דימוי האישה

מקנידוס מאפרודיטה ורנואר אנגרעד המעיין של

The Capitoline Venus is a type of statue of Venus, specifically one of several Venus Pudica (modest Venus) typesThe type derives from the CnidianVenus by Praxiteles.

The Aphrodite of Knidos was one of the most famous works of the ancient Greek sculptor Praxiteles of Athens (4th century BC). It and its copies are often referred to as the Venus Pudica ("modest Venus") type, on account of her covering her naked vulva with her right hand. Variants of the Venus Pudica(suggesting an action to cover the breasts) are the Venus de' Medici or the Capitoline Venus.

Jean Auguste Dominique Ingres (1780-1867)The Spring1820-1856Oil on canvas H. 163; W. 80 cm Paris, Musée d'Orsay

1510 .ונה'ורג 'גהוא ציור מאת צייר הרנסאנס האיטלקי " ונוס מדרזדן" או " ונוס היֵשנה1.Gemäldegalerieמ והוא מוצג כיום במוזיאון " ס 108.5מ ורוחבו הוא " ס175אורכו של הציור הוא Alte Meister גרמניה, שבדרזדן .

פירנצה אופיצימ גלריה " ס165X119 שמן על בד 1538 מאורבינוטיציאן ונוס

Rokeby Venus, c. 1647–51. 122cm x 177cm (48in x 49.7in). National Gallery, Londonalso known as : The Toilet of Venus, Venus at her Mirror, Venus and Cupid,

Francisco de Goya c. 1797–1800. The Nude Maja, 97cm x 190 cm ca. 1800 Museo del Prado, Madrid

Ingres, Jean-Auguste-Dominique 1780-1867 La Grand Odalisque 1814 Oil on canvas 91 x 162 cm Louvre, Paris

פרבולה הנוצרת מדמות האישה היאהקומפוזיציה . הדמות שוכבת עירומה אך מפנה אל הצופה את הגב ומבטה רך ואינו ישיר . אנגרציורו הידוע והאהוב ביותר של , האודליסקהפרווה הסדין , התכשיטים , ותחושה של כל חומר הטקסטורותיש הבלטה של . גופה של הדמות מוחלק לגמרי ותאורהרקע חסום . ומתקשרת לווילון הכחול בידה האוחזת במניפה

. יש בתיאור אלגנטיות וקרירות שלווה . הנמוך של הווילוןצדו האור מפוזר על הדמות ומעט על . חומים וצהובים בסקלה הקרירה שלהם, הצבעוניות בכחולים . ועודהבונה את הקומפוזיציה ומדגיש , המוחלקת ומביסוסה של היצירה על הקו ומהצבעוניותמהקומפוזיציה הסגורה , " הרגע שלפני"אופייה הקלסיציסטי של הדמות נובע מהמומנט

. הנטורליזם מתבטא בצבע גופה של הדמות. וכדומההצמידכל פריט כגון

Delacroix Odalisque 1827-28 Oil on canvas, 37,8 x 46,4 cm Fitzwilliam Museum, Cambridge

הצבעוניות באדומים צהובים . יוצרת תחושה של אי שקטהקומפוזיציה האלכסונית". הרגע שאחרי" – של דלקרואה שוכבת מותשת על המיטה האודליסקהקו אינו ) . וכדומה, היד עם כיסוי המיטה( וכניסות של צבע בצבעפריצותיש , הצבע מוליך את התמונה במשיחות מכחול חזקות שאינן מוחלקות. משרה אווירה חמה

, והחלון האפלולי ברקעהתמונה הנרגילה בקדמת . וגורמת לתחושת עומק , היוצרת הצללה בנקודות המעבר שבין צבע לצבעמתחלפתחד ומפורק בצבעוניות . יוצרים אווירת פנטזיה מזרחית

Edouard Manet (1832-1883) Olympia 1863 Oil on canvas (130.5 x 190 cm)

ממבטה הישיר לכיוון , נובעים מן הריאליזם הבוטה, הקהלהפרובוקטיביות של הדמות וההדים שעוררה בדעת , אולימפיה של מאנה מתוארת בתנוחה קלאסית סמל (נעלי העקב ובמיוחד השרוך שעל צווארה , הצמיד שעל ידה, הסרט בשערה – אך חזותה, ידה על ערוותה – "הביישניתונוס "הצופה ומהאירוניה שבהצגתה כ

.המשרתת והחתול מוסיפים לאווירה היומיומית. יוצרים אמירה אחרת) בתקופהלזונות יוצרים , החתול וכיסוי המיטה המשתלשל בקדמת המיטה. המרכז של אולימפיה וקו האור מדגיש את , הקומפוזיציה יוצרת מעין אליפסה שבמרכזה כף ידה המכסה

. מוחלקקלאסיהטיפול בצבע . כולל המשרתת, בין הדמות העירומה והמיטה הבהירים לבין הרקע האפלוקונטרסטיהצבע נטורליסטי . הטיה אלכסונית

Auguste Renoir (1841- 1919) The Spring. c. 1895-97. Oil on canvas. Barnes Foundation, Lincoln University, Merion, PA, USA

.והניאוקלאסי הרנסנסי, דמות המעיין האימפרסיוניסטית של רנואר מתכתבת עם הדימוי הקלאסי. ונה'ורג'ג של הרנסנסיתהוא המשך ישיר לוונוס , משתרעת על מצע בטבע, התנוחה של דמות נשית עירומה ישנה

