1

ודרכי ההתמודדותתמונת מצב : בישראל עבריינות נוער

1סוזי בן ברוך

תקציר

סוגי ,פשיעהנתוני )שונים נוער בישראל בהיבטים בני עבריינות עדכנית אודות המאמר מציג תמונת מצב

, ם התופעהע גופים פורמאליים נוספים מערכות האכיפה ול ש לצד דרכי ההתמודדות , (ועודפשיעה

ופועלת במרבית הישובים אשר הובילה חקיקה בנושא ( א"אס)מסוגה ת ארצית ראשונה תוכניבדגש על

מדובר בתוכניות (."מוטב יחדיו"ו" עיר ללא אלימות")אחרות הפועלות כיום ואחריה שתי,בארץ

בהובלת רלבנטיים גורמים ביןשיתוף פעולה שהן תולדה של ,מערכתיות והוליסטיות בפריסה ארצית

המתבטאת במגמת הצלחה , מעידים על הצלחתה של גישה זום עדכניים נתוני .ראש הרשות המקומית

. בשנים האחרונותבישראל ת הנוער בפשיעמתמשכת ירידה

מבוא

,Spergel)כללן ישראל עבריינות נוער מהווה תופעה חברתית קשה המדאיגה מדינות רבות וב

1995;Thomas & Hozler,2003; Greenwood, Model ,Rydell & Chiesa,1996 .) למרות המאמצים

בשנת 01,467-מעברייני הנוער עלה אחוז , הפורמאליים והבלתי פורמאלייםהרבים של סוכני הפקוח

ת הנוער מכלל עבירו 68%עים מהעבריינים מבצ 18%כי ניתוח פנימי מעלה . 1101בשנת 07,110-ל 1110

אותם נערים והכנסתם תחת כנגד מה שאיפשר אכיפה ממוקדת ,(1116, משטרת ישראלמחלקת הנוער ב)

.מאידך ,תחת כפיהלצד ניסיון לשקמם ,להמשיך לפגוע בציבור מחדמ מנוע מהם סורג ובריח במגמה ל

האסירים הקטינים בכלא אופק רמספהביאה לעליה ב ,ביסטיםידיההתמקדות ברשימת העבריינים הרצ

נמצא כי שיעור , כך למשל. 1117בשנת קטינים שהשתחררו מכלא אופק רצדביזם בקרבהובשיעורי

, 61% -כעבור שלוש שנים ,34% -כעבור שנתיים , 74%בחלוף שנה מהשחרור מהכלא היה הרצידיביזם

שיעורי רצידיביזם דומים נמצאו . (1100,בן צבי וולקי) 41%-שנים וכעבור חמש 68% -כעבור ארבע שנים

מהכלא שחרורםמתוך שנתיים במהנערים חזרו לכלא 83%בה נמצא כי ,אנגליה במדינות כמוגם

(Stevens & Gladstone,2002), ב"ארהו ,011%עומד על נמצא בעלייה ואחוז הרצדביזם בה , פינלנד,

שנה בחלוף %36 עמד עלבקרב קטינים יזם ואחוז הרצדבהעבירות של כמות ובחומרה עליה בסובלת מה

(. Leiter,Kennedy,Livens,Wentworth, & Wilcox,1994) ; Langan, 2002 מהכלא םמשחרור

אשר ,ערכיותהתיאורטיות והשינויים בתפיסות במהלך השנים חלו ישראל בגם , בדומה למדינות אחרות

כולל שינויים במדיניות פתיחת , עבריינות נוערעם של גורמים פורמאליים דרכי ההתמודדות השפיעו על

. כפי שיפורט להלן, תיקים לקטינים עוברי חוק

קהילה ומשמר אזרחי ועבריינות , שנים בתפקידי חקירות ומודיעין 53שרתה במשטרת ישראל . בעלת תואר דוקטור במדעי ההתנהגות-סוזי בן ברוך 1

מאחריה כארבעים שנות נסיון בעבודה עם .מרצה באוניברסיטה העברית. 7002עד 8991שימשה כקצינת נוער ארצית במשטרת ישראל בשנים . נוער

.כמובילה וכשותפה לשינויים הרבים שנעשו בתקופה זו תיבתה מסתייעת בנסיונה הרב בשטחכב.נוער

2

לקטינים עוברי חוקמדיניות פתיחת תיקים פליליים

זאת , לקטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות עברה שינוייםמדיניות פתיחת תיקים פליליים

תוצאה של נסיבות שאם ניתן הינה נים קטייינות של עברשל גורמי מקצוע ש הנחת העבודה בעקבות

למעגל החיים הנורמטיבי והחברה ושישיב חלון הזדמנויותהקטין ייפתח בפני ,יהיה לשנותן בהצלחה

אוכלוסיית הלכה והתרחבה עם השנים, למרות זאת. עתידי עליה נטלשלא יהווה אזרחתרוויח

חיים ילדים רבים ברמות שונות של ,1100בשנת , ם היוםג .במדינת ישראל 2ובסכנה בסיכון קטיניםה

סיכון זה . (1116, בן ברוך) בסיסית ואף לעצם קיומםהם הלאיכות חיי, הנפשי, הפיזי חונםיטסיכון לב

, חשיפה לעוני)בפגיעות עקיפות ,(הגירהקשיי , אבטלה, גירושין)בא לידי ביטוי בפגיעות פוטנציאליות

הזנחה ועברינות , קורבנות להתעללות)ובפגיעות ישירות ( אלימות בין הוריםלהתמכרות ו, לעבריינות

. פגיעות אשר עלולות להביאם לבצוע עבירות כצורך הישרדותי ,(נוער

פוטנציאל שיש בו , 08עד 01בני קטיניםידי ביצוע מעשה אסור על פי חוק ב פשיעת נוער משמעה

שהמחוקק ו ,(אלכוהול ,סמים)או בעצמם ( גניבה, שוד ,רצח ,תקיפהעבירות , למשל)באחרים לפגיעה

(. 1111,בן ברוך) סנקציות חוקיות כלפי מבצע העבירהקבע לצידו

אשר , בני הנוער ובמאפייניהםשל הפשיעה במגמות שינויים תאפיינה בתמורות ובהמאה העשרים ה

שחלו התפתחויות ה, מקבילב. עם סוג פשיעה זההתמודדות הבדרכי הפיקוח ולשינויים הובילו בתגובה

של התנהגויות תפתחותן לההובילו לבחינה ולהבנה טובים יותר בנוגע לגורמים ,בתחום מדעי החברה

. 0181,אדד 1113, גבע) מבצעי העבירותהמאפיינים החברתיים והפסיכולוגיים הקשורים ל לצד , סוטות

החלו בפיתוח תוכנית ( 1111,בורהמשרד לבטיחות הצ) בריטניה וקנדה דוגמתמדינות כ (.(1110,אדד

משקיעה המדינה , 1110מאז ,גם בישראל .הפשיעה במדינתןנתוני אינטנסיבית המשנה את מערכתית

עיר ללא " ) 1110 (א"אסכדוגמת , תקציב מוגדל בתוכניות לאומיות למניעת פשיעה

.עליהן יפורט בהמשך )1113 ( "מוטב יחדיו"ו) 1117 ( "אלימות

נתונים סטטיסטיים –בישראל קטינים בפלילים

יסוגבבכמות ושחלו לאורך השנים שינויים התנודות וצביעים על המ ,בישראל קטיניםנתוני הפשיעה של

בטחוניות וכלכליות, נסיבות חברתיותמשינויים המושפעים ממצבים ו, בהם הם מעורביםהעבירות

מאז כי , מראה השנים האחרונותמ םנתונישל עדכניתבחינה . שהתרחשו במדינה מאז הקמתה

עליה שנבלמה רק ,בפשיעת הנוער בישראלעליה מתמשכת חלה,הראשונה יפאדהתשנת האנ,0184

במספר התיקים משמעותית מתמשכת ועקבית ירידה ב תתבטאמו( ואילך 1117משנת )בשנים האחרונות

שנפתחו על ידי משטרת , נוער-תיקי 71,736 -מחלה ירידה 1117משנת .קטינים הפליליים שנפתחו כנגד

. 1101בשנת נוער שנפתחו תיקי 18.311 -ל ישראל

של חלקם : במספר המעורבים בתיקים היעליחלה , (העבירות)הירידה בכמות התיקים מגמת לצד

1.4% -ל 1111בשנת ( עבריינים 01,440) 8.7%-ממסך העבריינים בישראל עלה העבריינים הקטינים

מצביעה על שינוי זו התפתחות .(1101, השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל) 1101בשנת ( 07,110)

בפחות עבירות שותפים , קרי, "עבריינות של חברותא"בהפיכתה ל המתבטאת, במגמת עבריינות הנוער

