חוברת כנס שותפים יחידת שנקר - הצגת ממצאי תל"ם


2

?


3

על הארגון:

ארגון שגרירי רוטשילד הוקם באוקטובר 2010 - כמסגרת שתשרת את חזון קרן רוטשילד קיסריה: “חברה ישראלית צודקת ומשגשת, הפועלת לצמצום פערים חברתיים באמצעות השכלה גבוהה ופיתוח

אחריות חברתית” וכדי להוביל להשפעה חברתית מרבית על ידי סטודנטים מרחבי הארץ ומחלקיה השונים של החברה הישראלית.

יחידת שנקר:

יחידת שנקר של הארגון כוללת נציגות ונציגים מכל מחלקות העיצוב )ע.אופנה, ע.טקסטיל, ע.תכשיטים, ע.תעשייתי, ע.תקשורת חזותית, ע.פנים ומבנה סביבה( ואמנות רב-תחומית.

ומהווה מקום מפגש בין עולם העיצוב והאמנות לעולם העשייה והמנהיגות החברתית. שאיפת היחידה היא לשלב את עולם העיצוב והאמנות בצורה יצירתית ומפרה יחד עם עשייה

חברתית שמטרתה צמצום פערים חברתיים ופיתוח מנהיגות.


4

תל”מ

למידה

משותף תהליך

מהו התל’’ם?

השנה הראשונה של פעילות הקבוצה בארגון מוקדשת רובה ככולה לתהליך למידה משותף של השגרירים, מתוך שאיפה לגשת להקמת הפרויקטים מתוך הבנה מעמיקה של צרכי הקהילה

ובאמצעות ביצוע מחקר איכותני וכמותני של צרכי הקהילה וזיהוי מצוקותיה.


5


6


7

ומכאן המסע מתחיל...


8

ומכאן המסע מתחיל....

לפני כשמונה חודשים, התחלנו את תהליך למידה המושתף )תל’’ם( שבו העלנו נושאים רבים למחקר, והשאלה שחזרה על עצמה הייתה:

מה מיוחד בנו- יחידת שנקר?התשובה הייתה חד משמעית:

יש בידנו כלים עיצוביים ואמנותייםומשם נולדה שאלת המחקר:

“כיצד ניתן לצמצם פערים חברתיים דרך אמנות ועיצוב”?


9


10

פעלנו בשלושה ערוצים:


11

1 - מחקר איכותני במסגרת המחקר האיכותני נפגשנו עם קבוצה נרחבת של מעצבים, אמנים, פעילים חברתיים ־וכמובן, מספר אנשים שמשלבים בין התחומים, על מנת לקבל מהם מידע על פרויקטים שמת

קיימים והתקיימו בארץ, לשמוע את דעותיהם ותפיסותיהם ולגבש תובנות מתוך מפגשים אלו באשר לשאלת המחקר המקורית שלנו.

בשלב זה רצינו לעשות מיפוי ראשוני של מיזמים חברתיים הקיימים בעולם העיצוב והאמנות.

מסקנות מרכזיות:1. פרויקטים אמנותיים/יצירתיים יכולים לשמש כמטרה משותפת וכלי שמחבר בין קבוצות

וקהילות, להקנות תחושת שייכות ומחויבות אישית.

2. חשוב לבוא מבפנים ולא מלמעלה-אמנות, עיצוב ויצירה יכולים להתאים לכולם בהנתן הגישה הנכונה וקשב מירבי לנושאים

שמושכים את הקהילה. פרויקטים מצליחים יותר כאשר הקהילה מעורבת בהם מההתחלה והאופי של הפרויקט מתעצב

לפי צרכי הקהילה.

3. ככל שאנשים נחשפים לכלים אמנותיים בגיל יותר צעיר כך יש יותר סיכוי שיהפכו אותם לכלי לביטוי והעצמה אישית.


12

2 - מחקר כמותנילאחר ניסיון לחקור את העיר רמת גן, ואיזה צרכים קיימים בו, החלטנו להתמקד בקהילה של

אכלוסיית המוגבלים בתוך רמת גן. מכאן, נולדו ממצאי המחקר האיכותני שלנו העוסק בגישה של תושבי רמת גן כלפי קהילת

המוגבלים. אלו הם הממצאים המרכזיים שלנו:

40%

60%

56%

16

קודם כל, את מי סקרנו?גילאים 16-87

56% בעלי תואר ראשון ומעלה40% גברים 60% נשים


13

מבנה הסקר

- עמדות -

- אחריות חברתית -

- מסוגלות -

- מוטיבציה לפעילות -

- תחושות -


14

טענה: עמדות חיוביות


15

טענה: תפיסת מסוגלות גבוהה יחסית של אנשים עם מוגבלויות


16

טענה: נכונות גבוהה לקחת בפעילות למען מוגבלויות


17

טענה: מורכבות ביחס כלפי אנשים בעלי מוגבלויות


18

טענה: היחס בין רמת ההכרות לבין התחושות הוא יחס מורכב מאד

שאלנו- האם אתה חושב שאנשים עם פיגור שכלי נוטים להיות חביבים?

