מבט נשי על עירום גבריבאמנות בת זמננו

                    

                                               

הראשונים להציג עירום גברי כארוטיקה ולא כתמונה אקדמית – ציור או צילום – היו גברים. הם העזו, כצרכני ארוטיקה , לפרוץ את מחסום העירום הגברי.

אחריהם באו נשים שהציגו עירום גברי. אך לא היתה זו ארוטיקה...

אני מחפשת את הארוטיקה במבט הנשי על הגבר. אני לא מוצאת.

אני רואה כעס, לגלוג, הקטנה, זלזול, כאב, שאלות. התרסה, התפעלות מהעוצמה הגברית.

אינטימיות וארוטיקה מצאתי מעט מאד. בעבודות של סלביה סליי, וג'ואן סמל.

למה?

האם זהו נושא חסר עניין בעיני נשים אמניות?

האם הפגיעה הפטריארכלית בת מאות השנים כה קשה?

האם התרבות )שראתה באשה מינית אשה רעה(הכבידה את ידה עד כדי אימפוטנטיות של האשה האמנית שאינה מסוגלת להציג אינטימיות כלפי גבר?

הייתכן שההימנעות מהצגת ארוטיקה של הגבר היא ביטוי ל"בון טון" של הפמיניזם שלא התמקד ביחסי אשה גבר אלא במהות הנשית כשלעצמה?

הייתכן שאינטימיות של אשה אינה נוגעת בארוטיקה? הייתכן שאינטימיות מתחילה ונגמרת אצל האשה בחיבוק אבהי/חברי, ואילו המיניות היא רק היענות לרצון הגברי?

אולי אמניות רואות בארוטיקה שלהן משהו כה טריוויאלי עד שאין מה לעסוק בכך , לעומת בעיות של נשים שניסח הפמיניזם למינהו?

תמונת המציאות העכשווית מציגה בפנינו נשים חופשיות שמנהלות סקס בחופשיות. והרי לנו סתירה..

מי ומה כאן לא אמיתי?

הנשים החופשיות בסקס שאולי לא באמת חופשיות?

האמניות שלא מבטאות ארוטיקה ?

אולי האמנות במקרה זה – הולכת אחרי המציאות )בניגוד לאמנות שלרוב מקדימה את זמנה בבחינת נבואה..(

או אולי אנחנו בתקופת מעבר שמתרחשת לאיטה, וארוטיקה עדיין בוא תבוא?

Fully Exposed: The Male Nude in Photography

by Emmanuel Cooper  

Relevance:    

Title:Male nudes by women : an anthology / edited by Peter Weiermair ; [translation, John S. Southard]

Publisher:Zurich : Edition Stemmle, c1995.

Description:155 p. : ill. )some col.( ; 29 cm.

Notes:"This book is the official catalog of the exhibition, Frauen sehen

Männer )Male nudes by women("--Colophon.Includes bibliographical references.

Gift of Lois Pollard Price.

Subject(s):

Niccolini, Dianora.Rosenthal, Karin.

Burns, Marsha.Pastor, Suzanne E.

Peschick, Irene, 1937- Traverso, Giuliana.Goldin, Nan, 1953-

Fellman, Sandi.De Genevieve, Barbara, 1947-

Davis, Lynn, 1944- Photography of the nude--Exhibitions.

Male nude in art--Exhibitions.

Other Author(s):Weiermair, Peter.

Credit:Price, Lois Pollard.Gift Dec. 1995.

DCWA

לינדה בנגליס

Sarah lucas

האם השפריץ של שרה לוקאס מזכיר את זה של ננסי ספירו?

כך ההסבר של טייט גלרי:

She makes constant reference to the human body, questioning gender definitions and challenging macho culture. This approach is

encapsulated in the classic Two Fried Eggs and Kebab 1992, in which a reclining naked female body is constructed from a table with

two eggs and a kebab, and Au Naturel 1994, consisting of a mattress on which an empty bucket and a couple of melons represent female genitalia while the male is represented by a cucumber and a pair of

oranges

מרלן דומא – מתוך ספרה, מול ציור גבר עירום שוכב על גבו.

כפי שהיא עצמה אומרת, מעניין אותה המבע הארוטי אך הדבר לא בא לידי ביטוי בעבודתה. למה?

פמלה לוי

Karin Rosenthal

•Karin Rosenthal, a Wellesley College graduate, studied photography at the Rochester Institute of Technology and the School of the Museum of Fine Arts in Boston. Her work has been exhibited in galleries and museums

worldwide, and is in numerous collections including the Boston Museum of Fine Arts, the Brooklyn Museum, Harvard University's Fogg Museum, the Danforth and Rose Art Museums, The International Center of Photography, Polaroid's National and International

Collections, and the Allan Chasanoff Collection.•Her work been published internationally, most recently in Karin Rosenthal: Twenty Years of Photographs as well as the books Eros, Male

Nudes by Women, and in View Camera, The Journal of Erotica )London(, Nikon News )Switzerland(, and Print magazines. Her book Karin Rosenthal: Twenty Years of Photographs, is available through the Fraser Gallery for $20.

