24

"יש לי גוף יפה ופנים יפות, למה לא להשוויץ בהם? אני ואין דוגמנית להיות רוצה העולם בעיה שכל לי שום יראה את הגוף שלי. מי שלא כך מבהירה יסתכל". ־ שלא זה אוהב את התיכונים באחד הלומדת ,)15.5( קטינה

־בפתח־תקוה. הנערה, כמו גם חלק מחברו"פייסבוק" החברתית לרשת העלתה תיה, מהבנים וביקשה ים, בבגד שלה תמונות

לדרג את המראה שלה ולהעניק לה ציון.לא מדובר במקרים בודדים, אלא בתופעה מפתח־ ונערות נערים עשרות ממש. של תקוה, מראש העין, מאריאל ומהאזור מעלים את תמונותיהם בבגדי ים או בלבוש תחתון להעניק השני המין לבני וקוראים בלבד, להם ציונים על פי ה"לוק" שלהם. לא מעט

־מהקבוצות בהן חברים בני הנוער הן פתוחות, ופירוש הדבר הוא שהמידע והתמונות

זמינים לכל אחד.במתן מתבטאות מהתגובות ניכר חלק מספרים בין 1 ל־10, אולם ניתן גם למצוא תגובות מילוליות כמו: "איזה מושלמתתת" בתמונה שלמות "כמה במקור(, )הטעות אחת", "מהממת", "יווו, את מכוערת", "מה "את טעויות", עושה אלוהים גם לעשות?

־בסדר, לא יותר מזה", "חמודה", "יפה", "כוסית", "אני ואת מיטה עכשיו", "שווה אונס", "זונה", "דומה לקוף" ועוד שלל ביטויים לא

ממש מעודנים. מבני רבים מציעים התמונות, בעקבות וכך הנוער חברות בפייסבוק האחד לשני,

הם יכולים להתכתב באופן פרטי.

"ניסוי וטעייה"נמ והנערות הנערים ההתבגרות ־"בגיל

וחיפוש וטעייה ניסוי של במקום צאים

הזהות העצמית שלהם", מסבירה ד"ר חגית נוער להתנהגות מומחית כהן-מדינה, לקרימינולוגיה במחלקה בכירה ומרצה

־באוניברסיטת אריאל. "הם עדיין לא מעוצבים מבחינה אישיותית ולא יודעים להבדיל

באופן ברור בין טוב לרע". מה המשמעות לכך בפועל?

"קשה להם לדעת מה הגבולות, ולכן הם מתנסים בכל מיני דברים. זה אחד הדברים שבהם הם מתנסים. אין ספק שההתנהגות הזאת היא ניסיון לקבל תשומת לב ולשים רגיש כה דווקא בשלב במרכז, את עצמם

בחייהם".מצטיינת תלמידה ,)16( אחרת נערה מפתח־תקוה, מסבירה: "יש כל מיני קבוצות של בני נוער שאני חברה בהן, וכולם שם

־מעלים תמונות שלהם. זה דבר מאוד מקובל, ולי באופן אישי כיף להרגיש מושכת. יש נערים רעים שנותנים לפעמים ציונים

נמוכים, אבל לא ממש אכפת לי כי רובם מפרגנים לי עם ציונים גבוהים".

לא מפריע לך ששופטים אותך רק על פי המראה שלך?

לבין טקס זה בין לא. מה ההבדל "ממש מלכת היופי? נורא קל להגיד 'שוק בשר',

־אבל תמיד מודדים אותנו קודם כל לפי המראה החיצוני. אם אני מכירה נער, ממש לא מעניין אותו מה הציונים שלי אלא איך אני

ונות ־נראית. כמו שאחרים שופטים אותי נים לי ציונים, ככה גם אני נותנת לאחרים ציונים. גם אני לא אצא עם מישהו מכוער".פיתחת קשר כלשהו עם בנים דרך אחת

מאותן קבוצות?־"בטח. אם יש מישהו שאני מוצאת חן בעי־ניו והוא מוצא חן בעיני, ישר עוברים לשי

חה פרטית, מדברים בטלפון וגם נפגשים. יצאתי ככה עם שלושה בנים, אבל לא יצא

מזה דבר כי הם לא ממש היו הטעם שלי".