בשנים אלה חלקם של העבריינים הקטינים היהודים והעולים ירדנתוח פנימי מעלה ש. יותר עבריינים

-ל 1111בשנת 7,184-מ)הכפיל עצמו בעבירות חלקם של הקטינים העבריינים הלא יהודיםבעוד ש, מעט

.מוכר למשטרה.קטין המבצע עבירות מסיבות שונות -קטין בסכנה 2

3

עלייהגם חלה , 1117משנת ,עוברי החוק בישראלהקטינים מספריה בללעבמקביל (.1118בשנת 8,046

מתחת לגיל ילדים 661) אחריות פלילית ותבר ןשאינהמעורבים בעבירות מספר הקטינים ב של פי שניים

.נתון המצביע על ירידה בגיל המעורבים בעבירות(.מדור סטטיסטיקה,נתוני משטרת ישראל).( שנים 01

מאופיינת כמי שמבוצעת ברובה עבריינות הנוער , בישראל כבשאר מדינות העולם .נערות עוברות חוק

של הוגדל כתולמתבטא במעורבות הה, במגמה זומסתמן שינוי אולם בשנים האחרונות, בניםבידי

1101ובשנת 1.7%היה ת הנוער חלקן של הקטינות בפשיע 0118בשנת .ביצוע עבירותקטינות ב-בנות

16.0%) חוקהבנים אחוז עוברי ה-בקרב היהודים, כיום. מסך עבירות הנוער 8.7%וכפל ועמד על החלקן

, (ינים עוברי חוק בישראלמסך הקט 01.6%)גבוה מאחוז הבנות ( ממספר הקטינים עוברי החוק בישראל

מסך הקטינים עוברי חוק 13.1%) החוקאחוז הבנים עוברי ,הלא יהודיבמגזר נוער בני בקרב בעוד ש

ס שנתון סטטיסטי "נתוני הלמ( )מסך הקטינים עוברי חוק בישראל 11%)קרוב לזה של הבנות ( בישראל

פשיעת הנוער במאפייני ים על שינוי נתונים מעניינים אלה מצביע. (1111 00.01לוח , 1111לישראל

.(0143,אדלר). אשר לצד הדרישה לשוויון מגדרי קיימת מגמה למעורבות יותר קטינות בעבירותבישראל

שנים ין הבנמצא כי , מספר הקטינים העצורים והאסירים בישראלבאשר ל. קטינים עצורים ואסירים

מספר הקטינים כאשר , (83-ל 71-מ)הקטינים מספר האסיריםבשל פי שניים ל ודיגחל 1111 - 1111

מגמה זו (. 1111 ,שנתון סטטיסטי -ס "שב( )031-ל 31-מ)העצורים עד תום הליכים גדל פי שלושה

אותם הכוונה לכש ,כנגד קטינים רצדביסטיםהמופעלת כיום מסבירה את מדיניות האכיפה האגרסיבית

מחלקת הנוער )נוער בישראל מפשיעת ה 68%-המעורבים ב מרשימת העבריינים הקטינים 18%

(.1161 ,במשטרת ישראל

למרות התוכניות , 1100נתוני פשיעת הנוער בישראל משתנים לאורך השנים כאשר נכון לשנת , לסיכום

ישנה עלייה מדאיגה במספר , הלאומיות והירידה המשמעותית בכמות העבירות בהן מעורבים קטינים

, בין השאר, מושפעת זומגמה (. פחות תיקים אך יותר עבריינים)עה הבנים והבנות המעורבים בפשי

בן ) בעיני הקטינים, עליית חשיבותה של קבוצת השווים על פני ההורים והמוריםמהשוויון המגדרי וכן מ

(.1111, ברוך

פרמטרים למדידה – בישראל עבריינות נוער

אופי העבירות ,(התיקים)מות העבירות כ :ת נוערלמדידת פשיע פרמטריםמשטרת ישראל קבעה שלושה

ינויים ניתן להבחין בש ,במבט הסטורי על עבריינות הנוער בישראל. המבוצעות על ידם וחומרת העבירות

(.0118,בן ברוך) לאורך השניםהללו פרמטריםה תבשלוש ושחל מהותיים

עבירות שלא יםולא כולל משטרת ישראל על ידיעבירות אשר נחשפו רק יםמשקפהנתונים . כמות העבירות

בידי המבוצעות העבירות יוסוגכמות כי , עוד נמצא .לא דיווחו על התרחשותן ןנחשפו או שקורבנותיה

. כפי שיפורט להלן, מדינת ישראלבבטחוני הכלכלי וה,מצב החברתיושפעים גם מהמ ,קטינים

מהפשיעה בארץ בוצעה על ידי 41% ,לישראל מאסיבית עלייהתקופה שהתאפיינה ב ,0163עד 0178 בשנים

אשר סבלו ממחסור כלכלי ומחוסר שוויון , (מדינות צפון אפריקהבעיקר מ)בני עדות המזרח עולים קטינים

(.0181, חסין)חברתי -מעמדי

מצב הכלכלי בשיפור ב ירידה זו מוסברת. ירידה בפשיעת הנוער בישראל חלה, 0146 - 0163בשנים

ענישת פני שיקום על תהליכי העדפת ביאה גם לשה, שרותים חברתייםבהמדינה בחינוך ו ה שלהשקעבו

01 גיל מ)העלאת גיל האחריות הפלילית לו, (08לגיל 06גיל מ)הרחבת גיל הקטינות ל, ם עברייניםיקטינ

(.04גיל ל

4

י ידבשבוצעו העבירות מספר חלה עלייה ב ,שנים 08-ל 06-עם שינוי גיל הקטינות מ ,0180עד 0146בשנים

בשל חוסר היערכות מוקדמת שלה אוזלת ידה של המשטרה עלייה המוסברת ב, ם אלהאיבגיל קטינים

. להתמודדות נאותה מולם

תגבור תקנים בפעילות אינטנסיבית וירידה המוסברת ב, לה ירידה בפשיעת הנוערח 0184 עד 0181בשנים

מתבטאת באי פתיחת תיקים פליליים הגישה סלחנית יותר של המשטרה לצד , מחדהאכיפה והחינוך גופיל

שאינו מופיע במרשם "אי תביעה"אלא בפתיחת מעין תיק )לקטינים עוברי חוק שנעצרו בפעם הראשונה

. (הפלילי אלא נגנז בתנאי שהקטין לא יבצע עבירה נוספת במהלך השנה לאחר עבירה זו

0117משנת בעיקר ,בפשיעת הנוער הנתוני המשטרה על מגמת עליה מתונמצביעים ,1117עד 0184 בשנים

ממדינות חבר העמים המאסיבית בשנים אלו יש הרואים בכך את תוצאות השפעתה של העליה . ואילך

.חסכים כלכלייםלצד , וחברתיים מחבלי קליטה קשים בשל פערים תרבותיים השסבלעלייה ,ומאתיופיה

מלחמת )משברים לאומיים והמדינה מלחמות ה תחוו,שיפור כלכלי ההתאקלמות ו לצד כי , זאת יצויןעם

הגבירו אשר ( 1113-ההינתקות ב, 1116, מלחמת לבנון השניה, 1111אנתיפאדה , 0110, הסקאדים מעירק

מצביעים 1117מאז שנת ,כאמור .מאידךהפשיעה והובילו לירידה ברמת , מחדהלכידות החברתית את

לעומת עלייה בכמות ( 1101בשנת 11,611 -ל 71,736-מ)הנתונים על מגמת ירידה בכמות העבירות

משטרת , מדור סטטיסטיקה) (. 1101בשנת 00.0%-ל 1111בשנת 8.7%-מ.)העבריינים המשתתפים בהן

.יותר קטינים מבצעים פחות עבירות: מצביע על שינוי באופי העבירות של קטינים.(1100,ישראל

אופי העבירות המבוצעות על ידי בניבו יםסוגב יםנוישי וחל ועד היום מאז קום המדינה .אופי העבירות

שבוצעו בעיקר על ידי בני ,בירות רכוששינוי עיקרי אחד מתייחס לירידה בדומיננטיות של ע. נוער בישראל

מתחום עבירות להן התווספו מגוון , נוער מהגרים במהלך העשורים הראשונים שלאחר קום המדינה

נוערהבמפת הפשיעה של בני לא נכללו קודם לכןאשר ,מחשב ירותעבו ,מין ,הונאה ,אלימות,סמיםה

. בישראל

קמה סערה ,ידי קטיניםשבוצעו ברצח של ארבעה קטינים מעשי ותעקבב, 0111בשנת .ותחומרת העביר

המשטרה לצד האשמת , מפני עבריינות נוער הדאגה הציבוריתציבורית ותקשורתית גדולה שהגבירה את

