èôùîá íéðåéò

úåìàùå ïéã é÷ñô êåúîïéãä úéáá åøøåòúðù

úòã íãàì ïðåçä úøæòá åáúëð

é"ò

äîìù íééçì"öæ äéòîù áøä ø"åîààì ïáïðàùìàéøà Á äéðúð Á áéáà ìú ã"áà

á"ç Á èôùî ïùåçíééç çøåànäòã äøåé

á"ç Á øæòä ïáà

'xtq zixw' n"eg llek y`x

÷"ôì ä"òùú Á äèéîùä úðù

:íéøôñä ïëå ,äæ øôñ âéùäì ïúéð

à"ç ,î"åç Á èôùîá íéðåéò

à"ç ,æ"òäà Á èôùîá íéðåéò

äøåúä ìò äùøôá íéðåéò

äéòîùì øð

ïðàù äîìù .ç :ìöà

÷øá éðá 3 í"áùø 'çø

הענינים תוכן

שני חלק משפט חושן - במשפט עיונים

.הקדמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . א .

א דין סימן בית על מוטל האם דין, לבית המגיעה שמועהלבירור עד איסור להוציא ביה"ד יכול והאם לברר,

.השמועה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ה .

repnl mb `l` ,aix ilra ipy oia weqtl wx epi` c"a ciwtzc"ay epivn zenewn dnka /mc` ipan mirbtne mixeqi` eznfeia/dry dze`a mdl recid t"r mibdpzne xxal miyyeg mpi`eixacl miyyeg oi` ,oiipr lra `ed lewd `iveny yyg yiyk

.dpwz oirn dfa yiy xyt` /wtqk elit`

ב תגורו סימן לא .איסור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . טז .

oiay xeqi`a /oiicl dpkq yiy mewna s` xn`p exebz `l xeqi`oirn sqep mrh /zeytp zpkqa s` mixingn minrt ,exagl mc`/dpkq mewna elit` z"c zepyl oi` /dpwz oirn e` ,aezkd zxfboiicl oi` /mdixac eniiwi `ly reciy mewna weqtl c"al oi`mb xn`p exebz `l xeqi` /eqikn k"g` mlyle oick `ly weqtl

.zixeaiv dxyn `yep lv`

ג בשידוכים סימן הטעיה בשל נזק .תשלום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . כו .

/eilr jnq uriizndy xexa k"`` ,xeht ueri i"r wifdy uriind/ureil oin`dl did `l xy`k /drhy ipgley oice drhy ax oiceize`ved ozgl znlyn m`d ,dxfgy dlk /oin`dl did izn

.oiqexi` ze`vede dpezg ze`ved

ד סוכן סימן בעצת שעבר ללקוח שנגרם נזקלשניה אחת חולים .מקופת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לז .

ly egek dn /"ilin ineht" wx md xkend ixacy mixne` izn.inxb oicn e` axr oicn aiigl yi m`d /xken zghad

ה חובה סימן מביטוח לתבוע רשאי האם בתאונה, נפגעוהוא ביטוח עשה לא שהאחראי ברור כאשר

כהלכה שלא להיתבע .עלול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מא .

leki izn /exag wfpi df i"r xy`k ely z` reazl i`yx m`dwfp mxeb jkae envr livn /xeaivd lk lr mxbiy wfpd lihdl

.miixeaiv mipwzn lr gehia didiy xeaivd zaeh /exagl

הענינים תוכן

ו הדולר סימן ערך וירידת שינוי עקב שכירות חוזה .ביטול . . . . . . . . מט .

m`d /xlecd xigna iepiy awr zexiky inc zelrdl ozip m`d`id m`d zexiky /iprd aiigzndy llba zeaiigzdn xefgl ozipxy`n xzei zepyl lw divte`l zeaiigzd /onfl xknk

.dcnvd /dlibx zeaiigzd

ז הוא סימן כאשר המת דברי לקיים מצווה יורש האםחוב .בעל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . נט .

ח נכרי,סימן של אבידה שמצא חברו על שהלשין מיהמלשין חייב האם להחזיר, המוצא ונאלץ

למוצא .לשלם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . סב .

cnery l`xyi lr /ieb zcia` `vny l`xyi lr oiyln aeigcbp cirn /iebl l`xyi ly oekyn xifgn /eaeg rextl `loenn /`vend ly dpi` ieb zcia` /izcrd zn` orehe l`xyi

.xyei ly epi`y

ט תיווך סימן בעניין .שאלה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עב .`ly exag dpdn /melyz ywane enr xaic `ly exag dpdnexagn zepdl dnxra lrety in /xky ywal dligzkl oeekzp

.jkn rci exagy `la

י ששכר סימן הוא לא כאשר מהנבחר בחירות פעילי תביעתישירות .אותם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עח .

יא ל"איזון סימן בתביעה פשרה לעשות ב"ד הרשאילערכאות הליכה למנוע כדי .משאבים" . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . פא .

/ze`kxrl dkild repnl ick oicdn `ly weqtl ozip m`dm`d epenna lflfny mc` /dxyta wx dligzkl mipc xeaiva/deeya mdiqkpa ehlyie :mi`pz ly zernynd /dheyk `ed

.miewi oicd wqty xexa oi`yk oc c"a m`d

יב בבית סימן התנגדות להגיש היתר ומבקש בזבל"א הפסידטענות טוען כאשר הדין פסק לאישור המשפט

צודקות .הנראות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . צג .

rceid /zecaera zerha exewn c"ia i"r `vedy xeqi`y rceiddipt /aiegy dn mlyln hnzydl el xzen m`d ,zerha aiegy`id xeyi` zripn m`d /mze` xwiin epi`y mewna ze`kxrl

.ze`kxrl diptk

יג לאחר סימן אולם בחינם לו לעזור חברו ע"י נתבקשכדי תשלום ומבקש העוזר התחרט שהתחיל

בה שהחל המלאכה .לגמור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . צט .

הענינים תוכן

יד אין סימן כאשר חייב, של כספים לעכב אדם רשאי האםלהוכיח אפשרות לו אין אבל החוב על ספק .לו . . . . . . . . . . . . . . . . קה .

razpd m` /rci `l exagyk oic envrl zeyrl i`yx mc` m`dzexyt` oi` j` xexa aeg /zelwyne zecina /`pic ziiv

.ezwcv gikedl

טו לקבל סימן כדי שכנגד צד ולרמות להטעות רשאי האםשלו .את . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קיג .

.envrn cqtd repnl ick c"a e` exag xwyl xzid ozip m`d

טז ההיתר סימן ובטעם לנפשיה דינא איניש עביד בענייןמסרב שכנגד הדין כשבעל לערכאות לפנות

.לד"ת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קיח .

יז כולל,סימן לאברכי "דתות" להשלים שנתחייב תורםהעבר, את החזיר שהדתות לאחר הבטחתו, וקיים

התוספת את לו שיחזירו מבקש .התורם . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קכא .

dxfgl zpzip dwcvl zeaiigzda zerh /xefgl `l zeciqg zcin`l eznexzy ayg mxezd xy`k /laiw `l lawnd cer lk

.cer eil` xefgz

עובדים תביעות בענייני ועוד לפיצוים דין פסקי

יח פרטי סימן ספר בבית עבודה .שכר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קכו .

יט פרטי סימן בבי"ס חוזה על חתמה שלא למורה .פיצויים . . . . . . . קלא .

כ עבודה סימן תנאי לו נתנו ולא מאחר לפיצוי עובד תביעתשהורגל כפי צניעות .של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קמ .

כא לידה סימן עקב .פיצויים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קמב .

כב שבועה סימן במקום ופשרה הזה, בזמן שבועה .איסור . . . . . . . . . . קמו .

כג לא סימן עבודתו - משיב הבית בעל שכרו, התובע פועלכי ברור לנו מאומה, לו מגיע ולא שווה הייתהחלקית לפחות שווה הייתה עבודתו מקרה .בכל . . . . . . . . . . . . . . . קנו .

elaiw c"ae lka xtk razp /zeierh dyry lretl melyzc"ra z`ced /zvwna dcenk epic m`d ,dwlga driazd

.zrcl eilr did `lyk n"li`yn /onf xg`l zxxazny

כד הדדי סימן שלא תביעות שנטען עבודה הזמנת בנדון ותההזמנה כפי .בוצעה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קסג .

הענינים תוכן

כה הפועל סימן לו שחב חוב לקזז יכול הבית בעל האםעבודתו .משכר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קסו .

xkyn aeg ffwl ozip m`d /`ny zriaz cbpk aeg ffwl ozip m`dlret /dizepefnn ffwl leki m`d dlraa dlagy dy` /lretm`d ,dwifdy d`eyp zcaer /exkyn ffwl ozip m`d wifdy

.dxky reazl leki dlra

כו ירושה סימן לצורך ד'נ'א' .בדיקת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קעב .mikled oenna mb /ieb one` lr zizkld dpigan jenql ozip m`d

.iielbl `ciar xcba `id m`d zenwx zwica /aexd xg`

כז עליו סימן מקפיד אינו שאדם דבר .לקיחת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קעט .citwn epi`y in m`d /eilr micitwn oi`y xac zgwl xzen m`d`idy dlign /citwnd zrc dlha izn /ozep e` xiwtn xcba `ed

.dpekp zrca dpi`ye dniz ixac

כח תנאים סימן להסכם .פרשנות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קפג .

כט כמחילה סימן דינו האם תביעה .חוסר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קפד .c"iaa raezd /raez epi` oial il aiig jpi` xne` oia lcadleki n"ne dlign f"d ,mixery mewna mihig e` dzegt driazdlign oi` /drexb dprh `id dlign zprh /reazle xefgl

.xhyay aeg enk erci aegl dliren zillk

ל שמים סימן ידי לצאת כדי לשלם חיוב יש .מתי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קפט .aiig olfb /y"civl aeig yi xy`k mlyl mivgele miaiign m`dinl melyz aeig oi` /lfbpd xrve geex zripn lr mb y"civldgky /exagl cird `ly inl aeig yi la` dca` aiyd `ly

.driyt llka `id

לא אחד סימן צדקה, במפעל לתמוך התחייבו נדיבים מספרלהשלים חייבים האחרים האם ופרש העני מהם

הפורש של .חלקו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . קצט .

mb df oic m`d /exag wlg lr axr cg` lk eeely miipydlha m`d iprde aiigzdy xiyr /xg` oefl eaiigzdy miipyam`d lha eaeigy deel /axr x`yp exag m`de ezeaiigzd

.axrd aiig

לב שיכול סימן לעז עליהם שיצא משפחה או שותפיםלעז למנוע הוצאות אחד והוציא בהם לפגוע

בהוצאות השתתפות מחבריו ותובע .זה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רה .