חשופים

םכי

רע

ם ול

ס

"מהממת", "יווו, את מכוערת", "מה לעשות? גם אלוהים עושה טעויות", "אני ואת מיטה עכשיו", "שווה אונס", "דומה לקוף" ועוד ‰ תופעה: נערים ונערות מהאזור מעלים

תמונות לפייסבוק, כשהם לבושים בבגדים תחתוניים, ומבקשים מהגולשים להעניק להם ציון ‰ נער: "מישהי איימה להתאבד אחרי שקטלו אותה בטוקבקים" ‰ מומחית: "ההורים לא בהכרח מודעים לסכנות ולהשלכות של התופעות הללו" ‰ הרשת גועשת

רעות הרפז-עיני צילום: מתוך הפייסבוק

29.3.201325 ˆ ידיעות פתח־תקוה

את לא מפחדת מפדופילים או מאנשים שינסו לנצל אותך ולפגוע בך?

מהדברים מפחד לא היום של "הנוער האלה. אני סומכת על עצמי שאדע לזהות במתחזה מדובר ומתי בנער מדובר מתי לא אני כי בניצול כאן מדובר לא סוטה. שיש לא זה רוצה. לא עושה משהו שאני כאן לחץ חברתי לפרסם את התמונות שלי ולהיות חברה בקבוצות האלה. יש לי הרבה ויש האלה, בקבוצות שנמצאות חברות

הרבה שלא".

"לא מודעים"־"המדיה האינטרנטית מייצרת המון תו

איתם", להתמודד חדשים ודברים פעות הדברים "אחד כהן-מדינה. ד"ר מוסיפה

־שמדברים עליהם כיום במחקרים הוא דפוסי שימוש של בני נוער באינטרנט. נערות

בהכ לא לרשת כאלה תמונות ־שמעלות

רח מועדות להיות בסיכון, וצריך להיזהר מהסקת מסקנות. יש התנהגויות שלא כל

־כך מקובלות, אבל אופייניות לגיל ההתוב בנערים ־בגרות. הרבה פעמים מדובר ־עיקר בנערות שזקוקים לפידבק או לחיזו

קים חיוביים, והם מוצאים את זה בקבוצות הללו".

נער )16( מראש העין סיפר כי הוא חבר בחמש קבוצות כאלה. "זה עוזר לי להתגבר

־על השעמום", הוא אומר. "אני נכנס לקבוצות, מעלה תמונות שלי ומחכה שבנות יפות ידרגו אותי. גם אני מדרג בנות ומנסה ליצור קשר עם אלה שמוצאות חן בעיני. אני מודע לכך שמדובר במשהו מאוד שטחי, אבל ממש לא אכפת לי. זו דרך להתחיל עם

בנות יפות ו'לרדת' על המכוערות".במי לפגוע עלול שזה חושב לא ־אתה

שהי?תעלה שלא מכוערת, מישהי יש "אם

מי אותה. שידרגו ותבקש שלה תמונה ־שעושה את זה חייבת להיות מודעת לת־גובות שהיא יכולה לקבל. היתה פעם מי

שהי שאיימה להתאבד אחרי שקטלו אותה בטוקבקים".

־"הורים ומורים לא עומדים בקצב התנהלותם של בני הנוער באינטרנט", אומרת ד"ר כהן-מדינה. "זאת הסכנה הכי גדולה

־כי הרבה הורים לא בהכרח מודעים לסכנות ולהשלכות של התופעות הללו. היום יש בני נוער שמהמרים באינטרנט, קיימת סכנה לחשיפה לעבריינות מין, יש גורמים הנוער, בני תמימות את לנצל שיכולים

־והתמונות האלה יכולות להגיע אפילו לאתרים פורנוגרפיים.

"נערה שהצטלמה באופן תמים כדי לקבל ־תשומת לב לא בהכרח מודעת לכך שהת

מונה יכולה להגיע לאתרים מפוקפקים. בני נוער לא מודעים לכך שמה שעולה לרשת עלול להישאר שם לנצח, וגם אנחנו כחברה

לא מספיק נותנים את הדעת על כך".