הצביעו יםנתוני האלימות הקש. אוזלת יד בכל הקשור להתמודדותה עם נוער עובר חוקבומערכת החינוך

משטרת ,מדור סטטיסטיקה)על עליה בעוצמה ובחומרת העבירות המבוצעות על ידי בני נוער בישראל

בקרב גם הפכו לשכיחים יותר אלכוהול בוסמים והשימוש ב, יותר קשה וחמורההפכה לאלימות ה(. ישראל

בני נוער שבעבר היו נחלתם של , "בני טובים"אקונומיות גבוהות המכונים -ער משכבות סוציובני נו

יש הפכה למסגרת ש , הוות מקום מוגן ובטוח לילדיםאשר אמורה ל ,גם המסגרת הבית ספרית. "סיכון"ב

כמו גם בשאר מדינות בארץחברתיות והסביבתיות השליליות הרווחות ה השפעותהמפני להגן עליה

(. 1116, בן ברוך) של היעדר ערכים ומתירנות ללא גבולות, העולם

עד 11 -שאפיינה את שנות התמונת המצב המדאיגה , בשלושת הפרמטרים למדידת פשיעת נוער ,כוםילס

שינוי אופי וסגנון העבירות המעידים על סימנים ישנם ולם במקבילא ,הולכת ומתמתנתאמנם 1117שנת

מדור ) עידן הגלובאליוהשלכותיו באינטרנט היחשפותם של קטינים למגם ת בין השאר הנובעו ,כשוויותהע

(.1111,משטרת ישראל,סטטיסטיקה

מאפייני העבירות והעבריינים: בישראלעוברי חוק קטינים

5

קטינים המבוצעות בידיכמות העבירות חלה עלייה בעם הגיל כי , מראים 1114לשנת נתוני המשטרה

על ידי בני 04%, 04על ידי בני 6%, 01בני קטינים על ידי בוצעומעבירות הנוער 4%י נמצא כ. בישראל

ידי ב בוצעומהעבירות 48% , קרי. 04על ידי בני 40%-ו 06על ידי בני 18%, 03על ידי בני 01%, 07

הרווחת המתירנות בחלקו מוסבר בערך המוסף של אווירת נתון מדאיג ש. 04עד 03בני קטינים בני

(.1114,מחלקת הנוער במשטרת ישראל) בנוגע לשתיית אלכוהול ושימוש בסמים בקרב נוער וצעירים

העבירות סוגי כמעט בכל יםהנוער בישראל מעורבבני גם , מדינות המערבשאר בהקיים מצב בדומה ל

, 1101ון לשנת נכ .מחשב ועוד, מין ,אלימות לסוגיה ,רכב ,רכוש ,עבירות סמים :בהן מעורבים בגירים

(תיקים 07,616) נתוני הפשיעה בקרב קטינים עוברי חוק מצביעים על דומיננטיות של עבירות אלימות

8111)ולאחריהן עבירות רכוש , כנגד גוף האדם ועבירות מין ,עבירות כנגד הסדר הצבוריהכוללות

להלן תוצג (.טרת ישראלמש,נתוני מדור סטטיסטיקה ) ועבירות אחרות( תיקים 4163)סמים ,(תיקים

. סקירה קצרה אודות השינויים שחלו במפת הפשיעה בקרב בני נוער בישראל ביתר פירוט

.ןחשיפתלשם כוחות האכיפה מצדת מאמצים ניכרים ות חשיפה הדורשומדובר בעביר .עבירות סמים

שעד )הול והאקסטות בשילוב עם אלכו" טריפים"הפכו ה, בשל חלופות הסמים שמייצרים הסוחרים

מופיעות לחלופות שאינן , (גם לקטינים ,ללא הקפדה ,ונמכרלכל היה זמין ,1100חקיקה בשנת שינוי הל

מתחלקות עבירות סמים (.1116,אלפאסי).לפיכך לא נחשבו ללא חוקייםבפקודת הסמים האסורים ו

-קה וסחר בסמיםזהחו ,1101בשנת 1%בהן חלה עליה של עבירות –עצמי שימוש: שני סוגים עיקרייםל

מצטיירת ( 1101, מדור סטטיסטיקה)מנתוני המשטרה .1101בשנת 04%בהן חלה ירידה של עבירות

1117כאשר משנת , 1117 – 1110מגמה של עלייה במספר תיקי הסמים שנפתחו כנגד קטינים בין השנים

אים באלכוהול גורם יש הרו . בירידה במספר תיקי הסמים ואילך מגמה זו מתהפכת כאמור ומתבטאת

מחמירה אכיפה משטרת ישראל לקבוע מדיניות מצב זה הוביל את . סמיםחלופה לשמשו בלכך עיקרי

תחת אלימות מעשי מעורבים בכאלה האו , תחת השפעת אלכוהולשיכורים הנתפסים נוהגים כנגד

(.1114,בן ברוך) השפעת אלכוהול

מאז קום ביותר במפת הפשיעה של בני הנוער ותננטיהדומי והיש,עבירות אלה , כאמור .עבירות רכוש

במקומן חלה עלייה בסוגי עבירות בעוד ש, עם הזמןלכו ותפסו נפח מופחת ה, 0163 שנת המדינה עד

עם .מחשב ועוד עבירות ,גניבת רכבים, (ר"בלש)מוש ברכב ללא רשות ש, סמים, אלימותכמו , אחרות

עדיין עבירות רכוש מצביעים על כך שבעשור האחרון ( 1101,משטרת ישראל)נתוני משטרת ישראל , זאת

מהוות ו, (אחרי עבירת האלימות)במקום השני מותממוקהן : תופסות נתח משמעותי מפשיעת הנוער

מתמשכת עקבית ומבט מעמיק בנתונים מצביע על מגמת ירידה , אולם גם כאן .ערוכשליש מעבירות הנ

– 1111שנת ב, תיקים 01,641נפתחו -1110בשנת : ואילך 1113בקרב בני נוער משנת רכושהבעבירות

-ב 01,311 -1116-ב, תיקים 07.434 -1113-ב 06,071 -1117-ב, 07.411 -1114-ב , תיקים 04,436נפתחו

ירידה של כשליש , קרי .תיקים 1101-8111-תיקים וב 1111-8113-ב, 00,111 -1118, 00.741 -1114

.האחרון עשורבמהלך המעבירות הרכוש

ההולכות ותופסות נתח גדול מסך עבירות הנוער בישראל , עבירות אלימות ,0114משנת .בירות אלימותע

מעשי האלימות בקרב . את החברה הישראליתביותר מדאיגות ,מסך כלל העבירות 31% -ומהוות כיום כ

תערבות ממשלתית המצב שהוביל ל ,קורבנות רביםבני הנוער בישראל אף הפכו לחמורים יותר וגבו

.על ידי השר מתן וילנאי ,(0111) ועדת שרים לאלימותבעניין שהתבטאה בהקמת

6

בעבירות אלה כמות התיקים 1111- 1110בין השנים כי , בקרב בני נוער מראיםהאלימות עבירות נתוני

כמעט כמות העבריינים השותפים בעבירות אלה כאשר , 1111בשנת 4,811 –ל 1110-ב 4,411-עלתה מ

כאסברי-חורי, מחקרם של בנבנישתי .(משטרת ישראל ,1101,נתוני מדור סטטיסטיקה) כפלהשהו

םהבמחקרם תלמידים ה ואליהם נחשפביותר יםהאלימות השכיחמצביע על כך שסוגי ( 1116)ואסטור

של ימי ניתוח פנמעוד עולה .(11%)ואלימות פיזית חמורה (16%)הטרדה מינית ,(81%) אלימות מילולית

הודים י-קטינים של חלה ירידה במעורבותם , 1111- 1110בין השנים כי ,המשטרה בנושא אלימות נתוני

בעוד (בהתאמה, 1111בשנת 14.3% -ל 40.3% -ומ 77%-ל 66%-מ)עולים בעבירות אלימות -וקטינים

, סטטיסטיקה מדור) ( 73%-ל 44%-מ)עלתה בעבירות אלה דווקא יהודים -לאשמעורבותם של קטינים

(.משטרת ישראל

בנוגע לעבירות אלימות שבוצעו בידי מניתוח נתוני המשטרה .עבירות האלימותשל תרחשות הזירות ה

, ובמקומות תעסוקה יםבכביש, בשעות הבוקר במגרשי חניה עבירות אלה בוצעו על ידםכי , בגירים עולה

, אשר לעבירות אלימות שבוצעו בידי קטיניםב. יםכבישבבמרכזי הבילוי ו הן בוצעו בשעות הלילהבעוד ש

בשעות הלילה כאשר, סביבתםבבמוסדות חינוך ובוצעו העבירות בשעות הבוקר והצהריים עולה כי