/mdilr mb lhen aegd m`d ,eixag zrcl `ly deely szey/zeyxa `ly exag iqkp giayne cxeiy inl minlyny daiqdzaiig dgtynd m`d ,dgtyndn dyea repnl ze`ved `ivenddgtyn oan repnl mileki miaexw m`d /eize`veda szzydl

.dyea mdl mexbzy dlert zeyrl

הענינים תוכן

לג לבתי סימן הדין, לבתי לחבריו, לציבור, - הדיין כבודריא המשפט

דעה ויורה חיים אורח - במשפט עיונים

לד מנהל סימן לפטר העמותה .זכות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רכד .

לה שמא סימן חכם הוראת ולבדוק לחזור חובה יש האםבהוראת חכם ע"י שהוטעה מי והאם טעה,

כאנוס דינו או כשוגג חייב .טעות, . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רמח .

lig /xg`l mb le`yl jl did orehe ez`xeda wfp mxby mkgwemewna xxal aeig oi` /zecaera zerhl dklda zerh oiamb wecal cinlz /miaxa leflfl e` dyeal mexbl lelr xexiadyc"a m`d wecal l`eyd lr /dlra xg` dy` lr `le eax xg`

.mda exfg `l

לו חקירתו;סימן מתפקידו; השעייתו לחשוד: היחסלמשרתו .החזרתו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רנח .

לז רם סימן בקול המתפלל חברו נגד מתפלל של .תביעה . . . . . . . . . . . . רעד .

לח עלינו סימן מוטל האם מצוה, מחיוב הדין מן פטור כשיששנחויב מנת על האפשר וככל שניתן ככל לעשות

.במצוה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רעט .

ick xrvd z` repnl aeig yi m`d ,xrhvn xeht yiyk/difetpi` lawl eilr lhen m`d mevl el xeq`y dleg /aiigzdlodk /aiig m`d ,ztqep devn miiwl ezlekiayk ,devna wqereciae "dwegx jxc" /mixg` xekyl aiig m`d ,devn zn eiptlyxeht `ed xy`k oefl lra miaiign m`d /qeq lr daikxa witqdlmiiwl ick ozipd lkk "ircn" weic wiicl epilr lhen m`d /oicdn

.ircn xexiaa xyt`yk aex lr jnzqdl xzen m`d /zeevn

לט ניתן סימן הדבר כאשר וחזקה רוב על להסתמך יש האם.לבירור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רפז .

מ המסתירה סימן פרוכת התקנת למניעת תורם תביעתידו על שנבנה .היכל . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רצה .

mxezd ly ezekf /zkext gipdl ebdp dnl /zkext zcnrd mewn.dribp el yiy i`ab /ldwd x`yn xzei

מא בשבת סימן בו ומשתמש כשכר לפועל הניתן מפעל .רכב . . . . . . . . . שד .

מב שאינה סימן ומלאכה במחשבה הנעשית שבת מלאכת.ניכרת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שי .

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .

הענינים תוכן

מג בסוכה סימן יוצרים זכויות חיקוי בעבור .תשלום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שטז .`pica lelk dn /mixvei zeiekf zxiny i` lr ievit aeig

.mixgeqd bdpn meyn mda yi mixvei zeiekf /`zeklnc

מד אחדות סימן שנים במשך סוכה לעשות שהחזיק שכןהאם מרפסת, שם לבנות רוצה אחר שכן וכיוםמשותפת בחצר ראשון שהחזיק למי חזקה .יש . . . . . . . . . . . . . שכא .

מה מרובות,סימן הפצרות בגלל לצדקה לתת שהתחייב מישל ההגדרה ומה בהתחייבותו, לעמוד חייב האם

.פיתויים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שכה .ozep mc`y xac zlaw /zexvtd llba dwcvl zeaiigzd/devn meiw jxevl cengz `l xeqi` /oevxa `ly la` dnkqdallba xiwtn mc`y xaca dikf /gxkd jezn ziyrpy deevn

."qpe`"e gxkd zxcbd /onf xqeg

מו חשב סימן לא שהמתגייר כשברור לגיור דין בתי של גיורבשעת להתיר ניתן והאם מצוות לשמור מעולם

גט בלא שכזה גר של נשואין .הצורך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שלז .

מז ועל סימן פסקיו על רעות שמועות עליו שיצאו רבגיורת גיור בעת האישיות .הנהגותיו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שסא .

מח חוששת סימן הבת כיום בת וילדה שנתגיירה מעוברתצריכה האם מעוברת, שאמה ידע לא הדין שבית

מספק חדש .גיור . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שסח .

מט למוזיאון סימן תורה ספר יריעות למכור מותר האםישיבה להוצאות בדמים להשתמש .כדי . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שעא .

נ קבר סימן חלקת למכירת קדישא חברה נגד תביעההזוג בן לקבר .הסמוכה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שעז .

נא גמ"ח סימן בהלוואות .ריבית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שפט .

נב בזה סימן יש האם המלווה של בנק הוצאות תשלוםריבית .משום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שצג .

נג כספים סימן עיכוב על ורווח הצמדה .תשלום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . שצח .

שני חלק העזר אבן - במשפט עיונים

נד לא סימן אולם הברירה, בדרך לכפות דין פסק ניתןביה"ד הוראת כפי נעשתה הכפיה האם .נתברר . . . . . . . . . . . . . . תב .

נה מוגזמת סימן .כתובה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תכ .`zknq` meyn yi m`d /zaiign llkk deab mekqa daezk

.daezka lflfl bdpn oi` /llkdn mi`vei /daezka

הענינים תוכן

נו טוען סימן ועתה כמדובר, לחתנו דירה שנתן אשה אבילדבריו, שהחתן, כיון המתנה לבטל ומבקש שטעה

כתובה בחיוב ספק כיאות; מתנהג .אינו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תל .

epi` ozgdy llba dxicl zeaiigzd lhal dy` ia` zprhihxt mkqd /dpcne` xg` zepzna mikled m`d /ie`xk bdpzn/daezka wfgen in /okn xg` azkpy laewn mkqd lr xaeb m`doiyexba my`d xy`k daezk ztqez zriaz /ze`ivna wtqa

.lrad `ed

נז יש סימן האם לבינה, בינו ידו בכתב גט לאשתו נתןחשש .בזה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תלט .

נח בציבור"סימן "ידועה .זכויות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תמב .

e`yipy miqep`d zeiekf /xeaiva mirecil zeiekf dklda yi m`d.bdpn mixvei oi`eypa dpicnd iweg m`d /i"enck `ly

נט גירושין סימן הסכם .ביטול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תמט .

`edy mkqd /iety did lrad mkqdd lr dnizg zra m` wtq.zia melyl exfg miccvde oiyexib mkqd /denz

ס ראוים סימן שכירות דמי בתשלום .חיוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תנב .

סא הגט סימן סידור קודם ופיצויים כתובה .תשלום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תנה .

/avnd jynda zlrez oi` la` dy`a dny` oi`yk hba aeig.hbd xeciq iptl oennd ipiipr xeciq

סב שניה סימן אשה לשאת .התר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תסג .

סג עלי סימן מאיס טענת בגלל בגט לחיוב בעל .תביעת . . . . . . . . . . . . . . . תסז .

/zxxean dprh /b"xcg xizdl dwitqn m`d ilr qi`n zprh.zeyi` iqgil zexyt` xqeg mb e` d`py dwitqn m`d

סד ידיה סימן מעשה בגדר הם האם אשה של יוצרים .זכויות . . . . . תעו .

סה רוצה סימן וכיום אחרים פי על ככהן עצמו שהחזיק מילכהונה פסולה .לשאת . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תעט .

jezn `ly diytp` ieey /dfd onfa odk `edy orehy inmipeliga zexyk zwfg /dxnege wtq zngn e` ziyi` drici

.n"dixa i`veie

סו כ"צמח"סימן המוגדר לחולה גט או נשואין .היתר . . . . . . . . . . . . . . . . תפט .

במורדת נספח גט .כפית . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . תצט .

א

הקדמה

בירור על השלכות להן שיש הנהגות כמה למדנו ברכות ברישמהם. ברורה מסקנה שאין דין פסקי ועל תורה דברי וכתיבת

משעה אומר: מאיר רבי שמע: קריאת זמן לגבי אמרו ב' ב' דף ברכותהכהנים כל וכי השאלה ונשאלת בתרומתן. לאכול טובלין שהכהניםשמע קריאת זמן את לקבוע שניתן עד היום של האחרון ברגע טובלים

מעט". השמשות בין קודם הוא הטבילה "זמן רש"י: שכתב וכפי

טהור מפוקפק, דבר בתוך להיות לא הוא האדם שטבע ומכאןשבני ברור כה הוא והדבר טבל, לא אבל שמשו העריב טהור, ולאהשמשות בין קודם טובלים הכהנים כל ואכן מזה, מתרחקים אדםדיני בכל ואף פיו. על שמע קריאת זמן את לקבוע שניתן עד מעט,אבל פטור, או חייב טמא, או טהור לדעת רוצה מטבעו אדם התורהטמא ספק פטור, שמא או חייב שמא במצב להיות שבעתיים לו קשה

טהור. ספק

כל והרי מרובים, הם הספקות לחברו אדם שבין תורה בדיני וק"והרמב"ם של הזהב לשון זה בספר הובא וכבר עימו שהאמת סובר צד

קעז: עשה מצות המצוות ספר

בו יודע כשיהיה תורה דין לדון מצווה איש שכל כן גם "...ובוהיא הדיין של המטרה שעיקר הרי דינים". הבעלי שבין הריב ושישביתלהשבית עלול הדין פסק כשאין אבל הדין. בעלי בין הריב להשבית

לדון. מצווים הדין בית אין הריב

שהוא להניח יש והחלטי, ברור אינו שהדבר הדין פסק יוצא כאשרהריב. ישבית לא

אינו הדין שאם י' סימן ג' חלק דבר משיב מדברי זה בספר הובא וכןהפסק יוצא היה "אפילו רבים: נגד הוא שהדין כגון לשלום להביא יכולישאר ושלא ד"ת ע"פ המתחייבים הרבים להכריע קשה ד"ת ע"פומשפט אמת צווח והכתוב הד"ת. לפני כשהיה מקומה על מחלוקתשלום. לידי להביא יכול אינו הדין אם אבל בשעריכם... שפטו ושלום

