושעבאלחיכם עשרה סשתים עיד אולי אותם ושביאד אשר זכרוני אבן רק מקום,באותו זנרוני אבן מראשותיו, יעקב שם אשר חאבן אולי או האננות, בבריתחאבנים נשמע לא הזאת בהברית כי ח'" אמרי בל שמע כי לאמר עליו שייךאשר בפסוק אשר בהכובד הרגיש ורמ'י כם"ש, ברית-עם רק הי' כי ה' אמריכלל

כלל, פה ענין לזה אין אשר הברית לוחות שני על חדברוחסיב "עדים* הם שענו במה אם זאת פרשה טלשון להכריע נוכלולא

ביום לעם כרית יהושע ויכרות אחשב שנא' ומה הברית בזה ננמרכבר ש,ה או הראשונים, הפרפוים של כללו אלא אינו כ"ה( מ'ד )יהושעחחוא יהושע אל ויאמרו עדים ואסרו העם כל שהסכימו שאחרי עצמו בפנידבר מיוחד, דבר הברית ויהי' הברית כרת אז נשמע ובקולו נעבוד אלקינו ח'את

ה,כירו לא אסנם מיוחד" חרם או שבועה היא חזאת שהברית לומרונצטרך לחלק ע"ב ד"ח ב'ב קיצהם על ולהסיע וכו' העיר בני רשאים באמרםבתלמוד

.מלכי בספרי והארכתי סתם תקנה או בחרם או בשבועח תקנתס עשובין ורש"י הסמ"נ דברי על ג' אות נ; סעית ב' לשאלח בתשובח ח"גבקדעו' את לבטל כנשכע הוי הקהל בתקנת להכנם שלא שהנשבע שכותביםי'ל

או בשנועה שעשו תקנח בין כלל חלקו ולא עליו, חלח שבועה ואיןהמצוה מחלק לא נ' סעיף רי"ח סי' ביו"ד ז"ל הרמ"א וכן תקנה, לסתםבחרם ובפירוש שם, רברי עיין זה על חולקים לא ,"ל והע~וכ הט'ז שגם שםובארתי בתקנת שמחלקין אלו על בתיא שתים שבועות בריש זי'ל המרדכיכתב ולסתור עצה לסתור סעסיקים ,יש סתם לתקנח בחרם או בשבועה ביןהצבור שחטקור שבארתי ולפי וטועים"" בחרם הכל לפרש שצריך ואומרים הדתאת בכלל המח ומשפרו עם סדרי וכל לעם, לי אתכם ולקחתי מןחוא בזח ננמר "עדימש שענו כיון בספרי שציינתי המקומות בכל עיין עם,ברית על לעד תמיד חוא חברית אות כי הברית, לאות רס הוא והאבןחברית, כטיש חנכר אלהי הסרת על פח וחוא הברית, נעשח עליו אשרחדבר ישראל. אלקי ח' אל לבבכם חתוחטו

הארק

,S.י,,",, ן"ן,,י,י,,..,,,,.),.,,,),1,.,ןי,,,ן,ז,,,,))ן "ל,.,ן,,,,...,.,,וי,,(.., ( ,,, ,

. ,)י,,,, ")י ,,,י ,, ,,.,) ,;

61' אסעיף .בריתבעל חפרק

חפרס ברית אל ובית בריתבעל

אסעיף ע"ו עצביס, גתכ.גם ונ.ב, בעל ברית, בעלחשם גת*"*ח שרא גוירה ח*ר~בישען, חק מבוית,*ח.תח חלב תא.ת שע.ר, חצי כללי, שגע.ן הצב.ר,בר.ב *רשרח תא.תו, לו לוזתיר עקוכש הניון לידיטביא חלב.תיים ועניג*ם דרושיכו מד.ת חו"ל יח.סה*בור,

להקדממים.

הברית" דברי ,,,ולה בספרי זה פרק יצם לראות תמוה יתמההקורא ברית מלח, ברית שלום, ברית עם, ברית אלוה, ברית קודש, לנרית מהכי

אחרים לדעת אשר , ברית, בעל כשם נקרא אשר אליל עם עולם,כהונת חמיטילוני השס נתעבר רק כלל, עברי שם ואיננו כלל, ברית מלשוןאיננו

מיטילונית להשערות קץ ואין ברית, לשם 8זסחסלל (8 %מסא74 בתססזם8 מפינו. הבעלים שמות נשכחו כבר ב"ח אשר אהרי להברה יכוליןאשר

דעתם לפי אשר עליו חז"ל השקפת לפי באתי המקרא לפרשאסנם קרומים לדורוח יחסו שחז"ל וידוע בענרית. ברית מענין בא הזההשם סדות ידעו הראשונים שכל שחשבו מפגי שלא נאסר אם ואפי' דרושים,ענינים לחתלסירים שביארו רק יטודי, ללמור אצלם התפתחו כאשר חלקיהן בכלהררש אלו, ממדות כלם הראשונים ירעו לו כמו קדומים, במקרים הדרש מדותאת

הטפשט בטושנו הראשונים של הגיונם שדרך טפק בלי חו"ל חשבואטנם ומושניהן הררושיות המדות הניון בדרך הי' ממש, סננוניות תסדנת בלתיעכ*פ

ס*ק ואין הלכותיים בענינים כן וכמו עכ"פ, מושניהם להם ליחםשיכולים יחושע כרת אשר במקום בשכם, דוקא אחריו ישראל טעו אשר הזתשאליל דעתם לפי לעובדיהם להם היתה מסרבם, הנכר אלהי את לחסירברית

לעשות ונם לעצמם זה התירו .ירה על אשר ברוחם פשרה איזחהמוטעח עדין הוטחרו לא כי אם יהושע בימי כי מ8.רטם, קכוע מוטדלעוותותם

לאלהי ארם לאלח* הרבה לאלהורל התאוו ישראל מבני והדבה פעור,מעון את אשר בביתם יחידים של ענין רק ז" ה" זאת בכל אמורי, לאלהימצרים לבנות חעיוו לא אבל ומנשקים מנפפים חיו הנכר אלהי ואת יראים היוחויח הברית הפרת את לעצסם יתרצו אשר בלתי מפורסמים קכועים לעי'זבתים מזרחח היררן עבר שבטי בנו כאשר ישראל אלקי לה' סזבח אפילוהלא

ופח ו', בפרק כמנואר לצנא עליהם ישראל כל עלו הירדןבנלילת לחסרת חברית במסום שכם בעיר ודוקא הבעל, לעבורת וצריח בית כנוכנר

חניונים בהמוח נונח הלב תאות כי חק~דם בפרק בארתי וכנר הנכר, אלהי :') בהניון. גם תאותו לחתיר ומוטעיס כוזביס1,,וחיל*,',,

א6עיף ברףרץבעע6 ח*יקא

זבוב8 "בעל הוא מוא הומ בריה" ש"בעל אמרו ע*ב פ4נ בשבהומול

בר אמדבוי רב דבעי זבוב, סן נדול יותר לא מכזית פחות ומימ עקרון,אלמי

לאיטורא לימא אי למאי. יוסף רב למ מתקיף ז מהו מכזית פ~תמ עכהםאמי יה לאלהים ברית בעל לחם וישיסו דתנינא עקרק בעל זבונ אלא ימאלא בתוך ומניממ יראתו דמות לו עשה ואהד אמד שכל מלמד עקךע בעלזבוב מקשוים שם אל ומתוס' ומנשקה, וממבקמ כיסו מתוך מוציאה שווכרמ כיוןכיסו ב )מלכים עקרון בעל זגוב מפורש שם שכתוב דמלכים קרא מביא לאלמה נדול זבוב ה"א ממתם דאי בדומק ומתרצים ברייתא, לארעיי לימ ולממ ב'(א' זבובים כשאר קטן שהי' מהכא מחתי לכך זבוב דמות לו שמי' אלאהוא

שכרתו מש5ע ברית בעל מדכתיב למ ודרש כיסו, בתוך וסניממכדקתני עכ~י, עקרון בעל זבוב ,ה קאמר וססברא אצלם שעח כל למיות בריתלמם הברייתא ונם ברית", .בעל שס של לטעם הנדול מדומק את יבין אמדובל

דרשמ עיקיה אין וכו' בצימו ומניהח יראתו דמות עשמ אמד שכלתזאת ססכה להם ויעשו להפא יופיפו ועתמ בהושע פמוק על רק ברית בעל שםעל

ומנהדרין כו' ואמד אמד שכל טלמד ב'4 י"נ )הושע וגף עצבים כהנונםמכספם לומר עצבים בתמונת כטו בומת בחלוף שדרשו 1'ל מממרשהא וכפ" ק*ב(,ס*נ בתבנית, כמו כתבונם שדרשו או נדולים עצבים תמונת בקפמתשעשו או בקבלה למם שהימ מטה רק קפנים שחיו דרשו ברית מלשון לאועכ*פ את ומביא כזבוב, קפן שהי' ומשבו זבוב בעל הימ בר*ת שבעל דרשטאיזה איכ קפנים אלילים לעשות נוהנים שהיו עצבים כתבונם על שדרשוהמאסר שכתוב ממלכים אמי בר אמדבוי רב שאלת ננד ראיה, למביא יכולים מיוהלא

עקרון. אלהי זבוב בעלפפורש כונת אין ששם פפני מלכים מן רא" יוסף רב מביא לא לענ'יאמנם

שיכלת בישראל אלקים האין זבוב, בעל כהני על רק עצמה ע*ז עלאליהו זבוב בעל אליל לכהני לא ממלתך לרפא עבורך שיתפללו ה' נביאי מןלדרוש את לעבוד הלך לא אהזיהו כי אמדבוי, רב שאלת עם כלל ענין לזמואין באמעריקא היום שאוטרים כמו מחלתו, על לכהנים לדרוש רק זבובבעל

ומדוע סיינס זואיש נם יש הלא םייענס, קריסטין לרופאי למתרפאותלמהולכים אהרי ויינו מפורש כתוב ברית בבעל פמ אבל סיינם, בקריסטין לדרושתלך

ברית ומבעי ל*נ,( מ' )שופטים לאלהים ברית בעל להם וישיפמבעלים רואים זפב מן נדול יותר הי' ולא 'זבוב בעל שהי' מברייתא אמרהמלזמ לאימורא אי פין ז*ל שרש'י אם בזמ, ישראל ומפאו סכ,ית פמות ע" שישאנו

שזמ עבודה איסור יש אם כלל ימתפק אחדבוי שרנ להשוב שיוש חנאח,לאימור רשרא פי, ע*כ באלקים, הוא כופר בעיז המודח שכל ע"ז לעבוד ואאסורפשופ

להיות ויכולמ חנדהית אמינא להמוי רק זמ באמת אמנם מנאח, לאיסוריל איסור גם הנדחית אמינא בהחוי למשוב יכולים א*כ דמיות, מיני כלעל כפרו לא אשר ומשופטים יהושע בימי שמיתמ ע"1 איסור על יבימודשיין

חמרת מצות ועל חמית, לא מאלילים ואת יראים מיו חויח אתבאלקים, נם למסיר מחויבים אם לשאול יכולים היו נרית יחושע כרת אשרהאלילים לא יוסף רב ענמ יא טמש, מו שאין ד~י כטו שוה טכזית *חותה שמיאעץ

יחא

. , ), 1,,,),. ",י)%ן,,,.,,

88 א"עיף בריתבעל ח%ק ])",.,,

אותם מננה וה*סוק כ"ת גדולח שאינה עקרון אלחי זבוב בעל אלאיהא .1 שהיא ע'ז זה א"כ עקרון. בעל זבוב זה לאלהים נרית בעל להם יישימי הכתיב ' , ,,ל

פומאה. על רק חיא אהדבוי רב שאיבעית מתהו זה על מכזית,*חותה וישימו הבעלים אחרי ו~זנו שו*טים בס*ר כנר דכתיב אחרי זהוכל

עבודה אימור יש מכזית בפחות שנם מזח ידענו לאלהים ברית בעללחם היתה יכולה זה על מקרא להם חי' לא אשר עצמם שכם בעלי אבלזרח, בווו בן שעל סכזית ב*חות ע"ז אימור שאין לחשוב להטעותם לבםתאות

בעל ברית" "בעל לו וקיאו מכזית, פחות שהיה מפני עקרון אלהי זבוב בבעל") ה*רובישען. חק ל*י א*י' שמותר אלקאהל די בו שאין שכר ר"ל ביער" "*רובישען ', באמריקא חיום שקוראים כמו בשכם, יהושע של לברית מתננדת עבודתושאין

ימלין הצבור רוב אא"כ הצבור על נזירה גוזרין אין ישראל הוקי שלפילו באמרי הפרובישען מחםידי המחוקקים מן אחד עם וכוח לי הי'וכבר לכוף ומושל שופד לו אין אשר הגלותי להיהודי רק שזח לי ואמר בח, לעמור .' נזרותם לקבל מוכרח שיהי' עד העם את כו*ים הם אבל הנזירח קיוםעל)'

ציון שבי לראשי שהי' בעת נכתב זח שמקרא לא לא אי אין כלו דגויאיכא אי מהרא ח9'ל למדו שזה לו אמרתי לעמוד, ינול לא או לעמוד יכולאם שתו*ט מלתא בחדא שגעון מין ל*עמים שיש האהרונים הנ*ש חכמיעתה ]. שסצאו מה מאז ישראל ידע כי ישראל חוקי לפי עליה כופין אין הצבור ברוב,,, נתפשפת שלא גזירה אבל ולמרופ, לחכות לענוש כלו ישראל עם עלהכח נזירתם שאין רואים כאשר המהוקקים ולזאת אנשים, של מיוהדהנרופע

הוק, פפירי נדר פורצי להיות העם לרוב ונורמת הצבור ברוב מת*שמת]: יצא כן על כרגע בדעתם שפוים היו לא אולי לנפשם המהוקקיםחווישים מיוחדים הנ*ש רופאי בית יהי' המחוקקים שלבית באמת וראוי חזה,החוק., הדש, חק לחוק נכנסין מרם פעם בכל המחוקקים של הנ*שי מצבם אתלבקר המכמת תהי' מדם להוץ ההוק את יוציא לא הועידה מן שיוצאים ואחרי

זאת זח, על המלומד המחוקק לי ענה שפויה, היתה אם דעתם עלהתפאים ואל הזקנים ואל יהושע אל גם אשר בישראל ש'ז עובדי של דעתםהיתח

בחשבם מקרבם, הנבר אלהי את המירו ולא שמעו לא הנביאים ואל השופטים] מחוכמים הכמים היו והשופפים שהזקנים תחילתו על הוכיח הםוףששם לי אמרתי מילתא, בחד לשופים ושופפיהם זקניהם ואת לחכמים עצמםאת

אולת של צו אחרי הלך והעם לשונם, על ומלתו בם דבר ה' רוה וחנביאים .. הביא הזח שהחק בעינים עתה איש כל רואה אשר בה*רובישען כן לאאך ילדתני את ולאבן אתה אבי לעץ לאמר הקודמים חדורות נואלו אשרישנה

עבור הלוהמים מן והרבה נפש, ורוצחי שחד לוקחי חוק מפריעי נדר פורצי'] בכחש*8 לא עושר ידו על עושים אשר בעצמם הבוטלנער המההפרובישען1, על יהו,טע בא לא זאען בכל בזה, הנחיצות את חיום מבין ישרה דעחבעלן, איש כל אשר הנכר אלהי והמרת ע"ז איםור שא*י' לו אמרתי ראח נאוראה1))שה. 'ג', ל3ל 3ן עשח שלא ואם בחם, יחיו ומש*מים אונים חוקים פאד%8כפים,, הכהה ישראל עם משפפ שהוקי אמת זה המלומד המחוקק לי וענחה',,)) את נעבוד וביתי ואני תעבדון מי את לכם בהרו להם ואמר במרוניא,העם ,))

יי)ו,1,)י,

1"8%מפששםש"ם114,4' ,י"1") ;" " 1 ע, ל1 1, ש"פששש4"41ה,ג11,,

עסעי" .בריתבעל חפ~ק64

בהפרובישען עהה ונם הקדומים, ישראל מחוקי הרבח לוטדת אמעריקא אבלנוי . בתלמוד אצלכם שידוע מח חוא ישראל" לחוקי הדומה חוק לחוק עתהנשתדל

אלקהאל טעט רק בהם אין אשר ושכר יין לחתיר נשתדל מותר, שיעורהצי ביערי פרובישען וויין פרוכישען בשם בטיוחד יצטיינואשר

אמור אם שיעור בחצי המחלוקת את ידע שלא אם הלז המלומדוהנוי

התאים אשר שיעור חצי מענין אצלו ינינב דבר אבל חתורה, מן מותראו י:ולים כזה ודבר הפרובישען, חוס בכלל איננו שיעור שחצי לומר רוחואל

מח באופן ליחם להקדמונים חלכותיים מושנים יחום בדרך חז"ל דעתלפי

להבעל קראו הבעלים אחרי הלכו הואילו אשר בשכם ע"ז עובדילישראל מפני בהברית נאסר שלא בעל היתה, כונתם אשר ברית" "כעלשלהם זבוב בעל שהוא חז'ל אטרו זה הוא בעל ואיזה מכזית פחותקמנותו

מוכיח המקרא אך עקרון, אלהי הוא מכזית פחות כזנוב רק הואשנדלו אפילו וע"ז מילתא, תליא בשעורא לאו כזה שדבר שכם בעלי שלטעותם הבעלים. אהרי וזונים ה' מאחרי מרים נקראים ועובדיה 9'ז נקראת מכזיתפדיתה

על ברית בעל זבוב לבעל לו שקראו לומר נ"כ יכולין זה דרשובדרך שמשון )מי עד עדין נתבטל לא אשר אכרהם עם לאבימלך שהיה הבריתשם

בארתי כאשר הפמחים ואת העורים את יואב חסיר אשר עד נ"כ לווחששו בלמדם לאיסור1 חששו לא כן על אשר עי"ש, שני, בחלק מיוחד בפרקזה

טעו עמהם הברית שהותר אלו אבל ברית, ולאלהיהם להם תכרותלא טעו נם ואולי מכזית" פחות הוא אם בפרט לאלהיהם נם הבריתשהותר אלהי אבימלך של הבעל כן אברהם עם ברית כרת שאבימלך שכמולחשוב ליחס כאלה ומחשבות ברית* "כעל לו וקראו הויה עם כרית עשהעקרון על תתמה ואל הטיטילוני, בהניון ידוע ל'כ אלהיהם לשלום עמיםשלום ע"1 תאות אשר סדברים אנו באלהות אוילים מן הלא כי כזאתאולת אפשר איך להשינ נוכל לא ככר אנחנו אשר בזה, לאוילים אותםעשתה הראשונים בימים הי' אפשר לא המנומס בעולם שעתה מה אבל כזאתיאולת הביאה היא רק אשר בלבם, היטב התורה נקבעה לא עוד כי ואפשר,אפשר שונות טתחלפות תקופות אחרי חזמן, בחמשך אבל בעולם חנימוסות בלאת

אבל ישראל בני תקופות למספר עמים נבולות יצב אשר ישראי עםמחתפחות

אלקיך ה' אנכי הטאטר את המטרה, הפך בה תמיד העם שמשובראשונה מאר( העלוך אשר ישראל אלחיך לאלה הפכו מצרים מאר'ן הוצאתיךאשר

ישראל זנו בבעל הריב כי לז:רון עשה אשר נדעון של האפוד אתנונרים, מיכה של ואמו מ'ז*, ח', )שופטים למוקש ולביתו לנדעון ויהי בעפרהאחריו

ני(' ב' י"ז )שופטים ומסכה פמל לעשותו להויה לבנח מידה הכמףהקדישה

ובימי התסימח במצב עומד שחעם בעת המה נפלאים לא כאלהתחפוכות פרשת בכל "צרה תפלה מתפללים אנו זה על אשר לתקופה מתקופהח;ברה

התפלה בפירוש חו"ל ודרשות ע"ב(, כ"ה )ברכות לפניך צרביחם יהיוהעבור

עוברים שהם ובשעה עברה עליהם מתמלא שאתה בשעה הלזקצרה חעוברים חיא העברח בתקיפת הכל 9'ב(, כ"ט )ברכות תורה דבריעל

שארית את עמך את ה' הושע מתפללים אנו כלם ועל לתקופה,מתקופה אטן, לפניך צרכיהם יהיו העבור פרשת בכלישראל

8פרק

65 אסעימ יפתה אתהברירע פפרק

מפרמ יפתח את נלעד יושביברית

אסעיף בעטר נפשו והקצר ישואל, נני אל הויה~יאטו

וגו', ירוכעל אה ה' וישלח יפתחי מצפה,ישר~ול,

לכן אין עליך, שב13 עתה לכן כמשסעו,יפתה הכטה אין תפלה, אלא עטידה אין שבועה,אלא ישראל גדולי מילי, טטוטי למטה, טימעלהאלא ירבעם אפריכט, ננ' שסם, לההום ידעו בקושיאשר

אטרים, מבני הי'לא

,ענרית הראשונה יפתח, של הזאת במאורע נכרתו יחד בריתור2,טליט גלעד. יושבי על מלך'י "כרית השלישית שלום*, "כרית השניהעסיי

מקרבם הנכר אלהי את להסר א( דברים: שני על היתה עםוברית פרמי במקרא נזכר ולא גלעד, יושבי לכל ראש לשים ב( הי, אתלעבוד בספור נמצא כי נביא, ידי על היי כנראה אבל הזאת, עם ברית שלהתכסיס

כזה שענין ופשופ ה' אל חזרה ותשובתם אליהם ה' ותשובת ה' אל דבורזה במקרא. שמו נזכר שלא אם הוא נביא ידיעל

חוא אשר מנשה בן יאיר נכד הנלעדי יאיר מות אחרי כי הואוהדבר "חות בשם מנשה בן יאיר מימי נקראו אשר עירות השלשים בעלי היו בניוושלוטים במותו אך הויח, את ישראל עבדו בימיו כנראה אשר ד'(, י. )שופמיםיאיר" ואת הבעלים את ויעבדו ה' בעיני הרע את .לעשית ישראל בניהוסיפו

בני אלהי ואת מואב אלהי ואת צידון אלהי ואת ארם אלהי ואתהעשתרות י* )שופמים עבדוהו, ולא הויה את ויעזבו פלשתים אלהי ואתעמון הומהרו לא יהושע מימי כי אם לפניהם, מאשר יותר הרעו חז"ל ולדעת1'(, ואת יראים הי' הויה את הויה, את עזבו לא אבל הנכר, אלהי מעבודתעוד

היו הנכר אלהי ואת עובדים היו הויה את או עובדים, היו הנכראלהי מות אחרי הגלעד בארץ אכל הקודמים, בהפרקים נתבאר כאשרמחבבים כאמרם עבדוהו, ולא וכל מ:ל הויה את ויעזבו הנכר אלהי את עבדויאיר עבדוהו שלא יודע איני הויה את ויעזבו שנאמר ממשמע ע"ב כ"ה בביצהז"ל פעמים ז' אותו שש1לקין הזה כתורמס אפי' הקב"ה אמר אלעזר ר'אמר

מיני ז' מזכיר 1' שבפסוק ר;;ל בני, עשאוני לא סעודה בקנוח אותוואוכלים ה' אף ויחר עבדוהו, ולא חויה את ויעזבו כתיב ואת"כ עבדו אשראלילים.

ישראל בני את וירוצצו וירעצו עמון, בני וכיד פלשתים ב'ד וימכרםבישראל וכי לך חמאנו לאטר הויה אל ישראל בני ויזעקי סאד' לישראל ותצרוגו'

ישראל בני אל הויה ויאמר הנעלים, את ונעבוד אלקינו אתעזבנו אחרים אלחים ותעבח אותי עזבתם ואתם ונוי האמורי ומן מסצריםחלא

ל*ן

אסעיפ יפתח אתחברירה טפרקש6

') חטאנו הויה אל ישראל בני ויאמרו ונו' אתכם להושיע אוסיף לאלכן

אלחי את ויסירו הזה, היום נא הצילנו אך בעיניך הטוב ככל לנו אתחעשח ז'-מהז( י' )שופט*ם ישראל בעמל נפשו ותקצר הויה את ויעכדו מקיבםחנכר שמו נזכר שלא אם נביא ידי על היה חזה הדבר כל כי מפק איןאשר

ישראל ובין הלז הנב*א בין וכוחים עוד בו חמר אשר הזה, חקצרבמקרא אשר ישראל, בעמל קצרה הלז הנביא ונפש שבע"פ בתורח נשארואשר

לכל צריכים ולא להם, התרצה בסוף אבל מהם, ומבל פעמים כמהחוכיחם ההגשמה את לשלול ,1 בפרשה ורעת דת בעלי פלסופי עמלו אשרחכבדות.,. האטת אבל כלל, תרנמו שיונתןלא עד לראשון מ4א מו"נ עיין זה,מפמוק

כי נאמר ח' לפני דבריהם ושם לחם ה' דברי הביא אשר הנביא שעלחוא נתאמפו בנלעד ויחנו עמון בני נצעקו ובאשר בצרתם, ונם בעסלם נפשיקצרח ישראל בני שנאמפו מקום וכל יאז(, י' )שופטים במצפח ויחנו ישראלבני

מפרשים טעו כאשר ולא לישועח, צפו משם אשר ,4מצפחא קראו לח'בתקוח פלשתים במלחמת שמואל קבצם אשר המצפח היא שזאת לחשובאחדים ח' אל חעם את ויצעקשמואל שאול את שמוא5 כשהמליך וכן ו'(, ז', א',)שמואל והאמת מערבה, וזח טזרחה הירדן בעבר זה כי יז(, א' )שמואלחמצפה נקחלו ישראל ובהקהל מצפה נקרא הארץ חבל באיזה הנבוה המקום כיחוא

ישראל סהלות שנאספו ובמקום להם, סביב סשם יראו אשר הנבוחבמקום לח צפו ושם י"א( י'א )שופטים ז"ל רש"י כפי' שם שורה השכינחשס

ומצפה נ'(, כ"ב א' )שמואל מואב מצפה נם ויש נלער, מצפה חיא זוומצפח חלז, הארץ מצפח נקיא בארץ נבוה מקום וכל כ"ב(, ט"ו א' )מלכיםבנ*מין מי רעהו אל איש נלער שרי )ו( העם ויאמרו עם, לקחלות מקומותוחיו י' )שיפטים נלעד יושבי לכל לראש יהי' עמון בבני להלחם יחל אשרהאיש תקנת כדין העם אנשי במעסד חעם שרי עט ברית בתכמים ונעשהי"ח(, העיר. אנשי במעמד העיר פובי ז'צבור

חעז לו להיות הי רוח עליו הצלח אשר איש בהם נסצא לאאסנם מהפתפח אותו נרשו אשר לאיש ללכת ויחליטו להלחם, להחלוהעזמה בן יפתח הוא כלל, מצרים עולי כבשוה לא אשר לארץ מחם וברחבנחלהם ויאמרו חנבירח בני גלעד בני אותו וינרשו זונח מאשה לו נולד אשרנלעד אחיו מפני יפתח ויברח אתה, אחרת אשה בן כי אבינו בבית תנחל לאלו

שני לנבול מעבר כבר היתח בירושלמי ריב"ל לדעת אשר טוב, בארץוישב רקים אנשים אליו ויתלספו ה"א(, פ"ו שביעית )ירושלמי ומחצהחשבטים מושבח שם ויעשו כלל מיושב המקוט היה לא כנראח אשר עמו,ויצאו מלך, ברית וגם שלום ברית אתו לברות נלער יושבי עתה פנו אליוחדשה, בשופטים, אתר על זה נזכר שלא אם חנזכר, חנביא פי על וח הי'כנראח במקום ועשירים זח במקום עניים תורה רברי כי אחר, ממקום זח למדנואבל ירובעל את ה' וישלח שאול את בהמליכו לישראל שמואל נאום מן וחואאחר, ותשבו מסביב אויביכם מיד אתכם ויצל שמואל ואת יפתח ואת בדןואת;ן חזכיר ולא אלח, לכת מטיבי ארבעח את הזליר יאא(, י"ב א' )שמואלבפח ' . חשופפים ושאר ענת בן ושמנר אהור קנז בן עתניאל כפו חשופפין שאראת

-

אשר

, ,ז;,ל,ן,י, ן

41 אסעיף י*הא אתאבריר"ע פ*רקי,

ישראל את ולשפום לחי ישראל אויבי את לחכות ח' רוח עליהם צלחהאשר ;:לחלחם עוז להם ליתן ה' רוח עליחם צלחח כי אם שופטים שאר כיוחוא הלשון שייך יחי' אשר לסלחמה שילכו להם הי' לא נבואח ע*י ה' דבראבל אשר ע"א(, כ"ה )ף'ח שמשון שהוא ובדן גדעון אלה לארבעה רק ח',וישלח .ושמואל ישראל, את להושיע יחל אשר ה' מלאך נביא ע"י סרחםהוקדש ה' ששלחו מפורש במקרא טצינו לא יפתח על אבל נביא, נעצמו הי'אשר לחשוב אפשר אי אשר הקדש רוח עליו ששרתה יתכן לא וגם נביא,ע"י

אותו חשבו וחו"ל אדם, בקרבנות המאמין ישראל איש על תשרהשחנבואה והוא הזכרנו אשר נביא ידי על חי' זח אמנם ב'(, עמוד שס )ר"ה עולםמקלי יפתח, עם השלום ברית ואת חנזכר עם ברית את שיכרתו גלעד לבניאמר חענין מן שטשמע כמו ר"ל כמשמעו" ,יפתח שם ברית חז"ל כונת זהוואולי ושחם נלעד מיושבי ואחד אחד כל אל דכר לא ח' כי באמצע, נביאשהי' לא בעצמו יפתח ונם ביניהם, נביא שחי' הדבר ומשסעות להשמע,אפשר שאי מאמר הוא אשר בעמלם נפשו- חאו ותקצר להם יענה וחוא לויענו נשלח אבל בסוניא, כמבואר עולם מקלי היח שהרי נביא שחי' להיותיכול נלעד, ובמצפה בגלעד הזאת בעת שהי' נביאע"י

נלעד לזקני יפתח ויאסר מוב מארץ יפתח את לקחת נלעד זקניוילכו כאשר עתה אלי באתם וטדוע אבי מבית ותגרשוני אותי שנאתס אתסחלא ארץ על לחגן היא חובח שטלחמת אם ר"ל ז'(, י"א )שופטים לכםצר

מחדרו חתן אפילו לצאת מחויב ואשר עליה באים נכרים אשר בעתישראל אותו גרשתם אשר מי לא אבל ע"ב, מ"ד בסוטה כדאי' מחופתהוכלה

אל נלעד זקני ויאמרו לו ענו ע"ז ישראל, ובארץ ישראל בנחלתמהסתפח שמח הדבר אמת ר"ל ח'(, י"א )שופטים ונו' אליך שבנו עתה "לכן"יפתח באמת אליך ששכנו נרם יעזרתינו שתבא עליך לנזור רשות לנו ואין לנושצר "כרית אתך אנו וכורתים אוהבים ולהיות בתוכנו נהלה לך ליתן שלםובלב כ' חוקת החומש בנימוקי זן'ל רע4'י כפי' שנועה אלא "לכן" שאיןשלומ", שלא בקפיצה נשבע עלי לבית נשכעתי לכן כמו בשבועח, תביאו לא לכןי"ב )הרא"ם י"א פ' הברכה וזאת רבה ממדרש והוא עכ"ל, כך על בתפלהירבה ומה הברכה( וזאת ןצשל סופר שניאות והוא שופפים פ' לרבה זה מציןד'ל

תפלח אלא עמידה אין כמו המקום בזה רק שזה לבאר פתאמץ ז"לשהרא"ם כונתו רק אחר בטקום ולא הזה בסקים רק כונתו אין הזת במקוםשפירושו רק הוא והבטה שבועה רק הוא ולכן תפלה רק חיא העמידה הזחשבמקום עמידח וכל שבועה הוא בתנ"ך "לכן" שכל חמדרש כונת שאין שפשוםענינו, לפי אחר באופן או כן להתפרש יכול אחר במקום אבל למטח,מלמעלה אבל כן, פירושם המכומות כל לא שבודאי למטה מלסעלה הבטה וכלתפלה

רנים בסקומות כן להיות ויכול כן פירוש שהוא שיש לחראות חפין חפדרש: כן, לחתפרש הוא נאות יפתח במעשה ונם כן, להתפרש נאות אשרבטקום באתם מדוע בעקיצה לחם אמר הוא הלא לתשובתם, טעם אין זהשבלתי אליך שבנו עתה לכן נלעד זקני זה על השיבו ומח לכם, צר כאשר עתהאלי

. שגלעדי לאמר ליפתח נוראח עקיצח ועא שבועה מענין זה לכן גפרש לא יו ,

אשעיף יפתח- אתהברית טפרק68

" לחם שיחפך חיו ראוים כזאת תשובה על אליך, באים חיינולא לגושצר ' ז'ל הרא"ם שפי' מח ולפי שלום, ברית אתך לעשות שלם בלב אליך שבנועתה כי אנחנו נשבעים לכן לשבוע זה בלכן הכונה אמנם אתם*ילך ולאעורה

אשר קצר ומקרא לחשבועח הקדמה רק השבועה היא לכן מלת שאיןשם כורתים הננו עתח לכן כן חפירוש פה גם יהי' חספר, מן חסרהחשבועה לכרות אסרו שלום ברית כרתו אשר ואחרי אליך, ושבנו אך שלום"שברית לראש לנו והיית עמון בבני ונלחמת עמנו וחלכת מלךש, "ברית נםאתו ישראל כל על אותו חמליכו לא כי ואם ח'(, י"א )שופטים נלעד יושבילכל חזח, הראש משפט מח יודעים אנו ואין לבד, גלעד יושבי לכל ראשרק סלך עליך תשים אחיך מקרב שבמצות מפני מלךא, "כרית נקרא זאתבכל משימות כל א"כ אחיך טקרב יחי' משים שאתה משימות כל חזאלדרשו לפי הוא ופרמ מלך, ברית בפרק שבארתי כמו חוא ברית משימיםשאנו

,

' חמלוכח. ומשפפ מלך ברית בכללתנאיו

משאר מלך ברית ששונח מלךא, "לברית פה בין חבדל שיש מחאמנם פה אמנם א', פרק זח בחלק שבארתי כמו ,ישימח" היא מלך וברית א,,סעיף ,' פ', פרק א4 בחלק בארתי כאשר ודאיש "וזנאי חמח, הבריתות שכלהבריתות והלכת תנאי, הבפחחועל רק "שימה", עריין חיתה לא אליו גלעד וקניבדברי ,' ) תחיה אז עמון בבני ונלחמת עמנו תלך אם ר'ל עמון, בבני ונלחמתעממ לומר אליך שבנו עיזח כי להתפרש חדבר ויכול גלעד, יושבי לכל לראש .לנו

המוכרים שהם ונלחטת עמנו שוחלכת במחיר אחיך בתוך נחלח לךשנותנים ובראשית נלעד, יושבי לכל לראש לנו והיית תנאי ומוסיפים חקונחוחוא

ואין עסון, בבני ונלחמה לקצין לנו והיית לכה לו אמרו אליו שבאוהדברים גלעד יושבי לכל לראש לנו והיית בסוף אליו שאמרו חדברים אותן לנווחיית )ישעיה נדרו קציניך כל כנאמר המלחמה מנהיגי בעם יש הרבה קציניםכי בבני ללחום ילך שהוא במחיר אחיו בקרב נחלה לו שנתנו והכונה נ4(,כאב שנאתם אתם חלא חתאונן כאשר אך במלחמה, הקצינים מן אחד ויהי'עמון שתשקופ שאחרי להיות שיכול בזה רמז אשר אבי, מבית ותגרשוניאותי

שלום ברית בשבועה אתו כרתו זח על הפעם עוד אותו ינרשוהמלחמה יהי' לק*ין רק לא המלחמח שאחרי הוסיפו ועוד אחיו בתוך לנחלתולחשיבהו

., שלא לחבריה ארעא דזבין גברא כהחוא ממש חה נלעד, יושבי לבל לראשרק

מינך לה טרפי אי עציבת אטאי ליה אמר עציבן קא דחוח חזייהבאחריות )מ'ט הוא' בעלמא מילי אמימר,פטומי אמר ופירי, שבחא שופרא, לךמנבינא מוכר וחכא לאתנוי בעי דלוקח כיון פעסא מאי שם ואמרינן ע'ש*(,ס"ו צריך הי' הלוקח לטובת שהוא דכיון ר4ל הוא, בעלמא מילי פטומי מתניקא

דברי אלא אלו אין אמרינן חמוכר רק התנה לא הוא ואם להתנותחלוקח . ד'ל התוסי שכתבו ואם שם, ז"ל רשה'י כפי' לבו את לפפם בעלמאתנחוסין

טרפי דאי שדי לך קנה המוכר פתח חדברים בתחלת שאם פטומי ד"השם ולא אמר המוכר שרק שם גמור תנאי רק מילי פפומי הוי לא כו'מינך

, את לפפם חפצו ואח"כ לקצין שיהי' רק אמרו לא בתחלח פה גם אךהלוקח,

,',, וידע בור איש היה לא יפתח אבל גלעד, יושבי לכל לרא9 איהי' ואסרולבו 1, );;שהלוקח

69 אסעיה יפתח אתהברית טפרק

אל יפתח ויאטר נינחו, מילי פמומי יאמרו שלא חתנאי לחזור צריךשחלוקח לפני אותם ח' ונתן עמון בבני לחלחם אותי אתם משיבים אם נלעדזקני נלעד זקני וכאשר זח, דין אמימר למד מזח ואולי לראש, לכם אהי'אנכי כדי חתנאי את בעצמו זח בשביל וחזר מילי בפטומי אותם חושד שחואראו

כדברך לא אם בינינו שומע יחי' ה' יפתח אל נלעד זקני ויאמרושיתקיים אך מלך", כ,,ברית לא עדין אמנם נמור, לברית נעשה בזה אשר נעשחכן

לראש אותו חעם "שמו" במלחמח התחיל מרם עוד אתם הלךכאשר במצפח ח' לפני דבריו כל את יפתח וידבר מלף', ל"כרית ממש נעשח ובזחולקצין בספר המלוכת משפם את כתב אשר שאול בהמלכת בשמואל שמצינוכמו וידע צחח, עברית לשונו כי אף יפתח אך ל'ה(, י' א', )שמיאל ה' לפניוינח מחדברים רואים כאשר ופולימ*קי חיסמורי במבם כיאות עמו ימי דבריאת

מקדמא "ימים בספרי בא*תי וכאשר עמון, בני למלך המלאכים בפיששלח נאוני מקצת יודעים אנו כאשר ידע, לא כנראח בספר לכתוב אבל ד',פרק ירושלם רבני טנדולי ואחד שמם, לחתום רק ידעו לא אשר שלפנינוחרור

לחקריא ידע כי אף שמו, את לחתים רק ידע לא כי ידענו שמו",ו,בקוראי נפלא, בסננון רבים מכתבים זצ"ל ריבלין יוסף ר' חכללי חסופר לפנימראשו

רק בספר חדברים כתב לא כן על בדורנו, כשמואל בדורו יפתח חי' כן וכמו ,) ח'. לפניאמרם

שחשכינח כלם שנתאטפו למקום במצפח ה' לפני פה פירש ז"ל רשאירק רק חי בית חי' לא שאז ז"ל רש"י כונת כנראה אשר חצבור, רוב עלשורח וכשקורא שמח, ח' מתקבצים מישראל נדול צבור אשר בטקום אבלבשילח, ה' לפני ולחניח לכתוב שייך ולא הי לפני שקרא נקרא הקחל לפניהדבר

חעם, באזגי לפניו וקרא ה' בשם קראו ובודאי שמה, ה' ארון הי' שלאאחרי וחיה ירושלם, נגד בתפלתנו טכוונים אנו כאשר שילה משכן נגד כיונוואולי מלך"י "כרית הברית כריתותזה

יבין היסמורי מבם לו אשר מי כי נגדו, אפרים נני למלתטת נרםוזה חיו בזח וחחייב בישראל, טלך הי' לא שאול עד יהושע מות מן אשר הטעם,'

ידיו את יעקב שכל אשר ומעת האר*ן, בקרב לרוב הדגו אשר אפרים,בני על ידיו את משה סמך זה מפנ* אשר בישראל, לראשים להיות תמידחפצו כאשר למלך אותו ישראל כל שמו משה ובמות נון, בן יהושע על ח'פי

יעלח יחודח אמר וה' יהושע במות אך מלך", "ברית בטאמר א' בפרקבארתי חורישו לא השבמים שאר אבל ארצו, כל את יחודה לכד ב'(, א'נשופטים

יהודח שופטי חפצו לא אך שם, בשופטים כטבואר ארצם יושבי כלאת אשר זמן ובל יוסף, לבני חזה הזכות את בחשבם בישראל למלכיםלהיות חמנצח כאשר אבל אפרים, נני שתקו יוסף מבני הי' לא נמלחמההמנצח

כי ואמר ידיו את שכל יעקב כי אפרים בני חרגיזו כבר מנשה מבניהי' -' אליו ויאטרו נדעון מנצחון אפרים נני פחדו ולזאת ממנה ינדל חקטןאחיו)

לחלחם חלכת כי לנו קראות לבלתי לנו עשית חזח הדבר מח אפריםאיש לא כי לחם הראה בענותנותו גדעון אך חבכור, ומגשח מגשח מבגיחוא,, נדעון אשר על מפחדם חי' וזה א'(, ח' )שופטים בחזקח אתו ויריבוןבמדין ,,חפץ .',,,.

.-י),(,,1, .,,

א סזוז ישתמ את "ני,ת ם *וק10

ושאר נפל, אשת ביד אבל זה ננד למלחמה יוצאים אפרים בני חיו ספקבלי י אשר למלך, אותו שמו מנשח בני אשר בשכם אבימלך ובמלוך למלוך,חפץ כאשר אבל אפרים, בני מחמת למלוך החינו לא אחרים סשבמיםחשופמים

, ישועה ונעשח נלעד יושבי לכל לראש מנשח מבני יפתח את גלעד יושבישמו,

) צפונה ויעבור אפרים איש ויצעק אפרים בני חתרגזו כבר ירו עללישראל י"ב(, )שופמים קראת לא ולנו עמון בבני להלחם ענרת מדוע ליפתחויאמר

ושנים ארבעים אפרים מבני נפל כי חזקה, היתה אהים מלחמתוחמלחמח את הגדיל ירבעם עד בישראל שופמ אפרים מבני עוד עמדו לא ומאזאלת, נדפם טיוחד בסאמר בארתי כאשר סהם היה לא הוא כי אם אפרים,בני

ל"ז, ל"ב גליון ראשונח שנה קעלןבחעולם

. בכמעית

,' קבליות מקירית עטנ~י ימי לדברי נאטן היותרהמקיר ) יד הריט! אשר הרבר יזה בדחו"ל, גמןיטנסתרות

בדור חלק למ מה השיליני, אחיה שרמה,נמלך יהורח בין הפיריר אפרתי, שכט ישי, בבןינחלה

ככרי, בן שבע ה~א מיכה היא נבט היאואפריכו, ומפיב~שח. בעל טריב וה, בטאטר והטפרשיםטע~ת שבע שלוהנו, טאיכלי להיות למפיבושת דורלקיחת אך אפרים מהר חי' ירבעם השמית, שנויי בנרי,בן מיכה. בן טלך הוא ירבעכט א"ריכ!, טטנילא

קשור שאיננו אם זה לספרי העולם מן זה מאטר אעתיק לרכוס שלאוכרי ישראל חלוק ימי בדברי חדשה השספה הוא כי הרבה תועיל ידיעתו אבל חפרקלענין,') הקודש, כתבי המה ,עמנו ימי לדברי נאמן היותר חמקור ירבעס, ובתולדותויחודח פרופיסר כאשר אז גנוזים היו הקודש וכתבי האשורים כתבי כל לנו גלוים חיוולו

חעולם את בחם מרעיש חיה טפק בלי חפירה, באיזו אותם מוצא היחדילימש ורק חמח, מומעים או ברוים אך חאשורים כתבי כל כי אומר והי' וברקים,בקולות אך עמנו, ימי בדברי ובפרם היסים, מקרי של חאמתי האור גנוז הקדש בכתבינחם ' . חובבים אבל שם בני שונאי לגרמנים, אח"כ ונגלו חקחל מתוך שנאבדוחאשורים כתבי המח סאושרים ומח יחודים לשומרים שנמסרו הקורש כתבי המה אסוליםמה

, לכתבי נותנים היחודים אנו אשר והכבוד היקר בכל אך שם, בני לוחותשברי

(

להודוון עלינו עמנו ימי לדברי אמת היותר להמקור אותם וחושביםחקורש והססכח בעלמה, עליהם כסו הקודש כתבי אשר מאר נכבדים סקרים ישכי מטוח תחת הגנוז חאור את ולמצא תחתיח לחדור שנוכל לבלי מאדצרה

) מצאנו או נכונה, קבלה איזה לנו היתה ולו יוצאתנבה, העברית אשררעלתח וחיו נעלסים, דברים כמה על בהיר אור סניהים היו ישנות חפירותאיזח

,)ן מבוכות לידי באט ידם על אשר קדומות והחלמות דעות מאתנוטבמלים ) אמתתם. על הרברים ידיעות ואיוספיקות

)"1'ג טוצאיס אנו לרוב אשר כאלו בדבריס רךאיס אנו נפלאה מחזחאסנס

)"גפדהיי%),1:.(,

41 נ טעי* יפתא אתאבריר, טפר* קדומח הדעח אך סאד כסוסים סודות לנו וטנלים הדבר אמתת עלחמראים - נקבלח לחם חיו כי נראה מהם אחדים אשר - ופתרונים נקודות*דחז"ל את מוצאים לא בשנים מאות אשר עד בסנורים אותנו הכתה העםשל

אשר הזמן יבא עד בה, מרנישים אנו ואין יום יום עליה עוברים אוחנקודה איזה ע"י או עתיקות ובננזי בחפירות מציאה איזו ע"י אם להנלותצריכח אשר הנקודה את מצא בעת למצא לו זכו קא משסים אשר פשוטלמדן עד שמתני לא אשר נפשי ידעתי לא ויאמר עצמו על בעצמו יתפלאאח"כ ופבים חנדולים ורבותיו חבריו על ויתפלא הזה, הפשום הדבר למביןחנה מאמין והנלתי לפניחם, הפתוחה הדלת את מצאו לא הם מחעממנו

לחפוש ואדם אדם כל לנשמת ניתן סיוחד ה' ונר בו, לחתגדר מקיםאיש' לכל המנחה המדע בעולם מיוחדה השנחה יש כי להודות מוכרחכחמאמין והתבונה, הדעת חדרי כלבו

ישראל ממלכת "חתחלקות הוא עמנו ימי בדנרי נדול היותרהמקוה חצרדה מן אלמנח אשה בן נער ידי על הבאה ויחודה, אפריםלשתים" ומח ס'ו"כ"ח(, '"א, א' )מלכים שלמה במלך יד הרים אשר מלאכהעושח הפל לנו ומכסים פפח רק הקודש כתבי לנו מגלים הזאת יד הרמתהיתה

את מגר חמלוא את בנה שלמה במלך, יד הרים אשר הדבר וזהכנאמר! חאלסנה בן לנער גרם דבר איזה אך כ"ז,, פסוק )שם אביו דוד עירפרץ דרכו וכי ש דוד עיר פרץ ובפנירת המלוא בבנין מגרעת למצאהזאת ונותן חזה הנער את מוצא הנביא ואחיה ? לגדור ולא לפרו*ן רק מלךשל נאשר נאמן בית לו לבנות בשמו ומבפיה ישראל שבפי עשרת ה' בשםלו שלמה ובמות שלמה, מפני מצרימה ברח והוא ל"ם(, ל'ט, )שם לדודבנה יקל כי רחבעם אל לדבר ישראל כל בראש בא והוא אחריו, ישראל כלשלחו חיה כי א( : דברים שני לנו מראים כאלה דברים ד'(, י"ב נשם העם מןעולו

מיוחד זכות היה כי ב( שלמה, מלוכת על בעם ורנון חתרגשות איוומקודם חנער-טה מפי יצא אחד ומאמר עליו, ישראל כל עיני להיות הזהלחנער ירבעם את ולהמליך דוד בבית כלם לפשוע ישראל כל על כך כליפעל דוד- ביתך ראה עתח ישראל לאהליך ישי בבן נחלח ולא בדוד חלקלנו

וחיזק כ'(, פמוק )שם לבד יהודח שבט רק דוד בית אחרי היו ולאעליהם, במעשח כבר חזח חמאמר של ונבורתו כחו את וירענו ראינו כבר זהפאמר בנן נחלח ולא נדוד חלק לנו אין ואמר בשופר תקע אשר בכרי בןשבע כל חופנוטזו אשר זח במאמר היה כח איזה א-ו'(, ב', )שמואל אבשלוםמן בכרי בן שבע לנו ירע עתח שאמר עד זה ממאמר כך כל פחד ודודבכרי, בן שבע אחרי דוד מאחרי ישראל איש כל ויעל ישראל, לאהליו איש'ישי אחריו. כלוהעם

מכוסה חמאמר, וכח חנעה כח העם, מרד ; אלה שלש כל יסודהנה את למצא וחשערים הדלתות הדרכים עלינו סנר אשר וחדבר במשאון,אצלנו יוטף בית טכל על נפקד ירבעם כי ראינו אשר' הוא חזאת, החידהפתרון את ירבעם ובנין עטו, אפריפ סטח סן חשילוני חנביא ויד כ"ח(, "'א,)ס"א יופף נית סמל לעגלים ובדן אל בבית מזכחות ועשותו אפרים, כחרשכט

בכור

3טעיף יפתה אתהברית ט פרק2י

ד' מפרק הושע אפרים, בשם ישראל ממלכת את מכנים וחנביאים שור,בכור

ישעי' עמום עובדיה וכן ,ה, בשם אותה יכנה לא אשר פרק אין י"דעד אשר זכריה, יחזקאל עובדיה עמום יוסף, בית בשם ונם זכרי" יחזקאלירמי'

אור בנפשנו לנ? היה זה מכל איש, לכל ידועים כי המקומות לצייןמיותר

שם ונם אפרים, משבט הוא ירבעם כי לחשוב אותנו התעה אשרמתעה

ההמו; את מתעה אשר שם תמיד הוא כ"ו( 4'א )מלכים בו המבונה"אפרתי'

בן חדבר אין באמת אשר אפרים, משבט לאחד ,ה בשם חנקרא אתלחשוב

והוא אפרתי נקרא אלקנה אבל נ'ה(, נשופטים אתה האפרתי אחד במקוםרק

ב'( 4'ז א' )שסואל אפרתי נקרא דוד אב* וישי א'(, א' א', )שמואללוי

אשר המה, יהודה משבט ב'(, א )רות האפרתים וכליון מחלון וכן מיהודה,והוא

הקדומה והחלטה 4'ט(, ב' )דת4'א אשתו מאפרת כלב בני כן נקראיםכנראה

כל סבת את מלמצא בינינו מאפל שם אפרים משבט הוא שירבעםחזאת

הפוליטיק בעניני מתנודד אפרים מצינו לא באמת ני אם האלה,המקרים.

מחולקים היו ושלמה דוד בימי שגם ואם יפתח, עם במלחמתם גלעד מימיהמדיני

יוסת בית שם על לבד מורחה הירדן בעבר ואשר לבד ישראל וכל לבדיהודה מרגישים אנו אין אך ט'(, ט'ח, ס",, ע"ח תהלים ףא, 4,ם ב' )שמואלואפרים

ידות עשר וידידות, אהבה מצד רק דוד בית נגד קנאה שום אבשלום מותאחרי

אשר אפשר אי כן ועל מ"ב-נף'ד(, י"ט ב' )שמואל ממך אני בדוד וגם במלךלי

כי דוד, מבית ישראל בית כל את להפריד הסבה יהיה לבד לאפריםיחוסו ש'י או העם, מן נדולה תרעומת שיי לא אם כזה פירוד להיות יכוללא

שניהם או בו בהרו אשר לאיש הסלוכה לנזר ישן זכות איזההתעוררות כלל העבדות קושי על העם יתאוננו כי שלמה בימי מוצאים אנו ואיןיחד,

כ"א- יוד, א' )מלכים בארץ חממחר ואת העושר את שהגדיל מצאנואדרבא

ושריו ועבדיו המלחמה אנשי הם כי ענד שלמה נתן לא ישראל ומבניכ"ט,(

רק היתה העול מקשוי התלונות וכל כ"ב(, ט', )שם ופרשיו ר:בו ושרישלשיו

יכול לא כזה ודבר דוד, סבית להפרד שלמה מות אחרי העם מןעילה ואם חמלובה, נזר על לירבעם ישן זכות איוו העם סצא כי לא אםלהיות

אשר הנדולה והאבן לפנינו, וחתום סתום הזה המאורע כל ואת נמצאלא

את מלהשקות ימנע אשר הכאר פי על מונח דוד עיר ופרץ מלא ביתאת

בם* עוברים אשר המקרים ורוה עמנו ימי דברי לתורתהצמאים כל פתרון בו יש הוא קבלה אם אשר בחן"ל יש אחד מאמראמנם

אשר מאיש נפלאה המצאה הוא קבלה ולא הוא השערה רק ואם הזה,הסוד

הרנישו לא חתלמוד את המפרשים ו:ל עמנו, ימי דברי בעומק לו חודרעין

עשה פירושם אשר מו,ר פירוש אותו ופירשו בו, טמון הוה הכמום הסודכי מדעי. הימים דברי עם לח ענין אין אשר ולהנדה פליאה למדרשאותו

שנע הוא מיכח הוא נבם חוא תנא שיב ק"א במנהדרין המאמרוהוא

בן שבע שטו וסה בבנין, שנתמכמך מיכה ראה ולא שנבט נבם בכרי,בן

במקום בבנין שנתנוחו מצרים של בבנין שנתמכמך ז"ל רש"י ופ4 שמו,בכרי

הזה לעם חרעות אתה להקב"ה משה לו שאמר באגדה כדמפרשלבנה

חקב"ה לו אמר נבנין, ישראל של נניהם סשימים. לבנים אין אםשעכשיוקוציפ

,) , ,) , ,,,, , "ין-,); ,.,.,.,ל,-).,,.,י,ן.,

,,.,

98 בפעיף י*רהח ~ארההברית מ8וק

ואם נטוריס רשעים חיו חיים חיו אילו לפני וידוע שנלוי מכלים חםקוצים עשה אשר מיכח את וחוציא חלך מהם, אחד את והוצא תנסחתרצה על נ"כ נמצאת ז"ל רש'י שמביאח חזאת והחנרה מיכה. פסל אתאהוכ על הזח והפירוש ש'ב(, עיג )סנחדרין מיכח פסל על צרה בים ויעבור*סוק

הט*רשים מן עליו מערער אין אשר כו' מיכה חוא נבט הוא דתנאהברייתא קרוב טיכח ימי את שחאריכה טוזרח, לאנרה הזאת חברייתא אתעשה אנשיס מס*ר ננר לעמוד יכול חיח לא אשר הזח והזקן שנח, מאותלחמש *ן 1*הד מסמ הוקנח מאמו שגנב חכטף מן נעשח אשר פסלו את נולואשר ויהודה ישראל כל אשר בעת רוד נגד עמר נפש מרי אנשים נויפנעו ישי בבן נחלה ולא ברור חלק לנו אין אמר וחוא לכבודו חמלך אתהשיבו

חנדוה כי ופשופ אחריו. והלכו דוד את ישראל והניחו ישראל לאהלו איש. היא ואחות חתולדתי הימים דברי עם ענין להם אין כאלחטוזרות וכדוטה חארמי, לבן חוא רשעתים כושן הוא בעור הוא חמהרחלהאגדח עזרי' ר' עליהם דבר כבר כאשר אלקורי סוד בהם יש אשר כאלחטחגדות

ז"ל חרטב"ם בן חר"א והקדימו ישח פרק בינה אטרי יל חאדוסיםטן החנדות. עלבטאמרו

וח*ירוש הזח, במאמר מופעה *ירוש מן רק יצא הזאת חורות כלאמנם בירם הוא קבלת אם אשר בזה לחו~ל חיי אשר כסום פוד מגלה בוהאמתי כי חם*רשים בו הרגישו לא אטנם עמנו, ימי בדברי חדש אור לנומגלח אשר הפסל לבעל זה מיכה את חשבו חם להם, נההלף למיכה מיכהבין אמנס למשה, אלקים בין וחוכוח חשיחח פן המוזרח חהנדח נאמרחעליו

אחר, מיכה על בזח כיונו רק כלל, חז"ל לב על כזה מוזר דבר עלה לאבאמת דוד בימי חמקרים כל יובנו בכרי בן שבע הוא נכם הוא באמת אםאשר רחבעם.ובימי

בן הרנלים נכה מ*יבושת בן מיכה חוא חז"ל חוכירו אשר זחמיכה טיכת תיסים בדברי חנקרא וחוא י"ב( פ', ב' )שמואל הסלך שאול בןיונתן שם הוא ומפיבושת בעל מריב כי ו"ר( ח' א' )דה"י שאול בן יחונתןבן

בעל ואיש בושה איש מ'א(, י"א ב, )שמואל וירובשת ירובעל כמואחד דוד לק"חת כי מבין חימים בדברי מריני מבט לו אשר וכל ל"ג(, ח')רהישא שלא עליו שמירח כמין תמיר חיתח שלחנו מאוכלי להיות פפיבושתאת

הית לבנימין חמלוכח שנח לו אשר שאול, בית אחרי ישראל את יפחן את לרצות תמיד דוד חשתדל זח ובשביל המלוכח, טשפפ ובניולם*יבשת

חברונת דוד אחרי ישראל בית כל לב שב אשר זח כי ידע כי שאול,בית כהאפפ להם אשר המיוחסים סהז:רים שאול לבית נשאר שלא מפניחוא

וכאשר למלוכח ערין ראוי הי' לא אשר ליונתן קפן פיסח בן רקחמלוכח לי ישיבו חיום אמר כי בירושלם יושב הוא הנה מפיבושת על ציבאחלשין חית כי לרבריו רוד חאמין ג'( מו'ו ב' )שמואל אבי מטלכת את ישראלבית

טות עד לו חרח השדח את תחלקו וציבא אתה אביו למפיבושת דודאמר,. כי שטע טפיבושת של בנו מיכח הוא בכרי בן שבע וכאשר למיחש, מקום.' לאהלו איש ישי בנן נחלח ולא בדוד חלק לנו אין ויאמר נשו*רויתקע -,,;יק*ראל ' ',

י.י. 63עי4 64ראדק ארןאגית 8 *א4? ),,,,,,("" .," ,.,,,

;,ל,

' כ5 כ* חסצב את תיכף חבין ודוד אחריו ישראל עם כל הלך תיכתישראל

;;, סה*פפ לו כי אנשלום, בק בכרי בן שבע לו ירע עתח בי בטכנהמלכותו .]ץ' ,ל . באבל עליו הנרו הנבורים וכל וחפלתי וחכרתי יואב אנשי אחריו הנאו קךכחמלוכח. ועליו כ"ב(, א כ' ב', )שכעאל החומח בעד ראשו הושלך עד מעכחבית מן ראשו נפל בעת ר'ל החומות בין שנתמכמך "טיכין שמו שנק*אאטרו;' בידם קנלה חזח חדבר ואם מציים, חומת ולא מעכה בית בחוטתחחומח

]); , חימים דברי בספר די כאלח שנוים מוצאים אנו כי פלא חשמתע שנהאין '; . מהם. כאחד נבפ ונם ספריםמשאר

',,; . ' מעכה, בית מאבל החכמח האשח ע"י ממנו נפמר כבר שהדואם) נבפ חוא למיכח נשאר עוד כי זח, מפחר נקח לא עוד דוד בית מלכותאך ). אשר שמו, ירבעם קטן בן ממנו ולה אפרים בחר צרדח בעיר אלמנחאשח

,," איש חי' וחוא הסלוכה, משפפ לו כי בחשבו שלמח במלך יד חריםבנערותו נ5 את לקבץ בסתר ויחבול וחודר( )מבקש בדבר קסקן לאמר מלאכהעושח

, סילא חיורד מלא ובית חשר פרץ דרך דוד שר על וליפול אליו בנים?ןבני,

יהושע בנבולי כטבואר ובניטין יהודח ננול על עומד אשר רונל עיןאצל וירד בנימין ובנבול ו'(, פ'ו, )יהושע רונל עין תוצאותיו וחי' יהודהבנבול ;; ) כבר כאשר דוד עיר של האמתי חמקום הוא ושם פוא(, י"ח -ישם רונלעין

האחרונים. ישראל ארץ חוקרי זהביאהו"., את ויבן בנימין, כשב6 חרישית חתרנשות אהו הרניששימה

, ייכירו לחחאפק יכול לא ?רבעם בנימין, בני לפני הפרץ את וינדורחסלא

להשיב בקושרים ידו כי שלטח וינן זח בנין בדבר רצון אי אותותבפניו ויח*וין ה', בשם בזמ אתו חי' השילוני ואחיח אליו, אביו בית בבודאת

ישראל בל קראוחו כאשר שלמח ובסות מצרימח, ויברח לחורנישלמח מה אביו כבר קרא אשר הקייאח את נ"ב קרא רחבעם אל לדברמטצרים

משפט לו אך בי להראות תפעולח את תיכף פעל ווה ונו', בדוד חלקלנו בני בין הימים בדברי חנקרא חוא הוא ואולי עליהם וימליכוהוהמלוכה 6ווץ(* ח' 3דחי"א, "טלך" בשםטיכח

,11 לוח. רמז שאין אם נקבל היא קבלה ואם האלח המקרים כל סודזהו

;; , לא אשר מלכים ספר בעל אפי' הקודש בתבי סופרי כי להיות יכול כיבמקרא, , , לחמתיר לנחוץ מצא זאת בכל הימיס, דברי ספר כבעל דוידני כך כלחיח

חממלכה ועברח ירבעם בית כל נשמד סיף בל סיף אשר אחוי כזה,דבר ישראל למלכי חימים דברי ספר לנו חי' ולו שבטים, ולעואר יששכרלבית מאתנו, נננזו חס6יים אלו אך מפורש, חזח הדבר כתוב חי' כי להיותיבול

.

' , כל לשום חפצו אשר חזקיהו ביפי סקודם עוד ואולי זרובבל ביסר עודאולי ".' דור* בית נמלכוה ישראלתקות

~ן. י*יק

א-%י.יי,,1.י * "

פעי בפצפ" "מאא%צ" 18 א

יפרס במצפה חגדולהדהטבועה

אסעית חגוירה צעשתה אם גם ועונשם בתקטקס חצביר8ה באפריקא, ת*ריביש,ן בהק קלקלתס ותקנתפ בצוקשלא

חיא אס אפילו ישראי אסיפת בכל שורההשכיצח ואואה 3א איוח צרק, כיתי מחתוגשותבאח

פן יחרם אשר הרם כל חנדולה, השבועחחבצעקתה, להעפ כח יש נפשוה ויני שדנין בעת 1ג1',חאופ שאיל, גוירוע ובריחם, על לחעובר ט11ן גחרתלגזור אום פוקש כישראל, היהה,ארז ישראל אלקי ח'ימה

מאד קווטח חבחירה בכח אפונה אי קורש,ילע

בגבעח, ב*לנש יעקב קול הקול חגבעח,פיפי

הישר ואיש העם, פינות בל על ראשי שופט ולא נישראל מלך איןכאשר לעשות הפצים כלם אם אפילו לח' לבם כלם אם אפילו אז יעשה לישרבעיניו נעשים כלס חברים, אהך כאיש מתרנש הקחל כל אשר לפעםים ישבהורח הקדש על ונאמן לחבר מוכ נעשה הארץ ועם בור כל מועד ובימיהברים, קצת בהם יש אשר נפרזות עלילות ע"י ההתרנשות ותנדל חהרומה,ועל כלם הכתוב עשאן ואת בכל הנם, חתרגשות אפילו תהי שקר, בלן אואמת וסקום עם, וכה צבורי כח להם יש אסיפתם וכה כו(, )חנינההבריס

כאשר י'א(, י"א שופטים )רש'י הצנור רוב על שורה השכינה בלסששנתאטפו,

כדין ושבועות נזרות תקגות ושכועתם ומירתם ותקנתם הקודם ב*יקבארתי בסרר בארצו העם אשר ובעת ונפש, וניף פמון עונשי לענוש כחםוכה

עונש נם לנוור זו לאסיפה כה יש נפשות, דיני לדון כה לו ויש עםומשפי רבה רעה לפעמים מביאה ושבועתם קלקלתם לפעםים *תקנתם אםטות ולא לישבע, וטה לתקן ומה לנזור מח להם ילמוד אשר ומנהינ ושופפ סלךבאין שעח. נחתרנשות דברלעשפת

יכול היה נימא או זבוב ועל מ5כא, מהר חרב ואתרננילתאאתרננולא שקר או אמת עלילת היתח אם לידע נובל לא וו'ו, מישראל שבפלחמחות שבסדום עליה לומי בנימין גכעת בישראל עיר על חלוי איש העלילאשר 8ילנשו את ולענות שם נתארה אשר הבית על להטב נדטתה, לעמורההיתה לעצסיה וינתהיה בפילנשו ויח,ק טאכלת ויקח מעניה, מתעלולי מתה כיעד

לא אמר חרואה בל וחיי ישראל, נבול בבל וישלהה נתהים עשרל*נים חזח, היום עד טטצרים ישראל בני עלות לסווס בוחת 4ראהת ולא8היתח

קיפו

נש

,לל,נ,',

.' א סעיא בטצפח חגדיח השבועח י*רק78

) כאיש העדה .ותקהל ישראל בני כל ויצאו ודברו, עצה עליה לכםשימו

כל פינות ויתיצבו המצ*ח אל ה' אל חנלעד ואוץ שבע באר ועד לטדןאהד שולף רנלי איש אלף מאות ארבע אלקים עם בסתל ישראל שבפי בלהעפ שבטי בכל אנשים וישלהו חבריסה, אחד "כאיש ישראל איש כל ויאסףחרב, ועתה בכם, נהיתה אשר הזאת חרעה מח להם ולוסר בהם לנעורבניטין לא לנ( כ' )שופפים ונמיתם בנבעה אשר בליעל בני האנשים אתתנו נסתר אין אשר הקבוה אפי' אשר עשוי כז חכצעקתה ולחשר לדרושאטרו נא ,,,ורדה אטר זאת נכל הניע שטים עד םדום וחפאת עיניוסנגד על ידונו ש:אשר אדם לבני להורות עשף אלי חבאה הכצעקתהואראה לא כי מאד ברזר הדבר אם א*י' העם בכל טפורסם הדבר יהי' א*ילודנר

עדים ולחעד ולדרוש להקור לישב צריכים זאת בכל לקלא אפקוהואויבים כחר בעיניו נחש~ב השערה כחוט הפא כל אשר וחנדול לשפוט,ואחיכ

העלול האדם לב דצר עם ויהתהשב מטדרינתו עצמו את לחורידצריך אמר וע"ן יצרו, על למשול יכול הי' אם נמקוטו עומד הי' הוא ואםלחטא, וממנו האדם, את לשפוט אוכל ואז האלקית ממדרנתי נא ארדההקב"ה חאנשים את תנו לומר ולא בעדתם, נצב אלקים אשר ישראל דיינ*ילמדו בלי והקירה דרישה כלי פלנשו, עליו זנתה אשר הלוי דברי פי על רקונמיתם כזנים מפיח אולי דעתם על כלל עלה ולא לטשפט, עדים והעמדתחקמת

ושופפ מלך חיה לו יעשה לא כ,את אשר אחים נין סדנים וטשלח שקרע" ישראל בני אחיהם בקול לשמוע בנימין בני אבו לא וה ומפניבישרא5, ניטא או זבוב בשביל אשר איש של ערות כשביל אנשים למותלטפור ואחרי למעניה אותה טםר שלומה ברית ואחרי ו'( )ניפין פילגשו אתנירש נקם בעצמו חוא אולי בטחשבתם כלל עלח ולא לנתחים, אותה נתחטותה וחטאתו, *שעו על לכםות רק עשה וה ובל נ*ש אוחח ורצח נקמחובח

כל ש*כו הצדק טי את כנגה יצא עד אסורים בבית אותו ליתןובמקום אוני בן לאביו היקר הבן זרע על לישראל החביב השבפ עלחמתם לא ממנו איש לאמר בסצפה ישראל איש וישבע לאביו, יקיר ובןלאמו

עלה לא לאשר חיתה הגדולה" "חשבועח ונם לאשה, לבנימין בתויתן זה מפני ר"ל ה'( א' כ"א, )שופטים יומת מות לאמר המצפה אל היאל

במדרש ז*ל וכאמרם מיתה, בה שנזרו טפני ערולוו' חואח השבועהנויאת

מובא ילמדנו פדרש נשם החרם בטשפם -ל הרמב'ץ שהביאהידוע

אלא ישראל כל נשבעו שבועח יובי א' פרק ולעיל ראשון בחלקאצלנו

בקחל עמחם היו לא נלעד יבש ואנשי השבועה, היא שהחרםלהחיעך ר"ל רד*א(, *רקי בשם אתר על שמעוני בילקופ )מובא מיתהףונתהייבו ההרם יומת, שסות בחרם שגזרו רק יומת שמות שנשבעו שייךשלא

סות "פדה לא האדם טן יהרם אשר חרם כל עליו נאמר אשר הלזההנהל שבעח חעם נזירת ריע הצבור נזירת על א' בפרק אוהש בארתי אשריומת.

