מייל לעוזי שביט

משולחנו של

יונתן שלונסקי

[email protected]נשלח למייל

2010 במרץ 15

אל: עוזי שביט

מאת: יונתו שלונסקי

ספר מאת יונתן שלונסקי– אררטהנושא:

תקופה ארוכה אני "שוכב" עם הספר שלי "אררט". אני מוכרח להוציא אותו לאור, וחשוב

אברהם שלונסקילי שזה יהיה ב"ספריית פועלים". כי הרי מדובר בחייהם ויצירתם של

-של דב ]אמא שלי[.מאשה-של-אברהם ובמירה, ובדב שלונסקיואחיו הבכור

זו מלאכה נורא-נורא קשה לי. קשה לי יותר, במצבי כיום, לבטל את עבודותיי-פרנסתי.

:מקרן יהושע רבינוביץ, ובפגישה איתו הוא הדריך אותי כךלגיורא עייני לכן, פניתי

לפנות לאדם כמוך, שעומד בראש הוצאת ספרים..1

הוצאות והכנסות של ההוצאה לאור של הספר.:לקבל ממך פירוט תקציבי.2

₪, שאתם תקבלו.50,000הוא יעזור באישור סכום של עד .3

יינתן לי וחברי הקרוב, שעוזר לי בכתיבה,– כולו או ברובו הגדול –סכום זה .4

כמקדמה.

בחלק הקשור ל"יד–אין לו בעייה להעביר ההחלטה בקרן, שהוא עומד בראשה .5

שלונסקי".

תוכל לעזור מאד בנושא, ותאפשר לי למלא את אחת–אני מאמין, שאם תרצה

המשימות, שהשארתי לחלק האחרון של חיי.

זה חשוב לי, כי מדובר במשפחה שלי; אבל גם כי יש בחומר שאביא אור חדש על חיי

הספרות/התרבות של חלק חשוב נורא בימי חיי-הרוח שלנו כאן. זה אמנם יובא כרומן,

71722מודיעין 9הנביאים

[email protected] 052-8126335 נייד, 08-9265574, פקס 08-9265573טל'

[1] אררט - מייל לעוזי שביט

mailto:[email protected]

משולחנו של

יונתן שלונסקי אך מבוסס ברובו על שיחותיי לאורך השנים עם אברהם שלונסקי, על חומרים שהוא

מסר לי וניתן לשער שביקש כי יראו אור ועל ידיעותיי בתחום הספרות בזכות הלימודים

באוניברסיטה העברית ובלונדון.

מצורף בהמשך הרעיון הבסיסי, שעומד מאחורי הספר.

אשלח לך סינופסיס מורחב.–אם חשוב לך לקבלת ההחלטה

יונתן

כללי שני אחים, משורר ומתמטיקאי, מבית ציוני באוקראינה, ונשותיהם עולים לארץ עם

העלייה השלישית.

הם שותפים ליצירה ספרותית, חיי-רוח, בוהמה, תחיית השפה והספרות העברית,

מאורעות, שואה.

הם עוברים משברים אישיים, שתי אהבות כואבות והולדת ילדים עם הנשים

אהבות-חייהם.

לעברית, השפה והתרבות.–ועוד אהבה גדולה

]מות האח הבכור[. 1947]העלייה לארץ[ ועד 1921 מסגרת הזמן:

הספר

,זה סיפור על שני אחים. שילוב של חיפוש אהבת-אמת ויצירה בעולם תרבותי חדש

מלא חיים, שהולך ונוצר בארץ בתולה, ארץ חדשה.





משולחנו של


הבכור אקדמאי בתחום המתמטיקה, השני משורר. הם קשורים בקשר נפשי עמוק, אך

מנוגדים קיצונית באופיים והתנהלותם.

אחדנולדו בקייב, אוקראינה, חיו בבית דובר גם עברית ]האב איש תנועת "בני משה" של

. האם מהפכנית קומוניסטית[, למדו גם בתיכון דובר עברית. העם

גימנסיה ללמוד ב12הבכור ממשיך ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה. הצעיר נשלח בגיל

– בארץ. בקיץ חוזר לחופשה לאוקראינה, פורצת מלחמת העולם הראשונה הרצליה

והוא נשאר ללמוד בתיכון בקייב.

שניהם נישאים באוקראינה בגיל צעיר. מאוחר יותר בארץ מתברר, שאשת המשורר,

שחקנית תיאטרון, מכורה לטיפה המרה.

הם ונשותיהם עולים לארץ בתחילת העלייה השלישית ]דרך העלייה לארץ היא סיפור

לתל-אביב–בפני עצמו[. האח-המשורר פונה לגדוד העבודה בעין-חרוד, האח-הבכור

יפו.