עבירות מגמת העלייה במעורבותם של קטינים ב. מרכזי בילויהן בוצעו בעיקר ב, בדומה לבגיריםו

13%-נתון שעלה מ)ובמוסדות חינוך ( 1116נת בש 08%-ל 0118בשנת 03%-נתון שעלה מ)אלימות בבית

כנס חינוך ,בן ברוך) הסמכות ההורית והמוריתמוסברת על רקע אובדן , (1118בשנת 44% -ל 0118בשנת

(.1111,בחיפה

המבוצעות בידי מהווה כשליש מסך עבירות האלימות דות החינוךהאלימות במוס .בית ספריתאלימות

.התערבות ממשלתיתל םדאגת ההורים עד כדי דרישתאת ד אלימות שהעלה מוקמדובר ב .נוערבני

תקיפה )ועד לפגיעה פיזית חמורה ( שוד,מכות)יחסית " קלות"החל מפגיעות פיזיות עבירות אלה כוללות

מכירת ,החזקת סכין ,סחיטה ,איומיםכמו נלוות וכן עבירות אלימות ,(רצח, הריגה, אינוס, מינית

(.1111,גמפל וזוהר. 0111,גמפל).יזםונדל-ו אלכוהול

שבדק שיעורי חשיפה , מדינות מצפון אפריקה ואירופה 17סקר בינלאומי בו השתתפו פורסם 0117בשנת

סקר זה דירג את מדינת . א למעשי אלימות שונים במסגרת מערכת החינוך"י –' כיתות ו של תלמידי

בתקופת עבודתה של ,0118בשנת .ספרית -תשל חשיפת תלמידים לאלימות בי ישראל בשליש העליון

הצקות )באלימות הבריונית יציבות מגמת הצביע על אשר , שנערך בישראלפורסם סקר ,וועדת ווילנאי

(.1111, עסבה וחביב-אבו, פרנקוביץ-אלגובוגן, הראל) 0118- 0117השנים ין במוסדות חינוך ב( הטרדות

מרבית התלמידים כי ,העלה( 1111,גומפל וזוהר ) באלימות מינית בבית הספר שהתמקדאחר מחקר

צוות ההוראה אינו מודע וכי , פונים בבקשת עזרה אואינם מדווחים ,זושכעדים לאלימות שנפגעו או היו

. עם התלמידים בנושא זהגודל הבעיה ולא מתקיימים דיונים ל

, טינים במסגרת הבית ספריתשכת בפשיעת קתממישנה מגמת ירידה 1117מאז שנת כי , לצד זאת יצוין

כך . משטרת ישראל ם שלנתונימגם כמו ,(1100י "שפ) של משרד החינוךעדכני מחקר הערכה כפי העולה מ

אירועי אלימות בשנת 7013 לעומתזאת , אלימות בית ספרית אירועי 7614נחקרו 1118 בשנת ,למשל

(.1101,מדור סטיסטיקה משטרת ישראל)( 00.8%ירידה של )1101

7

עבריינות נוערעם דרכי התמודדות

. עימה להתמודדות הראויות םרכידהנוער ובבעבריינות במשך שנים רבות דנים חוקרים ומומחים בעולם

ם ההסברים לקוחים משדות ון גורמים ומכאן שגוכיום ההבנה היא שהתנהגות עבריינית מושפעת ממג

; 0148, פרויד; 0188, מוס, למשל)ביולוגיה ה וקרימינולוגי ,סוציולוגיה ,פסיכולוגיה :מחקר שונים

עם שונותהמדינות החלו שינויים בדרכי ההתמודדות של במהלך השנים , בהתאמה לכך(. 0184, אריקסון

. כפי שיפורט להלן, שונות ומגוונותעל בסיסן פותחו תוכניות , עבריינות נוער

בריין חולה שיש לטפל בו כמו בכל חולה שרואה בע הגישה הרפואית, 61-עד שנות ה. הגישה הרפואית

00-בשנות ה . נוערכולל עם עבריינות , בכללעבריינות עם התמודדות לביותר דומיננטית ההיתה , אחר

בהיותם ,למניעת עבריינותאמצעיחברתיים הרואה בקשרים ,"גישת הפקוח החברתי"עלה קרנה של

00-בשנות ה. רים ואמונה במוסכמות החברהזיקה לאח, מעורבות, מחוייבותמחזקים תחושות של

, (0168 ,אדווין למארט 0187,ארונסון )"תאוריית התיוג" התיאוריה הדומיננטית ששלטה בתחום הייתה

מבחינה בין סטייה זו תיאוריה ". נבואה המגשימה את עצמה"מפני תסמונת פגמליון או הזהירשה

בלקסיקון המקצועי ומהווים מונחי יסוד להתייחסות גם הופכים למוכרים המושגים ,ראשונית לשניונית

בשם נגד תתיאורי ההופיע 00-בשנות ה. עד היוםבשרות המבחן לנוער ובמערכת המשפט , במשטרה

עונשים חמורים ירתיעו עבריינים , לפי גישה זו .להרתעהתיוג ערך חשוב הרואה ב, "תאוריית ההרתעה"

דנה הכנסת בהורדת גיל האחריות הפלילית , קופה זו בישראלבתחשוב לציין ש. צעירים מלבצע אותם

החמרה שחלה בעבריינות בקרב בשל ה( 3"חוק יצחקי"בעקבות 04אשר שנתיים קודם לכן הועלה לגיל )

עם -11-בשנות ה, לעומת זאת . שהובילה לדרישה ציבורית לנקיטת יד קשה יותר כנגד בני הנוער, קטינים

ביקורות וספקות בנוגע החלו להישמע ,זכויות הילדהדגש שניתן לפשיעה ובמעורבות קטינים הירידה ב

, שיקומית, הגישה החינוכית) גישת הרווחה גוברתבארץ הולכת וגם .יעילותה של תיאוריית ההרתעהל

"לזכויות הילדהבינלאומית האמנה "חתימתה של מדינת ישראל על כאשר ,על פני האחרות (טיפולית

כיום ביחס על הגישה הנוהגת השפיעוה העמדת הילד במרכז החברה המערביתה להוביל, 0110בשנת

(.1801, חביב ואחרים ;0184, אדדו, רהב, שהם)לקטינים עוברי חוק

, הראשון: נוער עובר חוקלהתמודדות עם שני מודלים מרכזיים אנשי מקצוע בעולם בין מתלבטים ,כיום

ללא , עבירהבהתייחס לסוג ההדוגל בענישה אחידה , (שר עם גישת ההרתעהוהמק" )מודל הצדק"

שר עם גישת התיוג והמק" )מודל הרווחה"השני הינו . התחשבות בנסיבות האישיות של הנאשם

לפי . שבוצעה ולא לעבירה, עצמו ולמאפייניו הייחודייםלעבריין בהתייחסות הדוגל ( ות שיקומיותותאורי

של הנאשם אשר הביאו אותו לביצוע העבירה במטרה לשקם להתחשב בנסיבות האישיות יש , גישה זו

ב משתמשים בשני המודלים "בארה (. מניעת רצידיביזם)למנוע את חזרתו לפשע על מנת ,את הקטין

מי שמבצע עבירה קלה לא יטופל דרך מערכת החוק ומי ,חומרת העבירההחלוקה הינה לפי כאשר

הולנד לבטים דומים הביאו את ". מודל הצדק"ק על פי שמבצע עבירה חמורה כן יטופל דרך מערכת החו

ישנה העדפה ,ב"ובדומה למצב בארה בשנים האחרונות ,בישראל ."רווחההמודל "להעדיף את ושוודיה

, חביב ואחרים ;0184,שהם ואחרים(. )והצדק ההרווח)השיקומית והעונשית ,שילוב של שתי הגישותל

0118.)4

לאחר מבחני 9-31מגיל )גיל אחריות פלילית 31הובל על ידי חבר הכנסת יצחק יצחקי אשר הצליח להעלות לגיל -חוק יצחקי 3

בהלכה 31כ לגיל "כ.ענתו התבססה על העובדה שמרבית העבריינים הקטינים הם ממוצא מזרחי וזה בגלל הפער העדתיט( הבנה . יש משמעות היכולה להשליך גם לכיוון נטילת אחריות הילד על מעשיו, בר המצווה, .1232.,סטודנטית למשפטים בקרית אונו,סיני-ציטוט מעבודת סימינריון של הילה בן ברוך 4

8

ככל : תמונת המצב הנקודתיתמושפעת גם מ ,נוערעם עבריינות ישראל מדינתהתמודדות של הנראה כי

, ישנה רגיעה בתחום זהוככל ש (הגשת תיקי נוער לתביעה) מודל הצדקל ישנה העדפה, הפשיעהת ברושג

,על פני תיק פלילי,( טיפול מותנה )או אי תביעה " טיפול"פתיחת תבטא במה מודל הרווחהישנה העדפה ל