לגזור כח כן נם להם יש בארצם נפעעת דיני לדון לחם רשות ישאשר

יפרה לא האדם מן יחרם אשר וכל דבריהם, על להעובר מיתהנזירת גם ואולי בארוכה, שם דברינו עיין סיתה, כהרסם טזריס אסא*ילו

החרס

ץ בסצשהחגי,וה

סן,יז? א

%1'513ן11ש1ו2ן

5 פ -41']י3-1,1ש''יששןריין,י.:.44..י הוב'ריאי יואית סשבתס ע, ושסה, בצי'הס ,צמנ.ס חמהשוי:נ

אשר רקיו אשו את ,וא, ההחונשות עג,ר אחו. הס,חיה 2עיי'ר"אן

~י_שש-%גש4,1"85שש11א115ששמ211,-ן',:2םש"5צ1555פיש111ם5"

שאששש5

אטעיא בטצפא אגד5""שבועה*רקי18

בחסד וטער כלך יצרו ואמת וחטר בסט חדרי כל חפש מי' אדם נשטז ה34ר הי ועל מרשע מוא מי לסצא שונים באופנים ומקירח בדרישח ברהתזווח חי אז בושראל חכם פלך אז מי' ולו כ*מ-ו"( כ' )פשלי כסשבהטד חשחר חאנשים ואת חאלקים את מקודש את למלאות צריך חי' ולאכס15 יביי,נדרים

חל איטור ואימורם נדר ונדריהם נוירח נזירתם חיתח אלח כל.ואחר כנימין שבפ שחותר כיום ישראל בני עשו פוב ויום מבאים, חדורות עלנם אה יתן לא ממם איש לאמר במצפח נשבע ישראל ואיש שנא' בקמללבא עשב(, ל' )תענית סבנינו ולא "ממנו' רכ אמר חיוש סאי לאשח, לבנימיןנתו תולדות )רבח ננכעמ, בפילגש יעקב קול וחקול דרשע כנראח זמ מסטועל בקת4 לבא אמור בנימין שבפ הימ שממנהן מלת אמרו לא ולו ט*ח(,פר,שה ונזירמ, מק מוא עם ומירת מק אבל כמונן שלא נעשמ חנזירמ שכלאם

חפררכישען מק כחתן, היחח לא שמנזירח אם . נדר שרץ חואוחעובר חוא החק אבל רנעי שגעון סין שחיה יודעים ככולו רובו אשרנאמריקא

בווב שנהפשטה ואחר דינא דמלכותא ורינא יענש ענהפ עליו וחעוברחק חאיש על למיוב נעשמ הק-עם כל כי ישרש נדייני נם עלימ כופיןחצנור חקיו* לשסור למעם מובתו מטעם רק שנמקק חדבר ספעםלא

במעיף- ק'י 8פצ*ה הגדולח השבועה את 5יו, %אפיול על שטורים חהרפוה פישראל, שבס י6חה שלאאבפ יכולים צבור ווזרפי גורהש הקחל, דעת ועל הקב'חדעת הבם, שאלת ובוא וןרפה 5תה בלא לחתירהצבור

ונשאייסז חבס היתר צהכים בשכוצה עשו אםאבי 5ילנש וביפי י*תח ביפי *ינחס חיה אפז*חצאיס, חחר טועיל %א ?בוו הרפי של עחש לנזירח ?בגבעה יבש יהשבי את יהניתם ויחבא, 6כאן רקחכס בתולה נערה ת' ו*ף, ונשיפ אנשיט וץרב ל*יגלעד עביד אי צב,ר בוזר6י חנדר, חותר שלא ש'יצצולו חנס ההר דץ נוי*וק, שוהג לם. וורם ו1זרפחני, היחא ישראל אוקי ח' לפח יחעם, ודוע חהלא

5פח יפתת, את א*ריסש בני פלהמת בישרא%,כואת פעשה חיהח פתי איה6ר, לבני הכהאח היתחשצים

ו בגכשוו*ילנש חשבועה של חמוקש את כנר ידעו אשר שאחרי בזמ שקש" סהאבל

שלא וחשתדלו זה, על לכ*י ק*בנות ומק-בו נדול בכי ע*ח ובכוחזאת או מומחח מכם ש9 השבועמ את מתירו לא מדוע מישראל, שבפיסחמ

אותן וא'ת שכתבו חיכי, כי ו5ח עץב כשפ שבועות תוטי ועייןבשלשחצ חתר, להם יש חיאך הקחל דעת ועל חקבשח דעת על טןיין שאטחיסות

דא48

,%4ישש ;]""ששי

"),; הקי" :ליה,י:י, 4"י. 1 -י י,:

.-1]1, ,ש;

:.לי, -; י1:, ,.

,,;(ו-לן, :.-י

1-.,

.!;ךן.גך

,-)נ)!1.,, :יי )..

ין:ל,י ..ן),;; :.

,.,נוגן,1ג""נול-

. לן;י],. ,

?1--

ויל 'ל ,. -1יין, . .:

,)ין , .;י;לי":-,,ןן;

.]יי, יי] יי,),

,,8 1, ה;(,,,,..,- יי . , ;,;: ]גש; י15 1 :'

,)יי" ,:ש

;]יע8 יבא , , י)יי(8( י* ,.( ...

1,:81; "שן1]!:,.;שנ*ל:ל1נ5%5

15 בסק," גטצ*" חנדול,ה משנוה י4ק למח דמי ולא נעלמא, לחומרא הנאונים תקט חקב*ה דעתשמסכימים וטה חימח, בלא אפילו כשירצו שיתירו חוא כך חקחל דדעת וי'לחרפה, בלא סשתרי תיכי ועוד רבים, דעת על חוי נרידא חקחל דעת עלדאפי'

תלף הכל טזרים שאנו חרמות אבל לחשביע, טח שהקב*ח משחשחוטביע נשבעים. חיו לא מישואל שבפ י'ושיגדע עד כך כל חחעזזק המלחמח כי 'ידעו לו כי נכון פהח לחם וישנמורח חרפה חתחרפו הלא ח' לפני שבכו וזח לחם, נם יתירו וחמח חנתריםסן אחרים שלשח יבחרו חמחירין אלו ואח"כ חרפתם, עא* יתירו וחםושבועתם נדרם לפניחם ויפרפו ו*כחם חמומחים מן שלשת ויבחרו כלםשיתקבצו לחם שאפשר שם דל חראב4ר בשם שם חריבאש שמביא כמוחשבועה עליחם חיתח שלא אלח מן חכם עא*לת צריכים ולא לו, ויתירו חכםזטאלת ישא*ל לבנימין בתו ליתן יאפוץ אשר אחד הבל מועיל ודאי חכם שאלתאבל חכס שאלת בלי שיוהר קחלנו כדעת דעתם חי' שלא נאמר אם אפה8ח נם וא*כ כיחידים, הם שחרי לחצאין אפי' ונ,טאלין חכם לשאלת חםצריכים בשבועח אבל חכם, שאלת ובלא פתח בלא מאליחן לחתיר חקתל יכוליםשבועח בלא שחחרם בתשובח יל חראבשד בשם קע"ת בפי' יל חריב*ש מביא וכןח', בפרק לעיל בארתי כאשר אחרים לעמים שנודרים ממה חוץ ושבועח נדרלכל מועיל חכם חתרת אבל חרפת, ופתח חכם חתרת בלי לחתיר רק חואשטירים בעה חקחל בדעת ז"ל חתום' בע* שתלו וומח נדרים, חהרת כלכדק גשלשח או חכם קך* יכולים חלא אבל וחרטת פתח בלא 8פי' כשירצושהתירו חיום חקחל כדעת חיח לא וטדעתם נאסר אם ואפילו לחתירח, יכ~יםטי4כ ציוח לא חקכשח מישראל שכפ לנדע הזאעז וחשבועח עיי, חקהלבדעת

א*כ חכחן, אהרן בן אלעזר בן *ינחם עד שלשלת פח חםר ולא ממשפינחם חוא פח חנזכר ושפינחם יפתח, סעשח אחר חי' בנבעח פילנש שמעשחיל ודעתם כ"ח( ב4 )שעפפים תו' חחם בימים לפניו עחטד חכחן אחרן בןאלעזר בן ופינחם בנבעה דשילגש במעשת פח פינחס נזכר לא לו שנח, מש'יותר חי שפינחס חדעת על כלל עולה ח" ולא במקרא, פינחם שם נזכר לאיפתח ובמעשח י נדח את לו שיתיר פינחם שם חין ולא י*חח, נדר על שאלווחיינו, ד*ה ע*א ד*ד תענית ברש"י ומובא ני סי, ס' פרשח רבה שרהובחיי נדרם. את פינחם לחם חתיר לא טדוע 8ה לשאול יותר לחםח"

נערח מאות ארבע להציל, כדי לאיש, נדרים חיתר דין כ% לחעםחחיע לא חי( פרק פקדם בים*ם שפתי )לפי ,גטהות4 או שפינחםונלעשרל8 כא* חוי חחרם את וכשיתירו טעיקת, חנדר את שעוקך חכם כההרתדעפ צבר חדמי שחתרת ד' מי' ז' כלל בתשובח יל חראףש שכתב ומחשעבו, מה על לא אבל ולחבא מכאן אלא נתרים צבור נדרי שאין טי, סשץףרכ*ח סי' ביו*ר כדאי' ,טעבר מח על לא ולחבא מכאן רק זח אבל ז'ל ההום'בשם כסף"ט חכם שאלת בלתי לחתיר . חצבור יטלים אשר היוס צבור בחרכףואפי' יומת מות כי יפדה לא נאמר מיתח שנזרו וכל חחרם, בעת מיתחבפירוש טגזת מפני לחתיר אפשר חי' לא חזח וחחרם טמת, מות חמצפח אל ח'אל עלח לא לאשר חיתת חנדולח חשבועח בי ממות, נלעד יבש מבנותבהולח.

לטעי4 במצפה הגדולההשבועהפרקי80

בחרמי אמרינן דלא מהני לא עביד אי לענין רק זה לעולם, החרם הי'לא לבפלן אפשר שאי במצות רק חוא מהני לא עביד אי דם"דצבור

לענין אבל לכו"ע, מהני עביד אי ע"כ מעקיו לעקור יכולין צבורבחרמי אב~ אם. אפי' יפדח לא ונאמר נענשו נלכד ועבר שעובר מי על שנזרועונש

נמוםי חק נם והוא א', בפרק לעיל שבארתו כטו יומת מות מיתה עונשגזרו ע"פ החק נתכפל שאח"כ אם נענש חוק עבר אחד אם ומדינה מדינהבכל

החק את מקודם עברו ואשר ולחבא מכאן רק נתבפל המחוקקיס ביתחמכמת ושטתא בנדוי למוחרם שמתירים ומה חוק, והעברת גדר פריצת עלנענשים בעצמו נויפה שנהנ במח עונשו קבל שנבר מפני היינו מחילה מבקשכאשר שכבר רק שנפדח נקרא לא שוה שרי, ופופ אסר פופ אמרינן אחד רנעאפי' אבל חעונשז קנלת אחרי סחני ותשובה בעצמו נזיפה שנחנ במה עונשוקנל נפשות דיני שנוהנ נזסן בחרמו ונתפס ט(תה עונש חעובר על נזרואם

לחתיר יכולים חיו לא כן על יפדח, ולא יוסת טות כי עונשו המלכות,וסש*פ שוה נורא דבר בזה ואין גלעד יבש יושבי את לפדות חנדולח חשבועחאת

שעלו וכיון נעריכמד', ו,קרינס חיום נם חעמים בכל חנהונ חסלחסתטשפפ עליו יש יומת מות חסצפת אל יבא שלא מי על ונורו בנימין עללמלחמח

על יעמדו נלעד יבש אנשי שבודאי סריות או פינחם ידע רק מלחמה, עונשדין ועל הנשים על יחוסו לא כזאת ההתרגשות ובעת ופפם, ונשיחם חםנפשם ואולי מעצמו, יבא הדבר אבל הפצפה אל לעלות בהגזירה אינם שהם אםחפף יבש יושבי את והניתם לכו איש אלף עשר להשנים העדח שאסרהפח וחפף הנשים אם כונתם י'(, כ"א )שופפים והפת וחנשים חרב לפינלעד עליחם, נם תחוסו אל אבותם ואת בעליהם את להרונ יניחו ולא נגדםילחמו עשו ויו כלל, בחנזירה היו שלא וחפף חנשים להרוג שיצוו אפשר איכי

שבועתם הי' לא והפף הנשים נם מות.ימותו הנברים יעלו לא שאםבהגזירה חגברים על הגוירה גם אולי בפל והי' נורא, הרין עוות שזח כללשבועה אל יעלה לא לאשר רק ג,רו לא הם אבל כלו, הותר מקצתו שחותררנרר

החיל לאנשי אח*כ צוו אבל לבדו, הוא יומת סות לעלות שנקרא מיהמצפח, הנשיםעל

והפ" על חסו אבל עליהם, נם יחוסו לא הנברים עבור ילחמו אם

שבי, אותם לשבח רק ילחמו אם אפי' אותם לחרונ לא בתולה נערחבל שלו הנותרים בנימין לבני לנשים תחינח למען שילה, חמחנה אלולהביאם לבני בנותיחם יתנו שלא הנדר להם מתיר טריות או פינחםהיה חיו גלעד יבש יושבי ננד ללחום החיל אנשי בהעלותם אזי לנשים,בנימין התירו שלא ובוה נתולח לנערה אשה בין כלל הבדילו ולא כלה אותםששיס בתולח, נערה מאות ארבע נצולו חנדר אתלחם

סזח ידעו ולא לאיש נדרים היתר דין כלל לחעם ידוע היה לאוכנראה גדר,ם היתר כי הקבלח, שלשלת שומרי והנביאים והזקנים העדה גדולירק

ירעו לא ירחינאי שמואל עד כי שיממוכו, מה על להם ואין באויר.פורחים פירכא לחו אית דכלחו ע"א י' בחניגה כדאי' התורה טן ווח נבון סטךכלל לו, מיחלים אחרים אבל מיחל אינו הוא דברו יחל לא דאמר מדשמואללבר

נדר לחתיר שיכולים קבלח היתה לא שלו בשערה, התלוים סהררים נ"כוזחאיש

ן8 ב טעית במצפה חנדולה השבועה יפרק

לומדים היו לא אזי אשתו, נדרי להפר יכול שהנעל כטו ושבועתואיש כסח להתיר יכולים קבלה בלתי כזאת שבדרשה מיחלים אחרים אבלמזה

מן ידעו לא העם אבל שקכלו, להקבלה סמך היא אבל שבתורה,איסורים באמרם כיונו ואולי השבועה, על ובכו כך כל ראנו כן על הזאתהקבלה ועצה מה חוק חתורה שמה שלא בישראל זאת היתה ישראל איקי ה'למה

בתולה נערה כל הצל לסען זאת קבלה להס לנלות חפץ לא מריות אופינחם אך מישראל, אחד שבט ח"ו להגדע שעומר בעת כזאת משבועהלהפטר גלעד. יבשמבנות

ס"ח רמז בילקוט שהובא אליהו דבי תנא המדרש על פה להעירויש אליו נתקבצו המז:ח ע"ג בתו להעלות כהוגן שלא דבר נדר הנלעדייפתח את להתיר לחם שיאטר לפינחס הי' גדולה, מריבה עמו לעשות אפריםאנשי דברים בנימין בגבעת וכשעשו כו', ליפתח נדרו את התיר לא והואאפרים בבני סיחה לא הוא אלא באתם, מריבח לעשות אלא באתם לאנךרו

ונפל כלו, העולם את להחריב הקב"ה יצא ראוים שאינם ויבריםמנוערים בנבעה ופילנש עטהם, ופינחם נדולה סנההיי אותם הרנ ומי אלף, ע;'במהם בן איתמר לבני הכהונה נתנה שעת באותה היתה רשעתים כושןבימי נאמר ובמקרא בתו, את להקריב שחפון מפני יפתח עם ללחום באואפרים שבני והוא בסקרא, נז:ר שלא דבר בו שיש מה לבד הלז וחמדרשלבעליה, הכהונה תהזור הקליה אמר שעה באותה עלי בני' וקלקלו שגה כסאבאהרן מה ולבר א'(, י*ב )שופטים קראת לא ולנו עמון בכני להלחם עברתמדוע

אריכת לנו יקשה ולא בישראל, טלך לאין נחשבים האלה שהימיםרשעתים כושן בימי הי' בנכעה פילגש שמעשה שאמר סי כי עצמו, את מותרהלז המדרש זה לגד אבל עלי, מות אהרי אלעזר בני שכהנו עד להיותיכולים השנים ושתי שנה, "תם"ב" %ל "כמ"ב" ובמקום נפל שט;'ם לומרנוכל שבזה אלא ה', פרק מקדם ימים בספרי כארתי כאשר שנ" וארבעיםמאות ארבע יש עלי טות עד כושן משענוד כי מתאים איננו השניםשמספר קנז בן עתניאל כי יהושע סות אחרי תיכף הי' רשעתים שכושןלפניו, עומד הכחן אחרן בן אלעזר נן ופינחס בגבעה, בפילנש שנזכר פינחסימי שלא על בוז עליו לשפוך פינחם יסי יאריכו מדוע א"כ יפתח, לפנימאות שנות חיתח בנבעה ופילנש בתורה, כסו במקרא וטאוחרמוקדם דאין ליה אית רשעתים כושן בימי שחיה שאמר טי אבליפתח, בימי נם הי, אשכ כאלה רבות שנים פינחס ימי להאריך מוכרחמריות עד דורות עוד פה לחביא קצר למקרא חושבו ואיננו לפניו עוסדהכהן אחרן בן אלעזר בן פינחם במקרא ורואה נגכעה פילנש מעשהיפתח ואחרי שסשון אחרי הי' ויפתח כסדר, הולכים במסרא כחכהובהשופשים מדר שחושב מי בשלמא במקרא,' נזכר שלא מה לפינחם שנים כךכל ליחס לו אמר ומי ד', פרק מקדם ימים בםפרי כטבואר שנהעשרה ותשע טאות שלש יפתח עד רשעתים כושן שעכור התחלת מןהי' אשר יפתח ביטי פינחם הי' לא זאת ולדעה י'( ט' נ', )שופטיםרשעתים כושן על ידו ותעז יהושע אהרי הראשוז השופט הי' הקטן כלבאחי

חתיר

י שו"42 5 סש4 נמ~פה חנזתח משנתה

יא5וק

88 אטעיף הט?חח8שפט יא*וק ',),,',י

י4*פרלמ,1' הטלוכה ומשפם המ?ךמשפט

,ן,

אסעית לשון הטיוכח, זסש*פ הסלך סשפט יהישע'שימת 11

הוה41*ת על ד,ד ש"ית היזרעאלי, ננות כרםעייחס,ן, לאייסן אלא 11 ש" * גאמרח לא וכות, עלמשפט

ח.סור כל ה:נהדרין, ותשונת שעורינט ושלגדישיןלן] שסה ו'ל כס ירסכ דית כי, טותר סלך הטלךבפרשת יה~רח ה', לפני ב:*ר ויגת.נ דטיו, נורין לוקחשהטלך

,, אתשאול שכס יס-יכו גר~לה של יהנשיקהיעלחיחטשיחה1,, קיום חיה ותוא מ4ר', "?רית את בעזתי"ת בארתי זהמחלק א,בפוק,, ישראל.נלי,;') געיני יחושע את ה' גדל ההו* ביום גגלגל, ח'ל*ני

התחייבד אשר ישרא(, עם מצד ישראל על לסיך יהושע את אלקיםשימת 'גן המלך משפם 4א אז נכתב ולא יומת, פיו את ימרה אשר שכל בבריוןעצםכז1) מצד רק ישראל טצד היתח לא בעקרת השימה כי המלוכה, טשפםולא1ן

את ה' ציח אשר כל לקייס בברית באו רק וישראל משה, ידי עלאלקים המלכות ודיני היקי כ4 ם לסט ב,ב4ת חיתה ספק בלוני אבל יהושע, דבר על טשה,;

סצד בין המלובח וסש(ט הם4ך משפט כ4 עליהם קנלו עליהם, יטלך יהושע1', אז נ"כ מצדם ישראל ובשימת טעתה, דבי לחדש רשאי חנכיא איןכי בישראל מיך היה לא א.ט- הרבות השנים במשך אמנם העם, טצד וביןהמלך ,ל, וביד ישיאל זקני ביד תושב1*( קבית כ:ל המלוכה וסשפם טלךמשפם;, של הקבלת נשארה כי אם י"א, סעיף א' השובז -ח'א בקדש מ4כיבספרי ,,',, בארתי כאשר ושיפטים ז.,נים דין רק מ4ך דין בעצמם נ-ג- לאותשופם'ם,,, "שנים במשך אלה משפפים נשכהו העם מן אבל הק:לה, טשלשלתהנניאים ,] אפיי מ4ך, מנית טצ'ת לחם עדין הניע ולא מלך עליהם הי' לא אשרחרבות,)

במלכי בארתי כאשר למצוה מלך עליך תשים שום שחושב יהודה רילדעז מלך ברית כרחו טים הה'ב שמואל על עתה והיה הני'ן בתשובחבקדש

בפרק בא*תי כאשר הב-ית היא שהשימה עליהם למלך שאול את לשום1,ינרית1ן

מלך'" יהי' אשר הז:ות ריי הם4ך", "טשפט את מקירם לחידיעם

בהמלכות להעם שיהית מהזכות המלוכוז" ם,,משפם דבר ולא העם, עללהמלך ,"1) אפר מלך עליהם שישימו טהם לבקש להעם בא לא שטואל כיובהמלך,!",; להם לבקש עליהם הקדיטו הם רק נזה, זבותם את להם לתודיע צריר הי'אז1,,, הקביה לו צוה וכן מבקשים, הטה אשר הטלך זכות רק להודיעם לו הי'ולא1נן) ימלוך אשר חמלך סשפט להם והגדת בהם תקיד העד כי אך בקולס שטעועתה , ,גי,,; ח9ן .,ש

אטעיף רהטלאוכדהמשפט יא פרס81

לו אשר בא עד זבות על משפט לשון ומצינו ט;( ח, אי, )שמואלעליהם המצנפת לשום הזכות לו אשר ר"ל לאב*, כ"א )יחזקאל ונתתיוחמשפט המלך ובפרשת לע"ל, המשיח סלך על או כיון זרובבל ועל בעטרה,ולחתעטר

שמואל אמר יהודה רנ שאמר כמו העם על להמלך יש אשר הזכיות המהפה ע"ב( כ' )סנהדרי; בברייתא יוסי וכר' בו, מותר מלך המלך בפרשת האמורכל שום שנא; מטיק עליהם לאיים אלא זו פ-שה נאטרה לא שס לם*דאפי' וזכות היא ומצוה דין הזאת והאימה עליך, אימתו שתהי' מלך עליךתשים וזהו עליהם, לאיים לו נח"ן אשר בעת עכ"פ כאלה דברים לעשותלהמלך יהודה לר' שהרי ולבהלמש "ליראם גרם ולא שכתב שם ז"ל רע4"כונת ולבהלם" ו,ליראם הגירסא לפי ר"ל זה, על ישראל נצטוו שהרי כיוונויפח שמותר הכונח עליהם לאיים חנירטא לפי אבל מלך, עוד יבקשו שלאהוא ועיין עליהם, לאיים לו נחוון אשר בעת האלה דברים לעשות להמלךוזכות

עשהו שלא מפני ,ה היזרעאלי נבות כרם על נענש שאחאב ומהמתרע4;א, עצמו את השפיל רק מלך בזלות טטנו, הכרם את לקחת המלךכמשפפ של להדחוקים צריכים ולא ולירש, לרצוח ואח"כ חדיום בתחבולותלהשתטש אשר הראשון ";ל בהועוד גם מונח וזת מלך, ד"ה שם ו"ל התום'בעלי חמלכות "תקיני ספרי ועיין נ:ון, היותר התירוץ שהוא עיי"ש שםבתוס' כו', בארין צדיק אין אדם חוי תא ד"ה קדסאה תקונא יומף" בן עקיבאלר'

לא אם שאי דדוד אי' ע"ב( נד"ם הכונס דכפרס ועוד איי שםובתום' חתירוצים כל ובין בהמותיו, לפני ליתן מישראל שעורין של גדישין להחליףיכול התוס', מלשון רבר איוה שנשסט ספק ואין ע"ז תירוץ יש לא ז"ל התוס;של מלך אתה אבל אסור הסנחדרין לו אמרו שבאמת הוא בזה התירוץאבל דב"ק שהסוגיא הוא יותר שנראה וסה דרך, לו לעשות גדר פורץ ומלךאתה מותר שלכו"ע עליחם לאיים אלא זו פרשה נאמרה שלא דם"ר אליבאהיא רק זה טותר יהודה ולר' לגמרי, מותר יומי שלר' הוא ביניהם ההבדלרק כטו הטלוכה להנהגת לו שנחוץ בעת זה ובכלל לאיים, חפץ שהואבעת דרך. לולפרוץ

מלך המלך בפרשת האמור שכל כם"ד פוסק מלכים מדמ בפער ז"לוהרמב"ם ור' בייני כשמואל דהלכתא מפני בטעמא שם זעל הכ"מ וכתב בו,מותר לכתונ בלשונו ,'ל הרמב"ם שינה אטנם יוסי, כר; הלכה יהודה ור'יוסי

להוציא זה בלשון שיש ולעמ'ד ה"א(, )פ"ד בו זוכה מלך בו מותר מלךבמסום המלך זכיות כסשש פירושו מלך" "טשפט שלשון המחלוקת מן עצמואת יהודה ר' ולדעת לקחק יוסי ר' לדעת זכות לחמלך הדברים אלו בכלשיש מלךש "משפפ הפירוש שזהו הדברים אלה בכל זכות לו יש עכ"פ אבללאיים, נקרא לא וכותם יגזול שהוא לומר ולבהלם" "ליראם שגורסים כחנירסאולא

הרביעית בהשאלה זעל אברבנאל נם שכתב כטו מלך, גזל רק מלךמשפט וגם שמן כמפורש ולבחלם" "ליראם הגירטא לו הי' הוא אשרעיי"ש מלשון לפרש ללבונו קודם חידודו אשר מלך משפט לשון להמקראבפירושו משפט פירוש גס כן יהיה כן יפרש שאם כן; הפירוש ואין שפטים, בהויעש

כמ;'ש הוא העיקר אמנם ה', לטני לחניחו בספר לכתוב אין וזהחסלכות,שטשפט

85 אטעיף ז*ומק*וכהסשפט יאפרק

מ"ר כל איום זכות או קנין זכות אם האלו, לדברים זכותו הוא מלךשמשפט

ביחזקאל חמשפט לו אשר כלשון זכות פירושו פ" המשפט אנל דעתו,לפי מרפא. ח:מים לשון לשונו בשנוי ו"ל חרמב~'ם דייק וזת שבארתי,כפי

מה כל חאוטניוה נעלי מן לוקח וכן ז"ל חרס~ם כתב ג' בהלכהושם והעבדים הבחסות כל ולוקח ש:רן" "ונותן מלא?תו לו ועושין צריךשהוא

ולקצור חרישו ולחרוש בו שנא' דמיהן" או שכרן ,ינותן למלא:תווהשפחות ואת שפחותיכם ואת עבדיכם ואת רכבו, וכלי מלחסתו כלי ולעשותקצירו

כלי נושאי העירו ולא למלאכתו, ועשח יקח חמוריכם ואת חטוביםבחוריבם כן כתב נ"כ ז*ל והרי'ק שכרן", "ינותן שכתב דבריו סקור את ז*ןהרסבו'ם "ליראם רק שלא ו*ל דעתם מפני זה כל אסנם אנת ידעתי ולא רבותינו,בשם

דרכיח אשר התורה אשר יתכן ולא למלך", "ז:ות רק הדברים נאסרוולבהלם" ולא יענודו שאומנים למלך ז:ות תהן שלום, נתיבותיה וכל נעםדרני את נושאים הטח חאומנות ואל וביתם, הם יא:לו ומה שכרם, עליבואונפשם.

והכרמים והויתים השדווו ולוקח ו' בהלכה ז"ל הרסבן'ם כתבוכן יאכלו מח להם אין אם אלו מקומות על ויפשטו למלחמה כשילכולעבדיו חטובים וויתיכס כרמיכם ואת שדותיכם ואת שנא' דמיהם" ,ינותן משםאלא כנראח אסנם מקורה את ז"ל המפרשים חעירו לא פה וגם לעבדיו, ונתןיקח ובפרט אלח בכל לחמלך "זכות" שיש מפרש שחוא שאחר סיחזקאל, זהלמד וזיתיכם כרמיכס ואת שדותיכם ואת נ"רש אם בו "מותר" שהמיךלם"ד

יקח ולא יחוקאל אטר ואיך ממש, השדה את שיקח לעבדיו ונתן יקחהטובים )*חזקאל בניו את ינחיל מאחוזתו סאחוזתם, להונותם העם מנחלתהנשיא וזיתיחמוליתן כרמיהם שדותיהם ליקח רשות למלך הדין מן יש הלא י"ח(,מ"ו

בשמואל שהנאמר מפרש ע"כ מעתה, דבר לחדש רשאי הנביא ואיןלעבדיה אלו ועל סלחמח. בשעת ורק שכר לשלם ונם לאחחה לא לפירותיהם רקהוא

דמיחם טשלמים שאיגם או מלחמה בשעת שלא גם כן שעושיםהמלכים הטירו ושור חמם ישראל נשיאי לכם רב ה' אדני אטר כה יחזקאלאסר

ט( מח ה'עיחזקאל אדני נאם עפי מעל גרשותי:ם הרימו עשו וצדקהומשפם

שמואל חרניש המלך יחי ואמרו העם כל שהריעו אם השימה בעתאך אטרו בליעל בני אשר בסוף, נראח כאשר בסחנה חרישית רינה נםשיש העם אל ולדבר העם, את לפיים צריכים כי שמואל וידע זה, יושיענומה חעם, ועל המלך על להמלכות יש אשר הזכות המלוכהש אמשפם אתגם

על חסלכות' ,יזכות העם וזכות הטלך זכזת כולל המלוכה" *משפםאשר הנחה ענין אשר כה( י', אי, )שמואל ה' לפני וינח בספר ויכתובשניהם,

ט, בשרק בארתי כאשר ביניהם לעד ה' להיות ה' לפני הברית קיום היאזו

הגלעדים. את יפתחבברית למלך שמואל שיבחר חשבו לא כי העם רינת נשקט לא עדין אךב(

העם בניסין, משפחות מכל הצעירה וסמשפחה ישראל שבטי מקטני ימיניבן ידיו את ש:ל אשר יעקנ ברכת פי על אפרים מן כאחד יבחר בודאי כיחשב הוציא לטען או ט', בפרק בארתי כאשר אפרים ראש על ימינו אתוישס

את

%פש4 חטלתהמשפט ' יא8רק86

אסר כאשר יתודה משבט אחד את ימליך ואפרים סנשה שבין תקנאהאח ב.( א4, )שופפים זח טפעם נ4כ יעלת יחודת יהושע מות אחרי היכףת' תי' מהזה תטהו חתסוה אשר בנימין טשפחת ומקפני בנימין משבפולא נם תיתת וח מפעם אשר י"א( " א', )שטואל בנביאים שאול חנם קישלבן

ואיי מתעדים, כלם תיו המשחו פרם אותו תעם ידע לו כי בחצנעתמשיחת חמשיחה ידי על אבל ויחודה ומנשת אפרים מן נלוית מחאה יוצאח"

רצוי נעשה עצמו מצד הוא אשר אחר לאיש ונתחפך ת' רוח עליוצלתה קראות אשר א'(, י', א', )שמואל חנשיקח וגם תמשיחת ענין כי אתיולרוב כענין *ה*תת י"ד(, )פרשת שמואל מדרש נדולה" של ו,נשיקת בשםתז"ל תי' שמשחו טרם אבל עליו, מרוחו לחאציל יהושע על משה ידיממיכת באפרסמא רק תמשחת בשמן משחו לא תמפרשים שלדעת ואם תאדםכאתד חתננרות חטשיחה אחר נם תחי' שאולי בפחדו ע*ב י"א בהוריות כנזכרדכיא תרח"ת חדושי ספרי עיין תסשתת בשסן מעילת ויהי' מרובו, או תעםמכל

רות עליו -חצלת כי חועילו יחד וחנשיקה תמשיתת אבל שם4ו, סי'חוריות העם מכל הוא נבות ומעלה משכמו כי עמו לרוב זה ידי על רצוי וית"ה'

מתמנה שהוא כיון שחמלך י" א' שמואל בילסופ מובא בתנחוטאואמרו משכמו שנמשך המשתה שטן בשביל ארוך נעשה מיד קצר, ותואטלך

ל4יש נהפך ודאי ברוח אבל משל, או מעשה ות ואם תעם סכל נכוחומעלח נבורת איות שאול חראת שלא ומן כל כן .על אשר ו'(, " אי )שסואלאחר

חרוב קבלת הכרה מצד רק חברית חיתת לישיאל חשועה לתביאבמלחמת כאשר אך הרוב, בלב פנימת חית מת ידעו שלא ועם תמתרעם חמיעופננד ונלכה לכו תעם אל שמואל אמר עמון בני מלך נחש ננד לישראל תשועתתביא את שם וימליכו הנלגל העם כל וילכו חמלוכח, שם ונתדשחנלגל שם כי בנלנל בחרו וכנראת ט"ו(, י"ד "'א, א', )שמואל בגינל ה' לפנישאול

בפרק בארתי כאשר בשימים ישראל קנלו אשר יהושע מלוכת נסנתחד"טה בעיני יתושע את ח' נדל תהוא ביום נאמר להגלנל תירדן מן בעלותם כיא'

י"ד(, ד' )יהושע חייו ימי כל משת את יראו כאשר אותו וייראו ישראלווכל4 להרוב לחסכים מוכרחים חיו אשר מיעופ בראשונת חי' שם נם כנראתאשר

שבפ ננד מנשה מבני תרישית רינה איזו תיתת שם נם ואוליבראשונת, ישראל. כל בעיני יתושע את ת' גידל חהוא ביום אבל תבכור טנשת כ*אפרים

הספר לנו הי' ולו המלוכח, טשפפ היח מת בפרשת נוכר לאאטנם והי' חעטים, לכל נדול לאור מפק בלי הי' תי לפני ויניחחו כתבו אשרהזה מ8רות ככל נדודינו ביסי נאבד לבבינו לדאבון אמנם הקודש, בכתבינחשב

נביאים בתורה במקרא שמפוזר מת כל אבל וישראל, יחודת מלכי ימידברי מתובוה לטלכו, חעם . מתובת לעסו, חמלך מחובת שבע"פ ובתורתוכרילים קיום את מחויק סדרת רק אשר חמשטרית לחהנהגה ר'ל למלכותשניחם אדם ינע ולא יבלעחו רעהו את איש לבלי וחמשפפ חצדק עלחעם נטור. ויל הוא פירושא ואידך המלוכה4 ו,משיפ נקרא זח בל לחברו שסוכןבמת

יגפרק

,,,;,(,.;,,,, .(

שאוה4שבחת יבפיק1. ,.י.

סעי81 א

יבפרמ* ואלתו שאולשכועת

אסעיף את אני עטי אנוי, חשניי השבע 6ה,,, אישוי,1

.9ל שנועוח שלש הדם, על חע8 ויאכלהארץ, מחמת פועח אלא אינו ושפא יונתן חאומר נל9~אול,

בל חמלך, ושבועת חרם נגד שוגג אענת שעפיפ,ג' נלכר פריע יפדח, לא האדפ מן יוהרם אשרחרפ תמיג הבח באורים, אלקים ענה לא מרועיונרזן, פרוו אורו וה, טשקרא המפרשיט פעות העט,שנועת נפלשתיפ מבח רבתוז לא עהה ני באוריבו,אי"עניח

אכ, לוווית בניס בקורת הויה,בעל פירוש לפרש האחרונים ישראל לחכמי נרמח ת', בחיר שאולהתרגשוה

עזבו שטואל אשר על לבבו טכאב באח חהתרנשות כתורח, שלאבצזורח חשלמים ואת חעולח את לחקריב יבא כי בוש עד עליו חוחיל אשראחרי ופלשתים מעליו, חעם ויפץ בא ולא לו הבפיח כאשר ימים שבעתלסועד ח' ופני חנלנל אליו פלשתים ירדו עתח אולי ירעד ולבו במכמשנאספים

ויאטר מעליו חעם כל יפוץ פן ולחכות להתאפק עוד יכול ולא חלח,לא שאול ויצא בא שמואל וחנח חעולה לחעלות ככלותו ויהי חעולה, אליהנישו

את שמרת לא נמכלת לו אמר ברכח לו להשיב ובמקום לברכו,לקראתו איש לו ח' בקש תקום לא מטלכתך ועתה צוך, אשר אלקיך ח'מצות רק-כשש ואינם מעליו חנפוצים מן אצלו נשארו חעס-אשר את שאולויפקד בנימין נכעת הנלנל מן ויעל שמואל ויקם עמו, על לנגיד הי ויצוחוכלבבו- ח' י"נ א', )שמואל אישמאות רכב אלפ שלשים נמכסש ופלשתים מ-ו(, ישראל ובני לרוב, חים שפת על אשר כחול ועם פרשים אלפיםוששת

את עברו ובנורות,ועברים ובצריחים ובמלעים ובחוחים במערותמתחבאים שש עם רק נשאר וחוא ז(, - ח 4'נ, א' )שמואל ונלעד נד ארץהירדן לו רק שאול את אשר חעם כל ביד וחנית חרב נמצא ולא איש,מאות את יכו ונערו חוא כי לו ומנבא תקוח מלא ולבו עמו, ואשר אביוביאוש לראות יכול לא כי חטחנח מן נעלמו כליו נושא בנווהנער יונתןוהנח לבנו* את אכל וחצער היאוש איך נלבב איש כל יבין כזאת נוראחבעת שאול לב חתרנשות ישראל* מצב מול עובר במכמש פלשאים ומצבוליונתן, לכח לו ויאמר כליו נושוא חנער אל לבבו רחשי וינלח פלשתים,מחנח טעטר לח' אין כי לט ח' יעשח אולי חאלח חערלים מצב אלונעכרח לו ניבא טוג ט יונתן לב בנפית מאמין וחנער במעט, או ברבלחושיע כלבנך ע8ך חנני נטחלך לכבך אשר כל עשח לו ויאמר עליו, צלחח ח' רוחוטי

וח8

שש

אטעיף ש4אוה4שבוערה יבפרק88

בחשבם לבם מאומץ נבהלו והפלשעים פישזים טצב אל באיםוהם

אחריהם, ובאים ממחבואיהם יוצאים ישראל מבני נדול מחנחכי נסים ברעהו איש וחרב פלשתים במחנה נדולה חרדה ביניהם רבהומהומה ממחבואיהם ויצאו הפלשתים סמנוסת שמעו המתחבאים וכל המצב, סןכלם השעה נהצ~הת והאמין עזרה בא מאין ידע לא בעצטו ושאול אחריהם,וירדפו העם את שאול ויואל ולשתותי לאכול אפילו רנע להפסיק צריכים לאאשר כל טעם ולא מאויבי ונקמתי הערב עד לחם יאכל אשר האיש ארור5אסר ידו משיג ואין השדה פני על דבש והלך דבש ביערות בא והעם לחם,העם העם את אכיו בהשביע שמע לא ויונתן השבועה, את העם ירא כי פיואל

אל ידו וישב הדבש ביערת אותת ויטבול בידו אשר המטה קצה אזוישלח העם לנל נם אמר עיניו האירו כי ראה כאשר וכניאח עיניו, ותאורנהפיו ,ייע,ש הלאח, מלחמה לחנור יתחזקו למ;ן הדבש, מן יאכלו כי אתואשר האיש ארור לאמר העם את אביך השביע השבע ויאטר מהעםאיש וע5 ל4א, ל"ו בשבועות כדאיי שבועה היא האלה כי היום, לחם יאכלאשר עכר ויאמר יונתן ויתחזק לרדוף, עוד יכול ולא מאד העם נתיעף והידי

לוא כי את הזה, דבש מעט טעמתי כי עיני אורו כי נא ראו הארץ אתאבי לא ה-( בתעניתם )נם עתה כי סצא אשר אויביו משלל העם היום אכלא:ל א,-ל(, 4'ד א', )שמואל אובלים חיו אם ומכש"ב בפלשתים מ:הרבתה

צער הפעם עוד הנה חראשון הצער אחרי מפמחה כזאתובהתרנשות לילה פלשתים אחרי הארד ותומים באורים באלקים שאול שאל כיחדש פנוה כל הלום גשו שאול ויאמר אלקים ענהו ולא הבוקר אור עד בהםונבזח הקודמת מחטאתו ידע היוסז אזאת חחטאת היתה במח וראו ודעוהעם וסה הפלשתים באויביו והכה לו טחל ה' חלא אך שמואל על חכה לאאשר מה כי מעליו? סר ה' כי היום העם מן מי חטא אשר החדש החטאזה

בקר ובני ובקר צאן ויקחו שלל אל העם יעם בערב אשר במקרא שםשנאמר וה שבשביל שאול חשב לא ל"ב( )י"ר הדם על העם ויאכל ארצהוישהטו לאכל לה' חוטאים העם הנה לאטר לו הנידו אשר אחרי כי ממנו אלקיםסר איש אלי והנישו נדולה, אבן היום אלי נלו בגדתם ויאסר בהם ויגער חדםעל על לאכי להי תחטאו ולא ואכלתם בזה ושחטתם שיהו ואיששורו כנר אשר ובעון שם, וישחטו הלילה בידו שורו איש העם כל וינישוהדם באורים אי-עניה כמו כאלה דברים כי טמנו יסור לא אותו ותקנו להםהוכיח ועל עכן, בחטא כאשר בחרם ומעילח הגסתרות על ערבות מטעם רקבאים הן חי , נשבע ובהתרגשותו העם, פינות בתוך אותו לסצא ביקש נסתרותעון

מכל עונהו ואין יטות סות כי בני ביונתן ישנו אם בי ישראל אתהטושיע אשר השניה השבועה היתה הזאת השבועה ל"ב-ל"ט(, -י"ד, א', )שמואלהעס כל אל ויאמר גורל, להפיל ויאטר הראשונה/ כמו הנפש מהתרגשותיצאה שאול ויאמר אחד, לענר נחי' בני ויונתן ואני אחד לעבר תהיו אתםישראל ויאמר יצאו, וחעם ושאול יונתן וילכד תמים' "חבה ישראל אלקי ה'אל

לי הנידח יונתן אל שאול ויאמר יונתן, וילכד בני יונתן ובין ביני הפילושאול דבש מעם בידי אשר הטטה בקצח טעמתי טעם ויאטר יונתן לו ויגד עשיתהטה

הנני

89 אטעיף ש~אוק*לובוערה י%*רט

אלקים יעשח כה לאמר שלישית שבועח שאיי נשבע ומהתרגשות אטות,חנני ימות היונתן באמרם אותו פדו העם אך יונתן, תמות סות כי יוסיףוכה אם הי חי חעם וישבע חלילה, כישראל הזאת הנדולה הישועה עשהאשר מת, ולא יונתן את העם ארצה*ויפרו ראשו סשערתיפול

שונים דברים כי בו, אשר הנפש התרנשות לפי הזה הם2ורתארתי והלא אכל וכי אמר לקיש בן ר"ש דבש, אלא א:ל לחם לא והלא אבללחם וכי יוחנן ר' אמר חן"ל, העירו אחדים ועל כהלכה, שלא לכאורא בונעשו

בח אין חמטעמת זעירא רבי בר חטידא בר בא א;'ר כן לא טעםמטעמת טעונת ואינה תענית הפטק משום ולא שתיה משום ולא אכילה משוםלא

נשבע אשר השלישית השנועה על וזהו י"ז(, פרשה שמואל )סררשברכה יונתן ענה ספק בלי ונם יונתן, תמית מית כי יוסיף וכח אלקים יעשחכה בחשביע שמע ל14 "ויונ"ן חעיד חמקרא כאשר אביו סשכועת שמע לאכי יונתן ימות כי נשנע מדוע א'ב לאביו זאת אמר ספק ובלתי העם", אתאביו יפדח לא חמלך שבוגת על חעובר ואם ? בעונו ימות כמזיד השוננחאם כח לך תדע ; דרשא פרקי בשם הילקים מלשון קצת כדשמע בשוננאפי' סנדול העם כל שיצומו שהחרים קיש בן משאול וראח בא והשבועחהחרם שמע ולא שם חיה לא בנו ויונתן לחם יא:ל אשר האיש איור שנאן קטןועד עיניו והאירו ואכל בפיו ונתן בדבש נידו אשר המשענת קצת אתונטח ישראל בני שמעלו הבין מיד בישראל מתחזקים שהיו פלשתים 'את שאולוראה בנימין של האבן שחיחה וראה נדול כהן שעל אכנים בי'ב וראהבחרם, ויונתן שאול ונלכד נורלות והפיל בחרם מעל בנימין ששבט וידע אורהמכהה שאינו אם זה ותיאור בנו, את להרונ ורצה חרבו את שאול לקח מידבנו

ויטל כו, בישראל" מתחזקים שפלשתים ו,יאה כמו המקרא לפי כך כלטדויק כח להראות שחפץ העיקר אבל טועה, פניה מן דברים בו שנתוסקלהיות נלכד עכשפ מלך של והשבועה החרם שכח סראח והשבועחהחרם ומח אותו העם פדו איך כן הדין היה לו אך כסזיד, שיגנבו

יונתן נפדח באמת וכאשר קדמתם, המלך שבועת הלא שבועתםמועילה ושבועת חרם נגד אפילו נ:ונה טענה היא ש,גג טענה כי חוא אות מתולא

מות כי ונשבע בנו על חס לא איך שאיל על השאלה שבה וא"כהמלך, נדולח יותר החטאת היתה הלא יונתן נהרנ הי' לו ואס בשוגמ שח" אחריומת

בישראל הזאת הנדולה הישועה עשה אשר הוא יהונתן כי בוזו, עם יפתחמחטאת לבד, טעימה ורק בשוגנ עשה יונתן כי האמין לא שאול כי לומרוצריכים מזח ולמד בנורל, יונתן נלכד ומדוע אלקים ענהו לא מרוע כן היח לוכי

שלמח וסעודח בלבד, טעימה לא שלמה אכילה ואכל בסזיד שחטאשאול א'כ דבש, רק אכל לא אם אפילו רב, לחם, עבד כטו לחם לשון בכללנכלל יפדח לא חאדם מן יחרם אשר חרם כל כתיב הלא אותו, ישראל פדוהאיך אשר חחושבים טעות אי בפרק שבארנו ואם כ"ט(, כ"ז, )ויקרא יומת,מות כאשר מיתה חייב בו חנלכד ישראל עם או חמלך מחרים אשר חרםכל

על מיתח מפורש גוזר העס או המלך אשר במקום אבל בארוכה, שםבארנו בארוכח, יוד ובפרק שם שבארנו כמו יפדה לא בזדון העובר בודאיחחוטא

ו*ח

, ן,,,

, ,, , ,.. ( , ( ל., ,,),

,',,,.,',, ',,(,~,,ילף1י,1 ,),, ',ן,, , . ,,,.','ילפ

,,. אסעי* שאולשבועוז *3שיק6פ

כי ישראל את חמושיע ה' חי ט2ורש השניה חשבועה שאול נשבע חלאופח,,. איננו הטלך ושבועת בחרם נם ודאי אלא יומת, סות כי בני ביונתן ישנואם ן) חשננח, עלחייב

' , '' אלקים ענהו לא מפניו אז'אשר נעשה אשר חחטא כי הוא חאמתאמנםי 3וראח נוירה חנפש מתתרגשות נזר אשר על עצמו בשאול רק ביונתן הי'לא

ושתיח באכילח חלוחמים את להחזיק צריכים לוחם העם אשר בעת כיכזאת, חרנישו לו אשר חערב, עד לחם יאכלו שלא גוזר וחוא ללהום ועוז כח להםליתן נזירח ופליט, שריר ח"ו מישראל נשאר הי' לא לרודף ונחפכו חפלשתים,את וחפוי לעמו חוא נורא עון טפילח הזיה מאמונת או טהתרנשות חבאהכזאת תמתו, נפש בע~י עת בכל חפץ כי לאמר אלקים על כן לא אשרדברים מהתרנשותו שאול אמנם האר*ן, את אכי עכר ואטר זאת את חבק יונתןאשר

,י מצא ולא בוח חטא כי בדעוזו כלל עלח לא מאלקים ופחדו צד טכלממקריו

לח' נפשו בצום יענות טוב דבר עשח כי חשב אדרבח בזח, חטאבנפשו

( אפילו חנפש להזית טעצור אין בעתיההתרגשות בי בטלחמח, לו יעזורכי ובמנוהת בשלותו הטחזז רק חזיה בעל נכרא ולא ישרים, היותר חהניוןלבעלי מעילח משום חוא שהחטא שא-ל חבין שהבאתי דר"א הפרקי דברי ולפינפשו, על אך בחרם, מעל לא שהוא ידע ובעצסו מעכן, ידוע כזה דבר אשרבחרם בנורל, עצמו את נם הביא העם את לפיים אה לידע, יבול חי' לאיונתן,' תמים חבה רק באורים, ה' ענח לא עון איזה עבור לא חגורל עיקרוחיח

המסרא אין אבל במקרא לזה רמז שאין אס בחרם, טעל אשר הואסי לחיווז ויכול פנימח, שאול לב בטחשבת שהיח מה מספר לא רק לזהטתנגר

באסת אך בהרם, מעל אשר חוא מי חיתח חשאלה בעת פנימחשבסחשבתו שעיקר וכיון באורים, איקים ענהו לא בשכילו אשר החטא הף זחלא

) שלא אם יונתן על הנורל יצא המעילה על רק חי' שאול לב בטחשבתהערל

ותשבועח כלל בארור איננו אבל הוא, מעילח עכ"פ אבל .בשוננ רקטעל בי כלל חלח לא יומת מות בני ביונתן ישנו אם כי החטא נמי שאולחשניהשל החטא, על לא המעילח מעשח על בנורל שנלכד אם ביונתן באמצןאיננו יפול אם ה' חי חלח החרם ושבועת חלה, לא חשלישית חשבועח כןוכפ

הי' לו אפילו .מיתה חייב ח" לא חארור בעבור כי ארצה, ראשוטשערת נמצא לא ובאטת ימות, התטא בו ימצא אשר השנית בהשבועה רקבסזידז ) . לא אשר אחר חטא בשביל חי' ענה לא ה' ואשר חיח' בשננח בי חחפאבו וכלל. כלל עליוננזר

) חואיל אשר הראשונח השבועח שבשביל להשוב -טיגו המפרשיםאסנם

ן מיתה נתחייב חערב עד לחם יאכל אשר האיש אוור לאםר העם אתשאול .. יחרם אשר חרם נל נאמר ישראל כלל או הם5ך חרם על כי לחם האעכלכל ,, כ5 רעחו, נבול חמשינ כל יתי' כן נפרש אם יומת, סות ~פדה לא חארםטן

,, את יקים לא אשר כל ואלמנח, יתום נר משפט מטה כל בדרך, עורמשנח ,1 9גתקל5 ארם אדם, נידי מיתח יתחייב %4תח לעמפות חזאת חתורה דבריאת ,., בפרק שכתבתי כמו הוא העיסר אמנם ח', . 8י יעל ומיחושע ישר.אלסכ5ל , ;י מהמ5ך יחי' אדם, בידי טיתח חיוב וחע~ח חאוור ובחא5ה נחחרם שאיןא'

,,,;,;או ,,,ןג,;,1 ),

.,,;.,,,,,(

,. "])ן..,,,1,,ל;א ,.1)) ,,,. ,. , , ),., ,, ,,1,) , ,

1'.ז.,, )),א,,,,,,י,,,,ן

1* אסעיף ש4"וק*שנתרז עפק אורו ח' מלאך אמר מרח אורו אמרה הנביאה דבורה וכאשר ישראל, טכלאו,,,' בד, ע"א ט"ז בכו'ק ואטרינן ננבורים, ח' לעזרת ה' לעזרת באו לא כי יושביה 'אויר )),

לחננרא ולא יושביה את הרנו לא זאת ובכל למרוז נרק שמתיח שפורימאח , )(')' מיתח בפירוש שנזרו במקום רק מיתח חיוב ואין שם, דאמרי להא*כארבהל עונש עוד להוסיף לומר יומת טות ני שאול שנשבע חשניה השבועחמפ13,ו רק במזיד, עשה לו אפ*לו הראשונח השבועח סצד מיתח חייב ה" לאהונ"ן '1 חיוב עליו חיה בטזיד אה'כ עושח והי' שחטא קודם היתת לו האלתעל,'1

שח" מפני כלל עליו חלה הראשונה ולא השניה הו*בועח לא אךמיתהי אשר שאול עון ספני רק השוננ מ2ני הי' לא ענה לא הי ואשרבשוננ, ')' חמק*ה הוא זה וכנראח כזאת, חזיית נזירח לבב נחום גזרמהתרנשותו)

נאהבים חיו בי אם האכ הזית את יבקר הנן אשר ישראל ימי נדבריהראשע )ל,,, בחפא זה כאחד סותם יום עד נפרדו בדעותיהם אבל בחייחפונעימים'

עד לישראל פובח מביאים לא הדברים ועעי בקורתו, בחטא אולי וזה חזיתו ' אל בנים לב וחשיב ה, את דעה הארץ ימלא כי ונרפא, ה' רפאינו חזה,חיום ,)ן במהרח כלנו ונזכח תאיר ציון על חדש ואור חננים על אבות ולבאבותם,))' ! אכי"רלאורו,ן')

'11

הי1. , ,,)יי,,ן, ,. 1,י,,,,,,,1

....

אסעיף דוד עם יונתןברית ינ *רק88

'גפרמ- - דוד עם יהונתןברית

אסעי" לאווז וחחרב חרנורה חמעיל ח*וטת אחנח,גיית

תלויה שאינח אהבח איןו לקטן, וץנרול 6ןגרית כל 33פשו, קשורח ונ*שו ,חממועע,תלויח4

ט*ני ורור יונחן ברירן ט', לש'ש שהיאמחלוקת יהרוג שלא ליונתן שא~ל שנועת חטתננדים,חסצבים

וץ', לפני 3ריח שניחם ויכררזן שלום, 3רית דיר,אה

וירגל חשרמ, את תחלקו וציבא אתה סלן,נרית

והג"ר חקכ"ומ אין ונו', המלך איוני אלנעגדך

וזבאת מענשת, המיכות אכל הסחשבח עלמענישים

את שאול רר'פת וג,', בלתי 3סוניא שלם*סוק

שאול. בבני מרר מחשבת חש כבניו, ונק6תםחגנעונ'ם

בריון חוא זח בספרנו הנח עד נזכרו אשר חראשונים כבריתות לאא(

הותע אשר שונים 5תנאים נקשרים חראשונים בריתות כי דוד, עם*הונתן

הבריתית בכל בארתי באשר עם, וברית אלוה ברית אפילו הצדדים6שני שאינח אחבח" "ברית תנאים בלתי חיא דוד עם יחונתן ברית אבל חנה,עד

דוד בנפש נקשרה יהונתן נפש רת תנאי, בשום ולא ברבר לאתלויח

ויתפשמ כנפשו, אותו באהבתו ברית ודוד יהונתן ויכרות כנ*שו,ויאהבהו

הנורו, ועד קשתו ועד חרבו ועד ומדיו לדוד ויתנחו עליו אשר חמעיל אתיחונתן

היתה וחנורו קשתו חרבו מדו המש5 פשיטת אשר אי-ד( י*ח, א,,ושמואל

לדוד הלביש שאול גם כאשר המ5חמה צכא שרי בין וכבוד אחבח אותמין

היר~ה ופח ל"ח(, י4'ו א., )שמואל הפלשתי נלית את להכות בהלכו מדואת יהונתן כי טמנו לקטן הגדול טן ברית אות מין כנראה זח אשר ברית,לאות הנריתות כשאר הברית היתה ולא ישי, בכני חקמן הוא ודוד חמלך בןחיה

פרודים אשרמסבבים הסבות טן 5השסר הנפרדים את לאחד תמיד באותאשר חנרית הכורת הי' יהונתן כי כנפשו, אותו באהבתו הברית היתח פחאבל אהבה לממל להכטים נעשה ויהונתן דוד ואהבת ויכרתו, לא ויכרות נאמרשכ

אהבח חיא איזו לעו5ם, במלה אינה בדבר תלויה שאינח אחבח 5עולם,המתקיימת

כל כ(ב שם ואסר י"מ(, משנה ה' פרק )אבות ויהונתן דוד אהבת זו בדבר תלויהשאינח

ת5ויה שהיא אהנה היא איזו מ'כ אהבה,ושאלו בטלה רבר בטל בדבר שתלויהאהבה דבר יש כי היא אות הצדדים לשני משל ובבקשם ותמר, אמנון אחבת זובדבף

ויחונתן אהבתדוד זו בדבר תלויח שאינח אהבח איזו באמרו כי שניהם, ביןממוצעא'כ

% אפעיא דוד עם יונתןכרית ינ6רק היא א*זו לשאול צריך ולא בדבר תלויות המת כמוה שאיגם האחבות שארא"כ זו בדבר התלויח אהבה היא איזו וכששואל כדבר, תלויח שאינהאהבה בדבר תלויח ואינה תלויח הטמיצעת אהבה יש כי היא אות שניהםעל ובשאלו בדבר, תלויות אינן כמוה שאינן האהבות שאר א"כ ותמר אמנוןאהבת הקצה אשר הרהוקות הקציות הטה ויהונתן-ודוד אטנין-ותסרואהבת בפלח דבר ובפל בדבר רק ותלויה נפש אהבת של רנש שום בה איןהאחת המפמיק דבר שום אין אשר כנפשו נפש אהבת כלה השני וחקצהאהבה, אהבה אמנם ל'(, ס"ד, ינראשית בנפשו קשורה ונפשו ובנימין יעקב אהבתעל יהודח שאמר דרך על ידבקו יהד בעצמיותם בזה וה קשורים רק אותםוטקשי

התנאים אשר שונים בתנאים הסקושרת ברית כל היא ביניחםהממוצעת שעכ"פ בדבר תלויה אינה נקראת ולא באמת, לאהבה הנפש על בהווקשפעלו יען בדבר תלויה נקראת ולא לאהבה, הנפש על גם פועליםחמתקיימים ושאינה שמים לשם שהיא מחלוקת כל שם באבות תפרש כן וכמובנפש, אשר האהבה את נם לעקור יכולים התנאים יתקיימו לא ואם לתנאיםמקושרת ושאינה והלל שטאי טחלוקת שמים לשם טחלוקת היא ]שאיזו שמיםלשם נחשבת שלא מטוצעת מחלוקת יש אבל ועדתו, קרח מהלוקת שמיםלשם עצמית פניה בלתי נטור שמים לשם לא וגם קרח כמחלוקת שמים לשםאינה

רואה אדם שאין מצד הבאות המחלוקות רובי וחמה והלל, שטאיכטחלוקת יהזיקו אשר מיוחדים תנאים פי על כברית בהתקשרם הטחלוקת אתימנעו או צדק, משפפ העם את ושפפו שניהם דבר יבא האלקים ועד לעצמוהוב

אהבתם* בכל ב', סעיף ו' פרק א' הלק עיין נפש אהבת שהיתה כלל לבריתצריכים חיו לא ממש כנפשו אהבו אשר ויהונתן דוד בין אשר כזאתובאהכה

תיו הסצבים ויהונתן. דוד של מצבם מפני ברית ודור יונתן כרתוואת את יירש שאול ובמות הטלך בן הוא יונתן הקצה. אל הקצה מןמתנגרים בישראל נדולה ישועה ועשה מלחטה גכור נם הי, כי אל*ה ראוי והואהמלוכה במסום למלך הנביא משמואל נמשה דוד במכמש, הפלשתים עםבטלחמתו כמו שאול במלכות למרוד בטהשבתו לעולם לו עלה לא דוד כי אםשאול, יבא יומו או ינפנו ה' אם כי ונקה, הי בטשיה ידו שלה כי;מי אבישי אלשאמר וגו, ח, במשיה ידי לשלוה מה' לי הלילה ונספה, ירד במלהמה אוומת

משחו כאשר מלך להיות עליו יקכל או רק אז כי ה'ל י'4א(, - פ כ"ו, א')שמואל הוא יהונתן ונין בינו הטצב זאת בכל בחייו, בו למרוד לא אבלשמואל שלא לדוד יונתן מאמין אם ואפילו לההנקשות, רגע כל מוכן אשרמצב יירש ולא נבולו את דוד ישינ בודאי הלא אביו מות אחרי אבל באביוימרוד למורד דוד את יהשדו וצבאו שאול כי להיות יכול ונם אביו, כסא אתיונתן

עוד נודע לא כי ואם שביעתם, תחול ולא לשבועתם קדמה יהונהןשל הברית שבועת תהיה הנה עליו, הורשים אשר הרעה את לדוד לגלותשלא הצבא את וישביעו בסתר או בגלוי אם לקהת נפשו את ויבקשובמלכות עויניס יש כי :בר לי נודג אבל שמואל, למלך.ע"י דוד של מהמשחוליהונתן ע"ו יבמות הש"ם דברי לפי אשר גלית, נגד הגדיל נצהוגו על לדודוסקנאים

ע*כ

אסעיף דף עם יתתןברית ינפרק94

שאול נו הכיר כנר מדיו את לדוד שאול הלניש אשר בעת ת,כף כ,עשנ הנון אם עליו משאי9 שאתח עד לשאיל אמר חאדומי ודואנ מלכות,סיטני אי' ובילקיפ נסהל, לנא הוא ראוי אם עליו שאל לא, אם למלכותהוא

אם אים(, נפאטים לו עשוים שמדיו ראח כאשר שאול של פניושכרכמו כטו ננוח ממש דוד נהי' איכ עם, מכל ננוח' ומעלח בהטבמו ה"ששאול הבינו זאת וכל שאול, של כמו יפארסינאליפעפ( האישיות לו וה"שאי, ואיי- אחרים, שבועת עליו תחול שלא כדי נרית יחונתן לו ויכרות הידיונתן הפי תשונת נשם שתים שבועות בריש ז'ל חמרדכי שמביא לטה רומהזה שלא ונשבע נזירותם לנזור עליו ממשמשים שחצבור ששמע אותו על4ל כך י'ל רש*י כתנ לא או לקיים צריך אם עליו נזרו ואחהכ גזירותםלקיים מלקות חייב בו חתרו ואלו חוא, לשוא נשבע צבור דרך לענור שחנשנעראיתי

עי"שו לנזירותם שבועתו שקדמח אע"6 הקהל מתקנת נפמר %אראורייתא ונשבע ממשטשים שחצבור שמע ששם ח', סעיף ו' פרק א' נחלקהנאתיו שמע לא פח אנל המצוח, את לבמל נשנע נקרא וזה נזתהם, לקייםשלא על לענור נשבע ולא נזה ושבועה וחרם נזירח לגזור מטשסש שאניויונתן לנזור למלן כח ואין חד עם ישנועח ברית כרת רק חסלך, ונזירתשבועת מ5כים סחלכות ני בפרק ז'ל חרסב"ם ככף4'ם הורח דברי על 5ענור איש.על לנשנע חכמים נזירת לקיים שלא נשנע בין חנדל יש חכסים בנזירת ונםה"פ

וכסו ו' סעיף הע סי' ביו"ד כמבואר חכסים נזירת נגד וחוא זח דברלעשמת ,וערח מוסדוון לספר*- חרחנ בגאור למוסדוהק "אנן בספרי זתשנארתי פה".שנעל

ענדיו כל ואל נט יחונתן אל שאול דבר כי אחהכ חיח כן חשבווכאשר שאול מבקש לאמר לדוד יחונתן מאדי5נד בדוד חפץ שאול נן ויהונתן דוד אתלחמית ועמדתי אצא ואמ ונחנאת, נסתר וישנת בבקר נא חשמר ועתה להמיחךאבי לך, והנדתי מח וראיתי אבי אל נך אדנר ואני שם אתח אשר נשדח אביליד נדוד נענדו המלך יחמא אל אליו ויאמר אביו שאול אל טוב נדוד יהונתןוידבר הפלשתי את ויך בכפו נפשו את 1ישם מאד, לך פ*נ מעשיו וכי לך חפא לאבי

נסי נדם תחמא ולמח ותשמח ראית ישראל לכל נהלה תשועח ה'ויעש אם ח' חי שאול וישבע יהינתן נקול שאול וישמע חנם, דוד אתלחמית א'-ף(. ישפו א', )שמואליומת

ואל ענדיו אל דבר אשר הזאת חפעם על רק שאול שבועת חיתהוכנראח לעבדיו ולצות נזירחו את לבמל נשבועח עתח חנפיחו חד את יהמית ננויהונתן ולא סקודם, להם שאמר מה יעשושלא

צריכי~ נדחקו אשר חדחוקים אל

כי להרנו, הפעם עוד וינקש שבועתו על שאול עבר חאיך בזהחספרשים שנולרו וחסקר5ם ענדיו, את צוה אשר חזה חצווי על רק נשבע לאנאמת כשבועח ליהונתן שאול הנמדחו שעתה וטפני חשנועח בכלל אינם ומןאחר

וינאהו האלה הדנריס כל את לו ויספר ליוד יהונהן קרא הנזירה אתשנימל תלהם דוד ויצא להיות חמלהסח ותוסף שלשום, כאתטול לפניו ויהי שאולאל

הפעם עוד נרם חוח הדבר אך מפניו, וינוסו גדולה מכח נחם ו~ךבפלשתים ספן ודוד נייו וחניתו יושנ קביהו וחוא שאול אל רקה ה' רוח וההי לששלקנאת

8יד

, ,) ,, , ,, ,. :רי,י,.,,ןיי,-ןן,ן-,,,ן,,,,

6פ אסעיף את,.וי יתתןנדאח. ינ*רק : ן.'"י

ובקיר בדוד בחנית להכות שאול ויבקש הרעה חרוח את ש*שול טעל 5חעבירביד עוד השתד5 ושאול חחוא בלילח וימ5פ נם ודוד בגרר חחנית את ויך מפניוויפמד לא ויונתן אותו לקחת מלאכים שאו5 ויש5ח ברמה לביות דוד ויברח5חמיהו ממשיחת אז יונתן ידע כבר וכנראח יונהן, לפני ויבא סניות רוד ויברח מזח.ידע

וטה עומ מח אנכי עשיתי טה לו אטר דוד אך לטלך, דוד אתשטואל עשית* ולא באכיך טרדתי 5א אנכי אבל אות* טשח ששמואל אם ר"5חטאתי, חסד ועשית 5ו ואמר הברית, את ליחונתן דוד ויזכיר ננדו. וחטאת עוןשום אתח הטיהני עון בי יש ואם עטך עבדך את חבאת ה' בברית כי עכדךע5 יוסיף וכח ליהונתן ה' יעשח כח יהונתן וישבע תביאני, זח 5טח אכיךועד לש5ום והלכת וש5חתיך אזנך את וגליתי ע5יך חרעח את אבי אל ייפבבי דוד בית עם ברית הפעם עוד יהונתן ויכרת אבי, עם חיה כאשר עטך ה'ויחי עולם עד ומבניו מיונתן חסדו יטיש לא בטלכו נם אשר שלוסא,,נרית פן "פ, א,)שטואל

- "ברית היתח הזאת שחברית וספני הי( אי כי" כ4דק חי, דוד שהלא חקודטת, אחבהש "כרית הופרח כי נראח יחיח ושלאשלום4