פשרה. לעשותו ההכרח

ב

ניסנו מגעת כהה יד שידינו כמה עד המובאים הפסקים ברובהריב. להשבית כדי הסכמה לידי הצדדים את להביא לא ואם להכריע,

כל ע"פ אמת דין דן כשהדיין – אמת " ד' "משפטי לומר אפשר"צדקו לדיין יודה המפסיד גם אז כי הלב, נטיית בלא וההלכה הכלליםפעמים והיו אמת, דין דן הדיין כי והמפסיד, הזוכה יודו, שניהם יחדו"

זה. דבר לראות משמים אותנו זיכו אשר

כצריך אלא אינו זה בספר והנכתב הנאמר שכל ברור מקום ומכל"ותן מתפללים אנו והרי הלומד לפני לשמוע עיון ולהשכיל להבין בלבנו

ללמוד, עדיין יש ולהשכיל להבין בלבנו יש כאשר גם וללמד" ללמודולדחיות. להשגות מקום שיש ובודאי

לא אם כי ולהשכיל, להבין לשמוע להיות: צריך הסדר לכאורהולהשכיל? להבין יהיה ניתן מהיכן כן ואם בסיס, אין הרי שומעים

זכינו כבר אם שגם היא עליה מתפללים שאנו שהבקשה ונראה,למרות מקום מכל מאחרים, ששמענו לאחר בודאי וזה ולהשכיל להביןלשמוע עוד שוב נתבייש לא ומשכילים" "מבינים בעינינו כבר שאנוועל בהבנתנו. טעינו שמא ונלמד, נוסיף גם "ללמוד" כך ואחר מאחרים,אין הראשונה, "השמיעה" על אבל להתפלל. יותר יש השניה השמיעהשלא מי כי מאליה, מובנת היא כי לשמוע בלבנו" "תן להתפלל צורך

דבר. יודע הוא אין מעולם שמע

להם לומר רצה "שלא ואתא ד"ה ב' ג' ברכות מתוספות למדנו עודלאדם שיש הרי לו". ישאלו אם ולהוכיח להראות יכול היה שלא דבר

ולסיים. בעיני נראה כך לומר ולא לבססו שניתן ברור דבר לומר

תורה בדברי לשתוק לאדם הוא גנאי כי ברכות מתחילת למדנו וכןלספר אסור ב': ג' ברכות רש"י כתב וכך אודותיו. מדברים שהכל בדברבהן למחריש גנאי שאין דעלמא מילי "אבל תורה, בדברי המת לפני

בה". לן לית

???? ???? ????

בענייני הדין, בבית שניתנו דין מפסקי הוא כקודמיו זה ספר רובדברים הבאתי כן כמו דעה, ויורה חיים אורח העזר אבן משפט חושן

שמסרתי. שיעורים מתוך

ג

מתוך במורדת גט כפית בעניין הדן פרק והוא נספח צורף זה לספר

ואף - לאור יצא שלא - שנים עשרות לפני שכתבתי מורדת בעניין ספר

חלק כגון ומביא, כותב הייתי לא שהיום דברים לפעמים שם שהובאו

יש כלל שבדרך נראה מקום מכל ועוד, הגאונים תקנת של ההיסטוריה

השמטתי. לא ולכן תועלת בכך

???? ???? ????

אותי שיזכה ואתפלל בתורתו בחלקי שזיכני על לד' ואודה אחזור

וללמד ללמוד ואזכה ידי מתחת תקלה תצא ושלא ספרים, עוד להוציא

עולם עד זרעי וזרע זרעי ומפי מפי ימושו לא תורה ושדברי לשמה תורה

ידינו. על שמים שם שיתקדש ונזכה

גם המתאים העזר אבן לחלק בהקדמה שכתבתי מה ואעתיק

זה: לחלק

הדין, בבית שנתעוררו ושאלות דין פסקי מתוך כקודמו הוא זה ספר

בהם דשו שכבר נושאים לפעמים כאן יש יתברך, בעזרתו שכתבתי

שנראה שאלות ויש חידוש, בהם שיש לי היה נראה ואעפ "כ רבים,

בפני גם שנאמרו לאחר נכתבו הדברים רוב רבים, בהם דשו לא שעדיין

אדון לפני לרצון אמרי שיהיו ואתפלל בכולל, שמסרתי בשעורים ת"ח

הלכה. בדבר אכשל ושלא כל

שאנן זצ"ל שמעיה הרב בלאאמו"ר שלמה ח.

תשע"ה כסלו

ה

שני חלק משפט חושן - במשפט עיונים

א סימן ח"ב משפט חושן

לברר, דין בית על מוטל האם דין, לבית המגיעה שמועה

השמועה לבירור עד איסור להוציא ביה"ד יכול והאם

repnl mb `l` ,aix ilra ipy oia weqtl wx epi` c"a ciwtz

c"ay epivn zenewn dnka /mc` ipan mirbtne mixeqi` eznfeia

/dry dze`a mdl recid t"r mibdpzne xxal miyyeg mpi`

eixacl miyyeg oi` ,oiipr lra `ed lewd `iveny yyg yiyk

.dpwz oirn dfa yiy xyt` /wtqk elit`

אלא ניצים אנשים שני בין לפסוק רק לא מוטל הדין בית על כי ברורהדם את שפכו לא ידינו ב לח סוטה אמרו וכבר איסורים, למנוע גםבא לא אלא, הם, דמים שופכי ב"ד שזקני עלתה לבנו על וכי הזה,בלא ופטרנוהו לידינו בא לא והנחנוהו, ראינוהו ולא ופטרנוהו לידינופרק שקלים משנה אמרו וכן לוויה. בלא והנחנוהו ראינוהו לא מזונות,הדרכים את ומתקנין הכלאים ועל השקלים על משמיעין באדר "באחד א:רע"ב ועיין הרבים". צרכי כל ועושין המים מקואות ואת הרחובות ואתכ: הלכה ח פרק גניבה הלכות רמב"ם אמרו ועוד הדין. לבית שהכוונהופלך פלך ובכל ומדינה מדינה בכל שוטרים להעמיד דין בית חייביןופוסקין המדות ואת המאזנים את ומצדקין החנויות על מחזרין שיהיומאזנים או חסרה מדה או חסר משקל עמו שנמצא מי וכל השערים, אתדין בית ראות כפי ולקנסו כחו כפי להכותו להן יש רשות מקולקלין

הדבר...". לחזק

על מוטל ומשקלות ומדות הדרכים ותיקון אורחים ללוות שגם הריהדין. בית

א סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים ו

שבית שפעמים הפוסקים דעות יג סי' חו"מ במשפט עיונים בספרי ועייןמשום זאת וכל לו, מהמגיע פחות תבע אם נתבע בעבור טוענים דין

מהחייב. גזל איסור למנוע מוטל שעליהם

באחת תשמע כי ראה: פ' הנידחת עיר גבי מקרא של פשוטו נראה וכןהיטב וחקרת ודרשת עירם, יושבי את וידיחו בליעל בני אנשים יצאו עריך

הדבר. נכון אמת והנה

ישראל "דייני ערבות: דין לעניין א מד סנהדרין במאירי מצינו וכןמעשה על ולחקור ולחזר תמיד לפשפש הם צריכים ומנהיגיהם וחכמיהם

אלא ב לידם, הבא הנגלה על הראוי כשיעשו התנצלות להם ואין עירם ניהרי בכך, שמתרשלים וכל יכלתם כפי הנסתרות אחר ולרגל לחקור צריכיםלזה זה ערבים נעשו ישראל שכל חוטאים, של בנסתריהם נענשים הכל

ועיבל". בגריזים וקללות ברכות עליהם משקבלו

בית על מוטל שאין מקומות בכמה שאמרו מוצאים אנו מאידך אולםעתה, וידוע שנראה מה לפי לפסוק יכולים והם ולברר, לבדוק לחקור דיןעדים לי ויש אני וטהורה נשביתי, "אמרה ז ז העזר אבן ערוך שולחן כגון:אותה מתירין אלא העדים, שיבואו עד נמתין אומרים אין טהורה, שאנימתירין טומאה, עדי עליה שיש קול עליה יצא אפי' אלא עוד ולא מיד.

הקילו". שבשבויה שיבואו, עד אותה

בשבויה רק שיטות: שלש כתבו אם ד"ה ב יב קידושין ובתוספותמיתה. בו שאין לאו באיסור הקלו דרבנן; באיסור רק הקלו הקלו;

שקידש קול הוציא "ואם טו: ס"ק מב סימן העזר אבן שמואל ביתלדבריו ול"ח מותרת הרחיקו ולא מעיר ויצאו עדים לו דיש ואומר אותההם ופלוני פלוני אומר אם אפילו מחר או היום דיבואו אומר אם אפילוכמה פסקו וכן בדבריו". משגיחין לא שלו משודכת היא אם ואפילו עידיו

להלן. שנראה כפי ראשונים

שהיה בעל בנדון קעד סי' ב חלק העזר אבן סופר חתם שו"ת ועייןפסק ואעפ"כ לזנונים, וילדה זינתה שאשתו קול ויצא שנים מספר אסור

להלן. ויובא השמועה. נכונות על לברר חייבים דין בית שאין

לברר דין בית על מוטל האם דין, לבית המגיעה ז שמועה

לפגוע בא החשד את שמעלה שמי חשש יש כאשר הוא הכלל כי ונראהממנו. מתעלם הדין בית לספק, מקום שיש לכאורה שנראה אף בפלונישחזקתן נשים חמש כי ד סעיף יז סי' העזר באבן שנפסק מה לדבר דוגמהבעלה, מת כי לאשה להעיד נאמנות אינן ויבמתו חמותו כמו שונאותתרומות ולרמב"ם לאסור, גם נאמנות אינן כי נפסק י ס"ק מחוקק ובחלקתחוששת ואינה כהן אשת היא אם בתרומה לאכול הכלה ממשיכה ה"ד פ"טאפילו שהד"א ד ז שמעתתא שב ועיין חמותה. לדברי מספק אפילואבן בפ"ת הובא טו, פ"א סוטה למלך משנה ולדעת דאורייתא. בתרומהמותר בעלה שמת שהעידו אותה את שקדש מי הרי כד, ס"ק יז העזרספק יוצרות לא אף נאמנות הן שאין שכיון הרי הנ"ל. לרמב"ם בקרובותיה