.התיקוסגירת והסתפקות באזהרה

לבהלה ציבורית שגרמה עליה ,בקרב קטינים רף הפשיעהב העלייעקבות הב 0118 בשנת, לסיכום

,דאז שר החנוךהחליט , הולמים פתרונותואילצה גורמים ממשלתיים רלבנטיים למצוא ותקשורתית

. ב ילדים ונוערבקרוועדה צבורית לצמצום האלימות – (0118-0111)על הקמת וועדת ווילנאי ,יצחק הלוי

במטרה , על שילוב כוחות ושימת דגש להתמודדות עם עבריינות נוערהמשטרה גם צהירה ה זושנה ב

פתרונות החלו להחליף ,האינדיווידואלית של כל סוכן פקוח בנפרד שייהעמה של האת מקו . לצמצמה

תוכנית , בן ברוך) להלןכפי שיפורט , נוערעם בני עוסקים גופים השונים השל ה מערכתיים והוליסטיים

.(1110,סא"א

גורמי אכיפה

מצב המדאיגה האשר אמור להביא לשיפור תמונת רצף פני נע על במשטרה מעגל ההתמודדות המועדף

חוסר , דרך מדיניות אחידה (סדרי עדיפות) שינוי מאזן הכדאיות: הכוונה ל. של הפשיעה בישראל

הגדלת יצירת הרתעה ו ,אכיפה אפקטיבית,לטות ונוכחותדגש על בו,(סובלנות לעבירותאפס )סובלנות

ש תוך כדי בקשה למעצר עד "העברה מיידית של התיק לביהמ) קיצור תהליכים, ההסתברות להיתפס

ממוקד טיפול כל זה במקביל ל .מאסיבי בעבריינים הרצדביסטיםשיפוט מהיר וטיפול ,(תום הליכים

מצב הקרבן בוהנחיות חדשות המיידעות את 1116,י עבירה על פי חוק זכויות נפגע, בנפגע העבירה יותר

(.1110,משטרת ישראל,תקיפהתוכנית ) .ו בתהליך קבלת החלטה באשר לתיקומשתפות אות התיק

על רקע הנתונים הקשים , אי לכך.ת האכיפה בנושא נוערותוכנית זו היתה גם מנת חלקן של יחיד

תורתו של שאימצה אתתוכנית ")יעדים ומדדים"ה תוכניתבמסגרת , במעורבות של קטינים בפשיעה

11:" מכונהו (הוגה דיעות איטלקי)מתבססת על עקרון הפרטו התוכנית . ראש עיריית ניו יורק,וליאני 'ג

מיקוד . מהפשיעה בישראל 81%תחנות משטרה המייצרות 11-הכוונה להתמקד בטריטוריה של ":81

, בהתאם לכך.אלהשהביא לתגבור משמעותי של תחנות משטרה

הפנייה של כל שוטר לעסוק המשמעות היא . כיעד מרכזי לטיפולעל ידי המשטרה פשיעת הנוער הוכרזה

המחוז וברמה , המרחב, ברמת התחנה,בנושא זה על פי חלוקת עבודה הנקבעת בתוכנית עבודה משולבת

כו חוד חנית לנוכחות יחידות חדשות המושתתות על עקרון השותפות עם הקהילה תוגברו והפ.ארצית

אסטרטגיה ומדיניות של , המייצג פלוסופיה -(0116) שיטור קהילתילהכוונה . משטרתית בבית הספר

שיטור הממוקדת במניעת עבריינות ובמאבק בפשיעה על בסיס קהילה חזקה אשר ביחד עם המשטרה

שוטרים 481ום יש כי(. 0113,גמבשי) שים לאפשר איכות חיים טובה יותרמניעה תהליכים הנדר

, במקביל .המשטרה לקהילה ומקל על תושביהאת מודל עבודה הנחשב מוצלח בהיותו מקרב .קהילתיים

( 061%)תקנים 441תוספת משמעותית של -מבנה יחידות הנוער בשטחכמות ושינוי בהוחלט על

ה ואכיפת יחידות תקיפ)ומרחביות שמונה יחידות נוער חשיפה מחוזיות המאפשרת הקמה ועיבוי

פים מידע רק בנושאי נוער האוס ,הכשרת רכזי מודיעין נוער מיוחדים, ( עבירות נוער ברמה המחוזית

של עבירות ל לשטח גרמה לעליית שיעורי החשיפה "הניציאת . ועיבוי יחידות נוער ברמת התחנה

,קטינים עלייה בכמות המעצרים של: ועבריינים ולתגובת שרשרת המשליכה על כל השותפים לדרך

9

נחשפו יותר ילדים מתחת )לפקידי סעד לחוק הנוער עליה בהפניות ,, בכמות התיקים,בכמות העבריינים

, לשרות המבחן לנוערעליה בהפניות 5(קטינים נזקקיםהנכנסים להגדרה של מבצעי עבירות 01לגיל

.ועליה בשיעור האסיריםובתי המשפט פרקליטים , עיםבעומס על תו,עליה בהפניות לסניגוריה ציבורית

קשים " צווארי בקבוק"יצרה (תקיפה מרכזי ששמה לה את הנוער כיעד)תוספת התקינה במשטרה

. "פקק" נתקע ונוצר האידיאל של לעבוד על פי חוק הכלים השלובים . בקרב שאר השותפים לדרך

, ד לחוק הנוערפקידי סע),להוציא משרד הרווחה ,מרבית המערכות האחרות תוגברו,תוצאה מכךכ

על . סדרי עדיפותעבוד על פי ל ץנאלו במשימהמאד לעמוד ההתקשש(וקציני מבחן לנוער חוקרי ילדים

המתבססים על ,מוצלחיםוומודלי עבודה חדשים עבודה נוצרו חיבורי,רקע החסר הזה ולמרות לו

צדק :כדוגמת שניםבשטח מזה מודלי עבודה הקיימים הכוונה ל.ורצף טיפולי בינמשרדיפ הדוק "שת

תהליך של גישור פלילי -(Braithwaite&Marshall,1999),6קבוצת דיון משפחתית ) .ם.ד.ק -מאחה

חקיקה להליך חלופי בישראל (.Angle ,2004; Strang,2002)תחושה של הליך הוגן נפגע עבירה הנותן ל

.רכי התמודדות אחרותומאז הפכה ליעד נמדד במשטרת ישראל ומועדפת מתוך ד( 1100)עברה בכנסת

המאגם -הקמת מרכז הגנה לילד,ש"ביהמהנפגעים להעיד ב הכנתהכולל -פרוייקט ליווי נפגעי עבירה

– סיכוייםתוכנית ,על מנת להקל על נפגע העבירה בדיקה הרפואית ההטיפול ו,החקירה כל גורמי

,וכן לנוער בסיכוןלעולים חדשים ו

תוכנית .ויושמה ברמה ארציתבפעם הראשונה נכתבה אשר ( סמים ואלכוהול,אלימות)א"תוכנית אס

:מחברת כל הגופים יחדיושות המקומית ורהמובלת על ידי ראש המערכתית והוליסטית

א "תוכנית אס

והובלה אושרה לאחר ש 11107בשנת והופצה תוכנית מערכתית והוליסטית שנכתבה היא א"תוכנית אס

כתוכנית ,שרדי הממשלה הנוגעים וארגונים מוביליםמ,מרכז השלטון המקומי,י המשטרה "ע

מובלת על ידי ,מים העוסקים בנוער ברמה הישוביתהתוכנית נותנת מענה מקיף ומשלב כל הגור.לאומית

בעיקרה .וכל גורמי הישוב העוסקים בנוער ראש הרשות המקומית ביחד עם מפקד התחנה המשטרתית

ס יכיל "ביה. סמים ואלכוהול,בנושאי אלימות, ם ןנוערנותנת מענים לכל אנשי הישוב בדגש על ילדי

ס למעין מרכז קהילתי בשעות "הפיכת ביה-ואילו במרחב הפנאי תוכניות לימוד ופרוייקטים ידידותיים

.פעילות להורים ועוד ,פתיחת מגרשי הספורט עד חצות, צ"אחה

ראייה ,מובילי הפרוייקט גיוס ראשי הרשויות המקומיות כ -א"של תוכנית אס עקרונות ההתערבות

קביעת מטרות וניהול ,בניית גוף משימתי כולל לצד מרכז הדרכה ארצי ,מערכתית והוליסטית

שמוש במתקני הקהילה בצורה ,יצירת שותפויות)שותפות יעילה עם ארגונים קהילתיים ,עקבי

שילוב , ס"תאום תוכניות וקשר עם ביה,מעורבות גבוהה של המשפחה,שמוש במתנדבים,(מושכלת

לחוק הנוער טיפול והשגחה אינם מסוגלים להכילו בגלל מצבם או בשל היותו מסכן עצמו 1קטין שעל פי סעיף -קטין נזקק 5