כן כי גן(, כ,, אן, )שמואל עטך עבדך את חבאת ה' בנרית כי לו 5הזכירצריך יונתן לו ספר אשר חשבועח נכזבח כי ראח כאשר דוד מחשבת או5יהיתח ריטח או5י כי לחשוד מקום יש אשר יומת, אם ת חי נשבע אשרמאב*ו 5זאת חקודם, בריחו את לו והזכיר המלכות, וכבוד אביו כבוד מפני אותויונתן אהבהף, "כרית את הפעם עוד 5כרות השלום ברית אחרי יהונתןחוסיף אהבו, נפשו אהבת כי אוהו באחבתו דוד את 5השביע יהונתן ויוסףכטקודם היא כלה כי החדש טטחרת יונתן נודע אשר ואחרי "'ז(, ט" א,,)שטואל את איש וינכו רעהו את א*ש וישקו לדוד וימפר דוד את 5הטית אביוטעם ח' בשם אנחמ שניע נשבענו אשר לש5ום לך 5דוד יהונתן ויאסררעהו

טהב(. ב' א' )שסואל עולם עד זרעך ובין זרעי ובין ובינך ביני יחי' ה'לאטר וישב בידו אלקים נתנו ולא היטים כל שאול ויבקשהו שאול ט4ני ברחודוד

באלקים ידו ויחזק חורשה דוד אל וילך שאול בן יהונתן ויקם בחורשה זיף בסדברדוד ואנכי ישראל על תט5וך ואחח אבי שאו5 יד תמצאך 5א כי תירא א5 א5יוויאמר ברית שניחם הפגם עוד ויברתו כן, יודע אבי שאול ונם למשנה לךאהי' ופה י"ד--ח( כ4ע, א' )שסואל 5ביחו הלך ויחונתן בחורשח דוי וישב דו'5פני מדע כבר כי יונתן טצד רק חברית תחלת 5היות 5חקפן דוד נחשב.עוד5א

הבריתות כל כי ח4, 5פני ברית שניהם כרתו כן על 5טלך דודממשיחת עשו פח אבל ח' בברית שהביאו דוד .לו שאמר במו ה4 בשם היוחקודמות ובידו הנהן אביושר 5פני שר*ל ז"ל ואברבנאל הרד"ק בכו'ש ה' 5פניהברית אפוד קעילה דוד א5 נוב מפ5יפי חכהן אביתר בברוח בי וחתוט*םהאורים ש*ונתן ט5ך4 "ברית בטו היח שזח טפני ואולי ו'(, כ"מ א', )שטוא5 בידוירד לטלך" טשנח יה" ושהוא ע5יו 5טלך חד את וקיבל הטלוכח את לומהל כאשר שאול ובמלוכת יפתח כברית כמו ה' לפני נעשח טלך* *נריתוכל

בערכם.בארתי ע11 יש הכי דוד האטר טאד, ט5כותו ותכון ישראל על דוד ובטלוךב(

ושפ עבד שאול ולבית יחונתן, בעבור חסד עפו ואעשח שאוי לבית עתראשיציבא

מוי4נן

אמעיף דוד עם יונתןברית ינפרק96

ואעשה שאול לבית איש עוד האפם אליו המלך ויאמר דוד, אל לו ויקראוצ,בא מפיבושת ויבא נכהרגלים ליהונתן בן עוד המלך אל ציבא ויאמר אלקים, חסדעמו עסך אעשה עשה כי תירא אל דוד לו ויאמר דוד אל שאול בן יהונתןבן תאכל ואתק אביך שאול שדה כל את לך והשיבותי אביך יהונתן בעבורחסד במפיבשת ציבא רנל אבשלום מרד בעת באחרונה אך תמיד, שילחני עללחם היום באסרו אנשיו עם דוד בכרוח בירושלם לשבת נשאר הוא בי לומראדונו הברית להפרת זת את דוד וימצא אבי, ממלכות את ישראל בית ליישיבו ב' )שסואל לם2יבושת אשר כל לך הנה. לציבא המלך ויאמר מפיבושתטצד

את מ2יבושת הכחיש אבשלום מות אחרי ירושלים המלך ובשוב ר'(, נ'טיו. אתח כ* לו וישב התנצלותו כל את קבל לא המלך אבל ציבא, בו רגלאשר בריתו להפרת לדוד נחשב וזה כ'ה-*'א( י"מ )שם השדח את תחלקווציבא א )שסואל עולם עד ומבניו מיונתן חטדו ימיש לא כי כרת אשר יהונתןאת אתה למפיבושוג דוד שאמר נשעה רב אסר יהודח רב ואמר מהו-כ'(,סויב את יחלקו וירבעם רחבעם לו ואמרח קיל בת יצתה השדה את תחלקווציבא

לא הרע לשון דוד קבל לא אלמלי שמואל אמר יהודה רב ואמרהמלוכה, נ"ו )שבת מארצנו גלינו ולא ע18 ישראל עבדו ולא דוד נית מלכותנתחלקה שראה ואטר חולק שס שמואל אך הפרתו, ועון ברית של נחו נדול בי1'ב(, א' בעטור ברש"י עי"ש ציבא לדברי לחשוש יש אשר הניכרים דברים במ2יבושתדוד

יתתן עם לבריתו דוד חשש זאת שנכל לדבריו לומר וצריכים הנכרים, דבריםד'ח עתה אכל במלכות ומורד ברית לטפר חשבו מקודם כי לחצאין השדהוחלק

שייךלזת לא אשר .ברית לם2ר עוד חשבו בסלכו,אכל מורד עוד איננו מחילהשביקש היינו סחול כבודו אין כבודו על שמחל שמלך אם במלכות למורד כי מחילהבקשת מחילה ניקש אם אבל מחילה בקש ולא התכנע לא ב:בודו הפונעבאשר

המחילח בקשת מועיל לא ברית בה2רת אבל למחיל המיך יכול כברוהתכנע א' סעיף פ'ח בח"א בארתי כאשר מחובתו השני ונפטר הפר בריתושועס'פ

עכ"פ. לחצאין השדה את ועשה יונתן את בריתו להפרת דוד חשש זאתבכל עי"ש, כלל מחילה כפיבושת ביקש לא שם הע4'ס דרשת לפיאמנם

לא דוד אל בו רנל שציבא ששמע שאחר הודח בעצמו שמפ*בושתונל1יד אמר כי רמני ענדך המלך אדוני לדוד אמר כי אתו ללכי2 כבר ח2ץהי'

עבדך פיסה כי המלך את ואלך עליה וארכב החמור לי אחבשהעבדך זח על אמר חמורו עם אח"כ בא לא טעם טח אבל ס'ז(, י"ט ב')שסואל הלך לא זה שמפני ר*ל וגו' המלך אדוני אל בעבדך וירגל כ"ח בפמוקתשובה חנח ללכת עוד חפץ הי' ולא דוד אל ציבא בו שרנל שמע כבר כיאח.ב חפין לא כי שאמר במה הרכילות את הכחיש במקצת הודאה המהדבריו

אי פ"ז בי )שמואל החמורים צמד עם ציבא עם או דוד עם לצאתמפיבושת עם ללכת כבר חפץ הי, לא הרכילות מן נודע אשר אחרי כי הודח אבלל(, ועימח אלקים כמלאך המלך ואדוני ואומר ומתודה מודה בעצמו וע"זדוד, המלך לאדוני טות אנשי אם כי אבי בית כל הי' לא כי בעיניך,,הטוב ב' )שמואל המלך אל לזעוק צדקה עוד לי יש ומא שלחנך, עבדך.באוכלי אתותשת

יוד ח הבפי ואשר הרבילות מן שמע אשר אהרי על ודוי חוא זח כל כ*פ(, נ*ח;אגל1ינא

יי.,,,,,1י9 אסעיף דור עם יתתןברית ינפרק

ונותן בעיניו, כטעכ עתח דור ויעיטח ללכת חפץ הי' ולא דוד על כעם כבר,לציבא לאדוני מות אנשי אם כי אבי בית כל הי' לא כי בהרכילות האמין לאשרטעם כי תפשרח דוד עשה וע"ז עלי הרע לשון קכל עתה כי להאמין לי וישחמלך אתו ללכת אח"כ חפץ ולא דבריו לפי נם המלך על כעם באמת אשראהרי הדברים לו שסיפר ממי רכילות קיבל שהוא רק ללכת חפץ בראשונחרק על מוכיח חסוף כי חשדה, את יחלקו וציבא הוא לזאת לחמלך ציבאשבין

שציבא מה חיח , בלבו אבל ציבא כדברי טרד לא כי אם מקודם נם כיתחלתו עם רוד של בריתו ולולא בשפהיו, חטא ולא זאת אמר _לא כי אםדבר, איננו יונתן את בריהו מפני אבל סמנו השדה כל את לוקח חי' עתח נםיונתן נהצי טחשבתו על אותו מעניש אבל לבד, מחשבתו טפני ברית למפרדנו

מעניש איננו הב"ד וגם במעשח, מחשבח על מעניש הקל"ה שאין אםהשדה, על תמיד מענשת חמלכות אבל אל, בעדת נצב אלקים כי המחשבהעל

טן בא מרד כל ראשית כי והקירה דרישח ע"י אותח מוצאת אשרסחשבה בסוניא המשונח הררך את סבינים ובזה למרוד, חלב את חמעירותמחשבות כל שם מביא לח';ר דוד קיבל שלא באמרו ששמואל דעלמא מסוניאדשכת אחרי חסוף את רק ודורש הש"ס כדרך "וגומר' בלתי בטקרא כאשרהפרשה אשר והדרשח ביתו, אל בשלום המלך באאשר

בסו" כלל נונעת איננח

דור אמר שככר אחרי אמר חאלה דברים כי לה"ר, דור קיבל אםלהמחלוקת שמואל דרש לא חקודמים הפסוקים ועל השרה, את תחלקו וציבאאתה

מח טונח מקרא של שבפשוטו שחשב חוא אות ככתבם חביאם רקטאומה אמתת את ותבין פניטה בסוניא עיי"ש ביה" חזא הנכרים "רבריםשאמר

שמואל. דברי בכונתדברי אשר שאול בבית חנכעונים נקמת של המכוערה בהמעשהובאחרונה

נחשבת חיתה אשר הנכעונים את שאול מרדיפת ידיעות די לנואין חצמאים חאמורי מיתר והמה ה', בפרק בארתי כאשר יחושע בריתלחפרת ה' לפני להוקיע ובקשו כרית הפרת על אדם בקרבנות ומאמיניםלדם

יחונתן בן מפיבושת על המלך ויחמול מבניו, אנשים שבעה ש"ולבנבעת )שמואל שאול בין יחונתן ובין רור בין בינותם אשר ח' שבועת על שאולבן את שאול שרדיפת חז*ל דעת ולפי מידם, אותו ויצל ב'-וי( כ"א,כי,

שם, נארתי כאשר הכחנים עיר נוב הויגת עם קשורה היתחהנבעונים ע"י היתח נוב חרינת בי זח, בעון נתפם לא שמפיבושתפשום ננר היה יהונתן וחלא שאול, על דוד עם בקשר שהמח חאדומי רואגעלילת דמח ואשר כלנו אשר עליו לחשוב הנבעונים יכולים ולא חאלח הרדיפותכל משוא אין לואת ח'(, פ"א, ב' 3שמואל ישראל נבול בכל טהתיצב נשמדנולנו רחוק ולא ציבא, בדבר דוד שחאמין ואם מפיבושת ניצל אשר בדברפנים בחובם מרד וחושבים הזאת במחשבה חיו שאול בני שמונת שכלשחשב בכרי בן שבע ומעשה שאול בית ממשפחת נרא בן בשמעי בבחוריםוחמעשה יונתן את בריתו לחפר חפץ לא זאת בכל חלז, חחשד את החויק ימיניאיש

. תחכטני מאויבי כנאמר דם*ם דורשי הננעונים ביד בנו מפיבושת אתולטסור

פשהכ חנבעונים, ברית.את חפרת על נענשו ושאול ישראל כל אםמצותיך, י"ד פרק יהונתן, עם בריתו לשטור הואשצריך

א~עי" ~הלרון דידברית ייפיק98

-_- ידפו-כמ נחכרון דודכריתי

- אסעית- לא עדין גחנרון, ברית דיד המלד להםוינוות

של והשניה הראשתה המשיחה בעולם, שנעךיצאה

שימרה אחרי המדזלוקת, מפני שהיא סשיחהדוד,

ברית מישראל, שימה רק משיחה צריכים לאאלקים

והדת התורת ועגיגי המדינה סדרי הוקנים, עכושלוכו

דוד, נמלוך הזקנים נח וקפלת *חד הזקנים,ע'י

רומ יגו', עיל רזשטטו מרזי עד וגו' לאטףמזמור

ותפילרזם, אגשלוכו נמרד חוקגים מרד, שלתווית

חלאוטיות קשור למרד. חז"ל חהנגדות נמלכות,מורד הדום עםווקמדיגיות

ישראל וקני כל ויבאו שנא' בהברון חזקנים עם דוד שכרתחברית את וימשחו ה' לפני בחברון בריוע דוד הסלך להם ויכרות חברונה הסלךאל

בפרק בארנו אשר סלך ברית איננה נ'(, ה' ב' )שסואל ישראל על לסלךדוד אשר בעת כן על אשר הברית היא בעצסה חשיסה סלך בברית אשרא',

ויבאו רק ברית, שם נזכר לא עליהם לסלך בחברון אותו סשחו יהודהשבם

אשר ד,( ב', ב', )שסואל יהודה בית על לסלך דוד את שם ו*סשחו יחודחאנשי

לחם, בבית דוד את סשה כבר אשר שמואל סשיחת אחרי הזאתהסשיחה

עליהם למלך אותו שסו יהודה בית אשר הש*מה היא חזאת חשניההסשיהת לבד, מאלמים היא שסואל אותו שסשח הראשונה כי סלך", ,כריתשתיא

ע"ה רבנו סשה ני סישראל להעשות צריכה חשיסה שהיא סיך בריתועיקר הית לא סישראל שיסה בלעדי לבד אוקים דברי ע"פ סלך בישורן הי'אשר דעה לפי אביניל כונת היתה זאת וכנראח שם, בארנו כאשר סלך דיני בללו

סורד למ אסר בלילה נפשות דיני דגין וכי לדוד כששאלה וך'ב י"ד בסנילהמז"ל

שאול עדין לו אסרה ,באד סיתת של חדינים כל בו נוהמם ולא הואבסלכות

"ולא של הסאמר פירוש כלל סובן לא אשר בעולם", טבעך יצא "ולאקיים הלא יסות ואם סלך דין לו אין הי עדין שאול אם ני בעולם" פבעךיצא

ואיה בפירסום. תלוי המלכות דין וכי ח' פי על סשסואל לסלך כברנטשח עדין אבל האלקים פי על שנטשהת אטת שהן כונתה אסנם כזה, דיןנסצא לסלוך בשסים נטבע שטבעך אם ר"ל עליהם לסלך אוחך ישראל שסולא דין כאן ואין עליו אוחך שימליכו סהעם הזה בעולם נם שיסה צריכיםאבלותשיטה בסלכות.מורד

59 אטעיפ בחברה דודבר4ת ידפרק

חטשיהת ע"י יחודח משבט בהברון נראשונח, נעשית הזאתוהשיטח ואם זוזב, י*א בהוריות כדאי' המהלוקת מפני רק שהיא משיהח וישהשמח,

אדוניחו ש5 מהלקותו מפני שלמה את מלך, בן מלך על רק זאת אמרוששם

מזח ידענו אמנם עיי"ש, יהויקים מפני יהואהז ואת עתלי', מפני יואשואת

לא האלקים ע"י המלך שנמלך אהרי כי וידענו המהלוקת, מפני משיההשיש

אשר בשמים יהושע את שמשהו שמענו שלא משיחה, בהשימחצריכים

עוד דוד את 5משוח צריכים היו מה א'כ א', בפרק כמהש אז חשימההיתח

טפני חיתה לדוד גם השניה המשיהה אך ה' פי על שמואל משהו אשר אהריהפעם מלך*, ו,הברית היא היא כי ברירנ שם נז:ר ולא שאול, .בית שלהטהלוקת

הפעם עוד אותו משהו הברונה דוד אל ישראל שבמי כל באו כאשר כןוכמו

חתקבצו אשר הימיני מבני ונם עליו שאול של הישנת חמהלוקתמפני

הפץ הי' שאבנר אם ל'ה(, כ', ב' )שמואל אהת לאגודח והיו אבנראהרי ואמר ברית אתך אכרת אני ואמר חם:ים ודוד דוד עם בברית אה*כלבא

אתך ויכרתו ישראל כל את הסלך אדוני אל ואקבצה ואלכה אקומה דודאל ג', ב', )שמואל אבנר את חרג אשר יואב ידי על נתבמל הדבר אךברית,

ן4'ב-כ*ז(. ו,כרית* נז:ר ישראל כל על למלך אותו משהו אשר בעת פהאטנם

ישראל שכטי אשר ברית ולא המשיהח של מלר' ו,כרית זה איןאמנם כנאמר ישראל לזקני כרת הוא אשר ברית רק למלך, אותו לשום אתוכרתו

בחברון ברית" דוד המלך להם הנרונה"ויכרות חמלך אל ישראל זקני כלויבאו

מלך* ה,,ברית כי מזה ניאה אשר ישראל, על למלך דוד את וימשהו ה',לפני

הברונח אליו בבואם להמליכו ישראל שבמי כל הפצו אשר והשימה המשיחהלאמר

להזקניסי ברית יכרות שדוד עד ועוטד תלוי ה" ב,( א' ה', ב',)שמואל "ברית היה שזח להשוב ואפשר למלך, אותו טושהים היו לא זה בלתיאשר

דוד, אהרי ורדפו בושה ואיש שאול עם מקודם היו אשר הזקנים עםשלום"

אשר אהרי אותם יעניש לא כי ברית מקודם להם יכרות כי עתהובקשו

1"ל' הרדאק דעת וכו ישראל כל על למלךימשה חמדינח מדרי ; חמדינה מת:סיםי ענין פה שהיה ב'ל ביותראמנם

.מדין וזקני מואב זקנ* וילכו זקנים, ידי על מתנחנים היו הקדםבעמי את ואספת לך זקנים, עצת ש'פ התנהנו במצרים היהודים ונם בידם,וקממים.

נ*א(, 4'ב )שמות ישראל זקני לכל משה ויקרא ט"ז(, ג' )שמות ישראלזסני

השופמים שפוט ימי וכל ויהושע משח ימי בל מטצרים ישראל בצאתוכן

זקן פח הזקנה ואין זקנים, ידי על מתנהנים במדינח מיוהדים עניניםהיו

שבעים על ה' פי על עליו אשר מרוהו אצל ומשה הכמה, שקנה זה רקבשנים

ושלשלת במשא, אתו ישאו אשר י*ד-י*ז( י"א, )במדבר ישראלאישמזקני

הזקנים יסי וכל כנאמר לנביאים וזקנים יזקנים יהושע מטרהתושבע"פ

וזקן נביא בירושלמי ואמרו ו'(, ב', )שופטי6 יהושע אהרי יסים האריכואשר

אם כתב סהם אהד על למדינה פלממרין שני ששלח לם4ך דומים הםלמי

כתב סהם אהד ועל לו ונאטינו אל שלי וממנמרין שלי הותם לכם מראחאינו

בנביא כך וסקנטרין, הותם בלא תאמינוהו קלי הותם לקם טראח שאינואקץפסחינ

אםעיף בחנרון דודברית ידפרק106

)ירושלמי יורוך אשר חתורה פי על הכא ברם ומופת אות אליך ונתןכתיב פי על מתנהנים היו והדת התורח שעניני מזה אנו רואים ה'ד(, פ"אברכות ט*ו, א' )שטואל שאול ביסי ונם השופטים שפוט ימי כל היו וכןחזקנים,

וצתובים נביאים תורח הקורא כל כי ראיות להרבח צריך זה ואין ד'(, ט'ז,ל', ותורה דת עם קשורה לבד ישראל לאומיות רק ולא צעד, כל על זחימצא ישראל מדיניות נם אך לאלסים. לכם וחייתי לעם לי אתכם ולקחתיכנאמר מסך ויראו עליך נקרא ה, שם כי הארץ עמי כל וראו כנאמר אתםקשורה השכילו מלכים ועתח ונאמר העמים, לעיני ובינתכם חכמתכם היא כיונאמר לכו ואמרו רבים עם4ם והלכו ונאסר וני' ביראח ח' עבדו ארץ, שופטיהוםרו כי באורחותיו ונלכה מדרסיו ויורנו יעקב אלקי בית אל ה' הר אלונעלה קשור המורים פסוקים הרבה וכדומה מירושלים ה' ודבר תורה תצאמציון

ז"ל כאסרם הזקנים פי על התנהנה המדיניות נם ולזאת הדת עםחמדיניות נמלכים מיד ואמרו ואחד שבעים של ב"ד ע"פ אלא הרשות לסלחמת יוצאיםאין

הנסמכים בתלסוד שונים מאמרים וכדומה ותומים, באורים ושואליםבםנהדרין עבור דוד, מלוכת אחרי נם ישאר כי הזסנים חפצו הזה והכח זח, יםודעל

הצעירה, ומהמשפהה בנימין משבט שהיה כחם, בטול על פחדו לאשאול נבור איש חזקנים ראו בדור אבל הנביא, שמואל השפעת תחת חיהונם

את ונם יקימנו, מי וכלביא כארי שכב כרע האריה כלב לבו אשרבדעה

צוארו על נרדף חיח אשר בעת נם כל מפני חת ולא חכח, הדוב ואתהארי דור את בחמליכם כי הזקנים מאד פחדו לזאת מות, וטלאכי מלךמחמת אליו באו זה על יבטל, בתורח חזקנים וכח המלכות משטר עיפ הכלינהונ

מכחם יגרע שלא ברית להם כרת זת ועל בהנחגח, כחם שיעור עללחתנות למלך, אותו סשחו ואח"כ ח' לפני הברית וכרתסאומה

הארון העלות בעת רק חזקנים עם לדוד ענין עור מצינו לא זאתובכל ארון את לחעלות ההולכים האלפים ושרי ישראל וזקני דוד ויהי רוד,עם הצער בימי ואח"כ כ"ה(, טהו, )דה"'א בשמחה אדום עובד בית מן ח'ברית וחרבו השם'ם ובין הארץ בין עומד ה' מלאך את דוד ראה אשר הדברבימי פניהם על בשקים מכמים והזסנים דור ויפול ירושלם על נטויה בידושלופה הדבר ויישר אבשלום, עם יחד בו מרדו אבשלום ובימי סהז(, כ'א)דהי"א לחרוג היתה וחעצה ד'(, י"ז, ב', )שמואל ישראל זקני ובעיני אבשלוםבעיני ישפוט אלהים בקרב אל בעדת נצב אלקים לאסף שמזמור נחשוב ואם דוד,את אם א'-ח'( פ"ב, )תהלים מלה. תשאו רשעים ופני עול תשפטו מתיעד

דוד חמלך ידי על חננא לו(, כ"ט )דהי"ב החוזה לאסף חוא זחמזמור נראה כאשר .הרדיפות בימי דוד עם עוד הי' כנראה אשר ב'(, כ"ה)דחי'א משפט ועקשו דרכם העוו שהזקנים פ"ב מזמור מן לשער נוכל ע"נ,טמ,מור את ונתן אתם, בריתו להפר חפץ הי' לא אבל לחם, מהננד הי'ודוד

ברית, להפרת חשש שדוד מפני זה אמר מעצמו שאסף או אםף, בפיחדברים ב4 )שמואל חזקנים ננד למלך להתאונן באו כאשר בזה חשתמשואבשלום

כאשר הזקנים לב את וננב חזקנים על ולא . המלך על העון את וחפילמ~1( הזקנים עם תמיד התיעץ שדזד חי'ל רעת אך ישראל, אנשי לב אתגנב

אשר

,'פי,,,

101 אסעיף בדקבלון דודבריויץ ידפרק

ד'ד )ברכות עליהם לראש יחוידע בן ובניהו הסנהדרין ב'טם חו*ל קראוםאשר

ואין נניהו, הוה שם ז"ל התוספ' דעת לפי בניהו בן 1"וידע בני '1..עאא(, בעם, רעח רוח שהוא המרד על מקשים שא*ן ברית, הזקנים הפרו איךקושיא

מרד של תזזית רוח בעולם שסנשב ובעת סלך, ברית הפרת הוא מרד כלכי

גם למרוד גם חו"ל תתנגדו ש'כ אשר וסער, סופה סרוח נסערים ונדולקטן

מארבע ואחת נולה א5 טגולת אותנו והגלו ארצנו החריבו אשר העטיםבמלכי שהתננדו הטועים שהשבו כסו ולא העולם, באומות למרוד שלא היאשבועות אפשר אי כי יודעים לא האלה הטועים בגילה, ישראל לאומיות לרגשחי'ל הישראלי הלאומי לרגש ומתנגד דת והשומר ישראל לאומיות בלי ישראללדת התננדו אמנם שונים, נמקוטות כבר וה בארנו כאשר בטהרה ע"ו עובדחוא חרות את לבקש ועלינו סלך, ביית והפרת תזזית רוח שהוא לחמרדחי'ל

במשפט ציון עסים, ושלום ומשפט צדק האמת דרישת ידי עללאומיתנו נצדק. אליה ונשובתפדה

אלה אנשלום, טטרד הארץ חתמופטה מוט .בעת הי' דעותוארבע אדם ואוהב צדק משפט אוהב לאיש לחם נדמה אשר אבשלום אחריטעו

אל ישראל בית את ישיבו עתה כי חשנו ואלה ב-ו( ט';ו, ב')שמואל ישראל בית כל יאותו לא סוף כל סיף כי הימיני, ובני שאול ביתממלכת יוסף לבית הטלוכה תשוב כי חשבו ואלה ואחיו, אביו ההורג מלךלהמליך כבוד הרסת מול מלך ברית הפרת בעיניהם ותקל לאפרים, ואלה למנשהאלה דעתם, לפי מלכות כבוד והרמת כלוחשבט

אחיתופל עצת בעיניהם ישרה אשר הזקגים אין הירושלמי לדעתאסנם פירושלם איש המאתים מן הירושלמי לדעת חיו הסנהדרין כיממסנהדרין, לתומם והולכים טדוד קרואים י"א(, טשו ב' )שמואל לתוסם וחולכיםקרואים

וכלהו אחא ר' בשם הונא רב אחיתופל, מעצת דבר כל ידעו ולאמאבשלום,

כל רבון אטרין חלופין לידי אתיין מילייא דהמין וכיון היו סנהדריותראשי דוד ניד נופלים אנו שאם בידינו דוד יפול ואל דוד ביד נא נפלההעולסים.

הוא עליו, מרחטים אנו אין בידינו דוד יפול ח"ו ואם עלינו, מרחמ הואחרי סופה )ירושלטי עמדי היו ברבים כי לי מקיב נפשי בשלום פדה אסרשדוד הם" ויאין "כידינו" במקום "נידם" בירושלמי לגרוס צריכים ולעמ'ד דו'ח(,פ"א

אנו", "איןבמקום

סהופרק

אמעיף הערעו 5דיאברית טו *יט109

טופרמ ולזרעו לרור אלוהברית

אסעיף חראש.נה ח*שיחח אלקינו, וכאןני יזואל נללעיוי דוד סלונת על אלקים הבמחת שלמח, שלוחשניח סלח, פרית ולבניו לו סי, של לעולסו לעולםושלסח כרית כרתי לו, נאמנח ובריתי האזרהי, לאיתן6שכיל ורעך אכין עולם ער עבדי, לדור נשבעתילבחירי

וכור חסעלות שיר וגוי, לוקסידך בח~ון רברת אן1ג1', חסירים בשכ! לוים לסשיהי, נר ערכרץי וגוי לדודחי

וגו'. ונכלים בכנורות הנבאיס ראפיקתוה,פערחא יגו', אלקיפ ביראת סושל צדיק ישראל צ(ר רפרלין

ו"ל, הכעש'8 לתלסירי חסיוימשם

ל*ני עוד שלמח, נולד פרם עוד עטון, בני את דוד מלחמת לפניעוד כאשר ויחי דוד, לעיר האלקים ארון את הביא אשר אחרי שבע, בתמעשה חארזים בב*ת יושב אנכי הנה חנביא נתן אל דויד ויאמר בביתו דודישב כי עשח בלבבך אשר כל דויד אל נתן ו*אמר יריעות, תחת ה' בריתוארון

ואטרת לך לאמר, נתן אל אלקים דבר ויחי ההוא בלילה ויחי עמך,האלקים לקחתיך אני ונוי לשבת, הבית לי תבנח אתח לא ח' אמר כח עבדי רוידאל יבנח ובית לך ואנד ונו' ישראל עסי על נניד לחיות חצאן אחרי מן חנוהמן אשר אחריך ורעך את וחקימותי אבותיך עם ללכת ימיך מלאו כי וחי' ה',לך עד כסאו את וכננתי בית לי יבנה הוא מלכותו, את והכינותי מבניךיחי' עולם. עד נכון יהי' וכסאו העולם עד ובמלכותי בביתי והעמדתיהו ונו'עולם, א,- י"ז, )דחי"א דויד אל נתן דבר כן חזת החזון וככל האלח חדבריםככל דוד הבין עולם עד נכון יהי' ומלכותם בנו וכסא כטאו כי זו בחבפחחמ4ד(,

של עולמו על אך שלמה, של עולמו או לבד דוד של עולסו רק איננו הזחש,,העולם8 ויאמו עולם עד לעם לך ישראל עמך את ותתן אמר לה' בתודתו כלו, ישראלעם עכדך דויד ובית לישראל אלהים ישראל אלהי ח'צבאות עולמלאמר עד שמךוינדל אתח כי לפניך לעולם להיות עבדך בית את לברך חואלת ועתח ונו' לפניךנכון סטלכתו את יירש אשר חבן יהי' מבניו מי פה נוכר לא נם ברית, לאוברכ, חבטחח מבינים אנו זה בלשון. פ"ז-כ"ז(, י'ז, )דה4,א לעולם ומברך ברכתח'

ה'* לשם ביהויבנח חנדיל ואחרי בנו שלמה נולד כבר אשר אחרי רבות שנים אחריאך משחו פרם עוד ורך נער עדין הי' כי עם ולאלהיו, לעמו חובתו מביןלחיות בעת זח חיח וכנראח ישראל, על למלך ניחון יד על חנביא ונתן צדוקאותו

אחרי ימלוך בנך שלמח ישראל,כי אלקי בחי שבע לבת דוד נשבע אשרחשבועחוהוא

103 אפעיף ולזרע4 לדוו'חברית %שףק ויצוחו בנו לשלמת ויקרא א'-ל'( א' )מלכים תתתי כטאי על ישבותוא ת' לשם בית לבנות לבבי עם תי' אני ואמר ישראל, אלקי לה' ביתלבנות לא עשית נדולות ומלתמות שפכת לרב דם לאמר ה' דבר עלי ויהיאלקי, לו וחניחותי סנותה איש יהי' הוא לך נולד בן חנה ומ', לשמי ביתתבנה תוא בימיו, ישראל על אתן ושקט ושלום שמו יהי' שלמה כי מסביב אויביומכל עתח עולם, עד ישראי על מלכותו כמא את והכינותי וגו' לשמי, ביתיבנת ישראל על ויצוך ובינה שכל ח' לך יתן אך וגו', וחצלתת עמך ה' יתי*בני

ואת חחוקים את לעשות תשמור אם תצליח אז אלקיך, ה' תורת אתולשמור תתת ואל תירא אל ואמץ חזק ישראל על משת את ה' צוח אשרהמשפטים לשמור עמו חתנת כי ברית לענין רמז כבר יש פה י-טז(, כ"ב,)דתישא ישראל את ת' כרת אשר הישן תברית על הזחדת טדוד הית זת כיתזת, ותתנאי תברית הי' מחאלקים כי ראית שום מפח אין אך ונו', ה' תורתאת מיני.בחר

פקודת פי על ניחון על שלמח את ונתן לדוק משחו כבר אשר אחראך אי( כן'נ )דחי"א בנו שלמח את ויסלך ימים ושבע זקן ודויד כנאמרדוד דויד ויקם ונוי, המלך את המשרתים חמחלקות ושרי השבטים שר4ישראל שרי כל את המלך דויד "ויסהל הבית תכנית את לשלמח מסר אשרבעת מנותת בית לבנות לבבי עם אני ועמי אחי שמענוי ויאמר רנליו עלהמלך מלתמות איש כי לשמי בית תבנח לא לי אמר ותאלקים ונו', ת' בריתלארון למיך לתיות אבי בית מכל בי ישראל אלסי ת; ויבחר שפכת, ורמיםאתח אבי ובבני אבי בית יהודת ובבית לנגיד בחר ביהודה כי לעולם ישראלעל כמא על לשבת בני בשלמה ונו' בני ומכל ישראל כל על להמליך רצהכי

לעשות יחזק אם לעולם עד מלכותו את והכינתי לאב, לו אהיה ואני לבן ליבו בחרתי כי וחצרותי ביתי יבנח תוא בנך שלמה לי ויאמר ישראל, על חימלכות מענין יש כבר בזח אי-ז'(, כ"ת, )דח";א הזה" כיום ומשפטימצותי שלא וכל תשבועח, שתיא עצמת ברית לא אך תנאי, על חבמחח לומרחברית שאמר במת אטנם וברית שבועה איכנו הברית ת:סיס או ברית שםנזכר כל ודרשו שמרו אלקינו ובאזני ת; קהל ישראל כל לעיני ,יעתח זחאחר אחריכם לבניכם והנחלתם הטובח הארץ את תירשו למען אלקיכם ח'מצות וננפש שלם בלב ועכדתו אביך אלקי את דע בני שלמת ואתה עולם,עד

לך ימצא תדרשנו אם טבין מחשבות יצר וכל הי דורש לבבות כל כיחפצה כל "לעיני חברית תכסים ככר זה ט'( כשח, )דה"'א לער" יזניחך תעזבנוואם

מצות לעשיון עם" "ברית רק אלוה ברית לא זח אך אלקינף', ובאזניישראל כבשים אלף אילים אלף פרים חתוא היום למחרת והזבחים העולות תתכונחכל אחרי אשר לשלמחי מלף' "נרית גם נעשח הלזח עם ובברית ומשפטו,ת' שנית וימליכו נדולת בשמחת החוא ביום ח' לפני וישתו ויאכלו וגו',אלף

ה' במא על שלמה וישב לכחן, ולצדוק לנניד לת. וימשחו דויד בןלשלמה כ"א-כ"ג(, כ"ט )דתי"א ישראל כל אליו וישמעו ויצלח אכיו דויד תחתלמלך

רק תיתה תראשונת אשר ישראל, מכל תשימח תיא השנית וההמלכתתמשיחת בערכם. בארתי כאשר ובדוד בשאול היח כאשר אוחו, ות* דודהפלכת

יסכל

),י;)י:,...י,.) ,.,ל, , ,,,,-, ;,,,,, ,,,;)1, ,] ., ן ,, ,, , ]. ,, ,,,,. ד,בית ש. %ק4*1

ק4ןי א 6עי4 וק4ורעך

], ) , אעמר לעולם, ושלמה דוד מלוכו1 על מהאלקים הנפחה ידענו האמורמכל ] וזרע ולזרעו לדור לאמר ישראל של לעולמו או שלהם ל31ולמם לפרשםנוכל ,; וכנראח ומשפמיה חוקיו ויצמרו ה' בדרכי ילכו כי הנאי על עולם עדזרעו

ישרא5 אלקי הי ועתח נאמרו שלמה פירשם וכן ישראלי של לעולמו פירשושדוד ,) יושב מלפני איש יכרת לא לאמר לו דברת אשר את אבי דויד לעבדךשמר

'י , חלכת כאשר בתורתי ללכת דרכם את בניך ישמרו אם רק ישראל כסאעל ; דבר ואם הזאת הברית היתח איה לדעת ועלינו ח'(, ירי י"נ, )דהישבלפ2י

? אחר נביא עאי או עצמו דוד עםחאלפים" אשר האזרחי לאי"ן במשכיל דברים הרחבת ביהר זח בריתונזכר

' אשר נכדו ר: דוד בימי היה אשר הראשון איתן איננו זח איחןכנראח זנחה "יאתה הזח במזמור הנאמר שייך אז אשר יהושפט בן יחורם בימידף

'] כל פרצת נזרו, לארץ חללת עבדך ברית נארת משיחך, עם חתעברתותמאם . ' הרמות לשכניו, חרפח חיח דרך עוברי כל שסוחו מחיתה, מבצריו שמתנדרותיו במלחמה, הקמותו ולא חרבו צור תשיב אף אויביו, כל- חשמחת צריוימין

ונון מלח בושה עליו חעמית עלומיו ימי הקצרת טנרת, לאיץ וכמאו ממהרוחשבת

.ל,, קודם ולא דוד בימי שייכים לא כאלה דברים נ"נ(, *'מ 8"מ, )תהליםומ' ] לו הקודמים הנכיאים ידי על שהיה טברית ממפר והוא יהושפמ, בןיהורם

בחור הרימותי נבור על עזר שויתי ותאמר לחמידך בחזון דברת "או"באטרו וגו' עמו תכון ידי אשר משחתיו, קדשי בשמן עבדי דוד מצאתימעם, כימי וכסאו זרעו לעד ושמתי לו, נאמנת ו"בריתי'4 חסדי לו אשמר לעולםוט'

ישמרו לא ומצותי יחללו חקתי אם ילכון, לא ובמשפמי תורתי בניו יעזבו אםשסימי באמונתי אשקי ולא מעמו אפיר לא וחמדי עונם, ובנגעים פשעם בשבמופקרתי לדוד אם נקדשי" נשבעתי ,ואחת אשנה לא שפתי ומוצא "בריתף' אחלללא

נאמן בשחק ועד עולם יכון כירח ננדי, כשמש וכמאו יהי' לעולם זרעואכזב, בקדשו ה' נשבע אשר ושבועה ברית נזכר פה כ'-4'ח(, פאמ, )תחיליםמלה

עולם, עד זרעו וזרע ולזרעו לדור באמת חיתח והברית בשחק, עדוחעמיד בחזיון 5הם ה. דבר אשר החמידים חיו ומי ? אז חזח החזיון חי' לפיאך

) הברית מצינו לא החוזח ונד הנביא נתן בדברי חלא ? הלזח חנפלאטבריתו חברית. לאופן חנפלא והביאורוחשבועח

המוסנר במאסר בא אשר זח ברית טיכ איחן מזכיר המזמורובראש אודיע ודור לדור אשירה עולם ה' חמדי הוא חמזמור סדר כי חמזמור,בתוך

]; , ו'( פ"מ )תחילים קדושים בקחל אמונתך אף ח' פלאך שמים ו,ידו מ(פ9מ י )תחילים בחם אמונחך תכין שמים יבנח חטד עולם אטרתי כי בפייאטונהך ],, אשר ה' דברי שהמח פמוקים שני באים באםצע אך איתן, מדבר זהשכל ;1 - או. טאמרים איזח פת שחסר או חמוסגר כמאמר ף ופסוק נ' פמוק ביןבאו

,, , עולם עד עבדי, לדוד נשבעתי לבחירי נרית "כרתי והוא המקשריםטאמרים ';, אלה. פסוקים ושני ה'( ד' פ"פ )תהלים מלה, כמאר ודור לדור ובניתי זרעךאכין לדוד שני בפמוק אמר אשר לדודקודם נשבע אשר ה' דברי מספר נביא כמוחמת , . עצמו לדור מתנלה שחבבואח מלה כמאך ודור לדור ובניתי זרעך אכין עולם עד'עצמו

,י, ל ול; גבור על עזר שויתי ותאטר לחמידיך בחזון דבר.ין אז חסזמוי ושאר לו,וטדברת ע'1 ,חיא

105 אסעיף ולזרעו ~דודחברית פופרק

בקצרה נאמרה אשר הברית את מבארים אשר לנביאים רחבח נבואההיא נאמרה מתי אך כסאך, ודור לדור ובניתי זרעך אכין עולם עד עצמו,לדוד חברית ביאור בחזון ח' להם דבר אשר חנביאים חמה ומי ? לדוד כואתנבואח פעם בכל לא אשר "חסידךש בשם האזרחי איתן אותם קורא ומדוע ?הזאת

1, זח בתואר הנביאיםמתוארים חי זכור מתפלל אשר למשורר רק לדוד איננו אשר המעלות בשירנם טשיחך פני תשב אל עבדך דוד בעבור נ"כ אמר וגו' ענותו כל אתלדוד- אם לך, לבסא אושית 'בטנך מפרי ממנה* ישוב לא אמת לדוד ה'"נשבע לך לכסא ישבו עד עדי בניהם גם אלמדם זו ועדותי בריתי בניךייטמרו תשב אל בהז:ירו יואש ביטי נאטר זה מזמור וכנראה קל"ב,י-י"ב(,)תהילים יחואחז יואש שלמה רק היו והנמשחים למשיחי. נר ערכתי משיחך,פני

חמוטור מתוכן ואשר ש'א, י"א בחוריות כדאי' חמחלוקות מפנישנמשחו לא חנמשחים ובין דוד, מבית המלכות שתעבור חמשתדלים גנד שהי'רואים במשחם תיכף זה מומור נאמר אשר עתליה, ננד יואש בימי רק והשייך יחוידע כרת אשר חברית בעת חבעל כהן שנהרנ-מתן פרם וע~'פליואש, חראשון בהברית ומרומזים מ"ז(י ל'ג, )דהיעב המלך ובין חעם כל וביןבינו בני על הי דבר כאשר ימלוך המלך בן הנה האלקים בבית הקהל כרתאשר ג'ז, כ"נ, )דחי"בדויד

פ'פ )תהילים לחסידך בחזון דברת אז בפסוק מונח זו חידה פתרוןאמנם צדק ילבשו כהניך כנאמר חסידים, כשם הלוים את קוראים התהלותיםכ'(

חמשוררים שהמח ירננו ,%ויך* הכונח אשר פ'( קל"ב )תהילים ירננווהסידיך ונאמר מ"ז(, )קל*ב ירננו רנן וחטידיה ישע אלביש וכהניה נאמר וכןבדוכן, לח' זמרו גיכ שחכונה ה'( ל', )תהילים קדשו לזכר וחודו חסידיו לה'זמרו אם ח'(, ל"נ )דברים חסידיך לאיש ואוריך תומיך המקרא על וסיוסדלויו, חוא חמקרא ביאור אבל ותוטים, האורים את שלובש מדבר מהכהןששם לוים חכונח תהילים, בספר חנזכרים חסידים ורוכ הכהן, שהוא שבלויםדגדול ד'ל הבעש*פ תלמידי החסידים כת סהתיסדות המפריות ידיעות די לנוואין חדקות חחסטוריות הנקודות בחם טתבטלים אשר העם בפי ההגדות רבוימפני שימדו מ6ני הוא חםידים בשם הכת שם קריאת שטעם אצלי מפק איןאבל בחם חי' ואולי ירננו, וחסידיך שם על והזמרה חנגינה על ה' ענודתעקרי בעברו זוטא צדוק ר' עמד זח דבר ועל ללוים, הוא וח שם עיקר כי לוים,נ"כ כהניך די( י"נ )יהושע אפיקח עד צדונים מערת היא דאפיקותא מערתאקמי ומח ע"ב(י קנד'ח בראשית )זה"ק ליה מיבעי לויך ירננוי וחסידך צדקילבשו למלכא חדוא למיחב בגין עובדיח שני למלכא דמזמין דמאן שםשמתרץ ופרדשכי רופינום בדיחי קמיח יסדר הדיופי בדיחי ליה דחדאן דמלכא ארחיחאי אינם אם גם חסידים בשם הכת כל את קראו כנראה וה יסוד ועל עיי"ש,כו,

ברכת לננן חסידים ישראלים שלקחו חזה*ק כונת אין באמת אמנםלוים, במעמדם וישראל בדוכנם שלוים חהלכח מצד אסור שזח לוים, במקוםהשיר 4'ת חמצות ספריי עיין תעשח, בלא והם חלוים בעבודת אטורים כהניםואפי, דלתות בחנעלת גודנדא בן יוחנן רי את לסייע יחושע רי וכשבקשע"ב

א'ע

'",' א סעיף' *זרעו ידורף"בר*ת פופרק164 ] , חשועריס סן ואני המשוררים מן שאתה בנפשך מתח*יב שאתח כך חזוראףל

,, ] כטנואר לכו"ע עכ*פ באזהרח שחוא ששורר בשוער כן וכמו ע'ב( י"א~ערכין ,; ' הסידים בשם קראו ואותן עליחם נחה ה' רוח אשר ה5וים מבניוחחסירים י הנדולים את שקבץ חוא חזה*ק כונת רק משוער, דאח ובתוס' שםבערכין,ן ואשראלח ונתניח, ויוסףן זכור, אסף ולבני במצלתים, בנבלים בכנורות"חנכאים* ,' וידותון והימן אסח נני והמה א', וקם"ר א' קם"ב יצ זח'ק ועייןסתם,ן, נדליחו ידותון: בני לידותון המלך*, ידי על "חנבא אסף יד על אסףבני "חנבא* בכנור ידותון אביהם ידי על ששה, ומתתיחו, חשביחו, וישעיהו,וצרי,ן וירימות שבואל, עזיאל, מתניהו, בקיהו, ן הימן בני לחימן לח', והלל הודותע5

כל מחזיאות, חותיר, מלותי, ישבקשה, עזר, ורממתי נדלתי אליאעעח, חנני,חנניה, ' כ"ח, )דחי'א ונו' קרן להרים חאלקימש בדברי חסלך "הוזח לחימן בניםאלח

,] החסידים מ*א( מ'ז, )דה"'א בשמות נקבו אשר חברורים המה אלחא'-ח'( ], אמנם לחסידיך, בח,ון דברת אז נאסר עליחם אשר ונביאים חוזיםמשוררים ))י],, החסידים מנבואת דונמא רק מצינו אשר הנביאים שאר מן שונחנבואתם נכואת ש'ו( נ', ב', )מלכים ה' יד עליו ותהי חמננן כננן ויהי אלישע, אצלהאלח ידי על בם דבר ה' רוח ואז ובמצלתים ונבלים בכנורות היתח אלחחסידים ידם ועל קרן, להרים לה' ולהלל לחודות בחזון דבר המלך שגם ר"לחסלך

-[

] ] לדוד זמירות הנעימו האלה זמירות מנעימי אשר בעת האחרונים דוד דבריהיו ,] כו ב' )שמואל ויאמר דוד על ה' רוח נחה קרן להרים בכנור נגנו וכאשר קרטלהרים ,. מושל ישראל צור דבר לי גלי[ ישראל אלהי אמר לשוני' על וטלתו בי דבר ה' רוחב'4

], אלקים", ביראת מושל "צדיק באדם מושל על לי דבר ישראל צור אובאדם, פניח איזה או והחשתררות הכבוד תאות מפני לא הוא הצדיק המושל כ,ר"ל

במקרא לנו חסר ופח אלקים, ביראת מושל הוא רק לבב, ונודל ונאוהעצמית יזרח בוקר כאור הוא אשר צדיק מושל על מושלים, מיני כמה על שדברמה ועל ידמח, נחשך אשר דל בעם רשע מושל ועל ואור, חולך אשרשמש צדקתם. שאין מפני מממר כננה רק הוא חצלחתם אשר המושליםאלח

) ]. דשא וכירק מארץ כדשא צומחים אשר המושלים אלה ועל שלמח,ויראתם ן ערוכח לי עשח עולם" ו,ברית כי אל עם ביתי כן לא כי אמר זח ועליבולון, ושמורה.בכל

.

1,1 לישבם המפרשים עמל וכל מ"ופעים דברים חמה אלח דור רבריוכל ])ן'ן הנזכרים יח חחי המשוררים להקת עם נאמרו האלה דברים כי *ועיללא

']' ] כתובים לא ושלהם כתובים דוד ומאמרי בכנור ענו וחם ננן דוד אשרלמעלח -ן';1 לא ממלכהע כי והממלכח הממשיה על פח שהזביר ידענו ,ח אבלל~תוג, 1י נתנו ולא בתושבע"פ נשארו כי כתובים דוד מאמרי כל לא גם ואוליבמקרא ,,,1,ן] ושמורה* בכל ערוכח לו אלקים שם עולם" "ברית כי שחזכירו, אלהכמו

,זי,י"]יל,ךן,)יי ,;"י בסעיף

'; ,'יל,(";,4;נ

ל;)י "ונש,,1;י,

-"יך- ,,,ין;,=,,"

1",

ין,1, ןי"ע

;,יועי,"וני,./י".1,לל-,,

י.1),

107 בסעיף ולזרעו לדודהבריראז פופרק

גככטעיף של גריחו רכב, 3ן יוגדב גני עם שגגרהחברית חחפשיס גהכוגים חבר אם דוד, של גריתואחרן, לחגר, לענוש הסדינה שוסט להיוח יכול.כדימה חברית תגאי טלך, 3רית גרית, הפרון יקרא ג(אעוגש

את יקיגפה' ימען עולם, גרית רשמיס, ובלתיחרשמיס וג,', לאטר עלי דגר 4שרדברו

פרשח דעמלק מסכתא יתרו במכילתא שאי' מה על פח לחעירוצריכים שנכרתח מחברית יכב בן יובדב עם שנכרתה הברית נדול אומר נתן ר'ב', אם שנא' וזנאי על אלא נכרתח לא דוד עם שנכרתה שהברית דוד,עם

שנכרתח הברית אבל פשעם, בשבפ ופקדתי לאו ואם בריתי, בניךישמרו צבאות ח' אמר כח לכן שנא' תנאי על עסו נכרתח לא רכב בן יונדבעם שלשח ל*ה(, )ירמי' הימים כל לפני עומד רככ בן ליונדב איש יכרתלא

חוץ דוד, בית ומלכות חמקדש ובית ישראל ארץ תנאי, על נתנודברים שנא' מנין ישראל ארץ תנאי, על נתנו שלא אחרן של ובריהו הורחטספר שנא' טנין חמקדש ובית בכם, ח' אף וחרה ונו' לבבכם יפתה פן לכםהשמרו את ושמרת תעשח משפפי ואת בחוקותי תלך אם בונח אתח אשר חזהחבית דוד אל דברתי אשר אתך נדברי( )בריתי( את וחקמותי בהם ללכת מצותיכל

מנין דוד בית ומלכות יושביח, על לשמה חארץ והיתה לאו ואםאביך, לספר וטנין פשעם. בשבפ ופקרתי לאו ואם בריתי את בניך ישמרו אםשנא' לבריהו ומנין מורשה, משה לנו צוה תורה שנא' תנאי על נתנה שלאתורה לו והיתח ואומר חיא, עולם מלח ברית שנאי תנאי על נתנה שלא אהרןשל

עולם. כהונת ברית אחריוולזרעו עם ברית שנכרת משמע מלשונח כי מאוד תמוה היא הזאתוהמכילתא

ראיח ומביאח תנאים, עם הברית נכרתח דוד ועם תנאים בלא רכב בןיונדב לדעת אשר פשעם בשבפ ופקדתי לאו ואם בריתי בניך ישמרו אםמחמקרא

שחביא' עצמו זח ובפמוק התנאי, בפול מפני הברית נתבפל לכאורא נתןר4 בפול מפני חברית נתבפל ולא כלל תנאי על איננו דוד של שהבריתמפורש תורתי בניו יעזבו אם שמים, כימי וכסאו זרעו לעד ושמתי לו,נאמנת ובריוזי חסדי לו אשמר לעולם שם, במקרא מפורש נאמר כן כיחתנאי, בשבפ ופקדתי ישמורו, לא ומצותי יחללו חקתי אם ילכון, לאובמשפפי אחלל ,(א באמונתי, אשקר ולא מעמו אפיר לא וחטדי עונם, ובננעיםפשעם זרעו אכזב, לדוד אם בקדשי נשבעתי אחת אשנה, לא שפתי ומוצאבריתי* לעולם הברית א"כ ל"ו(, - כ"ט פ"פ, )תהילים ננדי כשמש וכסאו יהי'לעולם אין פשעם על אותם שיוכיח ומח רככ, בן יונדב בני כברית תנאי בליקיים עונש. שום עליהם יחי' לא יחפאו כאשר רכב בני וכי ברית, חפרתזה

נקרא לא חעונש כי אשנח, לא שפתי ומוצא בריתי אחלל לא נאמר,ובפירוש בחברת או ברית, בני בחברת אח שהוא ומי השבועה והפרת בריתחלול אחים, בברית באו אשר אחים מחברת וכדומה והוביי,ס חחטשים,נוניס

יסול

בטעיף ועפזרעו הפדודדהברית פופרק108

המדינח חס עבר אשר מאחיו לאחד ולהעניש חפרינה שופט להיותיכול ברית, מפיר בזה נקרא ולא חפרינה בחוקי אשרבעונש

ברית שנא' תנאי על הי' שלא אהרן של לבריתו ומניין שאמר מחנם בחר אביה בנאם מלדו' "ברית כתיב דוד בברית נם הלא היא, עולםמלח שספני להיות ויכול אהרן, של בבריתו שנא' כמו ד;-ח'( י"נ, )דה"'בצמרים רור בברית נם חלא תשאל אם ר"ל עולם" כהונת ברית "יאומר קתניזח

היתה אהרן של בריתו נם כי להיות יכול תנאי, על והיא מלח בריתכתיב בלא עולם כחונת ברית ואומר תני ע"ז מלח, ברית בה שכתוב אם תנאיעל

פשעם בשבט והוכחתי ונו' אם דוד אצל שחי' התנאי הלא קשה זה מכלתנאי, תנאי שיש אלא עוד ולא יענשו, בודאי יחטאו אם אהרן בבגי נם הואונו'

שעבודתו שלמד שמואל אמר יהודה לרב ובשלמא חללים, יעבדו שלאבכהונח כשר זרע בין עולם כחונת ברית אחריו ולזרעו לו והיתה מן בדיעבדכשרח אבל עולם, כהונת ברית ואומר תני זח שפפני לחיות יכול פסול, זרעובין

תרצה שבה חולין אפילו תרצח ידיו ופועל מן זה שלמי דשמואללאבוהי זה אין א*כ אסור, לכתחלה אבל בדיעבד רק זח על'פ ע"ב(, מ"ו)קדושין פ"ח בתרומות אלעזר רי לרעת ומכש'כ פשעם, בשבט והוכחתי מןפחות שהוא שעבד בעת ידע לא אם אפי' פמולה, עבורתו בריעבד שגם אימשנה לר' נם וחומש בקרן מחויב ובתרומה חכהונח, בברית ממש תנאי חוא -זחחלל, דפוטר ע"א ל"ד ביבמות כדאי' בהול דזמנו פסח בערב רק פוטר ולאיהושע יותר ועוד עונם, ובננעים פשעם בשבט והוכחתי מן זח תנאי פחות ולאנקרא, ודאי מצוה בדבר טעה אבל בהול, כשזמנו מצוח ועשת מצוח בדברטעח

רק שזח עצמו המלכות מן יתבטל שלא באופן להיות יכול ובנגעיםשבשבט פשעם, בשבט ופקדתי שנא' ממרקין יסורים ע"א פ"ו ביומא כדאי'יסורים מפרי ועיין עזיחו, נבי עולם בסרר כדאי' מנונעת, מלכות של בצרעתואפי' ולא מטמאים הנגעים כל ולא רס"ג רס"כ סי' בבלי הוריות הרח"חחדושי עצמח, בכחונה הוא הבטול ופה ממלכותו אותו ופוטרים אותו דוחיםכלם

ברית כל שבוראי סנץ9ים הברית תנאי מן מדבר לא שהמכילתאונלע"ר רק שהיא שבארנו מלך" "ברית שאפי' הברית ענין שזח רשמים הנאים לויש

שהמלך רשמים, תנאים ל'כ בח יש תנאים, התנאת בח נוהגים ולא"חשימה" כמעט הם והברית התנאים כי פיו, את ימרה לא והעם מלחמותיהם,ילחום תנאים, בלערי ברית ואין ושבועה כרית בלעדי תנאים שיש אלא אחר,דבר שהוזחרו יש חבריה, בלעדי נם כלליים חובות שהם צדדים דברים ישאבל מחם שנפטרו מפני לא חברית בעת הוזהרו שלא ויש חברית, בעתעליחם ואזחרתם עליהם, לעבור שעלול במקום רק בהם מזהירים ולא ידוע,שחובתם ט6ני הברית בעת הוזהרו לא אבל כלליות חובות שהם בהם חייביםשבודאי הוא עליחם ובעונש וחבצוה התורה שמירת על דור בני וכשהוזהרוהברית, בעלי נעימות עם רק הברית ובטול חברית קיום עם ענין לחם איןועונשם וכשלא וכדומה ואמנון אבשלום כמעשה לחפא, עלולים מלכים שבנימפני לחפא, עלולים שאינם חוא אות צדדי דבר שום על חכהונה בבריתהוזחרו ידענו וזה חברית, חלול נקרא לא חטא על שעונש יענשו, בוראי יחפאוואם

סברית

105 בסעיף ולורעו לדודהברית מו*רס

בריתו יחלל לא זאת ובכל פשעם בשבם שיפקוד דוד כית מלכותמברית בן יונדב בני כן וכטו כם"ש, 11'1 שפתיו מוצא ושנוי הברית חלול נקראולא יענשו. גודאי יחטאו אם אבל לחמא עלולים אינם מים שותירכ:,

כך כל מתאים לא חנאי" על "נתון תנאי" על "נכרתה שהלשוןואם ואוקי דחיק דאיהו לקרא שבק'ח אומרים כאלה בדברים זה, פירושעם

בשבט ופקדתי של הפסוק סוף חסכלתא ומן נתן ר' מן נעלם שלאאנפשיה, אחלל לא באסונתי' אשקר ולא טעמו א?יר לא וחסדי חזכיר אשר וגו'פשעם חקב"ה התנח שתנאי תנאי* על ,גכרתה בלשון ה:ונה ואולי וגו',בריתי

שכאנ אתם, ברית חפרת נקיא יהי' לא פשעם על דוד לבית שיעניששחעונש כי הזה התנאי להתנות עוד צריך הי' לא רכב בן יונדב ,ובכני ירצה, בןאת

על ניתנה שלא חפירוש כן וכמו הבריתות, לכל לחוק זה נעשח דודטתנאי יבא אם שיהי,, איך דוד, בית מלכות גכי תנאי על ונתנה כהונה גביתנאי כי לבנו ישטח בחטכלתא מוב יותר בפירוש אל~נו פגיו ויאר לסזרחחכם סרגניתא. ימצא למען חמפא לו דלינועל'פ

דוד לדברי האזרהי איתן דברי בין הסתירה על להעיר פה ישועוד עונם, ובננעים פשעם נשבם ופקדתי אטר האזרחי שאיתן עצמםושלמה

היח שלא ונף בריתי אחלל לא באמינתי, אשקר ולא מעטו אפיר לאוחסדי מלכותו אה וחכנותי שאמר דוד אטר כן ולא כם"ש, בהברית חרשמי בתנאיזה זי(, כ"ח, )דחי"א הזח כיום ומשפמי טצותי לעשות 'חזיק אם לעולםעד

וכן לעד יזניחך תעזבנו ואם לך ימצא תדרשנו אם לשלמהואמר לא לאמר לו דברת אשר את אבי דוד לעבדך שמור אטר בעצמושלמה דרכם את בניך ישמרו אם רק ישראל כסא על יושב מלפני איש לךיכרת וכל כ'ה( ח', א' מלכים מ"ז. ו', )דהי"ב לפני חלכת כאשר בתורתיללכת חנזכרים. חאזרחי איתן לדברי סותרזה

ושמורה בכל ערוכח לדוד אלקים שם אשר עולם ברית כי :לע"דלזאת אחד לכל לזרעו וברית ישראל, של עולם עד לדוד ברית בריתות לשתינחלסת חבריוז נוכר שלא כמו מפורש נזכר לא לדוד בחברית התנאי עולסו, עדואחד כמו ספק בלי הי' והתנאי ככ1'ש האחרונים דוד בדברי מלין ברמז רקבכלל

בבריו~ שדוד במח מפורש לזרעו והתנאי בניו, את יצוה אשר למען אברחם

שלמה יחזיק אם לעולם עד מלכותו את וחכנותי אמר שאלקים לשלמהספר בניך ישטרו אם רק ספר ששלמה וכמו חזח כיום ומשפמי מצותילעשות ישראל של עולמו עד היא דוד של שהברית אם ר"ל בתורו~י ללכת דרכםאת מוכרח חמלוכח את יירש אשר מזרעו אהד כל אבל עולם עד זרעו וזרעלזרעו שימיר עד עונו ובנגעים פשעו בשבט יפקוד האלקים לאו, ואם ה', דרךלשמור מונח וזח לעולם וכן הזה הנאי על כן נם לבניו המלכגת ויטסור ממלכותואותו אפיר לא וחסדי עונם ובנגעים פשעם בשבם ופקדתי חאזרחי איתןבדברי דוד מזרע אחד שבן לוטר דוד מעם "מעמו" רק נאמר לא מעמם"טעמו", נאמנה ובריתי חטדי לדוד לו אשמר ולעולם זה תנאי על ול'כ לסלך,יהי' ראשי גם זה ומפני עולם, עד זרעו וזרע מזרעו הממשלח תפסוק שלא לדודלו

נם גכון על יבואו ולפ"ז דוד, מזרע איו החרבן אחר גם ישראל וגשיאיחגולהדגרי

י;ז,,ן,,"ןי'ן,.ו ;,,,,ן:. ,, ,, ,,.,; ,, ,,;) , , ,,,,.,,,,, ;ן.,

ל.)לי בסעיח ץורעו ידףהברית 515רק110

;); קצת תקון שצריכים רק לפרשם, טסודם עמלנו כך כל אשר נתן ר'דברי ")). . טחברית רכב בן יונדב "בנ** עם שנכרתח חברית נדול הר'ל חמכלתאבלשין

% דודו "בנה עםשנכרתח , ן, ' טפורש זרעו ועל זרעו, על דוד עם שנלרתח טה יונדב לבני רק רכב בן ליונדכ חבפחח ולא ברית לא לעולם הי' לאבאטת :,'י כי להיות, כך ובין כך בין צריך חלז וחתיקון הכל, וטתורץ כמץשחתנאי-, ותשמרו אביכם יחונדב טצות אל שטעתם אשר יען חחבפחח חיתה רכבבן , ", מצינו לא כי יונדב, לבני שחובפחת ההבפחח נדולת מוכ צ"ל ואולייאפ( 'ן" י'ח ל"ח )ירמי' חיטים כל לפני עטד רכב בן ליונדב איש יכרת לאישראל ,ן' אלקי צבאות ח' אטר כה לכן אתכם, צוח אשר ככל ותעשו מצותיו כלאת

',, לשבועח. "לכןש דרום ר"נ אולי אבל חרכבים, בבית ברית לשוןפפורש י1 : את ה' יקים למען ד'( פסוק ב' א' )מלכים תקצר חטקרא נלע"רוזת

באמת לפני ללכת דרכם את בניך ישמרו אם "לאטר" עלי דבר כאשרדברו,

,( ,, ל, ' אשר ישראל, כסא טעל איש לך יכרת לא "לאטר' נפשם ובכל לבבםבכל

]י,, חטדות טן מדח שחוא קצר טקרא הוא לענ"ד אטנם טיותר, חוא אחד"לאסר4 יקים למען ושיעורו פעמים, הרבח בח סהממש 4'ל ורע4;י נדרשתשחחורח

]) ישראלש כטא טעל איש "ך יכרת לא לאטריעלי" ,',', דרכם. את "כניך" ישטרו אם עליך, לאמר "ועליך" עלי דבר אשר דברו אתח,

..

,,,י

,),,'1 סץזפרק,;ל,לש

111 אטעיף והירם שלמחברית %פדקה,

פוסנרס

וחירם שלמה כיןהברית

אסעיף חירפ בין שלום ייהי יגי' ישיטה "פה 1ה11"י לכו ושלטח, דור של הטסהרי הרגש שלטה,ובין

הטצב.של כאשר רק הוא כבוש טצות וט"1,ורהת*רנםו רוד טלחטת לכבוש, שינוליכו סורה חטלחטחהבפיסי)

תרריש לא עמטיט, דהז' כל את 3בש טרםבטוריא החריפם החרם עפפים, וי על נאמר לא ופ!ובוזבםשל6נם ,].