האח-המשורר לא יכול להתמודד עם אישה אלכוהוליסטית. לעין-חרוד מגיעה צעירה

וחייה–תל-אביבית, שחקנית בלהקת חובבים, נשואה לאיש ספרות בתחילת דרכו

נקשרים בחיי האח- המשורר. עד הולדת בת משלהם.

,בתל-אביב, הופך בית קפה אחד, שבו מוביל האח-הבכור את חבורת הבוהמיינים

למרכז הרוחני של אותה תקופה.

כאן פוגש האח-הבכור את האשה, "היפה להפליא, שלא ראיתי יפה כמוה מעודי". אבל

היא נעלמת לתשע שנים.

האח-המשורר מגיע מהעמק לתל-אביב. הוא מצטרף לבית הקפה. בלי גרוש בכיס, אבל

ה[.טק רוצה רני א אררט ]:צריך משהו להרטיב את הנשמה. ממציאים שם לבית הקפה

מעכשיו שותים לחיים בהקפה.





משולחנו של


.חיי הנשואים של שני האחים נפרצים

,אלה חיי האח-המשורר - מפרסום את שירו הראשון בארץ, ימי יצירה ראשונית

מאבקים תרבותיים, פגישות עם "נשר השירה העברית", לימודים בסורבון ומיפגש מרתק

עם השירה הצרפתית, עריכת מדורים ספרותיים, ייסוד כתבי-עת ספרותיים, ליווי

התיאטרונים החדשים בצעדיהם הראשונים בארץ, שילוב משוררים צעירים בחבורה

]כולל מי שהיה ידוע בכינוי

ם ג-ר6 ר7 [, פרידה אחרונה מ"נשר השירה העברית".ז7

וגם לא מעט ויכוחים ספרותיים נוקבים בין אנשי "החבורה" עם "המשוררים של פעם" -

על דרך השיר, קצב חדש כביטוי לחיים חדשים, אופיו, זיקתו לחיי האנשים שסביב,

: על שפתו המתחדשת, על הולדתו, כדברי האח-המשורר;הצמאים לדבר-ספרות

"השיר הוא חד-הורי,

בן לאבא או לאמא.

בן שנולד במשגל רוחני".

חיים מחוץ לחיי-משפחה עם אהבת-חייו, הולדת בת משותפת, בצל חשש–במקביל

נורא מהאשה האלכוהוליסטית.

ימים של מאבק על שירה חדשה, שירת הארץ, דחיקת השירהאררטאלה ימי ,

"משם" והתעוררות השירה "מכאן". ימים של פתיחות אל שירת העמים, ספרות העמים,

תיאטרון העמים, מוזיקת העמים.

האח-המשורר מספר את אחד הסיפורים בחייו, שחודשים הוא נוצר בתוכו מחוסר

יכולת לומר את הדברים. סיפור נסיעתו אל מה ומי שנשארו מהמשרפות בפולין.

"בפתח מחנה הריכוז" ניצבה מיזרקה נהדרת, בנוייה שיש. יצירת-פאר. שאלתי את

כאשר הנאצים הובילו את היהודים:המוביל הפולני מה לה לחמדה זו לכאן? והוא ענה

מיום עבודה מפרך, ללא שתייה, הם עברו בכוונה ליד המיזרקה מלאת המים. כל יהודי,

שכמעט גווע בצמא, קיבל רשות לגשת לשתות ממנה. ואז הטביעו הנאצים את ראשו

במים עד חנק".





משולחנו של

יונתן שלונסקי והוא הוסיף: "זה נורא, אבל אין נורא כמו לעמוד מול ערימת-ענק של נעלי ילדים,

אלפי-רבבות זוגות של נעלי ילדים, שהסירו אותן לפני לכתם את מותם".

כאן נולד השיר "נדר".

*

מפגישה ראשונה עם:האח-הבכור נקלע גם הוא לימי שבירת משפחתו.1

ועד הפגישה הגורלית אחרי תשע שנים באותה–האשה-שבדלת-אררט, הסתלקותה

דלת, חיים מאז ועד מותו, הולדת ילדם המשותף, איבוד ילד נוסף.

חיים עם אשה נאהבת-עד-תום, שירה ותיאטרון ומוזיקה משתלבים : תשע שנים נהדרות

בחייהם-יחד, בוהמה ואהבה עושים את שלהם. עד ...