שבו מפגישים את , הליך אלטרנטיבי להעמדה לדין .אשלים-וינט'וג משרד המשפטים, שיתוף שירות מבחן לנוערב-.ם.ד.ק 6

רמים וקצין מבחן וג, בנוכחות קצין משטרה המפגש מתקיימים. רה ותומכיועם נפגע העבי, המורחבת ומשפחתוהנער הפוגע

הכוללת התנצלות , תוכנית במשותףנבנית , במהלך מפגש זה. מתאם ניטרלי י"מפגש מאורגן ומונחה עה .אחרים מקצועיים

נבנות תוכניות מכוח גם כאן, כמו בגישור -מ"היתרון בקד .מוסכמותוגיבוש דרכי טיפול , תרומה לקהילה, ופיצוי הנפגע

עם תחילת דרכה בארץ כבר . מ.ד.מחלקת הנוער במשטרה נרתמה לק.הסכמה שבסופה לחיצת יד ותחושת העצמה לקורבן

.ןנחשב להצלחה 1111המודל יצא לדרך בשנת . 0118משנת

אסא בינמערכתית י וועדת"אושרה ע, ראש מדור נוער,דאז ,ר סוזי בן ברוך "ד,צ "סנתוכנית שנכתבה על ידי -א"אס 7 . 1223.משנת.ארצית ומשרדי הממשלה והפכה לתוכנית לאומית

11

זיהוי הצרכים ותכנון כוללני ,זיהוי קבוצות אוכלוסיה בסיכון,המגזר העסקי ברמה ארצית ויישובית

.(1110 ,רוךבן ב.)בצוע הערכה מעצבת,ברמה יישובית וארצית

אחריות משותפת פירושה . שותפות מבטאת בעיקר אחריות משותפת: א הובלטה הגישה ש"במודל אס

ילד :"תוכנית זו פועלת תחת הכותרת(. 0117,שלו ויחזקאלי. )נטלשותפות בהישגים ושותפות ב

, (תוכנית פעלה במרבית הישובים בארץהלאחר ש), 1117בשנת ". שמעסיקים אותו לא מעסיק אחרים

עבודה .הממקדות פשיעה נקודתית (Hot Spots) "אדומותהנקודות "ה :הוסף ארגז כלים משמעותי

.א"וועדות אס: ברמת הישוב וברמה הארצית הנקראות תנמערכתיומורכבת זו פעלה תחת וועדות בי

ברמה ארצית וועדה בינמערכתית תוך וחוץ משטרתית– (ואלכוהולאלימות סמים ) א"אס ועדות

מפקד התחנה וקצין את המקומית הרשות ראששות אמשלבת הועדה בר -הישוביתברמה : וישובית

,משלבת הועדה-ברמה התחנתיתו זה בתחוםם הפועלים ישוביייכל הגורמים ההנוער בתחנה ביחד עם

( לצמצום האלימותהציבורית המועצה ) ה"גורמי המשטרה ומציל כלאת , שות קצין הנועראבר

.שתי הוועדות פועלות בשילוב ותיאום מטרות.העוסקים בנוער

( Hot Spots)"נקודות חמות"

,עבודה המשולבת ברמת הישוב הא ו"תוכנית אסשל פעילות בהמשך ל , כמצוין לעל,1117בשנת

וייסבורד ולורנס ) "נקודות החמות"הארצי על פי מיפוי פשיעה מחלקת הנוער במשטרה על החליטה

.הזדמנויות מזעורדגש על ב, ("HOT SPOTS")" נקודות חמות"מניעת פשיעה בהכוונה ל. (1117,שרמן

וייסבורד על ידי ר שדה רנדומאלי חדשניבמחקמה שהוכח , טומנת בחובה מניעת פשיעה יעילהזו שיטה

כי מחקרים , בארצות הברית National Academies of Science -י ה"צוין ע, לאחרונה.ולורנס שרמן

, הזמינות כיום, מהווים את הראיות החזקות ביותר "נקודות חמות"בהם מוקדו משאבי המשטרה ב

,National Research Council final report on Police Practice and Policies. )ליעילות המשטרה

2004, p. 250 .) נקודות "מסקנתם מבוססת בעיקר על חמישה מחקרים אקספרימנטאליים של שיטור

היה חוקר ראשי בשלושה ,(ראש החטיבה לקרימינולוגיה בירושלים),וייסבורדפרופסור כאשר , "חמות

.הללומהמחקרים

לאור העלייה בחשיפת עבירות נוער בשנים האחרונות ש שובי בו נכתבבל מיפוי יייק סגל הפיקוד הבכיר

הוחלט , ולאור התחושה הקיימת בציבור של חציית קווים אדומים על ידי בני הנוער המעורבים בפשיעה

מדובר בכלי עבודה המאפשר לשקף את תמונת מצב פשיעת . על מתן ארגז כלים בידי המפקדים בשטח

כאן הושם הדגש על המשך עבודת . אוגרפי של פשיעת בני נוער ברמת הישובהנוער באמצעות מיפוי גי

לזירות ,(לשם הרחקתם או שיקומם)עבריינים למציאת פתרונות חלופיים לשילוב ידיים של כל הגורמים

סוג לו( הפעלת סיירות הורים ומתנדבים וכו ,מצלמות בבתי ספר ומרכזי בילוי,מצלמות רחוב1העבירה

משטרת ,מחלקת הנוער,הארצי חמות ספר הנקודות ה). כזה "מקום חם" ניםפייהעבירה המא

:והרחקתם מהקהילה כי שיטה זו מיקדה את רשימת העבריינים הרצדביסטים (.1117,ישראל

67%מהעבריינים הקטינים בצעו 18%)צעו את עיקר עבירות הנוער יאשר ב - 8*באשר לרצדביסטים

מפגעי "לנוער והורים על ) הסברהה מעגל: מעגלים הארבעשך חיזוק הוחלט על המ, (מעבירות הנוער

.31-ל 31 שנים בין גיל 4 מי שבצע ארבע עבירות ויותר במהלך –על פי מפתח מודיעין וחקירות -רצדביסטים 8

11

רכזי מודיעין נוער יחודיים שהביאו מידע רב בשילוב עם חקירה ) החשיפה (9ופיתוייו הרבים" הזמן

,מינוי חוקרים מקצועיים אשר שקדו על איסוף ראיות) החקירה חיזוק מעגל ,( 10משולבת טכנולוגיה

הבאת ) וחיזוק מעגל התביעה( בקשות למעצרים עד תום הליכיםורה מקיפה חקי,מעצרים מהירים

הרחקת העבריינים מהאזור תוך השבת את עצימה זו המגמה (. לדין מיידיהרצדביסטים העבריינים

הביא גם לעליה במספר חיזוק ארבעת מעגלים .הבטחון האישי של האזרח באזור הנקודות החמות

ו בפניהם המציאות חשפער ונציגי הפרקליטות הצטרפו לסיורי שטח ששופטי הנו .האסירים הקטינים

תנופה זו משפיעה על שדרוג בית הסוהר לקטינים היחיד .11המסכנת ומסוכנת לקטינים, האחרת

שינוי זה אמור היה למזער .ל"הופך מקור עלייה לרגל למדינות בחו 1110שנת מאשר , כלא אופק,בארץ

מחקר שהתפרסם ממש בעת כתיבת שורות , כמצויין במאמר,אלא את כמות העבריינים הרצדביסטים

רצדביזם של בני נוער לאחר חמש שנות שחרורם מכלא הנוער 41%:אלה משקף תמונת מצב מדאיגה

לציין שמיפוי .תמונת מצב המחייבת הטלת מירב הכוחות בשלב המניעה. (1100,בן צבי ודרור וולקי.)