כינוש בשעת רק נ~הנות אינם נשמרו כל הוץיהול4ז *יר~ש לרורות, נ~הג ברית לחם תכרות לאטלווטח, אין העדולסי, הירה הוא חירנם שהוא הטררזורברי חשתוף על טווחרים נח בני אין עטטים, חו' טןשהי''. אס צור טלך וץירם על נרית להם תכרות דלאלאו *שריס( ליתן לשלטה ה~הר איך *אנטיאיוטום,של ישראל, כארץ ג~י ענ* ארטה הלוף רין לוץירם,עיר חתחתון נליל ולא העליין גליל לא איונו הגלילארץ מלך שלחב! טלחמות שרזי נסוריה, הגוינם גלילרק

,*עשה לישראל חפוב הדבר ה3ביר, ואחרוןאש~ר פרעה, בת ארז ביקהושלמה

לו דבר כאשר לשלמה חכסה נתן ה4 כי מטפר אשר המקראאותו.. שלמה ובין חירם בין שלום ויחי עצמו הפסוק כאותו וטמפר לקרא אפמקיה לא)

אחת חיח הזח הדנר כי הוא אות לי(, ה', א' )מלכים שניהם בריתויכרתו

הזה והשלום צור, מלך ח*רם עם ברית לכרות בקרבו אשר אלקים מחכמת)'

דרום אשר מהלבנון וברושים ארזים עצי. ישראל, לארץ רבח *בח אזהביא'" עצים לכרות חיודעים מהצדונים ועבדים אלה, עצים מםיני חסר היהחארץ,,)

בית לבנין והאבנים העצים להכין ובונים אותם, להביא בים ודוברותאלה" טז א' )מלכים זהב ככר ועשרים מאה ונם מיו-ל*ב(, ד4 א', )מלכיםחמקדשך] בברזל בנחושת ובכמף בזהב לעשות יודע צורי איש בן חכם א,ש עםיאד(,ן ולחשוב פתוח כל ולפתח ובכרמיל, ובבוץ בתכלת בארנמן ובעציסבאבנים ,ן וישלח נבר בעציון אני שלמה עשח ובאחרונה י0, ב' )דהי'נ מחשבתכל(,;ן שלמח חמלך אל "ביאו ככר ועשרים מאות ארבע זחב משם ויקחואופירה ;.,""ל, ויבאו שלמח, עבדי עם חים יודעי אניות אנשי עבדיו את באניחירם "1. הי )דהי"ב זחב ככר וחסשים מאות ארבע ובדח;" כ*ו-ל;ח(, פ, א',)מלכים",,ן,

*,,ן, , )י;י.י ,,,(ן;, ל.,,,, .,,,,,ל,,,,,, ".],,,,14..,. ~,;ל'ין, יינ,,

- , , ( , ., ,' ,, , ; ,,,,

אסעים וחירםברית-שלמה טזפרק11%

תבוא שנים לשלש אחת חירם אני עם בים לשלמה תרשיש ואנייאח( ל'כ(1 י', א', )מלכים ותוכים וקופים שנהבים וכםם זהב נשאת תרשישאני

מופרי כתבו לא וחצדונים חצורים ימי מדברי שידענו הדברים מכלאך ממה רק שלמה, עם ובריתו דוד עם חירם לשלום המטורי יסוד הימיםדברי

ח"ב* )קדמומות ליעזפום והחנדות הימים דברי ובספר במלכים במקראשכתוב ועם האדומים ועם העמונים עם המואבים עם הפלשתים עם לחם שחד שידענווממה א'-י"ד(, ח', ב' )שמואל הדרעזר ערי ברתי ואת בטח ואת דמשק וארם צובהארם נ"כ, ממחרי רגש ולשלפה לדור ה4 איך לנו מראה זה והצדונים, הצורים עם לארק

ממחר, ע"י ר"ל מזה" זח והתפרנסו "לכו דוד דברי בהנדת נ"כ זהומרומז אם ישראל, א-'ן למרכולוע והצדונים הצורים נחיצות ושלמה דודוידעו

כל תחיח לא עליהם הנאמר אומות מז' כנענים המח והצדוניםשהצורים י"ז(, ט"ז כ' )דברים וגו' והפריזי חכנעני והאמורי החתי תחרימם, החרםנשמה לא דחירם קרא, דאמר ד"ח ע"א ר'כ ע"ז 9'ל מהתום' מפורש שמשמעומח זאל שחשבו כמו לבדו חירם על רק לומר יכולים זח עיי"ש, אומות טז'הי'

שבאה אלא עממים מז' היתה שלא רחב על דאגמרה ד"ה ש'ב י"דבמגילה שכנען כנען מבני שהמה והצדונים הצורים על זאת לחשוב א"א אבל שם,לגור כל עם ברית היתה הלא חירם עם וברית ט"ו(, י', )בראשית צדון אתילד

חצדונים ועזרת עבודת בקש ושלמה עליהם הי' שמלך וחצדונים,הצורים העדולמי, חירה גם הי' ע"ה( פרשה )וישב המדרש דעת ולפי כ'( ה' א',)מלכים לבני שייכים וצדון וצור ט"ו,( י'ב )יהושע עממים ז' ארץ מן הואועדולם ל"ב(. ל"א א', )שופטים הורישם לא שאשר אלאאשר

מורים המלחמה תכסיסי אשר בעת רק היא כיבוש שמצותונלע'ד שידענו ללחום מהאלקים מיוחד צווי בא אשר בעת או אותם לכבוששיכולים שהסצב בעת אבל וכדומה, וגדעון יהושע במלחמת כסו לככוש שנוכלבודאי ללחום שנלך כלל מצוה אין לכבוש נוכל שלא מורים המלחמה תכמימישל שייכות אשר רבות ערים שבטים הרבה הורישו לא זה טטעם אשר הועיל,ללא אם במוריא ללחום דוד הלך . זה ומטעם ושופפים ביחושע כמבוארלחם

דעתו לפי כי ישראל, בארץ בעריהם מושלים עממים הז' מן עודשנשאר מסביב העמים את מקודם לכבוש טוב יותר הי' מלחמח בתכסיסיהרחבה במלחמה יחל לו כי דוד הבין כי הפגימים, חעמים עם במלחמה להחלטרם להיות מבחוץ העמים עם מתקשרים הפנימים היו הפניסים העמיםעם

חעמים ימצאו יחד יתקשרו לא אם ואפילו ואחור פנים היהודים ננדמלחמה ועוד בארץ, עדין שלום שאין יראו כאשר הארץ תוך אל לפול טקוםהחצונים

המלחמח מתכמימי חיתה לזאת מסביב, אויביחם מכל לישראל ה' הניחלא ורק החצונים, עם וללחום הפנימים עם כשלום לחיות מלחסח איש דודשל כמבואר במלחמה תמיד חתחילו שהם מפני דוד לחם בפנים הפלשתיםעם

ישראל בני עדין הורישום לא אשר הפנימים העמים שאר עם אבלבסקרא, הצורים עם מיוחד בשלום וחי מלחמה, בהם התגר לא יהושעבמלחמת עם חתיכון הים ולסחר הארץ למרכולת שסביאים הטובה מפניוהצדונים

מלחמח תמיד חתנרו אשר הפלשתים מפני ישראל בני לפני כסעט סגורהי'בישראל

118 א6עי4 וחירפ שיטח3-ת 58%ק

נאמר 1'1 כ*נ )דברים לעולם ימיך כל ומובתם שלומם תדרוש ולאבישראל במצות בהם סצווים אנחנו אטר אומות ז' על לא וחמואנים העמונים עלרק

בשלום לחיות יכולים לכובשם יכולים אנו שאין ידענו אשר בעת אבלכבוש, חארץ לשלום סכנח רק המה אשר מועילות בלתי לתגרות פעם אין כיאתם, וחחרם נשמח כל תתיה שיא ד' סעיף בפ"ו בארתי וכבר להועיל,ולא

לתכסיסי ששייך מה רק שזה לדורות, הנוהנות המצות סן אינםתהרימם עי"'ש, מצוה ולא אז חטצב לפימלהמה

צריכים שלא נהי המתמיהים, מהדברים היא הירם עם שלמה בריתאבל לחם "לכרות לא אבל אתם, בשלום להיות ונם תועל,ז ללא עמהםללחום כ"ב( כ"ג )שטות ברית ולאלהיהם להם תכרות לא בל"ת זה הלא כיכרית"

לאו אשר ב' בפרק שבאינו ב'., ז. )דברים תחנם ולא ברית להם תכרותולא

שכתכו קרא דאמר ד"ת ע"א כ' ר, ע"ז תום' ועיין נחגיירו אם אפילו הואזח באיסור כיכוש בשעת ושלא נשמה כל תחי' בלא קיימו כיבושדבשעת ברית.כריתת

חירח ושמו עדלמי איש עד ויפ רכה בבראשיה שאי' שזהונלע"ד לדוד הורם היה אוהב כי שנא' דוד בימי שהי' הירם הוא חירה אמוי רננן,

על הזח, לשבפ אוהב להיות הזה האיש הוא למוד ה'( א' )מלכים הימיםכל ד4( פיסקא ע"ה פרשה )וישב שנה ומאתים לאלף קרוב חיה דרבנןדעתחון

כזאת, מצינו לא הראשונים דורות בעשרים שאפי' להשמע שא"א דברוזמ

על פירוש ליתן קושיא כמו הוא כוי דרננן דעתהון על הזה חסאסראטנם

אטנם שנים, הרבה כך כל שחי כפשוכן דבריהן לפרש שא*א רבנןדברי אז התגייר . ספק בלו~י אשר חירה, מצאצאי אחד הוא שחירם ז*לכונוזם על שעובר נח בן לריע לו יקח לא יהודח כי מצות, השבע לשמורעכ4פ אשר והמשפחות טצות, שנע שומרי צאצאיו כל היו כן וכטו מצות,שבע

חשלש יהושע ששלה פרם לארץ ישראל שנכנסו פרם טצות שכע שומרימיו כאשר תחנם, ולא ברית להם תכרות לא בכלל אינם השפים סןפרוזפנמאות

בימי שתיו אלו רק לא וכנראה עיי*ש, ליהושע רחב שהותרה בטעםגארתי כל מוף עד צאצאיהם כל נם רק השפים, מן ששלה פרט ונתמירוימושע טן שחמה אם מצות הזי שומרים הם כאשר זה, בלאו איגם כברהדורות ילמדו לא אשר למען הוא תחרימם החרם של הפעם כי עסמים,השכעח

אכל י"ה(, כ' )דברים ונו' לאלתיהם עשו אשר תוענתם ככל לעשותאתכם. הא ע"ב ל*ח בסופה כדא" זה בכלל אינם טצות שבע עליהם קבלואם

איננה הזאת וחתשובח אוחן, מקבלים היו בתשובה חוזרים היו שאםלמדת מתניירים, שהיו אומר הי' הנרות שעל טצות, שבע שישקרו רקלהתנייר שם ז*ל רש"י שכתכ רק טצות, שבע עברם על בתשובה חזרה רק כונתואבל אבל עושיןי היראח ס2ני שרק מקכלים אין שבתוכן שאלו התוספתאבשם כל כן וכמו רהבי כדנר שם כס"ש מקבלים הפנימים אפילו קודם שסבלואלו

נם מצות שבע לשסור עליהם קבלו הקודט.ם אגותיהו אשרחמשפחות תכרות דלא בלאו ואינם אותם, מקבליט מצות ז' שוטרים אם עד עדיבניהם את ה' "כאחבת לשלסח כתב שחרי מצות שבע שטר ומירם ברית,לחם

עטו

,, ,),,,ו,י,,,

אפעיף וה"רמ שלמהברירפ? מחפרק114

השמים את עשה אשר ישראל אלהי ה' *ברוך ויאמר למלך", עליהם נתנךעפ בית יבנח אשר ובינה ש:ל יודע ח:ם בן הם(ך לדוד נתן אשר הארץואת בשתו" כו'ם עבד אם ואפילו י*א(, בו נדחי"ב וגי'לח'"

בםפרי בארתי כבר הפאנטיאיזמום של שת~ף מין ריש י*ד לם:חב בתשובה ד1'נ חרח*החידדפי לבן עם יעקב בברית ראשון חלק זה בםפינו ונם עליו, מוזהרים נח בנ*שאין

השתות* על מוזתרים נח שבני שםבר ז*ל נוב"י בעל הגאון דעת נגדבארני ביניחם, ושלמה חירם שכרתו חברית ענין יתורץ אלה דברנו כלועם

בארץ לחירם עיר עשרים נתינת א ה חברית מן יותר עוד המתטיה הדבראבל* י"א פ', א', )מלכיםדנליל להם תתן לא תחנם שלא נאמר אם שאפי' י'צ( לארץ שנכנםו טרם מאו טצות ז' שקבלו הטשפחות על איננו בקרקעחניח ישראל בארץ לשבת ליחיד להניח לענין רק זח כם4ש, חירם על נם חליםולא דגר זה אחרת למלכות ישראל ארע ערי למסור אבל קרקע, לו לם:וראפי'

אחרת למלכות מארצה תתן לא שבעילם מלבות שום כלל, להשמעשאיא

כזח נורא דבר לעשות ום:ש*כ במתנה, רק מלחמה ובלי מענח שוםבלי

צור אשר צור לם"ך ום:ש"ב אחית לטל:ית עיר עשרים ליתן ישראלבאר"ן צידון עד מצרים עולי מחלוק לישראל שייכה ב;צמח וצור עטמים מז'הצבו צידון עד וקנה והמון ורחב ועבדן כנאמר אשר, לשנפ ינתן צפונהוהלאח עממים מהד נם ערים הרבה יהושע הוריש שלא ואם ב"ח( "'פ, )יהושערבח הונהו כמח אבל בכלל, וצידון צור ונם ישראל את בהם לנסות נשאיואשר שמצד שבארנו ואם הארץ, כל את לקחת חהרשלם על ה' מלאך ויישראל

הצורים את עדיין צריכים שלא ושלמה דוד ראו הארץ ופובת המלחמהתנטים

אשר מלבם חירם עם ברית לכרוון ונס כם*ש, ישראל לקיום נחיצתםמפני אשר ממש ישראל מארץ ערים עשרים לו ליתן אבל טצות, חשבע אתשטר

בקדושת ונתקדשו דום, בגבעון שטש נדולים ובנמים זבקשתי בחרבו יהושעלקח

זח אחר, למלך ליהן כאלה ערים עשרים בארץ, חתלויות חכצ.ת לבלהאיץ

אשר נ:ריות נשים לקיחת על מ;ונו יותר למלך כפרה יוכל לא אשרעון מלכותו ולכבוד ולעמו לאלקים חמא העירות ובנתינת לאלקים, רק בוחחפא היפים בדברי שמציני ואם לעון, זאת לו יחשוב שחכתוב מצינו לא זאתזבכל שנתן הערים ואלו במקומן, אחרות עירות עשרים לשלמה נחן חירםשנם היחיד יכול הדין טצד ואויי בם.ב, חרע וחהליף כבול ארץ חיו לחירםשלכה משכירים אין רק תנן דלא ישראל בארץ מי עם אדמתו להחליף כןלעשות לא אבי להם סש:ירין יוםי ולר' ס2ירה מש.ם גזירה ישראל בארץ בתיםלהם

בפוב, רע ומכש': מחליפים אין מקים בשום קתני ולא עיא(, כ'א )ע'וסוכרים

שיא(1 נ' )ע"ז חן, להם תתן ולא חניה לחם תתן לא תרתי ער'ם תחנםדלא

ולוקחים רע לו נותנים כאשר אבל בזח, שיחינם בעת מכ חוא החניהאיטור )ירושלטי וכו' בצפון ליוון שזכה קרש בזח שייך ולא שמותר להיות יכולפיב, שטזכיר שמה לחוננם, שלא רק חאוץ קדושת משום האיסור שאין שקלים(סוף )כ*א שם, אטרו ובפירוש טדרבנן, רק הוא בשכירות מסעשרות הפקעהיפם

בטשנה נזכר שלא וביון דברים, שנד המח מעשר וחפקעת קרקע דחניתע*א( לא רפנן ואפי' פותר נפופ רק ופכויפ יפחהלי*ה לחיות י*ול פהליפיןהק

פת

8*1 אפעיא אויהפ ו*יטאבד*ה 8ה8רק חם5כות חחת חקרקע שנשארת ביחיד זת כל אבל חנרע, צריך וחדברנזרו,

ישראל מטל:ות חקרקע שתצא אחר למלך שיתן במלך לא אכלשהיתח, נח51וף אפילו לחשמע שא*א דבר זה לישראל מקודשת ארץ כנ:ןלמלכות

לנחלח חעירות את לו נתן שלא בדהוקים פ" נכנס ז"ל ואכיבנאל בפוב,רע טונהים ולא פ;ם להם שאין דברים והמה פירותיה ממנה להוציארק

המקרא.בלשון נליל ולא העליון נליל לא איונה פח הנז:ר הנליל שארץונלע"ד

הים דרך הכביד והאחיוז כ"3, חי בישעיי הגז:ר הגוים4 ,גליל רקדעץחתון אלקי ויער כ"ו הי בדהי"א, הנזכר הנלות שתוא הנוים*, "3ליל הירדןעבר וינלס אשור מלך פלנסר תלנת רוה ואת אשור מלך פול רוה אתישראל שבפים וחשני ונוי, וחבור להלה ויביאם מנשח שבם ולחצי ולנדילראובני חהנראים חנוים בנליל נם אך ישבו משח ביטי שגחלו בארצם רק לאומחצה וישבו טהם נפלו רבים וחללים מלהמה אתם עשו כי ונודב ונפישויפור טה2מע ע'ב 4'ב שסערכין אם יפ-כ"ב(, חי, )דהי"א, הנולה עדתחתם ראובן שבפ משנלו דתניא וסחצח שבפים השני נלות הוא הראשוןשהנלות חקל ח*אשון שכעת לחיות יכול יובלות, בפלו המנשח שבפ וחצי נדושבפ אך טא*צם איתם חנלת לא אך אותם הכח ראל נפתלי וארצח זבולןארצח הבביד הוא שניבא בעת אז האחרון שהיי פ5אסר תנ5ת ר'ל הכבידאהרון עשרת ושאר חיוב5ות, נתבפ14 ואז וחבור לחלה מארצם ככר אותם שהנלהיען

והלאח ונידב נפיש יפור ה"גראים ומקום אח"כ, מנחרב הנלההשבפים לחדרעזר בהכותו דוד לקהם אשר הגויםה ,גליל נקרא טוריא איץ כלצפונה דוד שלקחם הנוים נליל שחמה אלה ומארצות ה'(, ב' )שמואל דמשקולארם טארץ עירות עשרים במקומם ולקח צור מיך להירם עיר עשרים שלמחנתן

נדו ודבי וצידון, מצור הירם מטלכת תחת ס:ודם חיו אשר בשלוםישראל טארץ עירורנ עשרים שנאל בקרבו אשר אלקים בח:מת בזח שלמחעשה אהרים לו שנתן אחים בברית רק מלחטח בלא הצורים יך תהת שהיוישראל לארצו סוב דבר שימה עשח כן וכמו כל5. ישראל טארץ שאינם הגויםבנליל חכנעני ואת באש וישיפח נזר את וילכד עלח פרעח כי פיעה, בת אתבלקחו ובזח 8"ז( פ' א' )טלכים ש5טח אשת לבתו שלוחים ויתנה הרנ בעירהיושב מלהמח. תרועת בלי ישראל מארץ עיר עודרבש

קח

אטשף "אפ~אבריהה ייפרט116

ו י" כש רפ. - - - -

--- יהודה מלך אסא של עםברית א'סעיף

יפים נגי', יומת ישראל אלקי להי ידרוש לא אזרכל חעוסק פל וגו', אמת אלקי ללא יישראל חיורבים דהנכיא עידד אל.ה, לי שאין כמ' רומה בלבדבתורח יאינס הס.רידין הנגיא, עודר הנב.אה גנו,ועןריי הקטנימ יהילדים על הצנור גז'רת וזל איךטעליום, אתם הב"ד, על חל ליתומים הנ,ך מצות וזל,רחרם.י אני הנ~לדיכו על חלה לא השביעה הנשים,ועל

נשינמי טטנם וגו'נצבים תורה וללא מורח כהן וללא אמת אלקי ללא תיו לישראל רביםימים הכושי זרח עם אסא בימי שתיתה הנדולה חמלחמה אך נ'(, סו'ו)דחי"ב יצא ואסא מאות, שלש ומרכנות אלפים, אלף בחיל מרשת עד באאשר אלף בשמונים רק אלף, ושטונים מאות בתמש צפתה בניא נגדו סלחמהלערור אליו ובהפלתו בה' התזקה אמונתו אך הכושי, זרח חיל של מחחצייותר עליך כי אלקינו ה' עורנו כת, לאין רב בין מלעזור נמעצור( עמך איןלאמר אנוש, עסך יעצור אל אתת אלקינו ה' הזה, ההמון על באנו ובשסךנשענו ז-י"ד( י'ד, נרהי"ב, הכושים וינוסו יהודה ולפני אסא לפני חכושים את ה'וינוט ויצא עליו, היתה אלקים ורוח הנביא עודד בן לעזריה אומץ נתן הזתהנצחון בהיותכם עם:ם הן ובנימין יהודה וכל אסא שמעוני לו ויאמר אסאלפני שלום אין ההם ובעתים אתכם, יע,וב תעובוהו ואם לכם ימצא תדרשהו ואםעטו בעיר ועיר בגוי נוי וכתתו הארצות, יושבי כל על רבות מהומות כי ולבאליוצא לפעולתכם, שבר יש כי ידיכם ירפו ואל חזקו ואתם צרה, בכל הסמם אלקיםכי

טכל השקוצים ויעבר התתזק הנגיא עורד ותגכואה האלה הדברים אסאוכשמוע את ויקבוץ ה' מזבח את ויתדש אפרים מהר לכד הערים.אשר וסן וננימין יהודהארץ אשר ה' טזבת את ויחדש אפרים מהר לבד אשר הערים ומן ובנימין יחודהבל ומשטשן ומנשה סאפרים עמהם והגרים ובנימן יהודה כל את ויקבוץ ה' אולםלפני בחדש ירושלם ויקכצו עמו, אלקיו ה' כי בראותם לרוב מישראל עליו נפלוכי

אלקי ה' אה לדרוש בברית ויבאו אסא למלכות עשרת המש לשנתהשלישי ישראל אלקי לה' ידרוש לא אשר וכל נפשם, ובכל לבבם בכלאבותיהם ובתרועח נדול בקול לה' וישבעו אשה ועד- לסאיש נדול ועד קמן למןיומת

נשבעו לבבם בכל כי תשבועק על יהודת כל וישמתו ובשופדותובחצוצרות טיו )דהי"נ, סטביב להם ה' וינה להם ויסצא בקשהו רצונםובכל

אי-פיו(1"כל נשמע לא יוטת" ישראל אלקי להי ידרוש לא אשי "ונל כזאתסרית

פ

י%,4.,1,.ין

. א -.סעיף -אשסאא,-טפ"אא יז*רק 2 ךז2

התורה בברית נם כי הנח, עד בספרנו בעזחי"ת בארנו אשר חבריתותבכל דברי על העובר כל על ולא ידועים, איסורים על רק ב"ד טיתת ננזרלא

חי' ע"ז איסור שעל לבד, זרח עבודה איסור על פה חכונח ואיןתורח, בשלילה ידרושף "לא ולשון יומת אתרים לאלהים ידרוש אשר יכל לומרצריך בטקדהט לחתפלל נא שלא שמי לחשוב שא"א התורח, מצות על שעובר*ירושו

ביום פעם ח' את לדרוש יבא שלא מי זמן ליתן צריך חי' שלזה יומתח' אלטי לח' ידרוש יא אשר כל סתם לא בשנח, או בחדש או בשבועאו

שלפי התורח מצות מן מצוח על לחעוכר חכונח לחשוב קשה נם אבלישראל,. על חעובר כטו מיתח תייב אשח שמלת חלובש רהי' כתסירות הקלות יהיוזה

לתשסע. שא"א דבר וזה ב"ד, טיתות ארבע בהם שישהלאוין חמהואר אז הזמן מצב על לעמוד צריכים הוה הדבר לפתרוןאטנם

סורה כחן וללא אסת אלגי ללא חיו לישראל רבים ימים בו, שהתתלניבפמוק על כי לבד, ע"ז עובדי על לא תיא אמת" אלקי "ללא חהבעה תורה,וללא אלקי לעובדי נם אטנם וכדומח. חבעלים אחרי וילכו תמיד נאסר ע"זעובדי שונות, וכפירות נשחתות דשת עצמה זו כעבודה לתם שהי, הרבח תיוישראל חונא רב דאטר זח בפסוק תו"ל נם חבינו וכן תורה, וללא סורת כהןללא לישראל רבים ויסים שנא' אלוח לו שאין כמי דומה כלבד בתורח חעוסקכל כסי דומה בלבד בתרח תעוטק שכל אמת אלקי ללא מאי וגו, אמת אלקיללא חתוסי כט,'ש דרש כדרך חוא זח שפירוש אם ע"ב(, י'ז )שיז אלוה לושאין משמע תורח ללא כתיב וחדר אמת אלחי ללא מדכתינ זח שמוכיח שםז"ל

לפי כי דרש, וזח אלוח, לו שאין כמי הוא תורח בו שיש אע4'פ קאמרדברישא לחם אין ומדוע סורה, כחן להם שאין מפני אמה אלקי ללא הם מקרא שלפשוטו או מורח, כהן סחם שיצא לתורח בניהם נדלו שלא תורח ללא שחם מפני מורהכחן כרוב הכל שיודעים חושבים כי מורח כהן שצריכים לידע בתורה חנושלא עכ"פ אבל אמת, אלקי ללא חם ע"כ בעיניחם חכמים שחמח חארץעמי

ע"ו, עובדי על נאמר איננו אמת" אלקי "שללא חונא רב מדברי אנויורעים לא כבר חוא בנם"ח עומק איננו רק בת ומאמין תורח הלומר נםשלדעתו מח הקב"ח של במדותיו לתדבק צריכים אמת לאלקי לחיות כי אמת,לאלקי של פשופו לפי אפילו ולזאת גוסל"אוקסדים, תחיו אתם אף חמדים נוסלחוא שחם פפני מורח כחן להם שאין מפני יומת לאלקי לא שחם שכתבםמקרא אלקי עם על ונחשבים ממש ע"ז עובדי שאינם אלו על נם נמשך הורהללא

כוזבות דעות לחם 4ש מורח כהן ולא תורח בחפ שאין מפני אנלישראל *דעו אשר האמתים הדתיים חפלסופים אז היו ומי אמת. לאלקי לאבאלקים בנו, ועזריה חנניא עודד חיו אמת, אלקים ה' ישראל אלקי של אטונחעיקרי שהי' מי ולכל ישראל ולוקני לאמא למדו כאן שכתוב ממח יותר מפקובלי ישראל, אלקי לח' אמת לאלקי חאמונה עקרי את מורת לכחן לשמועהפץ טיץ, )דחי'ב הנביא עודד והנבואח חאלח הדברים אסא וכשמוע נאסר זהועל חנאטרו האטונה עיש ואת עודד בן עזריח מפי האלח" חדברים "את ר"לח,(,

הששצים את מקודם להעניר אמא התחזק עזריח אבי חנביא לעודדבנבואח וטחנרים ומבנימין מיהודח העם כל את הקביץ ואתע ה, טזכח אתולחדש

קטסי

אסאבהח א5ע*ף 44שי5א4"וי4 4יפיק118

חמש לשנת חשלישי בחדש ירושלים ויתקבצו וטשטעון וטנשח טאפריםעטם נס אך טקרבם חאלילים את להסיר רק לא בברית ובאו אסא לטלכותעשרח שלא חכונה ואין חבעלים את עונד איננו א1י' הבעלים שיעבודחכונח אי ישראל" אלקי לח' ידרוש לא אשר "ו:ל חנביא, וטעודד טעזרי'טויח טכחן ר"ל "אבותיחם" אלקי ישראל אלסי הויח של אטונה עיקרי אחרילדרוש מכם יקריב כי אדם נטור, רשות רק חובח אינם שהקרבנית לח', קרבןיקריב לחם שיורו טח רק לחעם ומפותחים טבוררים האטונה עקיי עדין היושלא וטפני חנביאים של האטונח כעיקרי לא טפעים אסונח ע'קרי לו שישישרא4'. אלקי לח' ידרוש לא "אשר פירוש אמנם ידבנו, ולבו חפץ אם לחיקרבן

אוהס והביעח בחיוב אותם להביע כלל יכולח השפח חיתה לאחנביאים נגד רק להביע השפה יכלה לא בחיוב הבעה כי ידרוש", לא ו,אשרבשלילח וכדומח, חעשתרות את הבעלים את אלילים העובד כל לוטר אליליםעובדי את לקיים בברית שבאו כיון בהברית לבאר צריכים היו לא זח עלאבל

נתחדש פח אבל במיתה, 9'ז העובד את לדון הוא התורח טדיניחתורח בשלילח. חחיפך את הביעו אמת" "לאלקי שידרשו האטונת עקרי ננדחברית

חמפורסם הנאין ריבי ואיש ידידי שהקשח החזקח הקישיא יתור*ןובזח

ובנבואח בתורח שח:ופרים בחורח טצינו היכן נ' ט:תב שלישי חלקהרדיוח חדושי בספרי דזערזי נוי דעלי,אבעפ רב שליפ"א פרייל טא'ר אליעזרטותרי שחכופרים קנ"ח מי' וביואד תכ"ה סי' חו"ם בשו"ע שנפטק המה טיתה בניכו'

נע"ז הצזכרים וכל טעלין ואינם חטורידין טן שהם ישראל ובנבואתבתורח ח:מים לקחו אנא טעלין, ולא טורידין לא או מעלין ואינם הטורידין טן ב"וד'

באות שם ובתשזבתי 1 זו, טיתה דין בחורה כתוב שלא אחרי זח עלרשות תכרת הכרת פסוק על כזח דרשה איזח לחם חי' באולי זח לתרץ אטרתיד

הטניה"* ואל חטניח ו,טן שם טספרי האחרון בטכתב שם ועיין דבריעיי'ש אמא ביטי הברית קבלת בכלל היה שזה הכל, זח טתורץ פחאמנם

ורוח שכארני, כטו יומת לה' ידרוש לא אשר כל הנולדים על נם חלאשר ממעם שזח ש:תב שלימהא פרייל חרב של טדרשו בבית הופ*עחקודש תיקן צבור איזח ידע לא כי ניבא טה ידע ולא ניבא אבל הצבור,תקנת מלך אטא ברית עם ברית טן שזה חוא ברור אבל ישראל, כלל על זותקנח *כול לא טיתח לנזירת עוגש שכל פשופ אך הנביא, ועודד עזריי פי עליחודח יכול ולא בלה"נ בטקוטם ובעד נפשות דיני שדנין בעת רק לנזור צבורשום כ% נפשות דיני בפלו כבר שעתה כיון אז, שנזרו טח על אפילולענוש יבשלו. בטח ידעו לא אחרת והחושבים שם,שבארתי ישראל אלקי לח' ידרוש אשר וכל וח, בפסוק לחעיר עוד שישומח

שיומת לפרש אפשר אי אשר אשה, ועד למאיש גדול ועד קמן לטןיוטת שהפרש פירוש באיזח ואפי' וכפירח, דעה בעלי א'נם שהקפנים גדול ועדטקפן ואין שיומת, עונשין בר חקפן אין יוטת ישואל אלסי לח' ידרוש לא אשרוכל חקפן* על טיתח טלנזור יותר טתטיח דברלך

חקודם חפסוק על רק יומת על נטשך לא נדול ועד קפן שלמןונלע"ד- לכנם בכל אבותיהם אלקי ח' את לדרוש ינרית ויגאו זח לפסוקהטחובר

ו4קי4,ש

119 אפעיף אסאברית 4י 6יק-

לופדים אנו חדש ודבר אשה, ועד למאיש נדול ועד קטן למן נפשםובכל יכולים שבברית ' אמת חן כי וחוא בזח, מי העיר אם ידעתי לא אשרטפה ה', סעיף ו' פרק א' בחלק בארוכה שבארתי כמו כ'כ הנולדים על גזירהלנזור כל כוללת חאבות על הנזירה כי אח"כ יולדו א~שר הנולדים על רק זהאבל בשם שם שחבאתי כמו ואונם כחם יולדו אשר חילדים וחם בהם, נכללאשר לצאת העתידים חענפים המה והבנים הבנים, שורש שהאב ו"ל בחיירבינו הבאים, חדורות את באלח להביא השורש יכול הי' כן ועל השורש,טכח חל איך השורש, מן נפמקו כבר נולדו שכבר הקטנים הילדים אלואבל אשר וענפים עצמם, על רק נזרו אשר הנדולים של ונזירה ברית כלעליהם אשר חנוך מצות מטעם אמנם כלל, הנזירה בכלל אינם כבר מהםיצאו בחם אדם שמחויב חושב אשר כדנר קטנים כשהם בניו את לחנך אדםטחויב בזקנותם' נס נגדלם נם מהם יסור לא למען בקטנם לחנכס והמוסר הדתטצד להתחייב בקטנותו ואלה בברית לקשרו יכול בניו על לאב שיש חכחטאותו עם וכח ונזירה חרם נם רק לבד שבועח לא היא שהברית בנדלותובדבר חיא שאז חקטנים, את בהברית מפורש להזביר צריכים אבל שם,כם"ש הטטנים את בפירוש הז:ירו לא אם אנל בנדלם, לחייבם הקטנים עלגזירה .על לא השורש מן הענפים שהמה יולדו אשר אלו על רק הברית חללא

מרשות יצאו לא שהם אם לעצסם, אלנות כבר שהסה נולדו שכברהקטנים שנגזר הגז,רח עליו שתחול השורש מן ענף איננו אנל עליהם, לגזור שיכולאב גדלם. ועד למקטנם מפורש הברית קבלו ולזאת האבעל

ישראל אלקי לה' ידרוש לא אשר וכל באמצע הם:רא הביאאמנם ובכל לבבם נכל אבותם אלקי חן את לדרוש בברית ויבאו כהב ולאיומת אלקי לה' ידרוש לא אשר וכל אשה ועד למאיש נדול ועד קט; לטןנפשם ובשם 9'ל הרא"ש תשונת בשם שם שהבאתי מח בזה מרומז יומת,ישראל שום שאין הנולדים על חברית חל חשבועח מצר שלא ו"ל נוב"י בעלחנאון חחלות אמנם חילדים, על כלל חל שבועתו ואין ילדיו את להשביע יכולאדם שמכח העובר על שנותנים חעונש לומר החרם של הגזירה מצד רקחיא ומכש'כ חנולדים, על חל והוא להעובר ובעונש חעם עי דבר לנזור יכוליםעם בברית, לבא יכולים ולא קטנים והם כבר שנולדו אלו על חל שבועתםשא*ן אלקי לה' ידרוש לא אשר וכל העונש נזירתאבל

חעונש נוירת יומת ישראל' מפורש, איתם הזכירו לא אפילו בנדלם יעברו כאשר כבר הנולדים כל על.'חל מפורש אותם הזכירו כאשר כנדלם אותם לחייב נולדו שכבר הקטניםועל בנדלם, יעברו כאשר שיענשולוטר

טיוחד ברית עשח שחקב"ח ו' בסעיף שם שבארתי באשה נם כןוכמו תועיל לא אברהם ברית כי דברי, עיי"ש בנה, את להמיל שתרשה שרהעם שהם מפני הנשים על חל הבעלים שברית להיות יכול אמנם ואם שרה,על

חאשח על הבעל חובת מ'כ חבן על חאב הובת וכל הקטנים כמוברשוחם מפורש בהנזירה להזכיר צריכים אבל להאשח חשייך והדת בהטוסרלחנכח אשח ועד למאיפ מפורש ג"כ חזבירו כן ועל חקטנים על כמו הגשיםעל

זח ום8ני חנשים על וגם הנדולים על גאשר חקפנים על המירח .ותחול

], ,, אפעיג אמאבף4ת אשרק,-. ק -,,"

,ן,11, ונה אלקיכמ ה' לפני כלכם חיום נצב*ם אתם נבהתו חזכיר טשח םזח '1,, עליחם חנזירת חלה זאת בכל אלמנות ונשימ יתומים קמנים ש"םואם ל" ' נשיכם.פפכם

,., להפרישו מצוים בשד לכוחע לחנוך שחניע דקפו טשום ונשים קפגיםכופחזכירו ' הנשים כל על חל ונשים קפנים מפורש הצבור בתקנת כשחזכירו ולזאתחנשים, )יי לחפרהפ' שמתוינים וסכעף4כ קפן, עף4ם ד"ה ע"א קכשא שבח ו'ל התומיכמהש

. 'ן

"]"ל ינדלו. כאשר חקממם כלועל ,, . .מי ראיתי לא אשר חצבור תקנת בדיני חמה חדשים חדברים אלווכל 'ל םתירה או ראיח לזח שימצא מי לכל ואבקש הכרע, וצהנים נזהשקדסני 'ל ,; שמעהתא, תסתיים ומנאי .ומניהיהיעני

,,(,

יל,),,,י; 4,;

ל,,.

,,,יל,41,.."

-,,, ,,,;1;, ,,1.,,,,..-ן, יי; ',)

,);;1(יע511,,,,,.

121 אסעיפ אטא בריתהשלמת יחפוק

י"ףץ כץ ךכ4

לברית יהושפטהשלמת אביואסא

- - א'סעיף

בס*ר חקריאח לסוד חכחניס, ועפהם חלויםועמהפ שחקיפ חשופ*יפ ה', בדרכי לגו ייגבה ואש~ן' ביחביסי

ליחוש*פ, אסונת הגטוח,ועקרי את יהושפטיה.שפט,חסרת יבנת אשר וגינת שגל יודע חכם בן לדויד נתןאשר האכא טראשי לח', גי וץשופו לאדנ4 לא לח',בית

דבר לנל יהודה לבית הנגיד ח'. לס*פפלישראלי חתג"פ. ידיע,ה ~סעופ גאסעריקא גנסיווז רגוינתיחטלך.

השלסת שחטח רואים אנו מסעשיו אבל ברית, שם מצ,נו לאביהושפט וללא כהן ללא חיו אשר ההם, . היטים של המצב לתיקון אביו אסאברית ולזכרי' לעבדיח חיל, לבן : לשריו שלח למלכו שלש בשנת כן על אשרתורה,

ז' יאז, )דהיאב בעםוילמדו יהודח עיי בכל ויסובו חי, תורת ספר ועמחם ביהודה, וילטדו הכהניםויהורם אלישסע : ועמחם אדוניה. וטוב וטיביהו, ואדניהו ויהונתן, ושמרימות,ועשחאל, וזבדיחו ונתניהו שסעיהו חלוים ועמחם : יהודה בערי ללכד ולטיכיהוולנתנאל, מורה היו והלוים חכהנים ז"ל רששי ולדעת מ'(. -

אתכם יויו אשר כ:ל כד:תינ ולחורות ללמד והלוים הכהנים על כיחתורח פיחם את ימרו שלא עמחם חלכו והשרים (, ח כ"ד )דברים הוויםחכהנים שופמים דונסת השופטים כמצות ולעשות ולשמור להם לשסועולחכריחם ושיטרים שופטים הקסת חיה שוה ז"ל רעו'י כונת אין אטנם עכ"ל,חשופטים צווי לעשות לה:ריחם ושיטרים חעם את לשפוט שופמים לך, תתןושוטרים שובו אחרי שהקים מיהושפם אחרת מעשה הי' ושוטרים שופטיםשחקמת לוים חיו לא אשר הנזכרים חשרים אלו לא לוים רק היו חשופפים עםשהקים השוטרים וגם י"ם, בקפי' כמבואר ישראל מלך לאחאב לעזור ארם עםטמלחמתו

חסדא רב ואמר חכחנים עם בשמות שחשבם חלוים עשרח רקכי לפניכם הלוים ושוטרים שנא' חלוים סן אלא שוטרים מעמידים חיו לאבתחלח ע"ב(, פ"ו )יבטות מישראל אלא שוטרים מעמידים אין עכשיו י"ט(,)דהי"ב שחס לא אכל ושוטרים שופטים כמו דוגסא רק שזח זאל רעיוי כונתאמנם חעם את ללטד רק באו לא הם כי העם, את לשפוט ושוטרים לשופטיםנעעע חברית את אפא כרת זח על אשר טורה כהן וללא תורה ללא העם היוכי

מורה וכהן חאלח המורים את יחושפם עתח ושלח הקודם בפרק בארתיכאשר ח' פרק א' מאמר חחנוך4 "תורת ובספיי בעם, וילמדו כנאמר תורהללמדם אפשר אי כי ודעת, תורח לעם חטיט רק לעם ספר לטדו לא כיבארתי

לחגקובים

אסעיף אסא בריתהשלמת יחפרק128

לזקני רק זה חיה מפר למדו ואם ספר העם לכל ילמדו כי בשסותםלחנקובים שפן מוכרח חיה יאשיהו בימי רבות שנים אחרי גם כי כלו, להעם לאהדור ידע לא והמלך המלך, לפני ה' בבית הנמצא התורה ספר את לקראחסופר שכמו ספק ואין כ;'ב(, ב' )מלכים אצלו כחרש היו דבריו וכל בו קראבעצמו להמיוחדים מיוחד קנין רק בספר הקריאה היתה ב*שראל כן א, העמיםבכל

העם זקני רק ספר למדו לא יהושפפ בימי ונם סופרים, בשם הנקראיםשגעם ביהודה וילטדו וזהו המפה, ידי על רק ה' ויראת וקומר תורה להעם למדווהם

ספר ללמדם ח' בתורת והסופרים להזקנים לסוד שזה ה' תורת ספרועטהם נם ואולי המפח ע"י ומומר, ודעת תורה בעם וילסדו יהודה ערי בכלוימבו חקהל. בפרשת המלך כמו חעם לפני בספרקראו

ועזרי, עודד רק תורה יודע נמצא ולא תורת ללא אסא בימי היווכאשר

למצוה עוד אותם וחשבו הבטות מאיסור כלל העם ידעו לא זה ומפניבנו רבות כנסיות בתי בבנין מצוה כאמעריקא היום העם חושב כאשרנדולה תלתא לזמנין מנינ להיות מתפללים די נמצא לא הישן בכיהכ"נ שנםבעיר כנמיות לבתי יהויים להביא דואנים ואינם ליהודים כנמיות בתי בוניםביומא, בא זה ובל אחד למרכז ישראל יתרכזו שלא לעצמם בטות בנין רקוענינם

בימי שכרתו אם ולזאת אסת, אלקי וללא מורה כהן ללא תורח מעומימפני נפשם ובכל לבכם בכל אבותיהם איקי ה' את לדרש שלם בלב בריתאסא

רק מישראי סרו לא הבמות זאת בכל בקשוהו רצונם ונכל 5כבם בכלונשבעו

בדרכי לכו נבה יהושפמ אך י'ז(, מ"ו-י"ב, )דח"'ב ימיו כל שלם היה אפאלבב מיהודה האשרים ואת הבמות את והסיר ישראל אמונת עיקרי את כבר הביןכי

ועזרי' לעודד אפשר הי' לפ כי בזה, אימור שיש כלל ידעו לא מקורם העםכי יהושפפ שלח ואותם כבר, למדום בשמות הנקובים אלו אבל חעם, לנלללמד קראו רק העם לכל ספר ללמד יכלו לא הם שנם פשומ אבל העם, לכלללמד מצב את והרוא" ספי, נם מהם למדו בעם מיוחדים ורק יהודה בערילפניהם ואחרי ולרבבות לאלפים הלשונות בכל התמ'כ הדפמת אחר באמעריק"נהעם בכל ואיש, איש לכל הכרחי לדכר נעשה בלשונו ועם עם לכל וכתובשקרא אבותיהם מפי ונם ה' תורת יודע איננו הצעיר הדור רוב לבבינו לדאבוןזאת אמת אלקי ללא שהי' אמא בימי העם מצב על כלל יתפלא לא כמעמ,נשכח חרבנים כעבודת היתה יהושפפ שלוחי ועבודת תורה, וללא מורה כהןללא

נבואה. ורוח מלכות כח נם עליהם נתוסת רק באמעריקא הישיבותוראשי הליכות זה בכל יהושפמ עבודת חיתה אז העם מצב שפלותומפני

ולא לבי גכה לא כנאמר לכו ויגבה של המושנ זהו אשר ונפלאות,גדולות ללכת אמנם א", ק*'א )תהלים ממני ובנפלאות בנדולות הלכתי ולא עינירפ

חעם של השפל ממצב בכח יתרומם כי ישובח, ה' בדרכי וכנפלאותבנדולות כי בה' ובומח מחלאתו, העם את להוציא גם ומשתדל וחלאה בבוץהנמבע דבר. מה' יפלא לא אשר ממנו ובנפלאות בגדולווזיעזרנו

העם 14ן לחשיב יותר עוד השתדל ארם עם מחמלחמה יהושפפובשוב קיים ואז ד'(, י"מ )דהי"ב אבותיהם אלסי הי אל אפרים הר עד שבעמבארשופסהם ויעמי ו"ל, רעף'י חזכיר אשר שעריך בכל לך תתן ושופרים שופמיםמצות

,ן,1'.י128 א-סעיף 4שם4ש בריתהשלפת יחפרק

קדושות, מעשר ישראל מחנח שחן חומה חמוקפות הערים בכל בארץשופטים 'נן, י"ט, )דחי"ב חטסוכים הפרזות ועיר לעיר דין בית בה ישב בצורה עירובכל ,1,, לח' כי תשפטו לאדם לא כי עישים אתם טה ראו השופטים אל ויאמרה,( , )1

זח כי ז,(, ו' י"ט, )דחי"ב, שוחד ומקח פנים ומשא עולה אלקינו הי עםאין,, כי ~צדקח( ועשו )משפט* שמרו עליכם הי פחד יהי ועתה משפפ, בדברועמכם).,' הקודם בפרק בארתי אשר האמונה בעיקרי תיקוןלע,,

. עיקר היתה עליהם אשר

"1 נבוח צורך רק חיא העבודה כי אמת,נחושבים אלקי ללא חעובדים כיחברית,

אבל ישראל, אלקי על המה גם יחשבו אלוחיהם את הגוים *ענרו~כאשר'1. טיב עושה חוא ה' כי אמונת בעיקרי חבין ה' בדרכי לבו נכה אשר יחושפט ,,) נטיא ח, לפני צוסו בעת לא גם בצרתו ולא בשמחתו לא ביהושפט נמצאלא ', כן ועל מזבח, לו נבחר וצדקה ומשפט חפץ הוא זה וחמד ומשרים, ומשפםצדק') בואו ,בעת אשר אביו אסא כן לא אשר וזבח, עולה קרבן שיקריב לירושלםבשובו1 מאותוצאן שבע בקר השלל מן הראשון ביום לה' וכחו ה' את ולדרושבברית)' ובחצוצרות זמרת וקול בשיר לת' הודח יהושפמ כן לא אך אלפים,שבעת ',., וצדקה ומשפט חסד אצלו חי' אמונה מעיקרי כי וובח בעולה לא אךחתרועה,; מזבח, לה'נבחרן, י"ז דה4'ב ו"ל ובביאור מ"ד, כ"ב, ב', מלכים ז"ל )אברבנאל לע"ז הבמות את,, רק לת' הבמות את חטיר לא שיהושפט ז"ל המפרשים לדברי נאמיןואם ],)1

הבמות את לבטל כחו לאי שהסבה להיות יכול יחושפט( ערך ישראל אוצרו" 'ל

חי' לא ווה המקדש, בבית גם לה' בזבח להמעיט ללכת התרחקו מפניהוא ,1;

יזבחו לא למען חוא וזבח לעולת המקדש בית בנין ענין כל כי לקכל, העםיכוללן המלד לדויד נתן אשר ונו' ישראל אלקי ה' כרוד חירם שאמר בבמות,וזהעוד1,, י"א( ב, )דהי"ב, למלכותו ובית לה' בית יבנה אשר ובינח שכל יודע חכםבן ,,.

הטלכות על למשא הבמות רבוי חי' ככר כי שלמה, בחכמת הבנין אתתלה1

ומצא טזה, חעם את להסיר איך ידג לא וחירם ישרה, דעה לבעל נפשולנועל ',) עוד יזבחו ולא לח', בית לבנית חעצה את במצאו מאד גדלח שלמהשחכמתן,, בבית גם הזבח את למעט ללכת חרחיק 'יהושפט וכאשר ה', בבית לבדו,לה'י.'. בלתי יחרם לאלחים וובח כי רענן, עץ כל ותחת גבוה גכעת כל על ובחיהםאת1)] נם דבייו אל שמעו ולא חעם מדעת וכנפלאות בגדולות להולך אותו החזיקוה' ) ב' במלכים והפסוקים נ:ונים לא הנוכרים חמפרשים דברי לדעתיאמנם ,י"י הבמות,בביפול1,

נמשכים ובאמת יהושפט על שנמשכים שחשבו הטעם ל"נ כ' ודהי"ב נ4'דכתב '.

כל חי עם שלם היח אסא לבב רק סרו לא והבמות עליו נאמר אשר אמאעל .)1) לא הבמות את יהושפט הסיר לא ולו י"ז(, מ4'ו, ודהי"ב ט"ז ט"ו א' )מלכיםימיו ,1ן ובהנס בצרתו שעיר והר ומואב עמון בני במלחמת העם ננד לעמוד יכולהי'1', חשלל את בוזזים שלשה יסים שללם את לבז ועמו יהושפט ויבא ארצהנופלים",ן, פנרים והנם ההמון אל ויפנו ברעהו איש חרב בחם שהיה יו שנעשההנדול.',ן',(,1 א, כ, )דהי"ב, חוא רבלי ,'

- לבלי העם ננד לעמוד יכול הי' לא כ"ה( ולא הבמות את ססודם נטל חוא אטנם השלל, טן לה' קרבן שוםלהקריב%ן''

לב*ת לירושלם ובשובם מירושלם ובצאתם השדח, פני על להקריב העם יכולחי )לע,)

ש(,,;,1%,,, (

- ן,,, ן,י,,.ן., 11, .ל1%, ":,,1"4יי

ן ; ; אסע*ף אטא( ברא חשימת ;*יקוה"4פ1 העם אל ויועץ והכהנים חטלר בידי רק חעם ביד הדבר חי' וא שםה,

הודו ואוטרים החלוץ לפמ בצאה קודש לחדרת ומחל"ם לה' משורריםויעטד באו בשמחה ירושלם בשובם ונם כ"א(, כ, )דהישב הסדו לעוים כילח'

וזבח, בעולח ולא כ"ח( כ', גדתי"ב ה' בית אל ובחצוציות ובכנרותבנכלים בעם ושוטרים עעפפים להעמיד והוא טזבח להי נבחר אשר את לעשות אמררק

צדק. משפםלשפוט וכי לח', כי תשפטו לאדם לא יהושפם דברי את חיל שפירשו מחויפח

דיחא אמרית אגא חקנ"ה אמר אלא בוראו את לדון ודם לנשרא8שר לשלם עלי לזה ונותן מזח נופלן ואת כלום ולא ולשמעון דינר מאחלראובן

מקרא של פשוטו אמנם ח"א(, פ"א סנהדרין )ירושלמי האיש מאותו ולפרעלו אנו אם אך המשפט, בדבר ועמכם שמטיק כמו תשפוטו ה' ולפני כטוהוא

כי תשפוטו לח' באמת כי דורש כן גם הייתי לדורעטו מפשוטו אותומוציאים או אותו מחייבים אתס אשר באטת חזכאי כי בה' שוא סושנ אדם לבניהטהנו יחשבו פנים לו נושאים ישראל שנדולי ורואה חייב שחוא באמת חיודעהחייב כם*ש, אמת לאלקי לא דברים ח' במושנינם

ה' ביראת תעשון כה לאמר עליחם ויצו ולריב, ה' למשפם לישראלהאבות ומראשי והכחנים חלוים מן הנדול ב"ד יחושפם העמיד בירושלםוגם בעויהם היושבים מאחיכם עליכם יבא אשר ריב וכל שלם, ובלבבבאמונה יאשמו ולא אותם והזהרתם ולמשפטים לחקים למצוח תורה בין לדם דםבין כהן אמריהו והנה תאשמו, ולא תעשון כח אחיכם ועל עליכם קצף וחי'לח'

דבר לכל יהורח לבית הנגיד ישמעא5 בן וזבדיחו ה' דבר לכל עליכםהראש ח-",א( י"פ, )דהי"ב הפוב עם ח' ויהי ועשו חזקו לפניכם חלוים ושוטריםחמלך אשר צדיקים ומשפפים ולחוקים אטונח לעיקרי ה' למשפם חטנה לענ"דאשר כאשר לריב וגם ומשפפ, צדקה האוהב אמת אלקי יטל חטושנ לפייחוקקו שלישי דבר גל עוד ונם אחיכם, בין ולשמוע לדון הריב אנ.שייגאו בפירוש או תורה בדעות או נפשות נדיני בעירות הדיעות פירוד יהי'כאשר אלה בכל האמת ררר על חעירות את שיזהירו והסשפטים החוקים ה'סצות לכם גם ואם העירות, בניי אחיהם ועל עליהם ק~ף יחי' לה', יאשמו אםכי לכל עליכם חראש כחן לאמריחו תפנו בי תאשמו ולא תעשון כח ספקיפול יקובלו ולמען חסלך, דבר לכל יהודח לבית חנניד ישמעאל בן וזבדיהל ה'דבר

עם לא ענין שזח ניון המלך דבר פח וחז:יר לפניכם" הלוים שוטריםדבריכם אל ויפנו למלכות הדברים לנלוע לפעמים יכול שונות עירות ?ם רקיחידים הטוב. עם ח' ויה* חסלה דבל לכל, יחודה לבות הנניד ישמעאל בןזבדיהו

יהודח מלך אסא עשה אשר עם לברית שלסות חמח חדפרים אלהוכל נפשם. ובכל לבבם בכל אבותיהם אלקי אי אתלדרוש

ש6רק

,,,,,,,,,,,,.) "יפ, ,,,;,.];,,.י],;,;

,]]ש ,,,,יי"

,,,ימ"(ג,;ט;

,,ו י,,,, , ,,, ,י;א, "ייי.,..,,,,,

"[. .%",

ן";1;

,;11,, ,;,,א

י1, 1] "ש; ]פ ,,.

,"יל..,, ,,, ,שא,; ישש;,),ישש";,ש 5,י, ]ן8,,; ..;,,,.,,, ,.,יי;י,ן,,

,].,4,,ן,,

ף"ג í¢ףג,~.,ד

íג¢ףוז ם íזםקה כגá ה╞זהגíגוגá╨ה ,, úז¢ד╨úהז ,,

,,ם) ,

'ו ñגץó כגד .םג.,1, חיñחךח úג╨חז¢ה ץפףוá גñג ,ךץáח¢ "ג¢גñúח

úז╞ד╨ההח íו╨ הגáו חלם áזúיק 1'םץ ¢גí, á0גיםך,;,ג..כ,

כזקו¢ה ,.,םג כגד úגá ג╨╨ח וזחגז וñום ,ף*קזחגז "¢יסíגוגá╨ח áזץ╞ז¢ כגú ץקזח ג÷זםח, ñוך ,ט¢¢ח ¢ף¢Σ ,ה'",.,,ג╨זגקה , כג╨ם ךףק~הג í¢זהגז קז¢גףá ס¢וזá╨ חגחו ,1, íג¢ñוז 'גץלקז קגו ,זñג÷םוח !יזםקח כגד ח╞ז÷זג

,,,,,;קג .,'. úז╞ד╨úהג íגוגá╨ח ,זם !יד ╞¢זñח ╞דד ¢םף !יג¢ףו

וגק╨ם ,,1,ם זם כג╞ ¢¢זל ,חזיםך╨ ם¢áחה כגá םם÷ל דוגי ,)-,,1 טלץד ום ¢זוú זידגוקי íגקזץ חקץñí, ñץá¢גú .ד גז÷ םץ ד ú וגח 'ל¢ ,םוץ¢זג ץ~¢ñ ום ¢áסדúזםףקח 'גהג ,¢ז¢ם

), íזםקד ה¢זהג ,זáג¢ףוז ñדסו ¢ג¢ז"

,ךיץ¢ ,,,ג" םק גדגהדל םו¢קג וףקז÷á זםחלק גץ úז╨ז כג¢זךג╨גלה¢קו ,1" טך,וי כ╨╞áהה ךףקזהג םץ ñ╨ú היףחלה úג╨הז¢ח ,זלץá גהחוú╞זáץם ג. גלגá ╞ז╞ הñםקז זגה ú÷זםחל íג╨היח íגזםחז םץ úí¢ךקל íג¢זá╨ז,זגךףפהיז ;)ú .. 1גí, áג÷םו ם╨הז ג÷םום úלו úיםםז ú¢זú╨ 'ה זג÷זחá זגúזפלז

╨áםזí, םו¢קג ,;" íדז] גלגí áץáח¢ íג╨היח íגזםהז ¢קו םיá םו¢קג זáפגúה זגםץ םיל ג', " íהג¢חוז' םיך גךáק םו¢ךגג íג╨úז╨ח úו ááíם ק÷áם úו 'ח ג÷םוגי ט ז4ד ,íםקז¢ג .÷סחגז úזיםל.úו ח╞זהג זפלוגז úו íץáח¢ íג╨קם קםק

íץáח¢ áףז ╞זץ גךגúזוí 4 ,(ס"ג ) .; זי" ט¢╞á ╞ז╞ הלםקז á"גה╞) ,ו"ג ╨"ג ולוז .'. áסץ úו úזזה 'ח טםלה םיז םו¢קג זלץ á"גה╞) ,á'" ,('ו גלגáז חגáוí¢ץח זגח וםם ג÷םו úלו וםם ח¢זú וםםז כחי ,ח¢זל áזקחגז ךףקזהג גי

"ᢠ( ,,

¢קו áחג╨גí, פלח ו¢ז╨ח הסה חגה ÷זםח םו¢קג ה╞זהגז ╞ז¢גףחז ¢קוá כ םיד, 'ח ÷ם÷ úו áם םו¢קג ,úזדםףךם íץ╨ח¢ז זלפץá ום כגיה זáם קז¢╞ם úו

íגק╨ו 1~ áזפלú ¢÷ וáז╞ ,הלםקז ם╞ á╞¢4 גי טםה טí ,טו) ,*á (14ה,"á ץ'. ╞ז¢ך ,ג, "╞לזגך גúםú áדיח .áםה ץ╞גם חל 'ה זג÷םו ק¢ז╞ זלץל גי זáם 'גחúופם úזקד¢úחפ; ¢ז¢ףל ,םוגקג íו גי ץלק גגá╞ם חגץלק וגי╨ה גםáם

ז╞חף כ~ ,,'םז חלחםלם םץ íץá¢ג זáזקגז קגו זúגáם á*גה╞) ,ווג (╞"ג*á*ג םáוúזגזפלח ,'%.' גםד5) חםץג íץá¢ג חלהםךם זגםץ ח╨í áג¢ץ ¢זפñם ח╞זהגá ÷סחגז úו

íו פ גי"ג גגץ úג╨פ íגחלגג וגג כגה גג כךג כזפגג כגיúם זים ק¢╞ם úו ,'חáזו ,ם4]כם íג╨חיה גךáקז םו¢קג ú"íג╨ה ááíם ק÷áם úו 'ה ג÷םו םו¢קגגי 6,ג,ם חזáסם 'חג ג÷םו ,íחגúזáו ז÷סחגז חו úזיםך ,ח╞זחג םáו גגחו

טםלה ,;,ף.,.,

אטעיף הופףים ההודהשלום יטפרק124

ומנינים וחניתות במצור לחתהזק רק לזה, בעיקר לבו שם לא בעצמוחמלך ומצבות במות להם המה נם ויבנו ח', במקדש ה' מעבודת נתקרר העם לבגם

אק בנו ואביה כ"ב-כ"ד(, "'ד, א' )מלכים ונו' בארץ חי' קדש וגםואשריס,

לכם חלא ישראל וכל ירבעם שמעוני לאמר הצמרים בהר בנאומו חתפארכי ברית ולבניו לו לעולם ישראל על לדויר ממלכה נתן ישראל אלקי ח' כילרעת ואנחנו ונו' אדוניו, על וימרוד דויד בן שלמח עבד נבט כן ירבעם ויקםמלח, במלאכת, והלוים אהרן בני לה' משרתים וכחנים עזבנתו ולא אלקינוה'

ה' משמרת את אנחנו שומרים כי ונו', בבוקר בבוקר עולות לה'ומקטרים

עליו נאטר זאת בכל ר'-י"ב(, י"נ )דהי"ב וגו' אותו עזבתם ואתם,אלקינו שלם לבבו הי' ולא לפניו עשה אשר אביו חטאת בכל וילך מלכיםבספר

אביו חטאת כי חימים לדנרי סתירה זה ואין אביו, דוד כלבב אלקיו ה'עם עבודת כל זה ידי על אשר חטאתו נם היתה וזאת לבף' הכין לא "כיהיה על אשר מלומדה אנשים כמצות היתח והלוים הכחנים בביהכו'ק אפילוהעם

הקדש את חשבו אשר באר,ן הקרשים שנתרבו ער ה' עבודת נזנחה זהידי פרעות נם בזה הי' חז"ל ולדעת לאשרה, מפלצת עשתה אמו ומעכהלקדוש, אמת אלקי ללא לישראל רבים וימים ש"8(, פףד )ע"ז בהקדשים כמוהסוסר

וינרת מגכירה הסירה בנה שאסא ואם ר~רה, וללא מורה כהןללא אסא שבין וההתננשות סרו, לא חבמות אך קדרון, בנחל וישרוף מפלצתהאת

ננר ארם מלך עם אסא יתקשר כי גרם הימים כל ישראל מלך בעשאובין הרואח חנני את יתן ושאסא הבמות שישארו גרם וה וכל ישראל, מלךבעשא

ישראל בין הפירור בסבת אסא בן יהושפט תלה זה וכל המהפכת,לבית ויתחתן חאלה, לההתננשות סוף לעשות צריכים כי חשב ולואתויהודח לרוב ובקר צאן אחאב לו ויובח לשומרון אחאב אל שנים לקץ וירדלאחאנ ישראל מלך אחאב ויאמר גלעד, רמות אל לעלות ויסיתהו עמו, אשרולעם עמי וכעמך כמוך כמני לו ויאמר גלעד רמת עמי חתלך יהודה טלך ,יהושפטאל

כבוש של מצוה גם בזה יש כי יחושפט חשב ספק בלי אשר נ'( א' י"ח,)דהי"ב

חובה ומלחטת מנשה בן יאיר מימי לישראל הי' חנלעד כי הגוים טידהארץ

חתן אפי' חזאת במלחמת מחויבים עמי וכעסך כמוך כמני כי חשב אשרהיא יהושפט וישב במלחטה, נחרנ אחאב אך חובה מלחמת כדין מחופתה וכלהמחדרו ויאמר החוזה חנני בן יחוא פניו אל ויצא לירושלם בשלום ביתו אל יחודחמלך ה' טלפני קצף עליך וכזאת תאהב ה' ולשונאי לעזור הלרשע יהושפט המלךאל

השלום, מעשח על יקצוף שאלקים א"א כי חשב יהושפט אך ב'(, א' י"ט,)דהי"ב

חשליך יהושפט אבי אסא כי המשפחות שתי בין חתננדות חיתהוכנראה ויחשוב יהוא בדברי יהושפט פקפק ע"כ המהפכת לבית יהוא אבי חנניאת

בדרך ואת יהוא לו אמר לא ונאשר אביו, נקמת מפני לאד הוא שסחכי אחזית עם להתחבר אח"כ נם יהושפט מנע לא ע"כ סוסר, בדרך רקנבואה

בן אליעור ויתננא תרשישה, ללכת נבר בעציון אניות לעשות ישראלטלך מעשיך את ה' פרץ אחויחו עם בחתחברך לאמר יחושפט על 'ממרשתדודוחו- ל'ח כ, 3דחי"ב אניותוישברו 7

יחושפט אל אהאב בן אחזיהו אמר אז ל'א( אשר ני(, כ"ב, א' )מלכים יחושפט אבה ולא באניות עבדיך עם עבדיילכו

כנראת

121 אסעיף השפרים יחודחשלומ יפ-פרם1,י

בן אליעזר דבר נבואח בררך כי הנניא דברי על לעבור חפץ הי' לאכנראח1',' ואפיים. יהודח שלום על ולא אחזיח ננד רק היתה לא אליעזרשל ],, חנבואה כי חשב כי בו נער לא ואלישע מואכ מלך ננד אחאב בןליורם"]]' לעזור ללכת יחושפט אח"כ מנע לא זאת בכל ויתנבא, המקרא כעדותדודוהו~". והשלום נ-ט'(, כ"ב, )דחי"ב נמשי בן יחוא וימתהו אחאב בן יורם אתלבקר;, יחודה מלך אחזיחו ירד ביזרעאל להתרפא ו*שב אהאב בן יורם אתחארמים ', חכו וכאשר ארם, מלר חזאל על למלחמה ישראל סלד אחאב בנ יהורם את וילר,, למשחית, לו יועצים חיו אחאב בית בנו, ואחזיהו יהושפט בןויהורם)ן חמטות בחדר אותוואתמינקתו ותתן חמומתים חמלך בני מתוך אחזית בןיואש,, את ננבח אשר דוד, לבית חניר נצל יהודח מלך יהורם בת הכהן יחוידעאשת,; יחושבע ידי על אך יהודח, לבית הסמלכח זרע כל את ותהרנ דוד לביתחנותר1, כל את לעקור חפצח אשר עתליהו ע"י נסוף ליחודח רבה רעה הביאהזחן,' ואמר הזח השלום ננד ניבא מנוחתו ודמשק חדרר מארץ הראשוןוזכריה,' ואפרים,יהודה; בין השלום ימי דברי ננמר ובזח שנים, שבע בן הקטן יואש אתוימליכו ,),, עתליח את ויחרנו הכחן יהוידע חתחזק חשביעית ובשנח שנים ששותםתירחו ,) כ5 אל ויחואאמר 4'א(, ט', ב', )מלכים אדוניו הורנ זמרי איזבל לו שקראהבמו]ן',, ניבא יחוא .שעל מלכו, וביר רעהו ביד איש האדם את ממציא אנכי והנהניבא],' ע"ז אשר נאמר, ואחזיח יורם חרינת זטן על הזח הקפ" אשר י"ד(י"א,)זכרי.י ישראל ובין יחודה בין חאחוח את לחפר החובלים את חשני מקליאתואנדע;1]''

אלה כל את חכה ומי ואחרנהו אדוני על קשרתי אני הנה אתם, צדיקיםחעם . את ואכחיד ואמר רעהו, ביד איש זכרי' ניבא עליחם אשר פף( י'4 ב,)מלכים

המלוכה זרע ועל ואחזיח יורם שעל ד'ל רש"י שפי' אחד ביום חיועים שלשת '' אחרי אבל רבים חיו המלוכת שזרע ואם ט'( "'א )זכרי' עתלי' שחרגהמיהודח

בכלל והוא חרנתו, עתליח אבל למלך נעשה אחד רק הי' אחזיה שמת ,; מלך דין לו הי' חי אשר יוברנע רועה, להיות ראוי שהי' ר'ל הרועימשלושת]

במות תיכף לו יש המחלוקת מפני אלא מלך בן מלך מושחין שאיןאחרי ואלישע ישראל, ובין יחודח בין האחוח את להפר החובלים את חשני חמקל את,. ואגדע זכריח אמר זה ועל וישראל יהודה שלום נרם זה וכל מלך, דיןאביו כבר חיח נמשי בן יחוא את למשוח בשלחו אכל ביחושפט נער שלאאם

בן יונדב אשר ישראל, ובין יחודח בין האחוח לחפר החובלים מקלנדעת .;ן,,,] לעולם.נאה1", ולא לחם נאה לא אשר האחוח מפני זאת היהח מח' כי ספק איןאשר ~",- טהו(, - יאנ י', ב', )מלבים והננירח חמלך בני שלום את דרשםמפני ',, אחזיחו אחי איש ושנים ארבעים חרינת על גם ויש יש לו אמר רכב '(]

ל. וחוא יוד, פרק בה'א אותח שבארנו השבטים מברית מחמקרים חוא חשבטים];, והתאחדות השלום, אלא לישראל כרכה מחזיק כלי הקב"ה מצא שיאואם יכרתו יגדדת וצוררי אפרים קנאת ומרח האחרונים חנכיא*ם לנ חזון נםח"

חחם בימים כי(, בי, )חושע אחד ראש לחם ושמו יחדו ישראל ובני יחודח בניונקבצו%',])] ישא-"ע(, י"א, )ישעי' אפרים את יצור לא ויחודח יהודה את יקנא לאאפרים1.,]]ובעת -שול',' )פ"1

א'סעית אפרים יהיחשלום יפפרק188

ילכו ובכו הלוך יחדו יחודה ובני חמה ישראל בני יבאו ה' נאם חחיאובעת והיו אחד לעץ לך אחד אל אחד אותם וקרב חבריו, ישראל בית וכל אפריםעץ ליוטף עליו וכתוב אחד עץ ולקה חבריו ישראל ולבני ליהורה על*ו וכתובאחד עץ לך קח אדם בן ואתה יחזקאל ובמראה ה'(, ד' נ', )ירמי' תשכח לאעולם בריח ה' אל ונלוו באו פניהם הנה ,רך ישאלו ציון יבקשו אלקיהם ח'ואת

- פד'ז ל"ז, )יחזקאל וגו' בידךלאחדים האטפו צ"ח פרשה בבר"ר ואמרו כ'ה(, כלכן תהיו לדין אמר המחלוקת על אותן צוה אמרי רבנן וגו' לכםואנידח חושע אמר וישראל יהורה לשלום הסוף הביא הוא אשר נמשי בן יחוא ועלאחד, "ניי אתכם ועשיתי אחהיו כהיכ מה לגאילה עצמכם התסיני אחת אנודחישראל בני נעשו כתיב, "חברף' אחדונוי עץ לך קח ארם בן ואתה חחאר אחתאס*פה א'(, )חושע יהוא בית על יזרעאל דמי אתופקדתי

זה עון ומפני להשלום הנביאים התננדו מקורם ע"ב(, פ"ז )פסחים אחדראש להם ושמו יחדו ישראל ובני יהורח בני ונקבצו היא מהן אחת וברכחקללותיו, שלש ננד ישראל את הישע ברך שאח"כ אמר וחז"ל עונו, עליו נפקד ואח'יכ זחעל אותו וצוחה יהוא את שהמליכח הנביאה קסברי מאי מעיקרא להביןוצריכים דרשו אשר אחיו ואת יהודה מלך אחזיה ואת אחאב בן יהורם את יהואהרנ

יזרעאל, רמי יהוא בית על יפקוד כי הושע ~נבא ואח"כ וחנבירה, המלךלשלום שמפר בארתי הושע על שבספרי ואס השלום, אל הפעם עוד מנבאואוי'כ מליצות שעל ואם גד;ותיה, סותרת היא ואיך נאמן ממקור היא אחתהלא הנבואה אסנם השני, מרפא אחר סכה אשר את נביאים שני מן נכתבהושע ויהודה. ישראל תקות כל בחאשר וישראל יהודה .שלום שך הדעה רבר על להיות יכולה לא אבל הסננון, דברעל יפה מליצה זח להושע, אלקים בין וכוח שם בפסחים חז"ל שמו והברכותהקללות

אחד, לעץ יהיו יהודה ועץ אפרים ועץ השבטים ברית אל לשוב היאוישראל יהודה תקות כל כי ידעו יהושפט כמו שהנביאים הוא האמתאטנם בפירוש ואחזיה ויהורם יהושפט ובין הנביאים בין הדעות חלוקי פה נפלואמנם אמר האלקים איש שמעי' האלקים, איש ושמעיה השלוני אחיה של הנבואהרברי הדבר נהיה מאתי כי לביתו איש ע~ובו ישראל בני אחיכם עם תלחמוןולא תעלו לא ה' אמר כה לאמר, העם ויתר ובנימין יהודה בית כל ואל רחבעםאל וחיה ה', בשם לירבעם אמר השילוני ואחיה כ"ב-ליר* י"ב, א', )מלכיםהזה ישראל בית את שקרע הזה הדבר נעשה שמה' יהושפט חשב ולזאתהנביאים, רק מזה ידעו ולא כן, לו אמר שאחיה איש לשום ירבעם ספר לאהימים'4 כל לא ,אך האחרון הפסוק את ספק בלי אשר ל"ח-לעט(, ה'א א',)מלכים הימים כל לא אך זאת למען דוד ,רע את ואענה ישראל, את לך ונתתילדוד בניתי כאשר נאמן בית לך ובניתי עמך והייתי עבדי דוד עשה כאקרומצותי חקותי לשמור בעיני הישר ועשית בדרכי והלכת אצוך אשר כל את תשמעאם שבטו, זה כי לו לומר צריך הי' לא יהודה שבט על כי בנימין שבט הואהזה וחשבפ ל"ב(, ל"א יעא, א', )מלכים לדוד לו יהי' אחד שבט ורק מסלכותלשתי ן שלום ביניהס שיחי' הממלכות לשתי טוב יותר הלא חרבר נעשח שמה'ואחרי

ואחדות.אך

.'185 אסעיף ואפרים יחודהשלום יטפרק .