איש. ואשת לזרה תרומה של כרת איסור של דאורייתא באיסור

גט ששלח בעל בנדון מג סימן הר"ן בשו"ת שפסק מה מובן זה ולפיהשיב: זה ועל עדים. לפני השליחות את ביטל כי טען כך ואחר לאשתו

פשוט שהדבר תשובה ולא שאלה לא צריך אינו שזה לי "וכמדומהשלא אותם וברור יברר א"כ אלא כלום בעל של בדבריו אין הגט נתינת חר

שבערוה דבר ואין פנויה בחזקת היא הרי שנתגרשה מכיון דהא בעדים,בעיר קול יצא ואפילו דבריו, לברר לו נותנין אין זמן ואפילו משנים, פחותקמא בפרק וכדאמרינן הדבר, אמתת שיודעין הים במדינת סהדי דאיכא

ב)דקדושין דההוא (יב כאן סהדי איכא אמרי חסדא לרב רבנן ליה אמריחנינא דר' היינו לאו קמן, ליתנהו מיהא השתא הוה, פרוטה שוה יומאיודעי לכל ברור הדבר ולפיכך ותאסר, אסתן בצד עדים חנינא ר' דאמרכח גבורי לכל ראוי בזה ובכיוצא להנשא, מותרת זו שאשה ודין דתרשעה עושה כל בראש הרעה להדיח ורצועה במקל לרדות הבדק מחזיקי

כהפקר". יהיו שלא ישראל בנות על ולחוס ולחוש

אחד איש עליה שאמר אלמנה, "באשה דן קכג סימן הריב"ש ובשו"תהעיר מן שיצאו אלא שקדשה, בדבר עדים שיש קול והוציא לו, שנתקדשהאותו מכחשת והיא לחזור. הן ועתידין ימים שני ממהלך יותר הרחיקו לא

חיישינן... מי ויעידו, עדים יבאו אומר: והמקדש נתקדשה, שלא

אלא האלו. הדרכים מן דבר בו שיהיה נראה אין זה, בקול והשיב:עדים בפני בצנעה קדשה שהוא ההיא, האשה על אומר ההוא שאיש

א סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים ח

ולכן אותו; מכחשת והיא הקול, המוציא והוא כאן. ואינם להם שהלכושאם לעצמה. תחוש והיא מלינשא, אותה מעכבין ואין ממש, בדבריו איןאחד שיבא לינשא; שתוכל אבינו לאברהם בת הנחת לא כן, תאמר לאאחרת, לעיר להם שהלכו ופלוני פלוני בפני קדשה שהוא עליה קול ויוציאכיון לדבריו, חוששין אין ודאי אלא העדים. שיבורו עד להמתין ותצטרךחנינא רב דאמר היינו לאו עדיו... שמיחד ואע"פ אותו, מכחשת שהיאהרי כאן, העדים שאין דכל זה, מלשון נראה ותאסר? אסתן בצד עידיה

הרבה. רחוקים הם כאלו הוא

מקום שמכל כלל קובע ושם קלב. סימן א חלק תשב"ץ בשו"ת הוא וכןלברר: יש לטענותיו מקום שיש הדין לבית נראה כאשר

קדשתני לא אומרת והיא קדשתיך לאשה ואמר שטוען מי שאלת עודאם פלוני במקום שהם ופלוני פלוני הם עדי אמר אי נאמן דאינו דקי"לטענתו לברר ואפשר קרוב במקום שהם טוען שהוא כיון לדבריו חוששין

מכחשת. שהיא כיון לדבריו כלל חיישינן לא או

חכמים שהרי מכחש' שהיא כיון לדבריו כלל חוששין שאין נ"ל תשובהממש היא וזאת רחוק למקום קרוב מקום בין לשיעורין דבריהם נתנו לא

דקדושין דפ"ק ע"ב)ההיא דוקא (י"ב היינו לה, דחיישי ורבא אביי ואפי' ...לא או פרוטה שוה בהו הוו אי אלא הקדושין בקיום עדו' שאינו התםעדים שיש קול מפני הקדושין לקיום אבל בקדושין, יודעים היינו שהריוכמו כלל חיישי דלא מודו הוו ורבא אביי אפי' זה שיודעים פלוני במקוםשל בטענתו כ"ש בזה חוששין אנו אין בקול ואם ז"ל המפרשי' שכתבובעל של טענתו עם אתחזק דלא אע"ג ותאסר קלא עדיף דטפי בעלמסו' הכל מיהו בזה. הדין שורת זהו כלל קלא בלא בעל של מטענתולבטל או אשה לעגן כדי הם טענותיו רואים שאם שמים, יראי לדייניםממש שיש רואים ואם ולייסרו. בו לגעור להם ראוי בה המדובר אחר זווגלברר זמן לקבוע להם אפשר שכתבתי ממה דבר שום בהם ואין בטענותיושאינו. דבר שטוען מי על להחרים ב"ד יכולים וב"כ כה בין אבל טענותיו.זה בדבר צורך שיש רואין אם בגט לגרש מיד אותו לכוף יכולין נמי איהמעגן להחרים תקנה לעשו' שיש וכ"ש בתשובה... ז"ל הרשב"א וכ"כהפקר. אברהם של בנותיו עושה אתה כן אומר אתה אין שאם ישראל, בנות

לברר דין בית על מוטל האם דין, לבית המגיעה ט שמועה

טענתו לברר לו] מקודשת שהוא לעז המוציא [את אותו שכופין ג"כ כ' עודהטוען על להחרים שיש בטענותיו ממש שיש ב"ד רואים אם לגרש... אואותו כופין בדבורו עומד הוא אם החרם עליו שקבל ואחר שאינו. דברשיהי' ה' יראי לב"ד מסור והכל מיד לפטור או קרוב זמן תוך הענין לברר

לפרוצים". מדרס ישראל בנות יהיו שלא כדי לשמים מסור לבם

שאלה הרשב"ץ: כיוון שעליה ג, סימן ו חלק הרשב "א שו"ת לשון וזההדברים לי נראים ...תשובה מקודשת. שהיא אשה על קול שהוציא מיתקנת ומשום עגונא תקנת משום מחרימים הקהל ממון בשביל אם ק"ו.של בנותיו עשינו כך אומרין אנו דאם כאן וכ"ש כ"ש... לא ממזריםכופין קדשתיה אני טוען שאלו לי נראה מזה ויותר הפקר אבינו אברהםשתאמר היא יכולה נמי ואמרינן תתעגן. שלא כדי טענותיו לברר ב"ד אותואו ברור לו אומרת וכאן פטור. או כנוס או עצמי על פסקתי לא אני לוגדולים בת נמצאת שיברר בלי אכנוס יאמר ואם פטור. או וכנוס זכורמחמת שמתעגנת זו כ"ש לעולם. תתעגן או לה הגון שאינו למי נשאת

לו. שנתקדשה שנברר עד הגון. שאינו זה של ז"ל קולו אברהם בר שלמהאדרת. בן

לאו דינא בבי איתחזק דלא קלא כל אשי רב אמר ב: פט גיטין ועייןדבתר הא ליה, חיישינן לא נישואין דבתר קלא כל אשי וא"ר הוא. קלאחיישינן לא נמי אירוסין דבתר אפילו אמר חביבא רב ליה. חיישינן אירוסיןחשבון על לחשוש להחמיר לנו שאין הרי ליה. חיישינן לא והלכתא ליה.לקבל אותה להצריך להחמיר שאין חביבא כרב הלכה אלא זו ולא הבעלעלולה היא מקום מכל בעלה על כך עקב להאסר עלולה שאינה אף גטהימנו צריכה ואינה - ליה חיישינן "לא שם: רש"י וכלשון בפניו, להתגנות

זה". על תתגנה שלא גט

מחמירים אין ממזרות ובחשש איש אשת באיסור שמדובר אף הריאלא בעלה, על תיאסר לא היא גט שתקבל נחמיר שאם אף לקול, לחושלחשוש!! לנו שאין סיבה זו בעלה, בפני שתתגנה לגרום עלולה החומרה

חוששים אין בעלה, על אשה ולאסור ממזרות חשש לגבי הדין והואיוסף בבית הובא מהרי"ק וכלשון השמועה לבדוק רצוי אין ואף לשמועה

יא: סימן העזר אבן

א סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים י

גירשה כך ואחר איש אשת על נטען על קל"ה שורש מהרי"ק "כתבב"ד על אם שקדשה... קול ויצא ישאנה שלא השביע הנטען ואבי בעלהואותם בתלמוד שנזכרו המכוערים הדברים הוא ידוע הלא השאלה היתהלאותם דומה יקרא מה ולדון הירושלמי פי על ור"מ רמב "ם שהוסיףדעת בשיקול אם כי תלוי זה אין הלא וירושלמי בבלי בתלמוד הנזכריםהוא השם מן שלא נלע"ד כיוצא בכל בחקירות להרבות כדי ואולם הדיין,עדים ע"י הדבר בהתגלה עין למעלים אך זה, דבר חקור אלהים כבוד ואין

בגט". להפרישו מצווין דבזה נלע"ד אלא ח"ו מכוער דבר שראו

אשה לאסור לעניין קעד סימן ב העזר אבן סופר חתם בשו"ת כתב וכןבעלה: על

אחר לחקור שלא עין להעלים ב"ד רשאי אי בשאלתו היפה נפשוימצאו אם לחקור מחויבי' אינם דב"ד דנהי מכיר אינני זו ראי' עדים...על אבל ראו... אשר את לב"ד להגיד מחוייבי' עצמם העדים מ"מ עדיםכי הנדחת בעיר מדכתיב ראי' וקצת עדים, אחר לחקור חיוב אין הב"דומזה הדבר נכון אמת והנה היטב וחקרת ודרשת וגו' שעריך בא' תשמעדקרא פשטי' דהא מנ"ל ולכאורה דסהדי ודרישות חקירות חז"ל למדוזה ועל וגו' בליעל אנשי מצאו בלבנה מוזרה ונשים הברה קול ששמעובעו לא עצמם העדים אבל שיעידו עדים שימצאו עד ויחקורו ידרשוודרשת בעדי' היינו תשמע דכי לחז"ל פשוט אע"כ וחקירות דרישות שבעהדמצוה דפשיטא אע"ג נזקקין, ב"ד אין בעלמא קול על אבל העדים וחקרתזה גדר, בה וגדר מצא בקעה רב וכעין פרצותיהן גדרי לגדור עבדו רבהיעלימו העלם ואם במולך דכתיב והא ב"ד. דין מענין ואינו אחריתי מילתאשכולם ומשפחתו האיש מפני מתיראים והם עדים דאיכא אחר היינולחקור אבל שם, התורה על רמב"ן עיין ההוא, העונש נאמר ע"ז מכסים,