"בריונות ברשת" ־גם מנחם בן עדי, מרצה בבית הספר לת־קשורת באוניברסיטת אריאל ומומחה לר־שתות חברתיות, מדבר על הסכנות וההש

לכות של פרסומים כאלה - הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

"בהרבה מקרים יש מה שמכונה 'בריונות ־ברשת'", הוא מסביר. "קל מאוד היום להטיפו הרבה ויש אחרים, לאנשים ־תחזות

סים עם כוונות פליליות שגונבים תמונות ומידע זמין ברשת. מדובר גם בפדופיליה,

בגניבת מידע ובאיסוף אינפורמציה".בן עדי מצביע גם על ההיבט החברתי של פרסום תמונות כאלה ברשת. "בני הנוער שמעלים תמונות שלהם לא מודעים לכך שיכולים לנצל אותם נפשית בעקבות זאת", הוא אומר. "כשמדובר בקבוצות פתוחות בהן המידע זמין לכולם, וגם כשהמידע מופץ רק

־בקרב החברים בפייסבוק, ניתן לאיים בהפצת התמונות. כך בעצם מאבדים בני הנוער

שליטה על המידע שהם עצמם העלו". בן עדי מציין עוד כי גם כשמעלים מידע לפייסבוק ומשתמשים בהגדרות הפרטיות, הדבר לא מבטיח כי המידע אכן מאובטח. ־"אם פעם רושם ראשוני היה נוצר בפגי

שה פנים אל פנים, היום הוא נוצר בעקבות חיפוש בגוגל", הוא מבהיר.

־"בני נוער ומבוגרים לא משתמשים בהגדרות אבטחת הפרטיות ולא נותנים את הדעת על תגובות שהם משאירים בסטטוס וקיים החוצה זולג הזה המידע הציבורי.

־לא רק בפייסבוק אלא גם במקומות אחרים ברשת. זה אמצעי ליצירת לחץ נפשי בעיקר בגיל ההתבגרות. גם אם מסירים את התמונות הללו, יש מאגרים ששומרים

מידע שנמחק". חוק קיים מספר, הוא הברית, בארצות לפיו גופים מסחריים יכולים לשמור מידע

מהרשת למשך שבע שנים. "המשמעות היא שאנשים הבאים לחפש

פוטנ במעסיק להיתקל יכולים ־עבודה משהו בגלל אותם לקבל שיסרב ציאלי הוא אודותם", שנכתב או לרשת שהעלו

אומר. היא עדי בן מדבר עליה נוספת סכנה

־מפעילות ביטחונית עוינת. "אויבים אוספים מידע מהרשת ומשתמשים בו נגדנו", הוא מבהיר. "לפני כ־12 נרצח אופיר רחום בעקבות שיחות שניהל עם פלסטינית דרך

האינטרנט )ר' מסגרת("."אפשר לטפל בתופעה"

לדברי ד"ר כהן-מדינה, ההורים והמורים ־צריכים להפוך את עצמם ל"אחרים משמ

עותיים" עבור הנערים. מסר תעביר הבוגרת הסביבה כל "אם וחיובית, ותחזק את לנוער בצורה נעימה ההתנהגויות החיוביות שלהם, אפשר יהיה

לטפל בתופעה", הסבירה. שלי להתנהגות מקום פחות ניתן ־"כך

לית. הורים צריכים לדעת מה זה פייסבוק ־ואיך משתמשים בו, ולפקח על הרגלי הג־לישה של הילדים מבחינת זמן וטיב השי

מוש באינטרנט. הרבה עם מתמודדים כהורים "אנחנו בילדותנו הכרנו שלא שליליות תופעות

ועלינו לפקח עליהן". מנגד, סבור בן עדי כי קשה מאוד להורים ילדיהם. של הגלישה הרגלי על לפקח "הנערים יודעים למדר ולהסתיר תמונות

ותכנים ספציפיים", הוא מסביר. "אחד הפתרונות הוא הדרכת בני נוער על הסכנות ברשת, בדיוק כפי שעושים בחינוך מיני והדרכה על סכנה בכבישים. זה חלק

־מהחיים שלנו היום, בעיקר בעידן הטלפונים החכמים".