שזח רבח עולם טדר בעל כדעת או עיי"ש, חברית הפרת נכרא לאשהעונש ט"ו בפרק בארתי כאשר ביית חפרת לא לשעה עונש רק היתחלירבעם השבטים עשרת של המטלכח ונתינת נגדי, כשמש וכמאו יחי' לעולם זרעואכזב, לדוד אם בקדשי נשבעתי אחת :נאמר תגאי, בלי אתו כרית כרתשהקב"ה לעולם, דוד עם בריתו את ה' יפר לא כי תמידי, ישיאל חלוק זה ואיןנאסן, בית לו יהי' אז דוד, עשח כאשר ומצותיו חקותיו לשסור בעיניו הישרויעשה בדרכיי וילך ח' לדברי ירבעם ישמע אם רק זת ונם דור, לכית הממלכהתשיב ירבעם מות ואחרי לשלמה, לעונש ורק לירבעם רק זה ניתן שלא הבינוחם הימיכו', כל לא "אך חמאטר מן שידעו ובפיט חשבו, כן לא חנביאיםאך שמ~, )יחזקאל לעולםלהם נשיא עכדי ודוד וגו' לכלם יהי' אחד ורועה עליהם מלך דוד ועבדיממלכות, לשתי עוד יחצו ולא גיים לשני עוד יהיו ולא למלך, לכלם יהי' אחדומלך אחדבארץ לגוי אותם ועשיתי המראה את יחזקאל שמפרש כמו עליהם,ימלוך אחד ומלך אחד לעם לחיות ויחודה ישראל ישובו סוף כל וסוף י"ז*בפרק כמבואר ובנימין יהודה מכל השקוציס את ויעבי והתחזק היה צדיקאשר אסא עון וכן סוף, כל סוף תרצה ועונו ממביב, אייביה מכל ישראל ארץתונח חעמים למלכי החחתנו ידי על חשב אשר לשסה עבירה חיא עונו גם כיידע אבל חשערה, כחוט עמו דקדק שהקב"ה אם כשלמח וצדיק חכם עוןמכער'כ ל"ד( כ"ו )ויקרא שכתותיה את האר"ן תרצה אז ישראל בית כל בתעותשנאי כטו עונו ירצה עד לזמן רק לעולם איננו עונש וכל כה'ו, בפרק בארתיכאשר ברית חפרת ולא עון למרק עונש רק זה וכל חקכ"ה, ;ל ססך ולא ארםלטלך שוחד לשלוח אסא שהטא אלא חמלוכה, לחלוקת שנח ושש שלשים אזשהיתח לאסא עשרח שש בשנת דוד ב*ת אל לשוב המלוכה היתה וראויהלמלכו, הרביעית בשנה שלקחה פרעה בת עם שלמח1 ולן

כן על אשר נצחית מדינית להמכמח לא שעה לעונש דוד מבית נגזלאשר הכבוד ועל חפירוד על להסכים עצמם את להשפיל רשור2 לחם היי לא זאתבכל ובנימין יחודה עם מכל מלך בברית באו יחודח מלכי האומנם ישראל, כבודאת וסשפילים טורקיא גלות כל על מעצמם עצמם את הכתירו רק עליהםלראשים כלל אותם שמו לא ישראל איש אשר בעת עמם :ל את להשפיל הרשותלהם לוקחים אשר מאלה י"עות ונם חנפש וקטנות שפלות עולמית, המלחמה רקקמן שרצו אשר חחדשות הממלכות בכל כמו בסעשה ולא הניר ועל בדבור רקהטה האנושית הזכיות אשר בטורקה, אנל רעכט. המינוראטין שאלת שייכהלא במלואו לו ניתן ואיש איש כל וזכות עדין, מדיני לח להם אין והפארדסקופין שהשלשח זמן כל באסעריקא ואפילו רעכט, מיגוראטין של וומדיניתלחשאלה וענין מקום הי' לא לאתים, חרבותם יכתתו העמים ו:ל ירב"ן נדי עםונמר כבש עם זאב וגר דעח חארץ כל מלאח כבר לו שבאמת אם עליו,מסכים חעולם כל אשר בעת בנןורקיא ישראל כל של רעכט הסינוראטין של זבותעל למחול הסכימו אשר בקאנסטאנטינופיל המפרדים מנהיני של הקטניההנפשות כשפלת עמים, לשני ישיאל פירוד על והסכמה דוד ברית ככוד וחורדתעצמם חשפלת חיא ישראל ומלכי יחודה מלכי עשו אשר שלום בריתאמנםחתנגח

אטעיףשים4חוחאפתם ש פקפן

עצסו את השפילו על במלכם ונערו חזח חשלום על ישראל נביאיההננדו דוד. בית כבוד ועל כבודו עללטחול

,רק ודברו חשלום, אל התננדותם פעם עיקי את הנביאים חזכירוולא כל כי אחאב, בית ככל לחרשיע אותם יעצו ואשר רשע, עם חתחברותעל יש מלכות דין דוד לבית למומרה אפרים מלוכת את חמיר לא שאלקיםזטן לחם יש ח,, פי על נמשי בן יחוא ומשיחת חשלני אחיח נבואת פפנילהם נקראים שיהיו חשמים, מן שהמליכוח טלכות ננד לדבר רשות ואין מלכותדין ), בפרק בארתי כאשר מלך* "ברית שזח תורה דין פי על במלכות מורדיבזח במלכווו לעיר מעיר עברו כי לבד ליהודח שייכים היו לא וחנביאיםאי,

ישראל למלכי יש כי בשניחם, למרוד צריכים ולא יחודה כבמלכותישראל פביאים אלו דוד בית ומלכי ישראל מלכי שאמרו כמו חלכותיו לכל מלךדין

כין משיחח בדין שם וחלקו ע*ב(, י"א )הוריות לעצמם, מביאים ואלולעצמם עליחם לחשוב למלכים אותם חשבו ועכ"פ ישראל ומלכי דוד ביתמלכי

חלכות. ~שע, בהתחברך יחודה למלך ולומר רשעים לכנותם מותראמנם

. ימרח אשר כלדבדין ואמץ חוק רק ת'9 תורה בדברי אפי' יכול אמרו פיך את

)שמות תאור לא בעמך ונשיא על ודרשו ש'א, כו4פ במנהדרין עמשאכדרשת רק רשות אין זאת בכל ל4ב(, צ"ב )יבמות עמך מעשה בעושה כאו(כ"ב, חוא ברשעו נוגע שאינו מה ננדו אחרים דברים לדבר. אבל רשעו עללחעיר תורה בדברי רק ננדו להמרות רשות לו אין אשר פיך את ימרה אשרבכלל מעשה עושח שאיע אביו לענין שם ביבמות שטשמע אם אחר, בדבר לאאבל עושח שאינו שכל הקללח היתח מה על כלל חבדל ואין לקל* שמותרעמו

כל מיוחד דין יש במלך אבל באביו רק זה אבל לקללו, מותר עמומעשח רק עמך טעשה עושה כשהמלך דוקא כתיב לא ונזה פיך את ימרהאשר תורה דברי על לעבור כשאו*ר לאמר : תורה שבדברי ורקין מאכיןשלטדו לבמל אומר כשלא אבל שם, במנחדרין ז"ל רש"י כפי' פיו, את להסרותמותר וחייב פיו את להסרות אסור תורה דברי על עובר שחוא אע"פ תורחדברי בהתחכרך משום עמו להתחבר שלא לומר אבל במלכות, מורד מדיןמיתה להתחבר אסור כי תורח דברי על חעברח חיא עמו חחתחברות כי מותרלרשע ודו"ק.לרשע.

,' רק כלל, ישראל מלכי עם ברית עשו לא בעצמם יהודה מלכיובאמת(

שלא ברית מלשון חשתמרו בכונח אולי אשר במלחמה לעזור בכרית כמונחמ בר*ת .בלתי וחשלום חחתחברות אבל דוד, בית מלכות על מחילח כמותחי' במדינח, מפרעות עכ"פ הגנח חוא שחוא איך ופלום כל כי להם, שמותרחשבו1, השלום, אלא לישראל ברכח מחזיק כלי חקב"ח מיאולא

בן ליהוא חנביא *וה לא ואחיו יהושפפ בן אחזיה חריגת עלאמנם ,,,; שלופו על לעונש זאת חיתח שטהי אם לו, דבר אחאב בית על רק כינכהפ' '4"

, ,,; ורק זח על לו צוח לא אבל אפיו שבפ נמשי בן *חוא וחי' אחאב, ביהעם ,- ' ציוא. לא ח' אשר ואחאב יחודח מי חרינת על לומריזרעאל ;,,. ד*י יחוא בית על יפקוד כי חושע אמר זח יעל חייב, ידי על חובנתנלנל

-," כפרק,(,-(.; ,; ,,

, ,

-,

,,,;,;,,ן,11,פ,

כפרט בעלמא דבריםברית

אסעיף געלטא, יבויםקנין

הלק על 1תערניק ההכ8* גקורת הוא, געלסאדגרים א*רינן לא וגרית הנ*1 גשעגוי לאסא, הרואה ה5ני דנרי הגרית, 11ל11ל פוגההגרת אי גרירז, טולולי ראשוני חארטים העולם, טןנעקר גנט'י הטזלול מיחה, חייג ישה על העוגרהכטים, גינרי הטזרול ברית, טפר כרית, מרקיזגריח, סולולי הדי, בן עס אסא גרית געלסא,דגרים ברית א"י, גררום לגנון גהר השסש, מגאהגדול הים ועד ההתים ארז ג% *רת נוןר הנדולהיהר ועד הוה והלגנון הטרגר טן טראוסיארדנא,נהנ*כ, והיס*ורייגפ גיאגרא*יים לגיאורים *ל*ולייםירושיכו בין טהלק לא וןלו ההכם אשי נ'י כוגליקההכס גקורת ההתים, ארז לה*פר, טאטא נרנר טס*ריא' לרית, ל11ן אצלם טלגים גס*ד 15כר לא וטר1עשלסנאסר, ע8 אלח בן והושע פול עם פנהם ברית אהרים,עסים ע% גמלחמה גרית כריתת הטה*כת, לגית אותו 5תןומדוע

),,.,,, ן .,,,,

א' סעיף ט' פרק אי בהלק ש:ארני ": ל,נ'י שבבריתו

ו לאונפיטיוו '('י. בעלסא", "דברים לומר בברית שייך לא גם כן על ואשר ג', מעיף ג' כפרק ,ל,(.. שם בארתי כאשר נפשיה", "שמשעבד מפני אססכתא דין בי ואין לעולמי ;.1;; בא שלא דבר קונין ד שם שהיכי בעלמא דברים קנין ד"ה ע"אג

על חקנין 'להיות צריר :ר" כל "לסיים כתיב שבקנ*1 הוא", בעלמאדברים ',,, קנין הוי מאי קנו "כי קנין על שם בב"ב הנמי ששואלת כמו הי:'ע:מ::אז"ל דנרכ ברית הוי מאי כרית כרת "כי לשאול שייר ולא בעלמא", ,"דבריםעל ,,,ג נם והל נפשו" משעבף "חוא הלא ברית ובכל אע"פ, ד8ה ע"ב נ"דמ:ת-:1ן1,, ז"ל התוס' בעלי בזה .והארי~ו ישלס, יאנס שאם נפשו שמשעבדכשואי ,.ן להיות הנם שומר מתנה כן על אשר בעלמא" דברים "קנין אמרינן ::,::א: ,, "'מפל,1"

קרקעות שעבוד או מתנה או מכר או ינקנה1

או עליו הל קניןי,',

1..ל", דברים קנין על שכתב כ"ו סי' רמת יד כמפר יילהלוי : :, ) ,,1,, כתבתי הגליון ועל שם, עיין דברים קנין ד*ה שם ז4יל רש'4י כם'ש מפיטלין .כתובות ,1,;,), לוסי גי!ן אהר במקון בז: והארכת4 המהודש(, 6ן )1"ג 1*ד סעיף קמ4ה סי' 'על בב"י וע!:1 פי 'ס"ק קנ"ז סי, הו"ם במער בקצרה דבריו ומובאים אתן" "קניןי", כענין שם יהאריך אהר:, בהקנאה לו שיקגה עד או שיהייק 1ד 'ה ב":יןגון" מתק-ם חדבר שאין ,להלג' או "לחקנית" קנין לאפוקי לבדו בו מתקיים הדבר,',(,, כל (דאי דבר. כל לקיים דכתיב דייקא גםי 1 קנ י ת, חה ,,,;111

אטעיח בעלמא דבריםברית כפרק182

הברית שהפרת אם י"ח(,'( י"ז )יחזקאל יטלפ לא אלה עושה וכל ידונתן והנה ברית להפר ארה ובזה אטרו רק ישראל נביאי אמרו כן ולא"המעורר9 בשם ראשון חלק בהקדמת שהבאתי פייפער, אף )מקרעפ ניר""פיסת רק שהם עמים ברית על אמרו דליה וכת אביון המלך ורק הברית,קיום וכברכת הביית כאלת נפשיה שמשעבד בברית וכש"כ חובל,. הואנפשו מקיים, לא כאשר נקנה לא או נקנה הדבר אם או דבר, לא או דבר הואאם לקיים טחויב והנפש הנשש, שעבוד רק פה העיקר הוא הדבר לאנפשיה", "נצשעמד כאשר אר הדבר קיום לעניו זה כל אך אע"פ, פרק רישכתובות- הזאת-

%, - 7צ19 זש.רנאל( בהפארנינג דבר כאשר נ"י וויערניק פרץ ה' הגכבד החנם*( פטוק "למאטא" חמפר שער על לכתוב לי ושהי' העירגי וה, פספרי ראשון חלק על.0פ)2 ה'(, כ"ד )ישעי' עולם ברית הפירו חוק חלפו והירות עברו כי יושביה תחת חנפחוחארץ "הימים ועל בקדש" "הסלכי על חספר שער על "סאטא" לכתוב בספרי שדרבי אםאסנם לכתוב ויכולתי ולארצנו, יעסנו תוכוזה חמוה ברית ה*רת גגד הפסוקיבש רוג כיירושיבש, את בהודע להפטיר ש%א מאטא שוס לכתוב וז*צתי לא ,ה ספרי על אמנםסקדם', )ירמי' שניהט כי, בו יש אשר אחד מפסוק חוץ וז*צתי, אותו אשר הברית שלחגדיל חכח ארן די נותניס איגבש האלה הפסוקים אכל הברית קיובש סערך הסדבר ספסוק"סאטא'

ויחללוחו גוים בו 'שישמשו ספני ,לסאטא" לכתוב חפצתי רא אותו אבל ל-ל'ב(,ל"א, הדיקה. ספגי אותנ( מציליס אין אשר חגליונם ארן וה בשבשבקראבש

ארץ כן א' ניהושע בחפסוק התעניגתי לא סרוע העמטיפ, עשרה את חכוילים תבריתארץ גבולי את לבאר הסתיגינים רזלו בטפרי הפרקינ( על הלז הנכבד הוזככ( העירעוד השחור, הים עד חחתים ארץ נמשכח )ארכולוגין( הח*ר*רוה חבסי ידערן אשר"חחתיבש' חן אמנם יחוריח, לרפ.בלקאני לעשותה טפטפטיכש המו~יעטיס אשר קריבש ארץ את גםואולי אך נה, יהורים התישבית וקרסות הכוזרים ארץ סטעס קרים ארץ ע% וכות לגו שישאפת לידידנו הצדק חי' האלה לוכיות זה בפסוק השהסשתי ולו החתימ, ארץ ספאתלא

חושב שאוי לאמר לצנוהא ס*ייא וח ספרי ע% בסאסרו אשר נ"י בובליק גדלי'תחבם חודיעו לא מדוע הצי~ניבש ראשי על כועס וושאני ודרווות *לפויים ע"י ארצותלרכוש גקיאים חאנגלים אשר בתנ"כ והיסטורייג( גיאגראפים לביאורים פל*וייכו דרושיםגין לחבוזין יודע נ"י וויערניק ח' ישר הגיון בעל החכם אסנם לאנגליא, חאלה ה*לפוליםאת עליהם ~הגינליים הגיאגראפיים בפירושיהנט אנגלים בטעות סח דבר אסהת סוצאיםאם ג"י רנ'ם כהחככ( בוח הבקיאים ישראל מחכמי וסשט לגבינו, לדאבון סישראל יותרבהבש

תפס כ(א כן ע% ישר"ול. בארץ לוכויותינו נונע הדבר כאשר וסכש'כ האמירזי1ת,לפרפנו עכן )ארבולוגין( החפרפרור? חכסי בדברי השתמשתי לו אמנם וה, ש% נ"י וויערניק חחכםאואי באסת כי פימויי, דרוש מן פוזית יותר עוד באמת וח חי' קרים ארץ ואת חשוזורהים עד חקפנח אויא לבל יחושע של חוה חפסוק יד' על וכויותינו לגקש הההיבש ארץדבר . . יההפירווז שמוצאים ופה עטמיבש, הז' סן ישראי גארץ בדרוב! חיא חעקרית חוזתיםארץ

1%",,,,,,,,שן,

,4' ,;י,

;;;11(

,1,ן;

1

;;,ען

));י,

188 אסעיף בעלסא דבריםברית כפרס ברית כרת אשר בבל ט"ך נבוכדנצר ננד הארון את המחריב נגד היתחהזאת וקשר בארין אחד גביר קם ולו בעלמאע "דברים בודאי זה אשרי"ד(, י"נ שם )יחזקאל התנשא לבלתי שפלה מסלכה ישיאל ממלכת להיותנורא

אשר צדקיהו א:ל וחובה, מצוח מלחמת כזה עושה היה ?ה ע4 ננדומלחמה ועם סוסים לו לתת סצרים מלאכיו לשלוח רשות לו הי' לא בברית אתובא ישם י ונמלט ברית וחפר אלה עושה הימלט ? היצלח יתזקאל ואמררכ, אשר תעמים אלה עם א(ילו אחרים, עמים עם ברית שעושים ביןישיאל עם ברית שעושין בין בעלמא", "דבר*ם של הטענה בברית אין כי ט*ו(,שם

חפצים ארצכו לרזם הי' צר אשר טחם הנורדים מושבות מן רק וה רחוקות בארצות חתיםשמות היו לא האלה והארצות רטס, שט.5ן החתיכ! אשר אתרות בארצור, נצינים מן אוהדרומי, ישראי "שרץ נדרוב( הןקרי החר,י ארין ורק ישר"ול, ארץנהבטחת

רמירשה ניתנה חיא שאמר ירברי מסיע הלז החככו שמכיא כיחושע עצמו וה והמקרא עמסים, ז' מאיץלנו חוזתים ארץ א"כ חתיכון חים לכו"ע וה,א השמש סבא הגר.י הים ועד החתיס איץכל והלאה מקא*לוריא הלבנון של בצפונו ריזוראל גיתן ולא התיכ,ן, הים של נטזרחוהיא בארץ" "3שמות שפרשתי מוה לפי ואפיי עממיס, עשרה 6ן ילא עמטים מו' לא נחלחש,נם

מול אשר גפרת יצפון טררום הגבול ומציין ישר"ול, ארץ נדרונ( אביאפ אל וואדלגנון נחי רק הלבנין הר אינני ביהושע חנו' זה לג:.ן ז'ל חגר"א שלרערז ל,נץניר,שלם יכו טן ישראי ארץ בדרום הוא חחתי וארץ טשטן צפונה יותר לא עכ"ט אבל הרננ,ןהר

"מן לקרא דרכו אשר ג'י נובליק החכם ידידי אמנם טערבה התיכון הים עד מזרחההמלח כו( ע% נכה אתו בוכה איננו אשר מי כ% על צר לו עין .נצרת בטררזכיה, גמהמצר"

איו "דאם נאידיח וכותנ רצרה וה נם מוצא הציונית, בהתעורח בעיגיו נראה כנגעאשר אמנם *ודאמענטען", שטארקע פיר יךרוש ויין האלט מחבר דער וואס צרה דיאאכער לחשוב מה ספר בעריו מקו*יא השקפותיו אה לוקשוב רשות לו יש המכקר אםירירי, פודח בעצמו אשר מחנר נפש ויגיעת לעמל בט,ל ברוח ידם על ולהתלוצץ ליטודייםאוחם ליל,ת משיכ! אשר ימרזכר רשות גכו יש התורה, טקצעות גבי חפוזנר שבקי הלוחוזככו וקחכם ואכו ועקרייס, ריסודות תיצאותיו את להחויק מוה משא על מקבעא יעכודכיסים א' בחלק בארתי אשר יאט"ף קינה והטקענים לפירושים, מדרש יה דרוש אותס ק,ראהלז לאמוץי, חאמת את הדורשיכו יפני אשר האור על גם קינה ישאו בהערה א' סעיףפ"ג

חנזכריבפ כאשר ישראל עליך דרוש והיסטורי, מו*תי ישר הגיון על גנ( המצר מןייקראו ישיאל, עליך פלפול עליך ס,*יסטיק עליך איסקאליסטיק קוראים שכונהערה

בוזרתי אשר צרה9 די אבער איז ,דאם בלשונו לצרה המצר סן וזושנ וה גכועוד אשר יודעים וכלם חפרק, על העוסדים וענינים גיא~גראפים היסטורים עגינים דרושיע(נושא חוברתי אשר עקה דא כאמת אך פי*ול, ע"פ "שו דרוש ע"* יפרזרו %א כאלהשאלות דרוש בשם חמחסשכלים קוראים הגיון כעומק גפתר אשר דבר כל על אשר שםבדהערה התורדץ על' נוסד ישראל בארץ ישראל עס לזכיח חקקור שכל נעשה מה אגי *ל*וי,אי

אסעיה בעלטא דבריםבתת כפרק184

את שעושת זה אתם, ברית לעשות אין אשר ישראל שם להשפילחפצים

. ימלם. לא אלה ועושה אותו לתפר לו אטורהברית

ושוחד לשון חלקת רק באמת שהיו בתמ'כ בריתות נמצאיםאמנם

בן פברטון בן הדד בן אל יחודח מלך אטא כדברי כטת שוחד על ניסףדברים כסף שחד לך שלחהי הנה אביך ובין אבי בין ובינך ביני ברית ארם, מלךחזיון )מלכים מעלי ויעלת ישראל מלך בעשא אה בריתך את חפרה לךוזתב ולא אטא, אבי אבים עם לו שהי' הברית מן ידענו לא י"ט,, י'ח מהו,א'

אשר איש הדד נן שתי' מזה ידענו רק ישראל, מלך נעשא עם לו שחי'מהבשוחד

חמתמשבלימ קוואיס חגיון בעומק חנביאים 1נח11ן בתורח שפשם,קים מח ובל חנביאיםודבוי

ומעפיקים עופקים ג"ב חם אשר קע* חטישע ונל האנגלים אבל *לפול, או דרושבשם

אהרי יסראו רא המח עמנו, סבני יור?ו יבבנו לדאבון כתנ"ב אשו הגעאנרא*י ידיעתבלמוד

עוד מביאים חיו 1ל1 בעברית דבריחם נבתבו לו רק פיפול, או ררוש זו בפעהחעוסקים

עליהפ גם צועק נ"י בובליק חחבם .היח ס*ק בלי אזי הז'ל מרברי סתירה אוראיה

פלפול.דווש נ*עות חיסים התרגי1 לא לו אשר ג' סעיף *'ג ה"א בס*רי לדעתי אשר עלגם

%א ישראל מארץ חירדן עבר יפרד חיפים שנאחחת לוץשוב י'ח מ'ז יו,זקאל נבואותבפירוש

בל את להם ולותן ,טראנפיארדניא" כשם הערבים ממ%כת ארז לבנות האנגלים מעוים!חיו

שסש,בים ולאפר ישראל משבטי לרבע קרוב חמנשה וחצי גד ובני ראובן בני שבטיחלקי

ליא4ראי שוח ואומר לצנותא נ"י בובליק חוץבם מ*ליא ג'ב זה על הלאוסי, ביתם את

בר' ואוזשורוי* כר"ל סובר ה,' שהמן יופר דרנם היה אשר הסגידים גאותן אותופוביר

ולא ביחזקאל הפיווש מ*גי זאת עשו שחאנניים הירשענואהן הרב וזושפ וכסו'ביוחנן

מושי ע'י הערבים שבטי את להחזיק *וליטיקירז טמטרה רק 1את עשו שהאנגליםיורע"

ארצ13, את לד"ת *לפולים ע"י לחשוב טוערז אגבי אם ידידי אסנם חיורן, בעברערבי

תמיד ישנה ובאחבתם ימיו אורך והתלמוד חייו היא החורה אשר ת"ה לטעוח עלול בוהפעות

חערנים, שבטי את חהזק למען כעמון פלך להמליך כי להשוב יטעה מדיגי וחבם עתון עורךאך

1*ל*ול, בדרוש ארצנו לקוץת מן רע יוהר באסת זה הירדן, בעבר הלקמ את לקחתטוברחים

אתפ לוץם לא ודוד מיהמת, בם חתגר %א עליחם צוהה והוץורה מיך הפיד חי'בעמון

בעמון ערבי מיך להיות עתה גם יכול כן וכמו שלוחיו, עלבון מ*גי רק ארצם לקחתלסע!

ואשר הגיעד וחרי חוראן ממזדה י"ראל לגבול פעבר א"ר הערביפ שכפי את ויהוקלטען

ובגר ז בוהר רק מתהלקים %א חארצות חלוקי חבי ערב, פלע וכ% שעיר וחררםגדרום

גבוי רבנינו בניבפ יאמרו שלא חיודן עבד שבפיחתאוננו בינים, חירדן את איקים שם

ארץ "יתן לו תרחוקים חערבים שבפי ראנגליא.נגד *וליפיקי וובדו שוס חי' לאובאמת

18נ יותר חי' ובמעפ ,בעמון, פלך יפלוך הערביט4 וע% ישראל לארץ ומחצח שבפיםחשני

יוש*י חעובים וגם 1?יג, סיחון וארץ חגלעד נארץ ערב ממלכת לדןא לנלי ולצרפתלאנגליא תוחודים אתישבות ידי על מייס פקוו ל*טהם נ*חה היה ט בזח ומחים גפקפ חייחגיעד

185 אסעיף בעלמא דבריםברית כפרק "1

אשר ברית מזלזל נקרא כזח דבר בריתות וחפר בריתות עשח כסףבשוחד ערלת את למול 8עם יכול יצרו על לחתנבר יכול לא אך אמור שזחבידעוי' חכמים דברי על חעובר אדם ברית, מזלזלי לא אר ברית ספירי היווחמואבים '))) ח*לשתים ביית, מ*יר מן רע יותר שזה בעלמא, לדברים חבחת את חשב], למכתו, רפואח אין חכמים בדברי הטזלזל אך דרכו, ולחפיב בתשובתלבבו;; חכמים בדברי המזלול אבל שמים נידי סיתה חייב חכמים דברי עלשחעובר,) ע"ב( ר4ך )פופח חעולם סן נעקר ידים בנפילת רק מזלזל אם אפי'כי',) דקשה עניות ע"י שם ול התוס' ולדעת מיתה סן יותר שחוא העולם מןנעקר .)

';__

ממיתח חפאניא* ע'י אשר האיפנדים וסן והנוצריס סן חמחוחריפ לולא ישראל נאוץ גם כישפ,

חופסים ולחיות חפלאנים ראשי עי פוסעים לחיות חנח טחם לוקח נא4*וריחצוןרת1,,י) אותם ולגרוש כארץ זנותם נל את לגזול דה*צו שהיחודיכ( חשד של בארסחערבים ,, של ח*שופ העכ( לנ את הועירק אשו השם לולא נפם, ויגיעי עמלם נל אתוגחלים . )),'

ווה*יאוקיהו חערני העם חיו האלה, וה*דידהים המסיתיכ2 לולא חשדה, נחית פעטפע*( פקור לפניהם *תחח אשר חציונית על 4ח' תודה אומריבו והיו נאחבה אתנו וחריםשטחים .ן. ב*ירוש חטעות לבבנו, לד4שנון אוצמ נהרים בזאו אסנם ונרוחנית, בגשמירז סגוממים,חיים( ') ,,

נאשר רעה גורסת ואח"נ למודית, והשק*ה רק והיא נראשמה אשר נהשקטה סתרגליםתניבעל ). על חרוחנים חייפ חייפ אשר ועסים הירדן, בענר חלקנו את גול הקדטוני ניב(ווהשעות ), טערנירע בררומית גדול חלק מאחנו גול א' סעיף *"ר בח"א ניארתי 4ששו מצריכ(נחל ,').

נ"י סאקלאוו ר,חנם ירירי גגד נתברעי אשר וזה חהשק*ות, עכ( מתקשים סעשייטרברים -;י, אלח. טענותם נגד טחאה לעשות המדע מצד היה חונרעואשר

בהסנסתו לגזול והלנה ברנר נ'י כובליק חחנם עצמו תוקע רעותיו את החוקולמען ן.ל

נאסת ח~א הקרמוני שוהים נאסרו יחוקאל נבואת ע'* חיררן געבר יהלקנו נל את סאתגו טעות גארתי אשר בסעשוה סהאוצה חראיה נגר נחשן חייס ממים אראיח ומביאהירדן,:,) דער ויך סאפערט אאומויסט לאסר דברי דוחה והוא ג', סעיף 1' פרק נספרי זאתסחשבתו - ,,)

קינה ה*עם עוד לו אעגוה זה על גיאוט", גרונר קיין האבען וואם פשעטליך סיטמדהכר וגוי, ליח סיבעי לאם"ף,י

ברטזיס" ,ויחמאמיגיפ נסופח והב ארע פסוק על 69 צר ד' סעיף נ8"ה שכהבתי מחפן) גגו נ*ו רוצחי נפראינ( חעסים בעיני נחשבים יוראל ליהיות ות'1 עמים לנרית נעשחאשוי. חאינטערנאציאנאליטעפ חוקי על לעבור שאסור 10 בצד ום שנתבועי מהונוחים היאורים דבריעלש,1,, לצחוק לוה ם~טך הוא אבל לי, אנ*ת לא וה אך א11יטץ1, אין אפילו זאגין צוא,לענערליך"')) שוה לאמר לבקר צנין סזה בובליק החנם עושה בדיחותא, מין שוח רי סווה נוסזים",, ,המאמיניס לשוגי אשר דסשיחא, בעקבא הוהאבים מן האחרון למרר רמו *ח למצאיכוליסם

,,,,.1,,, לח*ר אלח בא אשר חמרי *ית בשסו צרקיוהו פלנות את יחזקאל קרא בזח וניוצא1ג1'ש,,',',.,)', וב*ריזי נבנעני הארץ ניושב יהבאישני אותי ענררעם להפ ואמר שנם אגשי אתניקיגם .),,,., ולוי שמעון על נעם אביגו ויעקב הצחילאזאטציאן, חוקי ונגר חאינטערנ"שציאליטעטחוקי ,1]

ק. .פני,)

,,י,,,,,,, .אי"1')'

א ~מעימ .,. - בעלסא ,דבריפברית כפרק186

נראח ז'ל. רשף'י מדעת אבל .דים, לנמילת מיוהד שזה ז"ל אלדעתםממיתה המזלזל אבל נחש ישכנו נרר פורץ הוא שחעובר העובר מן קשהשהזלוול נדונה שנשמתו העולם מן עקירח איננה שחמיתה העולם, מן נעקרחוא

העולם, מן כלו ונעקר בנפיעות בקוצץ הוא המזלזל אבל בקיומה,ונשמורה החבדל שזחו ותבין עיי"ש, דוקא לבד ידים בנפילת 5א חכמים דברי_ בכלוזה כתב ה' סי' נ' שער תשובה בשערי ז"ל יונה ורבינו יל* ותוס' רשד'י דעתבין שהוא רק מ'כ הוא מיתה הייב הכמים רברי על חעובר שאמרו מהשצם אוכל אני לאמר בלבו גזירתם ותקל בעיני דבריהם ישרו שלא מצדעובר דברי על לתאבון העובר להיות יכול שלא מפני זאת, תקנו ולחנם אישןולא

בהם שאין מאלו לתיאבון ל"ת ועל עשה על העובר מן נרוע יותרחכמים ויכול נ', אות א' חוברת י' שנה ססדרונה עיין שמים, בידי וסיחהכרת בנמילת מיוחד חוא העולם מן שנעקר ו"ל, התוס' כדעת דל שדעתולהיות כחו על בסטכו בעיניו נזרתם ישרח שלא מי בין הבדל שיש אוידים, לא בכלל, בנזרותם מזלזל איננו אבל אישן ולא אוכל אני לאמר רוחוועפם מן נעקר רק שמים בירי מיתה לו די שלא חכמים בגזירת המזלזלכן

בכלל,נצהיותו מפיר מן רע יותר חוא אשר ל"ב( י*א )דמאל ברית במרשיעי נ*כוזהו כי ברית, להפר אלה "ובזה* בלשונו יהזקאל כיון נ*כ לזח כנראה אשרברית, מן רע יותר זח אשר חאלה של ענין בכל מזלזל חוא ברית לחפרבהפצו ברית.מפיר

את בבריתם נם אשר הארמים, מן התחיל הברית שזלזולוכנראה אלף מאה ארם את הכה אחאב ברית, כמזלזלי הארמים את רואים אנואחאב ויבא נס הדד ובן איש אלף ושבעח עשרים על נפלח וחהומה אחד ביוםרנלי כי ישראל בית מלכי כי ש5ענו נא הנה עבדיו אליו ויאסרו בחדר, חדר חעיראל ישראל מלך אל ונצא בראשנו והבלים במתננו שקים נא נשימה הם חסדמלכי מלך אל ויבאו בראשיהם והבלים במתניהם שקים ויחנרו נפשך, את יחיחאולי אהי חי העורנו אחאב ויאמר נפשי, נא תחי אמר הרר בן עברך ויאמרוישראל באו ויאמר הדד בן אהיך ויאמרו הממנו ויחלפו וימהרו ינחשו וחאנשיםחוא, לקח אשר הערים אליו ויאמר הפרכבה, על ויעלחו הדד בן אליו ויצאקהוהו בשמרון אגי שם כאשר בדמשק לך תשים והוצות אשיב אביך מאתאבי ר*ל כ"פ-ל"ר", כן, א', למלכים וישלחהו ברית לו ויכרת אשלחך בבריתואני

לי תכרהע רק אם דבריך קיום על לסשכון אותך אחזיק שלא לו ענחשאחאבברית

נירו להתיר שאפי! 1ח בחלק אי"ה ,תגאר כאשר 1"1( )יחוקאל גבוכדניר אתכרית לעיל דגרי עיין השפ, חלול משוס גוי גגר ג~ה אסור מה נאופן ישראול צנרשיכוליבו

על' 9(1 לוסר טה ואין'לי ה6, החכם צו,ק כאלה דנריפ ועל כ"ה, פרק ולופן ה'פרק

ע"י האלקי להיחוי הפברה שגתתי טה על צחק 5ן וכטו 1נ1', יעיס פנ,ך סדוע רקוה א(ן כאלה לצגות על הרריא, מכמת טן וכדוסה וחסד ומשפט גצר"וץ הטוגותהטיוה

ולפ,צא למגין הנכוחיט דברי על מעצסו ידון פנימה בספרי הרואה כו כי לעמתהפציש חפי, לגן בני בין מחרעת

ו18 אסעיף 'בעלטא דבריםברית כפרק בן לו ויכרות לביתך, חפשי אשלחך אנ* דברת אשר כל על ושבועהברית חחקים אך ז"ל, אברבנאל גם פירש וכן לביתו, חפשי מידו וישלחהו בריתהדר שמענו ולא בדמשק, חוצות לאחאב שהיו שמענו לא ? דבריו את הרדבן

הדד בן שלקח שמענו אדרבא מעמרי, אביו לקח אשר הערים אתשהשיב לנדי בנלעד ראמת ואת כנאמר גד לשבט לישראל השייכה נלעד רמתאת

דוד בימי הלוים מושבות מערי והיתח המקלט, מערי אחת כף'נ( ד,)דברים חבריח אחרי נם ארם עתח החזיק חוצפה ובאיזה ל"ם-ם"ח(, 1',)דהי"א לבד הברית חפרת זה אין בדמשק, חוצות לקח לא אחאב אשר אחריחסר, למלכי ישראל מלכי את עבדיו הכירו אחרי חייו את אחאב לו נתן אשראחרי עד לבן מימי בארמים מכירים אנו אשר טיכה הכרת ואי הברית, זלזול נםאך

כי היום, נם בעי מיהא ולמיחש במקרא סהם נזכר אשר כל ארם מלךחזאל בא אטתי ברית כל ירו על י4 תמיד הולכים הברית זלזול עם פובח הכרתאי זיזול שעה, חתרנשות ירי על לבוא תוכל הברית הפרת טובה, הכרת יריעל

בטבעו טונח מכיר שאינו מי אצל אשר טובח הכרת אי ע"י באתהברית של טבעו ע"י הברית וזלזול שעה, תועלת או התרגשות ידי על הבריתבאח הנפש. ורנשת בחכמת לו רגש אשר כל היטב ינין וזה טובה, הכרתאי

אל אםא נתנו מדוע ונם לאמא הרוא" חנני דברי צדקת נניןובזה בהשקפח אשר אהב, וצדקות . היח צדיק יהודה מלך אסא כי אם חמהפבת,בית

מלך על בהשענך אמא אל אמר אשר הרואה חנני דברי לנו יפלאהראשונה )דחי"ב מידך ארם מלך חיל נמלט כן על אלהיך ח' על נשענת ולאארם לעזרח, אחרים מלכים לחיל מידידות לקרא למלך אסור יהי' הכי ו'(,ט"ז שיהי' עממים מז' אינם והארמים המלחמה, תכטיסי מעניני אחד זהוחלא אשר לבן, עם מיעקב אתם ישן ברית לנו יש וכבר ברית, עמהס לכרותאסור הואת, חמצבה ועדח הזה הנל עד הזאת, חברית שס על נקרא הנלעד ארץכל וח בארתי כאשר רשעתים כושן ובימי בלעם בימי הברית את עברו הםאך

הפעם עור מלהיות טניעה זאת אין זאת בכל א', מעיף "'א פרק איבחלק חנביא לו אמר לו הי, על נשען לא נקרא חי' לא וזה ברית, עמהם אחרניור מקורם לו אטר לא הנביא אבל לטענה, זה הי' ארם לישע יפנה שלאמקודם מרחוק עצות למצא מעצמו ארם ישתדל שלא חבטחון ממדת ואיןמאומח,

איש כל על כמו עליו רק מלחמותינו, שילחום מלך ברית מהנאי שזהעצות, סיני בכל להשתדל הוא המלך חיוב אדרבא מלחמה, לעשותובתחבולות כמיל נקרא יעשה כן לא ואשר מלפניו טונח בעצח יתקננו כי ח' טאתלבקש ובוטח.מתעכר

חארסים כי לכלם אז ידוע שהי' מפני היי הנביא כעס טבתאמנם נוספות חלקלקות בעלמא, דברים ברית המה בריתם וכל ברית, מזלזליחמח וערוח ישראל, מלך בעשא את בריתך את הפרח לך וזהב, כסף שחדלך שלתתי חנח אביך ובין אבי בין ובינך ביני בריתי כנאטר, שוחד נתינתעל ברית לכרות ברית, אתו ולכרות בעשא עם ברית להפר שוהר לו נותןהנה ואיננו הוא, עון כזח ברית ברית, להפר שוחד נתינת ע*י ברית מזלזליעם

אשר ר'ל ומ' ארם מלך על בהשענך חנני יסרו וע"ז מלחמה,טתכסיסי והפוסר יחנוף. בריתלמרשיעי

.,],,,,יי,,,,י, ,.,),, ,,, , ,)), ".. ,. , ,.,,, ,, , ,,.,) אסעיףנרתונהפנעלפ נ פרקש'

סולשלי עס בברית שמשתמש לאטא כבוד 5ניעת הימ הלוהוממוסר אםא ופמד ברית, למרשיעי בות וסהגיף בעלמא דברים ברית אלא ואינםברית לבית אסא נחנו כן על ועס, ויתמלא ארם ויודע בעם ימלוק שלאףב

המהפכמ. מלך *ול עס ישראל סלך נרי בן מנמם של חברית מיו זת מטיןוברית

אפרים חושע, נבא עליהם אשר שלמנאסר עם אלה בן מושע ובריתאשור האלח חבריתות אין ב'(, י"ב נהושע יכרתו אשו עם וברית ונו' רומרעת לא בן על אשר משומד, נתינת אמרי מלקלקות בעלמא דברים בריתירק אצלם. ברית לשון בלל בטלביםנונר

,ע' כחפרק

ןפ1 אסוציף יהידעב-תי באפרקםין; ]ג,",.לללל

כאסגיכמ ;: ,,.,ן.,. ירוידעבריתי אסעיה

ב3רית המיוהדוץ הש3ועוץ יוץוידע, טל 3ריתהעשיש הגריט איזבל, נירהע עתליה, הירוח מי בתיהוידע,

הז3ה, את לטמור מתהייים לא אשר3אפעריקא

ראטו, על הנזר עבו ליואש טפז אטרהערות

בימי ביהם*ק עבודת וץמטחו, ואהר שקזדטו3רית הוץ להתגייר ה3א גוז באפעריקץ, חטענפיריפעהליה,

אותו, מק3לין אין אהדסלך3ר

שהיו רוטים אנו כ~נ לדהיאב י'א ב' מלכים שבין הפסוקיםמהשואת כרתו אשר ולרצים לברים המאות שרי ובין יהוידע בין א(, בריתות, שלששם אהור לסוב ולא לפהוד ולא עתליה ננד בקשר בהוקה לעמוד והשביעםברית המאות, שרי המשה והמת ד'(, *וא ב' )מלכים יהואש את יםליכו כיעד עדיהו בן מעשיהו עובד, בן עיריהו יהוהנן. בן ישמעאל ירהם, בןעזרי'

להשיב עתליה ננד הקשר בברית יהוידע עם באו אשר זכרי בןואלישפפ השביעם, פרם המלך בן את להם הראה ולא אי( כ'נ )דהי~ב דויד לביתהמלוכה

די(, י'א בי, )מלכים המלך בן את אותם הראה ה' בבית שהשביעם אהררק

שבועה כה לה יש בעצמה שהברית ב' סעיף אי פרק א' בהלק בארנווכבר

בבריה. עמו שהיו רק שבועה מיוהד בדה~י נוכר לא והומפני על תוספות בהשבועה יש ברית אצל שבועה שנוכרת מקום בכלאמנם

אפילו נה, מי מעבור נשבע אשר המבול 'בשבועת שם שבארנו כמוהברית כי מבול ע'" לא אך ברית כמרשיעי יענשם וענוש ברית יפירו אדם בניאם אהד אם וגודאי ואתי שייך לא פה אטנם הארץ* על עוד יעברו לא נהמי

והבא בסכנה, כלם את יעמיד הלא כי ברית, כמרשיע אותו ידונו בריתיפר

בית מלכות לחשיב המפרה ננד הופא שהוא מה לבד והרגו, השכםלהורנך לבית הטלוכה להשיב המפרה על הברית היתה כנראה אמנם כנה, אלוזד הסוד שמירת על מיוהדה שביעה היתה אבל מגכירה, עתליה את ולהס*רדוד

למען מקומו על א*ש יהוידע איתם סדר אשר כפי להמפרה, בעבידהוהסדר לו אכל להמלפ, עוד תוכל ולא ברשת נלבדה כמו תהי עתליה תבאשאם ההיל שרי מביאה וה*תה נמלפת היתה אן4 והמשפר הסדר את מעפשנו

יהוידע ננד לוהמים והיו הבעל, כחן מתן ומאנשי בבריתה המהזיקיםמאלה אהת באידעא שהם אנשים- בין שאפי' ידענו וה כי בבריתו, המהויקיםואת

לעבוד אהד ומשפר דיסצ*פלין תהת עומדים אינם אם אהת לספרהועובדים ברית ברות אהרי כי הימים בדברי המפורש לפ* ובפרפ יצליהו, לאלהכפ-ה

הלוים את ולקבץ ביהודה ליסוב עליחס ה*' הנזכרים המאות שרי המשתעם ב,, כ'נ )דהיאב ירושלם אל וימאך לישראל האנות וראשי יהודה עריסכל

וגקשר

אטעיף יהרדעבריתי כאפרק140

יבולע אחד רכיל והולך מרנל ע*י כי והמדר, הסוד שמירת העיקר כזהובקשר עיקר על כבר עשו אשר הברית אחרי חשבועה היתה זח ועל העבודח,לכל

סקדם" "ימים בספרי בארתי וכבר דוד, לבית המלוכה את לחשיבהמטרה אשר אחאב אחות עטרי בת רק איזבל בת היתה לא עתליה כי ט', פרקסוף

הבא דוד מבית ניר יואש והי' הבעלים בעבודת ואחאב איזבל מעשהעשתה ישראלית שחטאה אע"פ אבל הבעל שעבדה אם נמורח ישראל בתמבהך נאמר אם שאפי' דוד, לבית ניר ח"ו נכרת הי' איזבל בת היתה לו אמנםחיא,

אחאב על כנאמר הבעל את שתעבוד ע'מ נתגיירה היא אבל נתניירהשאיזבל אתבעל בת איזבל את אשה ויקח נבט בן ירבעם בחטאת לכתו הנקלויהי ל"א(, ל, מ"ז, א' )מלכים לו וישתחו חבעל את ויעבוד וילך צידוניםמלך ירבעם בחטאת שתלך עכ"פ או הבעל את שתעבוד מנת על התניירהא'כ

חוץ תורה דברי לקבל שבא עכו"ם ע"ב, ל' בבכורות ואמרו עמרי,ובחקית ובנך נמורה, כעכו"ם היא הרי עאז לעבוד מנת על שקבלה ומכים"כמופרים מדברי אחד דקדוק אפילו אומר יהודה ר' אותו, מקבלין אין אחדמדבר כצד אבל עיי"ש, איזבל בת שהיא לישב אפשר הפסוקים סתירת שמצרשם ובארתי ע"א, כ"נ בינמות כדאי' הגויה מן הבא ולא בנך קרוי מבתךהבא הפסוקים זה לפי ולישב עמרי בת שהיא לומר מוכרחים דוד לביתחניר עייעש,שם

חוץ תורח דברי לקבל הבא שעכו"ם שאמרו שמה לומר אפשראבל כל אשר אחד דבר לקבל חפץ לא אם היינו אותו, מסבלים אין אחדמדבר כל להחזיק צריך ישראל עם בברית להכנס היא שהנירות כו מחזיקיםישראל הכלל סן כזה אחד בדבר עצמו את מוציא אם אבל טחזיקים, שישראלמה אהד בדבר אשר במקום אבל אותו, מקבלים ואין הגירות בעיקר כפרכבר לעם מקומו מנהג לפי ישראל עם בברית נכנם והוא בו חוטאים ישראלרוב

הם רובם לבבנו לדאבון אשר באמעריקא היום גרים מקבלים כאשרישראל, השכת, את מחללים בעוה"ר ישראל שרוב שרואים מפני אח"כ שבתמחללי הכרע צריך והרבר הכלל, מן בזה עצמם את פירשו שלא אותם מקבליםאולי

להתפרש הפסוקים יכולים הדבר הוא כן ואם באמעריקא, הגריםבשאלת ונתגיירה. איובל בת עתליהשהיתה לכל יתננדו אשר כאלה נמצאים היו אולי יהוידע מטרת מתודע היהולו דוד לבית ניר מבקשים והיו דוד, לבית הניר ח'1 כבר כלה כי ויאמרוהדבר מוה יוצא והיי ודוד, שלמה רחבעם אבים אסא יהושפט של אחריםמילדים יתנלח ולא סודות, בסוד להיות הדבר .טוכרח חיי ולזאת ביהודה, גדולהמבוכה היתה ואת ואולי המיוחדה, השבועה היתה זאת ועל בברית, הבאים עםרק י"ב י"א, ב', )מלכים עליו הנזר שימם בעת יהואש על שמו אשר "העדות"ענין שאותו דוד לבית הניר הוא שהוא התורה פי על עדות לאמר יאא( כ"גדהי'ב אחותו. אלישבעהצפינח בבית ברית הקהל כל ויכרת הימים בדברי הנזכר לפי חשניה הבריתב( ה' דבר כאשר ימלוך המלך בן הנה )יהוידע( להם ויאמר המלך, עםחאלהים יהואש את משחו טרם עוד ג"כ כגראה היתה נ( כ"נ )דה"וכ דויד בגיעל

ופרס

141 אסעיה יחוידעבריתי כא5יק

חטאות שרי עם חיתח הראשונח שהבריון רק ראשו, על הנזר שסוופרם כבר זח וחיה לחמליכו, תאלקים נבית נתאספו אשר חקתל כל עםוהשניה העדות. ואת חנזר את עליו וליתן המשהתו סדר את לסדר סלך בריתכנראה

עתלי' נחרנח אשר ואחרי חמשחו אחרי כבי חיח השלישי הבריתג(, לעם להיות חסלך ובין העם כל ובין בינו ברית יחוידע ויכרות כת~בכבר, בריתות שתי כסו חזאת הברית נראה במלכים אך ט*ז(, כ"נ )דחי"בלה'

לה' לעם לחיות חעם ובין חסלך ובין ה, בין הברית את יהוידע ויכרתדכתיב חסשחו שאחרי מורה ,ח לשון אשר י'ז( י"א ב' נמלכים העם ובין חמיךונין לה', לעם לחיות וחעם המלך ובין ה' בין אחת בריתות, שתי יהוידעכרת

לחמלך, וחעם להעם, הסלך התחייבות חסלך, ובין חעם בין בריתוחשניה הימים בדברי הנזכרת הברית היא שחיא נראה השנית הזאת חבריתאשר בארתי, כאשר אותו ח8שחו טרם עוד הסלך עם האלקים בבית הקחל כלשכרת חידוע לחתירוץ לסודעי אנו צריכים הספרים שני בין מתירה לעשותולבלי חקחל כל ויכרות היסים בדברי שכתוב שמה ר"ל בתורה, וסאוחר סוקדםדאין ח' דבר כאשר יסלוך חסלך בן הנח לחם ואסר חמלך עם האלחים בביתברית תעשו אשר הדבר זה אח"כ שכתוב אם חמשחו אחר זח הי' דויד, בניעל

ויוצאי השבת באי כי כן טורח קצת והענין וגו', השבת באי מכםחשלישית היתח שעתלי' אשש כי הנהונות, המשמרות רק הקהל כל היו לאהשבת עבודת את הפריעה לא זאת בכל הבעל כהן סתן הי' וכהנה הבעלעובדת חכהן שיהוידע ספני ישראל, מלך דוד מיסוד בסשמרותיהם, הסקדשבית לא יהוידע כי ידעה כי ה', בבית וחתנה בתה לשלום ניר הניחה חתנתחיה ידעח, לא אחזי' מבני זכר ילד ושנשאר דוד סזרע איננו כי חמלוכהיבקש טתן אשר חבעל בית לעצמח ועשתח כמנהנם הסשמרות את ח' בביתחניחה סאלו באסעריקא הצעיר הדור כסו ארימטקראטי כסין זה וחי' חכהן,הי'

עיר כל האלרייטניקים באמעריקא אותם שקויאים סאלו או סעמשנתעשרו חעניים עם הכנסת לבית לבא בעיניהם ויבז האלרייפניקותה לפיועיר

ונשים אנשים שם סתפללים אשר מענטירם להם ויבנו הישן מדוףוהזקנים חלאבסטער חחזיר בשר אוכלי נם נסצאים וסחם בתוך, אהת אחרייחד

סהדור היח ח' ובבית עתליח, ביסי ביחודה הבעל בית היח וכןוחאויסטערם, יבואו כי כלל אותם עתלי' הפצה ולא הקדומים, בהמנחנים ההזיקו אשרהישן

אשר ח' בית חישנה חביחכ"נ את להם והניחה הבעל, בית שלבהסענטער סיסור חשבת ויוצאי השבת באי חקדוסים הטנחנים בל בו חנהינ התנחיהוידע עתליח בני בי אם כ"ב(, ט' )דח4'א באטונתם הרואח ושמואל ישראל סלךחיד ח' בית קדשי לננוב רק עשו זה אבל ז'(, נ"ד )דחי"ב חבית אתפרצו

סנחניו. בו שנהנו הישן להדור אותו חניחו אח"כ אבל לנעלים,לעשותם לירושלם חתקבצו אשר ה' לבית עתח באו אשר הקהל כלאטנם

ומודיעים שיר בכלי והסשוררים בחצוצרות ותוקע השסח הארץ עם כלחסח בעת או חמשחו אחרי כבר הי' זה י"נ( כ"נ דהישב י"ד, י"א, ב' )מלכיםלהלל

קרא השנית את אשר חשלישית, ונם השנית הברית את כרתו ואזחמשחו, ובפפר לה', לעם לחיות חעם ובין חסלך ובין ח' בין ברית מלכיםבמפר

דמי ,;וי,,,,,.%

,,,פ"'., ,, ., .,ב,,יי, ,,,_,,,

בסע*ף יחהדאכריתי כאפרקפ14

להיות המלך ובין העם כל ובין )יהוידע( ב*נו ברית אותו קורא הימיםדברי עס4 "ברית רק אלוקע "ברית היה לא הגרית כי סתירה זה ואין לה',לעם נכנס האלהים כי א' פרק בה"א כבר בארנו אלוק בברית כי הי אתלעכוד כרתו אשר עם ברית רק הי' כי כזאת, מצאנו לא ופה ותנאיו, הבריתבתוך לא שהעם יהוידע את הברית והיתה להבעל כהן הי' ומתן לה' כהןהיה שיהוירע מפני לה', לעם להיות המלך ובין העם ובין יהוידע בין ר'לבינ*הם והיה לכהן, לו יהוידע אשר ה' אהרי רק לו כהן מתן אשר הבעל אהרילכו יהר* נם אתים וברית עם בריתוה

שבטפר מלכים לספר הימים דברי ספר בין הבדל פה שישאלא והמלך העם ובין השלישית, להברית לה' לעם להיות הברית נזכר הימיםדברי

המוך בין והשלישית לה' לעם להיות השניה נזכר מלכים ובספרלהשנית בתורה, ומאוהר מוקדם .ראין בכללא יתורץ זה ונם העם,ובין

במעיף טצות הילדיט, על צבור מרסי לאיש, חססורטופלא בנו אה אדם סדיר .שגועות, נדרינש לעביןהמר שבע בן ליואש השבועה נבלוה, אוכל קפןבנויר, הסשיהה, כח עמ, סכל גנוה ופעלח סשססושניפ,

הסשהה. בשסן שגסשהקסן בברית שנים שבע בן ילד הכניסו איך פה להבין שצריכים מהאטנם הממוך במופלא אפי' כי שבועה, לא ושבועתו נדר לא נדרו אשרושבועה, או להפלות יודע אם נבדקין שנדריו אהד ויום שבה י"ב בן דהיינולאיש דרבנן, או דאורייתא הוא לאיש הסמיך מופלא אם הוא ה:מים מחלוקתלא, שתים בן ע"ב מ"ה בנרה כדתנן הקדש, לא והקרשו נדר לא נדרו לזה קורםאבל יודעים שאמרו אע"פ הזה לזטן קודם ננדקין, נדריו אהד ויום שנהעשרה הקדש, הקרשם ואיד נדר נדריהם אין הקדשנו מי לשם נדרנו מי לשםאמ בקפנותו, נשבע או נהר אשר ושבועתו נדרו לקיים צריך לא כשיגדילואפי' שנת "'ונ בן שהוא ומן על איננו מדרננן הוא אם לא*ש סמוך במופלא נםכי מדרבנן לאיש סמוך טופלא אי ע4ב מ14 ף בנרה כדאי' שינדיל, אהר עלרק אכלה אם עליו ליכא נמי א*מורא ז'ל רש"י ופי' ליכא, נמי איסוראאפי' או הקדשו את אהרים יאכלו שלא תקון הכי לתקינר רבנן אתו אידהא עליו ברנקבולי לאו "דקנפן עליו לאטור באו לא בקפהותו אבל לכשינדיל,הוא

אפי' מהרבנן נם נדר נדרו אין שנה י"ב קודם א"כ הוא" דרבנןתקנתא שיגדיל אהר על מדרבנן מועיל שנה בף'ב רק כי שינדיל, לאהר אפי'לעצסו כלל, בוה רננן תקנו לא דאורייתא לאיש ססוך מופלא ום4ד קוהם, לאאבל ונראה שינדיל, אהר גם דרבנן איסור אפי' אין להפלות יודע אפי' לזה קודםואיכ אהף על אפי' י'ב סבן פהות הקפן על לחמיל יכולים לא הצבור תקנותשנם

ראופק בהלק בארנו כאשר עם ברית מפעם הסה הצבור תקנות שכלשינדיל היא שבועה לאו שנה "'ב סבן פ~ת על שססייים ושבועה ה', סעיף 1'פרק

אסי'

148 בסעיף יחידעבו"תי באפרק

חקטנ.ם חילדים על ונס הנולרים על נם חל צבור חרמי אסנם כשינדיל,אפיי אשר חילדים על גס להטיל יכולים ועונש עונש, שהוא שם שבארגוכשינדלושלא בצבורם שעושה למי לענוש יכולים כי ט', סעיף שם בארני כאשריולרו

אבל וצבורס, מקוסם על חל אבל נפשם על חל לא שהאיסור אםכתקנתם נדר לא שנדרו אחרי כלל, טובן לא שנים שנע כן ילד עם בבריתלהכנם

מח אבל לכשיגדיל, בו מצוח יחי' או בו חייב יהי' אשר בדבר לחנכוהיא חנוך מצות כי בזח, יש לא חנוך מצות נם כנראח אשר שבועח, לאושבועתו מוצא לקיים לחנ:ו חנוך מצות אין כשינדל לקיים חייב איננו בקפנותושנדר שפתיו מוצא לקיים סחויב יחי' לא כשינריל שנם אחרי בקטנותושפתיו בנזיר חבן את חאב שהדיר הנדר חיינו ע"א(, כ*פ )נזיר במצות לחנכוכדי רי ראטר בנויר בנו את אדם רמדיר להא דמי ולא בקטנותו, בפאאשר טוייב יחי' לא בנדלו שנם אחרי כלל חטך מצות בוח אין נדריםלעינה שהניע טרם הבן של שפת14 מוצא אבל חיין, טן עצטו את לחזיר לחנכוכדי שפתיו. מוצאלקיים

אוכל קפן ש"ם ד"ח ע"א קכ"א שבת חתוס' דברי מתורציםובזה שלא בקפן דמיירי ונראח ז"ל התום' כתבו להפרישו, עליו מצווים ב"דנבלות דצריך כער'כ לחנכו דחייב כיון פשיפא לחנוך שהניע דקטן לחניךהמע

ט*ו ד' בנדח מפורש לש"ם סותר זח ולכאורא עבירה, יעשח שלאלה8רישו ליכא נמי איסורא דאורייחא לאו לאיש סמוך מופלא ואי חנם' דסקשהע"נ

לחפרישו מצווין ב"ד נבלות אוכל קטן ש"ם ואמר עליו שמוזחרין לאותןוסחוץ חלא לאיש הממוך במופלא הלא זאת היא ראיח מאי ז"ל התום'ולדברי פתורת עוד יצא ולא סרשותיח נפק לא דאורייתא לאו ואי לחטך הגיעכבר לם"ד אפי' בחנוכו שמחויבין וכיון ע"ב, דמש דנזיר בסוניא כמבוארחנוך להפרישו מצוין לחניך בהניע אבל להפרישו מצווים ב"ר אין נבלות אובלק8ן אטנם בזח, ו"ל הראשוגים עמדו שכבר לי וכמדומח לכואע, ו"ל חתום'לדעת לאיש סמוך דמופלא וכיון כלל, חנוך בתורת איננו כזח שדבר ניחאלדבריגו ואין נדריו לקיים מדאורייתא מחויב יח" לא בנדלו נם א"כ דאורייתאאיננו שחוא לחפרישו טצווין שב"ד נבלות אוכל קטן דין פח יש אבל חניך, דיןפח

אין לם*ד אבל לקיימו, מחויב יהי' שבנדלו הוא בנזרותם אם ומכש'כנדרים, סעון לחפרישו עליו המוזחרים על לנזור רבנן ויכולין חניך, תורת שאיןבמקום והנזירח חנוך, מתורת חאב על רק פח לנזור לנו אין לחפרישו מצוויםב"ד

למיד כמו מרשותו, נפק כמו אותו שעשו חנוך מתורת מפקיעובעצמה חנוך, נזירת שייך לא מרשותו שנפק וכיון דאורייתא לאיש סמוךמופלא

מפעם כלל לחשביעס אין ולפ'ץ שפתם, מוצא לשטור לבלי נדרים לעבורכנילם ויתרנלו יקיימום לא כי שבועות ולהשבע נדר לנדור לחניחם לא הלבנדרים, פרוצים יחיו שלא לחנכם חיינו קטנים בנדרי חנוך מצות ישואם מחויב לא וחוא בברית, שנים שבע בן ליהואש הביאו ואיך חנוך,טצות בנדלו. ולא בקטנו לא הבריתלשטר

שכמו בהפנותו וחיי בחמשחו שאול אצל שנאמר שמח לומרואפשר*. שאמר וכט פי(, י, א' )שמואל אחר לב אלקים לו ויחפך שמואל מעםללגצע

בסעיא יחרדעבריתי נפרק144

') )שמואל אחר לאיש ונהפכת עסם והתנבית ה' רוח עליך וצלחה שטואללו חוא כן בי היה העם אמונת אך לבד שאול אצל רק לא הוה הדבר ו'(, י'א' ישא, בפרק חבאתיו הנחומא בסדרש שאמרו עד המשחה, בשטן חנמשחכל

שסן בשביל ארוך נעשה מיד קצר והוא סלך נתסנח שהוא כיוןחמלך על משל זח שבודאי אם עם, מכל נבוה ומעלה משכמו שנמשחהכהטחח נדולת על מליצה נ"כ הוא עם סכל גבוה וטעלה סשכסו נם כי הנפשנדולת אשר ומעלח משכמו רק עם מכל נבוה נעשח ונופו מרנליו לא אשרהנפש מחשבות, וחושב מבין ומח שומעת ואוזן רואה עין חנכבדים חחושיםשם

ברוחו נכוה נעשח ברוחו קצר שהי' ומי עם, סכל נבוה הוא הדבריםובאלו שמן בסגולת הזאת חנפלאה והאמונה אחר, לב אלקים לו ויהפךכנאמר מהפך המשחה בשמן כשנמשח שבע בן שאפי' להלכה, נעשחחמשחח

אע"פ הזח לזמן קודם שאמרו ואם נדול, נעשה וקמן אחר לב אלהיםלו ואין נדר נדריהם אין הקדשמ מי לשם נדרנו מי לשם אנו יודעיםשאמרו מיד המשחח בשטן אותו שמשחו מי אבל העם, מן בקפן זה חקדש,חקדישם נדרו אשר נרול כסו ודינו אחר, לב לו נהפך כי נרוחו נרול ר"ל ארוךנעשח הבריתות שתי נעשו וה וטפני קיסא, ברית ובריתו שבועח ושבועתונדר

.. תתי' ובריתו נברית, חמלך את להביא יכולים חיו שאז המשחו אחרישבארנו

': וחשלום. החייםלנצח

.,,י

:~,ו כב6רק

146 אטעיף חוקיהוברית כבפרק

כבפרט חזמיהו יבב עם היתה אשרהברירנ לה להיות לכרות יהודהמלך

ישראלאלהי אסעיף

1ג1' ברית 4גרוח 4בסי עט עתח וגוי חהקדשועט את לקים 9~שבעים סנין לעפ. חאלקים חוקניןעל

ויהודה, ישראל התאחר~ח ביב~ו, רחויח טופאהחסצחז, בסלביס לא נ~כר לא מרוע וחמלעיגיבן,הסשחקים

סהנין על וק~ק'חו, שעשת הבריוה ענין בישעי'ולא בישרעל השנוי גכלמו, והלויפ וחנהניט יעם,ה*לקים נהלח גדו4 דגר תורח, לחגדיל חזקי' סיטיויחודח

בהסענפיערס, נדות הפלת גקטן,-

וישראל יהודח לב את להשיב חזקיחו עשה אשר חנדולים חמעשיםבכל אשר סעשים רק ברית", "תשם מלכים בספר נזכר לא שבשם*םלאביחם הנחושת נחש וכתת האשרח וכרה חמצבות את ושבר חבמות את חסירעשה, ד'(, י*ח, כ' )מלכים לו מקפרים ישראל בני חיו ההמה חימים עד כי משח עשחאשר בשנח כי שם נאמר כי ברית, לכרוונ לבבו עם חי' אשר מצינו חימים בדברי,אך

התקדשו "עתח" חלוים שמעוני להם, ויאמר וחלוים הכהנים אל דנר ימלכוהראשונח%

מעלו כי חקדש, מן *( חנדח את והוציאו אבותיכם אלהי ח' בית את וקדשו ויתנו ה' ממש:ן פניהם וימבו ויעזבתו אלחינו ה' בעיני חרע ועשואבותינו לא ועולח חקפירו לא וקפירת הנרות את ויכבו חאולם דלתות סנרן גםערף, לשמח לזועה ויתנם וירושלם יחודה על ח' קצף ויחי ישראל, לאלהי בקדשחעלו

ובנותינו ובנינו בחרב אבותינו נפלו והנה בעיניכם, רואים אתם כאשר.ולשרקח וישב ישראל* אלהי לח' ברית לכרות לבבי עם ,עתח ואת, על בשביונשעו בפרק בארתי כי ברית, לכרות חעם יחטצו אשר לוה מוכשר עת עתחמצא כי מורח ובסוף בתחלח עתה מלת אשר י'(, ח' כ*פ )דהף4כ אפו, חרוןממנו לא ואת ככל חבעלים את עבדו אשר מלכים ועוד עתלי' ביטי כיחקודם רק אלחים, בבית עבודתם לעשות בנושנות וחמחייקים חעניים אתהפריעו

לעצמם

נפ גן 4צורח, ~1צר 4רפות בקרו9ח חנביאים לשון נפנהג בקפון נתלח גרול דנר4( חקפן את חני5ו 9העם אתר סטעפ והנל קפנה, לפום4שח גדולח פופאח לדפהןגהטוטאה

פעו חעם א9ר בעת 9אפ" יורעין אנו וסזח בסובי, פובן יקבלתי את ות(ח הגד.ל סןיוח עם 5חסעג8.רס פתפלליפ וחיום לועוח, ח' נבית נרח אשח ביאח חיתה ואת כנל ח'טדוי' ע1ן, יגפר רחום וחופ יתב1991, ולא נתוך אחת אוזר 1רט על ח*אןנרות

אטע*ף חטיהובדית כב*יק148

וחעשתרות, הבעלים עובדי הניים כזל להיות אריספקראפי סענפיר עשולעצמם ת' נית דלתות את ויסגור האלהים בית כלי את אמת ח,קיהו אבי אחזאך חזק*הו אטר ע'ז כ"ד( כ"ח, )דהאב בירושלם פנח בכל מזבחות לוויעש עתח אך וני', חא-לם דלתות סניו נם עורף ויתנו ה' מטשכן פניחםוימבו וקדשו התקדשו ישראל ב*ת על .הרעח באה זה בשביל בי אתם מ:יריםאשר לבבי עם עתה ובטקדשו, בה' למעול לשוב ושלא אבותיכם אלהי ח' ביתאת

את ממפ ה' ישוב הברית קבלת וע"י ישראל, אלהי לח' בריתלכרות אפגחרון

בליה כל ואת הבית את ופ"רו חמלך כדבר הלוים עשו אשרואחרי ועולות חפאות ויביאו ח', בית ויעל העיר שרי את ויאמוף חמלך יחזקיהווישכם העולה, לכלות עד חכל מחצצרים וחחציציות משורר ותשיר משתחוים חקחלוכל

הפלך יחזקיהו ויאמר וישתחוו, אתו הנמצא*ם וכל המלך כרעו להעלותובכלות ויקדו לשמחה עד ויהללו חהוזת ואסף דויד כדברי לח' להלל והלויםוחשרים זבהים וחביאו נשו יח' ידכם מלאתם עתח ויאמר יחזקיהו ויעןוישתחוו, וישמח עולות, לב 3דיב וכל ותודות זבחים הקהל ויביאו ח', לביתותוחת 3דהי'ב חדבר היה בפתאום בי לעם" חאלהים "חהכין על העם וכליחזקיחו נז:ר, לא לכרות לבבו עם חי' אשר ברית בריתת אמנם כ'-לשו(,ביפ, הי' ולא המלך לדבר בירושלם אשר העם כל שמעו ברית שבלתי כניאהאשר "חחכק על המק-א כונת נראה זח אשר לעשות, הברית דנר כללנחוין

בלתי האלחים אל ולשוב לשטוע העם לב את הכין האלהים כי לעם',חאלהים מיוחדח חשנחח שזה והאמינו לברית, כלל נחוץ הי' שלא עד התננדותשום

חיח "פתאום כי זה על וחאות לה', לבבם שעע חשיב אשר זח עלמחאלהים יצא שמהאלהים מפני רק זאת אין השתדלות, לשום צריכים הי' ולאחדבר' סאד. זה על העם וכל יחזקי' שמחו כן עלחדבר

מלא הבית פתרת את כלו לא כי שני פמח לעשות המלךויועץ שסעמאח ואם -*ז( כ'עש )דתי'ב לחדש עשר ששח עד חקוקים, משכיתוסצלמי ניסן עיבר הז"ל ולדעת ע"זי פומאת ולא רנילה פומאה רק זה בצבורדחויה להעביר דבר ויעמידו ומנשה, אפרים על נם אנרות ושלח שיא(, לי 3פטחיםבניסן בירושלם, ישראל אלקי לה' פסח לעעית לבא דן ועד שבע מבאר ישראל בכלקול לאמר המלך ובמצות ויהודה ישראל בכל ושריו המלך מיד באנרות הרציםהל?ו הנשארת חפליפח אל וישב וישראל יצחק אברחם אלהי ה, אל שונו ישראלבני וטנשח אפרים בארץ לעיר מעיר עוברים הרצים ויהיו ונוי, אשור מלכי מ:ףלכם ומנשח מאשר אנשים אך בם, ומלענים עליהם משחיסים ויהיו זבלון,ועד

לנ לחם לתת חאלהים יד חיתה ביחודת נם לירושלם, ויבאו נכנעוומ,בלון חנ את לעשות רב עם ירושלים ויאספו ה' בדבר והיפרים המלך מצות לעשותאחד

~עצטם כי ברית לכרות נחוץ הי' לא אתם ונם מאדו לרב ק% השני בחדשהמצות וישליפ הסירו המקפרות בל ואת בירושלם אשר חמזבחות את ויסירוקמו חתקדשור לא אשר "נכלמה' להלוים והכהנים ום' הפסח וישחפו קדרון,לנחל אי-טוי(, ל' )דחיינ אליהם ישמעו לא- בי כן לא ישראל עם על וחשבומקודס ורוב באו לא והמלעיניס הנמפחיקים כי כלל, ברית לחדש צריכים חיוולא

ישראל

147 אסעיף הזסיהוברית ככ5הס

שגם ואפשר השתדלות, צורך שום בלי לח' שלם חי' ולבם באוישראל אשר בניסן ניסן עבור על רק לח' ישראל לנ שוב על לענו לאחמלעינים

ובסנחדרין. שם כדאי' לו חוזיו לא חכמיםנם חנכאצאים ישראל כל יצאו יום י*ד אותו חננו אשר חחנ כלוככלות

יחודהלערי וישברו.