זה. מנ"ל בעלה על אשה לאסור עדים על

"גט בנדון קלז סימן א חלק העזר אבן משה אגרות שו"ת גם ועייןבמאסר מזונותיה בעד הערכאות שחייבוהו הממון מחוב ליפטר כדי שנתןאין בעצם "...והנה דבריו: בתוך וכתב מעושה". גט הוא אם שילם כשלאגט על לעז להוציא שרוצה בהשואל לגעור ויש זו בעובדא עתה כלל לדוןלנו ח"ו שודאי גיטין, לסדר שהורשה רב לפני שנים כמה לפני שנעשה

לברר דין בית על מוטל האם דין, לבית המגיעה יא שמועה

דר"ת... לחרם גם לחוש ויש התורה. כדין נעשה לא שמא ולפקפק להרהררב אצל שנעשה גט על להרהר לנו אין דר"ת חרם ליכא אם אף אבלוהבנות האשה של להבעלים ואין כדין. נעשה לא שמא להוראה שהוסמך

כלל...". לחוש

אבל הטענה, את מוציא עניין" "בעל כאשר האמור כל כי נראה אולםלכל שידוע או עצמו, דבר בעל של מעשה ידי על נוצר הספק כאשריודעים אנו שאין אלא עדים שיש ידוע אם בזה ספק, המעורר דבר שנעשהבאבנא שאמרו מה והוא הכל לדברי חוששים זה, על יעידו הם מהלהא להו סבירא לא ורבא "אביי סהדי איכא והא ב: יב קידושין דכוחלאאיש. באשת נקל שבאי, גבי נפשה דמנוולה בשבויה הקילו אם חסדא, דרב

מינה". רבנן ופרשו בסורא משפחה מההיא אישתאר

עדים שיש לנו ידוע אין אם שאף הסוברים יש ראשונים בזה ונחלקוהנראה וכפי לבירור, עד לאסור יש עדים יש שמא ספק לנו שיש אלאאם ולא עדים שיש לנו ידוע אם רק אלא לחוש לנו אין הראשונים לרוב

עדים. ישנם שמא לחוש יש רק

קול רק או קול כל האם לחוש, לנו יש קול איזה על נחלקו כן וכמולחוש לנו שיש סוברים אף כאמור ויש דין בבית שאתחזק – שנתברר

עדים. יהיו לשמא

קידושין הרי"ף על ב)ר"ן ו מעשה (דף איזה שהיה ברור שאם כותב ,לחוש: לנו יש איתחזק דלא בקול אפילו

להו דסבירא משום טעמייהו היינו ורבא לא ...ואביי דבעלמא דאע"גמילתא כולה לאחזוקי היינו התם כדאיתא איתחזק דלא לקלא חיישינןפנויה בחזקת דאיהי דכיון דמקודשת בעיר שמה יצא כגון קלא משוםוקבלה ידה דפשטה הכא אבל איתחזק, דלא בקלא לה חיישינן לא קיימאדלא בקלא אפילו פרוטה שוה בהו אית אי ידעינן דלא אלא קידושין,אלא נשבית דודאי דידעינן דכיון דשבויה ההיא ודכותה חיישינן, איתחזקכדמסקינן טומאה עדי דאיכא קלא ונפק טהורה אם טמאה אם ידעינן דלאאלא איתחזק דלא בקלא אפי' למיחש לן הוה איתמר טומאה דעדי התםיש בפ' דאמרי' הא נמי ודכוותה נפשה דמנוולה משום בשבויה דהקילו

א)נוחלין קלה בשעת (דף ואמר אחי ליה דלית לן דמוחזק גברא בההוא

א סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים יב

ואקשינן וכו' חדא לה ניחוש למאי יוסף רב ואמר אחי ליה דלית מיתהלה חוש זיל ואסיקנא אחי ליה דאית דידעי הים במדינת עדים איכא והאחיישינן דלא למימר דעתיה סלקא הוה ומ"ה הוה נמי איתחזק דלא וקלא

היתה. איסור בחשש זו ואשה הואיל דחיישינן ואסיקנא לה

חוששים אין אחר חשבון על הוא השמועה בירור כאשר לעיל וכאמורשם: הר"ן כתב וכך איתחזק, אפילו לקול

דלא ואע"ג לקלא בכה"ג דחיישינן מסקינן דכי ז"ל הרא"ה "וכתבשנתארסה לאחר דאי לשני שנתארסה קודם קלא דנפק היכא ה"מ איתחזק

התם אמרינן דאיתחזק בקלא דאפילו לה חיישינן ב)לא פט דף דלא (גיטיןמשום האי כי איתחזק דלא קלא עדיף ולא אירוסין דבתר לקלא חיישינן

דעלמא...". דאיתחזק מקלא טפי קידושין וקבלה ידה דפשטה

בקידושין סוגיה ולדבריו קכג סי' שם הריב"ש גם פסק הר"ן וכדעתאיתחזק. דלא בקלא אפילו

יש האם כאמור, ועוד, לראבי"ה שמחה רבינו בין ראשונים ומחלוקתוהובאה עדים. יש שמא אלא עדים שיש לנו ידוע אין כאשר גם לחוש לנווקדושין יבום הלכות ח"א זרוע באור וכן להלן, ראה ובראבי"ה במרדכי

תרצו. אות

שנאנסה: וטוענת ונתייחדה איסור שעברה במי היה הנדון

כאן "אבל קמז: רמז שנתארמלה האשה פרק כתובות מסכת מרדכידירושלמי... כההיא עדים נמצא אם נמתין אלא נקל לא מרצונה שנתייחדהאיכא מ"י] דאיכא לן [*ברור דודאי ותאסר אסתן בצד עדיה לפרש ואיןלנו מה דא"כ שנטמאת בבירור דידעי טומאה עדי א"נ שנשבית דידעי עדיםבפ"ק וכן להמתין לנו היה לינשא שהתירוה אע"ג פשיטא לעדותה

ע"א)דקידושין וכוחלא (יב באבנא דהוה עדים דאיכא בברור יודע אין אםאלא קמן, ליתנהו דעדים אע"ג לבתרא לה שרי דהוה מאן ליכא פרוטה שוהאם המעשה שאירע במקום מסתמא במדה"י עדים איכא הא פירושא הכיפיה". על נחיה ולא בבירור שנטמאה ויאמרו בוריו על ויעמדו יגידו נחקורשיש אע"פ להמתין עליה נחמיר "לא מסתמא לחוש אין שבויה לגבי אמנםנטמאה". לא ומסתמא נפשה דמנוולה הקלו דבשבויה טומאה לעידי לחוש

לברר דין בית על מוטל האם דין, לבית המגיעה יג שמועה

השיב: תתקכ סימן סוגיות וביאורי ובתשובות שם וראבי"ה

עדים איכא הא חנינא [ל]ר' ליה אמרו מעשה, קודם לפרש רגיל "...אניוכו' הים ע"א)במדינת כג התם (כתובות סהדי דאיכא אינשי אמרי הא פירוש ,

דעידיה [בשבויה] נאסר לא זה רינון דבר על והשיב בעלמא, רינון וקולנוחלין יש בפרק הגירסא וכן ותאסר. אסתן ע"א)בצד אמרי (קלה והא

יש [וכן] (ומאן) כלל. נחוש לא זה העדים, יבאו שמא ולתלות אינשי...שהבאת". דירושלמי ההוא לפרש לנו

מוחזק. אינו הוא אם לקול לחוש שאין כתב הנ"ל מב סי' הב"ש ואילו

וכיוצא, הנשואין את לדחות בלא מיד לברר אפשר כאשר נראה אמנםומכיר יודע הבחור אם אמנם פח סימן בנימין משאת שו"ת עיין לברר. ישדחיישינן עלמא לכולי לי נראה גוונא האי בכי מהם ששמע הבחורים הם מיבב"ד שיעידו הבחורים לשאול דאפשר כיון תרי מפי חד אפילו לקדושיןלידה מידו קדושין שראו יעידו שמא כי יודעים הם איך דבר ואמתת בירור

מכחישים. שניהם והבתולה דהבחור אע"ג גמורין קדושין ליה והוי

כגון איסורים שאר בין לחלק כתב קלה סי' סוף צבי חכם בשו"ת אמנםכתב א קלה לב"ב ברע"א ואכן איש. אשת חשש לבין וטהרה טומאהממזר, הולד למ"ד לשוק ביבמה הדין והוא איש שבאשת שאפשר

ממזרות. חשש משום יותר מחמירים

מדין דין בית על חיוב שיש הנזכרים המאירי דברי מובנים האמור ולפישאפשר מי של ממקור נובע החיוב שאם אלא חיוב, יש שאכן ערבות,בדין שמצינו כמו שאינו, וכמו זה לחשש מתייחסים אנו אין נוגע, שהוא

שאי נשים דאורייתא,חמש איסור חשש במקום גם לדבריהם חוששים ןלעיל. וכנזכר

דלפעמים שם כתב עוד חת"ס: בשם אם ד"ה נג סימן הלכה ביאורהקול שיצא כגון מוחה באין אפילו פסיק דלא קלא ע"י אותו מורידיןעדים דליכא גב על אף הים למדינת להם והלכו עדים בפני הכיעור שנעשהעדים ע"י מעיקרא יצא והקול אסתן בצד דעדים קלא דאיכא כיון בפנינואת הוציא אחד שרק לנו ידוע אם אבל מהתמנותו... אותו מורידים כשרים

א סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים יד

ואפשר קד"פ שם עליו מונח אין בעיר הקול נשתרבב וע"י מתחלה הקולכן. שמשמע כ"ה סי' א"ח בח"ס מצאתי ואח"כ כן בענינינו דה"נ