עד שהבריאות של האח-המתמטיקאי מתרופפת. התקף לב ראשון. שיתוק בחצי.2

גוף. איבוד עין. ימים של אישפוז בבית-חולים "אסותא". חבריו הרופאים מטפלים בו

מתחננים, שייאט קצב, יפחית שתייה. ללא הועיל.

האשה-מהדלת-באררט רואה בקוצר ידה לעזור לאבי בנה, שממשיך בסורו, ומחליטה

ללכת עם הילד לקיבוץ מחר.

שילוב של אין-ברירה ואהדה לצורת חיים שיתופית.

ה "את הולכת להיות :היא זוכה מאבי בנה לאמירה ד< ב? של הקיבוץ".ע@

האח-המתמטיקאי נמצא מדי שבוע על קו האוטובוס לקיבוץ. לראות את הילד

בהתפתחותו. כך ביום הראשון בגן הילדים, שנה אחרי שנה. כך ביום הראשון בכיתה א'.

בכולם הוא מוכרח להיות, להוביל את הילד אלי לימוד ויידע.





משולחנו של

יונתן שלונסקי הבריאות הרופפת לא מרפה את ידיו במימוש גישתו להוריד את המדע אל העם..3

שני ספרים,–בתנופת יצירה הוא כותב את "אנשי שם במדע" ו"מתמטיקה למיליון"

שמדברים מדע עם רבים בארץ.

, שבה הוא מצוי, מרבה האח-הבכור לנסוע לקיבוץ מחרהמעודד מהתקופה הפוריי.4

חרדה–אל "האשה-היפה-להפליא" והילד. ימי קירבה-של-אושר. באחד הביקורים

איומה. חשש שהאשה תפיל את תינוקם השני.

החשש הופך מציאות. הילד רואה את כל מתרחש מבעד לחור המנעול בדלת החדר

שבצריף בקיבוץ. מבין הכל.

בבית החולים בו היא מאושפזת, האב עומד ליד חדרה מתייפח בבכי: כל כך רציתי בילד

שני. כל-כך רציתי".

. החברים הקרובים עולים לירושלים, לבית חברו-שותפו50האח-המתמטיקאי חוגג .5

לכתיבה. חוגגים עד אור הבוקר. בכוסית וניגון חב"די, כוסית וניגון חב"די.

חבר-ילדות של שני האחים - שבא מבית חרדי, אשר מנע את הדחף שלו להשכלה

ורכישת יידע - נכח גם הוא במסיבת יום ההולדת.

הוא סיפר במהלך השמחה, כי עבר לגור בבית משפחת האחים באוקראינה, הלך עם

–הבכור לאוניברסיטה, למד כימיה, בהשפעת אם המשפחה נטה לקומוניזם הקיצוני

והיה לקומיסר כל דרום המדינה. בתפקידו זה כמעט מנע מהם בזמנו את העלייה לארץ.

אחרי הכל, החליט גם הוא לבוא לארץ, אבל לא מצא כאן את מקומו.

בסיומה של שמחת ההולדת של האח הבכור, חבר-הילדות יורד לתל-אביב הישר לשפת

" אני מחריע על פלשתינה,:הים, נכנס למים, מפשיל את מכנסיו, עושה את צרכיו וצועק

מקום שכוח השראה, ועולה היום לאונייה בדרך לפריז".

איש מהחוגגים לא יודע, שזה חגו האחרון של האח-הבכור. כעבור פחות משנה ליבו.6

לא עמד לו והוא נפטר.





משולחנו של

יונתן שלונסקי במרחק-מה. למה להתקרב–בית הקברות. כולם סביב לקבר. האשה מהדלת של אררט

למת. דבר מעשר שנות נתינה גדולה לא יחזור ויהיה. אהבה אסורה-מותרת גדולה.

"לאן מכאן? לבד בקיבוץ מחר. אני והילד. מעכשיו:היא שואלת בלחש מול הקבר הפתוח

היו לי איתו עשר אבא לתשע שנים.היה לו בלי אבא. האם יגדל, יתפתח, יגיע לבגרות?.

. " יותר מזהאי-אפשר לבקששנים הכי טובות שאפשר לדמיין.

היא עומדת בצד, שותקת עם עצמה: "חשבתי שאהבתי לסיפור 'העלה' של או הנרי יהיה

לעזרי. חשבתי שהעלה שלנו לא יעוף ברוח לעולם. מה יהיה עכשיו על הילד, עלינו?"

.מול תלולית העפר שעל הקבר נשמע הניגון "קרב יום" בדבקות חב"דית

:ואומר כמו לעצמו בשובה של האמא לקיבוץ מביט בה הילד

"שלום אבא, שלום.