חמזבחות ואת הבסות את וינתצו חאשרים וינדעו הטצבות איש ישראל בני כל וישובו לכלת עד ומנשה ובאפרים ובנימן יחודתמכל

חכחנ*ם עבודת מחלקת את חזקיחו ויסד א'(, ל"א )דחי"ב לעריחםלאחוזתו יחזקו למען והלוים חכחנים מנת לתת ירושלם ליושבי לעםויאמר תירוש דנן ראשית ישראל בני חקריכו חמלך מפי חדבר ובצאת ח',בתורת ויחודח ישראל ובני חביאו, לרוב חכל ומעשר שדה תבואת וכל ודבשויצחר

ערטות ערמות ונו' וקדשים ומעשר וצאן בקר מעשר הם נם יחודח בעריחיושבים כאשר ע"כ אשר עליחם, חשתדלות שום בלי עשו זה כל ני-1'(, 4",)דחי*ב )דח"4ב ישראל עסו ואת ח' את ברבו חערמות את ויראו והשרים יחזקי'כא ובמצוח ובתורה חאלחים בית בעבודת יחזקיחו חחל אשר מעשח יגיל ח,4לאא

שלום נעשח חאלח בימים כ"א(, .ל"א ידחי*ב וחצליח עשה לאלחיולדרוש יחושפט, בימי כאשר חמלכים בין לא חעם בין ראל ויחודח, ישראל ביןאמת עם בין אך בערכם בארתי כאשר ח' נביאי לרצון לא חי' אשרואחאב ישעי' ומליצות חעם, על נפל חאשורים נצחונות פחד אשר ויחודח,ישראל באחבח אח אל אה חתקרבו לבב ופחד וממורך כלם, לבב את חרךננראה ישראל. אלהי ח' אל יחדושניחם ומחשבתו לכרות, חזקיחו בלב חי, אשר לברית נחוץ חח לא כןעל כן על אשר בטעקח, לו עלתחחפובח

ל~ במלכים לא חברית ענין נזכור

בלבבו "כי רק חיסים, נדכרי ונזכר חזקיחו, ממעשח חמספרים גישעיהולא עוד, נחוץ חיי לא כי חעם לב מטסירות נוכח אבל ברית, לכרותחיחף חמבת*ר ובחורב מואב בערבות כבר נכרת אשר חברית חשטת גחיצתכ*

ח, אל לשוב חפצו כלם לא חברית הופר אשר אחרי כאשר רק חואבערכם חמעוט על חנובר חרוב ע"פ ומסכימים עליחם סשתדלים ורק לבבםבכל מקום אין שלם, בלב שבים כלו חעם כל אשר אחרי אבל חצבור, תקנתכבל לבנם יכנע אז לאמר כתוב חראשון בברית כבר כי חדשח, לברית פעםואין מ"ב(, מ9א כ"ו )ויקרא ונו' יעקב בריתי את וזכרתי עונם, את ירצו ואזחערל ישכח ולא ישחיתך ולא ידפך לא בקולו, ושמעת אלחיך ה' ער ושבתונאמר אחת חיא והתשובח 4'א(, ד' )דברים להם נשבע אשר אבותיך בריתאת אם חדשת, וברית לאלח צריכים ולא בח מחויב פיטי איש כל אשרמטיע

לשמור ואקימח נשבעתי שנא, עאא( ח' )נדרים חמצות את לקייםשנשבעים חברית אבל עצמו, את לזרז כדי חיחיד חיינו ק'ע(י ק"'כג )תחילים צרקךמשפפי חמפקפקים. על רק נזירח שייבח ולא הצבור נזירתחיא

א,(ק ס'ח )טשלי חזקיחו אנשי חעתיקו אשר שלמח משליומאלח )ב"ב וסיעתו חזקיחו כתבו וישעי, שח*ש קחלת משלי ספר כל חילולדעת חראשונים המלכים מכל אהרת דרך מעתח חזקי, לו שלסח נראח ע"א(,5רץ מצות לשמור העם על כנינית החר אעע לכפות לא וחוא ה', אל שבואשר

בטשה חוקההובוית ב פרק .148

וברית בשבועה עצמו הטתחייב ואפי' וכפיה, באונם נקנית לא אידעא כיהי, 1טוסר תורה כל כי חוקיהו ויחלט לאורייתא, סודעה טטענת ינקהלא

חוקיה עשה אשר וזהו ולטוד, וחטפה נאום קריאה ע"י .בעם להפץצריכים בית של לתנוקות וח.'ת ישיבות בהוסד חדל דעת ולפי הספרים,בכתיבת

טוצאים אנו אשר חנורא חדעת קלות כל באטת כי ע"ב(, צ'ד )סנהדריןרבן גטורים, רשעים של אחד דור נמורים, צדיקים של אחד דור ראשון ביתביסי הטלך לפי והכל נטורים, רשעים של אחר ובא נטורים, צדיקים של באודור בא וה כל צדיק טוליד ורשע רשע טוליד צדיק בעצטם והטלכים שלט,אשר היתה חתורח תורה, למדו ולא ידעו לא והטלך, העם של חבוריתטסבת חסידים, חארץ עטי היו הצדיקים אפילו וחעם והנביאים, הכחנים בידרק חוקי' הבין וות הטושל, רוה כפי צד לכל לנכעהם קל והי' חטא, יראיובורי

אפשר ושל כאטרם לבנו הועיל לא וה שגס אט תורה לחעם ללטדוחתחיל שבאטת טפני עשב(. י'א )טנחדרין לטד לא ולבנו תורה הוקי' לטד העולםלכל נחנו אשר בעת וכפרט תורה, ללוטדי העם את לחפוך אהד דור די הי'לא

הועיל לא ואם בוח, ראשונה נסה חזקיי עכ"פ אבל תושבע"פ, בכתיבתאיסור פנים. כל על דורו לבני הועיל שאחריולהדור

כנשרק

ס**' אטעיף יאשידובריתו. כנ8יק

ב כ מ רפ

אנון בן יאשידובריתי העמוך על ה'בבית ' א ף י עם

ינריפ דווו, ל5ני וק וץיקי' הועיל לא8דוש; 8ה על לאוסרפ רשאי 4וזא בכתב לךוואפרתי

וץתוץפוכוה לסל גרם וח במאמר וץקכו 5עוח18', א18נח, עקרי שגי לחוק וח איסור פעם ראשון,5בית חישבעש8 כתיבח רני חתיר חטוחות שנהק5נו פפנילא בשור5י חלבווז סותבי חלבבות, שנהרחבו פפנירק

ם8ר* כתיבה איסור שאני, הרתא פילתאתורוץ, בצבור, ע'פ י*8 לקרא יבול יחיד ובייאגדתא, חוקי', ביפי ושחרח בפ1פאח ותינוקת תינוק.ריעת חיו ח5ע4 ע81רי גם יז', בביחס*ר חרב *עץחוקי' וטחרה, 5פופאהגאריפ

וה וררישוה נתו"נ פנ1ח ל18י ארש ישראל ע5דו בעת נם אפון, בן יאשיחושל

חנפצא חס8ר ל8רוכהג פבית אל לחבנם 8הווחבקלים אשר חעפור, על חברית תלקיחו, 5סיס איך ח',5בית,.')

ויע18ד עו5ר, שחוא חחין יקום, בן שפעון יקים,לא ש5שו ולירפוח, לחוליח חנ5ואח בביית, חעם8ל

ויעשו הבויוע רברי על אפן לעוות חחובזר5רהס, אלקיס. נברית ירושיסיושבי

לחשאב לעושיח תפארת שהיא יחודח מלך חיק4 לי שבחר חישרחהדיך חדרך שחיא אם חקודם בפרק בארנו כאשר תורח, ודעת וטסר חכמח לטדן ידי על רק ובריתות שבועות ידי על לא ישיאל, אלחי ח' אל חעם לבאת

דורו לבני רק לחועיל ביכולוזו חיח לא זאת בכל חישרות, בין ישרהחיותר ללמוד די תווית ספרי חיו ולא חעמים, כל אצל חאלח ביסים יקר לדבר היהח1,. שחכתיכח מח לבד כי חספר, לעם חספר* ,חוטר הוא לדעתי 6חוחפבח לבבי אפילו יבא לדור םאוסה חועילח לא אבל שנה ועשרים תשע בכהטך;) בקבלח בתורח אחד חק חי' זח לבד בניחם, ולבני לבניחם ולשנן הקםלכל1ל חעם שחבנת ופפני חתורה, לשכחת חרבח' נרם בו חעם חבנת לפיאשר;, חחכמים, חחיקו אבל ישי אותו חנינו שלא אם חעם, חבנת לפי בולחחו*ק י;1, "טרא9 חכמי נם טוכרחים היו בו, שחיתח חקחשה חסמוח מפני באחטן"ך

חדברים את לך כתב 5סוק על בדוץטתם ח41ל חזכירו אשר חחוקוהוא ' ;1,; הממרה. אל ינולע לא לסעןבו ) חאלח'"ן,',

11ן,;,;,(;,111,"%

אסעיף יאשהשבריתי כנ6רק*15

דבר*ם כ"(, ל*ד יפסות ברית אתך כרתי האלה חדברים ע*8 כיחאלח

ע5 5ך שאמרתי ודברים פח על לאומרם רשאי אתח אי ננתנ לךשאסרתי כוחב אתח אלח חנא ישמעאל ר' דגי נכתנ, לאוסרם רשאי אתח אי8ח

רששי נירסת ולפי ע"נ(, סי ניפין ק*נ י"ד )תמורח חלכות כותנ אתחואי חקבשח צוה אשר שחדברים למשה נאמר הדנר עיקר עיי"ש שם בניפיןל"ל

חתומח(, ד'ה תוס' ע"א )עייש חתומה או מנילה חתורח ספר נתוךלכתונ

אשר וחדניים חתורח, ספר מתוך ישראל לעם ויו*א יכתונ חדבריםאותן נכי פח על ללסדם רק לכותבם לו אסור חי' לכהונ מפורש טהם צוחלא

קדושח וטפרח ל'(, )עירונין כו' פרקו שנה משח משנח סדר כיצדשאמה פשת נתנ שלא שידעו שנכתנ חתורח קדושת לחזק זח לחוק נכקופעם י"נ מן עיקך וזח לכתונ לו אמר אשר ה' מפי כלה וחיא עצמו מפידבר עיקר והוא ד', סעיף ו' תשובח ח"נ בקדש מלכי סמיי עיין אטונחעקיי

לא נעיקרח חתורח כי החורח", נצחיות "עישי וחוא עסו עיקך עודשמושך דבד כל לחיונ חמצבים וכל התנאים כל בח נרם,ו כי הע,חלף, ולאתשתנח וןליעא ובחלק קס"נ, סי' בבלי חוריות חרויוה חדושי ספרי עיין ופסירוודבר שחיא חדברים ניאור חרחבת אמנם ייד, למכתנ בתשונח סכתניםחליטת

ולפרש להרחינ לנ"ד הכח נחם ניתן לממיס שנאמרו הדברים א8י'חששנעץם,

שפא כאמרם הרנים ע"פ ולדון דעה ח' לו חנן אשר נפי אחד כל דעתכפי תושנע8פ נכתנח ולו עץא(, ד"צ )יומא חשעוהם את וישנח אחר נ"דיגךם

מוסדות ספרי עיין עמידח לרו"ל חיאח לא- אשר חתונח דנמא נשארתח*תח עוד עכ4פ וישאר חושנע"פ עוד עליהם שניסד לא אם נחקדמח,תהטנע"8 לעוד ונצטרך חתוכח דונמא ח8עם עוד יחי' אלח נכתנ ואםתהפנע84, ימו מני ורחנח מדח מארץ ארוכח תושנע"פ ני סוף, לדבר ואיןתושנע8פ

קץ א*ן חרנח ספרים עשות חזחר כני מחמח ויותר פסוק על אמרו זח1מ8ני ב"ם יש אם תאמר שמא כו' תורח מדביי יותר סופרים נדברי חזחרבני ע"מ, כ4א )עירונין קץ אין חרנח ספרים עשות נכתנו לא מח מ8ניטמש לתושבע"8 כתינח ואיסור 8ח על שנכתב תורה למשח ק*יאח איסיו*את ואתם התורח, ונצחיות חשמים מן תורח אלח אמונח עיקרי שנ* אתחחזיקו ים. מבי ורחנח מדח מארץ ארוכח אשר תושכע"8 חרחבת כחנם

לא ענינה לפי אחת כל חאלח התורות שתי קדושת ערד יקךופפני אם שנכתנ, תורח פח על ללמוד או הישנעאפ לנהונ כהטח אהיי נטחחיט

לכתוב יכילים היו ואחריו כטהש, משח אצל רק חוא חא*סור פעםשבאמת ומח לנ"ד רשות שיש ומח סדעתם, שחרחיבו ומח חללממיס שחוא מחולנאר

חעם אצל זח איסור שנתקנל כיון אך ולשטת, לחרחינ לכץד רשטתשאין והחזיקן העם נעיני חספרים קרושת חחוקת למפרת חחכסים נם8חדו הנש*או יחודח ח בימי חמוחות ונתנדלו חלנבות שנתרחבו עד זחנאיטר פשום חמצנ לפי ולשנותו זח איסור של פעט על לחעמד וחעז חנח לווהיי חבוצה התקמטת לסבת ,ה ח*תר שמיחפים כמו ולא לחי, לעשותעת

לבב ורחני המח נרולי רק יכולים לח' לעשות עת ני חלנבות,השתקצרות

חיתח אשר הגךדסים של חמחות וקמגות אמתים, לנב ורחני חמח נדוליל8ניבאופן

) , ,,ל,-,,,,1,,,.)

.)151 אסע*ף הששיהובהתי כנ*רק '-.(ןז

והע5רים לבעל עובדים ח5עם ועור לח' שבים חסעס ועוד לבעלעיכדים ורנע לח' שבים רגע שבחם חדעת קלות רואים אנו כאשר מבהיבאופן נם כאלת דמוחין קפנות שולפ אשה שבעת פשופ שמים, למלכתבסתות דבר לעשות יכולים ולא לעם, מקובל אשר בדבר לנניע מ*חרים דעתנדולי עכהם מן אצלם חמיר חזח חנורא איסור חי' ולזאת לח', לעאית עתמשים ברית סחעברת ש*חדו כמו לנגיע, *חדו זח איםור ועל רנע, נגל ענרואשר

סן יותר בו מרקדקים בו העם שמחזיקים איםור או מצוח כל כיושטעח, טדקדק וחעם מו*רים, דקדוקי רק מדקדקים שחמח ונביאים, בחניםח:טים אשר דעתו ועניות חעם ברנשת מלנטע נזחרים וחכמים דעתם, עניותדקדוקי למנהנ ופעם מ8רח יש אם וב*רפ תורח, בני אינם אם בפמחםלחתירם רשאי אתח אי איםור בחם נחט ואחרים חמותרים דברים אמרו להלכחנם חעם את מצא אשר הנשיא יחורה ר' עד זח איםור תחכמים נםחחיקו בן על אשי משח על במקרא ממך לו ויש התקן, מנחנ נקיא אשר.חעם זח. בהיתר לח' לעשות תעת את יביט אשר דעח לנרולי יותרס*ותח

ע*ם דסקשי לבד, איםור בהם נהט שאחרים מפני ולא הנטור הדין מצדויא סשוח אהיי גם זח שאיםה4 לכאורח נראח שם דתמורח שמחםוניאואם ואי טי, יוםף לרב שלחיח אנרתא דכתיב אשכחיח אי שאמר דיסי רבעל דרי כויח אבא א'ר וחא למשלחיח לי' אפשר מי חוי מאי אגרתא לי'חוי איט סתן וחלומד חורח, כשורפי חלבות כותבי יחנן איר אבא ברחייא על מקשף ע"א ד"ס בניפין ובן שאני, חדתא מלתא רילמא ומתרץ שכר,טפל אמנם לכתוב, ניתן לא חא בשבתא דאנרתא בםפרא רמעייני ורע יוחנןר' רי ממשנת חוץ תושבע"פ לכתוב חאיםור עדין נשאר חמשנח לבתובחתיר וטרבי אחרי שנם לכאורח מחם נראח אשר כאלח למאמרים לב ניתןאם

שכונח עצמם מחם יראח דבריחם חיפב לחבין לבו חטתן אמנם הנשיא,יחודח נתינת שחותר כמו רבי שחתיר מעת לכתוב חותרח ודאי שתושבע"פחלבח, עניני בכל כדרכם והנדוה חלטת לכתוב אסור אמרו לא כי בהםאחדת חתוס*תא חושעי, ורי ו"ח כתכו ע"כ ואשר בועז שהתיר מעת בשםשלום חפעם עוד שדרשו מצינו ולא חתלמוד אשי ורב ורבינא רב דבי ספריורנ ואחרים חמותרים רכרים מ8עם רק אםור חיי לא קודם נם באמת ביאיםור שטץ בו ואין הותר רבי ע"י פעם שחותר רכיון חתלמוד על לעשותעת אמר אבא בר חייא ר' בו שמשהמש חמוםרי לשון 5מנם איםור, בחםנהנו לכצזוב שאין וחוא אחר דבר על מורח תורח, כשורפי חלכות כוהבי יוחנןח

שחעם תורח כשור*י באמת שזח וכהמח, שה'ע קצור כמו פטוקותחלכות 5עם יראו וכאשר לשטתם, שאין למם*ס קבועות חלכות לרנמא אותםיחשבו

נצחית איננח חתורה שנם יחשבו הלטת מקצת בהטנים הכמיםשתלפידי טאנש*ם חיום נם רואים אנו חזאת והמכשלה הורח, בשור*י חס וע"ךהי

,טחדשו חדש דבר .שזח מפורש אומרים שאם ר"ל שאני חדתאסילתא מתרץ וש" עולם, מבלי וחמח שואע קצור חלומדים הארץ ועמיח5שופים בתורח, שיזלזלו מזח חשהט אין חללמסיפ, מקובל לאחגמים

ס5ח חנפסרים דבריס שחם מ*ני לבתוב ניהנו לא דאנדתט ס*ריוכןלאוזן

,(ל] ' אפוף הששיוצסףתי פ8יק188

] פ4 ע9 פמכו האלת ממוסהים והאיסורים תומ, סתרי פחלק שומלאוזן 'ל ,

;], ודבד*ם לכותבם רשאי אתה אי פה בעל לך שאמרתי דכרים משמשנצפח .'י] ] אחריו* העם שנחגו פמ על 5הם ליטר רשאי אתמ אי בכתב 5ךשאסרתי

] ) ', שחקזג פמ על לאומרם רשאי אתה אי שבכתב מתורה לדבריורחי'

] פמ על מזמורים קאמרינן היכי ואשת דברים דאמ שם בתמורמ יש5 דמזום'בעלי ;, .ומ איסור מי' ולו חובתם, ידי אמרים שמוציא בדבר אלא למקפיד יאיןד4'ל

,)ן ידי אמרים פציא בין יש מבדל ממ ישראל כל על נמשך עץח רבנוסכהשח ל,] אלא תתורמ, בק-את חובתם ידי אחרים מוציא ע-מ רבונו משמ וכיוצבתן (ל ] אוסרים אנו אשר מאיסור עם כלל עניו לו אין מרזו~ח על ו8נכתב שממוושני ;ן; ירי אמרים למוציא 8מ על לומר שבכתב תורמ אימור אמנם עליו, נפטךרק

.]';ן", בתעמת יוסי ר' שאמר מממ ומוא אמר מעיקר הוצא נמור איסור מואוובצזם

מדין, סצד שוה בצבור, פת על תורמ דברי לקויות יכול ימ*ד וכי ע*אממ '1, ]' , 51א עץפ שבכתב תורה לומר לא כמשמ אימור פהנים מיו מעם מסנאגאבל "]("

' בכתב,רששבעשפ!['

;, יתפ5א לא ל,אען ס4מ עתמ שחדשתי היא מדשמ כלמ זאתושיפתי ז ל'מ, למכתב בתשובמ חץד בקדש . מלכי במפרי כם8ש לא עאמ ע5הקךרא

,, חהעיה לשכמת נרם הקדמון מעם בו ההזיקו אשר מלומ מנוראומאיסור ],.;;, ירחי ובורים מטיד מארץ עמי רק מיו שבעם ממידים אפי' ואשר דתלהמרת ,]]1 ובני ובניהם מעם את ללמד יבולים יהיו אשר ודרך אופן חימ לא ביהפא, ] .' תף לא כי מעפ, רף מועילו מספרים אז במעתקתם וסיעתו וחזקי'בניחסו ,]ך , 8חד התורמ את פה בעל ושילמדו מעם, כל עבור ספרים לכהשב למםאפשר ז . ) 8ה. על לאומרם רשאי אתמ אי שבכתב דברים איסור מפניהעם

'ן,ן ביפי ותטקת תינוק היו לא שבע בא4 ועד שמדן אמרו שמילואם '] ידיעת מין רק מי' וה עץב( ק"ד גמנמדרין ופחרמ סהמאמ דיני ידעו שלאחזי'

,,

כו מפמאין, והשרץ והננע מטת כי שידעו מלומדה אנשים כמצותשפהית ל, לבפל יאשימו מפץ באשר כי מאז, פומאמ באיסור מחרין מיו וץ עובדיג0 ) ) בן בני אשר מתופת את ופימא אדם עצמות עליהם שרף חבעל מזבמותאת

] נח4 אשר מקברים מן עצמות קץי פימא אל בבית הסזבמ את ונםהינסש

שנם לפ מראמ זמ כל כז( ב' גפלכים ופמאט ממזבח על שרפם.אשר

ושנש],ן,, כך בל פלא אין א8כ מפומאמ, מן במזבמותימס נזההם מיו ע*ז.עינדי ]טפ.'ע,ו ידעו ואולי ופהרמ, פומאמ מלומדה אנשים כפצות ידעו ותטקתתיפק ],ל .4שק, כל ידעו לא ספק ב4 אנל ושני, ראשון מפיפאח ואב אנות*8ב1

]] , , פהתת, קדשים שבמדר ודעת חכסמ כלוחגוקת

"לא.ן:, חפקרא למוד עכור בלל, אפשר גלתי הדבר באסת שחי'וט8ני *4פ,.,ש ללפד .אס1ר הי' ותושבצש לאימור, דהצבו שמ בעל 4למוד טפרים , דיחף

א'ך * פח, ע5 טתהטבע'8 ללמוד מסוחין טקפני חעם יכול וסמ מספרקופחשך ן" יל, ופאסי5 ושטקח, ברית מן אונס יותר עוד מזקימו בימימתוחי, ףס%,'י )סנמהרין בחרב ידקר תורח *מד שאיט סי מפדרש בבית הרגגעץ נעינא)4רונ..ן, בל4י אשר או חף *ששר השרמ לספד כובד על וה מוא משלאשר

א*4)י,',ון. ,הפעענע חפלך שבן 1981פ ללסור, תהלמירים יהאצו 'לא"8ביחשהר ק , ; ,,אשו

158 אסעיף יאשיחוברית כנפרק

תורח, ללסוד ב~לדותו חפץ חי' לא אניו. במות שנח עשרח שתים בן רק חי'אשר שחי' טנשח על שאמרו ומח במלכו, אביו עצת כל את וחפיר למדולא ותשובתו תשוכח, שעשח אחר היינו ע"ב(, ק'ע )סנהדרין בתה'כ פנים נ'השונח יאשיחו תם בנו, אמון על ולא בלמודם העס על להשתדל לא לעצמו,חיתח שעשח אם עדין תורח למד לא בסלכו היי שנים שמנח בן אהטר אמוןבן

חלקיחו שלמדו ממה ושמאל ימין סר ולא אביו דויד בדרך וילך הי בעיניחישר ל*ד )דחי'ב למלכו שנים שמנה עד חי את לדרוש למד לא אך חנדול,חכחן לאלחים זובח ע'ז ואימור הקרבנות, בתורת רק היתה הזאת והדרישהני(, אען שלמד שחבאתי מנשח על נם שאמרו וכמו לבדו, לה' בלתייחרם שכל אז, וחכחבים חמלכים למוד כל היתח שזאת כהנים, בתורת פניםחנ*ח לחי לזבוח אם רק חוא תורח מהפרת או היהדות משמירת מוצאים שאנומח עשרח שתים בשנת יאשיתו . של מעשהו ראשית חיתה ולזאת לבעל,"ט

וחססכות וחפמילים וחאשרים חבמות מן וירושלם יהודח את לפזרלמלכו ל*ר )דחי'ב נידע מעליתם למעלת אשר והחטנים הבעלים מזבחותולגתץ שר מעשיחו ואת אצליהו בן שפן את שלח למלכו עשרה שמנח ובשנתני-ז(, כל את ובחוצאת אלהיו, ה' בית את לחזק המזכיר יואחז כן יואח ואתחעיר לפרוכת, מבית הקדשים בקדש נ*כ חזקו ה' בית את ולחזק לתקןהכסף ע*ח רבט משה ביד כתובח אשר ח' תורת ספר את הכחן הלקיהווימצא אותו לשים ח' ברית ארון לנושאי משח צוח אשר הספר י"ד( ל"ד)דחי"ב בבית חארון במקום כי כ"ח, ל"א )דברים לער שם והי' ה' ברית ארקמצד חכפורים, ביום בשנח אחת רק הנרול הכהן נם נ:נס לא חקרשיםקידש

לחבעית שלא בתפלח אפי' שם הא-יך לא אלחים כבוד מפאד ובצאתוובהכנסו במשנח עיב נ'ב ביומא כדאי' החצון בבית קצריז תפלה רק והתפלל חעםאת מצדו, או בארון שם שיש מה הכהן ראה שלא ופשופ ע'ב, נאנ שםובנם' ובעת משח, ביד חכתובח התורה מפר את שם נתן שלמה נם אםלומר נכנם שלא פשופ ח' בבית פרצות ופיצו הבעלים את יחודח מלכי עבחאשר אוו כי בקודש לנניע ופחדו ביוהכ"פ, לא נם אולי הקדשים בקדש אישאז

ידעו לא ע"כ יראים חז ה' ואת ~ובדים חיו הבעלים את חרבהאלהות ובמצב חבית בדס בתקון עתח אך עוזא, פרץ מפני בו לנניע פחרודוד בימי נם כי הפלשתים, בשדה חארון בהיות או שילה משכן בחורבןנאבדח כי אולי וחשבו משח, ביד הכתובח הזאת הנפלאה תורה הספרממציאת

לחכנם חכחן לחלקיחו מותר חי' חבעלים את עביו אשר חמלכים אחריכזה וברמב'ם דבלים ראשון פרק בתוספתא כדאי' תיבח בלתי פתחים רדךאפילו איזח משם להוציא צריכים אולי לראית כיג, חלכח הבחירח בית מת'פ"י

קרושת קדשים קודש גדולח היותר חקרושח שם מצא אבל ע*ו,פימאת באלת סטללח לעד, בארון אותח ושם ידו בבתב רבנו משח שכחבחחהורח ויכא ש*ן אל חספר את חלקיחו ויתן לעד, תחיי עליהם אשר חבריתדברי אל חספר אחשפן

חמי חסלך כשמוע ויחי חמלך, לפני ש*ן בו ויקרא

את חפלך ויצו בגהו, .אז ויקרע חבריון דברי אלח את ראשינח נפעםכנראת ואען חסופר שפן ואת פיכח בן עבתן ואת שפן בן אחיקם ואתחלהיהו

קהטיה

ה11א-י;',

י-י1ל-

יץ,ץ-,'-(ייץ"1';..

,,, ,, ";,;ל,,,

, אטעיף א4שהתוברית כנפרק54*

',, ;,, -; הנכיאה הולדה אל וייכו הספר, דברי על לה' מנביא 5דרדפ הם5ך עבדעייה הטלך וישלח דבר, הסלר אען וישיבו המלך ועל הספר דברי כל ע4והגבא יה.ודה איש וכל מ' בית המלך ויע5 וירוושלם, יהודה זקני כל אתהאםוף באוניהם ויקיא קפן ועד טנדול העם וכל והלויס והכהנים יתשלםויהשבי למלכי בעזרה ישיבה שיש ואם ה', ב*ת הנמצא הברית פפר דברי כלאת )שמואל ביתי ומי אנכי מי ויאטר ה' לפני וישב דוד המלך ויבא שנא' דודבהן עמד ה' ובין בינו ברית לכרות בהפצו אמנם ע"ב, ס*פ ביוסא ו1דאי' ז'(שב' ברית לאות יעקב הקים אשר והמצפה הנל דרך ע5 הכיע, אשר העטדעל

ואת מצותיו ולשסיר ה' אהר ללכוז ה' לפני הברית אתויכרות חזאת הברית דברי את לתקים נפש ובכל לב בכל חועוה*ו וושזעדהזיו ש אשר ארור שפירשו וכנראה נ'(, נ"נ ב' )מלכים הזה מספר שהבתוביפ שמצוה עג"ל, ובשבועה באלה עליהם וקבלוה התורה כל את כ% וכאןלל ." רשףי שפי' כ4ו(, כ4ן )דבהם ונו' אותם לעשות הזאת התורח דברי אתיקים ן, לקבל צריכים הברית דברת את וג1ראים שסתאספ*ם עת שכל הטיי היאזאת ,, ' פה טוטן אירחטלסי טנת נ"ל וזה בעמידה, סהדש הברית דברי אהעליהם

ך ד54 עוסד שהוא ההזן זה אומר יקים בן .,שטעון יקים לא אשר שרורהץד יאזרהו הם5ך שעמד כמו בעמידה, לקרא צהך הברית דברי את קוראכזפההון ' את הפעם עוד לכרות רל הברית, דברי את הפעם עוד ולהק*ם העכודע5

; בן ש"עק אצהו קךאו נ"ל זה פירחש וט8ני ה', לפ2י תברית,דברי שם סס*ם ולץ כידוע, ה5טתיהם שם .על שנקראים אסוראים שישיקיס,

יאשיהו ייע הזה דבר על שמואל בשם יהודה רב הונא רב דאמרבירושלמי,, שעהטה וכסו העמוד, על הברית את הפעם עוד לכרות ר"ל להקים עליח8מו היא הזאת והקפה הזאת הביית שענין ד' בפרק כם*ש נייזים בהר*הושע , קב5ת בו אסן הנינא בר יוסי *1 ע"א ל"ו בשבועות כדאי' הדבריםסכלת

',

' אוהס לעשות הזאת התורה דבוי את יקים לא אשר ארור דכתיבדברים

דברים קבלת ידי על היא הזאת הביית כריתות הנה אמג העס כלושפסר ', ' , נ"ג שקבלו חעם במו אי יאשיהו שאטר כפו בפ*רוש שסקבל כאבעם4דף,

; ' נ'4ק כז ב' )טלכ*ם בכרית העם כל ויעסד וזהו אמן, ענית לי הבריתאת

,,;; ולשסור ה' אהרי ללכת ה' לפני חביית את ויכרת עטדו ע5 הם(ך ייעמדונאסי לבבו ככל והקיו ועדיתיו סצומיואת

וב" ' הברית דברי את לעשות נפשו

י,'"; ויעוע ובנ*ם*ן ב*רושלם הנמצא אזיכל ויעמד הן",'וכת*ב "ספר עלהכתובים . אשף ל'ב(, ל"א י4ב, )דחיפב אבותיהם אלקי א4קים כברית ט*וש4ם*השבו

,'; "ן,., באושן כנראה נעשו אשר העס וביית הסלך ברית בייהות שזיסז:יר ];, יושבי ויעשו פירוט זההו אמן, העם כל ואמר הברית קיא . שה8לדהזה

1 , רק החוא ברנע היהירה כל קיסו שבבר 5פרו שא'א אלגים ככרית4רוש5ם,;ן הברית טפר דבי ע5 5ה.לדה הנבואה שבאה שבעת לחשוב רהוקויא ",' , דביים. קגלת שהוא אטן העם כל שענו אלהים בברית כהנזכרשעשו ,ל; ירסיאי כנביאז רבים הלשען והו4 לירסיהו גם יהד גאה ה, גג4מהגטצא לחולדה גאטהת הנטא" נתשרדה שה"ב נ,(, 41א ייפד היש5ס יהשגי1צ5- ;;,1 יהידח איש א4 ידברהסש הט נב*ת )הנטצא תז4ת חביית דבה אתל*טש'

'), סה1 ,,י

[,,,íגיםף ל גךוק טםלם ז¢ךו ק*ום טקו חםק íיחו גםו 4áגח╞) ,4¢ם ד4י ),),.),.,,,,,כ םו¢פזג ג 'á (גי.זñ םוס 'גך¢ג ¢ךו╨ íק גףוגק íץחם úי ¢לו 'ח גהםו ,,,ג(ח-╨ ,ו4

.ג',,',, ¢זז4 קגוח ¢קו ום ץñקג úו ג¢ú ╞áגגףח הוסח גó' úףג*םי ] ¢ז¢וחז חסח וזח ú╨זי ¢ז¢ו ¢קו ום íג÷ג úו ג¢ú ╞áג¢╨ח גםñק

áá¢גú ¢ñ*ך ñזקק *םץ *קף╨ וםז ח╨ץו כñו וםז í╨יו ,ח¢זúה ¢45 ¢קוי

. כ),6¢÷ זלי ¢זףíח וגáךק ג╨╞¢ñח ם╞ íק╨ 'ץזΣ úק¢ ם'ס גúוáח ÷םáú 'ו

,

גכ ם. 'ז óזך 'ח גךΣ áף÷ק ץáךג╨ז וםק ך╨יג áú÷╨ú ,¢זáפח םáו áזחה םץםי

.áזךפץ úו ג¢╨╞ áó*úח úז╨ץם כךו ,זםד÷םז *╨ףíז חס "╨ץ 'גñ¢ג ץךזק"

, ז)ם╨ כץוז óך4*1 כךו 'ח 'גí¢ג) וג ,('ה חסז זקץ

¢ñו╨י úץá חוזá╨ח כךו

.. ,. וםף זחגקוג úו ,úג¢áה כ*וז

,,,,כ םו¢*ג ¢קו זףñוúח íםקז¢*á ÷ץú á¢י╞זץ ', וםק גáס╨ םי╨ ¢זףñה úסה íגיםךá ג¢á╞áז í ú*í'íק ,'גñ¢ג קגק

( הזםק íגגá╞ 'גךכגá חך וםק ¢יס╨ íג¢ףךá זםו זלי ú*גá זú*÷╞פ םץ

.╞זץז áיקú וקךח ╞ᢠץ םץזá╞גí . 1, úו ,:ם) áñךו סגץ╞ם '¢ ,כדחזג 'גל¢ג ום '*ח ,ו í"קז¢גá גי טםה ╨*קהם

ñח╞חזג גח╞╨ úגקץ í.ךáקח חםג╨ך) ╞4ג ,(4áץ זúד╞םז חúגה úוס הוז╨╨'

. [1'( .זהגקוג á¢גú םץ ╨ñ4*זהג טך*ñ ק . קג╨ סחוזהג 1,

ם ( .

. גג

,,,ג],,,,.,%1ג)",,,),,ם4,כג 'גק

,:; א סיף חתנש יתעמנית "ני156;ן

כרפרפ רכב בן יונדב בני עם איוםברית

אסעיף 31יא, רברי על' ה16מר הרכבים, בירז 09הבויה 88, 1חנמשל רפב בן יוגרב צואז יין, להםוחשקית נררשח, שו,תורוץ בהסדית יהנביאים גררשתחובואח מאשר בוה וחו,3דל בנב1אוז חפסופעיםאדברייפ חנגיאי0, לשאר משה גבואת בין ההבדל מלוס,אהו

יודע הרנבים, ס3גי לנו תושבע'פ רוב ודורו,יהויקיגפ פ*פ ש1וזה סבבי באוזד מעשה בזן, שאיגניאני

שב1עה, אלא לפן א'1 קרבהשחקריב

אשר חבמחה רק הרכבים, בית עם ברית טפורש נ1כר לאבטקרא טצות אל שטעתם אשר יען ישראל אלקי צבאות ח' אטר כח ירסיחו,ניבא כה לכן אתכם, ציח אשר ככל וחעשו סצותיו כל את ותשטרו אביכםיחונדב

כל לפני עמד רכג בן ליונדב אייפ יברת לא ישראל אלקי צבאות ח'אסי מ14 בפרק דבריו חבאתי בטכילתא נזן ר' אטנם י'פ(1 י"ח ל*ח )ירמי'חיטים דוד עם שנכרתח טהברית רכב בן יונדב עם שנכרזה הברית נדולאסר

יונדב עם שנכרתח חברית אבל תנאי על נכרתח דוד עם שנכרתחשחברית איש יכרוז לא צכאות ח' אטר כה שנא' חנאי על עמו נכרתה לא רכבגן

דעטלק ססכתא יתרו )טכילתא היטים בל לפני עוטד רכב בן יונדבלבית בחלק הבאתיו רבת במדרש שאטרו ,לכן" טלשון בודאי דרש ווח ב'(,פרשה וארא )ם*ר נשכעתי לכן עצא' שבועח אלא "לכן* אין א' סעית א' פרקשני הנבואח לבאר חיא מלאכתנו מחיבת בברית, חיתח וו שהבטחח ואחרי י*ד(י',

טלך יאשיהו בן יהויקים ביטי ה' טאת ירטיהו אל חי' אשר הדברח1את, אחת אל ה' בית והבאותם אותם ודברת הרכבים בית אל הלך לאמר,יהודח

אחיו ואת חבצניה בן ירטיהו גן יאוניה את ואקח יין, אותם והשקיתחלשכות בן חנן בני לשכת אל ח' בית ואביאאזם חרכבים, בית ואתכל בניו כלואת

טעשיחו ללשוכת טטעל אשר חשרים לשכת אצל אשר חאיקים אישזדליחו וכוסות יין מלאים נביעים הרכנים בית בני לפני ואתן חסף, שוטר שלוםבו

צוח אבינו רכב בן יונדב כי יין נשתח לא ויאטרו יין, שתו אליחםואסר לא וורע תבנו לא ובית עולם, עד ובניכם אתם יין תשזו לא לאמרעלינו תחיו למען יטיכם כל תשבו באהלים כי לכם יחי' ולא תפעו לא וכרםתזרעו בן יהונדב בקול ונשמע שם, נרים אתם אשר האדמח פני על רביםימים בניפ נשינו אנחנו יטינו כל יין שתות לבלתי צונו אשר לכל אבינורבב

ונשב לנו, *חי' לא וורע ושדה וכרם לשבתנו בתים בנות ולבלתיובנותינו, נבוכדנצר בעלות ויחי אבינו, יונדב צונו אשר ככל ונעש ונשטעבאהלדם חיל וטפני הכשדים חיל טפני יחשלם ונבוא באו ונאטר חארץ אל גבלמלך

ארס

157 א סע*ף . חרכבים בית עםחברית כדפוק

בשם ירמיחו לחם אסר לא וכנראח אי-י'א(, ליח, )ירמי' בירושלם ונשבארם דברי אל לשמוע סחויב*ם חיו ח' בשם להם אמר לו אם כי היין, לשתותה'

בחוראת חנביא לדברי לשסוע מחויבים גמור דאורייתא באיסור שאפי'חנביא, כראי' שמים בידי שמיהעזו חנביא דגרי על מוותר נקיא שומע והבלתישעח,

ירע כגא נביא דברי על חמוותר בע"ב שם ואמרינן ע"א, פ"פבסנהדרין באליחו כטו דמוח,ק חיכא ומתריןדאיענש

,

עליח סמכי היכי חכרמל בחר דברי על לעבור שאפי' משמע שאני, דמוחזק היכא אלא חהן שחיטיחגבדו רברי על מוותר נקרא שמע שלא מי מוחזק הוא אם שעח בחוראתתורח, נא חכני ה' בדבר .רעחו אל אמר הנביאים מבני אחד כאשר בן וכמונביא, שם, כמבואר חנביא דברי על שוויתר מפני ונענש לחכותו חאישויטאן וחסר*ם בחברו חחובל של איסור בו יש שיכחו לו אמר אם אפי' לאישולחכית כמו נפש לחכהו לו אמר אשר נפש שחרנ מי רוצח שנקרא כמו חברו, עליד

ענח פיך שאול בקשת ע*פ שאול את חרג אשר חעמלקי גר על דודשאמד שיחבל שעח בחוראת ח' ע4פ צווחו שהנביא ביון אך ט"ו( א', ב' )שמואלבך חיח אם ולכן חנביא, דברי על מוותר נסיא לא, ואם בו, לחבול מחויבבו

צואת למרות יין לשתות מחויבים חיו יין לשתות ח' פי על להם מצוהירמיחו לחם שיאמר ה' לו צוח לא כי לשתות ה' פי על לחם אמר לא אמנםאביחם, ונם לשהעת, לא רשות להם חי' יין, אותם והשקית רק הנבואח פי עלזאת לחם והשקית חפירוש שאין היין את בחזקח לחשקותם מחויב חי' לאירטיחו חיית אשר כמו והשקית פירוש שזח יין, לפניתם שיצוק רק יין שינמיעםחן

חרבח. וכמחו כ'( כ' )במדבר הערח את וחשקית י"נ(, מ' לבראשיתמשקהו א~ן חכח אשר יחוא של המחפכח בעת זאת צוה רכב בן ש*ונרבוכנראח

על חורבן סות כל סוף מביא כזאת שמהפכה יונדב חבין ביהודה,הסיוכח בני בל את חרנח שעתליח ומה יהודח, מלך אחזיח ואת אחאב ביתבל בתים יבנו ולא יין ישתו ולא כרמים יסעו שלא לבניו זח מפני וצוחחארץ, שלום אין אשר בעת לסקום ממקום ליטע להם נח יהי' לסען באחליםו*שבו כשןח כמו גם אך לבד לעצה רק זאת לקחו לא יונדב בני אטנםבארץ, לעבודת נ"כ נורם יין ששתית חשבו אולי אשר אביהם, צואת לשמורודת

דבר ויחי ישראל, לבני למוסר ויחיו והמפלצת, וחאשרח והעשתרווזהבעלים לאיש ואמרת חלך ישראל אלחי צבאות ה' אמר כה לאמר, ירמי' אלח'

את חוקם ח', נאם דברי אל לשמוע מוסר תקחו הלא ירושלם וליושבייחודה עד שתו ולא יין שתות לבלתי בניו את צוח אשר רכב בן יהונרבדברי ולא ודבר השכם אליכם דברתי ואנכי אניהם מצות את שמעו כי הזחהיום

לא וגו' ירמיחו אמר חרכנים ולבית "'ב-י"ז( ל"ה )ירטיי וניי אלישמעתם י"פ(. י;'ח ל"ח )ירמיח הימים כל לפני עמד רכב בן ליונרב אישיכרון

בדרך הלך לא אשר יהויקים באמת חוא הזאת בנבואח הנמשלועיקר רכב בן יונדב כצואת פ'טוטת צואה לא חיא אביו שרוך אם אביו,יאשיחו יחויקים שמע לא זאת בכל ושלוח השכם נביאיו ע"י שלח אשר ח' רלךרק את ולשמור אחריו ללכת ה' לפני יכרת אשר בריתו ואל אביו דבריאל

שלא אם 4'א(, ל"ד )דהי"ב נפשו וגכל לנבו בכל וחקיו ועדותיוטצותיוטפווקפ

,, , . ,,.,.,, ,

( ( , ; ( , , ,

,הםיתעפןתההכמים 3ד לק1% 8 פעי"

;,(

.)י),, , בטנהודין שאטרו כסו בהן נדרשת שחתורה חסדות ע4פ ולרון ללסודלחשומע ;)ל1 נשארש פקופעים בדברים לבא הנבואה הרך כן כי בנכואח הנמשלטפורש 1" ', ' כך כל חמח חלום בכל הסקיפעים הדבר*ם אשר חלוט, אתו לאשרהנבואח ,; ; בין וחהבדל דסי, ליח דאיתמר כמאן קשו למידן רשות דאתיחיב כיק עשא8שפ

; כ% דרך שאין עד ובזמן במקום הלום ככל לרוב מזח זה ורהוקיםסקיפעים , . מושגט לפי ועשיר נבור חכם כמהו קם לא אשר ע"ח רבינו טשהההשפעח, לקבל הנביא כה ט8ד רק חנבואח מצד בא*ם לא א;פעים כילחברם, יכול ההנ*ק אבל מקופעים שדבריה אם חנכואה כן לא לחברם,בהנין טסודרים פנ*ם אל פנ*ם שחושפעה כמו הנבואח את קיבל לנבואהחשייד,; שב אשר ועד חחשפעת באסצע פטק קבלתם כח אשר הנביא'ם שאר 3ןלא ישואלי בני לפני סשח נתן אשר הזאת התורה דביי 3כל סקוטעיםובלתי ,. , אליהפ כה4 שב מיוחדת בהשגהח אסנס הדברים, ונקפע נפסק אליהםפהם ).']' , שינות. ובמדות באופנים טקשרם המיננון אשרבאופן

,,ן יאשיהו סימי חתחנכו חשר צדיק עדין הדור הי' יהויקים בימיובאטתי" ןי רעיש כפיי אבותיהם למנהנ בזו עמו ואשר יהויקים ורק בכרית,ונ8 ושרי יהויק*ם על היתה יהויק*ם בזטן ירמי' נבואת עיקר וכל ר, 4עבירסיה

' ;; ,,) כבד"8 צדק*"ו בימי הין כאשר טוף כל מוח יהפא הדור נם כי גירמיםאשר צדיעים; ודורו רשע חי' ויהויקים רשעים צדיקודורו הי' צדקיחו שם דלרשש*] . הוח לא ה*ורו מעלי דחוח צרכ4יהו איכא חא ע84 י" ערכ*ן הז'ל טדבריוהוא ;ן, בדורו שנטתכל כיון יהויקיט בשביל ובחו לתהו העילם לתהייי ה,בשהבקהש ,,',; - רשביי בשם יוהנן וא4ר מעלי, הוח ודוריח סעלי הוה דלא יחויקים והאטע4

;, , ע"א(, ק"נ ום:חדרין שם )ערכין דעתו נת*שבה בצרקיהו שנסתכל נטןצד.קיחו ,ל , של דורו משני ובהו לתחו העולם את לחחזיר חקב4ה בקש דעתו,נת*שבח ;, ' הרכבים* מבני חמופר סאד נכיןהכליו ,ק הש ויקרא ברבח ויותר וווב שם בטנחדרין בדאיי אם ליקתת ונז קללאבט ל,1;ל אשר על נאמיו אתו וא12ף יחויק*ם על יהויקים בימי ירמיחו נבואות כל8"כ

י4ב בן ילד ה" מנשח כי הזקיהו בן מנשה בימי כזאת נבואח באהולא 1; ' ; בן היי אשר יהויק*ם כן לא אביו, את הב*ן ולא לטד ולא אביו במותשנח למומרק הרכב*ם בני ה*ו לו כן על חי(, לץ )דהי'ב התועבות ונלבמכו.8 ,ץ!ש חמרוכהיפ רבות תועבות חז4ל לו יהסו ע'כ אשר אביו, מעשח כל אתולסתוד "1] ,, י להמ*יב כמנשח עשה והוא שאיפותיו, ובל אביו טעשח כל את היפנוידע "))% ח4סח, ועשותו ה', לפני העמוד על יאשיהו כדת אשר הברית שלחנדיח "י; , ההשיה בעת עשרה שת*ם בן או שנה עשרה שלש בן היי וכבר בםלט, וחמשעשרים

;,;.,,,,,,, .- י*פ(* ל4ח )ירם4 היפיס,ש ']'.,ל4% לשי, עוסד רכב בן ליוניב איש יכרה לא אשר ההכבים לבני בריתיכרות ן,.',',,. , שחקבאה ונרם לשבח, הדורש לס4ד לנח הםטל כדור חרכבים לבני היחוהוא ],;1" ',,1',יי,ן,,,. ומששאא שנ9 חנזית כלשכת וישבו בניו בני זכו להס ויאבל לוקראן ";,111 ן בש3ר ואטרו תורח, הכפי כל והמח לעולם, לפנ*ו וזכרם שסם יעטודבלילות לז811 חו ת העוסרים כל נם אך ה' לפ4 עומדיס לבדם הכהנים לא אךטושח, "];"),ש זלמן. קני טכני חיו נדים הרככים כי כהונמ ברית אינ4 הואתוהברית

ש);,4"8יאן

180 אסעיף הרכבים בות עםהברית כדפיק,י-,ן,, מהמת הבאים הקנים המה פוכתים שמעתים תרעתים יעבץ יוע8ביסופרים --1,, הם רכב נן יונדב של סשבניו ומנין כו', סוכתים תרעתים יעכץ יושביסופרים,; ומשפהת עעא' סופרים הטקום מתם חעמיד אניהם יונדב סצותששמעוי' על ש"י פיטקא בהעלותך נספרי ואמרו ע4א(. ק"ף 3טנהדרין הרככ ניתאבי , ']

ר' הימים, בל לפני עוסד רכנ בן ליונדב איש יכרת לא וצ' אביכם יהונדנ מצותעל ' ,.), שמעתם אשר יען צכאות ה' אמר כה ירמין אמר הרכבים ולנית כך עלנפלו 'ן שכר מה רכב, בית אבי מהמת הבאים הקנים המה שנא, יתרו שלבניו,-(. אלא להיבל, נכנסו לא ישראל כל והלא להיבל נכנסים גרים ובי אומריהחטע -),, כי הרכנ מבית לגו תורה של ורובה מובה. לגבי מקריבים בניהם מבניוהיו .,, לכהנים נשואות מבנותיו וי,א תורה, דברי ומורים נפנהדרין יושניםשהיו ', )

נה וכתוב בירושלים מצאו יוהטין מגילת ה*ב פאר תענית כורושלמיאמרו. קרבנותיהם שקבל מי ואמרה קול הבת יצאת אמנם בכח,נה, לשסע8לפני"ל,,,, "עוסד לשון לפרש הפב שבודאי הקיבן כעצמו להקריב הפץ מים שותיסבני ,ל,, אהד הי' כנראה אמנם לכהונה, מותרות וננותיהם גטוריפ יהודים שהםסהם ,.1", ומכש*כ ע"ב י14 בהולין כדאי' כישראל ונדבות נדרים שנוירים נכרים5יבות1,,. ת'4ל מה איש איש דתניא קרבנות לקנל יכולים טנוי שאשיי קרבנות מהםלקבלן,,, מותר אס הזאלה היתה שלא אשרפשום וי, בשעה קרבנותיחם יקנל בטדבר,י-;) קרבניתיהם שקיבל מ* הקדטימואטרה קידש מבית קול בת ויצאת מים" שהעי *יבני , ,ןל, יינן שתש*ינ באהר טעשת תתס דאי' בכתונה לשטש הרכבים בני שיכולים ,4השב,,,;,; פי שה4 משנטע ב' פרשה דעפלק טטכתא יתרו סם:ילתא הנראח לפיאמנם לין, הימים. כל עופד/לפנימהם , ; ,ן איש יכרת ל4 נהם ויקוים בניהם מבני התורה עמודי ורבנים וגאיניםופכראים,ן אמוראים נם ספק ובלי באגדת, או נהלכה ברייתא או במשנה מהםאו ז',,1 ממנו דבר נוכר לא אשר בשךש מסצהא אין שכמעט בישראל, ארזיםבפע , .,,; אשר בניו ומהמשח טמנו הושבע'פ של וצרובה חלפתא בן ,וס, לר,הן8ין ,,-, הברית קיום שמיהס ואטוראים תנאים תולדות היקר בספרו שליפ*א הימאן אהרן ), ר' הנפלא הטדרן הנ4צן ליד*נ והצדק רככ, בן דיונדב מן הלפתא בן יוטיר'

ויפנות חכהנים הקריבו ואה*כ הככורים מקודם הקריבו -במדבר שנט נטרבר ,ל)'

,,,י על עברתי לא מעולם שאמר הלפתא בן יוסי יי כינת שזהומל1יד -1,,, שנה. מארנעים יותר לפני שכתנתק הרכבים* ונני4"קנים,-'.. סאמרי ועיין קרבנו, את יקריבו ה:הנים עתה ונם כעצסם הם לא יתרוונניו

1)ל-

עולה, אני לרוכן עלה הנרי לי יאמרו ואם כהן שאיני אני יודע הברי דברי ' ה: 4צת ב4 ס"ליף פ' בפ4ק פש ועיין ואעלה, המקרא נפי' להפות רבים אמוי ן1,,, לדוכן שאעלה המקיא לפרש יסכימו הרבים חברי אם תתורה,-אבל עלוק"ן,ן) הכהונה על לפני עימד יכרת 5א המקרא פירוש שאין יד;תי שאנ:יכונתו .'ל.,,'

%ע,,;ל% כהפרקשן,,וךי-

.,,.ץ ,..,,,;י;, ,, "ך, . ל , ,,, ,.,,, ן, ),לול,ן,ן,,-,, -:,-י.-,י..,",.,

*.1-

;י),'ךי כהפרט", המופרים צדמיהובריתי

אמעיף )) הו'ל חבטת סנשה, תשובה בעם, *יפופיותשאלות

ג)ן הגרית אסעריקא, רבני בסצב צדקי"ו טצבבהיספורי,

שסעו ברית, לעבור נרית נריתות ענדים, שלוהעל

;, הדכריכו יוץוס ירושלם, יושבי כל חברית, דבריאת'" לכסוץ אוזת נבואה וצדקיהו, נבוגדנצר ביןהקטנים' יאכלו אבות לאוטרה, רשות נירזן לאהד ורק*ניאיס

.' תקהינה. בניט ישניכוסר

בבל מלך בימי ירושלם חורבן עד נכה פרעח ע"י יאשיהו טתמן

!ל בטפר מאד בחם קצרו אשר בארץ, נעשו כנשסיות רוחניות שוטתתהפוכות ירמיהו נבואות מליצות מתוך הטח נברים אבל הים'ם דברי ובספרמלכים

,; ועונותינו חטאתנו כי כמו מקודם שמענו לא אשר פיליסופיות שא15תההזקאל, ושני בוסר יאכלו אבות י'( ג*ג )יחזקאל נשוב ואיך נטק*ם אנחנו ובחםעלינו ל- כי ספק ובלתי י"ו(, שם )יחזקאל ה' דרך יתכן לא ואטרו תקחינה,במם

כחני לדברי העם תשובה חיח תקהינח בנים ושני בוסר יאכלו אבותחמאמר לפניו הי' לא וכמהו יאיטיהו על טלכים בספר כנתוב אטרו אשר העםומורי.; משה חורת ככל מאדו ובכל נפשו ובכל לבבו בכל ה' אל שב אשרמלך

ביהודח חרה אשר הנדול אפו מחרון הי שב לא אך כמחו, הם לאואחריו,,] יהויקים ובומי כ*ו( כ"ח כ"נ, בי )מלכים טנשה חכעיטו אשר הכעםים כ5על

., עשת אשר ככל טנשה בחט*ות פניו מעל להמיר ביהודח חיתה ה, פי על אךנאמר תגהינה בנים ושני בוסר יאכלו אבות זח על שאל וחעם מ4, כ*ד בי*מלכים הניחו לא "'ח( )יחזקאל יפים בפלפולים יחזקאי ענח אשר חזאת השאלהועל; הור יקוב כי חאלקים לו אמר אשר עד רוחו את ונם חעם רוה אתדבריו

בעם נוראית תהפוכות מגלה ה*ח ובהחור בצנעח עושים הם מה ויראחבקיר אשר חפילסופית חשאלה על הנכונח התשובח המח אשר ו-י"ה(, ח',)יא,קאל

,,; אשר מנשה חטאח את ה' מוחח הי' חאלח תתהפוכות לולאבאמת

,, הביא אשר תזוית הרוה אך הקודטים, עוטתיו כל ותקן תשובתעשח ''; היתה ותשובתו עוד לו~קן יכול לא זח אביו, חזקיחו עבודת כל את לח8רבעם

חרבים את שתחפיא סה על לתקן הועילה .לא אך חפא, אשר לנפשורק ,.ן, ; שמנשח דעות בדח41ל שנטצא מח על נתפלא לא זה יספני בדורו,כירבעם ,; ', יכו5 רית אשר אהרי חבא חעוים כי תשובח, שעשח אם לעוה*ב הלק לואין

,, אחרית 'עודי עליו חנביאים חזו כאשר טוב שכלו עולם ידו ע5לחיות 1, ; לא אך נפשו את רק תיקן לא אח*כ ותשובתו במוע", סנשח קלקלהיטים ,1 . לתשיב טסרוט רות ח' יערח אשר עד עולם, עד הישראלי לעולם "רעאשר ,,,.,, אבותם, ע5 בנים ולבות בנ*ם קל אבותלב

' .י;והחשוטתף

פך%,ש,141, ; , ן;י; -נ,].*ן,,,ן;,,

,ן,;,1,ל,,.,1;

,,1"..ן

," י

)י. ,-

. . -,1,,,ן,

"114.. . ,.'שי' ; .וג1,ק,ן

:ל"יןייי-- - ע, 1,1

.נ1י1;'

;מל , - עיללל,,,,,,,,; ,

י.. יי1,

ע1, ן,

,ז]ן-,י

%4י,"ץ,,

;;ןיי. , .

(ןי

,,ין,,,,

י,יי"

וי,'- ,"גני י

ג י '";:]ג'

81צ אפעיף חטופהם צדקיחוביתי 3ח%ק

יתום מענוי נם אך אלילים פעבודת רק לא בעם שונתזותחפוכות מדברי רואים אנו באשף דמים ושפיכות חדין ועוות ותרבית ונשךואלמנח תורח א%ן לשמור יאשיחו בימי ברית כלם שכרתו אם חאלח, חנביאיםשני דחיק דאיחו לקרא שבקה בידם אשר בחנלל ככהובי שלא דבריםלח"ליפ חחיסשרי בתוך עמוק לחניפ הי4ל כח ונידל חקודם. בפרק בארנו באשרח'

שחכהוב אם אשר צדקיחו בדבר נ"כ האים אנו עשא(, ליע )גדח אנפשיחומוקים זאת בכל י'ב(, כהא, דחי"ב ישפ, כשד, ב' עטלנים ח' בעימ חרע ויעשאומר חקב"ח ניקש ואטרו ע*ם14 קם"פ )שבת חצדיק צדק*חו אותו קוראיםחזשל

בצדקיחו נסתבל צדקיחו של דורו בשביל ובחו לתחו חעולם אתלחחזיר ומחוץ ח' בעינ* חרע ויעש בתיב נמי בצדק*חו חנם' ומקשח דעתו,תתקררח ירם*חו עם שססנחנו ואם ע'א(, עע )סנהדרין מחח ולא למחות ביתשחי' בזה נם אך למחות, בידו חיח ולא מחעם שפחד אנו רואים חמחפכתבבית עץכ עשא(, י"ז )ערכין ונחותא תוקפא לענין פרנם לפי שדור חזקח חזעדעת בפבעו, חוא חלוש אם הדור, על ל*עול יכול חוא חלוש או חזק אםחפרנס כמותם, בפבעו תסיף הוא גם חחר בני חם תקיפים ואם ממנו חלושסדור אשר שאול חפש חיתח זאת ני חעם, את לייא ווא למחות פעם בכלויבול א' )שמואל חעם את יראתי כי אמרו ידי על חמלובח את ידח עלאגד ב"ד(.פהו

חסבח ידע% לא אשר אחד בדבר רק חעם על צדקיחו חשתדלהאסנם חופר פתאוס ואחאכ עם ברית לכרות רנע על רק וחועיל דוקא זה דברלבחור חעם רוח על מלפעול צדקיחו רוח את חחליש כנראח זח אשר חזאת,חברית לחתנורר שבאים בעת ביחוד אמעריקא ברבני זח רואים אנובאשר

חדברים, את מבפלים ואחאכ בעירם דברים לתקן מחילים אשרבאמעריקא לומר שמצוח שכשם נלבם וחושבים עוד למחות בידם אפשר אי כיומחליפים

נשמע. שאינו דבר לומר שלא מצוח בך הנשפעדבר ענין חוא חעם דרני את לחפיב צדקיחו בו חחיל אשר ח,חוחדבר

חראשונח חמצוח חז"ל לדעת חיתה שזאת מפני אולי חפשי, עבדים.שלוח חברית דבר על א' פרס שני בחלק בארנו באשר במצרים ישראל בחשנצמיו עבדים שלוח פרשת על אלא ישראל נענשו לא בירושלמי ואמרובמצרים, עיישש, ח'ח( פ"נ י ה4חירושלמי

ובקרבי כר.תו עבדים שלוח דבר ועל עדח,

חענל ויברתו פויו( 4'ד )ירמי' עליו שמו נקרא אשר ח' בבית הן לפניחברית ויכרחי לאחיו ואיש לרעחו איש דרור לקרא בירושלם אשר חעם נל אתברית ובל וחכחנים הסר*מים ירושלים ושרי יחודח שרי בתריו בין ויעברולשנים חאהן,עמ

על יהויקים שחפיל חמס ע"י בי מדיני ענ*ן בזח שחיח נראחוניותר ומכרו שנח שנח חארץ נתדלדלח 4'ה( כ"נ ב' )מלכים נכח לפרעה לתתחאוץ נם כי יחהקים, ימי נל היח וזה ולשפחות, לעבדים להעשירים ובנותיחםמבניהם מס בחצנע שלח נבוכדנצר תחת חיח אשר חאחרונות שניםבשלש

למי מצרים

סמלבת בראשית חזה חמם ופמק בבל, במלך בטרדו לו יעזור ני חשבאשר פלך לקח בי מארצה לצאת מצרים מלך עוד הוסיף לא אשר וצדקיחויחויבין

בנו

אטעיף הטופהם ,צרסיהובריתי כח שרק169

כ*ד ב' )סלכים מצרים למלך היתה אשר כל 8רת נהר עד מצ-ים סנחלבבל 3טרל הטלך, ובית ה' בית אוצרות כל את והוציא נביכדנצר בעלות 414ז'(

ולשפחוא לעבדים בניחם את מכרו הפעם ועוד חארץ, עם דלת שלהעתי חי' צ-קיהו למלך השבע ובשנת ודנן, בטח מעפ עוד לחם הי' אשרלאלו עבד*ם בשלוח ראשונ" מצוה לקיים ותתעוררו לחפש*, שה עברים שלוחזטן

סוף כל סופ ח~צו נם אשך בבל מלך מעול וסוראם פחדם ביטי חפשיהאלח איש אחיהו ביהודי בם 'עבוד לבל בעם, ואחבה חידידות ונחוצח בולסרוד אשר חשבפים שאר מבני הנמכרים רוב הי' כנראה אשר 15(, ל*ד)ירמי' )סמלח חז*ל דעת לפי ירמיהו עם שבו אשר מאלח או א8רים סמלינשארו חענדים את וישיבו כן אחרי וישובו שקפח הארץ בי ראו כאשר אך ע*א(4ל ולשפחות. לעבדים ויבבשום חפשים שלחו אשר חשפחותואת

חברית כריתת בעת היתח לא חענל בתרי בין חחעביח ול רשף'*ולדעת

ברית כרתו ולשפחות לענדים לכבשם שבו אשו בעת יק עבדים *וח* בדבר קמצים ושני בשיא יו*שי" מלת נקוד וע רשש לדעת כי בריח,לענור דברי את הקימו לא אשר בריתי את חעוברים חאנשים את ונתתיירסיי שמי 3קרא אשר בבית כרתו אשר חברית ר*ל יע**ייי כרהו אשרחברית בתעגל חיח וה חזאתו חברית דנרי את עברו ובמח מהו(, ל*ד )ירפייעליו וחכחגים חםרימיס ירושלם ושרי יחודח שרי בתריו בין ויעכרו לשנים כרתואשר טרהו לעבדים חפעם עוד וכבשום כשחזרו י*פ( י*ח ל"ו )ירם" חארץ עםונל בתריו בין ועברו לשנים חענל וברתו במקום לטתד ונמורח חזקח בריתכולם ע*ןי של והנקוד עי"ש( "אץ )רששי עליה חעובר ויחלק יבותר ככחלאסר אינפ אך ציירי, שוא בחירגק חענל ייגי לקרא לא עה, פירוש עםבצ,אים וכורתאם חי אל ששני6 שבעת שא*א חשב הפץ יל רש"י וכנראחסכריח. להשליך במצרים חברית של חראשונח וחמצוח חתורה דברי לקיים לפניוכיית סדר בעל דעת לפי פ"א בי בחלק בארתי כאשר טצרים וגלולי עיניםשקוצי למסלכת חשביעית חיתח חשביעית בשנח יחוקאל שגם שמח שחבאתיקולם

ק% שיעשו א'ש במצרים. חברית דבר על ישראל לזקני דבר אשרצדק*חו ירטיי חיו כן עושים חיו ואם כחצרים, לנלולי עון מזכרת שחוא חבריתלסמל

חברית עשית דרך על נם אך ברית הפרת על רק לא אותם מוניחיםויחזקאל על אשר נריה" לעבור ברית *קקומם עשו חוח שחטמל זשל רווא פייע*כ חשייכו עיניו .שקוצי אען איש במצרים, חברית ומוכירם יחזקאל מוכיוזםזח

המה אלו י'ל רשף'י דברי ויסוד ז'(ו כ' )יחוקאל ת8טאו אל מצריםוננילולי למרוד בתריו כין ויעברו לשנים כרתו אשר חענל יואומר רבח עולםבטדר שס יש אטנם חענו, נתרי בין ברית כרתו ובבש1ם שוארו אחרי ר*לבטגומף

בשני וטגורח נמחקח וחמ' מרד" מתוך ואלו אלו אוטר ששתמצא נירסא3ם שנום חסע*ר שמנת לחיות יכול אך דל, רשר* פי' פפני וכגראח לבנחחצאי חע% בהרי בין אותו שכרתו מפני מרד מתוך חי' לשלחם הראאאןחבדית וח על חוכיחום לא ויחזקאל שירמי' ממח אך קדום, טדד עון הסהכירפפל במע*ר. וכנירטתו יל רשרע כדברינראח

חואה חברית דברי שמעו כ*נ בפרק שחוכרתי ירמי' נבואת נםחאצליודברהם

, ,, ,.ן.,,,

148 אסעיף חמשרים צדמידהו ברירץ4 כח'פרק

אלק* ח' אמר כה אליחפ ואסרת ירושלם יושבי ועל יחודח א"ט אלודברהם את צויתי אשר ח~את הברית דברי את ישמע לא אשר חאיש ארורישראל נקולי יטסעו לאסר, חכרול מכור מצרים מארץ אותם חוציאי ביוםאטתיכם לכם אהיח ואנכי לעם לי והייתם אתכם אצוח אשר ככל שתםועשיתם לפ* נאטר חואת ברית חפרת בעת כ4כ בי-י'( הא, )ירמי' וט' וט'לאלקים אסור לכן במאמר חיתה במצרים שחגרית א' פרק ב' בהלק בארתיאשר

לי וחייתם ירבי' שחוכיר ווחו ולקחתי, ונאלתי והצלתי וחוצאתי ישראל,לגני דברי אען "שסעו רבים חלשון נם סובן ובוח לאלקים, לכם אהיח ואנכילעם

נתחלקח אך יחד" ויחוקאל לירמי' באה חנבתשה כי ודברתם' הזאתחברית ומפני אחד, במננון סתנבאים נביאים שני שאין סננונו לפי אחד לכלאח*כ בין חיח צדקיחו ברית כי ירושלם, יושבי "ועל' יחודח איש אל כ'כ נאמרוח

ח'(. ל'ד )ירמי' בירושלים אשרחעם חיא, חואת, חברית חעברת כלל יהוקאל חוכיר לא אשר חסיבחאטנם

וט' וט' דם שטך למען בך חיו לורועו איש ישראל נשיאי הנה באמרו,כי חקלות לחוכיר מגףם אין החבצרות פלו כל בובור ון-1,4 כ"ב,ליחוקאל בשביל וח סוכיר חי' לא מ4כ וירמי' המורות, די הם שלעצמם אםננדם ירם*' אבל כו', כו' ואלמנח יתום וענו* דם שפוך שיש במקום חעבדיםכנוד

חעברת אשר נכונח חלא חמעשח על מאשר חברית העברת על יותרחתרנש חברית אם כי כלח, חאנושיות יסוד חירוס העם חבנת לפי נם היאחברית

יח,קאל ונם ושלומו, חעם סוסר את יחויק אשר דבר אין מחויק, לאוחשבועח לקח אשר נבוכדנצר עם צדקיחו כרת אשר ברית חפרת על חמרי ביתקרא

לחיות באלח אותו הביא ברית צדקיחו את ויכרוו2 המלוכח מורענבוכדנצר לשלוח בו וימרד לעמדה, בריתו את לשמור חתנשא לבלתי שפלחממלכח 1 חיסלט 1 חיצלח יחוקאל ,ה על רב,ואמר ועם סוסים לו לתת מצרימחמלאניו

לא אם אלקים ח' נאם אני חי ואמר ונמלט1 ברית והפר אלח חעושח, אתו בריתו את חפיר ואשר אלתו את בוה אשר אתו חממליך חמלךבמקום לכן עע*ה אלח וכל ידו' ,נתן וחנח ברית לחפר אלח וב,ח יוסת בבלבתוך ונתתיו חפר אשר ונריתי בזח אשר אלתי לא אם אני חי אלקים ח' אמרכה

אתו ונשפפתי בבלח וחביאותיחו בטצודתי ונתפש עליו רשתי ופרשתיבראשו, ח' בפרק בארתי וכבר כ'( י"א י*ו, )יחוקאל ונו' בי מעל אשר סעלושס

חנכבש ישראל לסלך יעון לחשוב נוכל לא כי חלו, בחמרד צדקיהו עוןאת שסמלבה חפץ ולא עטו ואת עצמו את לחציל עצח סטכס אשרמשיביו בריתו, חפרתו רק עונו חיח חמרד לא כן על אשר שפלח, ממלכח תחי'ישראל וד*ף אשר לצדקיהו נבוכדנצר בין שעבר ערך קטני דברים חו*ל פפרו זתומפעם על לא חעון עיקר לעשות חו*ל חפצו חעיקר אבל סשלע איוה 'בוחרמוו עמנים בין חבדל אין אשר חברית חעברת על רק לסוסים כוצרים למלךשלחו עובר וכל וחשבועח, הברית רק חעיקר חוא חדבר לא כי לקטנים,נדול64 שהפ מועיל לא נוים עם כנון חשם חילול ש"ט ובמקום ינקח, לא בריתעל

בפ*ה. בארתי כאשר חשם חלול משום אתם ושבועח לנדר נדריםחתרת לקכל יכולים נביאים שני כי אס ופדר, משפר יש לחנבואחאסנם

הזטפעח

]ל,),,.,,,,,,),,, ,,,,ל,,,; ,,,,,, ,,

[., ,

,),.,, ~,,., ],;ן, ,,,,ן,,,,ן,ל, ,(,),ן,, ,);,;.)ן1 .. ,, , .;ן.1,ל,.,,");,י, ;),, ,;ן ".ן,,,,ל, 11ן, ],]

;);1;ק ,' אטעיח המשרהם צדקיחובהתי בח פוק%4 ',ן;ל, 6 שניתן לפי אחד כל חעם אל לנבאות אך אחת לנבואח אחתחושפעה ) , ' דבר על וליחוקאל עבדים שלוח ברית חפית דבר על לירמיי לנבאות,רשות ', כי אם לנבאות לו נאמר שלא מת מנבא אשר חנביא בי ננוכדנצר, עפברית

;,1, )' ' ראתיחב כיון ע*א פ"פ בסנחדרין בדאי' אדם בידי מיתח חייב עליוחהפפעח ;'.,ן, נם חנח לו, .נאמר דלא נחי דמי ליה דאיתמר כם4*ן ק*ו למדרש רשהעליח נלח אם כי דבר ה' יעהשח לא חנאמר שוף עליו חוש*ע או ליח דאיתמרמח ומיתתו לומר אמור לאמר, לו נאמר שלא כיון אבל חנביאים, עבדיו אלסהי ,') תני אשר נבואתו כובש נקרא הוא אמר ולא לאמר לו שנאמר ומי ,בחנק , , בארניי תמרי דאכל מאן לית אמר לוקח נבואתו חכובש חמדא דרב קמיחתנא , דכתיב אביי אמר ידעי מנא נביאי, חבריה אביי אסי ביח אתרי מאןלילקי

.ל

) , ש'ב( פ"פ )מנתדרין חנביאים עבדיו אל סודו נלח אם כי דבר ח' יעשח לאבי ניחן לכולם לא אכל שבדור חנביאים לכל מושפעת שהנבואח מוה אנורואים ביח מתרין נבואתו בובש לאומרח לו שנאמר מי אם רק לאומרח,רשות יחיח. והיח שמים בידי ממיתח להפפר אותוומלקין

,ל

י,י,, ,לי,,..