נצבים. פ' ריש דברים אשר במנחת ערבות מדין ב"ד בחיוב ועיין

שלט. סימן ג חלק מהרש"ם שו"ת ועיין

דהוי משום דהטעם ח"א בשם הביא כ"ד ס"ק קכ"ט סי' בפת"ש ...אךבד"ז שהאריך כ"ח סי' ד' שער אליהו במכתב ומצאתיו דעל"ג. מילתאוכ' קל"ח שבסי' עצמו נידון אותו והוא קפ"ד סי' מהרא"י מפסקי והביאהמכמ"א והעלה להתיר. רצה לא דמ"מ אלא להעד להאמין שאין בעצמולדברי התה"ד ורמז עדים עפ"י לברר בידו שהי' מפני מהרא"י של דטעמוולברר בכה"ג להחמיר דיש אסתן בצד דעדים בהא דכתובות פ"ב המרדכימ"ש י"ד סוסי' אבות נחלת בתשו' וע"ע היטב. ע"ש העדים מן ולחקוראין ואביו אחיו המגרש מקרובי אלא דבר שום נודע שלא בנ"ד וא"כ בזהנאמנים אין לברר בדא"א אבל כשרים בעדים לברר אפשר אא"כ להאמינםע"ד סוסי' חא"ע רח"כ תשו' וע' בממון. עיניהם כשנותנים ובפרט כלל

אחר. גט וא"צ שעה"ד מיקרי בממון להתפייס רוצה הבעל אם דגם

דאמרו בהא אכתוב ואגב כז: סימן ג חלק מהרש"ם שו"ת גם ועייןוכו' ותיאסר אסתן בצד ע"א)עדים י"ב קידושין השני (עתוס' חוט בתשו' ראיתי

העד שיבוא עד להחמיר יש בשמו העד את פרט דאם שהעלה נ"א סי'בתשו' מצאתי ואני ע"ש להמתין אין עדים שיש סתם באמרו ודווקאופלוני פלוני בפני שאומר עדי' במייחד דגם דמפורש קכ "ג סי' הריב"שהרי מודית היא אם אבל מכחישתו כשהאשה היינו דהתם ...אלא קדשתיךהתשובה באמצע פ"ב סי' ח"א מהרי"ט בתשו' ועיין וכמש"ל שאחד"אמשום הקילו בשבייה דדווקא ורבא כאביי קיי"ל לאו באיסור דגם שהוכיחסי' הריב"ש מתשו' והביא בעלמא משא"כ שבאי גבי נפשה דמנוולאועיי' ע"א... עפ"י רק הקול יצא אם גם להמתין יש לברר דבדאפשר תק"טכמ"פ דעת גמורים עדים שיש הקול ביצא דדווקא י"ט סי' ג"פ תשו'להביא להצריך לן לימא מאן ע"א אלא בדליכא אבל ולהמתין להחמירבמרדכי ועיי' ע"ש נאמנת אינה העד דבלא כיון ולהאמינה לב"ד העד

דכתובות..." סופ"ב

לברר דין בית על מוטל האם דין, לבית המגיעה טו שמועה

האמור: מכל העולה

גם א. אלא דין בעלי שבין בסכסוכים לפסוק רק אינו ב"ד תפקידומריבות. מפגעים תקלות איסורים למנוע

הבא ב. הנגלה רק ולא עירם בני מעשה על ולחקור לחזר ב"ד תפקידיכולתם. כפי הנסתרות אחר ולרגל לחקור צריכים אלא לידם

לחקור ג. ולא משמועות להתעלם רשאים שב"ד מצינו מקומות בכמהיוחסין. ולקביעת החמורה איש לאשת בנוגע אפילו נכונותם אחר

הוא ד. השמועה מוציא שאם הוא שהכלל ועוד ריב"ש מר"ן נראההשמועה. את ודוחים מתעלמים אנו אזי "עניין", בעל

כהפקר";ה. יהיו שלא ישראל בנות על לחוס "שיש לכך ההסברזה". דבר חקור אלקים כבוד אין בזה כיוצא בכל בחקירות "להרבות

לשמועה,ו. לחוש יש ספק, המעורר מעשה שנעשה ידוע כאשרעדים. יש לשמא לחוש אף האם ומחלוקת

שיכולה ח. לשמועה איסורים בשאר שמועה בין שחילק ישלהתברר העשוי דבר בין שחילק ויש ממזרות. לידי להביא

להתברר. עשוי לאין

ב סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים טז

ב סימן

תגורו לא איסור

oiay xeqi`a /oiicl dpkq yiy mewna s` xn`p exebz `l xeqi`

oirn sqep mrh /zeytp zpkqa s` mixingn minrt ,exagl mc`

/dpkq mewna elit` z"c zepyl oi` /dpwz oirn e` ,aezkd zxfb

oiicl oi` /mdixac eniiwi `ly reciy mewna weqtl c"al oi`

mb xn`p exebz `l xeqi` /eqikn k"g` mlyle oick `ly weqtl

lv`.zixeaiv dxyn `yep

ולמה? לדיין, סכנה במקום גם נוהג זה איסור האם

יז: פיסקא דברים פרשת דברים ספרי

את יהרוג שמא מפלוני אני מתירא תאמר שמא איש, מפני תגורו "לאלא לומר תלמוד נטיעותי את יקצץ שמא או גדישי את ידליק שמא או בניאל ויאמר אומר יהושפט וכן הוא לאלהים המשפט כי איש מפני תגורו

לה'". כי תשפטו לאדם לא כי עשים אתם מה ראו השופטים

א: הלכה כב פרק סנהדרין הלכות רמב"ם פסק וכן

את תשמע שלא עד קשה, ואחד רך אחד לדין לפניך שבאו שניםאתה נוטה הדין להיכן יודע אתה ואי דבריהם את משתשמע או דבריהםאחר רודף ונמצא הקשה יתחייב שמא לכם נזקק איני להם לומר רשאירשאי אתה אי נוטה הדין להיכן ותדע דבריהם את משתשמע אבל הדיין,פלוני איש תאמר שלא איש, מפני תגורו לא שנאמר לכם, נזקק איני לומרנטיעותי, יקצץ שמא גדישי את ידליק שמא בני את יהרוג שמא הוא רשע

להם. להזקק חייב לרבים ממונה היה ואם

במקום רש"י לדעת בדבר, ראשונים מחלוקת כי פירש יב סי' הב"חנענש, ואינו וזריז נוטה הדין להיכן שיודע לאחר אף להסתלק יכול "סכנהאבל מריבה בעל מפני דבריך להכניס שלא אלא אינו תגורו דלא דלאוורמב"ם לתוספות ואילו קרא". איירי לא ממון והיזק נפשות סכנת בחשש

תגורו לא יז איסור

נחלקו, בספרי המימרות ששתי סובר ורש"י סכנה. במקום אף לפסוק עליולמקום אדם שבין עבירות בין לחלק וויל מהר"י ודעת כרש"י. והלכהאין שבאלו לחברו אדם שבין עבירות לבין סכנה במקום להקל יש שבהם

בזה. להלן ועיין סכנה. במקום אף להקל

כשיש להסתכן גם מוטל שאכן יב סימן מהרש"ל בשו"ת גם ומצינושם פרסמו ישראל שחכמי עדויות סוף המשנה על דן שם ממזרים. להתירשקירב משפחה שם פרסמו לא מאידך אבל בזרוע ציון בן שריחק משפחה

בזרוע: ציון בן

לסכן מחוייבין היו לא כי שלה, פסול בבירור לחכמים שנודע "...ואףתכלית אל להגיע בידם יכולת היה שלא מאחר ובפרט בשבילם, נפשםואז ושקר הרע כלשון דבריהם תכלית יהיה וא"כ אותם ולהפריש המעשהמשפחה. אותה גילו לא ולכך עם, המון בעיני ומכוער גנאי דבר זה יהיהגברה ציון בני של אימת שמרוב שאף הכשרה משפחה בגלות כן שאין מההעם שאר יכלו ולא אותם, והרחיקו בזרוע אותם ופירשו עליהם ידםולא היה שאמת וסברו ההמון בעיני הדבר שנשתקע עד עמהם להתחתן

מ"מ הגולה, לקהל להכשירם חכמים ביד כח למות היה נפשם את נשאושקר. קול עליהם שיצא משפחה הכשר לגלות כדי עליהם

הנדחים שבתורה איסורים משאר תגורו לא איסור שונה למה ולכאורהנפש. פיקוח סכנה מפני

לדבר: (חמישה) טעמים כמה ונראה

בבא א. מאירי עיין נפש. פיקוח במקום גם החמירו לחברו אדם ביןבהם להתרפא האיסורין הותרו נפש פקוח שבמקום פי על "אף א: פ קמאביותר בה להחמיר ראוי אחרים פסידת ומחשש תקנה מכח שנאסר דברברשב"א הוא [וכן רמב"ן ועיין מלבו...". גונח שהיה אחד בחסיד מעשהאף ה"ק וכו', להם שאמרו העדים מאיר רבי קסבר א: יט דף כתובות שם]וג"ע ע"ז אלא נפש פקוח בפני שעומד דבר לך שאין דקיי"ל גב עלחסידות ומדת שקר יחתמו ולא דליקטלו הוא דינא מ"מ דמים, ושפיכותבכה"ג אפי' מאיר רבי וקסבר כרשיעי נפשייהו משוו הכי עבדי לא ואי היאקסבר אמר חסדא דרב דאמרי ...ואיכא חסיד, שאינו עצמו משים אדם איןחיצונית בברייתא שנמצא לפי שקר, יחתמו ואל יהרגו נמי מדינא מאיר רבי

ב סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים יח

רבי וש"ד וג"ע ע"ז הן ואלו נפש פקוח בפני עומדים אין דברים שלשהשעומד דבר לך שאין קי"ל ודאי אנן אמר ורבא הגזל, אף אומר מאירדס"ל דינא בי קמי אתא ודילמא בלבד, אלו שלשה אלא נפש פקוח בפניהב"ח מדברי לעיל הובא וכן היא". מילתא ולאו הכי, ליה ואורו כרבנןהתירו שלא קמד סי' ח"ג מלכיאל דברי שו"ת ועיין וויל. מהר"י בדעתפקוח הותר לא שהרי רעה לתרבות שיצא מחשש לחברו אדם שבין איסור

חברו. בממון עצמו להציל כשבא נפש

שתמה אלא זה טעם הביא קכו חו"מ תנינא [וולקין] אהרן זקן ובשו"תלהקל. נפשות ספק להלכה שהרי

נד: סימן ה חלק מהרש"ם שו"ת ועיין

קי"ט ב"ק בגמרא כמ"ש דמים דשפיכות אביזרי' הוי דגזל י"ל וקצתובכה"ג נשמתו נוטל כאילו ש"פ חבירו את ופריש דהגוזל לחסיד יש

נפשו האסור ,למסור יינם סתם לענין רכ"ה סי' הריב"ש וכמ"שנפשו להציל שרי בודאי אדם כל שאר אבל דע"ז, אביזרי' דהוי להתרפאות