לא מכירמכיר

25% 47%

כן כן

כן

האם אתה חושב שאנשים עם פיגור שכלי נוטים להיות מוזנחים?לא מכירמכיר

13% 32%

כן


19

מהנסקרים העידו שהם מפנים את הראש

לנוכח אדם עם מוגבלויותומרגישים חוסר נוחות בקרבתם

התובנה שלנו בעקבות הנתון-נתון מתוך המחקר הכמותי-

חשוב לנו להיות נאורים, ליברלים, מתקדמים

ושיוויונים הרואים את המוגבל ונותנים לו יד.

אך ישנה מורכבות ברמה הרגשית.


20

71

אינם פעילים למען בעלי מוגבלויות פעילים למען בעלי מוגבלויות

מסיטים את הראש למראה אדם עם מוגבלות

טענה: אנשים הפעילים למען בעלי מוגבלויות, מדווחים על תחושות מורכבות יותר


21

תל”מ אישי


22

תל”מ אישי-תהליכים אישיים של למידה והבנה .

במסגרת התהליך, כל שגריר קיים כ-5 מפגשים של שעה עם אדם המוגדר כמוגבל. אנחנו עוברים את תהליך הלמידה דרך כלים עיצובים אמנתיים שאנחנו מביאים למפגש,

וגם רק דרך שיחות ובילוי בחברת האדם המוגבל. המטרה היא להתחיל להבין באמת מה הם הצרכים של הקהילה הספציפית הזאת,

ומתוך המסקנות לבנות מתווה לפרוייקט.

22


23

שירה ברוך, סטודנטית לתקשורת חזותית.

עבדה יחד עם עידו- בחור אוטיסט בן 26.

“אוטיזם הוא לא לקות, הוא מיגזר, מיעוט שיש לכבד. רב הפסיכיטארים הם מיסיונרים של החברה הנוירוטיפיקלית

)נורמלים מבחינה נוירולוגית( ,הם מנסים להפוך אותנו לכמוכם במקום להקל על תיפקודינו”

-עידו-

“דרך הציור רציתי להעביר את האישיות האמיתית של תומר, מעבר למוגבלות. תומר הוא בחור הישגי, עם מוטיבציה רבה ואופטימיות לחיים”. -ג’ון-

ג’ון סירוסין, סטודנט לתקשורת חזותית. עבד יחד עם תומר רז-לוקה ב- cp )שיתוק מוחין(, סטודנט לכלכלה וניהול, בן 23.


24

רננה שיחר ולירון לובל, סטודנטיות לעיצוב תכשיטים עבדו יחד עם אנשי המרכז לעיוור ברמת גן

“הייתה לנו תחושת בטן שמהמקום שלנו, כיוצרות, מעצבות תכשיטים ואובייקטים, יש לנו הרבה מה ללמוד ויחד עם זאת לתת, לאנשים שאינם רואים.

הרי לתכשיטים יש פן ויזואלי מובהק, שעבור רוב האנשים הממוצעים הוא המשמעות של התכשיט. מתוך ההבנה שהאהבה לתכשיטים יכולה לנבוע גם מחושים שאינם כרוכים בראייה, החלטנו שברצוננו לעבוד עם אוכלוסייה של אנשים עם ליקויי ראייה- ועיוורים”.


25

אלונה שלזינגר, סטודנטית לעיצוב טקסטיל. עבדה יחד עם אנשי מע”ש – מרכז תעסוקה שיקומי לאנשים בעליפיגור שכלי בגלאי 21 ומעלה

“לאחר הכרות ראשונה, קיימתי מפגש יוצר עם חברי הקהילה. במפגש ציירנו על גבי ניירות מיוחדים העשויים 100% כותנה. הדפים נבחרו כמצע שנותן ספיגה מרבית של החומר המונח, דבר המאפשר יצירה חופשית, רבת שכבות ודינמית. ואכן המפגש עצמו היה גם הוא כזה. רווי בשיחות על החיים תוך

כדי ציור וחופש להוסיף ולגרוע , אפילו עד כדי מחיקת כל דימוי והישארות עם כתמי צבע מעוררים. ראיתי את שמחת היצירה, הפתיחות,

הרצון הכן ליצור ולעשות את המלאכה ברמה הראויה ביותר”. - אלונה-


26

הערות והארות...


27

הערות והארות...


28 Douglas Adams, The Long Dark Tea-Time of the Soul

“I may not have gone where I intended to go, but I think I have ended up where I needed to be.”

חוברת כנס שותפים יחידת שנקר - הצגת ממצאי תל"ם

Documents

Transcript of חוברת כנס שותפים יחידת שנקר - הצגת ממצאי תל"ם