"י,]ש סו*ךק

..ן,"ז',,."י.,, ,. ) ,, , זל ,,, ,(,,,,ך,,,,,,יי.),,,)%ן 1%8 אסעיף שקה8 חשמאדבה %*ק .'% וזעפתם הצשהעדבף.,1,,ן) כופרםי';)1,

אסעיה חעקתם חצומות דברי אין אסתי טאפר אסהר,הענית אם מחפישי, כארש חאבכה טלבו, תנ חבויהלא,

א8ר ב8קרא, ביחד ויחיד רבים ירושלם,אשכתך חתגיוש, שובראשטקלוו

ואבלם, ענויחם וחומר צומות ארבע דיני והתלמוד חכחטנח מןידענו ובנין ציון שיבת בנגואת כי ראשון, בית בחורבן שנתקנו זכרי' מןףדענו וצום חרביעי צום לאמר אלי צבאות ה' אמר כח זכריחו ניבא שניבית

ולפועדים ולשמחח לששון יחודח לבית יחי' חעשירי וצום השביעי וצוםהחטשף אותם, תקנו ואיך ומי מתי ידענו לא אך י*פ(, "'ח פ' )זכרי' וגו'טבים זרעם ועל נפשם על קימו בבר מקודם בי לומדים אנו אסתר ממנילתאמנם וזעקתם" חצומות ש"כדברי ספק ואין ל"א(, פ' )אסתר וזעקתם הצומותדברי אסרה אשר חצום עי לפרשם אפשר אי כי אלח, צוסות ארבע עלכונח ואל תאכלו ואל עלי וצומו בשושן חנמצאים ,ויחודים כל אען כנוס לךאטתר הקבלח היתה לא האלח בהצומות כי פ"ו(, ד' )אפתר יסים שלשתתשתו תורה בעל הישרן הגאון בחפצו בתב באשר חכונח אין לא", וועקתםהצומות דברי אין קיים אסתר ימאמר ע*ב פא במנילה 41ל ודבריאם זרעם,על

שזח פדבריו נראח אשר וזעקת%', הצומות דברי ליה יסטך שליטשאתטימח וטנחנ עליהם קבלו שלא אמתר, צום על חכונח תצומות ודברי טמוכים,דרש שטשיש נראה יטליפ*א מדבריו אשר בעלמא, מנחג רק חוא אפתרתענית שהיתה יפרשו ואם זרעם, על קבלח בחם תי' שלא כן הדבר ואיןהטלך, לפני שבאה טים אסתר שבקשה הימים שלשת צום על וזעקתם הצומותדברי שקבלו במקרא שמפורש אחרי עליחם קבלו שלא יאטרו איך קבלהבהם יטל ולא סמוכין של לא דרש איננו בנם' זה לשון אמנם זרעם, ועלעליחם יוחנן ר' השיב זה ועל אסתר, של והצומות חמורים דברי בצעיב ולאדשורים ימי דברי קיים אפתר ומאמר פפוק על חוא שאלה או קךשיא רק אחרת,פדח

אצלנו מנמנ רק חוא אסתר ותענ*ת אפתר, צום אעע עליחם קיטו לאשבאמת ורעם ועל עליהם טאז קבלו אשר צומות ארבעח של חצוטות שדברירק

עשה אשר נבפ בן בירבעם מלבו חנ הבודח שב1לו א'( יא )ואתחנןיל חרטב"ן כתב אשר תוסיף בל איפור מטעם חהננהת להיות יכול הי'ה8ורים יטי קיום שעל המורים ימי את לקיים שניחם עזרו אפתר מאמר שלוהכח )םלכים ביחורח אשר כחנ חשני לחדש יום עשר בחמשח חשסיני נתהשחנ ענן רג אסד ולץ ע"ז, טעח לבד כהוחד עון ה" החנ שחוספת ל*ב(, י'בב' רי בו*ם נה8ן כר שסואל ר' אי' ח"א 8'א8 טגילה ובירושל8י ה'אמ פ"אקרש נירוו8לסי מלבו ירבעם לחם שבדת מצינו %בים וימים שבתות אף כחנאבד

יוטח* י,,,:,:,,.,ן,,,י-,

אטע*ף תעקתם דחנהשותדברי טפרק166 א*ננו קבוע חק שכל בשנח שנח טדי קבוע לחק להוסיה א"א נביא ידיעל שא8*י יר"ל שש, שם בבבלי איי וכן מעתח, דבר לחדש רשאי חנב*אשאין הסצךת אלה ממעם רק הוס*4 דבל מלאו נזכר לא שם אמנם חוח,חדבר על מצפעהם חיו נניאים וכמח שלשים וסחם וקנים וחמשח שכוניםיתתן תורה. דברי עקירת הוא תוס*ח ובל שעח,הוראת

תקיא *בחר אשר במקום אלקיך ח' פני את לראות ישראל כל בבאחסוכות, בחנ חשמפח שנת במועד "שנים שבע מקץ חח"ד ישראל על ירבעםמלך__ שמיטח במוצאי יעקב בר יוס* ר' אטר שם בירושלמי כדאי' השנץניבהרש חקח4 "חג את עשח אשר ירבעם שעשת כמו אחד בחדש שבתורחפובים חימים עושח או מהשבוע, אחד ביום שבת עהטח אם שבתות כמו התורחאת סחקה כאשר רק סלבו חנ בבודח תוסיף בל איסור אין באמתאמנם . שקבלו מה וקימועליהם קגלו שישראל רק מלבו חנ בודח זה שאין תוסיף בל משום ופוריםבחנכח א*ן ולזאת עצרח, ולקרא לח' לחודית מצוה רק איסור בזח אין עמו ח'חימהב אשר חמיב או לו נעשה אשר לנס הודאה חנ שעושח מי אבל תוסיף,בל עון חוא וזהו חקחל, לחג חשטיני החדש את עשח לקרא, לו חנ*חולא וכאשר מקרי מתבעי אנא אטר באזניחס, ישראל כל נגד הזאת הרערחאת

אמנם עטהם, שעשח המוב כל על לח' לחודות כבר ופחדו מ,ח עוד ידעו ולא ירבעם מעשה אחרי חראשון חחנ חיח שזהמפני ולשמוח לחוג *ום לקבל טותר מותרויכן עהח שיושיעם לח' וזעקחותפלה ביחכו'ק בחדבן שקרח תצרה על אוי רק חכפורים, יום על חוספח זחיאין וזעקתם חצומות עליחם לקבל שיכויים ראיח לחם הב*או מלבו חנ בודתממעם סיבים, ולמועדיםולשמחח לששון יחפכו צומות חד' וכן לחס שנעשת חפיב על לח' ולחללולחודות

בחרש, האבכח חנביאים ואל הכחנים אל ישראלשאלו כן על זרעם, ועל עליחם וקבלת בברית נתקבלו שחצומות מזחוידענו כאשר חנזו 1 חחמשי

וח מבל ידעט ועכ'ש לתתירו, אחר מנין צרעי המעם יתבפל אם נםבברית וקבלח נזירח היח שזה שכיון שחשבו נ'(, ז' )וכריח ז שנימ כמח וחעש*ת* נחרות על נעשתח שחיא וכנראה ידענו, לא זו קכלח נעשח טתי אמנם~חיל. שתחמירו חחומרות כל נסמכו ועליח חצומות, על עם בברית קבלחשח*תח להקכ*ת, שחוק אין ביחטץק שחרבמיום יצחק בר נחמן לרב אחא רב יאמר חא על קושיא בדרך וה שואלתחנם'. כי דרש רק זח וא*ן חקב"ח, אמר ירושלם אשכחך אם פסוק חיןשפירשו רוא*ט ע-ב ד"נ ע'ז חשהס טסונית אמנם תעטתם,. חצומות דברי נפשםעל קימו אשר חברית שבועת היא זאת ה( ח, קל"ז, 3תחילים שטחתי ראשעל ירושלם את אעלח לא אם אזכרכי לא אם לחכי לשתי תדבק ימיני,תשכח ירושלם אשכחך אם נשבעו, ציון. משיר לנו שירו לחם שאלו שוביחם אשרבבל

אבל דלינא חוא שכחח דלטא וע', ימיני תשכח ירושלם אשכחך אםדטתיב אלא כוי שחוק יליכא ומנ"י נאסר ישראל על מקיא של פשיטו ואם כו', מחכא אלא איכא מיחאשאוק ולא חוא ישראל דברי חלא יאמי אלא כו' שכחח בדלסא לחקשות צריךסח

די

167 אסעיש תעמתם חצהמחעדביי כופיק

שנאי טפני חקב'ח על מקרא של פשופו את פירשו ודאי אלא תקב"ח,דברי ואוי4כ נשיר איך רבים בלשון מדבר מקודם כי הקכ"ח על שזח יחידבלש.ן עכ"פ אבל במקיא כאלת שרבות אם חקמ'ח, על זח פירשו יח*דבלש*ן הקב"ח. על זח פירשוחו'ל

ז'4ל רשב"ם פי' ולפי יצחק ורבי רב דעת מפורש ע"נ הש כב"באמנם על זח שפסוק יוסף ורב חמדא ורב פפא רב רעת נס חיא שנא' ד"חשם

צדעא בת ועל חתנים שבראש מקלח אפר על זח פסוק וט*ישים נאמר,ישראל יושראל על מקרא של פשימ שבאפת ונראח אטח, על ואטח דהרסנאכסא על זח פטוק דרש אחא רב שאולי ומריא שקלא דרך רק וח אמרו ובעאנאמר, זח חיי נן דרש לו שאפיי ודוחח חקב"ח לפני שחוק שאין לטד וטמנוחקב"ה אהר ספסוק זת למד אחא שרב שטסיק ואחרי צחוק, על לא שכחח עלרק ישראל על זח שפסוק ואחרי ישראל, על רק זח פסוק של פשוטו טפרשינןלא

על אזכרכי לא חתנים, שבראש מקלח אפר על שמתתי ראש על כונתנאמר, מחטדיח כל וטרודיח עניח ביטי ירושלם זכרח אשר צוטות ארבע שלאבלות על ואסח צדעא ובת דהרסנא כסא שלמח ומח קדם, ביטי לת חיואשר שחשבועה ר"ל נשכח, לא חשנח כל ושאפיי צומות הד' על נוסף זחאטח לזח עוד ועיין ירו,צלם בזכרון חשנח כל על ונם צוטות הד' על חיתהחזאת אי*ח. חבאנפרק

,ל, , , ,= , .,:,,,,,,,,,,,),,,,י.,ן,,,,1..ז(, ", חאו .לאיש תהששרש מ

!, ,, נופרמ

", הפורים ימירברי

אסעיף את חשורים וקבל עליחגם, לקיים חואשק,חפיים חצבור לגזירת פרירן בין חהכדל לעשהק, חהלואשר

לקהפ ה1קף בל *שת עליהס, דפתוספין דייוי פל* בבר, שקבלו פח קי18 לאורייתא, וגח פורעוץפנאן פרוע אגי, גם עפתני חצום ימיפש, שלושח א5תרטם אזעש1דרש, ביפי קבלוה וקרר טפגילח, מוהת שפאין לפשח, חקבשה שחראה פגין להתהרו חעתידותפצחש

עם ישגו חפא5ר, פל כו' ישואו "שץ 8שח5שחשביע 131'ישר

בחפשח בשהטן פאויביחם חיחודים נחו אשר ביום חטמחח סשתחי8י אוהפ עשו בו עשר צארבעח אחשורוש אמלך מדינות ובשאר: אדד לחדשעשר

קצלת, ובלתי ישראל מטנחיני עליחם נזירה בלתי בראשתח מעצמםחיתוזשם נהפד1 ,, אשר לח' לחודות חעם של הלב שסחת מחתרנשות רק וברית,רבהם יסאונ אה מידכי וכראות פוב, ליום מאבל לשמחח מינת חזת החחהטלחם חפלך', פייטת בכל אשר חיהוחם כל אל ספרים כתב לט מעומקחעם

ארגען), יום את עושים לחיות עליחם לקיים וחרחוקים, חקרוביםאחשורו5- כ' ס11 )אםתי לאביונים וםתנות לרעחואיש סנותי וטשלוה הטמחח משתח ימי בו עשר חכהטח יום ואת אדר לחד,שעשר שייסאף נרית של תרטס ארמי מלשון הוא פח .לקחם* פי' כי עליהון,דינא ' נזירת לסיים פתרנוט כשב(, חוח חטנחנ את עליחם בברית לקבל ראל ב, פרק שני בחלק זח בארתיכאשר לעשות חחלו אשר את חיאודים וקבל אחשכ שנאמר וכט מקודם נחנואשר מ1דם, חחלו אשר את ר"ל כ*ו(, 8ד )אסתר עליחם מררכי כתב אשרואת וקבילו כתרנוסו בברית, עליחם עתח קכלו נפשם מחתרנשות מעצמםלעשית ידיד בלעין "וקבל" לשטן חתרטם שדרש וכנראח כחדא, ידידאין כלרשןעלויחק כאחין, כלם קבלו ואשר צאחד, כלם קב4 חששת שקבלח לומר וקבלובסקום בו*הז בין חבדל נאכ שזח הברי", על ססכיפים כלם שהטר ברית נ%חו*פ חצבוי ותקנת שנזירת אחד דינם כי אפ חצבור תזירת תקטזלפתם

חיא' השביעא; חלח ואלח בשבועח עושים ואם ככלו רובו אמרינן חצבורותקנ, שבנזיף'וע, ביניחפ החכדל וכל ח, פעיף ף פרק אן בחלק כטהשדאהייתא ני אש ) לכי בשריהת כי לי יחי, שלום אמר ואם המעופ, על נםוהאלח "'פ"ל %פ ניברי' לו מלוח ח, יאבח לא חשכועח את בלב קבלתי לאאנכי לעסוך. יכו*1 חצבור רוב אאשכ חצבור על נזירה טזרין שאין הכפים למדוכי ח1*א; אי כלו הטי גףבעים אתם ואותי נארים אתם בסארח סדכתיבבה ,י4,*, הצבוף* שיב אמרינן זאת בכל עץא(ק 4ץ נעשז לא לא אי אין כ*חה

,,';ט*

189 אסעיף הפורים יפידברי כזפרק

רובו אסרינן נארים אתט במארה כאלה היא שהנזירה נעת נם הנחכולו,

בעברו ברית מפיר קבל לא אשר המיעופ גם ונקרא הסיעומ, על שחלהכנלו ברית, של פירוש שזה כלם באמת מקבלים בברית אבל לו, סלוח ה' יאבהולא

א"כ הכרית על ססכים'ם הצדדים שני אחים בברית ובין אלוק בנריתבין

שאין ואם בברית, ונכנסים טסכימים העם כל לרוכ עם בברית היא בן:טז הוא אם ובין יחד מכלם הוא אם בין עם בברית הכרית וחומר לדינאהבדל

באהבת הבדל יש אבל ותקנה נזירה מחומר רובם ברית גרע שלאטרובם ככלו שרובו במקום אבל מאהבה, כלם עושים יחד כלם שקבלו מה כיהדבר, פה התרגום ודרש הדבר, מאהבת לא אך הברית מיראת עושה הואהמיעומ

כל קבלת ואולי כחדא, כלם שקבלו היתודימש ,יקבל רבים על יחידסלשון לתכסיסי עוד נצרך לא אשר כברית דינו מתננד מיעום באין כאחדהעם

הברית. מעצמם שעשו מה על נוכף עליהם מרדכי כתב אשר את קבלוונם הברית דיני ובכל בברית שהיה ,ה ולבאר לרע"ו, איש טנות טשלוחהיינו דין בארתי כאשר עם בברית אתנו הנכנסים הגרים ועל הנולדים עלשחל ועל עליהם היהודים וקכלו קיסו מפורש נאמר הי מעית וי פרק א' בחלקזה

האלה הימים שני את עושים להיות יעבור ולא עליהם הנלוים כל ועלזרעם

וקכילו קיימו וכתרגומו כ"ז(, מי )אסתר ושנה שנה בכל וכזמנםככתבם

שמתרנם מה אמנם "קימא", סקום בכל שתרגומו כרית ר*ל עלויהון,"קימא"

כונתו אין קיסא, יעביר ולא עליהון דטתוסשין דיירי כל עלוי עליהםהנלוים

וכל חדורות על חל ממילא זרעם על ככר שהוזכר כיון הדורווע על"בדיירי" ה', סעיף ו' פרק א' בחלק שבארנו במו הנולדים על חל הצבור ותקנתברית

לחבריה דאטר ההוא ע*א נ'ד בנימין כדאיי נרים פירושו פה רייריאמנם נירות. בן נר ז'ל רש"י פיי דיירתא ברדייר

יהיות עליהם וקבלו מרדכי לדברי כלם שמעו חדוה שבעת אםוכנראה לעשות, החלו אשר את היהודים וקכל כנאמר ושנה שנה בכל כןעושים זו בקנלה לפקפק והתחילו ההתרנשות נחלשה השנה בסשך כנראהאק~ם מלבו חג בודה טשום איסיר בזה יש שאולי שחשבו הקודם בפרקכם4ש

אמתר ותכתוב הפעם עוד השני הפויים קודם ומרדכי אסחר כתבוולזאת

הואען הפורים אנרת את לקיים חוקח כל את היהודי וטרדכיהמלכח

האלה הפורים ימי את לקיים ונחוין מותר אשר הראיות את ר"להשנטה, להח,יקה סוכרהים ראשונה נשנה כזה עליהם ברית מרדכי כרת כאשרבזטניהס

דברי נפשם על שקיימו סהברית החיתר על והראיה ברית, כספירי יהיוולא עורו אסתר ומאסר האלה והיאיות הקורם, בפרק בארתי כאשר חעקתםהצומות משח שכרת הבר*ת ספר כמו במפר, הזאת חברית ונ:תב הפורים דברילקיים בי. פיק שני בחלק בארתי כאשר האגנותבברית

פרסוטו וספני רב, בי בר לכל מפורמם הז"ל טאסר וישב( וההר~

לא בו והוא האמתי, כפירושו שלא אותו לפרש שיגילים בהפירוש ה,רותמרגישים

בדברי עליחם שכפה מלסד ההר בתחתית ויתיצבו חסא בד חמא בר אבדימי ר,

שם לאו ואם מומב ההורה את סקבלים אתם אם להם ואמר כניגית ההראתתהא

אאע.4 הפור4ם ימידבף -כז פרק"17

רבא אמר לאורייתא רבה מודעה טכאן יעקב בר אהא א"ר קבורתכם,תהא מה קייסו היהודים וקבלו קיימו רכתיב אהשורוש בימי קבלוה הדרואעפאכ לאורייתא" רבה "מודעה של בכלל שהרעיון מה ולבד עאא(, פ"ה )שבת כברשקבלו צדק משפט דרכיו כל ואין פעלו, תמים לא הצור ה"ו הכי טאד, תטוההוא יכניה, את שהנלה עד ומרים קשים עונשים כך בכל אתישראל ענש מדועחאו, צודקת טעגה לישראל ויש קכלוה, שהדר טרם המקדש בית את ההריבונם רשע אותו של ממעודתו שנהנו על נענעוו וסדוע מודעה, טענת כביכול,עליו רמוז איח מננוני כבדות רבא בדברי יש זה ולבד קבלוה, שהדר טרםעוד

עוד ברית קבלת פעמים כמה מצינו בכלל, התורה על ברית קבלתבמגילה מפורשים עזרא בימי יאשיהו בימי יואש ביסי יהושפט בימי התורה עלהפעם רמוה ולא המגילה זאת הסתירה ומדוע אהשורוש, בימי לזה זכר ואיןבמקרא

של העברי הדתי מננון המנילה בכל כלל שאין עוד ולא רהוק, ברמז רקזה איננו ויום לילה ימים שלשה אסתר צום תם המקרא, כבכל הויה שםהזכרת צום הכזה עצרה לקרא רק הוא היהודים אצל הצום כי כלל, יהודית דתבמושנ ענין בעצמו שהצום לא אבל הפשי, רצוצים שלה מוטה אגודת התראבהרהו רק והוא והתשובה, הוידוי ההרטה שעיקרו הכפורים ביום רק ישראל, דתלפי אבל לןכרון הצומות או השנה, כל של והפשעים העונות ההטאות על אהדיוס

שישו ימיני תשכה ירושלם אשכהך אם ירושלם זכרון רק הצום איננושעיקרם לא כן על אשר עצמו, חצום לא העיקר שזהו עליה, המתאבלים כל משושאתי כאשר ירושלם אשכהך באם רק ונכללים וזעקתם הצומות קבלת בתנ"כנזכר להי תפלה כל נזכר ולא ויום לילה ימים שלשה ולצום הקודם, בפרקבארתי לזכריה שאלי וכאשר נשברה רוה עם רק הצום עם ענין לו איןישראל אלקי אבל המדינה, כמנהנ נבתב הנוסה אבל ישראל אלקי לה' לזעוקכיונה ובודאי לזה כיונה לא ח"ו שאסתר ואם אהריטן, פני לרצות פרסי מנהנזה

דבר היה שנים כמה זה עשיתי כאשר הנזר ההמשי בהדשהאבכה בהמשי וטפוד צמתם כי לאמר הכהנים ואל הארץ עם כל אל לאמרה'

כי התהשבו ר"ל ה'(, ז, נזכר4, אני צמתני הצום שנה שבעים זחונשביעי עצמם את כשמצערים פניו בזה וטכפרים והינון הצער מקור לדעתםהוא כי לצום, אותו תעשו נפשכם כענותכם אשר הפרסים אלהי אחרימן כמואני

לצום אותו שעשו כמו כבר זה כי אחר, צער לעשות עוד צריך לאשהוא אלהותו. כל זה אשרולהתענות,

בטנילה הויה שם הזכירו שלא ומה כאלה, בטלים לדברים כיונו לאואמתר שסרדכי שבדור ואם הטועים, הפרמים לפי מוכרהים היו אזי מה' דבר סזכירים היו לא כי מפני הוא לה' התפלהולא

שם להוכיר לא לה' לעשות ועת ואהרימן, הורמיז שם להזכיר מלךבהיכל שהטטרות אם ורנשותיהם, המדינה מנהנ היו המנהנים עכאפ אבל כלל,אלקים ברוה'ק אסתר אם הידים את מטמא אסתר אם הכמים ומהלוקת שונות,המה

עוף שכרהו נאמר ופח ע"א(, ז' )מנילה לא או ה"ודש כתבי ככלנאמרה בטקום וקבלו" "קימו קל ברמז מרומז כלה התורה קבית על בריתהפעם להיות צריך היה כזה ודבר בחמנילה, מפורש להיות צרך הי' כזה דבראשר הסנילה. כל ברוהניבר

א"נם

1ו1 אסעיף חפורים ימידברי כזפרק

ב' סעיף בי פרק שני בחלק תרצתי כבר הראשונה הקושיא אתאמנם

כמו איננו לאורייתא רבח מודעה מכאן יעקב בר אחא רב דברי כי א'אות אבדימי מרי יעקב בר אחא רב שלסדו החלטה למוד שוח המפרשיםשחושנים

כנינית חר עליהם שכפה יאמר איך אבדימי ר' על היא קושיא רק חמא,בר דברי עברם על ישראל נענשו ואיך לאורייתא, רבה מודעח מכאן יחי'חלא בימי קבלוה שהדר רבא דברי אסנם אונס, טענת להם שיש אאהריתורח

חישר חחגיון שאין דבר חוא דבריו את הנח עד שהבינו לפיאחשורוש לקבלו,יכול

טעות לידי העולם כל את הביא האותיות מקוצי אחד שקוץונלע"ד על כלל כזאת עלה לא אשר אחשורוש בימי התורה את קבלו שהדרלחשוב שבאמת אם לומר אבדיסי ר' אתדברי לתרץ בא רבא אמגם רבא,מחשבת

בהקולות חנכחר המעמד כי בחורב, אשר הברית על מודעח טענת להיות יכולהי' עמנו אתה דבר לאסר ופחדם אוכלת, כאש ה' כבוד ובמראהוהברקים לומר גינית כמו החר עליהם הי' נסות, פן אלקים עסנו ידבר ואלונשמעה

ותרעש ותנעש עליחם החר יפול כי ימותו כי פהדו התורה את יקבלו לאאם בערבות ר"ל שנית קבלוה הדר אמגם ובהו, לוזהו חעולם כל ותחפךהארץ טענת כבר היתח לא ובאלו וכו' ויהושפט אסא וביסי גיי,ים ובהרסואב חחר עליהם היה שלא יעקב בר אהא כרב רבא דעת ובאמתמודעה, היתח בחורב שהברית יאמרו שלא פקפוק מחשש "אעפ"%' זאת בכלכניגית ואמר לב, מנוחת מתוך ובחירב טועד באהל הפעם עוד קבלו התרגשותסתוך את וסביא לעשות, החלו כבר אשר את עליהם שקבלו אהשורוש "כימי" זחשחי' לעשות, החלו כבר אשר את היהודים וקבל חפסוק את ולא וקבלו" "קימוחפמוק

לעתיד כן לעשות עליהם קבלו כבר לעשות שהחלו שבעת ידענו לא שמפסוקוחמפני דרשו וקבלו מקימו לעשות,.אמנם קבלו אשר ולא לעשות החלו אשרדכתיבברק יבא שלא אך לעשות, עליחם סעצמם קבלו הנדולח והשמחח ההתרגשותשבעת מודעח כאן נם ויש שמחח של התרגשות בעת חזאת קבלה שנעשהפקפוק בחתרנשות בחורב שנעשה חברית כן וכסו אז, קבלו אשר את הפעם עודקימו ישאר לא למען מואב ובערבות סועד באהל הפעם עוד קיימו הנבחר חמעסדשל ל,,כימי*, ונעשה "כימי" של הכת מאחורי אחד קוץ ידי על ורק פקפוק,שום להם לתת לאבותיכם ה' נשבע אשר האדמה על בניכם וימי ימיכמ ירבוולמען ו,כבימי" באמת להיות צריך הי' תלמודי בסגנון ואם הארץ, על השמים"כיסי" חראשונח שבהנוסחא ואפשר לבימי, חחליפו וקוץ כימי המקרא לשון תפסאבל הסופר וחשב להכת קוץ נתוסף סופר שניאת ידי ועל כבימי באמת כתובחי'

בימי, ונעשח אחת ומחע כפולה ב' 6ח שישחשני אומרים אותו כשמשביעין ע"א ל"ם בשבועות מאטר עוד יש אטנםנ(

דעת ועל חמקום ע*ר אלא אותך משביעים אנו דעתך על שלא יודע חוילו על שלא דעו להם אמר ישראל את כשהשביע רבינו נמשח מצינו שכןב"ד

לבדכם אתכם ולא שנא' דעתי ועל חמקום דעת על אלא אתכם משביע אנידעתכם דורות סיני הר על חעומדים אותן אלא לי אין פה ישנו אשר את אם כיונו'

אלא לי ואין איננו, אשר ואת ת'ל מנין לחתגייר העתידים וגריםחבאיםמצות

אסעיף הפורים ימידברי כו פרק172

טנילה מקרא כגון להתחדש העתידות מצות סיני מהר עליהם שקבלומצות שדעתה זו ברייתא לפרש ומורגלים כבר, שקכלו מה קיימו וקכלו קיטו ח.'למנין

ע"ד בסיני כבר שקבלו מה וקייטו בע"פ בסיני נאמרה כבר מנילהשמקרא אפי' לסשה הסב"ה שהראה האלה הדברים ככל ועליהם פמוק על ז*לדרשתם

ופירוש ע"ב( י"ט ~מנילה מנילה מקרא ניהו ומה לחדש עתידים שהסופריםמה אמר שהרי מתובו ונמתר מוטעה פירוש זה אמנם בסיני, כבר שקבלו מהקימו מנילה, מקרא כנו, להתהדש העתידוח מצות עליהם ",טקבלו" מצות אלא ליאין שקבלו מה קיימר אטר ואיך בסיני, עליהם מנילה מקרא קבלו שלא מפורשהנה בתורה שכתוב מה אלא לי אין צ"ל והי' בסיני אותה קבלו לא הלא בסיגיכבר שקבלו מצות אלא לי אין וכשאמר סנין, עליהם להתחדש חעתידותמצות בסיני קבלו לא לחתחרש שחעתידות הוא אות בסיניעליהם

רק. אותם שחשביע

מקרא כבר שקנלו הלשון יתכן ולא יתקנו הסופרים אשר כל כזטנםשיקבלו הראה במגילה המאמר שמפרש ז"ל להתוי"ם הסשניות בחקדמת ועייןמגילה, לו הראה רק כלל לו שנאמר ולא לו, שלמד לא לו, הראח שרק למשההקב'ח הללממ"ם כמו זה קבלו ולא לישראל זח אמר שלא וששוט הנבואהבמראה עליחם. בברית קבלו שלאוסכש"כ

שדרשו ד"ז מסגילה מקשו כבר שקבלו מה קיימו ד"ה שם ואלובתום, קיימו וקבלו מקימו ליה דרש ושטואל נאמרה ברוה"ק דאסתר קראימכמה טדשמואל, בר פיכא להו אית דלכלהו רבא וממיק למטה שקבלו סהלמעלה פה של להדרשח וקבלו קימו דאצטריך פירכא ליה אית נטי דשטואלוהלא לדרשח שנצרך וכל פ"ח, בשבת כן דרש נופא ורבא ככר, שקבלו מהקימו

באויר, פורחים נדרים התר נבי ד"י כחגינה רבא לדעת פירכא נקראאחריתי שם שקנלו בסיני כבר שסבלו סה קימו פה ,"ל ,~פירשו טבואר זומקושיא לא במיני כבר שקבלו כלח התורה את שקיימו ובשבת סנילהסקרא

שם*כפירושנו מביא ח'( ציון אסתר מנילות יבציון א, שורש המצות במפר ו"לוהרמכ.'ן

חוו להם אמר ישראל את משה כשהשביע מצינו וכן וכתב רשבועותהסוניא המקום דעת ועל דעתי על אלא אתכם משביע אני דעתכם על שלאיודעין אין הזאת, האלה ואת הואת הברית את כירת אנכי לבדכם אתכם ולאשנא, מנין סגילה מקרא כנון להתחדש העתידות טצוות בסיני שנצטוו מצות אלאלי

וקבלן קימו ת"ל המקום דעת ועל דעתו על עליהן משה שהשביען טניןכלומר מסיני מקוכלת הטנילה שקריאת מ8ורש דבר זה הרי כבר עליהם שקבלומה

דעת ועל משה דעת על שבועה בה ובאח הסצות, כשאר ברית עליהונכרת בסיני, שסבלו מה כבר שקבלו מה שמפרש מפורשת דעתו הנה ו"ל, עכ'לחמקום מצד סוזר בעצמו שהדבר מה לבד מתוכו נמתר הזה שהפירוש בארנווכבר היות אמנם וז"ל דנריו בראשית שם ז"ל הרמב~ם כמ"ש כזה דבר לוטרההניון היונים עם, לנו ויקרה ממלכתנו באהרית כשהיה כי שיצונו כסיני למשהנאמר או זח ידמה שאחד רואה איני "הנה חנכח נר להדליס לנו יתחייב וכךכך קודם זה שהזכיר כמו מנילה מקרא על נם בזה וכיון ע~ל, במחשבתה4יעלה מפני מנילח מקרא על כזה לשון כנראה לעצמו הרשה לא רק עי"ש,שם,

הטאסו

118 אטעיף הפורים יטידברי כזפרק

חשבו רק המפישים, ככל פירשו כנראה נ"נ אשר בשבועות, הזההמאמר שאין פעמים כמח בספ-יו הזכיר אשר המוזרות והדרשות האגדות מןלאחת ומשי לרמז או למוסר שרק מהםלמדין

דבר, החיטת מחם ללמד לא נאמרו,

במחשבתו" יעלח או זה ידמה שאחד רואה ,איני הלשון לומר חפין לאאבל

באנדה. כזה דבר שנמצאאחרי כהראשונים להם "קחו בשבו;ות כן בשבת שכסו הוא האמתאמנם ועלינו בשבת, ב"ה האמו;י הפירוש את בארנו וכבר מוזרי פירושכהאחרונים

לחפירוש ;קביא אשר הדבר שראשית והוא בשבועות, נם בס"ד אותןלבאר את כי שהמאמר בהסוניא הלשון משטחיות שחושכין טה הוא הלזהמוטעה הדברים על נמשך כוי סיני בהר העומדים אוחן אלא לי אין פה ישנואשר טשביע אני דעתכם על לא אמר ישראל את משה כשהשביע מקודםשאמר לי אין שהמאטר ש:תב ז"ל הרמב"ן בשם מפורש שהבאתי כמו כו'.אתכם המקום" דעת ועל דעתו על "יטהשביען סיגי מהר עליהם שקבלו מצותאלא דעת ועל משה דעת על ההשבעה של שהדרשה כן הדבי אין באמתאמנס לא ד"ה ו"ל רש"י כפיי לכדכם אתכם ולא שנאמר כהמאמר נגמרההמקום טלשון זאת דרשו כנראה אשר לבבכם במחשבוה כשאת:ם לא כלימראתכם במיוחד מפרשת לדרשה, הפמיק את הביייתא כשהביאה אך לבד, במקוםלבדכם על העוסדים אותן אלא לי אין פה ישני אשר את כי הפסוק סוף אתנם פה איננו אשר ואת ת"ל מנין להתג'יר העתידים ונרים הבאים דורות סיניהר 1, פרק א' נחלק אצלנו מכואר כבר זה אשר הנולדים על חל שהבריתר;ן4

שאולי הול סיני מחר עליהם שקבלו מצות אלא לי אין אמר כן אחר ה',סעיף הגיים ועל הבאים הדורות על חל סיני מהר עליהם שקבלו הסצותרק

העתידות מצות פה, איננו אשר ואת בהם שכתוב מפני להחגיירהעתידים גזייורן וכל בריוע שכל מנין ר"ל הבאים הדורות על גם שחלים מניןלהתחדשהצבור

. קימו וקבלו קימו ת"ל עליהם הנלויב ועל הבאים הדורות על גם חל

שעשו הוא קיימו של שהכונה הקודם באות בארנו שכבר כבר, שקבלומה ימי את בברית קיימו ר'ל ברית בלעדי לעשות ווחלו שכבר מה עלברית הנלוים כל ועל ,רעם ועל "עליהם ספורש ונאמר כבר שקבלו מהתפורים בשבת רבא מדברי כלל סתירה כאן אין ולפף'ז הגרים, שהמה שבארנועליהם" כלל איננו נבר שקכלו מה שקימו ו*ל התוס' בשם ?שהבאתי בסנילהלדבריו סימו שמואל של רק היא והדרשה מקרא, של ופשומו פירוש רקדרשה לשם כתורה לעשות עם ברית שכל פירכה לה ואין למטה שקבלו מהלמעלה

מלמעלה. עליו מסכימיםה, מקרא "כגון הלשון הוא זה בפירוש כבדות קצת לכאורא שנראח מהאך ועל עליחם במקרא שמפורש כלל שאלה אין פורים על אשר מנין"מנילה דקדוקי יד בכתב הנירסא כן יש וכאסת מנין חנוכה 3ר כנון צ"ל והייזרעם, כתוב וקבלו בקימו כי מוטעת, איננה אצלנו הגירסא נם אמנםסופרים, שנ" בכל וכזטנם ככתבם האלה הימים שני את עוש*ם להיות רקבמקרא שזהו ויף'ט ושמחה משתה על רק חוא מקיא של פשוטו לפי אשרושנה א"כ מנילה מקרא על תיא חדרשה אבל כנר, וקבלו מקודם לעשות החלואשר

גם

א"עץ הפ,יש ינו דניי כו *-ק4ו1 מימי נלמד אשר חצבור ותקנת ברית כל מפעם זרעם ועל עליחם היאנם5

חתנייר. העתידים חגרים ועל ירעם ועל חם על חל צבורקע הפורים ימי את עליחם עם בברית לקיים מרדכי כתב אנחנו שעםלידע לאומיתנו קשר את ולחזק לעולם נשאר ועם היינו עם כי אנחנו ומפורדמ8וזר "עם" אנחנו ומפורדים מפוזרים אם וגם לעולם לאומיחנו קשר ניתקשלא הבינו ברוך וזח ארור זה כמרדכי כחמן אך נמורים, פרמים כמו ממנחנחנו נט אך רשע אותו ש, מסעודתו שאכלו רק לא כי על אשר יחבוללוובגהם לאומיתם ביית כבר שגיתק לחשוב טעו אשר כאלח נם ספק בלי היויכניח בנלות אבל והתלמוד, חסשנה ע-י לאומיותנו קישור חאחרון בנלותניכר והדבר לאומיותנו, קשר את אבדנו לא האומות ביו שנתפזרנו הגדולובחפיזור בארוכה, שם דברינו עיין לעם לי אחכם ולקחתי מן חוא חנולדים עלושחל הצבור לגזירת הדאורייתא שהטקו ב' אות ח' סעיף פ"ו א' בחלקבארתי ו:בר העמים, בין ומפורד מפוזר אחד" %ם ישנו ואמר עם המהחמפוזרים שהנולים חמן הכיר כן עם, בברית שנקשרו פרם עוד ועצום רבישיאל בני עם הנח ואמר עם, חמח בארצו חצרים כי בראשונח חכיר פרעהכטו אך לאומיותו, קשר את העמים בין והתבוללו נדודיו רבוי ע"י אבדחטזרח עמי כל בין ומפורד מפוזר נתפור אשר יכניה נלות ואמתר, מרדכי ע"ינקשרה לאומי עם ברית אבל מסיני, קבלו מנלה מקרא ולא אחשורוש בימיחפעם עוי חתורה קבלת לא חא הזה וחנרעון הפעח, חחנטן אשר להדבריוב מאמתות אינמטקפיווי רנש של גרעון בה יש מופעח חיא אם אפילוודחץשיו דור דור בדורות חעם ניולי חשק*ת ומכעף'ב רמתא דיימא כלאמנם

עולם, עד אתו בריתו ,את לאלקים לחםוח' לעם לחיות כבר שקבלי מה סו המויקע " ל

כ"ח*רק

5?1 אטעיף יחיאל בן שכניחברית כחפרק

כחכגרט יחיאל כן שכניהברית

אסעיף געשח, 1טת1רה חיום, החלוצי15 וטתנגדי החלוציםטגע וטו', 1ג1' חנחל1ת ואלח שנא' הפקר ג'ד שח6קרטנין גשא1, אלה גל 1גוי, חקרזל לטל שרינ1 נאיעסד1

נש.ם. מחם ויש יטריית,נשיט חשאיפח, חוזק מפני ונדודים צמא רעב עוני סובל הארץ לבניןשאיפתם ומפני סלעשותח, אותם *6ריע אשר דבר אין 'נפשם תתאו אשר תאוחוכל שאיפח כל כי וחוא חלוצים, להיות יכולים לא חזאת הפבע בלתי אשרמבבל, ציון שיבת בעת כחחלוצים חיום כחחלוצים לחחלוצים, יש מיוחדחמבע

נפשם, תאות חשג למען לחם חיקר כל יקריבו דבר איזח נפשם יתאוובאשר בעולם מוחלפ רע ואין מוחלמ פוב אין אך לשאיפותינו, מחגיע אותנווסבפלים רבים חשבונות באים אבל הישר לחאידיאל נפשנו שתשאף איך לנו יקריחי, שחרעיון איך חלוצים, לחיות נוכל לא וחרוחנ*ים חחומריים כחותינו אתשאיפח לכל ומודדים ח6מד, נגד ושכר שכר נגד חפמד דבר כל בחשבון, אנוחיים אשר אנדגו חלוצים, לחיות 'יכולים לא חזאת פבע ואלמלא חחלוצים, פבעזחו וחתערבו ולבנ*חם לחם מכנותיהם נשאו כי וחאמורי, חסצריחעמוני חיבוטי חפריזי חחתי לכנעני כתועבותיחם חארצות מעמי ותלויםוחכחנים ישראל עם נבדלו לא אשר מבבל, ציון בשיבת חראשונים חחלוציםחרעו טחם יותר אך חחרדים, רוח ל6י לא דברים עושימ ישראל בארץ חיוםחחלוצים אשר חסבח חיא וזאת למענחו, ח' פועל וכל חלוצים, לחיות יכולים היולא חזאת פבע ואלמלא פבעם, חיא זאת חשאיפה, של נפש וממירת עבודתלחם תמתיק חיא כי יחשובו כאשר ומכשיכ נפשם, תאות חשנ למען יקר כלויקריבו ממנח, מונעים לא בלבם נמבזה אפי' תאוה תבא אם אשר רע ענין נםקשור השאיפח עבור למסורנפשם חחלוצים שבפבע לחמוב חקדמונים, חחכמיםאמרו בי1. אי מ',)עזרא ראאענח חזח במעל חיתח וחטגנים חשרים ויד חארצות בעמי קודשזרע

בידך רי אלהך כחכטת עזרא אנת פעם שים מלכא ארתחששתא מן כי אםח', לדבר חחרדים חשרים מפי חזח חרע חדבר את עזרא כשמועאמנם אלהך דתא ידעי לכל נחרא בעבר די עמא לכל דנין לחוין די ודינין שפפיןמני וזקנו ראשן שער וסרפ בגדיו אה קאע רק חיום, החשוכים מן כקצתאלח חלהצים חפאה מפני בכלל צית לשיכת חתנגד ולא חנכריות חנשים נושאיראש שערת את מרפ ולא חכח ולא עזרא ענש לא זאת בכל כ"ו(, כ"ח ז')עזרא ולא5ורין נכסין לענש חן לשרשי חן למות חן מנח מתעבד לחוא דינחאספרנא טלכא די ודתא אלחך די דתא עבד לחוא לא די וכל תחודעין, ידע לאודי

וישב

אסעיף יחיאי בן שכניהברית כהפרק116

אלקי ויאסר ה' אל כפיו פרש הערב ובטנחת היום, כל בתענית משוסםוישב . ובהתשלל נ'74ט4ו(, ט', )עורא ונו' ונו' אליך פני אלקי לחרים ונכלמתיבושתי קהל סישראל עליו נקכצו אלקים בית לפני ומתנפל בכה ובהתודותועורא

. יחיאל בן שכניי ויען בכח, הרבה העם בכו כי וילדים ונשים אנשים מאדרכ

מעמי נכריות נשים ונשב באלקינו מעלם אנחנו לעזרא ויאמר עילםמבמ להוציא לאלקינו ברית נכרתה ועתה זאת, על לישראל מקוה יש ועתההארץ,

יעשה" וכתורה אלקינו בטצות והחרדים אדני בעצת מחם, והנולד נשיםכל ד'(. -- 4' י', )עזרא ועשה חוק עמך ואנחנו הדבר עליך כיקום

נכריות נשים חנושאים כל בי נכריות נשים הנושאים מן באמת הי' לאושכניה

אנחנו דשכניהאטר ע"א י'א בטנחדרי, אמרו עלכן עורא טפר בסוף בשמותסנחשבים

בעת הקטן שמואל שעשה כמו הנכריות הנשים נושאי את לבייש לא למען ום'מעלמ

אמר שטינה. ומצא השכים השנה(, )לעכר לעליה שבע לי השכימו אמרשר'נ

שעליתי אני ואמר הקפן שטואל עמד ירר ברשות שלא שעלה הוא מיר'נ אחרינא אינש אלא הוה הקפן שמואל ילא שם בנם' ואמרו כו', ברשותשלא

שיא העולה הוא מי יכירו שלא ו"ל רש"י ופי' דעבדי, הוא כסופאומחמת כזה נעשה אשר כאלה ספורים שם עוד בנסי . חביא וכן פניו, וילנינוברשות

ואת ובכל לצדיקים עצמם החושבים היום כאלה ולא התוטא, את ילבינושלא

שזפכים רק הם בתענית משומם יושבים ולא הם, ראשם שערת מורטיםאינם

לבנין מלע,ור העם את 1סונעים בכלל הציונות ועל כלם, החלוצים עלבוו ן ן ןהאר".

מהם והנולד נשים כל להוציא לאלקינו ברית נכרית עתה שכניהואמר

נשים יש כי בדינם שוים כלם לא שבודאי בוה רצונו יעשח, וכתורהונו'

חתון שאמור אם עממים בשבע ונם עמונית, ולא עטוני ואמרינןשהתניירו

בי, בפרק בארתי כאשר ע"א ע"ו די ביבמות כדאי' הגרות אתר נם חואאצלם

בר"ש ועיין ~'ד דידים בשיד כדאי' האומות את ובלבל סנחרב עלה כבראבל

איך ספיקות, נם בודאי היו ועכ"פ ידועים, עדיין היו אחשורוש שבימישם אמר ול,ה ראש, בכובד לדון צריכים וכאלה האלח חשאלות בכלשיחי'

יעשה.זכתורה שכני' כי יעשה" ,יכתורה שפירשו טשטע ה"ו פ"ב יבמותובירושלמי

מכין אטרם ע"ך המצכ, לפי שעת הוראת אי,ה פה שיעשו חפץ הי'לא אשר הנשים אלו שנם לכך, צריכה שהשעה טפני אלא הדין סן של8ועונשין

דמעה כטות נאטר עליהן ונם ישיאל בנזת ככל הן ישראל בנות הלאנתניירו

ישראל אלקי ה'. אמר שלה שנא בי דמעות עליו מוריד שסזבח ה' מובחאת

ספי בכ5 א-ר פפא נר הנינא ר' בשם אחא ר' אי' פי'ח ובב*ר ב'(,)מלאכי )אמר שלה שגא כי שנא' ישראל אלקי כתיב ובכאן צבאות ה' כתיב2לאכי

הל4ים פני נתפחמו הנולוז טן ישהאל שעלו בשעה חמ אף'ר ישראל, אלקיהי

את סקיפות וחץ עטומות נשים ונשאו להם והלכו אותם והמחו השמש2ן

כפות לשסים, שניה תעשו שנית וזאת אמר שמלאכי הוא וטכות,חמוגח

ואנקה בכי מהם קביל טאן הקכ"ה אמר ואנקח בכי ה' מובח אתדטעח

וההטס הנו5 ובכל אתמהא! סשלחה את ממנה יפיה ונפלת והסטתכהחנ51ת )שושו-

זין אסעיף יהיאי בן שכניחנרית כחפרק בחברית לעשות לא וגם לביישם, שכניח זאת בכל חפץ הי' לא לנשיחםשעשו שחלהצים כיון כנראח אשר יעשח, כתורח רק הצבור, והקגות שעחחוראת חייבה שחתורח מח רק לחם לקףטות צריכים לא ציון בשיבת ועסקוחמה הנדולח התשועח נעשח ידם על אשר אחרי ועונשין, חומרות עליחם להומיףלא

בישראל חזאת הנדולח חישיעה עשה אשר ימות חיהונתן כנאמר בישראלחזאת ארצח. ראשו סשערת יפול אם ח'חי

חזה כדבר לעשות ישראי וכל חלוים הכהנים שרי את וישבע עזראויקם אשר וכי ירושלם לחקבץ הנולה בני לכל ובירושלם ביחודח קול ויעבירוישבעו חנולה מקחל יברל וחוא רכושו כל יחרם והזקנים חשרים כמצות יבאלא

ש'ב 4ץ )ניפין הפקר ב"ד שהפקר חזאל למדו מזח אשר ח", זי י,,)עזרא, 5א אבל נכסין לענוש חטלכית מצד לעזרא היח זח שכח ואם מקומות(,ובכמח זח אלעזר רי שאמר וכטו ישראל, בדת זח כח הף לא לו זה בכח משמשהי'

וראשי נון בן ויחושע חכהן אלעזר נחלו אשר הנחלות דאלח מקראבאמת כל בניחם את מנחילים אבות מה אבות אצל ראשים ענין טה וכי וגו'חאבות

זח מפני כנראח אשר שירצו, מח כל העם את מנחילים ראשים אף שירצומת בכח עשח שעזרא ולומר לדחות יש שמעזרא מ6ני חנחלות טאלה ראאדרש

כתורה מן שהבאתי בירושלסי שלטדו אם שעה, והוראת בידו גיתן אשרחמלכות אבל חנשים שילוח על רק זח שעח הוראת לא תורח דין שזהיעשה

כתורח בזח נם באמת אבל המלכות, בכח לעשות עזרא יכול העם שללחאסיפה לזה כח לו שיש לא אם רכוש להחרים חמלכות בכח ישתמש לא שעזראעשה רק חמלכות מכח אינו זה חרם מין שזה הגולה מקהל ולהבדיל התורה,טן

חתורה.טכח חתשיעי חדש חוא הימים לשלשת ירושלם ובנימין יחודה אנשי כלויקבצו

ומהגשמים, חדבר על מרעידים אלקים בית ברחוב העם כל וישבו בחדשבעשרים ותושיבו מעלתם אתם ישראל כל אל ויאמר כבושין דברי עליחם עזראוירבכ אבותיכם אלקי לה' חודמ תנו ועתח ישראל, אשמת על לחוסיף נכריותנשים ויאמרו הקהל כל ויענו חנכריות, הנשים ומן הארץ מעמי והבדלו רצונוועשו לעטוד כח ואין נשמים וחעת רב העם אבל לעשות, עלינו כדבריך כן גדולקול יעמדו הזח, בדבר לפשוע חרבינו כי לשנים ולא אחד ליום לא וחמלאכהנחוץ לעתים יבא נכריות נשים החושיב בעירנו, אשר ולכל הקהל לכל שרינונא

שרים שיבחרו ה'ל פי-י"ד(, י', )עזרא ושופפיח ועיר עיר זקני ועמהםסזומנים זקני עם לפניחם יבא נכריות נשים הושיב אשר וכל זה, בענין לדוןמיוחדים על עמדו תקוח בן ויחזיי עשחאל בן יונתן אך כתורה, לגשות וידונועירו ומשולם לראשים יבחרו ויחזיח שיונתן רי עזרם, הלוי שבתי ומשלםזאת

אבותם, לבית אבות ראשי יבחרו עזרא עם וחם להם עוזרם יהי, הלויושבתי אנשים בכל ויכלו חדבר לדריוש העשירי לחדש אחד ביום וישבו כןויעשו יא(, פרז י, )עזרא חראשון לחדש אהד יום עד נכריות נשים חושיבואשר מלקות, חייבים היו אלח כל כי להקל שעה הוראת אחד דבר נעוטה זאתבכל יחדו לא כי לוטר חמלקות מן לפופורם התר לחם למצא יכולים חיואמנם נשים "חושיבף לשון זחו אשר חתון דין בחם שיהי' סמש לאישותאותן

נכויות

אטעיף יחהאי בן שכניהברית כח פרק118

מלית עליה חייבים לא אשר קדשח סין רק נשואין לשון וח שאיןנכריות לנושים, חתנות דרך מ'כ נשאום אחדים רק נשמיו, משום מדרבנן רקואימורם בנים ויולידו נשים הושיבו רק אשר הכונה מ*ד( י' )עויא בנים וישימונשים מחם ו"ט בכריות נשים נשאו אלה כל חכתוב לשון כונת כנראח זהאשר מת לכלם חקילו וכנראח מלקות, עליחם אין וחתון אישות דרך שאינםואילו חתון ע'ד לנשים ממש אותן שלקחו קצת טחם ויש וחתון אישות דרךלא

חחית שעח בחוראת אכל מלקות טחויבים חיו ודאי תכהנים אבלבראשונח, חארץ את חתישבו אשר הראשונים לחחלוצים מלקות ילקו שלא להקלשיכלו - לחם. וכפד אשמים שיביאו רק להלקותםשלא

כפרק:

119 אסעיף יד ,פמיפת עלמברית כ*פוק

כבכפכנרס

יר שמימת עלוהברית הפאפיטאי נגדוהתלונה אסעיף

1.נער היהודיט, אהיחם ,חקאטחי, הענ.דה,מוכ1ש, .סשפט. צדק הצנ.,*שח

התהוללת עם יהד רק מתמול ולא היא הדשמ לא מרכוש ננדהוזלונמ רק תלונתו, תאומתו טלדמ ,רכוש" בשם אצלנו שנקראת הזאתהבריאה מעולם אשר כעת בעולם, הנטוסית טצב השהנות לפי כהטתנתתמונתה הטמ*כה ובעת עבודה, בשם תזאת התלונה התפתממ וטסודר סנוסםכתקונו או ממש, קאמוני בשם אם קאטוניות, בפענות התפתה הרעב אומטלהטמ קאטוניי בשם עתמ הנקראת הזאת מתופת בנות מנטו כלם אך שם, בליבנות

הב. הב הצועקות הרכוש לומטי מן שתיהן כהקאמוניוכהעבודה והערך' ,השווי בפענת באה העגודה פענותיהן. בטהות הבדל ישאך אין ובלעדו מכל, הוא כי חושב לבבו בנובה הרכוש כי לאמרטתאוננת כל כי פוענת והעבודמ לערוסן ושלמה וכסות לרענ להם ואין להעובדענודה וגנימם בההבולותיהם, מערומים מקאפיפיליספין רק אותמ אוכליםעלימ נפשס את נושאים אשר מעובדים לא העבודה ופרי ידיה, פרי רק הואהרכוש אפם, כז'עת העוגדים הביאו אשר הבואה פרי אוכליט בירושותימםהעצלים

לרוב באה מיא כי כלל, והשווי הערך פענת איננמ הקאמוני 8ענתאך בפענת באה ה*א אך דבר, לשום ושיווי ערך אין אשר מפהפכחבעת מפוב אתס תאכלו ומדוע כבניכם וננינו כבשרכם בשרנו מקיום""זכות כהלק הלק לכלנו יהי' אמד כיט כי ודורשים כל, ובהוסר ברעב ואנוהארץ והיינו ימד נטע ומיצהר התירוש הכטף יתם וכאשר יש, אשרנאכל מייגו.כלא

ביהודה הפהמ נהמי' ביטי סוצאים אנו בישראל הזאת מקאמוניתמתלונה מיקב אל בא עשרה, והיתה עשרים ערמת אל הבא ומבצורת מרעבבשנת ומימה נדולמ, היתמ פרס מלכי מנדת ונס עשריס, והיתמ פורמ הטשיםלהשוף על ר*ל אי4, מ, ~נהטיי מיהורים אהיהם על נדולמ ונשיהם העםצעקה

מארבע מנדולים העשירים אהינו את קוראים באמעריקא כהיום כימעשירים, בשינת נ*כ שבו אשר השבפים טשא* תערונוה היתמ מעם בדלתכנראה כי ימודים, בשם והסננים ההורים את אז קראו כן יאמודים" בשםסאות רביס אנהנו ובנותינו בנינו אוטריס אשר יש קאכרניות, פענות כלם"ך בפענותיהם סשונים היו העם ודלת ימודמ, טנני הארץ הורי היו והעשיריםציון

נקממ

אסש9 יר עום'פת עלהבר"ת כפ, פרק186

לנו ויש רבים אנחנו ר*ל ב'(, ה' )נחמי' ונחיה ונאכלח דקנקחח לתאות לא כי ונחיח, ונאכל הדנן בחזקח לקחת לנו הרבים וכח לחיות,וכות יגזול כי לנזלן נם הבוזו ואל לחיות חזכות במענת רק נוזלים אנוחרכוש עורבים אנחנו ובתינו וכרמינו שדותינו אמרו אשר ויש ירעב, כי נפשולמלא למלאות ברעב דגן לקחת רשות לנו יש ר"ל נ'(, ח' )נחמי' ברעב דגןונקחה יכולים אצלס סמושכנים כבר ובתינו וכרמינו שדותינו כי נזל זח ואיןנפשנו שדותינו על חסלך למנדת כסת לוינו אומרים אשר ויש עליהם, דנן עוד לנוליתן

לחיות חעשיריס כמו הזכות לנו יש המלך טנדת אה ששלמנו וכיוןוכרמינו לכבוש סוכרחים אנחנו טרוע בנינו כבניהם בשרנו אחינו כבשר ועתחבארץ חעשירים ובני ונפשנו, נפשם רעבון למלאות לעבדים בנותינו, ואת בנינואת ואין בנוהינו את וכובשים לנפשם חפשים חמה חרכוש על כלל עבדו לאאשר ידינו לאל ואין לאחרים נכבשים וכרמינו שדותינו כן וכמו להם, לעזור ידינולאל ה'(. ד' ה', ונחטי'לעזור

אין ,טניחם לפי חמשונות הקאסונים מענות ככל האלחחפענות האלו למענות יש אבל. זרים, ברכוש לננוע המשפפ בחוקי יסודלחם

בארץ חרעב שורר אשר בעת הצדק בחוקי יסוד בסקרא פחחמכרות כבוש פענת וכיחוד קיומו, על ללחום איש לכל צדק ויש בעולם,וחמחפכה יסוד להעבדות היתה אשר בעת אפילו וחכרמים, השדות וחבנותחבניםכהפפפי, באו לא חאלה חפענות כי ידע כאשר וביחוד מאד, לנחמי' חרחוזח

שדותיחם את ~קחו שהנושים מפני רק בלבם קאסוניות דעות מפני באמתלהם וימלך בעם, קאמוניות לדעות גרמו בחובם בנותיחם ואת בניהם ואתוכרסיחם

ע"פ חעשירים את לדון רק המשפפ, חוקי ע9פ העניים את לדון לא עליולבו ויאסר נדולה, קהלח עליהם ויקחל חסננים ואת החורים את וירב חצדק,חוקי חנסכריפ אחיט את לנאול כחנו בכל שבויים פדיון על השתדלנו אנחנולחם

, מוכרים בעצטנו עתה עושים אנחנו וסהלעבדים

ואין לעבדים, אחינו את חפשיותם ואובדים המה עבדים לנו, או לנוים אוחם מוכרים אם כליהבדל דבר מצאו ולא ויחרישו הזח, הרעב בעת בחם נושים אתם אשר המשאמפני אחם אשר חדבר פוב לא נחמי' ויאמר לנחסיח, הצדק כי בראותם לענותמח

חלול חוא אשר דנר עושים אתם ועתה תלכו אלקינו ביראת הלאעושים ודגן כסף בחם נושים ונערי ואחי אני וגם אעיבינו, חנוים לפני וחרפחחשם אתם וגם מהם עוד נתבע ולא חזה חטשא את נעזב ונערי ואחיואני חכסח ומאת ובתיחם וזיתיהם כרמיהם שדותיחם כחיום לחם נאחשיבו לא וסתם נשיב חחורים ויענו בהם, נושים אתם אשר וחיצחר וחתירושוהדגן וי-"'ב(, ח', ינחמי' אומר אתה כאשר נעשח קןנבקש

וישביעם חכחנים את ויקרא לבד בחבפחתם חסתפק לא נחמיחאך חזאת בהברית עשח חדשח והכסיס חזח, כדבר לעשות ואלחנברית את יקים לא אשר חאיש את אלקים ינער ככה ויאסר חצנו אעענער כל ויאטר וריק, נעור יחי' וככח ומיניעו מביתו ככח ינערו חזהחדבר חברית דברי על חסכימו אשר על לחי יתודה חלל ויאמרו אטן,חקהל

ויע9

181 אטעיף יד שטיפת עיחבריה כמפרק

"ע4, י*ב ה', )גחטי' בארץ השלום וישל חזח כדבר העםויעש החוצן גערת ענין ועל הזאת הברית דבר על דבר בתלמוד לנוואין

בחוקי להביאו חפצו ולא בומנם ידוע פרסי מנהנ חוא ואולי ברית,לענין וחצנו קוצר כפו שטטלא תבואות שדה נרכות טן חהיפך זה ואוליישראל, טנהני לוה קשר יש ואולי בחוצן, להביאם דרכם הי' אשר חשדח עטריטעמר חשנה, בראש תשליך ובאטירת חלבנח בברכת חחוצןנעירת

ל*רק:

' ~שסניה.. ברארץ, ל פוק -188

.אטעי4

לפרכמ

אמנהברית אמעיה

חובה נדבו 4א שכהורה אם ד*ח עור נודל6נת חיוב4, שטוה 4וזפשים טעפ הרועח, זנרון6פני, ברחוב העס לאסיפה זכיון חוא חתש4יך טגהגירום, ופי ישפל סי יעשר, ומי יעני מי בר'ה, חדיןיום לחאריך הסנהג לכם, וחציו 4ה' חציו הפים,שער

רורותיכפ ידעו לסען היום, חצות אחר עד ר'חבתפלת ובפולו, דע'ו .צרא נון, בן יהושע מימות כן עשןלא כי על דרשתם ישראל, בני את הושבתי בסוכווהני

שיטת לפי תקודמ.ת, לבריתות אטנה ברית ביןהחברל חג4ות ידי על יה5טלו שירוכין בענין ז*להסרדכי

אסגח, בברית קב4ירז יהדר הקורסות הבריוהותכל בעברית בא4ף הי חלופי אסגה, שפר אסנח,5ורתים

וביחיוץ.ובפרסית לחיותר אותו עשו חחלכח וגם חאגדח אשר בישראל ח' סמועדיאחד

בתורח אין לה', כלו כמעפ הכפורים, מיום חוין קודש טקראי מכלמקודש ולא חסועדים, משאר טקודש יותר לתיות ובפרמ הזה, לסועד ומטרחפבח לחדש באחד חשביעי ובחודש תורח אמרח רק עליו, דבורים כלל חמקראהרבח לכם יחי, תרועח יום תעשו לא עבודה מלאכת כל לכם, יהי' קודשמקרא

תעונח לא אשר הנפש כל כי אלקיכם, ח, לפני עליכם לכפר חואכפורים יום כי אטור בפרשת ומטרתו קדושתו חומר נזכר שמנם זו, בפרשהענינו נזכר לא הכפורים יום שגם ואם שופר, תקיעת במצות רבים ודקדוקיםדינים עשתח שחהלכח מח רק הוא, טח רבר תרועח כיום ידענו ולא א'(, כ"ם)במדבר ויותר כ"ח*ל'( כ'צ, וויקרא עמה מקרב חחיא חנפש את והאבדתי חיה,חיום בעצם מלאכח כל תעשח אשר נפש וכל מעמיה, ונכרתח הזח חיוםבעצם נורא הוא כי היום קדהפת תוקה נתנח וככל מרון, כבני לפניו עובויםע~ם בני שכל אטרו חז"ל ואשר חשנח, ראש שהוא אפי' נתבאר ולאסמיתו מאעמת נזכר לא חשנה ראש על אמנם סות, אחרי בפרשת תכסיסוטבואר רמז, ולא זח לכל יכר בתורה איןואיום

עו~ים" "מפ. ובספרי אל' "מועדי 5מפרי *כתבתי מה לפיאמ5ם הנ*טר וחלא מפויש, וכמעפ חזח חחג למפרת זכר אמור בפרשת יש חנוך*)פפרי י5היכ חעבל, , בשנת תרועח לחודש זכרון חוא פשומו אשר תרועה""זכוון תעבירו- חכ*ורים ביום לחודש בעשור חשביעי בחדש תתעח שארוחעברת שנח בכל זח תרועה ליום ,כרון ועושים פ'ז, כ"ח עיו*א איצכם בכלשופר

ושנח

188 אסעיף אמנחבריה לפרק מר*ח אכל חכפורים ביום חוא יובל של שחשופר אם השנח, בראשושנח אשר ביום שנח שנח תרועח חזכרון עושים ע"ב, ח' בראח כדאי' היובלחל

חעם חרות סחג מונים ישראל בני אשר יום חחמשים כמנין לחיובל,סונים חשרת את כפלח אשר חתורח תוותנו, מתן ביום חדעת חופש חנ עדבפמח

יובל שנת עד אחד יובל משנת שנה חטשים שנח שנח השנח ראש ב~למנו כן חצבא, ולקטרות. חכהנים לקמרות לעכדים חעם כל את העושחתאלילות חברכח ע בשטחח אוצרותיו אל חקיץ פרי ואת שדהו תבואת את אישכל באסוף חאסיף הג את חננו טרם כי 4'ד(, סי' ח"ד ע*ללים" ,מפי יספריחשני חננו פרם חבא, חקציר עד חשנח לכל חייהם ובאוצר במנורם ה' שלחאשר מתקותם יתיאשו לבל אשר לאחיחמי שדותיחם את מכרו נענים אשרחעניים לב ואת בעבודתם לחם עזרו אשר חעבדים לב את נם לשמח שכחו לאאותו ונחלתו, אחוזתו ואל טשפחתו אל איש איש ישובו אשר חמשים שנתחיובל לשנת וזכרון וזנין תרועח זכרון חזכרון חנ את בשנה שנח מדי ישראלחגנו ובקבלת שופר ובתרועת קודש במקיא תשרי לחדש בראעען אז חגם חזחחוביון חג את לצמיתות. תמכר לא וחארץ לעולם היחודי באחיחו איש יעבודלא

צבאם וכל וארץ שמים אדון כלו חתבל לאדון אך אשר עליחם, שמיםסלכות חמח ח' עבדי אך כלם אשר לאנשים עבדים ולא לו חמח עבדים ישראלנני

אל'(."טועדי עטפרי חאנשים וחופש לחרות חיובל שנות חחמשים את לסנות*תחילים ממנו כי השנח ראש כשם חזח החנ ונסרא שייכים, חסח כלחולהתבל באיש איש ישלוט לבל לחרות זכרון בזמן כי עשא(, ב' )ף'ח ולירקותולנפיעות וליובלין ולשמפ*ן לשנים ר"ח בתשרי באחד וכדתנן יובל, לתרועת זכרוךהרועח, זכרון סקרא של בפשופו מרומזים כלם כי בתורה, לחם זכר שאין אםזח, בחנ חיי תלו אשר חדין יום וענין החנרות וכל חמנחנים כל מובניםובזח

ירום, ומי ישפל מי יעשרומי יעני מי בו לרון חדין יום מתאים מנחלתו, רעחו את איש יונח ולבל לולרע במקדש מדאורייתא אי ואמר ליח דחי מדחי רבא בחול, לחיות שחלבע"פ כאן בשבת לחיות שחל ביו'ט כאן קשיא לא לכם יחי' תרועה יום אומראחד וכתוב תרועת זכרון שבתון אומר אחד כתוב ע"ב כ"פ בר"ח שאטרויטח

גם ואולי מלאכח, ואינח חכסה שחיא חפת וררית שאר תקיעת יצתחתעשו לא עבודה מלאכת כל שמואל דבי דתני היא, סלאכח רלאו ועוד תקעינןחיכי פשוטו. סידי יוצא מקראאין דריטח בדרך רק מקרא של פשופו אינע תרועח מזכרון מלכיות שלוטדיםע'א ל'ב בר"ח ס4ש וכן ככףאט, חכפורים יום לרנרועת זכרון הוא הוח שהיגלנו לחודיע חוא מקרא של פשופו אבל תרועה, זכרון ובשבת תרועח יוםבחול לומר נוחנין אנו זו אסטכתא וע"פ בעלמא, לאממכתא זח אמר חמא בר לויר'

חעונות חשיכת שם ועל הוח חפסוק שם על אשר היס, לתוך חעונותחיקש לח*ל*ך חצנם וסנערים חפאתינו, כל ים בטציות ותשליך חמורשתיטיכח לדברי לדונטא אותו חשבו כי חתשליף' "מנחנ וחוא עקריים, בלתי פעבהםכו תלו רק חואמנחנישן אבל בחתלמודים, מכר לא אשר בישראל מנחנויש19

אסעיה 84טנחמעת ל 9ה1%

ישל'יך חקב*ח אם מבין דעת בר כל אך "תשליך", שם לחסנחג נתנו חצנםסן חוטננו ולנער חים אל נתקרב שאנחנו הוא צריך לא ים בסצולותהשאתינו תים וא5 סוח ים אותו לתקוע הארבח את לישא רוח לחולל יכול אס,פם,

ח*נשות .בעצמות היים ונותן נפשנו את חפ8הר חרוח אל גם ינבאחקדמגי, עונותינו, את שם לנער הים שפת ואל הנחר שפת אל נלך שאנחנוטנלי יודעים ואנו הכפורים,ן ביום זאת לעשות נאות יותר חי' זאת למטרהואם וללקופ בננים לרעות חלכו חמשתלח שעיר שהלבין אחרי חכפוריםשביום לחשליך חסים אל חלכו ולא .תתהלל חיא ח' יראת אשה חייםש~שניםחשמתם.