לשלם לו כשאין חבירו בממון מחויב מסכנה עצמו הנגזל דהרי ג"כ.ממוני' אפקרי' רחמנא וממילא לכ"ע חומש עד עכ"פ בממונו להצילווכמ"ש לשלם שלא ע"ד ונוטל לשלם לו כשיש רק הוא והאיסור לגבי'.חייב אי רק הוא דהאיבעיא מהו ד"ה שם ב"ק וכתוס' שנ"ט סי' בחו"מאפקיר פ"נ דמקום כיון נימא אי כמ"ש היי' הספק ומקום כשהציל, לשלםוע' בהשבה מחויב אינו שוב לידי', אתי' ובהיתרא לגבי' ממוני' רחמנא

רע"ב. מ"ג סוטה

טעם אין אבל להלכה, בניגוד לפסוק ב"ד יכולים שאין מועיל זה וטעםלדון. כדי לסכנה עצמו למסור לציבור ממונה לחייב כדי מספיק זה

איש,ב. מפני להתיירא שלא הוא האיסור דעיקר "כיון הנ"ל אהרן זקןאין בהריגה המאיים כזה איש מפני דגם בהדיא התורה פירשה כאילו הרי

ממנו". להתירא

משלש חוץ דוחה נפש שפיקוח יודעים הכל שהנה להוסיף, ונראההרשות, למלחמת ללכת סנהדרין שהתירו מוצאים אנו ואעפ"כ עבירות,להריון להיכנס רשאית אשה נפש; ופיקוח סכנה היא שמלחמה ברור והלא

תגורו לא יט איסור

סכנה, בה שיש במלאכה לעסוק רשאי פועל בזה; סכנה שיש פשוט והלאבכבש זה עלה מה מפני נפשו, את נשא הוא אליו א: קיב ב"מ אמרו והרי

שכרו. על לא למיתה עצמו את ומסר באילן ונתלה

דוחה נפש פיקוח אין ובאלו אותם התירה שהתורה דברים שיש הרי"לזה י: סימן דעה יורה תניינא מהדורא ביהודה נודע וכלשון אותם,לצורך שהוא מה שכל לים מעבר ימים סוחרי כל כמו התירה התורה

נב. סי' חו"מ חת"ס שו"ת גם ועיין ברירה". אין ופרנסתו מחייתו

ועל והרבה, מעט שמאיימים אלימים אנשים שיש ידוע הרי בשופט אףאיש. מפני לגור ולא לדון תורה ציוותה זה

גם ומניין הציבור, על דיין שנתמנה למי יפה כוחו זה טעם שאף אלאאבל הדין את יעוות לא שהדיין טוב זה טעם אולי כן כמו בוררים, לסתם

הדין. מן להסתלק שלא גם לנו מניין

בתשובהג. שדמ)הרשב"א סי' שני (ח"ב כתב יב סי' יוסף בבית הובאלעירו שיבוא אלא בדינו יטפלו שלא דין לבית שאיים אחד על טעמים:להזדקק דין הבית את מציל זה אין שבעירו, דין בית לפני לדין עמו ויעמודכח בידו אין שמא כדין, שלא עימהם לעשות הפחידם הוא שאם לתובע,אחד לך שאין כן, עושין אדם כל יהו כן שאם ועוד הבאי. בדברי ומפחידםלא אמרה והתורה לעולם, נידונים הגדולים אין כן ואם להזיק, יוכל שלא

ע"כ הוא לאלהים המשפט כי איש מפני תגורו

אפילו נאמרו הרשב"א שדברי שעח סי' משפט חושן מהרשד"ם וכתבטעמי ששני כתב מקום ומכל הצדדים. דברי את שמע לא שעדיין למיהם לעולם] נידונים הגדולים אין שמאיים; מה יקיים אם [ספק הרשב"א

פטור. מהם אחד חסר ואם מצטברים

סו: סי' סוף העזר אבן בב"י הובא לכך, דוגמה מעין ברשב"א ומצינוהרשב"א בתשובות לגרש (ח"א)"כתוב שבא הארץ עם על תרכ"ט סימן

כשקרא הבין שלא ואמר כתובתה לה שיפרע דין בית לו ואמרו אשתו אתאומר אתה אין ...ואם לו שומעין ...דאין התנאים הבין ולא הכתובה החזן...[וכתב כן יטענו שכולם הנשים על ולא הארץ לעמי חיוב הנחת לא כן

ב סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים כ

שבקת לא כן לא דאם משום הרשב"א כדברי לי נראה הלכה לענין ב"י]כן. יאמרו הארץ עמי דכל חיי

שלטעם מנין מהרשד"ם על תמה לג סי' חו"מ השולחן נוכח ובשו"תהנדון שהוא הבן, בנידון ועוד היזקא, ברי לא שברשב"א הראשוןעל מדובר נגדו, יפסוק אם מירושה אותו שיפקיע איים שהאב במהרשד"םמצטברים, הטעמים ששני למהרשד"ם ומניין ירושה, – רווח מניעת

נידונים. הגדולים שאין הטעם יעמוד לא הזק ברי ובמקום

מוסכם שכך חייב לדון התחיל אם היזקא ברי שאפילו ומסקנתו והאריךשם. עיין הכריע לא עצמו ומהרשד"ם לב"ח, פרט הפוסקים בכל

רק ולא לדון להסתכן לציבור הממונה על חובה יש הרשב"א ולטעםכדין. שלא לפסוק שלא

מהאי ד. "שמעינן ט: אות ד פרק ב"ק שלמה של בים מהרש"ל פסקעליה, עצמו למסור וחייב הסכנה. כי אף תורה, דברי לשנות דאסור ברייתא

דתו' שינוי חד קראו)דלפי לא (ד"ה ולמה עליהם. גזרה הרשעה שמלכותקשה דבר תמצא לא הלא עליהם. הרשעה מלכות שתעליל חכמים ייראוהיה לא וכי חייבים. והם מהיזיקן, פטורין שאנחנו האומות בפני לומר כזהמלכות בפרט מיניה. דליפוק וחורבות שמדות לכמה ח"ו לחוש ראוי

ולהתנ להתגולל רק מחשבתם שכל להם הרשעה, היה וא"כ שונאינו. על פלאנו שמחויבים ש"מ אלא פטורין. שניהם או חייבים, שניהם או לשנות,

ח"ו ואם השם. קידוש על משה למסור בתורת ככופר הוא הדין .ישנהלי מה משה. בתורת ככופר היה להיפך, או חייב, הפטור על לומר ...אבל

התורה..." כל לי מה אחד דיבור

כולה. התורה בכל ככופר הוא הרי תורה דין נגד יפסוק שדיין כן אם

כדין שלא לפסוק דהיינו הדין, עיוות למנוע טוב הוא זה שטעם אלאלדון. הממונה הדיין את לחייב מספיק אינו אבל סכנה, מחשש

גם שמוטל דברנו, בראש שהובא מהרש"ל שו"ת דברי מובנים זה ולפיממזרים. להתיר כשיש להסתכן

שיצא משפחה הכשר לגלות כדי עליהם למות נפשם את נשאו "מ"משקר". קול עליהם

תגורו לא כא איסור

טמא, טהור על ולפסוק התורה את לשנות בריונים באו שכאן כיוןתורה דין ולהחזיר לשנות יכולים הם אם ב"ד על היה מוטל זה ועלספק היה הדבר שם בכוח, שקרבו המשפחה לגבי כן שאין מה לקדמותו.בידם יכולת היה שלא מאחר "ובפרט שכתב וכפי לשנות יצליחו אםדבריהם תכלית יהיה וא"כ אותם ולהפריש המעשה תכלית אל להגיעואפשר עם". המון בעיני ומכוער גנאי דבר זה יהיה ואז ושקר הרע כלשוןדין יותר מאוחר בדור משפחה אותה לגבי היה שאולי להוסיף אולי

נטמעה. שנטמעה, משפחה

לא ה. כתב: לג אות ג שער יונה לרבינו תשובה בשערי נוסף, טעםהוא לאלקים המשפט כי איש מפני יז)תגורו א, בזה (דברים הוזהרנו .

כמו פנים, בו נכיר לא כאשר הצדק משפט מצד נזק יקרנו שלא להאמיןלברכה זכרונם רבותינו ב)שאמרו ח לא (פסחים נזוקים אינם מצוה שלוחי :

שלא - הוא" לאלקים המשפט "כי פרוש וזהו בחזירתם. ולא בהליכתםבסבתו. נזק יבואכם

נזק. יקרה שלא להאמין עלינו כי נפש ופקוח סכנה חשש שאין הרי

היזקא, ששכיח במקום אף נאמרו תשובה השערי דברי האם לדון וישהיזקא ששכיח בסוגיה שם פסחים שאמרו מה את יונה ר' השמיט כן ועלוהרי בסבתו, נזק יבואכם שלא מפורשת, הבטחה יש שכאן כיון או שאני,זה דין קיים אזי ארצך. את איש יחמוד ולא הרגל בעולי שאמרו כמו זה

היזקא. ששכיח במקום אף

לדון נוכל שלא לגרום

יכול אינו הציבור על וממונה תגורו , לא לב"ד ציווי שיש אףשחז"ל מצינו לפניו, הדין בעלי טענו לא עוד אפילו מלדון להשתמטקודם שנה ארבעים א: מא דף סנהדרין אמרו שכן מלדון. נמנעו עצמםבר יצחק רבי ואמר בחנות. לה וישבה סנהדרי גלתה הבית חורבןאלא דעתך סלקא קנסות דיני קנסות. דיני דנו שלא לומר אבודימי:היו ולא רוצחים דנפישי דחזו כיון וברש"י: נפשות. דיני דנו שלאאותם. לדון יכלו שלא רמה וביד משם. וגלו עמדו לדון מספיקיםחוזרים היו שעה צורך רואים כשהיו מקום שמכל ב לז תוספות ועיין

הגזית. ללשכת

ב סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים כב

קעז: עשה מצות המצוות ספר הרמב"ם של הזהב לשון פי על נראה והטעם

בו יודע כשיהיה תורה דין לדון מצווה איש שכל כן גם "...ובודינים הבעלי שבין הריב להשבית ושישבית היא המטרה שעיקר הרי ."