נערה: "הנוער של היום לא

מפחד מהדברים האלה. אני סומכת על עצמי

שאדע לזהות מתי מדובר בנער ומתי

מדובר במתחזה סוטה... אני לא עושה משהו

שאני לא רוצה"

ידיעות פתח־תקוה ˆ 29.3.2013

דבר המומחה

סכנה, רשת!לאורך השנים, ועם התפתחות רשת

האינטרט, היו גם כאלה שניצלו את אמצעי התקשורת הנגיש למטרותיהם הזדוניות ‰

להלן המקרים הבולטים:

‰ 17.1.01: אופיר נחום, תלמיד תיכון בן 16 מאשקלון, נרצח על ידי חוליה פלסטינית חמושה בפאתי רמאללה. את הרצח תכננה ויזמה אמנה מונא מביר נבאלא לאחר שבועות רבים בהם ניהלה תוכנת באמצעות באנגלית, רחום עם ארוכות פרטיות שיחות המסרים המידיים ICQ, תוך שהתחזתה לעולה חדשה ממרוקו.

5.1.11: נער בן 15 מיישוב באזור ירושלים שם קץ לחייו בת־ ‰ לייה, לאחר שחבריו דרבנו אותו לעשות זאת ברשת החברתית בלי ומגידופים מהקנטות שנה במשך סבל הנער "פייסבוק".

שאיש מהמבוגרים סביבו הבחין בחומרת העניין.

דצמבר 2011: יוסף סבח )52( מיהוד הואשם באונס של קטי־ ‰ נה אותה הכיר באינטרנט. סבח נהג לגלוש ברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק ומקושרים והתחזה לנער בן 15. במהלך שיחה עם נערה בת 16 סיפר לה כי הוא חולה, וכי הוא עומד להתאבד. בהמשך הוא דרש ממנה לפשוט את בגדיה ולבצע בעצמה מעשים

מיניים, כשהוא צופה בנעשה באמצעות מצלמת אינטרנט.

‰ ספטמבר 2011: 44 חודשי מאסר נגזרו על אייל נחום )26(, בפומבי, מגונים בביצוע מעשים והורשע בצה"ל, שהודה קצין מינית והטרדה בהסכמה אסורה בעילה בהסכמה, סדום מעשה

בילדות ובנערות שהכיר באינטרנט. 2006 עד 2010 הוא נהג לגלוש באתר "שוקס", רשת חב־ בשנים

רתית לילדים ונוער, ושוחח בצ'ט עם קטינות בגילאים 10-16, במטרה לשדלן להיפגש עימו ולהטרידן מינית. נחום עשה זאת

כשהוא מתחזה לנער.

‰ מרץ 2012: כתב אישום הוגש נגד יצחק דנינו )29(, איש קבע מדימונה, בגין מגוון עבירות מין, לרבות אינוס ומעשים מגונים. 13 דרך האינטר־ דנינו הואשם כי יצר קשר עם שתי ילדות בנותנט, כשהוא משתמש בזהות בדויה של חיילת בת 19, ופיתה אותן

לבצע מעשים מגונים מול המצלמה.

"מי שלא אוהב את זה - שלא יסתכל". נערה מבקשת שידרגו את יופיה"זה עוזר לנו להתגבר על השעמום". נערים מעשנים מבקשים התייחסות

ד"ר קדמן. מזועזע

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, היה רוצה לראות את הנערים והנערות מתנערים מהמודל לפיו נערות

ונשים נמדדות, בעיקר, על פי המראה שלהן: "בני הנוער מוצפים היום במסרים האלה, אבל הייתי רוצה לראות אותם

מתמרדים נגד שטיפת המוח הזאת ומבקשים שימדדו אותם על סמך קריטריונים אחרים, ערכיים".

־ד"ר קדמן מוסיף כי כיום רווחת מחשבה מוטעית, לפיה הסטנדרטיים הערכיים של מותר ואסור שונים לחלוטין בין העולם האמיתי לווירטואלי: "אם לא היה מדובר בתמונות המופצות באינטרנט אלא ברחוב, הרבה מהבנות האלה לא היו עושות את זה. זאת טעות שיכולה להזיק להן כי מה שעולה לרשת יוצא משליטתן והופך לנחלת הכלל. התמונות הללו יכולות להפוך מושא להקנטות, להצקות ולעגמת נפש". לדבריו, אין טעם בניסיונות אכיפה או פיקוח, אלא בהפנמת המהות של

המעשה.

ד"ר קדמן: דגש על ערכים