לאטי*ת זכרון יפח, לאומי זכרון באמת הוא זח סנחנ של עקרואסנם ח,צ6יעי, לחו*ש באחד המימא ששער לפני אשר הרחוב אל ציון בשיבת העםנל

ישראל, את ח' צוח אשר משה תורת את לחביא הסופר לעזרא אסרוותעם ישמוע מבין וכל אשח ועד מאיש חקהל לפני התורה את חכחן עזראויניא חסים*,. ו,שער לפני אשר הרחוב לפני בו ויקרא השביעי, לחודש. אחד.ביום ויאסר חתורח, דברי את בשמעם חעם כל ובדכים חיום סחצית עד חאורסן

ססתקים ושתו סשסנים אכלו לכו תתאבלו אל אלקיכם להי הוא קודשתיום חעס" לכל חעם את חסבינים וחלוים הסופר חכחו ועזרא התרשתא הוא.נחסי' ח' חוית כי תעצבו ואל לאדוניט חיום קדוש כי לו נכון לאין מנותושלחו תעצכו ואל קדוש היום כי חסו לאטר העם לכל סחשים וחלוים סעוזכם,היא

זח טפקרא ג"כ למדו אשר ביוח חזח לחמנהנ חיסוד וזחו א'-י"א(, ח')נחמי' אשר יח בראה שאפי' רשל לכם, וחציו לח' חציו הוא שיו"פ דביצח פ"בבריש קרוש כי ססתקים ושתו סשסנים אכלו אמרו זאת ובכל חתורה קבלת מיןהי' ובקדושח עלבות, במקום קרושה אין כי מראח אשר תעצבו, ואל לאדונינוהיום לאין טנות ושלחו ססתקים ושתו משמני6 אכלו לכם, נם להיות צריךלקדוש כי לכמ, וחציו לה' חציו כי היום מחצית עד רק בתורה קראו ולא לו,נכון בריותיו לכל טזון ומכין בחטד חיים חמכלכל לכם, "חוא" וחציו לה' "אתם"חציי היום. חצות עד באריכות בר"ה שסתפללים חמנהנ ומזה ברא,אשר

עזרא אל וחלוים הכחנים העם לכל חאבות ראשי נאטפו חשניוביום פזמה ניד הן צוה אשר בתורה כתוב וימצאי חתורה, דברי על ולחשכילחסופר ויענירו ישמיעו ואשר השביעי בחדש גחג נטוכוה ישראל בני ישבואשר בהלמען חבינו כנראה אשר וגו,, חהר צאו לאמר ובירושלם עריהם בכלקול ,חזשל הבינו לזה וקרוב אסוכות, על לחעם לחשמיע צריכים כי דורותיכםידעו

ודעו למען שנא' פסולה אמח סעשרים למעלח גבוח שחיא סוכהבאמרם לא כי סוכות, אשבי מן השבים הקהל כל ויעשו ע"א(, ב' )טוכח ונףדורותיפם

יחושע מימנ וברחובות אלקים בית ובחצרות ובחצרות בנמת ח"חל כל כןעשו יחושע; ב~פו ביאתן מת יחושע בימי לביאתן עורא ביפי ביאתן מקיש אלאעזיא שבץ, עד טוטת עשג ולא דוד בא אפשר עשב *'ב בערכין שחקשו ומח נק;בן לש5 קךשה יחושע קדושת ולבף'ד חומח, ערי וקדשו ויובלות שטימיןטנו ט*ש81ר לא כסוכה, עלייחו זכותא ואנין ובמלוחו דעאז יצרא על רחטי דבעידרו~

ווענ~וי ישסיעו ואשר מפורש כתוב בטקרא כי ואת לומדיפשל.פקרא ק*ל,

,בכל

185 אסעיףברית*אטנח לפרק

חדפ ועלי שסן עץ ועלי וית עלי וחביאו החר צאו לאמר ובירושלם עריהםבכל ויעשו ויביאו חעם ויצאו כנתוב סוכות לעשות עבות עץ ועלי תסריםועלי חסים שער וברהוב אלקים בית ובחצרות ובחצרותיהם ננו על א*ש םוכותלחם

כסוכות וישבו סוכות חשבי מן חשבים הקחל כל ויעשו אפרים שערוברחוב ט"ו-י"ו(, ח' )נחמי' היום עד ישראל בני כן נון בן יחושע מימי עשו לאכי ועל חארץ קדושת על רק סדברים מוכות על לא כי פח לוסר אפשרואיך שסן עע ועלי זית עץ עלי לחביא הוצרכו לא ועליחם דעכושם, יצראבפול ובנטת בחצרות סמש סוכות שעשו פשומי מייי יוצא מקרא אין אטנםונו'.

הז"ל אמנם ככו'ש, נון בן יהושע סימות כן עשו לא כזח ובפירסוםוברחובות אחרי צ"ל וחי, וגף ויעשו ויביאו תעם ויצאו בתיב דככר דרשו לחיראמקיא ופסוק נון בן יחושע מימות כן עשו לא כי בסוכות וישבו אפרים שערוברחוב ויעשו ויביאו כתיב שכבר חוא יתירא קרא סוכות סחשבי השבים הקהל כלויעשע ישראל בגי מימייחושעכן עשו בי.לא חסיותר לחמקרא ליה וסטוך סוכותלהםישראל. בני כן עשו לא כי צ"ל שחי' ססורט סננון מ'כ הוא אשר החוא, ,היוםעד

כי דרש בדרך חסמוכים חז'ל דרשו חזח, היום עד נון בן יהושע מיסי למדרש אפשר, שלא דבר וזח נון בן יהושע מימי במוכות ישראל בני י*נו~לא לא כי דהא ז"ל ר,צ"י כשי' אחר דבר על רק נסשך בסוכה היוטיבח על לא ביבא יחהטע סימות עכשיו שעשו סה עשו לא כי ח"ק אלא מהדר אסוכות לאועיטו סוכות וגו' חקחל כל ויעשו בא זאת ולדרשח האר"ן קדושת ניהו ומאי נוןבן

ובחצרותיחם נגו על איש סוכות להם ויעשו מן בסוכות וישבו את לחפסיקמדותר וזה אפשר, שלא ספני חססיכות נמשך בטוכה חישיבה על שלא לחראותומ' דרש לעשל קדשח יהויטע קדושת ולם"ד חמורות, לדורשי מיוחדה סדח.מיו דבעי והוא כסוכח, עליהם שינן בסוכה שסשח אבל כזח, דבר עשו לא ביג"ב לחזות חנפש התרנשות ספבע נא דע"ז יצרא בי ובפליח, דע"1 יצרא עלרחם4 על לחתרנש ח' לסצות הזאת בחפבע עתה ושמשו מובן, בלתי דברנאיזח העם וישסח וברחובות ובחצרות בגגות טוכות ולעשות עצים להביא חיעריציאת סקרא אין אנל חדרש בפדת ואם"ים נאים האלה הדברים וכל נדולח,ששחה שפרשנו, פשוטו סידייוצא

יום סן ביום יום אלקים תורת בספר ויקראו מאד נדולח שמחהותחי ונחסיה עזרא חשכילו ובזח י"ח(, - י"ז ח' ונחמי' האחרון היום עדחראשון יחושפפ אמא ביסי לאסר חקודסות בבריתות עשו שלא סת אמנה בבהיוןלעשות כן על תורח לישרא5 לסדו ואח"כ התורה שמירת על ברית כרתו כיוחזקיחו

פענו ואלה חתורח את אחאכ חבינו לא אלה כי הבריתוה, חתקיימולא עשה כן לא הפענות, מן וכדומח וענינח הדבר כובר ידעו לא כי טדעחטקנת אותה חביט וחלוים אסנה, ברית כיתו טרם התורה את סקודם למד אואעזיא על ר'ל עליח, כרתו ואו9'כ דע"ז, יצרא בטלו ובזה פרפיה בנל להעםהיפב

אסנה. ברית שלסדו התורח' תורת אלקיס חורת בספר ה*עם שד ויקראו עסדם על ויקופו אבותיחפל.1*)טת חפאתיחם על ויתודו ויעמדו חנכר בני סכל ישרא5 זרע ויבדלו עליהס,.יאדסה ובשקים בצום ישראל בני נאספו חזח להודש וארבעה עשריטוביום

1 א פעיף,. אשנא ברית. ל פרק'פפ4

,)ן"" ומשתחויס טתודים ויביעית היום רביעית אוקיהםח'

לה-

"." . אשר ואחיי אלק*המז . ועון עונם על ותתהיוה לח' והלל ה~דה ונתנו הלוים במיללה הלויםקטו

))).), ) עליח עבדים המח בשובם עתה ונם מארצט נגלו בחפאם אשראבוהם '.,,' -מישלים עיותינו ועל בחפאותינו, עלינו נתת אשר לטלכים מרבהותבואתח

.,) ; , אנחנו זאת ובכל א'-ל"ז(, 18', כחמי' אנהנו נדולח ובצרה כרצונם,ובבהסתגו ',) נחמיי חחתומים ועל כהמנו, לוינו שרינו החתום ועל וכותבים אמנהכורתים '., , ר4ל מ4ח(, א' ין, גנחמי' בענח הרים מלוך ונף וגון וצדקיח חכליה בןההושתא

,)ן, . חארץ יביאם"אל למען הנאי על חיו אשר משה בימי הראשונות כבריתותלא ,,,, , אברית הופר כבר בהם סושלים והגויס הארץ סן נתגישו וכאשר אותחויישו 1, חקנ'א., עע*ח שבצדק אם הברית, הובת כק חפשים כבר לחשובשנעשיסומנל ,' ." 4ען א' טעיף ה' פרק זח מספרנו ב' בחלק חבאנו כבר אבל משפפ, דרכיווכל . טשאנץ הרשש בשם במעי שבועות לפרק בהגחותיו שכתב זשל תמרדכידברי

' 1 ; ' חקחלות ותקגות בחרמ עליחם שקבלו ואשח איש שדוכי בענין בידו שקבלח9ל

) ש4יגו ומי לאחר, לחנשא אסור המועד ועבר שפעככ רם* זמן, לאהרלחנשא

', ; . ל4אקר חכם חתרת בלי מותר חמעכב וגם חכם, חתרת צריה ואינו מותרמעכב

),, ), ונע4פר ברית הפרו בעונותם ישראל שבראשונה '4ם פה והנה עיי"פ, כננרושנשא ן ;-); , שאיפ שמי כטו היו שאז הארץ מן אותם גרש חקב"ה אשר עד עליחםהאיסור ,, , עבדים לארצס בשובם שגם זח על והאות המעכב, נם הותר שאז נשא כברמעכב 'ןלל, ה* חחליפס כמו זאת ונחשוב עלינו, גתת אשר למלכים מדבים ותבואתה עליהחם

'ן,,ן ' חקודמהז הבריתות מכל כבר תמה ונפ8רו לארצו אחרת אוטה 19 לקח אחרת,באומה '1,, ;, לעולס1 יופר ולא עוד יעבור ולא וכותבים, אטנח כורתים אנחנו זאתבכל

,, אמונה כורתים אנחנו אמונה מענין ו"ל רש4י מפרש .אמנה" ופירושב( - עיקי ,ה כי וחזק קיים ברית כלומר מ8רש ז'ל וחרם'ל בו, ולבפוח לחאמיןלהקב"ה הברית, ולחזק לקיימ אמן עונים ואלה _ברית בל שעל נכון יותר וזה אמןערעראת טושך לא לבי אך אמנה", 4ברית וכויתימ כמו קצר טקרא הוא חפירושיםולשני חז"ל כי אטונה, ענין מן עברי שורש זה ל*ם המבקשים אלו פירושיפאחרי

ה*ר; ולו חעדות וכח חשפר את'כח מחליש אשר דברינו, היה אמנחאבגח, א4אי כמו הדבר לחחליש אדרבא חוזק, מן חהיפך על העברי גשורששמאי ' חיו לא ואמונח אמן של עברי משורש פח ונחתמת חנכהכת אסנהמ8רשים

; בכבוד פניעח זח ה*ג כי ושווי, כח כג שאין שפר על זה בשם חז"לטשפ8שים תדיבו שמא בדבריכס הזהרו ח~מים אסרו בזה כיוצא ועל הלזה, אמנהברית אסנה שפר שישחה לאדם אסור כחנא רב ואפר חתלטירים, וישתו גלותחוכת 1,)', יידי לרכ . בייה ששת רב ואמר עולה, באחליך תשכין אל שגא' .כיתובתוך "1 ירעויא), כיס מ"ש נאמנים .אינם דברינו חיו אמנה שאמרו זבדים כחנא מדרביש-פ ,,,, וי4ני(,ן'., אינח שפר על ואטרו וע4ב( ע"א )כריתותי"8 התפ ל4 אשלחרוא

1,,, 46י4",י,ן אש5 "אמנח הול .שידעו ספק אין לדעתי ולזאת ע"א" ט*8 4,צלכדעב צייביפ,לקךאן,ן)"ל",'ן,, באטת ואילי. כלל, אמנה עם ענין לו אין כ*, זח משורשאיפו

1 .ן, גתי4*ה) שבאסח קוראים, אנהנו באשר כקמץ לא בקגוץ אטונת ש8רבתלפיד שחאםט;,ןלנפ'".",,' באפונח רק שהוא השמי של חולשתו ובזת אמונח סעניןחו4

,י,%מם)444נפ' ),י,)1',;'.,",,,1.', לו. שה*הבסעשה

1. ],י.%1ט.שי,],,,. אשא 43יה ,; , , , י,;.א

י** 4ש4 שורש בעיקרו ואינ% בגלל אחר דבר לדעתי חוא 94"ח וריתיאטנם

ובהי באלף וביונית בפרטית הנמצא טלה והיא מוצאה, מ8רסי, רק כללעבר4 ועל %'ח4, פ"ב )עוקצין שאסנן אעזים חומרים קבוץ על ונמצא קגוץ,על ע4 אסתר )רבח אותה ועבדו אומוניא ישראל עשו אחה לדזוח אנשיםקטץ בארצכם כשחייתם לשנ פרשה רבה וטיקרא נשים(, טשתח עש"ה ושתי גםפטוק רבח ובאיכח נח, שלו חמון וקול הה"ד לע"ז חמוניאות עושיםיחטוניאות קייה6לא.

ויסעו בטמלוקת וחונים במחלוקת נוסעים היו טמצרים ישראל כשיצאו כיפתיהתא טש פתיחתא שם וכן אחת, חומוניא כלם נעשו סיני להר שבאו כיוןויחנו חמוניא ערך קאהוט עיין יונית טלשון וזה אחת הוטוניא נעשוכלן *ננאלווכיון ג"כ יצא בעברית חטון שורש שם רבה בויקרא חז"ל דעת ולפי אטהוערך' מרע,, נ"ב )ירמי' חאטון יתר באלח במקרא נם ונמצא בח, שלו חטון וקולמזה והי בהי אלף וחלוח אחד מסקור וה שורש יצא וניונית בפרסית ביבריחכי

אמנח* ":ורגיט פירוש חוא והוא ורגיל, ידוע אלו לשונות כשלושבאלף שחשכ כסו לוזמיעופ' הרוב טכריח אשר בחכרח לא כלה, כלאחטון בקבויןברית ר'י

העם ושאר חזאת הברית על לעד לחיות שחתמו אז ישראל 'גרולי כל את3מכהדא תורת אל הארצות מעטי הנבדל וכל חנתינים הכהטוררים חשוערים הלויםאכחנים אדיריחס אחיחם על מחזיקים מבין יודע כל ובנותיהם בניחס נשיחםאלקים אלקים עבד משה ביד נתנה אשר אלקים בתורת ללכת ובשבועה באלהובאים כ*ט י', )נחמי' וחוקיו וטשפביו אדונינו הויה טצות כל את ולעשותולשמור בעצטה אסנח כי ברית מלת להוסיף קצר במקרא לפרשו אפי' צריכים %אל'(,

שהבאחי אלה כל וכמו אמוניא ישראל עשו כמו העם כל קנהן של ברית"ירישח ז"ל. קאחום בערוך נחשבו ואשר בחיחטוניה

במעיף חדש,ת, פרמסש,יותקנות וסו~ע אפנה גברירזח*ר*ים

,.

רק או הא~סוה, גשאו גם חוא תתחתן דלא לאואטפ

חפסיריס, נל לרגות יסור לא העמים, בשאר חחוןטדאורייתאין לאסור ו'ל הרפג'ם שמביא לסתור הראיה עפמים,גו' האומוחי אה ובלבל סנחרב גא וגו', לגנו חחן יאגתר גגדיו את עורא קריעת וגו', יצינה אשר לאיש ח'יכרית ויו'מ, גשגת ממפר יאיסור סקח איסור זה, איסורעל

שפיפמ על הגריה גאמעריקא, שבת וזלול חגורמיסעיקרי חשקל שליש(ה עליה, יושגיה כל באין חשמי*ה יר,משא

השק4 עכ'פשלישיה ציקה ליתן ארצז כל חייגחררגון, כו' בשנח *עסים ,*לש שקלו לשק~ו אדם צריובשנח,

טעונין עעים רגי לוברי רנא אמר עציס' !"ר15 'ציישניניי א*פגיאים ז"ל וחרמג*מ רש"י רעת עציפ, שע(גין גו'קפיצה

מש*הות ות;שעה עתים חחיעה העצים, עם צדבהעולה)

קרגן ,1,יל,לפן,,. על ח*לנן וחנילות חעציס, בגורלזה גהעניתה"יייםמ,.,ן14)ג1,1,1%1ן;',

, ,'

. . ' ,,,,.;י.ל,,,י,

)',,ק , גנ24 , ,נ ננ עג - - , מי,,,*6!,, אבותינו 85ית אלקיגו 5בית להביא 1ג1' חעציסקרבן קציעחץ ק1צעי גוגביע5י גגי בשנח, 1נח ם11פניפ,לעחים החמוחיפ, זי5 רש'י רברי עץ, פרי גל בגורי טלטאי,גני וחסעשר, וחתרוסה וחח5ח ובחמתנו גנינו גגור1תאת

בית אל חסעשר חבאת חפקרש, קדושה ע5 אוה*קפ1ק* ללויס. וחקנסהאוצר,

פשא ביד נתנח אשר אלקים בתורת ללכת חכללי מחברית ולבדא( מיוחדות תקנות חמה חאלח וחפרמץם פרטים, נם חלזה אמנח בהבריתפרפו בנותינו את נתן לא אשר : וחוא כלח, חהורח כל כמו נמור ראורייתא חואי'ל חרמב'ם לדעת אשר מאחד חוץ בחם, מחויבים היו לא אותם 6רפן לוליאשר זשל הרמב"ם .לדעת אשר די(י ני ו,, )דברים לבנך תקח לא ובתו לבנו תתןלא בחך דכתיב דאורייתא איסור שזה לבנינו, נ;ח לא בנותיחם ואת חארץלעמי זח, באיסור חאומות כל ואחד עממים שבעה שאחד ביאח איסורי מח'בפי"ב חמסירים כל לרבות יסור כי ע"ב בקדושין,.ם"ח כר"ש שדעתו זיל חכ"םוכתב דקיא, פעמא דדריש לר"ש דוקא שזה שם שאמרינן ואם אומות, משבעה אינםאפי' שז' אומר והייתי דקרא טעמא דורש מעצמי חייתי יסור לא כתיב לא דלורזל

חאיח, העמים נתעבו אשר חתועבות בכל המסירים עיקר שחם מפניעממין חהוא, ר'ח שם זאל חתוס' כמ'ש חסרה בחם יש זאת בכל אומות, כז'תועבות בעלי אינם אפילו מסירים מיני כל לרבות יסור לא כתיב חאומות בשארולא שהיא ובין ענ*ח שהיא בין אלמנה משנח וסתם כר"ש, פוסקים אנו שאיןואם

מלוה מח' בפ"ג ז"ל הרמב"ם כן ופסק ע"א(, קס4ץ )ב"ם אותח ממשכניןעשירח תכאז במצוח בלשונו זח על תירוץ מבליע 4'ל חחנוך בעל חגאון אבלעיי'ש, שס. ולוח מלוח בה' ז'ל משנח לחם בעל הנאון בזה עמד וכבר ח"א,ולוא בשבעח תתחתן דלא הזה שהכתוב אעאפ כתב י'ל חרמב"ם דברי שמביאאחרי )יבמות בגם' שאמרו לרבנן לחו משסע וחכי דוקא ובגירותן דכתיב חואעממים וכתב שחזר במה חתנות, להו לית בגיותן חתנות להן אית בגירותן ע"א(ע"ו חאומות שאר וכל עמטים ז' ירבח לבנך תקח 4א ובתו לבנו תתן לאבתך

ז"ל התוסי וכם'ש עכשל, בנירותן אף נאסרו עממים ז' אבל בגיותן אחבאיסור ל"ז )ע"ו מעטידין אין בפרק דפריך וחא נכרים בחיותן דאח שם עיוביבמות בתו דלתיב סמך דקרא אסיפא בם תתחתן לא רכתיב ראורייתא בנותיחןע"א( ת"חתן לא על חנוסף חזה הקרא יתור את דרשינן א"כ עמ'ל לבנך תקחלא

חנכרית סן הבא בנך ואין בנך קרוי מישראלית חבא בנך סאחריך בנך את*טיר מכי שלמדו מה על שם בקדושין טתרץ דלא והא בגיותן, חאומות כללרבות ההוא ומקשח בנח קרוי הנכרי מן הבא בתך בן ש"ם רבינא ואמר בנךקתי ' זה לבנך, תקח לא ובתו לבנו תתן לא בתך של חיתור מפני חמסיריםכל יכישע שפה מתרץ ולא כו' דקרא פעמא דדייש לר"עו חניחא ומקשיחמסירין נל לרבות בנך את יטיר כי אאק ממל אומות שאר דכתיב הוא עממיםבז' עטטים חז' על יק חוא דקרא פעמא דריש דלא למאן יטור וכןמאחריך, בתך את יסיר 'כי בתיב ולא מאחריך בנך את יסיר סכי רק לבנו תתןלא דבתך מקרא איננו בנך קרוי מבתך חבא בנך של חלמוד שעיקר קושיאאינו

שחוא

;( 1% בפעיף א6נח בית ., ,,,ף";5)ן

מחיתור, חדרש על לא יסור חכי נסשך ועליו מויא של פשופושחוא בתורת ללכת כתיב ושכבר אם זח שנפרם לומר צריכים ז"לולדעתו

כמבואר בזח קודם שנכשלו מפני הי מצות כל את ולעשות ולשטוראלקים בן לומר שמוכרחים כסו מפורש, זה חזכירו כן על יח*אל בן שכניהבברית אי'ה יתבאר כאשר לעשל קדשח דיהושע ראשונח דקדושה לם'ד דבריםבעוד ביאח איסור4 בח, שם שכתב תמוחים בעצמו ז"ל הרמב"ם שדברי מח רקאח"כ, לא ואשר עזרא ע"י מפורש וכן זה באיסור חאומות כל ואחד עסמים שבעחאחד כלול שחדאורייתא דאורייתא שאינו חיא אות עזרא שפרפ מה כי לסתורראיה חיא הלא חזאת וחראיה לבניני, נקח לא בנותם ואת הארץ לעמי בנותינונתן בחם, שנכללו מפני שפרטם לתרץ זה מפני מו:רח והי, אלקינו, תורתבפפר מתרצים אשר לסתור רא*ח תיא מדאורייתא אסור שזח מ,ה ראיה להביאאבל

דרבנן נורח שזח נראח יותר ואדרבא ראיה, להביא לא אבל בדוחקחסתירח למכור חשבת ביום שבר וכל המקחות את המביאים חארץ ועמי אלדטמוך בשבת וממכר מקח ואיסור ל"ב(, י,, )נחמי' קורש וביום בשבת מהם נקחלא וצע"נ. כידוע עורא ממקנית מדרבנןחוא

אבל שנתגיירו לאחר אלא תתחתן לא משום לוקין אין אומות נז'ואפי, עסמים בזי אלא מדאורייתא שאינו כו'ז סין באע"ז ז"ל הפור דעתאמנם שפרפו היח חפרפ מאד ניחא ייל הטור ולדעת חתנות, בהו שייך לאבגיוחן באלה מפורש בברית זח וקבלו עתח נזרו אשר נזירח שהיא אמנח'בברית

יעשנה אשר לאיש ח' יכרית במלאכי הנזכרת האלה היא חיא ואוליובשבועה, לדעת אך "'ב(, כ' )מלאכי צבאות לח' מנחה ומניש יעקב מאתלי ועונהער ולא אישות בדרך שלא בפרחסיא ארמית חבועל על היא סלאכי קללתחן"ל פונעים קנאים ארמית חבועל על עעב פ"ב בסנהדרין כדאי, קנאיב, בופנעו לגמריח, רב אינשייה מהוץ קנאים בו פגעו לא מרנ כחנא מניה בעיבו

ובירושלם בישראל נעשתה ותוענה יחורה בגדח בחלמיח כהנא לרבאקרוהו אדכריה אקריין, הכי א"ל נכר. אל בת ובעל אהב אשר ח' קדש יחודה חללכי וכתיב חכותית, על הבא זח נכר אל בת ובעל כו, יחודה בגדח לנמריחרב

בדרך שלא חבא זה א'ע כו, ועונח ער יעשנה אשר לאיש ה' יכריתבחריה התם כדאיי נזרו חשמוגאים של באד בפרהסיא ושלא אישות, בדרך ולאחהון מדאורייתא כי העמים, כל על אמנה בברית ננזר ואישות חתון בדרךאבל בנדיו את קרע שעזרא ומה שנתגיירו, ואחרי עמסים בז' רק חתון איסוראין

תשאו אל ובנותיחם לבניחם תתנו אל בנותיכם ועתה המקרא אתוהביא נבדל לא מפורש כנאמר אומוה ז' מן נשים שלקחו מפני וה י"ב( פי )עזראלבניכם חפריזי החתי לכנעגי כתועבותיחם הארצות מעמי וחלוים והכהנים ישראלהעם ובנותיהם להס מבנותיהם נשאו כי והאמורי חמצרי חמואבי העמוניהיבוסי מסקוטם, שבלבלום היינו חאומות את ובלבל סנחרב שבא ב'(,ואם א' פ',)עזרא בזמן קרובים שחיו אז אותם שידעו אלו אבל ונחבפלו, נתערבו הדורותובמשך

~דאורייתא. הם ואיסורם אותם ידעו שנים או אחד דיר שנח מאח מן פחות, ובתו לבנו תתן לא דבתך לאו אבל נניותן, חתון שאין תתחהן דלא ל44בהם שאין אם נתניירו לא אם עססים דשבעח חוא עזרא סרברי שנראחרמח

לא

.,-,,.,

, . , ,

ל~ ו"ול4 חתת, נהן ש1יה של* במותן א*י' ח~ע ל% תקה

בשניא" סטר

לבניהם, ו2ןזצ אל כנותיכם ועתה דעזרא ,ה *טוק ז"ל הרפב*ם בדברינחלף הארץ לעם* בנותינו גתן לא אשר דנחמי' *מוק ע'ל לצניכם תשאו אלובנותיחם

בא לא אמגה שכברית עזרא, ע"י ספורש יכן ז"ל הרמבאם בתב ע"כונו' חרפב"8 דעת רק שכניה, גרית לפני הי' עזרא ודכרי כלל, החתום עלשרא שנלבל תיכף.אחרי נם ליעתו כי חם לבד עממים עלשגע לא עזרא שדבריז"ל

. ניניחם, חבדל אין חאומות אתסנחרב.

בהברית וננזר דרבנו הוא אשר בשבת מקח איסיר הוא השני ה*רפב( נקח לא לסכור השבת ביום שבר: וגל המקחות את חטביאים חאר1ן ועמיחזאת אות נ סעיח -ני תשובח ח"ב בקדש מלכי בספרי ובארתו קודש, וביום בשבתמהם בחמחאח.נחסי' הממכר,.ונה על לא המקח על היתה הזאת שהנזירה די ניבי מלאכה אב חחסורים, על אעמסה יםחימה, מלאכה אב נתות הדרכת עוןרק נזכי חם4נרים על ונהמחאה וירושלם; יהודה מחורי הקונים על מץש היאי"נ

וחתרח העיד י"- וש והכנפח, דהולאה מלאכה אב ירושלם ופביאיםדמהמר, חמכירה על התרה לא אך מדאורייתא, האמורים חדברים יעשו שלא ציד מכרםביום הגורמים המח הקינים קניה,כי נזירת נגזרה מכירה נזירת ננזרה פרט עוד כיעצמח

חשכעות וכתיבת ומחטה משא. בחבאת השבת את יחללו שחמוכריםהעיקריס בנסין רואים אנו אזח והלבר ננכ4, אויי אלא ננבי עככרי דלאו וכדומחושפינת כארץ *בת בחלול חד" חעברת נרם כל אשר אמעריקא בארן לבבנולדאבוו אנל הכל, על ל2(נור להמוכרים גורמים הם אשר חקונים ידי על באהזאת הזאת הנזירח ועשו שהארכתי, עימש הם9נה חכסי בימי אוו'כ ננזרה מכרנזירת מלאכות שחרבה אם כיו"פ .ר"ל קודש יום בכל נם מקח לאסור חזקה כךכל

יאכ5 אשר אך כנאמה נפש אוכל לצורך הותרו מלאכות אבות מל*טנמורות כי נפש אוכל -לצויך מקח חתירו לא אבל לכם, יעשה לבדו ,הוא נפשלכל

אינם . אשר רבות מלאכות לכמה חסוכרים את שתביא בטקח נדולהחמכשלח . כלל, נפש אוכללצורך

יד,וזהואורייתא כל השבישתוסשא השנח את ינמוש חפרטהשלישינ( לע"ל קדשה ' ולא לשעתה קדשה דיחושע ראשונה קדושח למ"ד כובד פה.ואין וויה% ויובלין שמיפין מנו יחושע בימי כיאתם מה ע"ב ל*ב בעורכיןכדאי' ואומר חוסה ער3 וודשו ויובלין שמיטין מנו עזרא בימי ניאתז אה חמחעהי

לידויטון 4רושהך מקיש וירשתה אכותיה ירשו אשר חארץ א5 אלקיך ה'רהניאך ירושתך אף הללי חיברים כל בחידו,ט' יחושע( )של אבותיך ירושת מחאכותיך ידישעיא קדושת' שנתגמלה, וכיון ע"ב(, ל"ב )ערכין הללו חדברים כלבחדוש ו,' משןת בל "ע, ו5עשוה, ולשמור אלקים בתורת ללכת של בחכלל נכללחי'

כיון בשל חיו לח בארץ' חת*יות סיות וכל "שמיפח, דנר וחקיו,וסשצמדו ה*עט עוד לקהט בפרפים זח לבויי צריכין חיו ע"כ הארץ, קדושתשנתבטלח

שט 'בערלין יהידה בשר ייסי ר' לדעת אטנם איח, בכל לחתחיי5 הארץאת השטיפת לפרפ נערך חיי מדוע יקשת %"5, קדשח יההטע דסדהטת לי'דאית שבהוי2יח את חארץ תהצח אז התוכחה בבריתות ינזכרת דאורייתאשהיא כ%,,שבאיהי'ןלדעא חפעם לומף נ"ס וצריגים ל"ד(, כ"ו )ד4קיאן השסא י*יכ5

,ין,,, יי,--

191 בטעיף **טנוהבהירץ ~ לפרק

לפור10ם, נחוץ חי' באלח פרוצים שחיו שמפני נכריות נשים בענין ו"להיסב"ם מפני ע*ח לעבור חם שעלולים מפני השמיפח את בבריתה פרפח בעצמחוחתירה אשר יד משא שמימת על חברית שנם וכנראח השביעית, בשנח טה.נאמלפענת השמיטח. בשנת ג"כ היח הקודם בפרקבארט

אחרי שנם חוח בזמן בשביעית ר'ח ע*א ל"ו בגיפין ו"ל רש"יוללעת מפני מדאורייתא שמיטח נחג לא. שניח וירושח בקדושה חארץ אתשקדשל רק היינו שמיטין לקד,ט יובלין 5נו שאמרו ומה עליח, יושביה כלשאין

לע*ל קדשח יחושע דקדושת יהודח בר' יומי לר' גם להיות יכולמדרבע, יונלין לדעתו נם טנין עליח יושביח כל שאין אחרי ושמיפח יובל לענין .לאאבל לטרטם, צריך הי' ולואה טדרבנן, רק שטיטיןלקי*

נשנח חשסל שלישית עלינו לתת מצות עלינו והעםדנו הרביעי חפרפד( וחלשון ל*ר( ל'ע יוד, )נחמי' אלקינו בית מערכת לכל וגו' אל"ינו ביתלעבודת עליחם חעמיד חתורח שחייבם חיובם על שחומיט ,מורה מצות על*טהעמדט שחיינה חשקל חמחצית ע5 נוסף חוא חשקל חשלישית ' א*כ סצות,עוד חדרכונות שווי והוא לשנה שליש וחצי השקל שלישית שגי שיתנו ר'להוח

שוקלין חיו חגולח מן ישראל שכשעלו ג' משנה פ*ב דשקלים במשנח .חנולרות חשקל שלישית לתת מצות עליו וחעמהע חדא מן בירושלמי ואמרודרכהות, 8בעין לשקול חורו סלעים לששל חזרו כי החויק לא הזה חדבר אךג?נה, זח חי' לא כנראח אשר שם( בסשנח )מף'ח 'קבלו ולא דנרין לשקוללקשו לבדק לב נדיבי מן שונות נדבות וגם העם נתדבה .כאשר רס הנריתה*ת חשקל, מחצית מן פחות ליתן שחפצו כיון אבל כך כל נצרך חי' לא.חבית אעע לשבער בברית קבלו אשר תורח שחייכח חוב שוה מפני מחם .קכלולא

מפמ רק חיח נוסף השקל שלישית אבל השקל, סחצית ליתן מדעיביןחהורה על מוח למדו ואת בכל מחויבים, לא עוד להם נצרה לא וכאשר שעהצורך עכ'ש ליתן אדם כל שחייב ע"א ט' בב*ב ואמרו בכלל לציקה איש כלחיוב

מבאן אחא ר' אמר שם שקלים ובירושלמי צדקה, על לשנה רהשקל*לישית והעמדנו מפרש כנראח אשר בשנח פעמים שלש שקלו ל*לש אדםשצריך את שלישית פעם ליתן ר54 בשנה חשקל שלישית עלינו לתת מצותעלינו, לג' מכאן סאין לג' מכאן אבין וא"ר פעמים, שתי נ"נו שכבי גשנח,השקל מפרשים שאין מורה וה וכל ה"ב ג' בפרק הנוכרים ר"ל הפרשות, לג' 5כאןקו18ת שלישית, בפעם רק חשליששלישית וחלוים חכחנים חעצים קרבן על חפלנו וחנורלות החמישי הפרטה( לבער בשנח שנח מוומנים לעתים אבותינו לבית אלקינו לביה לחביאיהעם ע"א לאק נתענית ואסרו ל"ה(, י' )נחם" בתורה ככתוב אלקינו ה' מ~בתעל

שכבר אחרי השניח כעליח ר'ל בלשכח עציס מצאו ,לא הגולא בניכשעלו שאפילו שנימהם נביאים חתנו וכך משלהם, וחתנדבו עליו ועמרו בה~ק .נבנה,

קרבן על אפלגו וחגורלות שנא' משלחן 5תנדבים "15 יחיו עצים מלאהלשכא לקץ,ים אבו,ינו לבית אלקינו לבית לחביא והעם חלוים וחכאמםאע*ים שלמרו ונ'ראח בתורח, כבתוב אלקיט. ה' מובח ע5 לבעי בשנח שנחטעטגים

חייתי העצים על הפילו וחטרלות כתיב חי' לו העצים קרבן אקיאו פס"זח אוטר.

בסעיף אמנהבריר-ן לפרק198

איז קרבן זה שקורא כיון אבל נורלו, לפי איש עצים יביא חנצרך לפיאומר חקרבן את לחביא מזומנים לעתים צריכיס לא או אחרים עצים יש אםמ'ם גם זת ואולי הריז, בשם הקיבן את לקרא הערבי בחמשקל פה ושמשוחזה, בני קרבנות בכל אשי הקרבן ממושג בזה להוציא חפצו אשר הפרמי,משקל וקיוש וימין ותנופה הנשה מלח הקרבנות עבודת כל צריכים היו שאזישראל הודיעה לא כי כן חדבר ואין לקרבן, הנצרך דבר וכל לעצים, ועציםכלי עצים. קרבן ולא סולת מנחת קרבן או קרבנו חבחמה מן אם רק התורהלנו

קרבנך כל בעל וחייבים "קרבן" נקראים חעצים שבאמת רבי דעתאסנם מנחח קרכן תקריב כי )נפש קרבן ת"ר ע"ב ק"ו במנחות כדאי' מלחתקריב הפלנו וחגורלות אומר חוא וכן גזירין שני ובמה עצים שמתנדבין מלמדרש"*( ואמרינן הגשה, ופעונין מלח פעונין הם קרבן עצים אומר רבי העצים, קרבןעל

ולרבי רבי קיבן איקרי עצים ליה דאית ליה שמעת מאן ע"ב ר'כבמנחות לא ועכ"פ עליו חולקים וחכמים רבי דעת רק שזח ומשמע מלח, בעימבעי המקרא את חביא ולא קרכן, חוא מפור,ש מקרא ובאמת ממנו, רק זאתשמעו מצות והעמדת מרלות ה~ות מן והוא עצים שמתגדבין לראיה רקחזה

אלא הוא, מפורש מקרא והלא רבי, דעת רק זה קיבן שנקרא אבלעליהם, חערבי במשקל יךגן שמנוקד מפני ראיה אין בנחמי' הזה המקרא מןוראי

ומן מנחה קיבן יקר(ב כי נפש מן לחביא מוכרח ע"כ חרין ולאוחפרמי היתור.דרשת

קמיצה פעונין עצים רבי לדברי רבא אמר שם במנחות דאי' במחונלעווד את לפרש ק*ו בד' משתדל ז"ל ורש"י עצים צריכים עצים רבי לדברי פפאא"ר

לחכמים ולסייע רבי על ולחלוק להקשות באים פפא ורב רבא לענ"דאסנם קומצי מלא מחם שנופל עד דקין עצים שטרסקין היא איך העציס שלהקמיצה יצפרבו והגשח סלח וצריכין קרבן שנףראים רבי שלדעת קרבן נקרא לאשעצים

שאיננו מפני זה הזביר לא בעצמו ורבי מתקבל, בלתי .דבר וזה לעצים קמיצהגם שפתנדבין רק מנחה בקרבן נתרבה ולא מלח נם לבעי לא אאכ הלב, עלמתקבל מלמד, ד"ה ד'ל חתוס' כם4ש נמור קרבן נקרא שלא ר"ל יותר לא כת"קעצים קמיצה והנשה מלח דלבעי נמור קרבן ואיננו קרי מרנן ננחם" הנז' עציםוקרבן המין, בכליוקידוש

עציפ. קרבן ומחו כתב ח"פ( )פ"ו המקרש כלי בהלכות ז"לוחרסט'ם ויום למערכח עצים להביא לערים לצאת משפחות למשפחות חי' קבועזמן

עצים, קרבן וזה נדבה עולת מקריבין היו העצים לחביא זו משפחח לבנישיגיע ע14'"פ, תשעח ד"ח ע"א כ"ו ד' דתענית במשנה ז"ל רש'י מדברי משמעוכן עצים קרבן נטראים גופא העצים רבי לדעת חלא זח למדו מאנח ידעתיולא

קרבן שאיננו עצים "רנן או עצים קרבן בטשנה נקרא ג"כ רבנןולדעת הוץ מיוחד עולה לקרבן למדו ומהיכן נקיא, חךנן או קרבן אבל מלח,דליבעי- נמלר~

. וצאע. עצפם,מעצים

ותשע עתים תשעח מזומנים וחעתים הטרלות את מבאר שםובתענית חמש*הומ ואת חאלח גורלות חלוקי את חו"ל לקחו מחילן טנואר ולאמשפחות חעוייפ, מן ונחמי' בעזרא הפפוזתת חנזכרות משפחות מן רבם זכרו,אשר

ואחהם

%1$8*ב '; , ; ]:) אטנאבריו1 ,;,' , ,פרק"ל

ונ6 קצ"נית, קוצעי וגני עלי נונני נני כמו במקיא, נזכרו שלא כל9ואחדים

חנזכרות המהשפחות שש ושאר ונהמיה, בעזרא נזכרו לא אשר רכב בן יונדבבני בנורל זכו אשר המח שאיו נטק*א רמז אין במקרא אחרות 'מקט%4ת הרבהבין למשפחות חנורל שהיה אמנם בזה, קבלח להם שאי' ספה ואין האחר4ם,סן ז4ל ר*ר'י של ש8ירושו אבותינף "5בית ב;5שון סרוסז 'שזח נ5ע"ף לגכדים5א

ומה חשני הנית את בנו בנל עילי הלא לקבל, מאד קשה אבותינו קהשת3ית המזבח מקום ועל קלו נחרב ראשין בית הלא אנותינר4 ,בית "" )קראלקם אבותיט בית זח לקףא פעם ואין עליו, שיעידו ולגביאים לזקמם _צריכיםחיר לבתי ר54 אכותינו לגית הפלנו שהגוריות חטרלות על זה גמשך 5עמרא*6 שזה והגורלות של היויעח ההי נם יהטן 5"שפחות,ובזח רק לגכרים לאאבות משפחות ותשע אבות, לבתי הפילוט עצי6 לקרבן שהגורלות, להשסיענו באע"קר שהר6'ל ומצאתי בטרל זכו אשר המשפחות המה חקנלה לפי בסשגהחגיכייה

כתב וחח* העמים מחכמי קצת בשם אבותינו לבית של זח פירוש 6ביא41ל "שיהיו4 ש:תבו טפני בעיניו הוא ויחוק מאך, קרוב וה ויאמת רחו"קשזה

אבות לם1י ר* אבותינו לשון,לגית שייך ולא האבות המה 48כ 4גותלבתי לנית לשון ושייך אבות, לבי1י הפילו,. חטרלות כי "עבר' זה באסתאסנם

ולשאר אחת שנה על חי' ש"נורל פירו*ו בשנה" 4שנח ני ולענשדאבותינו, כל שנים כמת על אחת בפעם חגור5 עשו ואולי אחרות, משפהות היוחשנים במשנח, הנחשכים מזסנים עתים תשע לפי אחרות סשפחות תשעשנה ופפור המעונה, חכסי לזמן קרוב הין 4שר אחת שנח 4ל חשבון קבלווחיל

שפעם חנתופתי סל6אי ובני קציעות וקוצעי עלי נתבי בני עלהברייתא טורח ע"א(, כדה )תענית כו' לרנל ישראל יעלו שלא גזירה המלכות גזרהאחח ובימי הרומאים, או היונים ססשלת מיסי רק מדברים ונחם" עורא זמן מןשלא במכילתא הנזכר וא~לי אז, ציון שני סן אחרות טשפהות היו ונהמי'עזרא מים שותי מבני קרבן שהקריב באחד מעשה כ' פרשח דע6לק מכילתאיתרו עצים. קרבן היח א', סעיף כ"ד בפיק הבאחייכו'

שנה עץ פרי כל ובכורי אדמתנו בכורי את להביא חששי, הפרפ ו( ,. צריך שהיי' בארנו כבר 5ע"ל קדשה לא יהושע קדושת למיד אשר 'ה'* לציה;צ"4הל ."צוצו"לפלפ

רק הוא ל9'ל שקדשה יהודה 3ר' יסי ולר' בארץ, חתלויות הונא רב אסויאי סחלוקת אחרת מחלוקת יש הסקדש בקדהפת אבל אארץקדושת, דהטלסה הראשינח קדושה סבר הונא רב יע4ב, ע"א פ-ז בשגועות גהטןטיב

מ6ר נחמן ורב דעכד, הוא בע5מא זכר ועזרא לא4ל ו"דשח לשעהחקדשח קדאם קדושי ועזרא לע4ל קדשה ולא לשעתה קרשה שלמה של הראשינהיקוישח,

שלמה קדושת ולם4ד בע 4)יובה ח"א צנקדהט מלכל בספרד בארוכה יה עובאהיץכסו זה נתקיש א4ר ח' לבית בבדרים קף4יאי יפרט שריקים היו לע*5 *לשא,לא

וקחשת הארץ קוישת 1. חקדושות דשתי .ליחן, לאות ,6ח1 שהא, 9"ז~תה -13י י" י"] 5יטר,א, פרי 3ל גטרי פפ~י 46רפו בכורי6]אכל לפימ הייצריך יא 4,5ן;4ן46,,י]של]]

"8ה מדו;בא ;ש.4 עץ פרי יי נכניי נם אך דאוליתא *". "טינש

יש'-

טפורשת טשגח שה5א סאד ה4וחיט אבלי;'.בלי,ו יל,

6שבעת חוץ כגורים ס3"%ן 8יז;הי* המיני,"

81פי' כףן(* 6,א )בכוהים יי 'חפינים ;טה: היץ אבכוריט ,"ת 'םעפרין ח41ר ננס בו ר"ש ג*ויסבופ4ר

בסעיי אמנהברית לפרק194

. ספק ואין שמענו, לא סינים מז' חוץ בכורי6להביא' סופרים מדברי חוב לחיות אבל סינים, בז' אלא מעמרין אין אומרעקיבא כיונו אדמתינו שבבכורי

ותמחם שמז וית ורמון תאנה לנפן כיונו עץ פרי כל ובבכורי ושעורח,לחמה אילנות לשאר ולא בבכורים, מדאורייתא מחויבים היו אשר עץ פרי כלר"ל . וצע"נ, מדרבנן ולא מדאורייתאלא

חוא בעלמא לזלר ועזרא לע"ל קדשה שלמה קדושת שלם"דונלע"ד שנחרב שכיון חשבו אשר חעם פקפוק מן לההציא נחוץ היה הזה הזברדעבד, לא ואם. לשמי, בית יבנה הוא כי עליו נאמר כי קדושתו במלה שלמהבית בקדושתו, מפקפק העם היה שם בשבועות הנזכר בכל הפעם עוד מקדשיןחיו לפרם נחוץ הי' חמקדש בקדושת הספקפקים אלה ומפני המפקפק,העם טפני זכר לעשות מוכרחים והיו נתבמלה לא שלמה שקרושת ידע שחואאם

ה'. כבית הבכורים להביא החיובבהברית ואת בחורה ככתוב וכהמתנו בנינו בכורות ואת השביעי הפרםז(

בבית הטשרתים לכהנים אלקינו ה' לבית לחביא וצאצאינו בקרינו בכוריכל השוק מן לכחנים הבכור ופדיון הבכור יתנו שלא ר'י ל"ז(, י' ינחמי'אלקינו סוכרהים ובקרינו צאנינו שבכורות ואם אלקינו, בבית הסשרתים לכהניםרק שאמר ר"א דברי על ח"א פ"ו שביעית בירושלמי עטדו זח על ה', ביתלבא

אמנה כורתים אנחנו זאת ובכל מעם מח המעשרות, את ישראל קבלוסאליהם כל פה נזכרו זה ומפני לע'ע קדשה לא ויהושע ראשונה שקדושהו"ל

שאינם ובקרינו צאנינו נכורות מקיים מח אבל ומעשרות, תרומה שלהפרמים עליחן סחויבים שאינם דברים עליהם שקבלו מכיון ומתרץ בארץתלוים וזה עליהם, קבלו מאליחם כאלו עליהם העלה עיהם סחויבים שהיודברים היו המקדש בקדושת שפקפקו שבארנו מה לפי פשומו ולפי דרש,בדרך

קבלו אותם ויפדו סום בהם שיפול עד ונקרם צאנם בכורותמחויקים אלקינו. ה' לבית תסימים ויביאום זאת יעשו שלאעליחם

וותרומות( ותרומותנו עריםתנו ראשית ואת חשמיני הפרם כונת כןוכמו ל"ח( י' לנחמי' אלקינו בית לשכות אל לכחנים נביא ויצהר תירוש עץ כלופרי חנרנות. על הסובבים לחכחנים לאר(ל

את הסעלים הלוים לאלה רק ניתן אשר שחמעשר התשיעיוהפרם הלשכות אל כי אלקינו, לבית חמעשר מן מעשר שחוא חמעשרתרומות חמקדש כלי ושם התירושוהיצהר הדנן תרומת את חלוי ובני ישראל בנייביאו

ונחם4י אלקיני בית את נעזוב ולא והסשוררים והשוערים הבממרתיםוחכהנים הית אל לחביא זאת כגזירה חלוים ונם ישראל זלזלו וכאשר מי(, ל"םוי,

לף ,' לכל לתן במתנותיו חנאה מובת אחד לכל יש הדין שמצד טפניחאוצר אתם כי אלקים ארם היסבע לחם ואמר מלאכי להם ניבא שירצה כחןולבל

נארים) אתם במארה והתר.ומה, חמעשר קבענוך בסח ואסרתם אותיקובעים ארובית את לכם אפתה לא אם צבאות ה' אמר בזאת נא ובחמני בביתימרח ויחי חאיצר, בית אל המעשר כל את הביאו כלו, . הנוי קובעים אחםואותי עד, כרכה לכם והריקותיהשטים

שלא~ח ליי בן יהושע ר' ואמר די, ללי הבאת ס"ס ואחת ידם, על מעלה של ב"ד והסכימו טנות של באד עשודבריס

המעשה

61* ב5וףף אמנהבריופן לפרק בביתי פרף ויהי האוצר בית אל חמעשר כל את חביאו דכתילה4עשר אלה מלאכי שדברי םכואר הנה ע"ב( כיג )מכות ונו' באת נאובחטני להם יתט יטלא ללוים שקנטו האחרון הקנס והוא אסנה ברית אחרינאמרו וישראל ה', לבית הסעשר תרומת את להביא אמנה בברית הלויםשזלזלו מפצי הי' הה האוצר, בית אל המעשר כל את ויביאו כלל המעשראת המעלים ללוים רק הטעשר יתנו שלא נארים חיו במארה אשר בהתקנהזלזלו אמנה בברית חי' הראשון הקנס אסנם אלקינו, בית אל הסעשר מן המעשראת אל חמעשר את שמביאים הידו;ים לאלח אלא הלוים לכל המעשי יתטשלא לעמם אחבתם שאין עורא הבין ומזה שם, מצאתי לא לוי ומבני דכתיבע?רא בימי עלו שלא על קנסא לכ-ע ע"ב פ"ו ביבמות אמרו זה ועל האופהר,ביה

מאז, שם שהיו או אח'כ שבאו הלוים אחרי לעיין והתחיל די,ולארצם המעשר את יתנו שלא וקנם מעשר, הרוטות יפרישו שלא בהם שהי'והשדם הלשכה אל ה' בית פל המעשר תרומת את סביאים לא 'אשר הלויםלאלה שיביאו ואמר קובעים, אהם אותי ה' אמר בזה, והלוים העם זלזלי באשר~אחשכ שיחי' לכחנים רק ללוים כלל יתנו ולא האוצר בית אל המעשר כלאת ארבות את לכם אפתה לא אם צנאות ח' אטר בואת נא ובחנוני בביתי,פרף

תחיו כי הנוים כל אתכם ואשרו וט' די נלי עד ברכה לכם והריקותיהשמים ח'-י'ב( נ' )מלאכי צבאות ה' אמר הפץ ארץאתם

עולם בורא לאל שבח ונשלםתם תרפ"ו שנת ניסןכ"ח

ב יהלמ התמוניםלוה שנים שמנה בן צ"ל טילד 25 שורה 2צר שהנביא צ"ל שהנכהש 24 שורה 8צד פטפוטיםהרכה צ"ל הרבה להם 89 שו-ה 8לצר סבא צ"ל מכא 88 שורה 12צד אעתקארא צ"ל אעתקאבה ז8 שורה 18צד יעתקאר צ.ל יעתקאב 1 שורה 14צד במופתים צ"י נמופתים 4 שורה 18צד

קודם צ"ל קום 29שורה סס"ק צ"ל מ"ק מפר 8 שורה 17צר

ה" צ"ל ה"י 86שורה אף צ"ל אוי 40 שורה 18צד ולשון צ"ל ולשו 1 שורה 81צו

בספרי ציל בספר 1(1שורהיף] סמיכות צ"ל סטכות 8 שורה 8פצר

סוגעו צ"ל סיוגים 82 שורה 9* יטנה 4"ל יכוהנ 88 שודה 58יצ4

למען צ"ל אשר 6 שורהצד.89 צ"לוכונת וכינת 7 שורה 82צד

סכל ציל בכל 89שורה רשעים צ"ל א' צריקים 8 ווורה 88צד צגעי צ"ל פבע 18 שורה 78?י

טתנהג צ"ל מתהנג 88שווח הגיאלוגי צ"ל ריגיאולתי 1 שורה 76צד

בששת צ"ל כושת 89שורה רהשה צ"ל כרואה 2 שורה 80צר הטינית צ"ל החילית 2 שורח 88צר בה צ"ל כה 17 שורה 84צד הנוה צ"ל הניח 18 שורה 91צר שחתם צ"ל שהעם 22 שורה 98צר

כריתו צ'ל בריתי 24שורה מקבילים צ"ל קבלו 1 שורה 89צר גם צ-ל ום 2 שורה 100צד וטי צ"ל ומ 1 שורה 106צר עונרים צ"ל עבר 19 שורה 118צר

מאז צ"לאז נמהק צ"ל כמו 18 שורה 108צד ועמ צ"ל ועם 16 שורה 120צד אאטו"ר צףל ארטרר 8 שורה 128צד טתקוהיו פ"ל גתקותיו 8 שורה 186צד

יראז צ"ל יראו 10שורה אוהו צקי טוהו הכפולה 8 שורה 188צר

,י,;14

לי,,,,ד,,ץ,, .,, : ין.,.,י,ן,.),,י,,,י,יץ, י .. .,),יי,,יך]),ל,.י;2

יה5פג,, ,התממיס יוח , לבר שה5 לכד 8שורה 8צר

מיני כ5 מל5 צ"5 5מיני טלל, 89שורח 5פי רק כתבתי צ"ל לסי כוזבתי 27 שורה 17צר אביתיו י צ אביריי 22 ?ירה 20צר . ה*ה צ"ל היה 16 *ורח 28צד

ובטיתות צ"ל ובטירות 28 שורח 84צד שנהי"א צ"ל שבחי"א 40שורח

ס"1 צ"ל כ"1 27 שורה 87צד

א"כ צ"5 א"ב 8 שורה 88צד

יכ51ים יחיו צ"ללא לאיכולים 10 שורה 41יד רבים צ"ל רכים 17שורה

תתפתל צ"ל רע,פל 84 שורח 44צר ט"י צ"ל ט' 81 שורה ,60צד ז"ל צ"ל 1"ל 18 -ורה 68צר במקורים צ"ל בטקריס 24 שורח 61*ד כהמונם צ"ל נתבנית 17 שורה 82צד . בחדא צ"ל גחר 29 שירה ש8צד

נסחק צ"ל אך 8) שורה 88צד יראי צ"ל וראי 16שורה

אלגורי ציל אלכורי 14 שורח 78צר . ירונעל בן צ"ל יהתתן בן 27שורה

יהונתונן חמדרש זה, %"ל חמררש זה 24 שורה 81צר ס"ח שץל סח 28 שמח 86צד 51בורות צ"ל ובכורות י81 'טורה 87צד

ונעברא צ"5 ונעכרה 88שורח לבבך צ"ל לכבד 40שורח

ונבזה צ"ל ונבזח 21 שורה 88צד .יסור לא ציל מסנו יסור 5א 81 שורה'

טמנו ה') כרמשסע צ"5 כדשכוע 16 שורח 89צד

ש5ה צ"ל שבח 29שורה גוזר צ"ל נחר 8 שורה 80יד ונקפתם צ"5 ונקטתם 20 שורח צ9שנד

בפניו צ"ל'בבניו . צ"ל%ששחש

. ברית צ"ל נרית 24שורה "י בנני צ"ל בכני 82שורח,'

' 1הטצ1ה צ"5 וחבעוה 87שורת "ל'

חגייל יי5 דגליל 8 שורח 114צד %תן 4יעם ערין צ"ל עדק,%ת 21שור*

)' החגראיט צ-ל *חנראים 22 שורה 116צר

סזבח עי5 סוכח 81 שורה 118צר נבלית צ"5 בכרית 84שורח

אסת צ"ל אפר 22 שורה י1נצר והיר* שלגה בריתנההעש %118ד

" אטא בריתצ"ל י - צ"ל,'אין אי ' 4שורה רק הבעייט צ"5 אפ?' חכעלים 6שורח

(דיוי לא א*ד- אפי,

צגל י"1 פרקבהראש 119צד י"ז,

דה בררכי *ר"לבדרגי 20 שורח 122צר בעיי ה**ר צ"להצעיראיננו 28שורה

ה, צ"5"' 86 שורח 124צר ויהנב* צ'לויתגבא י8 *ירה 128צר הליוניט צ"5חליתס 18 שיךה 182צר חפילאכיט צ"להסלאכים 11 שירח 186צד

חם צ"ל השם 12שורה טתנקשיס 4"לסתקשיס 20שורה ) חמלת !זים צילהירדן 24שורה

צ"ימחזצ%ב מהאר*י'

בספ" 25שורה גסטרי ציל

, שופ , ונשארה צ"ל1נשסורה_ ' 4 שורה 186צר ההקים צ"לחחקים 2 שורה 187צד יותר צ"ל יותבהערח 8 שורה 146צד ע"5,לרגלליו-ל 80 שורה 160צר

.

) ' , יתיקז צ*לייתקז 2ג שורח 161צד

הביא צ"ל מביא 24 שורה 167צד ביתזקאל פ"ייחזקאל 18 שורה 162צר "1ע5" צ"ללעל" 11 שורה 188צד בחפוה צ"יבחפצוי ,22 שורח 166צר ב*5,ף צנל,כא5ה 1 שורח 189צג ש"%יי צ"5'שבדור 81 שורח 170צד " - ל4ס'י צ"ל5גיק-) 28 4רא 171צד

והסגנימ *4יוהסבנים $1 שורה 176צדצר

טוענת צ"לפעעגת 22 ,טורח 119, ) .י, מגגו, 1"5חנם ז שזיח, לקסתטן צ"ל ,לקס*ות) 3 שוראצדי188

); פהל,עי)והו' ש1 86ב)*ולהצך ]ין: , ,'

] גן-,,, * צ"ן-משך ?? *עיה,,;ן

ה,, י 1%1.א,,4) א%"4"* י"

%מ4,,, היט צ"ל ה"ט 8, שמח נ);,ל"

חו"5'לפרוד ייל גם מ"ל א'6 ש א )4 . ;'''' . ]ש,י, ' ."י',,פ"ג

. ע14"ו,גדגיג . ,,פי,,1 י צי ם יט מ *י" ".4י.א1

ס5זגםום[ם0זג1 ע11!שפ1-תו-ת50

א אש שי ש[%ש(גושפשו -"פךףנפהןום"אר נ(מת ש,1

טח8 5ו")"ו"יי- ן "ם .אאט[588[ם4

וו

))' לאינטרנט י.הוכנטי?יעתק ;1''0"00%8.0)4י8ןם8ח*"חעש

-

ע-

",ל תשס"ב ו,יס ש..(, ,.,..., ,

,,,,;,),ך,י

.,,,,,,ללי, ,,,.(,,,,,,,..: ,,,ל,ןן ,,",קד'"

יי,,,,

,,,,..י,

ןג(1[,8'ו8'זאגא8ז0(' , או"תן 5אאתז סאג אושתז[(א0ש

81%אז ;5חסו16[88 ,[ג08א, [גס8[ סאג [ג(ו0%ז5וא.5ז(%88 או,

44,, "שאאיפשאט[סע

ש0,ק 5ש0ג( [חבמ"ע0ס ה1ווו השסא 10 שה(1מבחמע0ם חפפוו1טט ט0ס2ן 6מ8.ח62ב[

115י תו0זץ 5'6סנ( 1חבח"עסם הוו1 ש2ז15 מו 1קעש[ 0ן

1ח8ווסע0ם "1,טב10ן וח6זע טו1 1פפמ"פ01קק2 01 2טה05] 01 טה1ת11מבחשץ0ם

4"1 5;2ט 01 2ז2מ 6[[ש.הש11חם"ם4ןע8

א8יגאםאא50אשאם5א8א'*

ן) א0אזמג ע0, 181ום2ע תום6ם"ן1ג' 1בם611ו8( .ועשס01מ0זה(שו8א

"5פ06"88 םהז( "1ב[ טשו1קקב ח[ "א1 חזט106הא"וושןן ם5181 מו ,)ם1וט5ם1בק פ40182ה תוועב4ן חז15ח0ן12מ1

,1 " ם"1 5עב6 1מ 2טטב11 [נט ז2ט ו2מבחך( ,.ם1ם.(1ם(,[

..,

,(,,

,, , ,,. , ,,

,:,

ן ). ) ,]), , שחט[4ע,%44%

,),, ; , %6חוזק חנ 6חט5ן1שק ""י עט ם"1 א1א19גא(,%5זק

.(., 8,%* 888841 "14%144, י"** ")'ל"א4, )ן , "ן,, ,) , -,ן ,, ,,,),,,ל

פאט[0ע

"אטן0ע

[אט[0ע

י-

ל,,,ןא ,,, -ל ,ל, .ן,,,