בית אין הריב להשבית עלול הדין פסק כשאין אבל הדין. בעלי בין הריבלדון. מצווים הדין

כפי בכוח שהותרה המשפחה לגבי מהרש"ל שו"ת של טעמו גם וזהתכלית אל להגיע בידם יכולת היה שלא מאחר "ובפרט לעיל: שהובאואז ושקר הרע כלשון דבריהם תכלית יהיה וא"כ אותם ולהפריש המעשהמשפחה". אותה גילו לא ולכך עם, המון בעיני ומכוער גנאי דבר זה יהיה

תועלת היה שלא כיון החורבן שקודם שנה ארבעים באותם כן, אםלדון. יוכלו שלא גרמו כן על ב"ד של דין בפסק

באחד בקרבך ימצא כי הכתוב: על בפרשה עיונים בספרי כתבתי וכבראת והוצאת הרע. את יעשה אשר אשה או איש לך נתן א' ד' אשר שעריך

ומתו. באבנים וסקלתם ההוא האיש

ה"תנאי" זרה עבודה שעובד למי מיתה חיוב בדין נאמר למה לכאורהאת להרוג יש הרי מיתה, חיוב לענין קשור זה מה לך", נתן א' ד' "אשראם ובין לך נותן א' ד' שאשר במקום כן עשה אם בין זרה העבודה עובדלחוש שיש דין שיש כיון לומר ונראה א'. ד' לך נתן שלא במקום עשהשמחלוקת ואף ב, לא בתרא ובבא א כו כתובות עיין דינא", דבי ל"זילותאאלא נחלקו לא מקום מכל דינא", דבי "לזילותא חוששים אם בגמרא היא

שפסק חשש יש כאשר לפסוק דין בית על הדין אם בית ע"י יבוטל הדיןיוכלו לא הדין פסק שאת ברור שלכתחילה במקום אבל יותר, מאוחר עצמו

לפסוק. הדין לבית אין לבצע,

גלתה החורבן קודם שנה ארבעים א: מא סנהדרין שאמרו מצינו ואכןהיו ולא רוצחים דנפישי דחזו וברש"י: בחנות, לה וישבה סנהדריןב לז לסנהדרין הים מרגליות (ועיין משם, וגלו עמדו לדון מספיקיםמבית ניטלה הרשעה מלכות שפשטה שכיון מתתיהו, בן יוסף בשם שהביאלדון יצטרכו שלא כדי ל"חנות" יצאו כן ועל נפשות), דיני לדון הכח הדיןאשר שעריך "באחד בקרבך דוקא זה מכתוב לכך הרמז ואולי נפשות. דיני

תגורו לא כג איסור

עליך, מוטל שם רק ולבצע, לדון ביכולתך שיש לך", נתן א' ד'לא הדין פסק שמא תדון אל לבצע, שתוכל ברור שאין במקום אבל

להתקיים. יוכל

עשה מצות שהדין "ואע"פ כ סימן ג פרק סנהדרין אשרי הגהות ועייןלהם מלומר פטור לו, נשמעין שאינן יודע שאדם במקום כן פי על אף הואוקרוב חמוה דבני לדין להזקק רצה שלא עוקבא ממר ושמעינן הדין,

מא"ז". דינא. צייתי דלא משום הוה ונתרחק

דבר על מברכים אין למה נשאל יח סי' א חלק הרשב"א בשו"ת והנהבעלי יקבלו לא שמא והשיב הדיינים, עשיית כגון דין, לבית מסור שהוא

דעתו. את הדינים

הדיין הרי דעתו, את הדינים בעלי יקבלו לא אם אפילו לשאול, ויששנצטווה? כפי הדין את שפסק בשעה המצוה את קיים

יקיימו לא כי הדיין שחושש או שיודע שבמקום לומר אפשר הנ"ל ולפילמרות ואם דינא, דבי זילותא בגלל לפסוק, מצוה עליו אין הדין פסק את

מצוה. קיים לא פוסק הוא זאת

מכיס או מכיסו שישלם ע"י תגורו" ה"לא את למנוע יכול הדיין האם

ידיעתו. בלא החייב

יח פרק שמות זקנים" "הדר התורה על התוספות בבעלי מצינו חידושבצע: שונאי כא

הדיין ובא כרמו או גדישו לשרוף דין בעל אותו איים אם י"ל "עודדהא הוא. דיינא לאו הדין לעשות רצה ולא הממון לו ושלם אותו מיראתו

איש". מפני תגורו לא כתיב

את לפסוק הדיין חייב מהצדדים, למי נזק יגרם שלא אף שלדבריו הריהרי שמשלם זה בכגון שהרי לרמב"ם, אינם ודבריו הסכנה. למרות דינו

הדין. מבעלי הריב להשבית צורך אין

בלי דין פסק להוציא שחייבים הנ"ל אהרן זקן שו"ת שפסק נראה וכןהדין בעלי ואפילו הדין, את לשנות מסכימים הדין בעלי אם ואפילו שינוי

וביטול חזרה של סימנים הראו

ב סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים כד

הדין לפסוק יכול כשאינו בצנעא הדין את לעשות יכול שהדיין ומצינויראה. מחמת

אביו של דיין שהיה הבן בעניין לעיל, שצויין שעח, חו "מ המהרשד"םהאפשר כל לעשות לדיין "שיש מנכסיו: אותו שיפסיד עליו איים ואביוללכת שהתירו [וכשם לבעליה אבדה ולהשיב עושקו מיד עשוק להציל כדימה אביו מדעת שלא ליתן לוי שיכול ...וק"ו לד"ת] המסרב נגד לערכאותסיוע ועוד כן לעשות לו ומצוה ליהודה חייב שאביו לו ברור לו שנראהכיון בנ"ד ...כ"ש אביו ידיעת בלתי ליהודה ליתן לוי שיכול אלה לדברינראה אין ובזה מדעתו שלא ליתן שיכול ליודה שחייב בבירור הדין שראה

כלל". לספק מקום שיש

"דהרי חברו: בממון עצמו מציל לגבי המהרש"ם מדברי לעיל ועייןרחמנא וממילא לכ"ע חומש עד עכ"פ בממונו להצילו מחויב עצמו הנגזלשלא ע"ד ונוטל לשלם לו כשיש רק הוא והאיסור לגבי' ממוני' אפקרי'להציל חייב שכנגד שהצד לטעון הדיין יכול לכאורה זו ולסברא לשלם".

נגדו. לפסוק גדול שאינו בסכום ולכן בממונו, הדיין את

ג-ד לסעיף שפח ש"ך מדברי הביא צט סי' יד חלק אליעזר בציץ ואכןסוגים שני שישנם מזה לנו "יוצא מלשלם: שהטה הדיין את פוטר כן ועלורק חבירו, ממון ממנו תובעים שלא (הא') חבירו, בממון עצמו מציל שלהוא הדין ובזה חבירו, בממון בסכנה הנתון נפשו את להציל רוצה הואכלים ששבר בנרדף ג' סעי' ש"פ דסי' כההיא לשלם אח"כ מיהת שצריךחבירו, בממון עצמו במציל ד' סעי' שנ"ט דסי' ההיא על הבנוי וכו'ואם חבירו, ממון ממנו כשתובעים (והב') שם, ש"פ בסי' בהג"ה וכדמצויןצריך שאינו הוא דינא ובזה חבירו, ממון את עי"כ יציל נפשו את ימסורממון להציל מחויב איננו כי ביד, ונתן נשא ואפילו אח"כ, לשלם אפילו

בנפשו. חבירו

כפי הזכאי, את לחייב דין בהטיית שלפנינו המציאות כשנבחון כעתלהסוג ממש הנהו דומה כי בעליל נראה הרי מהדיין, דורש שהמאייםולפסוק הזכאי את לחייב זאת הוא מהדיין שדורש מה החייב כי השני,וא"כ חבירו, ממון עי"כ יציל נפשו את ימסור הדיין ואם ממונו, לו שיתן

תגורו לא כה איסור

וש"פ ד' סעי' שנ"ט סי' שבחו"מ חבירו בממון עצמו למציל זה דומה אינוג פטור אלא לשלם, אח"כ שם שמחויב ג' נחשוב סעי' אפילו מלשלם ם

בנפשו, חבירו ממון להציל מחויב איננו כי ביד, ונתן כנשא להדיין זאתשאומר כמו לעשות שמוכרח אלא חבירו, בממון עצמו מציל נקרא זה ואיןלך ואין בנפשו חבירו ממון הוא יציל נמצא כן יעשה לא ואם האלם, לו

הנ"ל". הש"ך וכדברי נפש, פקוח מפני שעומד דבר

כלל. ברור אינו אליעזר הציץ של דינו לעיל האמור פי ועל

בדין היושב דיין על רק נאמר תגורו לא איסור האם

להסתלק יכולים שאין הציבור על ממונים בין מחלק שו"ע כאמורלאחר רק להסתלק יכולים שאין אחרים לבין הדין בעלי שטענו לפני אפילואף הרי מהרשד"ם מדברי לעיל שהובא כפי לטעון, הדין בעלי שהתחילו

תגורו. לא של איסור יש כדיין עליו קבלו שאביו בן לגבי

של סכינים הבודקים שמומחים א סי' עולם גבעות בשו"ת ומצינוהוא להיכן הדין מכריעים שהם כיון דיינים" תורת להם "יש השוחטים,וחל הדיינות מן להסתלק יכולים אינם כן ועל במאמרם, תלוי והכל נוטה

בזה. והאריך תגורו, לא איסור עליהם

בצרכי לעסוק הממונים הקהל טובי כב: לז משפט חושן רמ"א ועייןלדון שפסול מי ביניהם להושיב ואסורים כדיינים הן הרי יחידים, או רבים

רשעה. משום

מצו דלא "ועוד מח: סימן דעה יורה ב חלק מהרי"ט שו"ת ועייןולפקח להתועד עליהם תלוי קולר המינוי עליהם שקבלו מאחר לאסתלוקינתפס מוחה ואינו ביתו אנשי על למחות בידו שיש ...מי העיר בקיעי עלוכו' נתתיך צופה אדם בן ואתה וכתיב עליהם נתפס עירו בני על עליהםאלא מתבקש אינו עונם ומכשול בהם תלוי הרבים שקולר למדת האאחריהם ושלחו הואיל המושב ועד מבטלים מלבא הנמנעי' ואין מהם...הביא יב חו"מ חיים וברוח שמים". מעונשי לעצמם יחושו והם באו ולאיכולים אינם שוב שנתמנו אחר וגבאי אפוטרופוס וכתב: המהרי"ט דברי

עצמם. לסלק

ב סימן / ח"ב משפט חושן / במשפט עיונים כו

האמור: מ