האם העבריינים הם תושבי הישוב בו פקדים נתונים נוספים כגון סיפק למ( הנקודות האדומות)הפשיעה

(.'נספח א–דוגמת מיפוי )12"(ישוב נפגע)"או שמא הגיעו מחוץ לישוב "(ישוב נזקק)"הם פוגעים

גם לכלל הפשיעה בישראל בזכות " נקודות החמות"הועתקה החשיבה ושימוש ב( 1117)עוד באותה שנה

מי שהיה אז מפקד מחוז ,בראשותו של ניצב בני קניאק ), של האזרחהוועדה להגברת הבטחון האישי

חשיבה זו ויישומה האינטנסיבי הביאו למהפך במגמת הפשיעה . (מרכז ועמד בראש הוועדה

ירידה עד עצם במגמתשינתה כיוון ומצויה ,ומאז 1117עד 0184פשיעה שהלכה וגאתה מאז .בישראל

(.1104)היום הזה

"עיר ללא אלימות"

שלוש שנים לאחר ) 1117 שנתבבעיר אילת הראשונלפיילוט תוכנית כשהחלה לפעול תוכנית מערכתית

יישופ הפיילוט צוין בתקציבים שהביאו . 1114ועד שנת (א בעיר"של תוכנית אסוצלחת מהפעילות ה

דה זה הועתק מודל עבו, 1114משנת .א"עיקריה של תוכנית זו דומים לעיקרי תוכנית אס.עימם היזמים

כתוכנית לאומית מתוך הכרה בה ,ישובים 41-ל והוחלט על הרחבת 1100ובשנת ,ישובים נוספים 01-ל

וביע על הצלחתמצ המודלשבדק את יעילות מחקר הערכה .על ידי הממשלהבחלקה המתוקצבת

(.1100,ח"מט)

, במעגל העברייני פולנתנה מענה למרבית גורמי האכיפה והטיאכן ראיה המערכתית הוליסטית ,לסיכום

גדולתה של גישה זו היתה בניצול . העצימה כל גורם בנפרד והדגישה חשיבות שילוב הידיים של כולם

תוגברו הגורמים רוב .שיטה החוסכת דקורות . על ידי איגום המשאבים הקיימים, בעיקר,הקיים

דות חינוך להורים ימי מניעת אלימות במוס.כללו הסברים כלל אירגוניים באשר ליתרונותיו וסכנותיו–ימי אינטרנט 9

הקמת סיירות הורים ,השתתפות בפורומים קהילתיים, החושפים עשיית המשטרה -ימי משטרה קהילה, ותלמידים .גיוס למשמר האזרחי ועוד,בישובים

תקציבים , מכשירי קשר מיוחדים, במסגרת שיתופי הפעולה תרמה הרשות להתמודדות בסמים מצלמות נסתרות 10הכשרתם המקצועית .וטכנולוגיה מסייעת לתיעוד עבריינים ללא חשיפת בלשי הנוערלכניסה למקומות בילוי

.והטכנולוגיה החדשה איפשרה רמת חשיפת עבירות גבוהה מבעבר 441-בהשוואה ל, זאת. היו מעצרים עד תום ההליכים או עד כל החלטה אחרת( 16.4%), 1111מעצרי קטינים בשנת 0811 11

(.מכלל המעצרים 3.3%שהוו רק , 0113בשנת 014או ) 1111ת מכלל המעצרים מסוג זה בשנהינם מושגים שהטבעתי במשטרת ישראל על מנת להפריד בין ישובים הנפגעים -המושגים ישוב נזקק או ישוב נפגע 12

הרחקת ,מצלמות ,גדר ,ואז יש למגן אותם על ידי אבטחה (אבן יהודה,כגון עומר)על ידי עבריינים מישובים סמוכים חשיבת .וצריך להתמקד בשיקומם(ונפגע מילדיו שלו )עבריינים " המייצר"לבין ישוב ,העבריינים בצוו ביהמש

שילוב .)כולל מפקדי התחנות הנוגעות,הפתרונות נעשית באמצעות הוועדות הישוביות המשלבות כל גורמי הקהילה (.ידיים

12

שהורחקו , דביסטיםרצ עבריינים יעילה מול מה שאיפשר התמודדות ,באופן משמעותיוהתמקצעו

. זכו לטיפול מיידי הולםש" מתחילים"עבריינים מול וכן , וממנה הושפעו בה פעלו סביבה החברתיתמה

על מגמת ירידה מתמשכת בכמות העבירות ,כאמור, מצביעיםחינוך ומשרד הנתוני משטרת ישראל

שימוש מאסיבי בנתונים ניתן לראות בחשיבה ההוליסטית תוך . 1117מאז שנת , המבוצעות בידי קטינים

.הממשי במגמת פשיעת הנוער ואחכ גם בפשיעה בכלל ,את המפנה האמיתי, שהפיקו הנקודות האדומות

כוםיס

התמודדות הדרכי גישות ולצד , נוער בישראלהעבריינות עדכנית אודות מצב ציג תמונת ההמאמר

, נות למזעור פשיעת הנוער בישראלעדות רבות טרחו בחיפוש אחר פתרווו. ובעולם ישראלבהשונות עמה

נתוני .חברה הישראליתטומנת בחובה השלכות הרסניות על ה, כמותה רקולא ,עוצמתהאשר פשיעה

להתמודדות עם התופעה חלופות רלבנטיות לחפש אחר פשיעת הנוער אילצו את גורמי המקצוע

.0184 שנת מאז, במידת חומרתה הולכת ומחמירהה, המורכבת

זאת . פשיעהולצמצום אמץ מערכתי משותף למניעת ל מעידים על היעילות הטמונה במ"חונסיונות בה

משותפים אחריות תחומי קביעת הכולל , יגום משאבים של כלל הגורמים בקהילהבאמצעות א

יש מקומות .ביעת נהלים וקווים מנחים בהתייחס לבעיות אתיות ומשפטיות אפשריותלצד ק, ובלעדיים

בשותפות זו מהגורמים חלקו של כל אחד את יםהמציינ" אמנה"או " חוזה"גנת בועבהם השותפות מ

יעיל מאבק לפיה הנחת עבודה זאת על רקע , נסיונות אלה אומצו גם בישראל (.0114,אפרתיוגבע )

א "רונות תוכנית אסעק. משותפת בין הגופים הרלבנטיים השוניםמחייב עבודה מערכתית ,בפשיעה

מתוך הנחה , על ראש הרשות היישוביתלצמצום הפשיעה הטלת האחריות ל ,השאר בין ,הובילו( 1110)

באמצעות זאת (. 0117 ,שלו ויחזקאל) בין תפקידיה של הקהילה המקומית כלללהי נושא זה צריךכי

לשכות ,החינוךמערכת ,המשפחה ,המקומית רשותכשהכוונה ל, רתימת כל הגופים העוסקים בתחום זה

נקודות "בדגש על ממצאי ה המשטרהו בית המשפט ,התכנון האורבני ,הבריאות ,התעסוקה ,רווחהה

..ומיקוד ברצדביסטים( ואילך 1117,מחלקת נוער")האדומות

מקומן של מילים המצביעות על בלבדיות של כל את והשתתפות תפסו שותפות ,מילים כגון סינרגיה

שאלה . ד יגן על האינטרסים היחודיים שלוהשאלה עימה מתמודד כל גוף היא כיצ, ועדיין. גורם בנפרד

אחד כל בהן ניתן מקום ל, פותחו ומיושמים כיום בפועלזו מצאה את פתרונה בתוכניות המערכתיות ש

הבליטה את החשיבות ,א"אס ,הראשונהתוכנית ה .מועצםמהגורמים להתמבטא באופן ייחודי ולהיות

הסברה אינטנסיבית של מערכת זאת לצד , י הישובמרבית אנש תמירתשילוב ידיים ובוהיעילות הטמונה

, תקשורת חושפת ומעצימה, 13לעיתים אגרסיבית,אכיפה מתואמת ומסונכרנת, החינוך ומתנדבים

אכיפה מתוגברת של ,(סמים ואלכוהולבנושא , למשל)לפריעת חוק הזדמנויות שמצמצמת חקיקה

מספר העבירות בהם ב הירידלתעה וגרמה להעלאת ההרש, המשטרה והחמרת הענישה מצד בתי המשפט

אשר פעלו על "עיר ללא אלימות"ו" מוטב יחדיו"כדוגמת נוספותתוכניות מערכתיות .מעורבים קטינים

ירידה סייעו להמשך יריעת העשיה המשותפת ואת הרחיבו את , א"בסיס עקרונות דומים לאס

.בפשיעת הנוערמתמשכת משמעותית

ת "משרד בריאות ומשרד התמ,פקוח עירוני,סמיםרשות למאבק ב,הגדרה שלי לחיבור של משטרה-אכיפה אגרסיבית 13

.כעלי המקום מעוכבים ומקום הבילוי או הפצוציה נסגר. סמים והחזקת כלי עישון, כנגד מוכרי אלכוהול מזוייף

13

רותמקו

.עם -אור :תל אביב. העבריין בהתהוותו -קרימינולוגיה .(0181) 'מ, אדד

-עבריינות וסטייה חברתית ,(עורכים)וולף 'יו, אדד 'מ בתוך .נגטיביזם בגיל ההתבגרות .(1110) 'מ, אדד

. אילן -בר יברסיטתאונ :רמת גן(. 36 – 70' עמ) תיאוריה ויישום

בבתי חינוך במרכזי לימודים השפעת -עצמי ודימוי חינוך, מאסר( 0220)' א,ותימור' מ,אופנהיימר

'מס, (בהוצאת שירות בתי הסוהר" )צוהר לבית הסוהר". האסירים של העצמי דימויים על הסוהר