Male couple 1966

http://www.georgetown.edu/faculty/irvinem/visualarts/Image-Library/Goldin/Goldin-Kenny-in-his-room-NY-1979.jpg

Goldin-Bobby-Masterba+ 11-Sep-2005 23:58

Paula Rego

•Paula Rego is a Portugese Artist who was born in Lisbon in 1935. She studied in London at the Slade, and is known chiefly for her large paintings based on stories. Her mysterious and often sinister characters, maybe from

fables or novels, act out emotions in a way which can make the stories recognisable as our own .•She enjoys a global reputation as the supreme artist storyteller, whose work at first glance may seem strangely

innocent, whist further examination draws the onlooker into an uncomfortable world where women are often the dominant characters. Described by Germaine Greer )Greer, Germaine, 1939–, Australian feminist and writer. She moved to England )1964(, earned a Ph.D. from Cambridge, and taught at the Univ. of Warwick )1967–73(. Her book The Female Eunuch )1970(, an analysis of attitudes toward women and a call for an end to sexual repression, made her a leading spokeswoman for feminism. She has also written The Change: Women, Aging, and the Menopause )1992(. as a "feminist artist" Rego explained that her work is often filled with revenge : "I can

make it so that women are stronger than men in my pictures. I can turn tables and do as I want "

Sylvia Sleigh

Joan Semmel 1977

Louise Bourgeois

Spero NancyNancy Spero The Bomb 1968gouache and ink on paper, 34 x 27-1/4 inchesCourtesy Galerie Lelong ; COVER IMAGE December 11 is Female Bomb 1966, same medium and dimensions as The Bomb, University Art Collection, New School University, New YorkA more forceful contrast with Mr. Held couldn't be imagined than Nancy Spero's War Series, next door at Galerie Lelong. To Mr. Held's "Star

Wars" backdrops Ms. Spero offers the "relief" of an all-too-real war, Vietnam - of which, it emerges, she was the Goya. The War Series, dating from 1966-70, when the artist was in her early 40s, presents a strange and harrowing beauty. In scale and immediacy

these gouaches are somewhere between agitprop and Outsider Art. Fiercely drawn and crudely expressive, they form a bestiary of war, with helicopters transformed into vicious bugs and birds, and atomic mushrooms rendered as writhing phalluses.

The series seems at once public and personal, a rallying-call to fellow peace activists and a retreat into the artist's own psyche. As such, they anticipate Ms. Spero's later career, when she became a leading light of the women's art movement; for feminists, neat divisions of public and private do not hold.

In ideology and style alike these apocalyptic, mythopoeic images are urgent and angry. Brushwork is fierce, ink and paint artfully run dry before lines end, the skimpy paper buckles under physical and emotional stress. There's an abundance of gnashing teeth, gushing blood, and flung body parts. The politics can be as primitive as the touch: American eagles morph into Nazi swastikas while "D.O.W. D.E.A.T.H." and "D.O.W. M.U.R.D.E.R.E.R." are inscribed on the barrel of an exploding phallus/cannon. But when was the power of protest art ever measured by the subtlety of its political analysis?

Despite the agitated handling and bolshy sloganizing, these images have a weirdly ethereal timelessness about them. Ms. Spero's language filters classical and medieval elements through modern expressionism; the results, often enough, recall romantics of a century or two earlier -Blake, or Redon.

"The Bomb," 1968, personifies modern destruction as a male figure. )The work, reproduced in the catalogue, did not appear in the exhibition(. His legs and torso are rendered with classical finesse. His arms and head transmogrify into a mushroom cloud, on the crest of which ride gargogyle-like heads spewing blood or venom. Similar heads surmount a pair of at once weaponized and anthropomorphized penises that jut at right angles from his crotch.

And yet - no doubt counter to the pure ethical intentions of their author - these images take the viewer to a place beyond simplistic moralizing. However stridently anti-military her iconography tries to be, an element of ambiguity creeps in - like a good 'ol rape-and-pillage scene in Titian or Rubens. The artist seems to have internalized more of the aggression she sought to exorcize than she might have realized

Sexuality, a forceful metaphor for aggression, is a pulsating presence in the artist's voluptuous touch. The content may belong to Thanatos, but the form is claimed by Eros.

 

Nancy Spero, "Sperm Bomb" )1966

Spero Nancy 95

Tatiana Antoshina – queen of the night

Dianora Nicolini 2001

יש התיחסות לעוצמה הגברית אבל אין אינטימיות.

Neel guided me into the living room that was her studio during the day and right there and then placed me on the couch: That's it. Just stay right there. I’ve always wanted to paint you. You look like

a faun or a satyr or like Pan .

Alice Neel, "John Perreault," 1972. Collection: Whitney Museum of American Art

Alice neel

•Joe Gould  1933

A resident of New York’s Greenwich Village, Joe Gould

was an eccentric homeless bohemian. Alice Neel’s humorous

portrait captures what one critic has called a ‘comically inflated sense of his virility’. It reverses

the traditional relationship of male artist to female nude, with an

emphasis on male genitalia that was unusual in 1933. Neel said

that ‘Joe wanted this painted, and I was still imaginative enough to give him a whole tier of penises .’

Alice Neel

סכום:

סוזן רובין סולימן מנסחת שתי גישות של הפמיניזם כפי שבאו לידי ביטוי בשתי יצירות ספרות. האחת – ב"פחד גבהים" – אודות זכותן של נשים לראות בגבר אובייקט מיני

ולדבר בקול אודות הפנטזיה המינית שלהן.

השניה – בספרה של רוביפרוט ג'נגל – אודות זכותן של נשים לאהבהת נשים.

כמו כן , לאחר אינסוף שנים שבהן היתה האשה אובייקט, היא צריכה לגלות את עצמה כסובייקט.

האם המבע הנשי אודות העירום הגברי מייצג את הדיון ההסטורי?

או שהוא מייצג רבדים עמוקים בנשיות שעדיין לא דובר בהם?