תבוא לי בחלום".

ועוד ברקע

רצח פוליטי ראשון בארץ. מנהיג מוביל נורה למוות בשפת ימה של תל-אביב. רצח

שמזעזע הכל, מעורר חשדות: מי הרוצח? יהודי? ערבי? רצח איום.

המשורר הג'ינג'י, שהאח-הבכור צירף לחבורת אררט, תוקף בגסות את אלמנת המנהיג

שנרצח: "מה את עומדת עכשיו ועושה עצמך מתאבלת. בחייו חילקת את דודייך בין

וניתוק הקשר עימו.–רבים, וגם אני זכיתי מן ההפקר". תדהמה מוחלטת

אבל לא רק העצב שולט בתל-אביב. פורים בשער ואיתו התחפושות, רוח השטות

והעליזות. ראש העיר רוכב על סוסו בראש מצעד תחפושות, עדלאידע.





משולחנו של

יונתן שלונסקי רק אחד הפובליציסטים החשובים לא בא לחגוג כאחד העם. באותה שעה חומק לביתו

של ראש העיר, ועושה אהבה בלהט עם אשת ראש העיר, היפה בנשות העיר.

בסוף המיצעד, משלא מצא את אשתו ביו העולזים, ממהר ראש העיר לביתו. בפתח חדר

"אתה?! גוץ-עלוב-גוף שכמותך, עם אשתי במיטה, ערומים".:השינה מצפה לו הפתעה

"רוץ:לאחר מכן הוא אוסף את בגדי השוכב-עם-אשתו, משליך אותם מהחלון וצורח עליו

מפה עכשיו ברחובות העיר, בלי תחפושת, בלי בגד לגוף, שכולם יראו בחרפתך. תהיה

אדם בביתך, לא בביתי. הנה לך פובליציסטיקה במיטבה".

בצד חיי הספרות התוססים, מתפתחים גם חיי המוזיקה, בעיקר עם העלייה

בבואו של המנצח–מגרמניה. אלה ימי התקדמותה של הפילהרמונית הישראלית. שיאה

. כל היישוב כמרקחה. מוקם מרחב-קונצרטים בצפון הרחוק שלארטורו טוסקניני

והוא עומד לנצח שם על הפילהרמונית הישראלית.–תל-אביב

שני האחים ושתי אהבות-חייהם. , שעה ארוכה הולכים: גם ארבעה–בין הקהל העצום

הארבעה ברגל, בחולות, ובסופה של צעדה מקשיבים למוזיקה שעולה לגבהים רוחניים

נדירים וחודרת מעמקים.

ערב כזה מוכרח להסתיים באררט. להרמת כוסיות. לניגון חב"די. לפרידה כל זוג לפינתו.

כאן גם נולדים ימים של מאורעות חשובים:

- אלימותופעולות איבה [, תרצ"ט-תרצ"ומאורעות ] המרד הערבי הגדולאלימות בכבישים. שדות שעלו באש. פגיעה בישובים. סכנה, עבודהנורו ב, שיהודיםנגד ה

לנוע בדרכים.

האח-המשורר.– מוקמת "ספריית פועלים". אחד מיוזמיה :עולם הספרות לא עוצר

!?מלחמת העולם השנייה. מיליוני יהודים חיים בסכנה באירופה. מי יצילם

ערב ראש-השנה. הנאצים שועטים קדימה באירופה. שני המשוררים עורכי-לילה

ב"הארץ". ערב חג עצוב-עד-בכי. לפתע מבחין אחד מהם, בקצה הידיעה על

המלחמה באירופה, כי במקום אחד הצבא הנאצי נסוג. מייד מחליטים השניים, כי זו

כותרת העיתון של מחר: "הנאצים נסוגים".

כמינהגו מדי לילה, בא המו"ל והבעלים של "הארץ", חניך התרבות הגרמנית, לבדוק

את הנעשה, ולאשר את כותרות העמוד הראשון. לא עוברות דקות רבות, ומחדרו





http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94'%D7%AA%D7%A8%D7%A6%22%D7%98

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94'%D7%AA%D7%A8%D7%A6%22%D7%95

משולחנו של

יונתן שלונסקי "זה לא יכול להיות. הגרמנים רק יכולים להתקדם ולנצח. התרבות:עולה צעקה

הגרמנית הגדולה תכבוש את כל אירופה".

האם מו"ל ועורך עיתון יהודי יכול כך לאהוד בימים אלה:השניים נותרים המומים

את המישטר הגרמני?!





משולחנו של






מייל לעוזי שביט

Documents

Transcript of מייל לעוזי שביט