. 41-80' עמ, (1114דצמבר ) 00

. יליות וסחר בסמיםמתבגרים המעורבים בהתנהגויות פל :לא רואים בעיניים(. 1116) 'י, אלפסי

.אוניברסיטת בן גוריון בנגב: באר שבע, תואר מוסמךחיבור לשם קבלת

תל . מבוא לפסיכולוגיה(. 0117)ר "א, ד והילגרד"ג, בם ',א, סמית, צ"אטקינסון ר ,ל"ר, אטקינסון

.הוצאת לדור: אביב

.ספרית פועלים: אביב-תל .שיפור יחסי אנוש: היצור החברתי(. 0187) 'א, ארונסון

.ספרית פועלים: תל אביב .זהות נעורים ומשבר(. 0184) 'א, אריקסון

.ספרית הפועלים: תל אביב. ילדות וחברה(. 0188) 'א, אריקסון

.הוצאת מבע. הפסיכולוגיה בשטח ההפקר(. 0116) 'מ, פלק-אשד

www.police.gov.il-נדלה מ.עבריינות נוער ודרכי התמודדות(. 1116)' ס,בן ברוך

www.police.gov.il -נדלה מ. הזדמנות שניה (. 1111)' ס,בן ברוך

www.police.gov.il -נדלה מ . צדק מאחה. (1117)' ס, בן ברוך

.בישראל 1117ביזם של אסירים פליליים משוחררי ידירצ: חוזרים למאסר(. 1100)' ד ,ווולק' ק,בן צבי

.תיאוריה ויישום, עבירות ועונשים בישראל בתןך

.גומא: אביב-תל. כיצד נלחמים בפשיעה(. 1113)' ר, גבע

14

היחידה לשיטור קהילתי , יישום והערכה,התפתחות, שיטור קהילתי בעולם .(0114) 'ט ,ואפרתי 'ר, גבע

.ירושלים, דצמבר

משטרת , (טיוטה להערות) 0113 -תוכנית בסיס ליישום אסטרטגי של שיטור קהילתי . (0113) 'ד, גימשי

.ירושלים, היחידה לשיטור קהילתי, ישראל

.ירושלים,היחידה לשיטור קהילתי,משטרת ישראל" שיטור ישראלי בארץ ובעולם,. (0113) 'ד ,גימשי

(,1116,1114,1111)משטרת ישראל , דוחות שנתיים

. 66 – 73, 14גיליון , סוציאלית –מפגש לעבודה חינוכית בית הספר כזירת אלימות .(1116) 'ת, וביץהור

, רווחה חברתית: נוער בישראל(. 1111)' ג ,וחביב' ח, עסבה-אבו', ש, פרנקוביץ-אלגובוגן', י, הראל

מרכז לילדים ה, מכון ברוקדייל-וינט'ג: ירושלים. בריאות והתנהגויות סיכון במבט בינלאומי

.המגמה לסוציולוגיה של הבריאות, אילן-ולנוער ואוניברסיטת בר

. דביר: תל אביב. הכל מתחיל בבית. (0113) ו "ד, ויניקוט

מוקדי פשיעה –שיטור מקומות בעייתיים (. 1117ינואר – 1110ספטמבר ) 'ד ,יסבורדיוו' א, בראגה

קריירה פלילית של "חוקר ראשי .ספורדהוצאת אוניברסיטת אוק ,חמים ומניעה אפקטיבית

Criminal Careers of Places: A Longitudinal"( )186,111$" )מחקר אורך: מקומות

Study") ,The National Institute of Justice ,

כתב . המפתח טמון בהפיכת חיכוך ליצירתי -העימות חיוני לחדשנות, (0114) 'ס, ושטראוס 'ד, ליאונרד

.תל אביב, ספטמבר -אוגוסט, טיב העת אקזקיו

.ספרית פועלים: אביב-תל, תאוריות על גיל ההתבגרות(. 0188)א "ר, וסמ

ואילך למיקוד כוחות 1117-מחקר מקיף ישובים שנעשה במחלקת הנוער ב-(. 1117)נקודות אדומות

.האכיפה ואחרים העוסקים בזה

, ת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקהדין וחשבון הועדה הציבורית לבדיק .(1116) 'ר ,שמיד

.משרד הרווחה, מדינת ישראל

ירושלים ותל (. 441-410' עמ)קרימינולוגיה . קבוצות עברייני נוער(. 0184)' מ ,אדדו 'ג ,רהב, ג"ש, שוהם

.שוקן: אביב

.ם עובדע: תל אביב. עבירות ועונשים . (0111) 'ג ,שביטג ו"ש ,שוהם

ש בעבירות שימוש בסמים ואלימות "יפול מערכתי משולב בתחנת בט מודל .(0117) 'פ ,ויחזקאלי 'א ,שלו

.בין בני זוג

Adadd, M.(1983). Integrative view of aggression, Israel Studies in Criminology, No. 6, 1-

28.

Adler,F.(1975a ) Sisters in crime: The rise of the new female criminal, New York:

McGraw-Hill Adler,.

Anthony A. Braga and David L. Weisburd (2010) , Policing Problem Places: Crime Hot

Spots and Effective Prevention, USA : Oxford University Press.

Braithwaite, J. (1999). Restorative justice: Assessing optimistic and pessimistic accounts,

Crime and Justice, 25, 1 – 127.

Chamberlain, P. (1996). Treatment foster care for adolescent conduct disorder and

15

delinquency: The Oregon Social Learning Center Monitoring Program. In E. D.

Hibbs & P. S. Jensen. (Eds), (2004), Psychosocial Treatments for Child and

Adolescent Disorders: Empirically Based Strategies for Clinical Practice, Second

Edition,. Washington, DC: American Psychological Association. pp. 475-490

Criminology, 6, 1-28.

Domenach, J.M. (1981). “Violence and Philosophy”, In Domenach, J.M et. All (Eds.),

(1981), “Violence and its Causes”, Paris: United Nations Educational, Scientific and

Cultural Organization.

Epstein, J. S.(1998). Introduction: Generation x, Youth Culture and Identity: In: J. S.

Epstein.(Ed), Youth Culture: Identity in A Postmodern World", USA: Blackwell

Publishing. pp. 1-23

Greenwood, P.W.,Model , K.E.,Rydell,C.P., & Chiesa, J.(1996).Diversity children from a

life of crime.Measuring and benefits. Santa Monica, Ca: RAND.

Kinnear, K. L. (1995).Violent Children: A Reference Handbook. California: ABC-CLIO,

Inc.

Kratcoski, P. C., & Kratcoski, L. D. (1990). Juvenile Delinquency, New Jersey: Prentice-

Hall, Inc.

Kutzer, D. J. (1990). Psychobiological Factors in Violent Behavior, In Herzberg, L. J.,

Ostrum, G. F., & Field, J. R. Violent Behavior: Assessment & Intervention New-York:

PMA Publishing Corp.

Langan, P.A.(2002) Recidivism of Prisoners Released in 1983. U.S. Department of Justice

Office of Justice Program. Bureau of Justice Statistics, Special Report.:

http//:www.ojp.usdoj.gov/bjs/pub/pdf/rpr94.pdf

Marshall, T. F. (1999). Restorative justice: An overview. London: Home Office.

Merton, R. K. (1968). Social Theory and Social Structure . New-York: Free Press.

Parent.G., Leiter, V., Kennedy, S., Livens, L.,Wentworth,d., & Wilcox, S.(1994).

Conditions of Confinement Juvenile Detention And Correction Facilities.Office of

Juvenile Justice and Delinquency Prevention department of Justice, Washington, D.C.

Reid, J.B.(1993). Prevention of conduct disorder before and after school entry: Relating

intervention to development findings. Journal of Development and Psychopathology,

5, 243-262.

16

Reid, J.B.,& Eddy ,J.M.(1997). The prevention of antisocial behavior: Some considerations

in the search for effective intervention. In: D.M. Stoff, J.Breiling, & J.D .Maser(Eds),

The handbook of antisocial behavior, New York: Wiley. Pp. 343-356.

Spergel, I.A.(1995).The youth gang problem:A community approach.New York:Oxford

University Press.

Sutherland, E. H., & Cressey, D. R. (1978). Criminology, Philadelphia: Lippincott

Skinner, B.F.(1983) The behavior of organism. New York: Appleton-Century Crofts.

Stott, D.H. (1950) Delinquency and human nature, UK : The Carnegie United kingdom

Trust.

Strang, H. (2002). Repair or Revenge: Victims and Restorative Justice. New York: Oxford

University Press.

Stevens ,A.W.& Gladstone, B.M.(2002).Lwarning not Offending,Effective intervention to

tackle youth transition to crime in Europe, RPS Rainer, Westerham, Kent.