אך החיתוך של הפסיקים הצבעוניים האופייני הופך למתון יותר , מהולהת האימפרסיוניזם של רנואר מיוחד בשילוב של אימפרסיוניזם רך והצבעוניו, בערוב ימיו .קת פחות שיש בו חדירות אימפרסיוניסטיות מתונות של כתמי אור וצבעוניות מוחלנאוקלסיציזם עם בשילוב, והעננה הצבעונית עדינה יותר

הטיפול בדמות מוחלק יותר ונוטה . אימפרסיוניסטי- מעורבים צבעהרקע מאופיין במשיכות מכחול ורסיסי : בתיאור של רנואר יש שתי רמות של טיפול בצבע. טיפול קלסיציסטי מובהק רנוארלפנים מייחד . לקלאסיקה

. עלים מכסים את הערווה במקום הנחת היד, היד לרגלביןבמשולש הצמחייה שנוצר , במוקד התמונה היד המונחת על הכד ויוצרת מעין משולש שקדקודו הברך: המתאפיינתניאוקלאסית אור ושמש והבעתו חיה בהבעה כתמיהגוף זרוע . יוצר תנועה מעגלית יחד עם הברכיים והכד, הסדין המתעגל בתחתית המסגרת

. של ריצודי האוראימפרסיוניסטיותבהחלקת הצבע ובהירותו עם נגיעות . בשלמות הגוף ויופיו,בנעורים

פירנצה אופיציגלריה . מ " ס119X165 שמן על בד 1538 מאורבינו טיציאן ונוס

108.5X175 ונוס הישנה שמן על בד 1510 ונה' ורג' ג

עבודות של . של טיציאןמאורבינו וונוס נה'רג'ג של הרנסנסיתונוס . הרנסנסימייצגות את השתנות האידיאל , מורה ותלמיד

הצדקת הנושא , בהצגת דמות נשית עירומה, נועזתונה' וג'גונוס של היא ישנה בתוך נוף דרמטי ותנוחת גופה מחקה את . הוא היותה אלה

. שתנוחתה אנכית, העירום הקלאסי של ונוס הביישניתומתאר עירום נשי פרובוקטיבי בתוך בית , טיציאן הולך צעד נוסף

ונוס הפרטית שלו נועזת . של ביתהקטניםמגורים על כל הפרטים . במבטה ובתנוחת הפיתוי שלה

הפסל העתיק המפורסם ביותר של הפסל . מקנידוסאפרודיטה . ס" לפנה4- מהמאה ה פרקסיטלס

.היא נקראת גם ונוס הביישנית מפני ששמה על ידה הימנית על ערוותההידועים , יש גרסאות של פסלים רבים מהעת העתיקה בהשראתה

.קפיטולינה וונוס י' מדיצביותר הם ונוס

Ingres, Jean-Auguste-Dominique (1780-1867) La Grand Odalisque 1814 Oil on canvas 91 x 162 cm Louvre, Paris

Eugène Delacroix (1798-1863)Odalisque Reclining on a Divan. c.1827-1828.Oil on canvas. 38x46.7 cm Fitzwilliam Museum, Cambridge, UK

. שנה 15- ב אנגר של דלקרואה מאוחרת מזו של האודליסק למרות השם המשותף לשתי הדמויות שמשמעותו נערת

קרירה אנגרהדמות של , במהותהזו מציאות מזרחית , הרמוןושתולה במערב ואילו הדמות של דלקרואה שתולה במזרח

. עם הנרגילה בחזית היצירה הוא המומנט הקלאסי שלפני ביצוע אנגר של המומנט

הפעולה ואילו המומנט של דלקרואה הוא לאחר ביצוע מאוזנת ואילו של דלקרואה אנגרהקומפוזיציה של . הפעולה

. אלכסונית היא כחולים ופסטלים קרירים ואילו של אנגרהפלטה של

. דלקרואה אדומים וחמים ללא סימני מכחול גבולות הסוף מוחלק עד : הטיפול בצבע א

. ברורים לכל מרכיב בתמונה צבע מקומי צבע חסר , גבולות לא ברורים, ניכרות משיכות מכחול : ד

. אחידות אנגרהתחושה בציורו של דלקרואה חושנית וחמה ואצל

. קרירה ומאופקת

108.5X175 ונוס הישנה שמן על בד 1510 ונה' ורג' ג

Renoir (1841- 1919) The Spring. c. 1895-97. Oil on canvas. Barnes Foundation, Lincoln University, Merion, PA, USA

שמן על בד . המעיין 1895-7רנואר

נשענת על הדימוי הקלאסי של , אנגר של הניאוקלאסיתדמות המעיין השינויים מהדמות הקלאסית מתבטאים . מקנידוסאפרודיטה –פרקסיטלס

המכסה על פודיקההחלפת התנוחה של ונוס , במעבר למדיום הציורוהכד , שלה חזקה יותרפוסטו-בעירום חזיתי שתנועת הקונטרה , ערוותה

אנגרהמעיין של . לנישא על כתפה ושופע מים, עובר ממקומו לצד הדמותכפות רגליה משתקפות במים , גופה חלק ומתוח, היא צעירה אידיאלית

.העירום אלגנטי ונקי. תחושת עומקונוצרת, שנקוו לרגליהלמרות שנתה , ארצית ועסיסית, שוכבת ישנה, המעיין של רנואר אופקית

זרוע כתמי אור וקווי מתארה משתנים בעוביים גופה. היא משדרת מיניותיש פער בין . הדמותבמתארנוצרת עמימות אימפרסיוניסטית . וצבעם

. שלו חזקה יותרשהכתמיותהדמות לבין הנוף שברקע